אפיק
עלעל קבוצת עין-גדי [מס' 243]
כ''ט טבת תשכ"ו 21/1/1966
שבת שלום!
אנו פותחים בהתנצלות על אי הסדירות בהופעת ה"אפיק". רצינו להשאר צמודים למסיבה הפנימית, ודחייתה גרמה לשיבושים אצלנו. אנו מבטיחים להבא הוצאת "אפיק" כל שבועיים בלי דחיות.
לפני שבועיים ארחנו אצלנו את המסגרת החדשה. דומני כי שליחתם של שני בעלי משפחות להדרכתם הביאה לרוח חדשה קצת ביחס לגרעין. היתה יותר נכונות ורצון מצד החברים להתאמץ למען הענין. הבקור עבר בהצלחה, וחברי המסגרת היו מרוצים. הפגישה הראשונה עשתה רושם טוב, וכולנו מצפים להמשך מוצלח.
מסיבת "עונג שבת" בשבוע שעבר היתה נעימה ונחמדה. נקוה שדבר זה יכנס למסורת בקבוצתנו ונסב ביחד בחדר האוכל מדי שבת בשבתו.
עכשיו משהו קצת "חומרי": ההצטרפות לחברה הכלכלית. היזמה להקמתה ונהולה ע"י חברנו פותחים אפיק חדש בהתפתחות הכלכלית של המשק. השתלבות המפעלי האזור ההולך ומתפתח בקצב מזורז היתה צו השעה. בודאי יצטרפו בעתיד חברים במספר לא קטן למפעלים אלה, ושני הצדדים יצאו נשכרים.
מעל דפי ה"אפיק" אנו רוצים לברך את ילדינו הבוגרים על כניסתם המלאה לביתם החדש. נקווה כי בעתיד יתמלא בית גדול ויפה זה ויהיה הומה מילדים.
קריאה נעימה!
לכרמלה ומיכאל
ברכות לבביות להולדת אסף.
לשרה בניהו, ליאיר ולאמנון
ברוכים הבאים!
עשר שנות חקלאות בעין גדי
ראיון עם יגאל עשת
עשר שנים עברו מאז פלחה המחרשה המודרנית ניר ראשון באדמת עין גדי. העבר המפואר על בשמיו ואפרסמוניו לא הקל במאומה על ראשוני הקבוצה. אולי אפילו להפך, הוסיף להם נטל של התחייבות מסויימת... עשר שנים של מאבק באדמה המלוחה, בשפע הצעות ונסיונות בגדולים שונים, במימי העריג'ה הגואים ובטיולים מחבלים. רצינו לשמוע מעט מכל ה"רב" הזה והלכנו ליגאל. כי מי יודע לספר על החקלאות בעין גדי מראשיתה ועד היום אם לא יגאל, שנשאר נאמן לה בלב ונפש?
פתחנו כמובן מבראשית:
1. מה מצאתם כשבאתם לעין גדי?
הנח"לאים שישבו בהאחזות לא התיחסו ברצינות רבה לחקלאות, פרט למספר בני משק. כשבאנו מצאנו חלקה של עגבניות בבלוק הראשון ומעט מלפפונים מול האכסניה (איפה שעכשיו החממה. חצילים ניסו לגדל ליד התמרים (באספסת פח), וספרו לנו שזה שטח מלא מלח וחסר תקווה. החצילים באמת מתו אז, אבל כיום זו אחת החלקות המשובחות שלנו. מצאנו גם את 30 הדונם הראשונים של מטע התמרים.
2. כשבא הגרעין כולו, באיזה כוון הלכתם בראשונה?
