שערי הגן פתוחים
שירים, מקאמות וכל שביניהם, עין גדי 2005
עיצוב עטיפה: מגזרת נייר, נעמי נדב , עין גדי
הוצאת "סער"
לפניכם מספר שירים מתוך הספר
| מַה שֶּׁהָיָה מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע, וְהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲלֶה, וְגַם בִּשְׁעוֹן הַחֹרֶף, הַקַּיִץ יְזַנֵּב בַּסְּתָו, וְהַמַּיִם אֵיתָן יִשְׁטְפוּ אֶת נַחֲלֵי הָאַכְזָב, וְהָעֵץ יִהְיֶה אָדֹם, וְיִהְיֶה סָגֹל, וְיִהְיֶה שַׁלֶּכֶת, וְהַפְּרִיחָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מְהַלֶּכֶת, וּלְבָנָה עַל הַיָּם כְּנִבְרֶשֶׁת תְּלוּיָה, וּבְעֶצֶם כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה כְּבָר הָיָה. מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, בֵּין מִי שֶׁיָּמוּת לַזֶּה שֶׁיִּחְיֶה, וְנָשִׁים צְעִירוֹת יְאַבְּדוּ גִּזְרָתָן, וַאֲחֵרוֹת תָּבֹאנָה תַּחְתָּן, וּפְרִי בֶּטֶן יַבְשִׁיל, וְיַהֲפֹךְ לְבֶּכִי וּצְחוֹק, וְיָבוֹא קָרוֹב קָרוֹב, וְיִפְרֹשׁ כְּנָפַיִם רָחוֹק, וְיֹאהֲבוּ, וִיקַנְּאוּ, וִיזַיְּנוּ מֵהַצָּד, וּבְתוֹךְ חֲבֵרִים הַרְבֵּה, יִמָּצֵא חָבֵר אֶחָד. יִשְבְּרו מִסְגְּרוֹת, וְיִבְנוּ מִסְגְּרוֹת, וְכָל כַּמָּה שְׁבוּעוֹת יַעֲלוּ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְהַיּוֹם בְּעוֹד שָׁנָה זֶה כָּעֵת חַיָּה, וְכָל מַה שֶּׁיִּהְיֶה, כְּבָר הָיָה. מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וְלֹא כָּל מַה שֶּׁבָּא - הוּא מַה שֶּׁתִּרְצֶה, וְהַחוֹבוֹת, וְהַמַּכְאוֹבוֹת, וְהַחוֹלִי וְהַבְּכִי, וְשַׁאֲגוֹת הֶהָמוֹן, וְדִמְעַת הַיָּחִיד, וְלַחַץ הַדָּם, וְלַחַץ הָעָם, וְלַחַץ הַחֲלָצַיִם, וּמִישֶׁהוּ מִתְפָּרֵק לְךָ בֵּין זְרוֹעוֹת הַמֶּלְחָצַיִם, וּמִי שֶׁהָלַךְ יַחְזֹר, וּמִי שֶׁחָזַר יֵעָלֵם, וּמִי שֶׁחָלַם, וּמַה שֶּׁנְחְלָם, אוּלַי הַשָּׁנָה יִתְגַּשֵּׁם. וּבִכְלַל הַחַיִּים, זוֹהִי מִין חֲוָיָה, וּבְכָל זֹאת כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה כְּבָר הָיָה. מַה שֶּׁהָיָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה - אִם לְפָנֶיךָ, אוֹ לְפָנָיו, הָרָצוֹן יַעֲלֶה- הָאֶקְדָּח, וְהַנֵּרוֹת, וְהַתַּדְהֵמָה, וּמַרְאוֹת הַדָּם