"יוסי של היין מהקבלת שבת"
הנכדה שלנו, אימרי, כבר כמעט בת ארבע. מאז שהייתה בת שנה, בכל פעם שהגיעה לביקור בעין גדי, נהגנו ללכת אתה לקבלת השבת במועדון. שם היא הכירה את יוסי, שבמשך שנים נהג להגיע לכל קבלת שבת על מנת לברך "סברי מרנן" ושמבחינתה, ללא ברכת היין שלו, קבלת השבת לא הייתה מושלמת.
קבלת השבת הייתה מתחילה כבר בשישי בצהריים. בחדר האוכל, מהכסא הגבוה של התינוקות, היא סוקרת מסביב ושואלת "איפה יוסי? " ואני עונה " איזה יוסי? ". " יוסי של היין מהקבלת שבת " היא עונה. ואז, בשתיים עשרה וחצי יוסי נכנס לחדר האוכל ואני אומר לה "הנה יוסי" וכדרכם של ילדים, שאין להם עכבות, היא צועקת לו "יוסי" והוא שומע, ניגש ושואל אותה מה שלומה, היא עונה לו ושואלת "אתה בא היום לקבלת שבת?", הם מסכמים להיפגש שם.
ביום שישי האחרון אימרי הייתה בעין גדי ובצהריים ישבנו בחדר האוכל ויוסי לא נכנס. כשיצאנו ראינו את מני מסדר את המועדון וניגשנו לוודא שיש בערב קבלת שבת ואז, בפתח המועדון, כשיצאנו, היא שאלה "יוסי יהיה?" וכשעניתי "לא, הוא בחופש", היא סיכמה, "זה לא אותו דבר בלי יוסי".
יהי זכרו ברוך