אפיקים משנת 1961

 

================================= 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 167

פורים תשכ"א

 

שבת שלום!

ערב טוב, ערב טוב לכולכם. זה זמן רב, כמדומני, שלא התראינו, ואמנם ידוע לי שאתם נורא מתגעגעים... טוב, אז...

בשל קשיים לארגון החומר לפורים יוצא העלון יומיים יותר מאוחר, לקראת השבת. מסיבת פורים כבר מאחרינו, ובה נסתיים חודש של הכנות. ההגזמה פה לא רבה. ממש חודש. אמנם מרבית האטרקציות נוצרו בימים האחרונים לפני המסיבה, אך המתח והאוירה ששרתה על כולנו דרשה מכמה בעלי רעיונות מאמץ ממושך יותר. לקראת שעת ה"ש" שבתה העבודה. רק בודדים עשו את עצמם אדישים, וכל היתר אצו, רצו הלוך ושוב. אף אחד לא הלך, כולם בריצה. מי אל נחמה לצייר איזה סמל או סיסמא או סתם להתיעץ, מי אל אלי או רן כדי להשיג איזה אבזר. ובאמת, התוצאות היו מעודדות מאד! כרגיל, לא כולם התחפשו, אבל שברנו את הקרח. זאת לנו מסיבת פורים הראשונה על רמה. מה שבטוח הוא, שבסיס להצלחות בעתיד כבר יש לנו. פה שם עוד אפשר לשפר בארגון, בתכנון ובהגשת התכנית (סתימת חורים, רציפות, מנגינות לוואי ורקע), אבל יש כבר גם עתיד.

יש לנו מזל אחד, שיש לנו את מטריקין. אם הוא היה יודע איזה נכס תרבותי הוא הנחיל לנו ולדורות הבאים, הוא היה נמס מהר. הכל היה לנו בזכותו!

היה לנו את היכל מטריקין, את קרקס מטריקנו המהולל, את  הכסף המטריקוני ואת גרימיטריקון  הגדול.

 

 

רבותי, הערב הוא לא סתם ערב בשבילנו. אנו מארחים בקרבנו את שני הגרעינים המתעתדים לבוא ולהשלים את עין גדי. אנו מקבלים אותם בברכה חמה. לכן תמצאו פה ב"אפיק" קצת מזה וקצת מזה, קצת לקט שאריות פורים וקצת מציאות. את תזמורת "דה לה מטריקנו" תארו הערב, זו תזמורת הבדור של הקרקס, אך לצערנו הפסדתם את "בלט המטריקינות,, את קרבות הטוריאדור, את סוס הפלא ולויני הטרפז והמשולש. וכמו שלא ראתם בתל אביב לא ראיתם פה את ספור השנה: EAST VADY STORY  (ספור הואדי המזרחי). תוכלו רק להנות מעט מהמלל והחרז.

 

שימו לב,שימו לב!

לא כל כך מוצלח אבל הופיע!

פוריקיר

מיסודו של אפיקיר

מופיע אחת למתי שלא מתחשק לאף אחד

העתון הצהוב של האיש הצהוב.

בתוכן:

מפעם של דמח בתיה

רצח באמבטיה

אף כלה

ושאר המדורים הקבורים.

 

יש חכמים שלא מסתפקים במה שאומרים להם, ובכל זאת שואלים: מה פתאום הנושא המרכזי לפורים היה "קרקס,. אז אם אתם דוקא רוצים, יש לכך אסמכתאות היסטוריות:

פרוטיכל אסיפת משק 26/1/57 – יו"ר אודי

בניס: השלב הראשון (של חדר האוכל) זה קרקס. השלב השני- די נראה, אבל אליו נגיע בעוד כ-20 שנה, ועד אז נסתכל על קרקס.

שחל: ...אפשר ע"י הנוי במקום להשתלט על דמות הקרקס.

שרגא: מבחינה חיצונית אני חושב שזה הפרט הקטן שאנחנו צריכים להתעכב עליו... אני חושב שצריך לסמוך על מטריקין.

גדי: אני מציע שבחנוכת חדר האוכל העגול שרגא יעשה קרחת ויעמוד באמצע חדר האוכל העגול.

בכקה: בתמונה רואים שהמטבח הוא קרון ארוך, ובאמצע מודבק קרקס.

 

שיר הברזוה

חג פורים חג שמורים, ילדים שרים שירים.

המורה מלמדת שיר חדש על המולדת.

כל הילדים שמחים כי הולכים הם שמחפים

אפילו בשבת.

