דברים שנשא איציק מזור בפתיחת "קול הרינה" ה-18

בעוד חודש פלוס מינוס, למחרת חג שני של פסח, נציין את יום השנה ה- 19 בלי רנה.

עוד שנה עוברת, ועוד שנה עוברת ואני כבר לא יודע אם זה הרבה, או מעט …

אבל זה גם לא חשוב, כי לזמן אין כאן שום משמעות. מי שחווה אסון, יודע שהאסון חי אתו בצמוד. ואתה אוכל ועובד, ישן ומתהלך, רואה סרט ואפילו הולך להצגה טובה. אתה גם משיא ילדים, מתרגש עם קבלת התואר של הבת או הבן, מתמוגג עם הנכדים או מתענג על ארוחה ולפעמים אפילו אתה שמח וטוב לב, כן למה לא ?? אבל …נכון, אתה עושה הכול, רק שזה לעולם לא יהיה מושלם.

האביב עם ניחוח ההדרים וקול הרנה התחברו יחדיו השנה, כדי להזכיר לנו במלוא העוצמות והרגשות את רנה שלנו. רנה, הילדה של העמק, שצמחה וגדלה עם הנוף של הגלבוע והשירים על הדשא, עם המקהלה של תל יוסף ופסטיבל דליה.

רנה שבשנותיה האחרונות התרוצצה בין שמורות הטבע בארץ, וסחפה אותנו עם מגדיר פרחים ביד אחת, וסקרנות תהומית לגלות, תוך שחוזרת ומתחברת בכל פעם מחדש עם הפרחים והריחות והגוונים, עם החיוך המקסים והנבוך כתמיד, משתפת אותנו בכל גילוי או הגדרה.

רנה שבשנותיה האחרונות צמחה עם חבורת הזמר שהיא הייתה אחת מיוזמיה וראשוניה, בגאווה רבה, התמדה ומסירות האופייניים לה.

פרחים ושירה, זאת אולי הרנה שלנו באמת, אימא ורעיה, פרחים ושירה, האביב וקול הרנה..

תודה גדולה:

לאורחים שהגיעו בפעם הראשונה, לאלה שחזרו שוב, למשפחה שלי הנהדרת והמלוכדת שעוטפת אותי בחם. לשרה'לה כספי ומתנ"ס תמר,לחברים שלי בקבוץ ובמיוחד חברי חבורת הזמר, לצחי המפיקה ולכל העוזרים והעושים, לתומכים והמעודדים, לנוכחים כאן.

לפני קול הרנה הראשון, אמר לי יענק'לה גלפז, גיסי ובעל הרעיון והיוזם של קול הרנה, שעלי להיות מוכן נפשית לכך, שזה יהיה ערב מעניין ומרגש, אבל יכול להיות בהחלט, שזה יהיה אירוע חד פעמי, כי רק אירועים חשובים ואיכותיים מתקיימים יותר מכמה שנים בודדות. שמונה עשרה שנים, זה כבר לא מקריות, זאת בהחלט תעודת כבוד.

שוב תודה, וערב נעים לכולנו

ולהתראות בעוד שנה בקול הרנה ה 19.

איציק מזור

עין גדי 15.03.08

בתמונה: איציק מזור

זמרי עין גדי פותחים את "קול הרינה" ה-18 בשיר קול הרינה שנכתב על ידי יענק'לה גלפז
והולחן על ידי חיים ברקני.
ליד הפסנתר - המנצח והמעבד המוסיקלי אבי פיינטוך
צילומים: צ'רלי (יורם צורי)