וְהָאֵימָה, וּתְחוּשַׁת הָאַשְׁמָה, וְשׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא בָּטוּחַ, אֲפִלּוּ הַשָּׁלוֹם, וּמִישֶׁהוּ כְּבָר מַתְחִיל לְוַתֵּר עַל הַחֲלוֹם, וְהַכַּעַס, וְהַגֹּעַל, וְהַצְּעָקָה וְהַנְּהִי - מַה שֶּׁהָיָה, זֶה מַה שֶּׁהָיָה, אָנָה לוּ לֹא יְהִי. ========================= נכתב לערב ראש השנה תשנ"ז לאחר רצח רבין |
שַׁעֲרֵי הַגַּן פְּתוּחִים יֵשׁ בָּאֲוִיר אֵיזֶה רֵיחַ שֶׁלּוֹקֵחַ אוֹתִי רָחוֹק בָּאַהֲבָה, חֵטְא קַדְמוֹן שֶׁפּוֹרֵחַ וְקוֹדֵחַ בַּשָּׁרָשִׁים וּבָעַלְוָה. שֶׁמֶשׁ מִתְהַפֶּכֶת וְיוֹקֶדֶת, וּנְהָרוֹת שֶׁל נָהֲרָה שְׁפוּכִים, וְתַאֲווֹת הַגֵּהֵנוֹם עַל סַף גַּן עֵדֶן, וְשַׁעֲרֵי הַגַּן פְּתוּחִים. תְּנוּ לִי לִהְיוֹת כִּפְרִיחַת הַתָּמָר, חַם וְשׁוֹקֵק וּמַלּוּחַ וּמַר, טַעַם עֵין גֶּדִי לָעַד לֹא בּוֹגֵד הוּא וְלֹא נִגְמַר. הָאוֹר מִקַּו הָרָקִיעַ שֶׁמֵּגִיחַ חוֹדֵר לַעֲלִיּוֹת הַלֵּב. עוֹר מַבְרִיק וּמַזִּיעַ לְלֹא זִיעַ מַכֶּה בָּרֹאשׁ לְהִתְעַלֵּף. צֵל רוֹדֵף אוֹרוֹת אֶל תּוֹךְ הָעֶרֶב הַמִּתְמַלֵּא בִּרְמִיזוֹת וְחִיּוּכִים, וְהַצַּיָּד שֶׁבִּי הוֹפֵךְ פִּתְאוֹם לְטֶרֶף, וְשַׁעֲרֵי הַגַּן עוֹדָם פְּתוּחִים. תְּנוּ לִי לִהְיוֹת כִּפְרִיחַת הַתָּמָר... רוּחַ חַמָּה מְלַטֶּפֶת, מוּטְּרֶפֶת, אֶת חַמּוּקֵי הַמִּדְשָׁאוֹת. בַּצֶּאֱלוֹן מִתְיַפְיֶפֶת, וְחוֹשֶׂפֶת אֶת הַתְּשׁוּקוֹת הַלֹּא נִרְאוֹת. פְּרִי הָאַהֲבָה שֶׁבְּחֵיקֵנוּ, וּבָאֲוִיר אַלְפֵי זַרְעֵי הַתַּפּוּחִים, וְגַן הָעֵדֶן שֶׁלָּעַד לֹא מִזְדַּקֵּן הוּא, כִּי שַׁעֲרֵי הַגַּן תָּמִיד פְּתוּחִים. תְּנוּ לִי לִהְיוֹת כִּפְרִיחַת הַתָּמָר... | |
| גיוס לגן ירק גִּיּוּס לְגַן יֶרֶק בַּשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר זֶה לֹא סְתָם גִּיּוּס. קָמִים עַל הַבֹּקֶר נוֹרָא מֻקְדָּם, וּבָאִים לַחֲדַר הָאֹכֶל הוֹמֶה מֵאָדָם, וְעוֹלִים כֻּלָּם עַל הַסְּטוּדִיבֵּיקֶר בְּכַמָּה נַגְלוֹת, וְיוֹרְדִים לַגַּן בְּדִיּוּק כְּשֶׁהָאוֹר מַתְחִיל לַעֲלוֹת. וּבִקְצֵה הַשּׁוּרוֹת מְחַכִּים דּוֹמְמִים - בַּסְּתָו מַגְּשֵׁי קַלְקַל, וּבַאֲבִיב דְּלָיִים כְּתֻמִּים. אֶת מִי לֹא פּוֹגְשִׁים בְּגִיּוּס שֶׁל שַׁבָּת ? אֶת כֻּלָּם (חוּץ מִמִּי שֶׁבְּמִקְרֶה