 

מתקזזת רגב רגב, מתלחש אלחוש לחוש,

השמעת איך בנגב? אין שם מים, אוש!

שם עובדים החלוצים במפעלי סריגה,

הם קוטפים חצילים, ניגע שמיגע גע

אפילו בשבת.

 

שם היתה אלפי שנים שממה משוממה,

עד שבאו תיירים, פריחו ת'שממה.

בסטריפטיז ובגיטרות ובביג זקן גדול.

הם עברית לא מדברת משחר עד אתמול

אפילו ב...

 

דור הולך- דור חדש בא, ארץ זבת דבש וריבה.

הזקנים אומרים: "אצלנו,", צעירים אומרים: "נמאס".

רק בנגב חלוצינו מקטרים חמס שתחמס,

שם אסיפות עושים כל ערב, ככה זה ילדי הקט.

מזכירות במלא הקצב אפילו בשבת!

 

כסף אין, ישנו רק זמן, שנותנת הסוכנות.

לאכול כבר אין מזמן.

אוטוקר בבוץ שקע, לא הביא ת'אספקה.

אקונומית מנפקת את דברי המתיקה.

אין אז אין, תשב בשקט ותאכל סלט,

אפילו בשבת.

 

הגשמה, חלוציות, לאומיות, קוממיות

ילדים גרים בואדי, כמובן בני האחוד,

ש"קנסטה" ו"שש בש" משחקים נורא.

ולילה לילה שמה יש זלל חבילה

תמפוחים ושוקולד, ביחוד בשבת!

 

אין לשיר הזה סיום

בכלל אין לו שום כלום

כלומפר שלומפר מנומס

עד כמה שזה נמאס

וישאיר

פס

 

גיורא נודניק מציג:

EAST VADY STORY

ספור הואדי המזרחי

בשתוף עם חברת "כוכבהכייף" ובתמיכת האגודה הישראלית למניעת הילודה, סניף עין-גדי.

ההצגה: רג'ירס ועמרמשטיין

במוי: ש. בוניב

מוסיקה: איצקובסקי

כוריאוגרפיה: ג'ינג' קלי

עם תזמורת הטיילת מבודסדום בנצוח שושקנינ

ולהקת בני האיכות.

 

מחזה ב-5 תמונות עם התחלה, אמצע וסוף. המחזה זכה בכמה פרסים בינלאומיים, שהחשוב שבהם הוא פרס "ג''ונסון", הנושא את שמו של גדול יצרני ה..פאות הנוכריות...

כמו כן זכה המחזה לבקורות נלהבות בעתונות העולמית והישראלית כאחת. כך למשל כתב עליו ג'רום רובינסון ב"ניו יורק טיימס":

"... בריאליזם נוקב בפשטותו ובאמצעי הבעה מצומצמים אך נדירים ביופים מעלה המחזה המוסיקלי הטוב ביותר שראינו השנה את הבעיה הנצחית: התגשר האהבה על פני התהום העמוקה המפרידה בין שני עולמות מנוגדים זה לזה?"

גם אורי עוונרי ב"העולם הזה" מצטרף לדעה חיובית זו בכתבו: "למרות תנאי הבמה הבלתי נסבלים של בית "הבימה" (עד מתי תמשך הפקרות צבורית זו???) חזינו בבצוע נפלא של השאלה הנצחית: שכונת התקוה מול רחוב דיזנגוף. צפה לכך שבעקבות הצלחת המחזה יתעוררו חוגים מסוימים בעולם התיאטרון והבמה הישראליים ויעוררו מחדש את ההתקפה כנגד יבוא האמנות הזרה"

לעומת זאת כותב גמזו ב"הארץ": "... יש לציין במיוחד את הפאות הנוכריות, שהפתיעו ברמתן הגבוהה, כמוה לא נראתה כבר זמן רב בארץ".

ואילו כתבו האמנותי של "אפיק", שמטעמים מובנים מבקש בעלום שמו, מגדיר את המחזה בתור "המחזה הטוב ביותר במוסיקה, והמוסיקה הטובה ביותר במחזאות".

זהו ספורם של תושבי הואדי המזרחי. אנשים שהבקבוק הוא חברם הנאמן והיחידי, ובו הם מטביעים את יגונם; אנשים המאזינים רק לרמאללה ולגל הקלוקל ושהטרנזיסטור הוא סמלם המסחרי; אנשים המחלקים את זמנם בין הקלפים ובין המיטה; אנשים הקוראים את "העולם הזה" בגלוי, בלי מורא ובלי משוא פנים; אנשים שאינם קמים לארוחת הערב.

