תמצית סיפור פעילותו של עמוס גנור
במסגרת המועצה האזורית תמר
השלמה לדברים שנאמרו במסגרת טקס הענקת אות יקיר המועצה לעמוס -
ביום 12.5.16
בשנת 1956 הוכרז על הקמתה של המועצה האזורית תמר בחבל ים המלח.
בשנת 2016 היא חוגגת 60 שנה.
במסגרת חגיגות ה 60 - החליטה מליאת המועצה להעניק לעמוס גנור, ראש המועצה השלישי שלה, תעודה של "יקיר המועצה וים המלח" - כהוקרה על פעילותו.
בשנת 1956, עם ההכרזה על הקמת מ.א.תמר, משרדי המועצה (בהתחלה משרד צנוע ויחיד..) שוכנו בצריפים, שהוקמו בסמוך למחנה העובדים של חברת האשלג, לרגלי הר סדום. כראש המועצה הראשון נתמנה יהודה אלמוג (קופילביץ') שהיה פעיל בחברת האשלג וקשור לחבל ים המלח מאז שנות השלושים.
חברי המועצה שהתמנו באותן שנים, ייצגו את שלושת יישובי הקבע במרחב - קיבוץ עין גדי והמושבים חצבה ועין יהב - ונציג נוסף היה ממפעלי ים המלח. שטח השיפוט של המועצה היה אז מהקו הירוק שמצפון לעין גדי ועד מדרום לעין יהב בערבה.
נציג מפעלי ים המלח: שמואל בראון - התמנה להחליף את יהודה אלמוג כראש המועצה הצעירה.
בשנת 1962 נשלח עמוס גנור ע"י קיבוץ עין גדי לשמש כנציגו וכחבר במועצה האזורית תמר - קיבוץ עין גדי חגג אז, יחד עם המועצה, את שנתו הששית כישוב קבע.
עמוס שימש כחבר פעיל במועצה - ונתמנה במקביל לשמש כ"גזבר" ומנהל הכספים שלה (אז - בהתנדבות וללא תמורה כספית..) ובכך קשר עצמו לבניית המערכת ולמעורבות עמוקה בעיצובה כמסגרת מוניציפלית סדירה. המועצה עברה אז שינוי משמעותי ועמוס החדיר נהלי עבודה ושליטה תקציבית - שהיו שונים באופן מהותי בהשוואה לתקופה הקודמת.
בשנת 1967 נבחר עמוס, במליאת המועצה, כראש המועצה השלישי - והוא היה תושב ראשון מהאזור אשר נבחר לתפקיד זה. משרדי המועצה הועברו לנווה זוהר, שתוכננה כמרכז אזרחי למרחב הפעילות של המועצה.
חבל ים המלח של אותן שנים לא היה דומה לחבל ים המלח היום. הישובים הצעירים - על תושביהם (אז בגילאי 20 - 30) נאבקו להתבסס ולקיים משקים חקלאיים בתחילת דרכם. התעשייה - בעיקר במסגרות של מפעלי ים המלח ומפעלי הפוספטים במישור רותם - עדיין לא דמתה לתעשייה המשגשגת של היום ודשדשה במאמץ לצמצם הפסדים של תקופות ההקמה. בתי המלון היו עדיין בגדר חלום רחוק ותיירות הייתה מושג תאורטי לחלוטין..
עמוס החל להוביל, כראש המועצה, את קידום ההתיישבות והחקלאות באזור, הידק את הקשרים עם מפעלי ים המלח והמפעלים שהוקמו במישור רותם - וליווה, כגורם מתאם מרכזי, את פיתוח האתרים והשירותים התיירותיים והקמת בתי המלון הראשונים בחבל ים המלח. כל זאת תוך מיסוד הקשרים עם משרדי הממשלה שהיו מעורבים באותם נושאים.
בקיבוץ עין גדי החקלאות הייתה ענף עיקרי ומשמעותי. אבל בתהליכים מתמשכים התפתחו ענפי התיירות והתעשייה, שהיו אז עדיין בתחילת דרכם. נאות הכיכר הפכה למושב משגשג ומאוחר יותר הונחה בסמוך אליה התשתית להקמת עין תמר ונדרש טיפול יקר ומייגע בהכשרת קרקעות נוספות לחקלאות, תוך התמודדות עם בעיות של מיקוש והחלפת קרקע.
באמצע שנות ה 70 ניתקו עצמם מושבי הערבה מהמועצה והקימו את מ.א. ערבה מרכזית - (ונראה שעד היום הם מצטערים על צעד זה..).
מיד לאחר מלחמת ששת הימים הוטל על המועצה האזורית תמר לטפל בהקמתם וביסוסם של יישובי צפון ים המלח והפיכתם מהיאחזויות נח"ל לישובים מתפתחים ומשגשגים. עמוס סייע להקמתם ואזרוחם של יישובי החבל הצפוני (היום "מועצה אזורית מגילות") שנכללו אז במרחב השיפוט והפעילות של מ.א. תמר. באותן שנים נפרץ ונסלל הכביש מעין גדי לצומת אלמוג ולירושלים - עובדה ששינתה באופן מהותי את התנועה בחבל ים המלח והשפיעה רבות על התפתחות התיירות באזור.
נושא הפיתוח המלונאי בחבל הדרומי של ים המלח הפך להיות מרכזי ומשמעותי מסוף שנות ה 60 ובעיקר במחצית הראשונה של שנות ה 70 - רק אז הוקמו בתי המלון הראשונים והונחה התשתית לפיתוח המתחם המלונאי שהלך והתפתח בעין בוקק/חמי זוהר. עמוס ריכז את הפעילות שנדרשה מול משרד התיירות והחברה הממשלתית לפיתוח חוף ים המלח - וליווה את היזמים בכל נושא שנדרשו לו. החל מההליכים הסטטוטוריים ועד להקמה וחיבור המיזמים לתשתיות ולקידום השיווק והפיתוח הסביבתי.
