אפיק
עלעל קבוצת עין-גדי מס' 255
כ"ו בכסלו תשכ"ז 9/12/66
שבת שלום!
"מיונקים ועוללים יסדת עוז"- אם נרתעים אנו לעסוק בספורי חנוכה, הרי באים ילדינו ומזכירים לנו זאת, ופתאום אנו רואים שיש לחג זה רקע ומשמעות. ואולי הגיע הזמן שנתקרב יותר להיסטוריה של עמנו, נאמץ אותה אל לבנו ונתגאה בה, כי הרי המכבים לפני מאות בשנים הגנו על אותה הארץ עליה אנו יושבים, עליה נתנו הורינו ואחינו מדמם, וגם אנו נתבעים לתת. גם אז היתה ארצנו מוקפת אויבים חורקי שן, ואותם הלהט והמסירות הם שחוללו את הנס.
בפעם הראשונה מערך מירוץ לפיד ממצדה למשק. היה זה מבצע מרנין, ונקווה שיהפך למסורת.
המאורע החשוב ביותר השבוע היה בואם של חברי גרעין "צוקים" אלינו. על הגרעין וחבריו קראו ב"אפיק".
הורדים מחד גיסא והמלפפונים מאידך גיסא נותנים לנו להרגיש את תחילת העונה כבר בראשית דצמבר ("ואחריתו מי ישורנו?..."). להתראות ביום ראשון בקטיף.
ואחרון חביב- הופעתם המרעננת והמלבבת של בכורינו במסיבת חנוכה נתנה הרבה חמימות בלב והרגשה ש... התבגרנו קצת.
מי אשר לב לו הצמא לאור
ישא את עינו ולבו אלינו לאור ויבוא!
מכתב מלומדים
... זה לנו כשלושה חודשים מאז יצאנו מהבית ושמנו פעמינו למסע לימודים בת"א ההומיה; שינו דרסטי של אורח החיים, אופי המעשים, שינו הסביבה- הכל. הזמן העומד לרשותנו קצר, וחיבים להפיק ממנו את מלא התועלת, לשמה מכוונים אנו את מעשינו.
נראה לי שלא רבים יודעים בדיוק מה עושים אנו, וכדאי אולי לספר מעט איך עובר הזמן ומה מקווים אנו להשיג בזמן זה. מתגוררים אנו בבית הורי, שהתרוקן עתה מכל בניו שפרחו לכל עבר. יש בכך נוחיות רבה עם קשיים מובנים, אך באופן זה יש לנו גם תנאי עזר נוחים כגון פסנתר, ההכרחי ללמודי, וספרי עזר רבים בשטח חנוך ומוסיקה. את בעית הטיפול בילד פתרנו בנתינתו למטפלת בשעות הבוקר, מאחר והוא צעיר מדי בכדי ללכת לגנון או מוסד מסוג זה. בצורת חייו הנוכחית הוא מרגיש, חושבני, נוח מאד, אך חסרים לו במידה רבה חברים למשחק בני גילו, והדבר נראה יפה כל אימת שבאים אנו לבקר, והוא נפגש עם החברה של ידידיו מנוער.
ברכה'לה לומדת, כידוע, בסמינר הקבוצים בכתת הגננות. בתחילה נראה היה לי שזה גלגול אחר של "קיטנת שמשון"- שעור ראשון ריתמיקה, שעור שני זמרה, שעור שלישי מלאכה, רביעי ציור, חמישי חקלאות וכו' וכו', אך במשך הזמן מסתבר שגם שם לומדים ממש, ואשתי, שתחיה, מבלה לילות ארוכים בעיון בספרים וכתיבת מגילות גנוזות, דבר שחורג באופן קיצוני מכל הרגליה עד כה.