אנשי הואדי המזרחי- שכונת האלימות והעוני- הנושאים עיניהם לעבר "מקום בצמרת"- השכונה הטובה, שאנשיה קוראים את אפלטון, מדברים את קאנט ומזמרים את באך; אנשים המסתתרים בבתי השמוש כדי לקרוא את "העולם הזה", בעוד שבסלי עתוניהם הם מחזיקים רק את "דבר הפועלת" ואת "רדיו"; אנשים המשחקים רק דמקה. אנשי שכונת "מקום בצמרת", שכונת הקלסיקה והרומנטיקה.

גבור המחזה- אדיפוס- נקלע לשכונת "מקום בצמרת", לאחר שאביו מכה את אמו ולאחר שהשכרות והסחי מביאים אולו לשאט נפש. שם הוא רואה את ונוס- שכבר מקודם צדה את עינו- כשהיא יושבת עם אהובה פלטפוס ומשוחחת אתו על הבעיות המטפיסיות שלהם. מתפתח ביניהם דו שיח חריף על רקע רומנטי כביכול, אבל עמוק יותר מסתתר מתח סוציאלי חריף. לאחר חילופי דברים נערך דו קרב, בו הורג אדיפוס את פלטפוס. כעבור שבועיים חוזר אדיפוס. הוא פוגש את אתונוס באבלה. בדו שיח המתפתח הם מגלים שבעצם כבר מתחילה נמשכו אחד לשני.

הפי אנד.

 

התזמורת

היא מגעת, היא מופעת, כבר בדלת היא פוסעת.

התזמורת מי פה סול של מיטריקין הגדול.

 

המתופף:

שימו לב, זה רג'יא פלא, עם תפתיף נפלאה

בעלום אין עוד כאלה, אלף דולר לשעה.

כי כשהוא על התופים, אין רואים את הידיים,

וכשבו סוער הדם, הוא לגמרי נעלם.

 

מחצצר:

זהו! דמות לו מתמרת, בא עם סכסו-חצוצרת,

איש פרסום משנות אתמול, דוצי קרלו הגדול.

רק רואים אותו בתקע, מתפתל באלף נקע,

את פניהם בחול כובשים גם גמישים בנחשים,

כשהוא בוכה אל תיש, הדמעה חונקת כל איש.

 

גיטריסט:

קרקזוט אבו חררה מוסיקאי לא רגיל,

עת יפרוט עלי גיטרה, מרצפות רוקדות בגיל.

יד לו רב בחצוצרה, ומקיש גם בפסנתר

ועושה זאת כלל לא רע! מה אפשר לדרוש יותר?

 

יצחק ר:

ויליאם פרסלי רוזנברג הקרקסה מתברג.

כל הבחורות צורחות בהנאה גלויה,

עת יניע ירכות ברוקנרול כמו חיה.

וכשהוא מרביץ שירה בלוית גיטר,

מרגישה כל בחורה איך הסקס בה שר.

 

משולש:

קרקבג אבו הרחש פה מקיש במשולש,

צליל מוציא כקול פרחים, קול שכשוך הנחל.

קול המית המלאכים, קול אושת קרחת.

רועמים תופי גיטרה, אך בזאת, סלחו, הוא ...

 

צ'ליסט:

איש קטן עם כלי גדול, יחד, יחד במחול.

הוא בומבסטי על הצ'לו, אין פשוט מי שידמה לו,

הוא יוער כנעור האף, ומרקיד זקן וטף.

ורוקדות עד כלות כוחות לקולו החתיכות.

 

פסנתרן:

הנה בא האמרגן, מארגן הבלגן,

קיש, מקיש הוא בפסנתר, ריש מרעיש בקסטנייט,

הוא הקצב המעורר, בגללו לבכם רוטט

בגללו תצאו לרקוד. מחיאות כפיים! עוד!

 

 

דפיק

שרגא לוקח את הסטיישן של הסוכנות ועובר ע"י קוטפי החצילים.

צעקה ז'אקלין: קפיטאליסט!

 

יצחק ק. לאילה: הו, חשבתי שאני רואה את גרימי.

אילה: אתה רואה צל הרים כהרים.

ביום ששי, לאחר שגרימי הלך לשבת על יד אילה, יצחק לאילה: מה שגרימי עשה היום זה בנגוד למה שאמרת בבוקר.

אילה: הוא רק הלך לשבת בצל...

 

יאיר (3): נתת לי נשיקה יבשה?

כרמלה: כן.

יאיר: יופי, אז אני מרשה ייך יינשק אותי.

