גן נוי – גן בוטני כתב: מני גל מיקומה של עין גדי הוא, מצד אחד, שילוב של נאת מדבר בתנאים טרופיים, וטרופים-יובשנים, ומצד שני רוחב גיאוגרפי של אזור ים תיכוני, גורם שמשפיע על אופי הצמחייה. במשך שנים, מאז עליית הקיבוץ על הקרקע ב-1959, נבנה פה מאגר של חומר צמחי מהמעניינים והמגוונים בארץ. המניין הסופי הוא של כ-600 מיני צמחים שהוגדרו, ובנוסף להם עוד כ-300 צמחים שהם עדיין בתהליך של הגדרה".
המחשבה להפוך את גן הנוי הקיבוצי לגן בוטני, הנושא את עצמו כלכלית, עלתה בשנות ה-90, לאחר שהובהר כי הגן מעורר עניין רב בקרב בוטנאים ואנשי מקצוע מהדרגה הגבוהה ביותר בארץ, וכן מגיעות תגובות חמות והתפעלות בלתי פוסקת של תיירים ומטיילים הנחשפים למראות הגן. צוות הגן היה בקשר עם בוטנאים ומאקלמים מהמובילים בארץ:
ראשיתו של הגן הבוטני: ב-1959 עלו ראשוני חברי עין-גדי לנקודת הקבע ב"פלאטו" – שטח פחות או יותר מישורי שלא היה בו אפילו צמח אחד לרפואה או לצל. גבעה סלעית צרובת שמש. בתנאים קשים אלו היו מלאכת הגינון וההצללה הכרחיות ומהירות וכבר בשנה הראשונה ניטעו עצי תמר וצאלונים ובחזית בתי המגורים נשתל דשא. התנאים האקלימיים החמים במיוחד, מציבים את עין גדי במרכז התעניינות ומביאים לשיתופי פעולה עם מומחים רבים, כמוזכר לעיל. מאגר צמחים רחב קשת עם השנים נצבר בעין גדי מאגר גדול ומיוחד של צמחים מאזורי אקלים שונים – חלק מהצמחים הללו נשתלו בגן ולא הצליחו לעמוד בתנאי החום ומשטר המים – ולכן הוצאו מהגן. עם הזמן והיום, מעוניין צוות הנוי במיני צמחים שמוצאם מאזורים אקלימיים דומים לעין גדי – מדגסקר, האיים הקריביים, הודו, אפריקה, אמריקה, אוסטרליה וכד. בגן הבוטני, המשתרע על שטח של כ-110 דונם, תופסים מקום נכבד הצמחים היובשניים, הממעטים בצריכת מים ונהנים מתנאי האקלים שלנו: חם מאוד בקיץ, חמים בחורף (לא יורד מתחת ל-9 מעלות). סממנים ייחודיים הסממן הבולט והייחודי של הגן הוא היותו הגן הבוטני היחיד בעולם הנטוע בלב יישוב. בגן מתקיימות הדרכות לקבוצות. התארגנות ראשונה לקראת הדרכות אלו נערכה בשנת 1994, עת נערך פה "קורס למדריכים בגן הבוטני", אליו הגיעו כ-20 חברים להשתלמות. מדריכי המדריכים היו עובדי/ות הנוי וחברים נוספים שהוסיפו מידע בתחומי האזור: גיאולוגיה, ארכיאולוגיה, היסטוריה וכו. מאותו זמן מתנהלים סיורים מודרכים בגן ע"י צוות מדריכים מהקיבוץ וכן מתאפשרים סיורים עצמאיים לכל המעוניין. האורחים המעוניינים לסייר בגן פונים למשרד המבואה של הגן, שם הם מקבלים הסבר קצר על הגן, צופים במצגת הגן הבוטני במקום, ומצוידים במפת הגן – הם יוצאים לסיר ברחבי הקיבוץ. סממן נוסף המאפיין את הגן הוא השילוט. שלטי הכוונה כללים, המצוינים גם במפת הגן, וכן שלטי זהות לצמחי הגן. להפקת מבצע השילוט היה צורך להגדיר כל צמח וצמח ולציין על השלט שהוצב לידו את פרטיו בעברית ובלטינית: השם, שם המשפחה וארץ המוצא (על מספר תעודת זיהוי החליטו לוותר...) חלק מהצמחים לא היו ידועים בשמותיהם, לא לצוות הנוי ולא לאנשי הקהילה הבוטנית בארץ. ישבו אנשי הנוי ימים כלילות, הזמן דחק, כדי לזהות ולהגדיר את הצמחים בעזרת ספרים המצויים ברשותם, וכן הסתייעו באנשי מקצוע מחו"ל במלאכת הזיהוי. כיום רוב הצמחים ידועים ומשולטים, ויש שאיפה להמשיך ולהשלים את השילוט. אפיונים בצמחית הגן:
חלקות נושאות שם בגן: נקודות תצפית צוות הנוי לפנייה: |
|