עוֹבֵד). אֶת הַמַּזְכִּיר, וְהַגִּזְבָּר, וְאֶת “תָּמָר צִיּוּד כָּבֵד”, וְאֶת יוֹשֵׁב רֹאשׁ הַמּוֹעָצָה, וְאֶת זֶה שֶׁבֶּעָתִיד שָׁם יֵשֵׁב, וְכָל אֶחָד תּוֹפֵס שׁוּרָה, וּמַתְחִיל לְהִתְכּוֹפֵף. וְאַחֲרֵי שֶׁמְּמַלְּאִים חֲצִי דְּלִי, מִתְיַשְּׁרִים לְרֶגַע קָט, וְאָז אַתָּה בְּעֶצֶם מְגַלֶּה שֶׁאַתָּה לֹא לְבַד. וּמִתְפַּתַּחַת שִׂיחָה קוֹלַחַת בֵּין כַּמָּה נָחִים עַל הַפּוֹלִיטִיקָה, וְעַל הָאֲסֵפָה וְעַל הֲפָקַת לְקָחִים, וּמִדֵּי פַּעַם מְצִיצִים לִרְאוֹת - אֵיךְ אֵלִי וּמֵאִיר, וְגַם צוֹפִיָּה, גּוֹמְרִים כָּל אֶחָד שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת בְּתֵשַׁע עוֹלוֹת כָּל הַבַּחוּרוֹת וְנַעֲשָׂה קְצָת רֵיק בַּשּׁוּרוֹת. אֲבָל לֹא לְהַרְבֵּה זְמַן, כִּי תֵּכֶף הֵן חוֹזְרוֹת וּמְבִיאוֹת אֶת הַטַּף, וְהַשָּׂדֶה חוֹגֵג כֻּלּוֹ, וְהַקְּטַנִּים מִתְפַּזְּרִים בַּשּׁוּרוֹת, וְהַגְּדוֹלִים צוֹפִים בַּמַּחֲזֶה, וְהַרְבֵּה קְטִיף עַגְבָנִיּוֹת כְּבָר לֹא יוֹצֵא מִזֶּה. וּמְבִיאִים שְׁתִיָּה מֵהַקְּיוֹסְק, וְקָפֶה חַם מֵהַמִּטְבָּח, וְזֶה לֹא חָשׁוּב אִם זֶה בַפְּלַטוֹ, אוֹ בְּאַסְפֶּסֶת פַּח, וְזֶה לֹא חָשׁוּב אִם חֲצִילִים, אוֹ עַגְבָנִיּוֹת, אוֹ תִּירָס אֲפִלּוּ - הֵם נִגְמְרוּ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם הֵם שׁוּב יַתְחִילוּ. וַאֲנִי לִפְעָמִים מִתְגַּעְגֵּעַ לִדְלִי כָּתֹם וְעַגְבָנִיָּה אֲדֻמָּה, וְשָׂדֶה יָרֹק טָבוּל בָּאֲנָשִׁים הָעוֹבְדִים לְתֻמָּם. |
וזה חלקי בך | |
| בריאה - עבודה קשה כָּל הַשָּׁבוּעַ, כָּל הַשָּׁבוּעַ, הָיָה אֱלֹהִים עָיֵף נוֹרָא. וְחָלַם כָּל הַזְּמַן שֶׁבְּאֹפֶן קָבוּעַ יוּכַל לִשְׁכַּב עַל הַגַּב, וְלִקְרֹא בַּתּוֹרָה. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה עָסוּק כָּמוֹהוּ, הוּא קִבֵּל כָּזֶה עוֹלָם – מַה זֶּה תֹּהוּ וּבֹהוּ. בתנ"ך זֶה פָּשׁוּט – הוּא אָמַר וַיְהִי אוֹר. בֶּאֱמֶת - הוּא עָבַד כְּמוֹ חֲמוֹר. בַסּוֹף, כְּשֶׁהִצְלִיחַ לִבְרֹא אֶת הַיּוֹם, הוּא נִרְדַּם, וְהַלַּיְלָה יָרַד לוֹ פִּתְאוֹם. בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הוּא תָּפַס צִמָּאוֹן שֶׁיָּשַׁב לוֹ חָזָק בַּגָּרוֹן. וְלָכֵן הוּא עָבַד וּבָרָא אֶת