אורנה נולדה ברחובות בשנת ב-1.8.1961
לעין גדי הגיעה בשנת 1984 עם גרעין הילה והקימה כאן את ביתה.
נישאה לשוקי ויחד הביאו לעולם שישה ילדים. שני בנים: מור ובן, וארבע בנות: תכלת, נריה, טל ושחר.
בשש השנים האחרונות נאבקה במחלה קשה, כשהיא מוקפת באהבתם ובטיפולם המסור של ילדיה.
נפטרה ב-27.5.2017 בגיל 55.
יהי זכרה ברוך!
=======================
מור, בן, תכלת, נריה, טל, שחר ושוקי
משפחת אבר היקרה,
היום אנחנו מלווים את אורנה האהובה והאוהבת במסעה האחרון בין שבילי ביתה הקיבוצי.
אנחנו נפרדים מאורנה שבשש השנים האחרונות לימדה אותנו מה היא מלחמה לחיים ונתנה לכל אחד מסביבה שיעור בהתמודדות עם קושי ועם מצב שנראה לכאורה אבוד.
עד שגם כוחה שלה לא עמד לה.
היום אנחנו מחבקים ומנסים לחזק אתכם - משפחתה, שהייתם כל עולמה והיא הייתה עבורכם החוזק, הלב והנשמה.
היום אנחנו מניחים על קברה רגבי אדמה של המקום בו בחרה לחיות כנערה צעירה ובו בנתה את ביתה ומשפחתה.
אורנה היא ותמיד תהיה, חלק מהנוף שלנו, האישי והקיבוצי.
מגדלת ילדים, מבשלת, צוחקת, דוהרת על הקלאב קאר שלה.
כל אלו ועוד היוו מראות שבשגרה וחלק מהיומיום של עין גדי.
השילוב של אורנה עם מטבחים וטעמים וריחות וניחוחות של בישול ואפיה היו חלק ממנה ומנתינתה -
סוערת, לא מתפשרת, חמה ולוחמת.
מעל הכל לוחמת.
המאבק במחלה ארורה זו לכאורה מכין את האוהבים והמוקירים לפרידה, אבל איכשהו, תמיד, אנחנו נתפסים לא מוכנים, כואבים, עצובים ומתקשים לדעת איך להיפרד.
בית עין גדי כולו אבל יחד אתכם - אהוביה ואוהביה.
אין מילים לניחומים ואין איך להקל על הכאב.
שלא תדעו עוד צער
נמרוד
בשם כל בית עין גדי
===============================
אמא שלי
זה לא נתפס, שאת לא כאן, פשוט לא נתפס.
תמיד אמרתי שהאישה הכי חזקה שאני מכירה זאת את - אמא שלי.
כל מה שרציתי אי פעם להגיד לך את יודעת, כי הספקתי, כי נתת לי להיפרד ממך.
אמא, תודה. תודה שהבאת אותי לעולם. אחרי הכל לא ויתרת עלי.
תודה שחינכת אותי בדרך שלך, על שהענקת לי את הערכים שלך, החוזקות שלך, שמחת החיים והאופטימיות שלך. אמא את לביאה ותמיד תהיי.
תמיד אזכור אותך בתור לוחמת. שברת כל סטטיסטיקה אפשרית.
כבר בוועדה הרפואית הראשונה, כשרק גילו את המחלה, נתנו לך חצי שנה לחיות ולא סיפרת לי את זה. שש שנים עברו מאז. שש שנים של הישרדות ומלחמה יומיומית.
שש שנים בהן עברנו כל מכשול בדרך. היו גם רגעים מדהימים שלא יישכחו לעולם.
שש שנים עד אתמול, עד הנשימה האחרונה, המשכת להלחם.
אמא, אני כבר מתגעגעת לחום שלך, לחיבוק האוהב ולשיחות שלנו בשעות הקטנות של הלילה.
אני יודעת שזה יהיה קשה יותר וזאת רק ההתחלה.
אבל אמא - אל תדאגי לי. אני יודעת שאת שומרת עלי, כמו שעשית כל החיים.
אני אהיה בסדר בזכותך. אני לא מאמינה שאני יושבת עכשיו וכותבת לך.
למי אכין כל יום ארוחת בוקר מפנקת עם חביתת הירק שאהבת כל כך?
מי יצעק עלי להנמיך את המוסיקה הרועשת כדי שלא יפריע לשכנים?
אני מבטיחה שאנמיך.
ואני מבטיחה שאמשיך את החיים שלי,
ארדוף אחרי החלומות שלי ואעשה מה שאני אוהבת, כמו שרצית.
אני אוהבת אותך עד אין סוף ויודעת שאת תמיד איתי.
התינוקת שלך
שחר
============================
"והאמת
שאת היחידה
ואת היופי והעצב
אז מי שולט
הזמן הוא כתב חידה
והאמת שוב מתפוצצת...."
אמא שלי,
כל כך שקט לצידך, זה קצת מוזר.
אני רואה אותך ואת הכי יפה, הכי שלווה.
מחכה שתקומי, שתשבי במרפסת עם כוס קפה ואיזה ג'וינט ותגידי לנו להפסיק עם כל הסידורים
והרעש, שהגזמנו...
את האישה הכי חזקה שהכרתי.
נלחמת כל הדרך ולרגע לא עצרת ובשביל מה? בטח שאלת את עצמך מליון פעמים...
בשיחות האחרונות שלנו את אמרת:
"כי בסוף מה אנחנו רוצים? להקים משפחה, ילדים. היום אני יודעת שזה הדבר הכי טוב שיש לי."