אנחנו באנו בינואר, וכבר אי אפשר היה לשתול או לטעת. הכוון הראשון היה אל מטעים יותר מאשר אל הירקות. העבודה העיקרית בחדשים הראשונים היתה הסיקול המפורסם. בראשונההכשרנו את השטח ליד הסדיר לנטיעת בננות. השקענו שם עבודה עצומה. הבננות דוקא התפתחו יפה, ויכולנו לכוון לעונה "מתה" בשוק. שצרה היתה שהופיעו המון מחלות שהרסו את העצים ועמם את ענף הבננות בעין גדי. סוג אחר של מטעים היו הסובטרופיים- אנונות גויאבות ועוד. לאחר שנה בערך התיאשנו מהם. שרידים תוכלו למצוא עד היום בפרדס. את שלוש הטרסות של הכרם גם כן שתלנו בחורף הראשון, לאחר השקעה גדולה בסקול. בהחלטת כל מיני גורמי חוץ נטעו בכרם שפע של זנים, שרובם לא התאימו לאזורנו.
3. מאחר שהירקות הם הענף המרכזי אצלנו, נקדיש להם שאלה נפרדת- מה היו גדולי גן הירק בשנים הראשונות?
אנחנו הגדלנו בהרבה את שטח העגבניות. עשינו מעט קשואים. הצלחנו לגדל חצילים לאחר כמה כשלונות ועשינו מלפפוני סתו.
4. איך אורגן גן הירק מבחינת הגורם האנושי?
את גדולי גן הירק חילקו בין אחראים שונים, שבדרך כלל לא הבינו הרבה בירקות. בדרך כלל לא היו חברים קבועים בענפים, והיו מעברים מענף לענף. דבר זה התבטא בכשלונות חקלאיים כמו במלפפוני הסתו ב-27 דונם, שקטפנו מהם ארגז אחד בלבד מאחר שכיסו אותם עשבים. כתוצאה מכך קבענו מרכז ענף אחד לגן הירק, וכל החברה היו ה"פועלים" שלו, שבאו לקטיף ולעשוב. דבר זה גרם לחוסר קשר וספוק של החברים מהעבודה, ומאחר שגן הירק היה הענף המרכזי זה פגע בחברים רבים. הבעיה העיקרית של השנים הקודמות היתה שהאנשים לא התמידו בענף. לא גובש צוות שראה עצמו 'אכפתי' לגן הירק. אני רואה בגורם האנושי את הדבר החשוב ביותר בגן הירק. כיום גובש צוות, וכל אחד אחראי על גדול אחר. מלבנים יחד את הבעיות, ויש סדור עבודה יומי של הענף. נדמה לי ששברנו קצת את המסורת של השנים שעברו ביחס לחוסר צוות בגן הירק.
5. איזה גלגולים עברו הגדולים השונים בגן הירק מאז ועד היום?
עגבניות: במשך כל השנים גדלנו עגבניות בהדליה. שתלנו בסתו והשקענו הרבה מאד ימי עבודה. היבול והמחיר גם יחד לא היו טובים, והיו הרבה מחלות. המצב הגיע לידי חסולן הכמעט מחלט של העגבניות בעין גדי. לפני שלש שנים הפלסטיק העלה מחדש את קרנן של העגבניות. לפני שנתיים התחלנו לעשות משתלה תחת פלסטיק, כשהשתילה מתבצעת בינואר. השורות מכוסות במנהרות פלסטיקצרות רק למשך חדש ימים. החסכון העקרי הוא בימי עבודה, משום שחיסלנו את ההדליה. היבול לא נופל מזה של השיטה וקודמת, והעיקר- היבול נופל על הימים ה"טובים" של מרץ-אפריל, והגזבר מרוצה.
חצילים: היו הגידול היציב ביותר במשך כך השנים. "הזהב השחור" מוכיח את עצמו, והעונה כבר הגדלנו את השטח ל-60 דונם. ההתפתחויות העיקריות היו בשיטות הקטיף- הכנסת מתקן שמוכיח את עצמו יפה.
