לאמא'לה,
אמא'לה שלנו אהובה, סבתא רוני האחת והיחידה
כל כך הרבה מילים עוד מחכות בחלל הפה
וכל כך הרבה חיבוקים מתחככים להם בחזה
וכל כך הרבה נשיקות עוד אצורות על השפתיים
וכל כך הרבה שיחות עוד מסתובבות להן בתוך המוח
וכל כך הרבה זמן איכות של נכדים עוד מחכה לך
וכל כך הרבה תוכניות שעשית עם פטרי לקראת הנכד החדש והחיים בכלל ועם כל מה שעוד מחכה לו אי שם אצור בזמן –
אנחנו רוצים להגיד לך תודה ענקית ולתת לך חיבוק גדול של כולנו, על כל מה שהיית בשבילנו.
חבר עין גדי יקר אמר לי שאת היית חלק חשוב בפסיפס הייחודי הזה שנקרא עין גדי, שכל כך אהבת והיית גאה בו.
ואני רוצה להוסיף שבשבילנו היית בעיקר חלל רחב שהכיל את כולנו, גם פיזית - כשכל הבית שלך התמלא מזרנים ושמיכות ומלא נכדים וילדים משתוללים מכל עבר, וגם נפשית – כשתמיד ידעת להקשיב ולשמוע ולהכיל אותנו ולדאוג לכולנו (או כמו שתמיד אמרת לי: לאמא לא אומרים אל תדאגי, בשביל זה יש אמא)...
בנית לך יחד ובנפרד עם אבא משפחה גדולה וחמה, שיותר מכל אוהבת "לשרוץ" אצלך בבית ביחד ולעשות בלאגן.
אמא'לה – מעבר לאהבה הגדולה אלייך, את היית בשבילנו סמל להתמודדות אין קץ ולגבורה. למרות שלל המחלות שאגרת במשך שנותייך, מעולם לא התנהגת כאדם חולה, דבקת כל הזמן בחיים, ידעת לנצל אותם עד תום ולא ויתרת, עד שהחלטת לשחרר ולהמשיך הלאה, כשאת מסיימת בביתך האהוב והבטוח.
אני לא יודע איך אעבור את הימים, כמו שאני רגיל, בלי לפתוח את דלת הבית שלך ולראות את עינייך הבורקות מאושר ומאהבה רק מלראות אותי.
ובכל זאת, אמא'לה, המשיכי לך בדרכך ודעי שכל אחד ואחד מאתנו, ילדייך ונכדייך, וגם האדמה הזו של עין גדי מכילים חלק ממך לעולמם!
תנוחי על משכבך בשלום.
אהבה, אהבה, אהבה.
נתגעגע.
עילם
בתמונה: מימין אורלי, עילם, איריס