אמא - את הדבר הכי טוב שיש לנו!
היית לי הכול ותהיי לתמיד!
6 שנים יפות שלנו ביחד
ואני בטוחה שנבראתי בשבילך.
כל בחירה שלי נעשתה באהבה
והיום אני יודעת יותר מתמיד
שבחרתי נכון, שבחרתי בך.
ואת זה אף אחד לא יוכל לקחת ממני -
איתך אני שלמה!
רק תבטיחי לי שתבואי אלי -
רק לפעמים...
אוהבת אותך
היהלום שלך - תכלת
=======================
אמא
אתמול סיפרו לי שצדיקים נפטרים בשבת
איפה שהוא זה נותן קצת נחמה כי תמיד ידעתי שאת הכי מיוחדת.
כמה עשית בשביל שיהיה לנו טוב,
כמה נתת בשביל שלא יחסר לנו דבר.
כמה אהבה, דאגה חום וליטוף.
כמה כוח צריך בשביל לגדל שישה ילדים כמו שאת גידלת.
כמה כוח צריך בשביל להלחם על החיים שלך, במשך שש שנים.
את הכי חזקה בעולם.
אמא - תמיד רציתי להגיד לך תודה.
תודה לך שאף פעם לא ויתרת עלינו.
תודה לך שקיבלת כל אחת ואחד מאיתנו, ותמיד תמכת בנו ובבחירות שלנו.
תודה לך שתמיד היית שם ונלחמת למעננו בכל דבר
והכי חשוב,
תודה לך שלימדת אותנו לאהוב ללא תנאים עם כל הנפש והגוף.
להיות שמחים, לחייך ולצחוק, להיות מי שאנחנו ולעשות רק מה שגורם לנו אושר.
תודה לך שכאשר שאלתי אותך אם היית מאושרת ענית לי כי האושר הכי גדול שלך היה לגדל אותנו.
תודה לך שלימדת אותנו אהבה מהי
ומשפחה מהי
ואנחנו מי שאנחנו בזכותך!
אמא אהובה שלנו, לנצח תהיי עימנו
אני אוהבת אותך
נריה
==================================
אורנוש
כואבת את לכתך.. מתקשה להאמין שאת אינך..
יוני לפני שש שנים מתארחת אצל אימי בחולון, שבת, מקבלת ממך הודעת ס.מ.ס על כך שהרופא ציווה לאשפז אותך בבית חולים, גילו לך את המחלה הנוראית..
כתבת לי שהכל בסדר, וביקשת ממני שלא אדאג..
יוני עכשיו, שבת, שבוע עבר מאז ההודעה על לכתך... ואני מתארחת אצל אימי, טלפון מרן המפיק את האפיק, מבקש ממני לכתוב מילים לזכרך…
חברה שלי,
בחודש האחרון סבלת, כאבתי את סבלך, וקצרה ידי מלהושיע, הרגשת כל כך רע, לא רצית לראות אף אחד מלבד ילדייך… המלאכים שלך.
בקשתך הייתה שאזכור אותך בדיוק כמו שהיית בימים היפים המשותפים שלנו..
אתמול הסתובבתי בהאנגר, מקום ענק שנהגנו לערוך בו קניות את ואני.
הרגשתי שאת איתי… עמדנו ליד קולבי החולצות הלבנות, חולצות גדולות עם רקמה, מתלהבות, מודדות, את אוהבת את החולצה ההיא שמספיק גדולה להסתיר את הרזון שלך ״לא יראו שאני רזה כל כך״, כך האמנת.. ״אולי הבנות יפסיקו לשגע אותי עם האוכל״ אמרת לי..
עמדתי שם דקות ארוכות. שמעתי שיח שלם בינינו… והתגעגעתי.
קניתי את שתי החולצות.. אתלה אותן בארון זו לצד זו קרובות, כמו שאנחנו היינו.. כל כך קרובות.
אהובה שלי, מבטיחה לך שכך אזכור אותך בדיוק כמו שהיית - חברה טובה, אוהבת עם תשוקה לחיים. עם רצון להספיק.. ליהנות מהחיים.
הימים שלנו היו יפים מלאים בעשייה, בשיחות נפש, בשיחות על מהות החיים, נסיעות משותפות.
כל נסיעה הפכה לחוויה מיוחדת. נסיעה לטיפול כימו הייתה מלווה בביקור במשתלה, קניית צמחים, פרחים וכלי גינה, ארוחה בבית קפה והיכרות עם אנשים חדשים. אהבנו לרדת לרחצה בים המלח בשעות הזריחה, אהבנו להיות את אני ואלוהים, הודינו על כך שאנחנו חיים במקום היפה ביותר בעולם, נהנינו להתמרח בבוץ ובמלח, נהגנו לומר שזה ספא אמיתי. אהבנו מדורות בימים חורפיים, להתחמם להכין קפה ולצפות בנוף. אהבנו לטייל בלילות בשבילי הקיבוץ ולהתפעם מהיופי הנדיר, התגאינו שעין גדי ביתנו.. אהבנו לגלות מקומות חדשים, אהבנו את ההכנות לטיולים, זה היה מלווה בהתרגשות עצומה, אהבנו לנסוע לטיול משפחות, לישון באהל ולפגוש כל כך הרבה חברי קיבוץ ביחד להרגיש קיבוץ של פעם.
אהבנו להרגיש את האהבה העוטפת.
אהבנו להיות ביחד.
את אינך ואת ישנך .. תמיד בליבי
אוהבת אותך חברה שלי
נוחי לך בשלווה בגן עדן
רונית גן אל
