איתן: עידן הפלסטיק ליאור: טרגיקומדיה רומאית במערכה אחת. איתן: אהה! ליאור: אויה! מקהלה: (עלה ורד) אוי לנו כי פלוּסטקנוּ /2 איתן: ברומא התנהג כרומאי. ליאור: בעידן הפלסטיק התנהג כאילו לא נולדת. א: מי אתה הצועד בראש דודו: אני 0,03 א: אכן תתבייש, אני 0,05 דודו: אהה, אתה אפס בשבילי. א: אויה, אתה פסיק בשבילי. מקהלה: (עלה ורד) הבו מים, מי אפסים /2 דודו: להפסיק א: פסיק א: מה לך פלסטַיק חזק? דודו: הן תראה, אני נפק. א: ומה אשתך, מלכה? דודו: לאו דוקא, אשתי נַפקָה מקהלה: מתחשק לי לנַפֵק /2 א: סתום את הפֶק! דודו: השתתק. א: משאלתי על לבי, אשאלך אי אציל איככה, פסיכי פלסט את מימיך תטיל? דודו: אך אבוש אדוני, ורובי כבר מרטיט זאת תדע, השקאה לי יש תת-קרקעית. מקהלה: (עלה ורד) תת קרקעית, המצאה פלאית /2 דודו: נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים א: תפסיק לבלבל את הבֵּי-בר א: הכיצד, בן דורי, תתנה אהבים? דודו: אתמהה כי תשאל, הן כולי נקבים. דודו: אויה דור נבל, בלבי רוב תרעומת א: המתן נא מעט ונשמע הפרסומת. מקהלה: (עלה ורד) העידן הפלסטי הוא פנטסטי כולם: העידן הפלסטי הוא פנטסטי. |