למותר לציין שהתעמקותה הרבה בשטח החינוך משפיעה ישירות על צרכי הדחופים להשתלם אף אני בנושא החינוך, מאחר שבתום כל ספור או משחק שעורך אני עם הילד, מקבל אני הרצאה איזה שגיאות דידקטיות פסיכולוגיות עשיתי, ואיזה סכנה רצינית אני מהוה לגבי רקמת התפתחותו האמוציונליות הבריאה של ילדנו.
לגבי לימודי, הדברים טעונים הבהרות מסוימות. בשני שטחי לימוד שואף אני לעסוק בזמן שהותי בת"א: האחד הוא גרפיקה, והשני מוסיקה. את לימוד הגרפיקה הפקדתי בידי המכון לאמנות פלסטית בבת ים. זה בית ספר שאפשר ללמוד שם, אם כי לדעתי, היה אפשר יותר. אך עד כמה שמתרשם אני מבתי ספר לציור וגרפיקה שיש בכל הארץ, הרי אין למכון זה בכלל במה להתביש, ובהרבה מובנים נחשב הוא לטוב ורציני. שם לומד אני מקצועות כגון: רישום, גרפיקה אמנותית (כלומר טכניקות שונות להבעה אמנותית בעיקרן בלי צבעים), וכן גרפיקה דקורטיבית או שימושית- פלקט אמנותי, אותיות, עטיפות ספרים ותקליטים, בצוע מדויק, ציורמסוגנן וכו'. הדברים מענינים, וחושבני שימצא להם גם שימוש יום יומי בחיי המעשה בבוא הזמן.
נושא שני אותו בקשתי ללמוד הוא המוסיקה. בתחום זה לא בקשתי ללמד בבי"ס למורים, כדי לא להשקיע זמן בנושאים החשובים אמנם אך אינם בתחום התענינותי, וכונתי היתה ללמוד מוסיקה בלבד. בנקודה זו עלי להסביר שלימודי מוסיקה הם למעשה דבר לא מוגדר ומדויק, מכיון שהם פרושים על שטחים רבים ושונים.הם קשורים גם בפיתוח צדדים מסוימים של האופי, ההכרחיים לעיסוקים מסוימים במוסיקה (כגון: ניצוח מכל סוג שהוא, הדורש פיתוח בטחון עצמי, פיתוח טעם אמנותי, שמיעה דקה וכו' וכו'). לכן גם נפוצה מאד התופעה של לומדי מוסיקה אשר מסימים בי"ס, אקדמיה או כל צורת לימוד אחרת וממשיכים ללמוד בשיטת לימודים שונה או בארץ אחרת, ומחפשים כל הזמן להשלים ולהוסיף על המטען המוסיקלי שלהם. כלימודי יסוד חפשתי דרך לרכוש בסיס איתן לפעילות מוסיקלית בשטחים שונים, שתמלא גם תנאי חסכון בזמן, וכיון שהלימוד באקדמיה למוסיקה הוא ארבע שנים. כך הגעתי לשיטה של מורים פרטיים. היתרון של שיטה זו הוא האינטנסיביות של העבודה וההתקדמות האישית, יש לה כמובן חסרונות, והעקריים שבהם- חוסר מסגרת אחידה מחיבת (אולי לפעמים זה יתרון) המלכדת את כל הנושאים, חוסר אוירה של פעילות מוסיקלית, שיכולה להמצא רק במוסד שיש לו מקהלה, תזמורת וכיו"ב., חוסר תעודה מוכרת וגם המחיר, שהוא רב בהרבה ממחיר לימוד קונבנציונלי.
אם בתחילת הלימודים הללו היו לי חששות מסוימים משיטה זאת, הרי שמיד נוכחתי במעלותיה הנ"ל.
