בתום ה'שלושים' לגרימי
לעיתים קלישאות הופכות למילים קצרות וגאוניות. "ניגאל מיסוריו". כל מי שיקירו גסס מסרטן יודע כמה אמירה זו מדייקת את המצב.
או "בשמחות", כשאתה ניפרד מבני משפחתך ומכריך שבאו לאזכרה.
אז גרימי יקירי, אתה יכול לנוח בשלום על משכבך, והפעם בלי מרכאות.
אתה יכול לנוח בשלום על משכבך כי הקיבוץ שאתה מותיר אחריך הוא איתן, יפה וחזק מבחינה חברתית ולאחרונה גם כלכלית.
מוסדות רבים שהקמנו לאורך השנים מתפקדים בצורה יפה והחברים שמאיישים אותם, בין שזה מקום עבודתם ובין בהתנדבות, עושים זאת באהבה רבה ועם כל הלב והנשמה.
זה מתחיל עם האחיות שמתעניינות ודואגות לאורך כל הדרך. בראש וראשונה מעין ואיתה שיר, ליה ולילך, כשאסנת מטפלת כהלכה בכל המסמכים ודר' פוטרבני מגבה ומטלפן לרופאים בעת הצורך. אלי צינגאוקר שנענה לכל בקשה ומהווה כליא ברקים וגם עוזר בטופסולוגיה של אחרי מות (אם הוא שרד אותי הוא ישרוד כל אחד).
ורות שטיפלה בתשלום על התרופה היקרה, אם בהכנת הצ'ק מהקיבוץ ואם מול חברת הביטוח. בז'ו היה תמיד במקום הנכון ובזמן הנכון ודאג לכל מה שהיה צריך.
הרכבים שאונדרי הזכור לטוב סיפק פתחו תמיד את השערים בהדסה והנהגים שהסיעו אותנו היו סבלניים ואדיבים.
וכשיקירך ניגאל מיסוריו ואתה בשיאו של הכאב והשכול, מופיעה יהודית טמיר, מנכ"לית ההנצחה, ובצורה נבונה, מיומנת ורגישה דואגת לכל סידורי ההלוויה ו'השבעה'. מיד מופיעה ערכת הכיבוד, המיחם והכיסאות. חנינה וחניתה ח' התנדבו מיד לעזרה לאורך כל ה'שבעה'.
למחרת מתייצב מני גל ומתאם איתך את סדרי ההלוויה (ביטל לשם כך השתתפות בבית מדרש בגליל) ולאחר מכן עורך אותה באופן מכובד ומרגש. לא לפני שבז'ו בא לשמוע מפיך ומפי רענן פרטים ביוגרפים על גרימי.
וביד כאילו נעלמה אך מקצועית, מסורה ובוטחת מנהל זלמן את ענייני הקבורה והנחת המצבה.
נודה פה לכל החברים שביקרו אותנו בבית החולים זה היה כאוויר לנשימה. וכמובן כל אלה שלקחו חלק בהלווייה, ב'שבעה' וב'שלושים'.
ובמעגלים הרחבים יותר הרגשנו התעניינות, תמיכה ואהבה מכולם.
אשרי הקיבוץ הדואג כך לחבריו עד היטמנם בעפר.
אז גרימי יקירנו, יגעת ומצאת - תאמין. אתה יכול לנוח בשלום על משכבך כי הקיבוץ שעמלת בבניינו הוא איתן, יפה וחזק.
אילה, רענן והמשפחה
