מכתב תודה לקיבוץ משמר העמק
עין גדי 9.6.69
יצאתי ממשמר העמק מבלי שהספקתי להיפרד ולומר שלום. החלטתי לעשות זאת בכתב, מעל דפי "ידיעות".
כל פעם שהייתי מביעה את הערכתי ואפילו התפעלותי על גילויי היחס והטיפול הנהדר שזכיתי להם - היו אומרים לי: "מה ההתרגשות? הרי זה מובן מאליו". אך אני איני רואה זאת כך, ובכל זאת אני נרגשת.
במיוחד נתונה תודתי לצוות חדרי-חולים, לד"ר וייס ולוועדת בריאות. הייתה זאת בשבילי תקופה קשה של געגועים, מתח וחרדה. לעולם לא אשכח את כל שנעשה עבורי כדי להקל עליי.
כמובן, מירב התודות להוריי הטובים ולאחיי אשר לא מחכים לתודות, אך איני יכולנ שלא להזכירם. עכשיו, כאשר הכל נגמר בטוב, לא נותר אלא לברך ולשמוח. למדתי פעם נוספת שמשמר העמק הוא בית.
ולאלה שאינם יודעים - שם בננו הוא עילם, על שם יעקב-עילם בוכמן ז"ל, ידידי מימי הילדות המאוחרים...
בזאת אסיים.
שלום ותודות ולהתראות בשמחות.
בשם כולנו -
חנן, רוני, אורלי, איריס ועילם.
התפרסם בידיעון משמר העמק ב-28.6.1969