הַמַּיִם, וּבְאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת כְּבָר יָצְאוּ הַשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁסִּיֵּם לָעֵת עֶרֶב, וְזֶה לֹא כָּתוּב בתנ"ך, הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ – מָחָר אַתָּה נָח. אַךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא נֵעוֹר מִשְׁנָתוֹ הַבּוֹטַחַת רָטֹב מִכַּף רֶגֶל עַד רֹאשׁ – גַּם מֵעַל, גַּם מִתַּחַת. וּמִיָּד הוּא הֵבִין, אִם כִּי בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה, שֶׁבִּכְדֵי לְיָבֵּשׁ אֶת הַמַּיִם, צָרִיךְ יַבָּשָׁה. שׁוּב הִפְשִׁיל שַׁרְווּלִים, וְהִתְחִיל בַּמִּבְצָע, וְיָצְאָה לוֹ פִּיצוּץ שֶׁל יַבֶּשֶׁת, רַק בִּגְלַל שֶׁהַצֶּבַע עָלוּב קְצָת יָצָא, אָז הוּא תֵּכֶף שָׁתַל בָּהּ גַּם דֶּשֶׁא. וְאַחֲרֵי שֶׁבָּרָא לוֹ שָׁם פֶּרַח רִאשׁוֹן הוּא כָּל כָּךְ הִתְרַגֵּשׁ , (הוּא הָיָה דַּי רַגְשָׁן) וְהִמְשִׁיךְ וּבָרָא נַרְקִיסִים וְחָצַב, וְרָדִים וְשׁוֹשָׁן וְקַקְטוּס עַל אֶלֶף מִינָיו, מַנְגוֹ וְשֶׁסֶק, בָּאוֹבָּבּ, מַה לֹּא, בְּקִצּוּר, אֶת הַגַּן הַבּוֹטָנִי כֻּלּוֹ. וּבַסּוֹף, כְּשֶׁגָּמַר, הוּא הָיָה מְרֻצֶּה וְעָיֵף וְהֶחְלִיט שֶׁמָּחָר הוּא נִשְׁאַר לְכַיֵּף. אֲבָל גַּם לְמָחֳרָת נִמְשְׁכוּ הַצָּרוֹת, וְהָיְתָה לוֹ פִּתְאוֹם הַפְסָקַת אוֹרוֹת, וְלָכֵן אֶת יוֹם דָּלֶת, לְלֹא שׁוּם בְּרֵרוֹת, הוּא בִּזְבֵּז עַל בְּרִיאַת מְאוֹרוֹת. וְאֵינֶנִּי זוֹכֵר כְּבָר סִבּוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁגָּרְמוּ לוֹ בְּיוֹם חֲמִישִׁי לַעֲשׂוֹת דָּגִים וְעוֹפוֹת. וּכְשֶׁבָּא יוֹם שִׁשִּׁי הוּא סוֹף סוֹף הֶעֱרִיךְ שֶׁכָּכָה פָּשׁוּט אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ. וְהֶחְלִיט שֶׁבִּכְדֵי לְשַׁחְרֵר אֶת עַצְמוֹ הוּא יִבְרָא מִין יְצוּר שֶׁיִּבְרָא בְּעַצְמוֹ. וּבִגְלַל שֶׁהָיָה כְּבָר עָיַף מְאֹד הוּא עָשָׂה שׁוּב וְשׁוּב מִילְיוֹן נִסְיוֹנוֹת, וּמָשַׁךְ קְצָת בָּאַף – וְיָצָא לוֹ פִּיל, הֶאֱרִיךְ בַּצַּוָּאר – וְיָצָא לוֹ גִ'ירָף, לִוְיָתָּן עֲנַק גּוּף – מֻגְזָם וְנָפִיל, וּמַמָּשׁ קְטַנְטַנִּים - כְּמוֹ עַכְבָּר וְחָדַף, הָעוֹלָם הִתְמַלֵּא יְצוּרִים מִקָּצֶה עַד קָצֶה, וֶאֱלֹהִים