הפלמחניק בעל עיטור הכבוד הגרמני

יוסקה אראלי נולד בספטמבר 1921 בבאד קיסינגן, שבמחוז בוואריה, גרמניה, עלה לארץ כנער (1938), שירת בפלמ"ח, היה קיבוצניק (גבעת ברנר), נישא לרוחיק, הביא לעולם בת רוני ובן נרי, עזב את הקיבוץ ונדד ירושלימה, אשקלונה והשתקע בצהלה, בצהלה.

בהיותו בגיל 50 לערך (1976), החליט שהגיע הזמן לשנות אורח חיים "בהתאם לגילו המתקדם", ובא, עם רעייתו רוחיק, לחיות חיים שלווים בעין גדי, בסמיכות לבנו נרי, חבר המשק, ומשפחתו.

אלא שחלומות לפעמים מתגמשים...

חיים שלווים?... בעין גדי מצא עצמו פעיל ועסוק ויוזם ומתרוצץ... עסק בעבודות שונות עד שהתגלגל לתיירות. לפני כ-20 שנה חידש את קשריו עם מחוז הולדתו, באד קיסינגן שבבוואריה, גרמניה, ויצר קשרים שהתפתחו מעבר לעניין האישי. בעבודה משותפת עם ראש המועצה דאז יואב גבעתי ז"ל - כוננו באד-קיסינגן והמועצה האזורית תמר ברית ערים תאומות, והחלה פעילות דו צדדית של חילופי נוער ומשלחות שונות (להקות מחול וזמר ועוד).

בד בבד הקים יוסקה בבית ההארחה של עין גדי את "המחלקה הגרמנית" שהתבססה בעיקר על בני המחוז. לימים הפך יוסקה לאורח נכבד מוכר ואהוד בבאד-קיסינגן, המתקבל שם תמיד באהבה והערכה.

במאמר מוסגר: במסע של חבורת "זמרי עין גדי" לבאד קיסינגן, בשנת 1998, היו חברי החבורה די המומים מסיטואציה שלא חדלה לאורך כל הביקור: לאן שלא הלכו עם יוסקה, ברחוב, במוזיאון, במסעדה, בכנסייה - בכל מקום נראה שכוווולם מכירים אותו, מקדמים פניו בכבוד, הערכה וחיבוקים, והרושם שהתקבל היה כאילו יקיר העיר יצא אל העם...

לפני זמן מה התבשר יוסקה כי הומלץ על ידי ראשי מדינות של מחוז בוואריה ועל ידי ראש ממשלת בוואריה לקבל עיטור הוקרה מטעם הנשיא על קירוב לבבות. זמן קצר לאחר מכן קרה הלא יאומן - ממשלת גרמניה שלחה לסבא יוסקה הזמנה לטקס מיוחד שייערך לכבודו לקבלת עיטור - אות הוקרה וכבוד מטעם נשיא גרמניה על תרומה לקידום ההבנה ולקירוב לבבות בין עמים. העיטור - טבינסט קרויסט (צלב עם סרט) - הוא עיטור הכבוד הגבוה ביותר המוענק בגרמניה. משנת 1951 ועד היום זכו בו 200,000 איש.

ויוסקה - כשקוראים לו - הוא בא. ולא רק הוא: כ-100 מוזמנים, ביניהם משלחת נכבדים מבאד קיסינגן, וכן נציגים של ארגוני היהודים במחוז  - לבשו חג והתייצבו ללחוץ את ידו של האורח.

מטעם המועצה ליווה את הביקור ראש המועצה דב ליטבינוף, ואת יוסקה ליוו כמובן רוחיק, האשיה שלצידו עוד משחר נעוריו, בתו רוני, ובנו נרי ובני משפחתו: נורית והילדים בן, נעם, איתי ונטע. 

לטקס, שהתקיים בבית הקהילה היהודית במינכן ב-17.8.09, הצטרפו קרובי משפחה וידידים של יוסקה מיבשות רחוקות.

עם שובם של יוסקה והשבט הביתה נערכה לכבודם קבלת פנים חמה במועדון "מצפה ערוגות" בעין גדי, אליה הגיעו לא רק תושבי הקיבוץ אלא גם התיירים הגרמנים שהתארחו בבית ההארחה, ואף מיישובי הכיכר עלו לרגל לכבודו.

בין המברכים: בועז רון, מזכיר הקיבוץ, דב ליטבינוף ראש המועצה, גבי טרק - מי שעבד לצד יוסקה במחלקה הגרמנית 20 שנה, אלי רון - מחברי חבורת הזמר, שראה במו עין איך מקדמים את פני יוסקה בגרמניה, אילה  גלעד, חברה וחברת הקיבוץ, ואחד מאורחי בית ההארחה שברך בגרמנית וניגן בפסנתר קטע מוסיקלי קצר מאת בטהובן.

בסיום  הערב הציג נרי כמה תמונות מהביקור, אותן ליווה יוסקה בסיפורים עסיסיים.

והיה מי שהציע שיוסקה ורוחיק יקבלו מעמד נשיאותי גם בעין גדי...

רשמה: שרה'לה אלבר