דברים לזכרה לרגל מלאת שלושים לפטירתה

השעה 15:50, את יוצאת מהחדר שלך, מכינה תה, וחמאה וריבה עם קצת לחם.

אנחנו מתיישבות על הספה הירוקה - את על הקצרה ואני על הארוכה, ואז זה מתחיל. שיר הפתיחה של "היפים והאמיצים" בפרק המי יודע כמה.

יושבות במשך 50 דקות וכל יום מנהלות את אותה שיחה על כמה "ברוק" לא מזדקנת ומתי יהרגו כבר את "סטפני". ובין לבין את מתעניינת במה קורה אתי, כאילו בדרך אגב, אבל יודעת לשאול בדיוק את הדברים הנכונים כדי לוודא שהכול תקין אצלי.

במשך שלוש שנים זה היה הריטואל שלנו, ואני בלי לשים לב, לא פספסתי אף פרק כדי לזכות בזמן איכות עם סבתא ששימשה לי אימא בדרכה שלה. בלי להרבות במילים, עם הרבה הומור והרבה חוסר טקט היית לי למשענת ונתת לי מקום בטוח, מכיל ואוהב.

מתגעגעת אלייך ואל המבט הכחול האוהב.

גוני סימון

סבתא,

התחושה היא שפרק בחיינו נגמר.

הביקורים שלנו בעין גדי כבר לא יהיו אותו דבר בלי הנוכחות שלך ושל סבא. תמיד קיבלתם אותנו בזרועות פתוחות ונדיבות והיה חשוב לכם שנהנה ונרגיש בנוח.

עם השנים, הפגישות שלנו התמעטו אבל תמיד כשהתראינו הרגשנו שאת שמחה להתעדכן לגבי מעשינו ותכניותינו לעתיד.

אמנם היית מעט מופנמת ושקטה אך היה לך חוש הומור ואהבת לשמוע סיפורים מצחיקים עלינו ולספר לנו דברים משעשעים על סבא ועל עברכם, ותמיד נהנינו מכך.

לקראת הבר מצווה של אמיר, חיפשנו תמונות ישנות ומצאנו במחשב סרטון שלך ושל סבא מדגימים לנו איך הייתם רוקדים פעם. בסרטון את כבר חולה וקצת חלשה אך עדיין מתעקשת להראות לסבא איך מבצעים נכון את צעדי הריקוד. זה היה מאוד מרגש לראות אותך ואת סבא ככה - צוחקים ומאושרים יחד.

יומיים לפני שהמצב שלך התדרדר, כשכבר היית בבית חולים, ביקשת מאימא שתיתן לך לדבר אתי בטלפון ואמרת לי שחשוב לך שאדע שאת מאוד שמחה בשבילי על החתונה הקרבה, כאילו שידעת שזו השיחה האחרונה שלנו..

סבתא, אני מקווה שטוב לך עכשיו למעלה עם סבא,

אתגעגע אליכם מאוד,

אוהב

גל רכס

סבתא חוה,

סבתוש שלי היקרה,

עצובה על לכתך מאתנו. עצובה על שלא אזכה לראות יותר את פנייך הטובות, את עינייך הצנועות מקשיבות בשקט ליושבים סביבך, מידי פעם צוחקות .

יהיה מוזר להיכנס עכשיו הביתה שלך ושל סבא. שניכם לא שם.

מי אמור לשבת על הכורסה? מי יקבל את פנינו?

עברת הרבה בשנתיים האחרונות והחזקת מעמד, אפשר לומר, כנגד כל הסיכויים.

בעזרתו של סבא המשכת להסתובב בארץ ולבקר את כולנו. תמיד אהבתי את הביקורים שלכם מכניסים אור ושמחה הביתה מרגע שנכנסים בדלת. אדיבים, חברותיים, מתעניינים.

אני אתגעגע לשבת אתך, לספר לך, לשתף אותך, להראות לך מה חדש אצלי בחיים, לגרום לך לספר גם קצת על עצמך, להקשיב לך ולאימא מדברות, אוהבות.

אזכור אותך סבתא טובה, חברמנית, מצחיקה, שלווה ונעימה.

סבתא, אני עצובה בלכתך, אבל גם קצת שמחה בשבילך על החיים שהיו לך: הקמת קיבוץ, זכית לחיות שנים רבות ומאושרות לצד אהוב לבך במקום אותו בניתם, הקמת אתו משפחה.

אני שמחה בשבילך שאת הולכת לפגוש את סבא מאיר שוב, אליו התגעגעת ואותו כל כך אהבת. הולכת לשבת אתו ולהסתכל על כולנו מלמעלה.

יש לך הרבה על מי להסתכל – יש לך 6 ילדים, 18 נכדים ו – 5 נינים. שבט שלם שהוא שלך. אבל בעיקר תוכלי לנוח.

אני מתגעגעת אלייך כבר עכשיו

נכדתך שחר רכס