 

רותי תלתה כביסה. כשגמרה נכנסה אורית (2) לגיגית:

אותי [רותי], עכשיו תלותו איתי.

 

רותי הביאה אוכל בנושא הכלים של התינוקות.

אורית: הנה אוכל קטן.

 

ניליק: ועדת חברה החליטה פה שלא מכניסים כורסאות לחדרים.

דביק: קרקעי היה בעד ההחלטה עד שאשתו נתנה לו על הראש.

חנן: על ראש הגנב נפלה כורסה!

 

 

                סוס

הוא מגיע בלי הסוס ומוביל הוא באפסר

ומוביל הוא שמה סוס, גבה קומה ובריא בשר.

סוס ענק זה סוס אימים, בעיטה שלו תותח

נשיפה שלו תעיף גם את שרגא מהלך שני פילים שלמים.

המאלף הוא דק, רזה, משקפיים על חטמו

הכיצד על סוס כזה מהלך האיש אימות

זאת תראו כולכם מיד. הי, רוכל- עמוד בצד.

 

              בלט

מפריז, ברלין ווינה חשובים שברוקדים

מי אשר בזאת יבינה, יהלל את הבגדים.

יהלל את התנועות, יהלל את הקפיצות

איך בשערות פרועות הם חולפים כמו פצצות.

כל אחד סובב לבד, ופתאום בבת אחת

חיש מהר על הידים האחד ירימו שניים

ובעוד כל איש מביט, כבר יטוסו לזוית

ויחוגו שוב ושוב, עוד סבוב ועוד סבוב.

יש גם- תאמנו לי, קצת גון ישראלי.

 

                 לולין

כאן יופיע הלולין, מהלך על חבל דק

כל תנועה שלו ענין לשקול ומעמק

שלל תנועות של אף ומה, כל חלקיק רצון וכח

אל תשמיעו קול או שנים, אם יפול גם רשת אין.

 

              שור

אצלנו תערך היום קורידה

את כל חגי ספרד תשים הצידה

דון חווס התחפש למטדורה

וחרב הוא תוקע במיורה.

ועת השור ישעט באון קדימה

גם הגבור את שתי ידיו ירימה.

נורא הוא זה השור וגם איום,

אבל דון חווס יכניעו היום.

 

         ראדי

זה עתה הגיע מארצות הברית

כאן מיד יופיע בתצוגה נוראית

תלבושות, מחול ודרמה, מתח פה ורצח שמה

פה קלפים ושם פסנתר, ולס ורוקנקול סוער

אהבה, שנאה וכו', רגע- ותוכחו

איסט ואדי סטורי

עמרם-ניב, איד פריז אנד גלורי

 

 

בחברה

באסיפה

יוסי פלדמן מסר דו"ח על פעולוץ האכסניה ובי"ס שדה ותכניות העבודה עד פסח. הבקשות לקיום הסמינרים בביה"ס עולות על יכולת הקליטה. הפופולריות גדולה, ונדחות פניות רבות.

לדו"ח האופטימי מתלוות מספר תופעות התלויות בהתפתחות המקום, ועל כך נערכו דיונים במזכירות ובאסיפה.

 

החלט לבחור שני סדרני עבודה למשך השנה הקרובה, כדי להבטיח רציפות במילוי התפקיד. שניהם ישבו בועדת העבודה.

 

אלי וגדעון נבחרו כסדרני העבודה ויתחלפו ביניהם במשך השנה.

 

 

תרבות

הוסדרה בעית הסרטונים הישראלים ויומני הקולנוע. מעתה נקבלם כסדרם. כמו"כ התקשרנו עם השגרירות הצ'כית, וכבר קבלנו מהם סרטונים.

בתכנית לתקופה הקרובה:

ב-6/3/62 אריה אליאב ירצה על חבל ערד.

ב-17-18/3 ירצה י. פולני על בעיות חנוך.

ב-22/3- תיאטרון זוטא "ארבע עינים ועפרון".

 

נבחרתנו ל"מרוץ התבור" יצאה להביא את הגביע של המרוץ הקבוצתי בפעם השלישית (כך אנו מקווים).

 

ב"יום ההורים" של בני האחוד חולקו תעודות חצי גמר. הרמה הממוצעת של ה"בנים" היתה לא כל כך רעה, חוץ מכמה יוצאי דופן. אמציה קבל "בקושי" אחד בזמרה, למה עוד לא למד לשיר וולרה. אברהם בוסטר יצטרך בחפש להשלים את החומר ב"תורת המים", ואחר כך יעמוד לבחינה. מיכאל חשב, למשל, שלשחק בקלפים זה כמו לנסוע בניוטרל בפרגוסון. הוא יצטרך לעבור השתלמות בנושא "כיצד לסדר אחרים בקלפים". ינגו, חיים ורון קבלו טוב מאד בגינה. הם כבר תופשים, שחקלאות זה לא פרנסה. ששש.... לא להפריע. עמרם עד היום חושב איזו תכנית לא גדושה להכין ל"יום הורים".