תרומתו הייתה רבה ביותר לבניית מערך החינוך לילדי האזור. כל זאת תוך התמודדות לא פשוטה מול קשיים של מרחק והיקף תלמידים בכיתות - ובהליך מתמשך ומושקע נבנתה מערכת חינוך איכותית, עם מערך הסעות מורכב לבתי הספר, שהוקמו אז בעין גדי ובנאות הכיכר - ובשלב ראשון גם לביה"ס העל יסודי בערד - עד להקמת ביה"ס התיכון בעין גדי.
במשך יותר מ 10 שנים שימש עמוס כראש המועצה - והיו אלה שנים, שבהם נבנתה המערכת ועוצבו בה דפוסי פעילות ברורים. דפוסים שהפכו את המועצה, במהלך השנים, לרשות מקומית ייחודית, יציבה ומאורגנת. רשות מוניציפלית שמשפיעה באופן מרכזי ומשמעותי, על כל מה שמתרחש, מאז ועד היום, בחבל ארץ זה.
מה שאפיין את עמוס הייתה פעילות נמרצת, מתוך צניעות ותחושה חזקה של שליחות ציבורית.
המועצה בראשותו הקפידה על חיסכון בהוצאות ובקרה תקציבית מאוזנת, ללא יצירת גירעונות והתחייבויות שלא ניתן לעמוד בהן. המועצה בתקופתו עדיין לא נהנתה מ"פירות" של ההכנסות שהחלו להגיע עם השלמת בתי מלון נוספים והרחבת מתחמי התעשייה מאוחר יותר.
עמוס סיים את תפקידו כראש המועצה בשנת 1977. ואין לי ספק שבשנות כהונתו עבר חבל ים המלח מהפך דרמטי והונחו התשתיות האיתנות לאזור המשגשג והפורח היום.
לי באופן אישי זו הייתה התנסות מרתקת בתקופה בה מילאתי תפקידים מרכזיים במסגרת המועצה האזורית תמר, תחת הנהגתו של עמוס. עבורי היו אלה שנים מלאות בעשייה ובתוכן ממשי - ועל כך ברצוני להודות לאיש יקר זה.
היה לי לכבוד ללוות את עמוס במעמד בו הוענק לו אות יקיר המועצה וים המלח ולספר מעט על פעילותו, בעיקר למי שלא זכה להכיר תקופה זו.
יובל שחף - מאי 2016
______________________________________________________________
הענקת אות "יקיר המועצה האזורית תמר, ים המלח" לעמוס גנור
נוסח מגילת האות
עמוס גנור - חבר קיבוץ עין גדי - מאז הקמת הקיבוץ בשנת 1956.
בשנת 1962 נשלח עמוס ע"י הקיבוץ לשמש כנציגו במועצה האזורית תמר - מועצה צעירה בת 6 שנים אז - אשר שכנה במחנה הזמני לרגלי הר סדום.
במקביל לחברותו במועצה - נתמנה עמוס לשמש כ"גזבר" של המועצה (אז - בהתנדבות וללא תמורה כספית) ובכך קשר עצמו לבניית המערכת ולמעורבות עמוקה בעיצובה של המועצה האזורית תמר. רשות אזורית מוניציפלית, הנמצאת ב"מקום הנמוך ביותר בעולם" - באזור שהיה אז "נידח" ומרוחק ממרכזי הישוב של מדינת ישראל.
בשנת 1967 נבחר עמוס כראש המועצה השלישי - כתושב ראשון מהאזור אשר נבחר לתפקיד זה.
עמוס הוביל, כראש המועצה, את פיתוח ההתיישבות והחקלאות באזור, הידק את הקשרים עם מפעלי ים המלח והמפעלים שהוקמו במישור רותם - וליווה, כגורם מתאם מרכזי, את פיתוח האתרים והשירותים התיירותיים והקמת בתי המלון הראשונים בחבל ים המלח. כל זאת תוך הידוק הקשרים עם משרדי הממשלה שהיו מעורבים באותם נושאים.
תרומתו הייתה רבה ביותר גם לבניית מערך החינוך לילדי האזור - תוך התמודדות והתגברות על קשיים לא מעטים של מרחק והיקף תלמידים בכיתות - ובניית מערכת ההסעות לבתי הספר, שהוקמו אז בעין גדי ובנאות הכיכר.
מיד לאחר בחירתו כראש המועצה - ולאחר "מלחמת ששת הימים" - סייע עמוס להקמתם ואזרוחם של יישובי החבל הצפוני (היום "מועצה אזורית מגילות") ולהתפתחות הקשר, דרך הכביש שנפרץ - מעין גדי צפונה לירושלים.
במשך יותר מ 10 שנים שימש עמוס כראש המועצה - והיו אלה שנים, שבהם נבנתה המערכת ועוצבו בה דפוסי פעילות, שהפכו את המועצה, במהלך השנים, לרשות מקומית ייחודית, יציבה ומאורגנת. רשות מוניציפלית שמשפיעה באופן מרכזי ומשמעותי, על כל מה שמתרחש, מאז ועד היום, בחבל ארץ זה. עמוס פעל תמיד מתוך צניעות ותחושה חזקה של שליחות ציבורית. עמוס סיים את כהונתו כראש המועצה בשנת 1977.
על כל אלה החליטה מליאת המועצה האזורית תמר
להעניק לעמוס גנור אות הוקרה מיוחד כ"יקיר המועצה האזורית תמר, ים המלח".
דב ליטבינוף
ראש המועצה האזורית תמר
