גרימי מספר על 'הפרוייקט הרוסי':
בשנת 2008, התחלתי לעסוק, כגימלאי,
באיסוף שירים בעברית שלחניהם רוסיים ו/או אוקראיניים (להלן 'רוסיים') וכנגדם שירי
המקור הרוסיים שלהם.
עד היום רשומים אצלי למעלה מ 2328 שירים כאלה. לרובם יש ברשותי
הקלטות.
במהלך השנים, האזנתי לעשרות אלפי שירים רוסיים וכך פענחתי עשרות
מקרים בהם היה ידוע שלשיר העברי מנגינה של שיר רוסי אבל השיר הרוסי לא היה מזוהה.
אני משתף פעולה עם שני חברים העוסקים בנושא בעצימות גבוהה ואנו נעזרים במעגל השני,
חברים המתעניינים בנושא ותורמים מדי פעם.
לעתים אני מעמיק במחקר אודות שיר
מסויים וכותב עליו מאמר בבלוג בשם "עונ"ש" (עונג שבת, בלוג של
פרופסור דוד אסף). לדוגמא, מאמר אודות 'מרכבה ירוקה' 'ז'ילונאיא קארטה': (על הפרסומים בעונ"ש והקשר עם דוד אסף ר'
פרק ניפרד).
לפעמים אני מרחיב עוד יותר, כמו המחקר
על מנגינת השיר "הלוך הלכה החבריא"
по долинам и по взгорьям, לה מצאתי למעלה מחמישים טקסטים, בלמעלה משלושים שפות, שחוברו במשך כמאה
שנה בארצות רבות, מצ'ילה ועד פלסטין .
בנוסף לחיפוש ולאיסוף, הייתי/עודני
מעורב בשלושה פרויקטים של הקלטה:
חבורת דורי גלבוע – זמרים ונגנים. הקליטו שירים
'רוסיים' מוכרים או כאלה הרשומים בשירונים, אבל לא היתה להם שום הקלטה בנוסחם
העברי.
אני העברתי להם את הטקסט העברי עם הערות להקלטה ואת שיר המקור הרוסי.
ההקלטות הועברו לפרסוםבאתר
'זמרשת' – אתר לשימור הזמר העברי הישן.
החבורה לא התפרקה רשמית אבל איננה פועלת למעשה, בעיקר בגלל סיבות
שהגיל גרמן (כולם מתקרבים ל-80).
איזי הוד ומאיר רז – בחלק גדול מהשירים ה'עברוסיים',
הטקסט העברי אין לו ולא כלום עם טקסט המקור הרוסי, לפעמים עד כדי גיחוך. ברוסית:
"למה אמא, למה אמא, לא מרשה להתנשק" ובעברית: "בואי אמא, בואי אמא,
שבי אתי עד שאגדל".
יזמתי פרוייקט של הקלטת השירים הללו בתרגומים נאמנים למקור.
הפרוייקט נקרא 'ככה זה נשמע במקור'.
אני בחרתי את השירים ודאגתי לתרגומם לעברית בתרגומים נאמנים למקור. אני תרגמתי כ-45 שירים.
המתרגם העיקרי היה הגאון הנסתר מדימונה, אנטון פפרני. היו גם מתרגמים
נוספים, כולל שאול רזניק ואפילו עבדכם הנאמן תרם את חלקו. פעם 'קטפתי' מהאינטרנט
תרגום של ריטה קוגן לשיר 'ביער ליד החזית'. לא הצלחתי ליצור אתה קשר והקלטנו בלי
רשות, (שנתקבלה בדיעבד מאוחר יותר.(
איזי הוד, טנור, בחר בנעוריו ב'מסלול ישראלי' של צבא ולימודים במקום
להכשיר את עצמו כזמר אופרה. פרופסור לרפואה בדימוס.