בְּכָל זֹאת לֹא הָיָה מְרֻצֶּה. וּמַמָּשׁ לְעֵת עֶרֶב, לִפְנֵי שֶׁנִּשְׁבַּר, יָצְאָה לוֹ מִין דְּמוּת, לֹא חָלַב, לֹא בָּשָׂר, לֹא חָזָק, לֹא זָרִיז, לֹא קַר וְלֹא חַם, אֲבָל מַה זֶּה חָכָם. אָדָם. יָשַׁב אֱלֹהִים, סָחוּט וְתָשׁוּשׁ, הִדְלִיק שְׁנֵי נֵרוֹת, עָשָׂה קִדּוּשׁ, עָצַם אֶת עֵינָיו רַק לָרֶגַע אֶחָד – וְיָשַׁן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת. וּמֵאָז הָאָדָם לֹא מַפְסִיק בְּעַצְמוֹ לְהַמְצִיא וְלִבְנוֹת, לְגַלּוֹת וְלִבְרֹא. אֲבָל מַה, מֵרֹב הַצְלָחוֹת, זֶה מַדְהִים – הוּא עַכְשָׁו מְשֻׁכְנָע שֶׁהוּא הוּא אֱלֹהִים. =============================== נכתב לכבוד שבוע בריאת העולם בכיתה ב' בבית הספר היסודי "עיינות מדבר" - 1999 |
נָשִׁים - תָּנוּחַ דַּעְתָּן שָׁנִים אֲנִי תּוֹהֶה, וְזוֹ עַל דֶּרֶךְ הַמְּעַטָּה - מָתַי אִשָּׁה סוֹף סוֹף תָּנוּחַ דַּעְתָּהּ? גִּיל חֲמִשִּׁים הוּא גִּיל נִפְלָא לָנוּחַ עַל זֵרֵי הַתְּהִלָּה. לְחַתֵּן אֶת הַבָּנִים, לְקַמֵּט אֶת הַפָּנִים לְהִשְׁתַּחְרֵר מִפְּעִילוּת וְלֵהָנוֹת מִגִּיל הַבְּלוּת. אֲבָל אֶצְלִי בַּמִּשְׁפָּחָה הַכֹּל הָפוּךְ בַּהַפוּכָה. יֶשְׁנָהּ אַחַת שֶׁחֲמִשִּׁים פָּשׁוּט אוֹתָהּ כְּבָר לֹא מַרְשִׁים, עוֹר פָּנֶיהָ צַח הוּא וְחָלָק כִּפְנֵי הַיֶּלֶד, וְהִיא יָפָה כַּוֶרֶד בַּתִּפְאֶרֶת נִצָתוֹ, כָּל שָׁנָה קַרְיֶרָה חֲדָשָׁה מַתְחֶלֶת, וּבַהֲלִיכָתָהּ תַּשִּׂיג פַּנְתֵּר בְּרִיצָתוֹ. עַל סִנָּרָהּ תְּלוּיִים עֲדַיִן כַּמָּה קְטַן-אָח"מַיִם וּמְעַת לְעֵת יוֹרְדִים - עוֹלִים הַקִּילוֹגְרָמִים. נוּ, אָז מָתַי אִשָּׁה ,תַּשְׁלִים בְּנִשְׁמָתָהּ - וְסוֹף כָּל סוֹף תָּנוּחַ דַּעְתָּהּ? שִׁשִּׁים זֶה גִּיל שֶׁכֹּה אָהַבְתָּ, וּמַתְאִים מְאֹד לְסַבְתָּא. לָשֶׁבֶת כָּל הַיּוֹם בְּתוֹךְ כִּסֵּא הַנַּדְנֵדָה, לִסְרֹג צָעִיף לַנֶּכֶד וְגַרְבַּיִם לַנֶּכְדָּה, לִשְׁכַּב לִישֹׁן מֻקְדָּם, לָקוּם עִם הַזְּרִיחָה, קִצּוּר, לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁהַסַּבְתָּא לִהְיוֹת צְרִיכָה. אֲבָל אֶצְלִי בַּמִּשְׁפָּחָה הַכֹּל הָפוּךְ בַּהַפוּכָה. וְיֵשׁ אַחַת שֶׁבְּשִׁשִּׁים כָּל כָּךְ הִתְלַהֲבָה, וְאֶת לִבָּה הִפִּילָה אֶל מַלְכֹּדֶת אַהֲבָה. וְהִיא זוֹרַחַת, וּפוֹרַחַת