 

 

בשבוע שעבר נערך בבאר שבע כנס הגמ"ר בנוכחות הרמטכ"ל החדש צור ואלוף הפקוד. תצפית לעתיד: אין חדש.

 

נשלח מכתב ל"קול ישראל" כדי לבקש את עזרת מהנדסי הדאר לאתור מקור ההפרעות ברדיו ודכי מניעתן.

 

נתבשרנו על השקתה של האניה החדשה בת 23 אלף טון "עין גדי". אנו לא מוותרים על הפלגת נסיון. צריך לבדוק אם היא שווה משהו.

 

 

במשק

גן ירק

חצילים – עד היום נשלחו לשוק למעלה מ-36 טון.

עגבניות – עד היום נשלחו לשוק 18 טון בקרוב.

קשואים – נשלחו לשוק עד עתה כ-4,250 טון.

 

עגבניות

העגבניות נפגעו בכמה מחלות, מהן ידועות ומהן שאיש אינו יודע לזהותן. בשל מחסור בכח אדם הגענו לפשיטת רגל בהדליה.

 

קישואים

התחילו לקטוף בפלטו. הקישואים בטרסה בעריג'ה תקופים בוירוס, אבל הם לא נפגעו במחלות העונתיות.

 

חצילים

מצב החצילים משביע רצון. גם הם לא נתקפו במחלות העונתיות.

 

בצל

הבצל מהזריעה יפה כרגיל. הבצל מהשתילה עדיין לא התבצל.

 

מלפפוני אביב

כנראה שמפאת הקור יש בעיות בנביטה.

 

מלפפוני פלסטיק

הכמויות הן קטנות אך המחירים גבוהים- 3 ל"י ויותר

 

תירס

נזרעו כבר למעלה מ-50 דונם, והשבוע יזרעו עוד כ-27 דונם. לשם השלמת המכסה המתוכננת יזרעו עוד מ-15 עד 30 דונם. נלחמים בכל המרץ הצפרים האוכלות את זרעי התירס.

 

מספוא

האספסת החדשה בעריג'ה יפה, למרות הקרחות. הרודוס מתחיל להתחדש.

 

מטע

כרם

 

זמרו את הגפנים ועתה מטפלים בשריגים. בימים האחרונים נוטעים מילואים, מזבלים וחורשים, חלק גדול מן העבודה בוצע באחור, בשל המחסור בכח אדם.

 

ורדים

מספר הפרחים ששווקו עד היום מגיע ל-16,860 פרח ברקוב. נגמר הגל הראשון של הקטיף. עד לגל השני יהיו כמויות קטנות בלבד. במשתלת הורדים מתחילים בהרכבת זן חדש- "קווין אליזבט".

 

תמרים

נמשכת הפרית פריחות התמרים. למרות שאנו מצפים לעליה ביבול, יתכן ונצטרך לדלל את הפריחות למעלה מן הדרוש, אם לא תושלם מיד מערכת ההשקאה במטע.

 

רפת

בזמן האחרון הוציאו את כל העגלים שעברו את גיל השנה. רובם הגיעו למשקל טוב לגבי הנורמות. מחירי העגלים הנולדים עלו והגיעו ל-340 ל"י לעגל, לכן יש כעת הפסקה בקניה של עגלים.

 

בנין

הגיעה הוראה להקמת הבית השני.לבית הראשון חסר הגג. נגמרה עבודת היציקה בפעוטון. מחכים עם בנית הבריכה עד להנחת צנור המים. אנו מקבלים את עבודת הנחת הקו.

 

מוסך

הגיע מרסס חדש של 1000 ליטר. החלט לא לקנות את ה"בדפורד", וקנית הרכב החדש תתעכב בגלל הפגור בסלילת הכביש.

 

בית הבראה

החלה העבודה בהקמת הביתן הסניטרי.

 

די אייט (די-8)

נגמרה העבודה בערוץ העריג'ה ומחכים להתחלת העבודה בכביש.

 

נוי

החברים מתבקשים להכין את גינותיהם לפרחי הקיץ. כמו כן מתבקשים כולם לא להשליך על הדשאים חפצים שהוצאו מהחדרים (מטות, מזרונים וכו'), אלא להעבירם למחסן.