המקצועות שאני לומד הם: א. תאוריה מוסיקלית- כלומר כל הצד המדעי טכני אמנותי של המוסיקה, מקצועות כגון הרמוניה- התלכדות של צלילים רבים וקונטרפונקט- זרימה של קולות זה לעומת זה, והם הבסיס לתורות מתקדמות יותר כגון עיבוד מוסיקלי וחיבור מוסיקלי, אליהם אגיע מאוחר יותר. כל אלה לומד אני אצל קומפוזיטור ישראלי מוכר שהיה גם מורה בכיר באקדמיה בירושלים. נוסף לכך לומד אני ניצוח- את התורה הכללית עם דגש מיוחד על הניצוח המקהלתי. וזאת אצל שני מורים המיצגים אסכולות שונות וגישות שונות לבעיות ניצוח: האחד מנצח ותיק המנצח כיום על מקהלות קול ישראל, והשני מנצח צעיר חניך אסכולות חדישות המנצח על מקהלת "האיחוד".
נוסף על כך לומד אני פיתוח קול, שהוא מקצוע חשוב ביותר לניצוח מקהלה, וכונתו לימוד כלי הנגינה המסובך ביותר והוא השירה האנושית. הדבר כולל לימוד האמצעים להפקת צלילי טוב יותר, נעים, מדויק וחזק, פיתוח שליטה בקול ובעיקר ידיעה להביא אחרים לשירה טובה יותר (שונה הלימוד לגבי זמר ולגבי מנצח). את זה אצל מורה ותיקה וידועה, שהעמידה דורות רבים של זמרים ומנצחים וידועה היטב בין שוחרי המוסיקה בתנועה הקיבוצית.
ונוסף על כל אלה כלי מוסיקלי. וכאן בחרתי בנגינה קלסית בגיטרה, שגם מענינת אותי ככלי וגם מעמידה אפשרות לשילובים שונים בחיי היום יום בבוא העת.
כל הלימודים הללו נתנים בשעורים פרטיים פעמיים בשבוע, לחלק פעם אחת בשבוע. ריכזתי לי את עיקר השעורים בשלושה ימים (בבקרים), ובשאר הבקרים אני מכין עבודות בבית, ולמעשה בקושי מצליח אני להשלים את כל העבודות, התרגילים והשינונים שיש לי להכין משעור לשעור. גם אינטנסיביות העבודה רבה מאד, והרבה פעמים מרגיש אני אחרי שעור עיפות פיזית ממש מרוב מאמץ וריכוז. ובערבים כאמור אני יוצא לבת ים ללימודי הגרפיקה.
חושבני שפחות או יותר הבהרתי צורת חיינו הנוכחיים, שאינה קלה לנו כלל אך כמובן גורמת סיפוק ורצון לנצל את הזמן כראוי. מפאת כל הנאמר לעיל קשה לנו לערוך ביקורים תכופים יותר מכפי שקיווינו לפני צאתנו, אך השקר אמיץ כמימים ימימה , והגעגועים עזים.
ובהזדמנות זאת לא אוכל שלא להזכיר שבימים אלה מלאו ארבע שנים לבואו של גרעים "צורים" לבנות ביתו בעין גדי. העבר המהולל מפנה מקומו להווה גדוש בעיות ולבטים, ומקוים אנו שכשנחזור אל המנוחה והנחלה ירגעו כבר הרבה רוחות סערה והרבה "סירות תועות יגיעו לחוף מבטחים". בדברים כלליים-פרטיים אלה אסיים, בתקוה כנה להתראות הרבה.
דודו וברכהל'ה ש. [שליטא]
במשק
גן ירק
מלפפונים: השבוע התחיל קטיף המלפפונים, וכבר הקטיף בעצומו. נשלחו עד עתה כ-6טון, המחירים נמצאים בעליה, ויש לקוות שתוך שבוע יתיצב המחיר בסביבות 2 ל"י לק"ג.
מצב הזריעה הראשונה מדאיג, בגלל התפשטות מחלת הדמיעה. נותר לקוות שע"י רסוסים רצופים בקופרטזול יצליחו לעצור את התפשטות המחלה. בזריעות המאוחרות המצב טוב.