וְנוֹסַעַת וְחוֹזֶרֶת וַעֲדַיִן מֵחֲזָרַת, וַעֲדַיִן מְחֻזֶּרֶת, בְּקִצּוּר אִם תִּסְתַּכְּלוּ עָלֶיהָ תְּגַלּוּ הָרֵי בַּת שִׁשִּׁים שֶׁמְּאֹהֶבֶת כְּמוֹ בַּת שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה. אוּלַי בְּכָל זֹאת מִישֶׁהוּ יִתֵּן תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה - מָתַי סוֹף סוֹף אִשָּׁה - תָּנוּחַ דַּעְתָּהּ? אִם כָּךְ אָז בְּוַדַּאי תִּשְׁעִים זֶה גִּיל שֶׁבּוֹ כְּבָר נָחָה דַּעְתַּן מֵעֵבֶר לְרָגִיל. וְהֵן יוֹשְׁבוֹת וּמַבִּיטוֹת, וּמְחַכּוֹת וְשׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא קוֹרֶה מִתַּחַת לַשְּׁתִיקוֹת, וְאִם אַתְּ עוֹד הוֹלֶכֶת זֶה מַמָּשׁ מַזָּל כִּי בֵּן תִּשְׁעִים לָשׂוּחַ - כְּבָר אָמְרוּ חז"ל. שְׁטֻיּוֹת, אֶצְלִי בַּמִּשְׁפָּחָה הָרֵי הַכֹּל הָפוּךְ עַל הָפוּךְ עַל הֲפוּכָה. וְיֵשׁ אַחַת שֶׁהַתִּשְׁעִים זֶה רַק תֵּרוּץ בִּשְׁבִיל לָקוּם וְשׁוּב לָלֶכֶת וְלָרוּץ וּלְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת מִשּׁוּק מַחְנֶה יְהוּדָה עַד לְתַלְפִּיוֹת. וּלְגַלּוֹת בְּגִיל מֻפְלָג בְּלֵב נִרְגָּשׁ אֶת חִדּוּשָׁיו שֶׁל הַמִּילֶנְיוּם הֶחָדָשׁ. וּלְאַמֵּן לְלֹא לֵאוּת אֶת כָּל שְׁרִירֵי הַגּוּף, הַזִּכָּרוֹן וְהַבְּרִיאוּת. שָׁלֹשׁ נָשִׁים , וְהַשָּׁנִים לְרַגְלֵיהֶן כְּאָסְקוּפָּה נִרְמֶסֶת, וְסַעֲרַת הַזְּמַן הַנּוֹרָאִית עוֹבֶרֶת לְיָדָן וְלֹא נִכְנֶסֶת. וְאִם אַתֶּם פֹּה שׁוֹאֲלִים לְדַעְתִּי -וְאָנֹכִי בְּסַךְ הַכֹּל חָתָן- הֲרֵי שֶׁלְּפָחוֹת בְּמִשְׁפַּחְתִּי נָשִׁים לַנֶּצַח לֹא תָּנוּחַ דַּעְתָּן. | |
|
בקש את ידה | ||
| בִּזְמַנִּים אֲחֵרִים, כָּךְ סִפְּרוּ הַזְּקֵנִים, הָיָה בָּא הַבָּחוּר אֶל אָבִי הַנַּעֲרָה, וּמֵבִיא לוֹ מִנְחָה, וּפְרָחִים אוֹ בֹּטְנִים וְעוֹמֵד לְמוּלוֹ כְּעָלֶה בִּסְעָרָה, וְכֻלּוֹ מְבוּכָה, וּבְחִיל וּרְעָדָה מְבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ. וְהָאַבָּא יוֹשֵׁב לוֹ כִּגְבִיר בְּעַמָּיו, וְסוֹקֵר אֶת הָעֶלֶם מֵרֹאשׁ עַד כַּף רֶגֶל, וְחוֹשֵׁב, אֵיךְ יוּכַל לֶאֱסֹף פְּעָמָיו לְהַשְׁלִיךְ אֶת בִּתּוֹ לִזְרוֹעוֹת זֶה הָעֵגֶל. כִּי הֵן זֹאת יֵשׁ לִזְכֹּר, רַבּוֹתַי, וְלָדַעַת שֶׁהַבַּת הַבְּכוֹרָה