מלפפונים: במלפפוני הסתו עברנו השנה לשיטה חדשה: אחרנו אצת הזריעה בלמעלה מחודש (נובמבר) וזרענו צפוף מאד- עד 20.000 שתילים בדונם. כתוצאה מכך היבול נכנס כבר ממש לחורף, וקבנו מחירים גבוהים במיוחד. בגידול תחת פלסטיק התחלנו לפני כ- 5 שנים. הגדלנו בהדרגה את השטח במשך השנים. כיום כל מלפפוני האביב הם בהשקאה תת קרקעית, עם כסוי פלסטיק שחור על הקרקע. שיטות פרישת הפלסטיק השתכללו בהרבה. חסכנו את פתיחתן וסגירתן של היריעות וכן את העישובים. כיום זהו אחד הגדולים הטובים ביותר שלנו. בתחום הקטיף לא השתפרנו במאומה.
קשואים: העיקר כאן הוא הכנסת המתקן. גם גדול זה יציב ששומר בשקט על מקומו. השנה עשינו שטח גדול במיוחד וחילקנו אותו למועדים שונים.
בצל: זהו גידול פרובלמטי משנים. היינו משקיעים הרבה ימי עבודה בקטיפים ובעישובים. הדחיפה למכון בקטיף באה מאתנו. לפני שנתיים הופיעה הבקטריה הידועה, והיא שגרמה להוצאתו של הבצל מ"סל הירקות" של עין גדי.
6. לאחר עשר שניםשל גידול ירקות בעין גדי, נסיונות, כעשלונות והצלחות- איך נראה לך עתידו של הענף?
נראה שעלינו על הקו הנכון ביחס לגדלו והרכבו של הענף. יש מקום להכניס קצת גידולים חדשים. השנה מנסים קצת פלפל ושעועית ירוקה. כמובן שיש מקום לשפורים בשיטות הקטיף, הגידול וההדברה. בשטחים אלה אנו שותפים להתקדמות בכל הארץ. בשנתיים האחרונות גובש צוות הנושא על כתפיו בנאמנות את הענף. אני מאחל לכולם התמדה, ותיקים וחדשים כאחד.
... יכולנו לשבת עד אור הבוקר ולשמוע מנסיונו של יגאל, מרעיונותיו ומהשגותיו, אבל השעה עברה את חצות הלילה, ומחר מחכה לו יום של קטיף מלפפונים וקישואים, פרישת פלסטיק על עגבניות האביב, רסוס בחצילים, קלטור בקשואים ועוד ועוד, כמו שנאצר: "היום קצר והמלאכה מרובה". רצינו לשמוע על כל ענפי החקלאות, ו"יצא" לנו רק גן הירק. מה לעשות, זהו האיכר, העיקר והדינר של ענפי עין גדי. נרשה לוותיקינו להביט אחורה בספוק, לסקור את עשר השנים בהן עברו אדמות עין גדי ספוגות המלח מ-20 דונם גן ירק ל-300 דונם ירקות המעובדים, מושקים ונקטפים במיטב הטכניקה של היום.
רשמים מן האסיפה האחרונה
(על הלינה המשפחתית)
כשמרבה אדם בדברים- אומר דברים והיפוכם.
מן הראוי לקרוא למקום בו מתקיימת האסיפה- חדר וידויים.
יש האומר "אני חושב". אכן, זה זמן רב שמקור המחשבה על קצה הלשון.
יש שאין לו מה לומר אך מדבר- אולי יתמזל מזלו ויעלה על לשונו דבר הראוי לאומרו.
חבר
"בימת הקיבוץ" ואנחנו
"נזדמן לי השבוע לחזות בהצגת בימת הקבוץ 'זוג אופניים'. לא אכנס כאן לבקורת על המחזה ועל ההצגה, אבל הייתי רוצה להתעכב על נקודה אחת.
כמעט לכל חברי הקבוצים, מכל הזרמים והתנועות, נתנה האפשרות לחזות בהצגות התיאטרון, אם זה בהצגות התיאטרונים הגדולים המוצגות בתיאטרונים האזוריים, ואם זה בהצגות הלהקות הקטנות המגיעות לכל משק בנפרד.