מאיר רז, בוגר יחידה 8200 בדרגת אל"מ. איש מחשבים ומוסיקאי שבנה
לעצמו אולפן הקלטות. יוצר את העיבודים, מנגן את הליווי, מקליט ועורך את השיר
במחשביו. לאתר של איזי לחצו כאן. (לגלול מטה עד 'שירים רוסיים
ואוקראינים - ככה זה נשמע במקור).
חבורת רפי גורן – זמרת (מתחלפת) בליווי נגנים. מקליטים, בין שאר הקלטות,רומנסות ושירי עם רוסיים. רפי
בוחר את השירים ואני מתרגם.
הרוסית שלי מסתכמת בהכרת ה א ב הקירילי, בהבנת מבנה השפה ובכמה מאות
מלים שלמדתי משמות השירים. אני כותב את השיר מתרגומיים מילוליים. החוזקה שלי היא
בחלק העברי.
עד עתה (4.2018) תרגמתי כ 130 שירים ורומנסות.
את כל הביצועים ניתן למצוא בערוץ היוטיוב של רפי גורן.
אילה- וכעת הרחבה במילותי שלי:
בשנת 2008, כשהיה בן 72, החל גרימי
להתעניין ולעסוק בנושא חדש שעשה אותו לפנסיונר עסוק ומאושר. קוראים לו
"הפרויקט הרוסי" שהפך את חייו למרתקים ומלאי עניין במהלך כל עשר שנותיו
האחרונות.
בזכות האינטלקט שניחן בו, התמדתו וכישרונו הצליח – בישיבה מול המחשב
בלבד וּמבלי לצאת מהבית (גרימי היה מוגבל בהליכה) – לאסוף כ-2328 שירים שהושרו
בארץ בעברית למנגינות מרחבי ברית המועצות לשעבר, תוך שהוא הופך לאחד המומחים בתחום.
הוא ליקט שירונים עתיקים של תנועות
הנוער, חרש את היוטיוב לאורכו ולרוחבו, האזין ביסודיות להקלטות הספרייה הלאומית
ולאלפי שירים רוסיים. צפה במאות סרטים סוביטיים ישנים. הקליט בקולו וגרם להקלטה של
עשרות רבות של שירים שלא היו במאגר ההקלטת הארצי וכך הפך ליקיר זֶמֶרֶשֶׁת (על
הקשרים של גרימי עם זמרשת ר' בפרק לזכרו).
עשר השנים (2008-2018) בהן עסק בנושא
הוא שלח שלוחות, פרש כנפיים וגילה באישיותו תעצומות נפש ויצירתיות שלא באו לידי
ביטוי לפני כן ושאפילו הוא לא ידע שהן קיימות.
הנושא הפך למרכז חייו והוא מצא עצמו יוצר קשר עם הארכיון הארמני
בארה"ב על מנת להגיע למקור של "קצת דרומה לבאר שבע". כמו כן חקר את
גלגוליו של השיר "הלוך הלכה החבריא" ואיתר ביצועים ב-30 שפות שונות
(המחקר המלא נמצא בזמרשת, ב"עיון נוסף").
גרימי, שהיה אדם מופנם מטבעו, יצר
קשר עם אושיות הזמר העברי באחרית ימיהם, כמו חיים חפר, גיל אלדמע, נתיבה בן יהודה,
ויבדל"א אליהו הכהן. כמו כן הגיע להקלטות שביצעו חבורות זמר בקיבוצים וטלפן
לעשרות אנשים כשחשב כי יש בידיהם מידע כלשהו אודות איזה שיר.
בשנת 2014 פתח גרימי ערוץ חדש נוסף –
תרגום נאמן למקור של שירים רוסיים מוכרים שהמשוררים הישראלים - שרובם לא ידעו
רוסית כמו נתן יונתן, יורם טהרלב ודן אלמגור – כתבו להם מילים חדשות הרחוקות
מהמקור הרוסי. ברגע של גילוי לב אמר גרימי שמלאכת התרגום הזו – בה עליו לברוא
חרוזים ולשמור על הקצב המוזיקלי – היא פסגת יצירתו (עוד על מלאכת התרגום ומבחר
שירים ר' פרק ניפרד).