שֶׁל הַגֶּבֶר - הִיא מַמָּשׁ כְּאוֹתוֹ יַהֲלוֹם בַּטַּבַּעַת, וְלָתֵת אֶת יָדָהּ זֶה כְּאִלּוּ לַחֲתֹך מִגּוּפוֹ אֵיזֶה אֵבֶר. זֶה לֹא מָה שֶׁקָּרָה, וְהָעֶלֶם לָקַח אֶת יָדָהּ לְבַדּוֹ, וּבָעֶצֶם אוּלַי זוֹהִי הִיא שֶׁלָּקְחָה אֶת יָדוֹ... בְּיָמִים אֲחֵרִים, כָּךְ סִפְּרוּ הַזְּקֵנוֹת הָיָה בָּא הַבָּחוּר אֶל הָאָב הֶחָשׁוּב, עַל כּוֹס וִיסְקִי, אוֹ קוֹנְיָאק אוֹ מִין מִמִינֵי הַיֵּינוֹת הֵם יָשְׁבוּ לַשֻּׁלְחָן וּפָתְחוּ אֶת מְכוֹנַת הַחִשּׂוּב. וְשָׁקְלוּ אֶת מִכְרָה שֶׁל הַבַּת בְּזָהָב וּפְנִינִים, שְׁנֵי גְּמַלִּים וַחֲמוֹר, יְרוּקִים מְלוֹא הַחֹפֶן, וְהָיוּ מִתְדַיְינִים וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים, אֵיךְ אוֹתָהּ מְחַשְּׁבִים, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן. וְכַמָּה שָׁוָה חֹכְמָתָה, וְכַמָּה שָׁוֶה יֹפִי הַתֹּאַר, בַּקִּצּוּר – מְדַבְּרִים עַל הַמֹּהַר. |
כִּי הֵן זֹאת יֵשׁ לִזְכֹּר, שֶׁיַּלְדָּה לְגַדֵּל זֶהוּ עֵסֶק יָקָר אֵין-עֲרֹךְ, וְכֹל מָה שֶׁנָּתַתָּ מִיּוֹם וְעַד לֵיל, זוֹ פָּשׁוּט הַשְׁקָעָה לִזְמַן אָרֹךְ. בְּגָדִים, וְחוּגִים, וּדְמָעוֹת בַּלֵּילוֹת וּדְאָגָה בַּיָּמִים, וְאַהֲבָה, אָהֲבָה בְּלִי גְּבוּלוֹת... זֶה מַמָּשׁ, וּלְגַמְרֵי לֹא מָה שֶׁקָּרָה וּבִכְלָל לֹא חָשׁוּב מִי צוֹדֵק. הַבָּחוּר הִתְחַתֵּן לוֹ עִם הַנַּעֲרָה, וְהָאַבָּא חָתַם עַל הַצֵּ'ק. וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁחָתְמוּ כְּבָר עַל כֹּל הַתְּנָאִים וַאֲנִי פֹּה עוֹמֵד מְסֻחְרָר וְשִׁכּוֹר, וְאַתֶּם לְמוּלִי רְגוּעִיִם וּשְׂבֵעִים וְעוֹדִי מְחַפֵּשׂ שְׁנֵי גְּמַלִּים וַחֲמוֹר, אָז אֹמַר לַבָּחוּר, וְכֻלִּי מְפֻקָּח, בֹּא עַכְשָׁו וּבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ לְהִתְחַתֵּן – וַאֲפִלּוּ אִם לֹא תְּבַקֵּשׁ, אוֹמֵר לְךָ – קַח, וּלְךָ אֶת יָדָהּ אֶתֵּן, גַּם אֶתֵּן. וּבְסוֹד פֹּה אוֹסִיף, כִּי בְּעֶצֶם הֵבַנְתִּי הַבֵן שֶׁמִּבְּלִי לְהַשְׁקִּיעַּ –הִרְוַחְתִּי עוֹד בֵּן. וּבְנוֹגֵעַ לַמֹּהַר, אֹמַר לֶחָתָן, וְאַתֶּם הַקָּהָל שׁוֹמְעִים וְעֵדִים, שֶׁכֻּלִּי בִּטָּחוֹן בִּכְלָל לֹא קָטָן, שֶׁתַּחֲזִיר אֶת הַכֹּל בְּרִבִּית דְרִיבִּית בִּנְכָדִים. | |