הדבורים עוסקות בשטח בהפריה אינטנסיבית של הפרחים הנקביים. בשבוע הבא נביא כוורות נוספות.
חצילים: לפי מצב השטחים צריכים להשחיז כבר את כלי הקטיף ולהכין את המתקנים... המחירים עדיין נמוכים מאד.
שאר ירקות: נזרע שטח של 10 ד' שעועית מזן קונטנדר. השטח רוסס לפי הזריעה בקוטל עשבים.
כמו כן נזרע חלק ממלפפוני האביב, ומתכוננים לשתילת הפלפל בשבוע הבא.
תמרים
מחסן האריזה הולך ומתרוקן משאריות הפרי. היבול הסתכם ב-56 טון בערך. סיכום מפורט על העונה החולפת בתמרים עוד יפורסם. במטע עוסקים בהוצאת חטרים, בניקוז שדרות ובקיוץ. עבודה ישנה בשפע, רק מחפשים אנשים.
ורדים
הסתימו סופית העבודות בחממה. יש לציין שכתוצאה מאחור בתקון החממה לא נגרמו נזקי חום לפרחים, ופשוט שחק לנו המזל. מצב השטח יפה מאד. הענף עומד יפה בתחזית המשלוחים המתוכננים בתכנית המשק. נראה סיכוי להגדלה בפריון העבודה, עם התגבשות צוות מקצועי בעל נסיון. עד עכשו נקטפו כ-50.000 פרח.
גדולי מים
השטח נזרע מלפפונים וכוסה בפלסטיק.
הדי-8
עבר השבוע מעבודה בכביש מצדה לעבוד בפריצת דרך עבור נפטא ליד ערד.
ענפי עזר
עקר העבודה בחדש האחרון בחשמליה ובמסגריה התרכזה סביב הורדים. גומרים את הנחת רשת החשמל למאידים וחבור המכשירים בחממה לחשמל. מסתימות העבודות בבית האריזה לורדים.
מצב העבודה
כפי שהובטח חדשי השיא בעבודה הם דצמבר וינואר. בינתים יש שבוץ של מחנות עבודה עד אמצע ינואר.
עלינו להתכונן בחדשים אלה לתרום חלק מימי העבודה לגיוסים בגן הירק, ובעיקר בקטיף המלפפונים.
החוסר המתוכנן לדצמבר הוא 670 י"ע. תכנון כוח אדם זמני:
תירים x 15 = 384 34 ימים
גדנ"ע 96= 0.8 x 20 x 6
מחנה עבודה , חנוכה, צופים
70 = 0.8 x 25 x 3.5
חטיבה 200 = 0.8 x 25 x 10
בס"ה 750
בחברה הכלכלית
פועים אנו עכשו בארבעה מקומות עיקריים:
א. פריצת דרך והכנת תואי לכביש מהר הקנאים למצדה.
עבודה זו מתבצעת ע"י שני ד-9, ארבעה ד-8 ושני מכבשים רציניים.
ב. פריצת לדך לנקודת קידוח מערד.
ג. עבודות ב"תמרית"- הובלות מסוגים שונים, בעיקר עפר לסכרים.
ד. במסגרת פיתוח חוף ים המלח נתחיל בחשיפת מאות אלפי קובים של פסולת עפר מעל הר סדום (מאמר נרחב על החברה ב"אפיק" הבא).
צוותים קבועים בענפים
ברוב הענפים קיים חוסר בעובדי צוות. חוסר חריף בעובדי צוות מרגש לאחרונה בגן הירק, וזאת למרות שהכנסנו השקיה קבועה והחלפנו את שיטת הרסוס. יש לקוות שקליטת חברי "צוקים" בענפי המשק תתגבר את צוותות הענפים ותשפר את המצב הקיים.
בניס
ראיון עם גרעין "צוקים"
פנים חדשות. מבט בוחן מאתנו אליהם ומאתם אלינו. מי אתם בעצם?