 

מפעל

אנו משלימים את ההזמנה הראשונה שקבלנו מסונינו. יש בעיות עם ההזמנה הנוספת בעקבות השהיית ההזמנות מחו"ל. עם סיום בצוע ההזמנה הנוכחית נשלח אותה לבדיקה ונווכח בטיב העבודה.

 

קרמר: בתקופה הזאת אני לא אוכל להיות סדרן עבודה.

מאיר: אח"כ יהיו לך ילדים. אז בודאי לא תוכל.

 

מה עושים בעין גדי כשצפרים מחסלות את היבול?

קונים תותח קרביד.

מה קורה כשקונים תותח קרביד?

לצפרים יש איפה לבנות קן.

 

אבל איך הצלחנו לסדר אתכם. אפילו ה"אפיק" התחפש. זה בכלל לא ה"אפיק" של השנה, זה של השנה שעברה. תהפכו חזרה את הדף הראשון ותוכחו!

 

לויט בא לשחק עם הילדים. הראה להם שטר חדש של 50 ל"י ואמר: "ילדים תראו, הנה עין גדי".

אמרו לו: לא נכון, זו לא עין גדי.

אז מה זה? שאל

 

אמרה עינת: זאת לא עין גדי, זאת האכסניה.

הראה להם את הציור על השטר ובו דמות חלוץ וחלוצה. שאל: מי אלה?

השיב אילן מניה וביה: משה ומרים.

 

 

על הסרט "אהובתי הירושימה"

רבים טוענים נגד הקולנוע ש"אינו אמנות אלא מעשה אומנות בלבד". אדם בולע גלולות, ולבסוף נדמה לו שהוא חולה. כך עם הקולנוע. התרגלנו לראות סרט עד אשר חלינו, ובלעדיו אין לנו נשמת חיים באפנו. אכן, בדרך כלל צדקו המתנגדים באמרם ששעתיים סרט הם שעתיים של אשליה בלבד ושל נסיעה במרכבה אל מציאות לא-לנו. אלאן ראנה הוא במאי אמן ואומן כאחד, וכל מטרת הרשימה הזאת מה מייחד את סרטו בין הסרטים ומה הופך סרט זה חערך בפני עצמו.

אוסיף עוד מלת הקדמה אחת: לשמע הקרנת "אהובתי הירושימה" בפעם הבאה, ניכר היה זלזול או תמהון אצל חלק מהחברים. אנו הלכנו לראותו שוב משתי סיבות: מבראשית- הוא מושך אותנו כסרט בלתי רגיל, ואנחנו מרגישים בתוכנו, גם מבלי לדעת, שיש בכוחו להוסיף לנו דבר מה כבני אדם. ישנם הרואים בהרחבת הדעת, בלימודים, חזות הכל של החיים, אחרי העבודה. ייאמר לאלה שהאדם הוא יצור מורכב, שהחלק העיקרי של מהותו איננו דוקא השכל. אשר על כן, הסרט " אהובתי הירושימה " אולי לא יוסיף דעת, אבל ודאי וודאי שהוא יוסיף לנו חכמה...

לפי דעתי, מדבר הסרט "אהובתי הירושימה" אל כל אדם, ואם אמנם הראיה הראשונה אינה דומה לראיה השניה, השלישית, הרי בכל זאת אין להשתחרר מן ההרגשה של חויה יוצאת מן הכלל. כל הערב הצטערתי כשקראתי לפני כן את הבקורת, אולם למרות זאת הצלחתי במשך רוב הזמן לפטור את עצמי מן הנקרנות ולהתרשם מן השימות כפשוטה. לא נתחתי לעצמי פרטים כמו המשחק, המלים, התמונות, המוסיקה. יש לדעת שכל דקה ושניה, כל גוון, כל מלה, כל צליל או אף התרחשות קלה שבקלות- יש להם משמעות, הנתונה למטרתו של הסרט (עליה נעמוד בהמשך), והן מחושבות להפליא. את זאת תרגיש, אפילו אם אינך יכול לעקוב בשכלך במהירות. משום כך היצירה היא הגיונית מאד. אולם השתדלתי לתת את עצמי לרושם הכללי של המתרחש על הבד. נדמה לי כי רק באופן כזה ניתן להתקרב אל הסרט בראיה הראשונה.