לא כך המצב במשקים מבודדים כמו עין גדי, יטבתה, שדה בוקר, אילות וכו'. הלהקות הקטנות כמעט ולא מגיעות, ועל התיאטרונים הגדולים אין בכלל מה לדבר...
והנה קם תיאטרון חדש- בימת הקבוץ- שהו תיאטרון של התנועה הקבוצית בארץ. ובמקום להראות דוגמה ולהציג בקבוצים מבודדים, הוא מופיע באותם קבוצים אשר הצגות תיאטרון הפכה אצלם כמעט לדבר של יום יום.
ונשאלת השאלה: אם התיאטרון שלנו, התנועה הקבוצית, לא מוצא לנכון להופיע ביטבתה ועין גדי, כיצד ימצאו שאר התיאטרונים לנכון להופיע בהם??? ברגע שנטען בפניהם כי הם מקפחים אותנו, יענו לנו: מה אתם רוצים מאתנו, תראו את התיאטרון שלכם... מה נענה להם אז?"
דברים אלה התפרסמו ב"אפיק" בג' טבת תשכ"ד (19/12/63), והם יפים היום כשם שהיו יפים אז. אחרי שקטע זה הדפס גם ב"אגרת" הועילה "בימת הקיבוץ" לבוא גם יען גדי, ואף להקדים כמה מילות התנצלות על התאריך המאוחר של הופעתה. (זו היתה ההצגה האחרונה של "זןג אופניים").
לא התמזל מזלו של המחזה "אדם הוא אדם", ובזמן שהעלתה הצגה זו על קרשי בימת הקבוץ ערך את ה"אפיק" אדם שתחום התיאטרון אינו קרוב ללבו, והוא לא פרסם מאמר התובע את זכותה זו של עין גדי. ובאמת כל אלה שחכו להופעת "התיאטרון של התנועה הקבוצית בארץ" חכו לשוא. הצגה זו לא באה לעין גדי, אך הפעם ללא מילות התנצלות (שבעצם אין בכוחן לשנות את העובדה או את ההרגשה המתלווית אליה).
ועתה רבותי, מתברר שיחס זה הוא לא מקרה שקרה לצערם של מארגני המפעל של הבימה הקבוצית, אלא נכרת פה חוקיות מסוימת. הגיעה תורה של "קבוץ על קבוץ", ומתברר ששוב אין כוונתה של בימה זו להגיע לעין גדי. והגדילו לעשות מארגניה הפעם- במשך חצי שנה לא הואיל איש מבין כל האנשים הקשורים ל"בימת הקבוץ" לטרוח ולהודיע במכתב או בכל דרך אחרת דבר כל שהוא אודות הופעתם או אי הופעתם. לא זכתה עין גדי שמשך ששה חדשים אלה ולו למילה אחת מאותם ששלחו את החוזר: "הנכם מתבקשים להעביר באופן דחוף את הזמנותיכם". זאת למרות תזכורות שנשלחו אליהם במשך תקופה ארוכה זו...
צר לנו שכל הנאמר פה הוא אינפורמציה יבשה בלבד.
ועדת התרבות
לאן הערב?!...
מי אמר שאין בדור בעין גדי?
להלן פרוט מופעי הבדור המוצעים בשפע לתושבי המקום:
"אי הבנה"- הטרגדיה הנצחית בין השמנות למשקל.
"הורים איומים"- המתנגדים ללינה המשפחתית.
"השכונה" – מחזה נטורליסטי זועם על החיים בואדי.
"רשימותיו של מטורף"- אוטוביוגרפיה של פרא אחרי שנתיים עם צ'רלי.
"שניים ימין שניים שמאל" [דוגמת סריגה]- בלוי מוצ"ש של הבחורות באסיפה.