ישבנו ערב עם שניים מחברי הגרעין- דורון ואבנר- ושמענו ושמענו, על עבר ועתיד, על חלומות נעורים, על חיפושי דרך ולבטים, על אכזבות ותקוות. והרי לפניכם מה שקלטנו...
קצת אינפורמציה: התארגנו כגרעין המיועד ללכת לבי"ס שדה בעין גדי. הרעיון נבט בקבוצה מרחובות, אליה התאספו חברה ממקומות שונים. יש בינינו שני מושבניקים והשאר עירונים. כולנו חובבי טבע בצורה זו או אחרת. יש המתפתחים בנושא מסוים כמו זואולוגיה, בוטניקה וכו', ויש האוהבים טבע ונוף לשמם ואת עין גדי בפרט, ובלשון פשוטה- חובבי טבע בלי התמחות.
על יסוד הגרעין החלטנו בפסח בשביעית לא היו לנו מסגרות חזקות כמו לכל גרעין שמגדיר את עצמו לנח"ל. אחרי הטירונות נשלחנו לחצבה לתפקידים מבצעיים, ואחרי חצי שנה עברנו לגרופית. בגרופית בילינו תקופה של חקלאות ובטלה. מבחינה פנימית ארגןהגרעין השתלמויות שונות בנושאים שונים. נו, ומגרופית... הרי אנחנו כאן.
מהם הרעיונות המרכזיים שהונחו ביסודו של הגרעין? לרובנו היה רקע של סמינר שדה בעין גדי, עבודה כמתנדבים בשמורה בזמן החופשים. יוסי פלדמן בא אלינו והחל להלהיבנו למקום, לנטוע בנו ערכים של אהבת מולדת בכלל ואהבת עין גדי בפרט, לראות ולהכיר בחשיבותה של עין גדי כמקום ראשון במעלה ביופיו וביחודו בתוך נוף הארץ. זוהי למעשה המטרה של בי"ס שדה: בד בבד עם הדרכה גם לעסוק בעבודה בשמורה, ליצור קשר עם המטיילים ולטעת בהם יחס ואהבה לאזור. עין גדי הוא מקום שווה לכל נפש, נקי ומסודר, בו לא שמים גדר על נוף ולא כובלים טבע. יוסי ידע להלהיב, ואמנם התלהבנו, ואנו נלהבים עד היום.
ההחלטה לבוא למשק- איך קרה שבמשך שנתים וחצי חי הגרעין בצל הרעיון ללכת לאכסניה בעין גדי והחליט תוך שבועיים ללכת למשק?
יש לכך רקע נרחב, שלכל העומד מבחוץ יקשה להבינו. אנחנו נסיון ראשוני (פרט לגרעין "יעלים"). הדפוסים אינם קבועים, והכל חדש. אין דרך בטוחה וסלולה. בתחילה הוצפנו בהבטחות מצד החברה להגנת הטבע, תכניות יפות וגדושות של השתלמויות וטיולים. רוב ההבטחות לא קוימו, והתחלנו להרגיש הרגשת קיפוח. מערכת היחסים שלנו עם החברה הלכה והסתבכה. היו סכסוכים בנושאים שונים, עד ששמענו שהם לא כל כך מרוצים מאתנו. מצד שני הקשר עם אנשי האכסניה גם הוא לא היה מספיק חזק. הגרעין היה במצב של מבוכה ביחס לעתיד. רצינו תמיד לשמור עד כמה שאפשר על מסגרת הגרעין. ידענו שכגוף כוחנו רב יותר, אם נרצה לשפר ולשנות דברים באכסניה, תמיד ייקל עלינו אם נהיה גוף מגובש, כי אדם בודד קשה לו לשנות ולבצע, והא ניטמע. אולם הלחץ מצד אנשי האכסניה בייצוגו של יוסי היה בכוון של "הגשמה אישית". הם היו מעונינים שנבוא כבודדים וניקלט איש איש בתחום המענין אותו, ובשפה פרוזאית יותר- נצטרף כפועלים שכירים.
