|
אבי בוכוולטר
חבר עין גדי. אבי שלי אבא שלנו כולנו מסתכלות באלבומי התמונות שאותם כל כך הקפדת לצלם ולטפח. אלבום החתונה שלנו שבו שנינו יושבים על חבילת קש ונוסעים על גבי הטרקטור לנחל דוד כשהחום הנורא של חודש יוני מלווה אותנו לאורך היום המאושר בחיינו. מכל קצות הארץ מגיעים אלינו כדי להיות אתנו בשמחתנו. לאורך כל השנים לא הצלחנו להגיע להחלטה "מי התחיל עם מי". אך המכתב שכתבת לי על אותו טנק ברמת הגולן בערבו של ליל הסדר, בימים שלאחר מלחמת יום כיפור, מסביר הכל. אלבום נוסף של התאומות שרית ומעין המגיחות לאוויר העולם מוקדם הרבה מהצפוי, בלי ששנינו נהיה מוכנים לכך. מיד אנו נרתמים "למשימה". ואתה מתגלה כאבא גדול וענק היודע מה לעשות, איך להאכיל, להחזיק, להשכיב, להרגיע בלילה בשעת בכי, לחבק ולנשק. מאותו רגע רק הלכת וטיפחת כישורים אלו, והנתינה שלך לכולנו לא ידעה גבולות. כעבור כמה שנים נולדה ליאור, ואתה כאבא בעל נסיון רב משקיע בה את כולך ומעניק לה מהכל. השנים עוברות להן מהר כל כך כשביחד אנו חווים הרבה מאד ימים שמחים ומאושרים, של גידול הילדות, ימי הולדת, אירועים משפחתיים, טיולים, חופשות, נסיעות לחו"ל. ולצידם ימים קשים יותר של חולי, שכול, דאגות וחרדות, של התלבטויות וויכוחים, ורצונות שלא באים לידי מימוש. הכל נשזר אחד בשני וביחד אנו מגדלים ומטפחים בית חם ואוהב. אלבום נוסף, והנה אתה עם הוריך ואחיך, איזה דאגה גדולה היתה בלבך להם. לא עבר יום שבו , אתה , כבן כל כך מסור ואוהב לא הרמת טלפון, לעיתים אף פעמיים ביום לשאול ולדעת מה שלומם של ההורים. בעיה קטנה שהתעוררה מיד נסעת לברר במה אתה יכול לעזור, אוזן קשבת מצאו אצלך לאורך כל הדרך . כיבדת והערכת אותם מאד. עם המשפחה הרחבה יותר , שמרת תמיד על קשרים חמים והדוקים, כל אחד היה חשוב לך והתעניינת תמיד בשלומו. הצלחת ליצור קשרים מיוחדים עם החברים שאותם הכרת בתחנות השונות בחייך. והנה הנורא מכל קרה ונכנס לבתינו. מאבא שהלך עם כולנו לישון בערבו של יום שלישי, שעליו ה' אמר פעמיים כי טוב , קמנו למחרת מיותמות ובוכות בכי גדול וכואב – אתה, אבי – אבא, לא איתנו עוד.בעל שכל כך כל כך אוהב, ונותן. בעל - אבא שעושה הכל למעננו ובשבילנו בלי חשבון של זמן והאם נוח ומתאים. בעל – אבא של שיחות וויכוחים, על ענייני השעה והזמן, על עין גדי, עלינו – על כולנו. בן שכל כך מסור ודואג להוריו , שומר קשר הדוק וחם עם חבריו. אבא שמצב בריאותו אינו תקין לאחרונה ומטריד כל כך. נחטפת מאיתנו ואנו נשארנו כולנו מיותמות, בוכות, כואבות וזועקות – למה? איבדנו כולנו בעל, אבא, בן, אח, חבר – שכולו לב ענקי של טוב ואהבה. ביגון עמוק חיבוק ונשיקה גדולה אמא – רבקה'לה
אבא המלא כל כך בגופו אהבה לכולנו. אבא שנמצא בכל מקום וזמן, מושיט יד ועוזר תמיד. אבא שאתו מדברים על כל נושא שבעולם מהקטן ביותר ועד זה שברומו של עולם. אבא שאוהב כל כך להכין לכולנו את כל מה שכל אחת אוהבת.אבא ענק שיש לו בליבו, בנפשו ובגופו מקום לכולנו.לראות, להריח, לשכב על הגב על שפת הים ולחלום חלומות, להסתכל בכוכבים ולדמיין מה קורה שם למעלה... אתה שומר עלינו מלמעלה ודואג לכולנו, ואנחנו כאן חסרים מאד, מתגעגעים עוד יותר ואוהבים.
התמונות צפות ועולות לנגד עינינו: אבי – מסביר פנים לכולם, ובעל יחס מיוחד ואוהב לילדים הבאים לכלבו: קורא לילד שיבוא לעמוד לידו, או לשבת על ברכיו ומלמד אותו להפעיל את הקופה. אבי – אדם סבלני, בעל זיכרון מצוין, שכאשר הוא עובד לידך בקופה השנייה, אפשר תמיד לפנות אליו ולשאול על איזה מחיר ששכחת – ולקבל מיד תשובה מדויקת. אבי – בעל חוש טכני, מעלה רעיונות טובים לארגון העבודה ומלא רצון לעזור ולהקל – בעיקר לבחורות בצוות, כאשר יש צורך לסחוב חבילות כבדות. אבי – אדם נבון, נעים שיחה ובעל חוש הומור, אדם שנעים לעבוד איתו, בעל ידע והבנה בתחומים שונים. אבי חסר לנו מאד בעבודה. יש כל מיני פינות בכלבו, או עבודות יומיומיות, שמזכירות לנו אותו, את קולו ואת הנוכחות שלו, ומחדדות את הכאב על כך שהלך מאיתנו בטרם עת. עצוב וקשה לנו בלי אבי חבריו בצוות הכלבו לזכרו של אבי: אוהבת אתכם. חניתה חורש 2/6/96 |
||
|
|
אבי כאב – 7 שנים אחר לכתו
על אבי