חנינה, סמדר נורית ורמי.
בטלפון הסלולרי שלי כתוב : "האיש של עין גדי", לא יוסקה, כמו שהכרתי ולא יוסי, האיש של עין גדי!!
בעיניי הוא סימל יותר מכל את עין גדי על כל סמליה, וכל מה שעין גדי מייצגת. אם עין גדי לא הייתה, יוסקה היה זה שימצא אותה, ימציא אותה וישים אותה על המפה.
עין גדי ויוסי הם גוף אחד, לא יכולת לנתק את עין גדי ממנו, ולא אותו ממנה.
לוקח לו לאדם אלפית השנייה כדי לומר: יוסקה, עשה ככל העולה על רוחך ! לקח לי אפילו פחות כדי להתחבר לאיש היקר מכל אדם. לפני יוסי בכיתי על אבי, אחי, אימי יצחק רבין ואריק איינשטיין, אתמול בכיתי גם על האיש של עין גדי. בכל פעם שהיה מגיע לירושלים, הרים טלפון ואמר לי : אני בי-ם אם יש לך זמן נשתה קפה. ישבנו שעות, עד שהגיע התור שלו, עד שנגמר הקפה, עד שהגיע האוטובוס, מעולם לא הפסקנו לשוחח כי נגמרו לנו המילים, שיתפתי אותו בקורות אותי, והוא מיעט, אבל שיתף אותי בקורות אותו. פעם אחת כעסתי עליו, כעסתי כי שמעתי שהיה בירושלים ולא נפגשנו, גם לזה הייתה לו תשובה: לא רציתי להטריח אותך, ענה. לא רציתי שתבזבז מזמנך עליי. הזהרתי אותו שזה לא יקרה שוב. זה לא קרה. יוסקה טרח הוא בכבודו ובעצמו, להתקשר אליי בכל חג, לשמור על קשר, מצב הרוח. אי אפשר היה שלא להתאהב בו, באיש של עין גדי. לא בכדי מיניתי אותו לסבא השני של שיר בתי, ושיר הלכה אליו בחדוות אבהות וסבאות גדולה. איש ללא מחלוקות, נעים הליכות וזמין להקשבות, נדמה כאילו ישנם כמה יוסקאיים בעין גדי, בכל מקום אתה מוצא אותו, בכל מקום מטביע את חותמו. אמרתי הטביע את חותמו, אמרתי הכל על יוסקה- האיש של עין גדי. לו היה נפרד מאיתנו גם עוד כמה שנים טובות, עדיין היינו רוצים עוד, כי באמת: איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה !! חסר לי לומר לך שתי מילים: יוסי שלום, שלום יוסקה.
יאיר אלה -ירושלים.