כך צצו ועלו בעיות מיום ליום. הוסבר לנו שרק מעטים יוכלו לעסוק בהדרכה. ובכן, מה יעשו היתר? איך נישמור על מסגרת של גרעין באכסניה? עמד לפנינו גם הלקח המר של גרעין "יעלים,, שהוכיח כי קשה לשמור על מסגרת גרעין באכסניה. לא היתה ברורה לנו דרכנו באכסניה, ומה אנחנו נוכל לעשות בה??
על רקע מבוכה זו באו אלינו לוי ודודו והפילו את הפצצה "בואו למשק עין גדי!"
דודו הסביר מדוע עדיף לגרעין להיות במשק ולמה אין זה פוגע בו ובאידיאות שלו אם יבוא למשק. לוי מצד שני אמר כי קשה לאכסניה לקלוט גרעין, בעיקר מהאספקט החברתי-תרבותי. שניהם אמרו שעין גדי צועדת בעתיד ןקראת שילוב בין בי"ס שדה והמשק. המשיכה מצד הקיבוץ והדחיפה מהאכסניה פעלו באותו הכוון.
בתחילה עוררה ההצעה התנגדות רבה. "מה, אנחנו נחיה בקבוץ? הרי אף פעם לא התכוונו לזה ולא הוכשרנו לזה!", חלק מאתנו אפילו לא התחנך בתנועת נוער. זו היתה התגובה הראשונה. אולם במשך השבועות האחרונים החילונו יותר ויותר להשתכנע. עליכם לדעת שאנחנו גרעין של לבטים וויכוחים. אנחנו עשרים חברים עם שמונים דעות. ובטוח שגם בראיון זה לא הבענו את דעות כל ה"זרמים" וה"פלגים" (ועוד יהיו כאלה שיתנו לנו "מנה" בעד מה שאמרנו פה...). לבסוף הכרענו בעד המשק.
איך אתם רואים את השתלבותכם במשק? שום דבר עוד לא מסוכם וברור. אנחנו עדין במסגרת של"ת, וזוהי תקופת נסיון. אנחנו לא ככל גרעין השב הביתה. הכל זר לנו, ואנחנו זרים לכם.צריך לתת לזמן לעבור, וניראה איך יתפתחו הדברים. בינתיים שבעה מאתנו עובדים באכסניה ו-13 במשק. הכוונה היא להתחלף כל שלושה חודשים עם גמישות רבה.
לשהותנו במשק ראינו מימד נוסף, והוא הרחבת ההתענינות בקרב חברי המשק לנעשה מסביבם. יצירת יחס לנוף ולטבע, לחי ולצומח, לעבר העשיר ולפעולותיו של ביה"ס שדה. להיות מין גשר חי בין החברים והאכסניה.
ומה לאחר השחרור מהצבא? לאחר השחרור תעמודנה בפנינו שלוש אפשרויות:
א. השארות במשק עם או בלי עודה באכסניה.
ב. לחיות באכסניה ולעבוד בה כשכירים.
ג. הקמת גוף מגובש על בסיס של קומונה, שיחיה בתוך האכסניה (השפעת האיסיים). וכמו שאמרנו כל הזמן, עדיין מרובים סימני השאלה ולעתיד הפתרונים.
בסיכום אנחנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו להשמיע דברנו, בכדי שהחברים ידעו יותר טוב עם מי יש להם עסק...
רשמה: אילה
עזרי: החליטו כבר איפה יהיה חדר האכל החדש?
משה: החליטו שהוא יוקם על גלגלים, שאפשר יהיה להעביר אותו ממקום למקום.
בדיון באספה על ההוצאות הגדולות הכרוכות בעריכת ברית מילה בעיר:
הרצל: אולי נציע לערך ברית מילה בבית האחוד?