התמונות בסרט- כל אחת לעצמה- הן ריאליות, ואין מתרחשים בו דברים שמחוץ לגדר המציאות, אבל את מטרת הסרט- ליצור תחושה אנושית חזקה ביותר אצל הצופה- השיג הבמאי על ידי מלאכת שילוב בלתי רגילה. דרך ההבעה שלו היא פיוטית טהורה, ממש כדרך המשורר המשפיע עלינו בתיאורו הוא את המציאות. אלאן ראנא משתמש במעברים שונים ואף מעורפלים מן ההוה לעבר ולהפך. בקטעים מסויימים רבים התמונות הן בודדות ולעצמן בלבד. לעתים אותה התמונה חוזרת אלינו מזוית ראיה אחרת, ההופכת אותה לשונה (מענין כי השחקנית היא לעתים יפה במיוחד ולפעמים ממש מכוערת). רגעים "לא נורמליים" כאלה דומים מאד למצב רוח או להלך נפש של אדם. להבעת הפיוט המלא ןהרב הוא נעזר במנטאליות האסיתית-יפנית המיוחדת. אמצעי חשוב הוא ה"אופן היפני" שבו מושמעת השפה הצרפתית.

 

שתי נקודות המוקד של העלילה הן הטרגדיה האישית של נערה צרפתיה והטרגדיה הכללית של עם שלם, עמו נהרג האהוב, שהוא חייל גרמני, והנערה נדונה לקלון, ובזאת נחרבה הירושימה על ידי פצצת האטום, והעם נידון לחורבן. אלא שזהו העבר, ואילו נושא הסרט הוא בהווה: היא שחקנית קולנוע בזרועות אהוב לבה היפני. הוא אמר לה: "אינך מכירה את הירושימה", והיא: "ראיתי את מה שיש לראות בהירושימה". ומראים את תמונות הזוועה מן העיר. אבל הוא אומר לה שוב: "אין את מכירה את הירושימה". בדבריו אלה היפני גלום המפתח לכל העלילה הפנימית, כי השחקנית הצרפתיה תכיר באמת את הטרגדיה של הירושימה רק כאשר תגיע זו לידי הזדהות עם הטרגדיה שלה האישית- הזדהות שתביא אותה לידי הכרת ואהבת הירושימה.

 

מטרת היצירה היא ללא ספק להראות, כי היסוד של כל טרגדיה כללית היא הטרגדיה האישית שבנפש כל אדם, וכי רק כך נוכל להבינה. הנה הירושימה היתה בסופו של דבר הירושימה לכל איש ואיש לבדו. זוהי הסיבה מדוע מובאות תמונות הזוועה בהרחבה בתחילה, ומכאן ואיך מופנות התמונות יותר ויותר אל האיש והאשה.

אכן הסיום הוא, שהשחקנית אומרת ליפני: "אתה הירושימה", ולא פלא, כי דרך אהובה זה (ההווה) נשתחזרה לה אהבתה האישית (העבר) והובהרה לה אהבתה הכללית, האנושית להירושימה (העתיד). כלומר, היפני הוא מעין סמל!

לחיזוק ההזדהות הפנימית של היחיד והרבים, מובא הזיהוי החיצוני שבין האהוב הגרמני לבין הירושימה. שניהם היו אויבי האנושות (גרמניה-יפן), וגם שניהם במותם גרמו חורבן: החייל הגרמני במותו לאהובתו בנאבאר (עיר הולדתה בצרפת), והעיר הירושימה- לבניה.

 

לכאורה, זהו סרט אופטימי, שהרי נמצאה בהירושימה האהבה. אבל כל העת מרחף עליו סימן השאלה הגורלי של פרידה בין השניים. כך או אחרת, בלבו של הצופה נוטע הסרט שאיפה עזה מעבר לגבולות השעתיים, כי ישארו יחדיו! לגבינו, בזאת ערכו הגדול.

וכך אנסה להגדיר את הרעיון הכללי במליצת פסח, אשר אמנם איננה שייכת ללשוננו אנו, אבל הולמת להפליא רעיון זה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו היה הוא בהירושימה".

 

                                                                                               יואב [גבעתי]

 

 

רכוז קניות

כשמישהו צריך לקנות דבר מסוים יש לו כתובת: מרכז הקניות. כל רצונו הוא לקבל בסוף השבוע את הדבר המבוקש. אך לא תמיד הדרך חלקה כל כך, ולכן ישנן טענות ואי הבנות.