"עמך"- פרודיה על משוללי רשיונות נהיגה, ההולכים ברגל לבריכה.
"מסיבת יום הולדת"- כל יום שישי בחצות. רצוי להביא בקבוק ולשתות מה שיותר (מחפשים "משליך").
"החולה המדומה"- שחקן כדורגל בשבת עד 3:30 אחה"צ.
"אהבה שכזאת"- חזון אחרית הימים בין עובדי גן הירק והתמרים.
"תוציא את השטקר המים רותחים"- מוגש באהבה ובסלחנות למחזרים ולבנות.
"קשה להיות יהודי"- חוויות מליל סילווסטר.
"המגילה"- מן המגילות הגנוזות ועד מגילת הזוגות של עין גדי באומר ובצליל.
"הבלדה לזוג מפוצל"- קונפליקט ומתח בין מלפפון ממהידרופונים ומלפפון מן ההשקאה התת קרקעית (שישנו בשקית זרעים אחת).
"יצור מוזר האדם"- הרהורים פילוסופיים נוגים נוסח צ'כוב מאת צונץ [כלב].
ומן הרוח אל החומר
עד יום חמישי נשלחו על ידינו
24131 ק"ג מלפפונים, 24058 ק"ג קשואים, 51175 פרחי וורדים
22031 ק"ג + קרטונים ליצוא חצילים.
במשק
בורדים: בניית החממה נסתיימה סוף סוף. פרחי הגל הראשון נפסלו ליצוא. ה'בקרה' סובלת כנראה מקור, וב'סופר מיסטר' של קמחון שעדיין לא התגברו עליו. קוטפים כ-3000 פרחים ליום.
בתמרים: גמרו למיין את הפרי. נשארו כשבעה טון לעבוד נוסף למחירה מקומית. במטע החלו בעבודות עונתיות לקראת הפרי של השנה הבאה.
בכרם: תתחיל הזמירה בסוף החודש.
בבית ההארחה: נסתיימה עונת הסתו, בה היו 19 מחזורים, 15 מהם מלאים
בצמ"כ: הדי 8 עובד כרגיל. השופל עובד בקק"ל בסלילת דרך בשעלבים. הוזמנו חומרים לבניית כף לאבן מתוך מגמה לעבוד במחצבה בסדום. בינתיים הופסקה העבודה באותה מחצבה. לא ברור איך יתפתחו הענינים. האוטוקר החדש הגיע והורכב. כעת מרכיבים לו ארגז. האוטוקר הישן ימסר כנראה בימים הקרובים.
בגן הירק
עגבניות: נסתיימה שתילת עגבניות אביב בטרסות 1-2, 3,4. כל השטח כוסה בפלסטיק.
חצילים: קוטפים כמויות גדולות. פגור בקטיף נגרם בגלל מחסור בכח אדם.
מלפפוני סתו: השטח נמצא בגמר הקטיף. איכות הפרי נמוכה.
מלפפוני אביב: השטח מתפתח כראוי.
קשואים: הקטיף נמצא בעצומו בחלקה שנזרעה ראשונה, אך עברנו כבר את השיא.
פלפל: כל השטח נשתל, כוסה בפלסטיק ומתפתח יפה.
שעועית: השטח משובש בעשבים.
גדולי מים: רוב השטח נזרע מלפפונים. בשתי בריכות נשתלו עגבניות, וכן נשתלו לנסיון צפורנים ותות שדה.
השבוע נשלחו לחו"ל כ-600 ק"ג חצילים. האריזה ליצוא אינה מסובכת. נדרש פרי יפהבעל איכות מעולה ושלושה-ארבעה ימי עבודה לטון אריזה.
התמורה- 850 ל"י לטון בלוד כדאית בתקופה זו, והיצוא ימשך.
בועדת המשק
1. החלט לרשת את מטע התמרים הרצוף בצנורות 'פלסים' בשיטת ההשקאה החצי קבועה.