צ'רלי: אם כך זאת תהיה באמת ברית התנועה הקבוצית.
מזכירות
· נדונה ההצעה לצרף את דן קב להנהלת החברה הכלכלית. מועבר לאישור האספה בהמלצת המזכירות.
· הועלתה בקשתו של בניס להחליפו בתפקידו.
· בגלל העדר אפשרות לחיג אל המשק בשעות ארוחת הערב, הוחלט להנהיג דומית טלפון בין השעות 19:30-20:30.
· מוקמת ועדת שפוט להצעות הארכיטקטים המכינים תכנית פתוח חוף. ייצגו את עין גדי בניס ויצחק.
אספות
· אושרה החלטת מזכירות כי יוקרן סרט קבוע לבית הבראה, ע"מ לא לגזול מהחברים ערב נוסף כל שבוע.
· נדחתה בקשתו של בניס לשחררו מתפקידו.
· אושרה הצעת ו. תרבות כי המועדון יופעל ע"י שני חברים לערב.
· אושרה קנית טרקטור נוסף מסוג מסי פרגוסון 165.
· נתקבלה ברוב גדול הצעת ו. שרותים להקמת כלבו, בו יהיה תקציב אחד לאספקה קטנה וממתקים.
· אספה עם האדריכל אלכס קשטן דנה בהצעתו לתכנית מתאר לישוב. הצעתו מבוססת על הקמת חדר אכל חדש באזור מגרש הכדורגל הישן, ולא כפי שתוכנן במגרשי התערוכה. כמו כן קובעת ההצעה אזורים להתפשטות מבני מגורים ושרותים. לאחר דיון ממצה הביעה האספה את דעתה בהרמת ידים ללא התנגדות לקבלת ההצעה ולהעברתה לבדיקה במוסדות שונים.
· אשור נסיעתו של איציק בש ליום בשבוע לתל אביב לצורך לימוד נגינה באבו נדחה עד למציאת מרכז לועדת ההשתלמויות.
· במשך שתי אספות הועלתה שאלת יציאתו של דן קב לחברה הכלכלית. נתקבלה הצעת ועדת כוח אדם האומרת כי דני יצא לחברה לשלושה חודשים לצוררך ארגון פיננסי ועסקי מחודש. לאחר תקופה זו ימסר דו"ח לאספה על מצבה של החברה, ואז יוחלט על עתידה ועל הצורך לשלוח אדם נוסף להנהלתה.
· אושרו הצעות ועדת משק במסגרת תכנית השקעות:
רשת השקאה קבועה בגן ירק - 6,000 ל"י
רשת השקאה קבועה בתמרים - 2,500 ל"י
הקמת מבנה נוסף למוסך-מסגריה – 6,000 ל"י
החלטה על העברת הכרם נדחתה עד לפרסום דו"ח מודפס על מצב הכרם היום.
· נמסרה הודעה לאספה כי הפרדס יעקר.
· אושרה הצעת ועדת חברה כי המשק יממן הוצאות כלכלה של יולדת העולה לבית ההורים: שבועים לפני הלידה ושבוע אחריה (או תקופה ארוכה יותר בהוראה רפואית). באותו סכום יכולה היולדת לקנות מתנה להורים.
·
בועדות
ועדת תרבות – ביום העליה, בעשירי לינואר, אנו רוצים לערוך תערוכה של כל יצירות החברים ועיסוקיהם בזמנם הפנוי, החל מציור אמנותי, עבודות בטיק, קרמיקה, צילום, רקמה, וכלה בתחביבים ואוספים למיניהם. כל אומני המשק בתחומים השונים- הכינו את עבודותיכם לתצוגה. ועדת תרבות מבטיחה עזרה חומרית ומוסרית.
ועדת שרותים – "באתי, ראיתי, קניתי!"- הכלבו נפתח בשעה טובה. יהיה פתוח כל שעות היום ויום אחד בשבוע בשעות הערב. חלוקת ממתקים בשבוע הבא- החזיקו מעמד ("חלוקה", "חלוקה", חג יפה כל כך...)