2. הפרדס ירושת באותה שיטה.
3. נדונה הצעה לקבל על עצמנו את אריזת התמרים של נאות הככר בימי עבודה שלנו. ההצעה נדחתה מתוך חשש שלא נוכל להעמיד כח אדם לרשות משימה זו.
במזכירות (10/1/66)
נחל צאלים: בזמן האחרון נכנס לפעולה בענין הרעיון להקים ישוב בנחל צאלים. יהודה אלמוג, יהודה שוסטר (מאגף הנוער והנח"ל) והסוכנות היהודית לוחצים כיום על הקמת הישוב בזמן הקרוב. עין גדי מצידה דורשת להפעיל את כל הגורמים ומצוי כל האפשרויות למציאת מים לקראת הקמת הישוב בנחל צאלים.
דרך הממון הכספי של פעולות ו. תרבות
נערך דיון במזכירות עם נציגי ועדת התרבות בקשר לפעולות הועדה הקשורות בהוצאת כספים. נמסר על מקורות מימון שונים לועדה כגון הוה"פ של ההסתדרות, האחוד, משרד החינוך והמועצה האזורית. כמו כן סוכם על שתוף פעולה הדוק יותר בין הועדה והגזבר בכל הקשור בהוצאת כספים.
המזכירות שבה והדגישה את ההחלטה, שכוחה יפה גם לגבי עבודת יתר הועדות: למרות שלכל ועדה אושר תקציב בתכנית המשק, מוטל על הועדה לבחון כל הוצאה והוצאה לחוד ולהעביר הודעה על כך לגזבר או לועדת משק אם הסכום גבוה במיוחד.
באסיפה (8/1/66)
החברה הכלכלית:
ענין החברה אושר עקרונית לפני כשנה. ההצעה היא שיהיו ארבעה שותפים בחברה: מפעלי ים המלח, עין יהב, עין גדי והמועצה האזורית. כל השותפים מלבד המועצה יקבלו 26 אחוז. אם לא תצטרף עין יהב לשותפות יחולקו האחוזים השמורים להבין עין גדי למועצה.
החברה תפעל עם הון ראשוני של 100.000 ל"י בהשקעה שווה בין השותפים. היא תפעל בתחילה עם ציוד שכור. עין גדי תצטרך להכניס לחברה 37.000 ל"י. המטרה העיקרית של החברה להפעיל את הכלים ככל האפשר באזור שלנו, וביחד עם זה להיות הקבלן של עבודות ולקבל את הרווח הטמון בזה.
ההצעה נתקבלה.
ועדת המשק תחליט מה יהיה אחוז העובדים ביחס לאחוז ההשקעה.
ועדת מנויים
נבחרו לועדה: הרצל, יואב ואריק אפיק.
מלוח התכניות של ועדת תרבות
29/1- עלייה למצדה
5/2- נטיעות ט"ו בשבט
12/2- העליה לגלעד של גיורא
11/2- טיול להור ההר
לכל מאן דבעי:
לדוד וייס יש אשור מן המזכירות שהוא מגדל זקן.
חסיה יצאה לקורס של החברה להגנת הטבע, המיועד להכשרת מדריכים בשמורות וטבע ובבתי ספר שדה. היא תעבוד בבית ספר שדה של עין גדי.
חנהל'ה היתה בהשתלמות גננות, ויעל ש. יצאה לשבועיים השתלמות בגיל הרך. צופיה היתה בהסתכלות בבית העמק בנושא הכתות המצורפות.
האוטוקר החדש נמצא בהרצה, ומקווים לראותו בקרוב אצלנו. בינתיים נסע חייקין מספר פעמים על האוטוקר הישן, וכולנו שמחנו שאין גשמים...
השופל שלנו עובד ליד לטרון בהכשרת דרכים. בשבוע הבא יחזור לעבוד באזור (בוטל).