המועדון- משתדלים עד כמה שאפשר שהשרות במועדון יהיה ע"ח העבודה. במידה והדבר לא יסתדר יהיה הוא בתורנות. אנו מקוים להענות יפה מצד החברים.
ועדת חינוך – הוחלט בועדה כי אסור להביא ילדים לארוחת בוקר של שבת.
מאיר ואלי נסעו לנחל עוז יראות ולשמוע על בתי הילדים שם. במשק זה נערך סקר של המכון לפריון עבודה בענין נורמות וארגון עבודה בבתי ילדים. מסקנות וראיות עדין לא לובנו (מבטיחים פירסום בקרוב).
מפי הטף – חידודי לשון
בועז (7) - השעור נגמר. אני רץ "להת
אורר!"
המטפלות- ???
בועז – לשחק באוירון!
הילדים שרים בגן- "לי אבי הדלק חנוכיה ושמש לה אבוקה".
רענן (41/2) – מה, בחנוכה אוכלים אבוקדו?
יואב (31/2) – אבא, נכון שדוצי ומני הם המכונאים של העמודים?...
המטפלת (לאחר שרואה כי הילדים נעלמו) – לאן הלכו הילדים?
נעמה (שנתים) – הלכו לתומם... (ציטוט משיר ילדים).
יש סדר בקבוץ!
נועם להרצל – אבא, אני רוצה שתעלה מחר באספה שגם ילדי הגן יבואו למסיבות ביום ששי.
יואבי, בן כמה אתה?
יואב – בפעם האחרונה הייתי בן 3 ומאז אני לא יודע.
למה אנחנו מחכים לחורף?
משפ' רון – סוף סוף אפשר להנות חחש מהרחצה בבריכה.
סדרן עבודה – חופשות הקיץ ניגמרו...
יוסי ליאור – מתי כבר אוכל לעשות צ'ולנט?
הילדים – להורים אין תירוץ שחם ואי אפשר ללכת לטייל.
הרווק – אפשר להתרחץ רק פעם בשבוע.
החברות – חליפות הג'רסי מחכות...
עובד גן ירק – שמח להפגש בבוקר עם עובדי "מעלה" בקטיף מלפפונים.
החברה מ"מוריס" – כבר מזמן לא צלחנו שטפון...
הזמניים – לא האמנו שהקיץ הזה יגמר אי פעם.
כל החקלאים – חולמים על "גשמים והפרעות", בהם אפשר לבוא לארוחת צהרים עם בגדי שבת!
בעקבות ה"אגרת": החבר אשר החנה בטעות את האוטו שלו במגרש חניה מתבקש בכל לשון של בקשה להחנותו ליד חדר האוכל.
מי ומי
נחמה חזרה מחודש שהייה בעין הוד, שם השתלמה בתחומים שונים של ציור ועבודות אמנותיות.
משה, דוצי, חורש ואילה ניגשו לבחינות בגרות, והם חושבים שעברו בסדר.
למשפחת שליטא- חופש חנוכה נעים, כי לנו נעים לראותכם.
לרוני רז- הבראה שלמה, התחזקות ושיבה מהירה הביתה.
לכל הסטודנטים השובתים – ברוך בואכם, ולו בעטייה של שביתה.
למירב איילון (במשמר העמק) – איחולי החלמה מהירה.
חגית ויהודית סיימו שנת שרות ושבו אל משקיהן.
הגיע לשל"ת חיה גרשטיין מפתח תקוה, וכבר שולבה בצוות בית הבראה.
גרעין "סער" הגיע אל השמנת של כנרת, ומחכים להדים ראשונים משם.
עוברים לדירות החדשות: סנדלון, יוסי קרקעי, אפיק, ברנשטין, הס, חורש, הדס ודרורה.