בפתח דברי ברצוני להסביר לשם מה נוצרו הקניות החודשיות. הקניות שלנו מבוססות על האשראי הניתן למוצר מסוים לתקופה מסוימת בתוספת חודש הקניה. לכן לא כדאי לנו לקנות בסוף החודש. האשראי נותן אפשרות לתכנן את מהלך הכספים. אנו, למשל, משקיעים בדבר מסוים, והאשראי הוא למספר חודשים. בינתיים אותו מוצר מתחיל להכניס ולכסות את הוצאות הקניה, וכך יש אפשרות לשלם בעדה. בעיה מיוחדת לנו היא אי רציפות התחבורה. לכן בסוף החודש מארגנים מכונית מיוחדת לאספקה.

אם מישהו מזמין בנפרד, ולא בהתחלת החודש, עלולה הזמנתו להתקל בהזמנות דחופות יותר; של המוסך למשל, כי הזמנת חלקי חלוף דחופים לא יכולה להעשות דוקא בהזמנות החדשיות, ואז יתכן שלא ישאר זמן לבצע הזמנות צרכניות. כמובן שהזמנה שלא הוגשה בזמן תדחה. החבר הבא אח"כ בטענות אינו מבין שהוא לא היחידי שמזמין באותו שבוע. מרכז קניות של עין גדי מפסיד יומיים בשבוע בנסיעות, ונשארים לו ארבעה ימים. מזה יורד יום ה', שבו מעמיסים את האוטוקר, וכך נשארו רק 3 ימים בהם צריכים גם להזמין וגם לקבל, ואנו לא הקונים היחידים.

בנוסף לכך, לא כל החנויות מחזיקות מלאי, ואז ברור שאחוז גבוה מן ההזמנות אנו מרכזים במשביר, המחזיק מלאי גדול. אם אפשר היה לדחות הזמנות לשבוע ימים, אפשר היה לנהוג ביתר גמישות, ובמקום לקנות במשביר היינו קונים אצל אחרים, קטנים יותר- ואולי במחירים נמוכים יותר.

קורה שבהזמנה חסרים פרטים מלאים או שהפרטים אינם מדוייקים, ואז נדחות ההזמנות שוב. לכן לפעמים מרכז הקניות מחליט בעצמו מה יקנה, ואז עלול לקרות שההזמנה המתקבלת אינה מדוייקת ולא מתאימה.

לא רצוי להחזיר סחורה לסוחר, וזאת לא מפני אי הנוחות, אלא מפני שהסחורה שוהה במשק זמן ממושך, או שהמזמין לא קבל אותה בזמן, ואז קשה להחזיר סחורה שנקנתה לפני זמן רב.

לעתים מרכזי הענפים מזמינים בלי לדעת מה מצוי במחסן, וזאת מפני חוסר במחסנאי. לכן ישנה כפילות. יש לכך כמה דוגמאות, שלא כאן המקום להזכירן.

אלו הן הבעיות העומדות בפני מרכז הקניות, כפי שאפשר להעלותן בקוים כלליים.

 

                                                     משה א. – מקע"ג

 

 

ניליק נפצע, כרגיל, בכדורגל.

אילן: אמא עשתה לאבא מסז'ים כל הערב ואמרה לו:

 ניליק, זאת הפעם האחרונה שאתה משחק כדורגל.

 

 

לחם ושעשועים

ועדת התרבות הציעה לפתוח חדר תרבות זמני במאפיה החדשה.

 

הגדרות:

גרימי: אסור להביא גרעין אחד לפני שהגרעין הקודם עזב.

 

המשקים מתנפחים ומצטמקים כמו צפרדע.

 

חניתה מחפשת את שק הנעליים שחזרו מתקון. מצאה איזה שק ליד המטבח והתחילה לגרור אותו למחסן. היה לה קצת קשה. יוכבד שמה יד וסחבו בשתיים. באות למחסן, מפנות את השולחנות והארונות ועושות מקום על הארץ. שופכות את השק – הופלה – על הרצפה מתפזר כל הלחם שהגיע באותו יום...

 

נתקבל זה עתה

מחדר המטה!!!

זה ספור המכה הטריה

שבלילה בלעה פטריה

ובבוקר הופיה טריה

מנופפת ביד מטריה.

כך נשא פרי עמל ארס זאב

לא נודה לו מקרב הלב.

 

שאלו את עדנה: איפה התחבאת כשירד גשם?

ענתה: מתחת לפלסטיק, על המלפפונים.

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 168

ל"ג בעומר תשכ"א

 

                       מיכאל שליטא ז"ל

 

תדהמה. צ'יטה איננו.

נפגשנו לראשונה בעיינות. מהרגע הראשון משך צ'יטה תשומת לב. תמיד הגיוני ובעל הטעם הטוב. כאשר נערכו בעיינות שיחות ההכנה על הצטרפות או אי הצטרפות לגרעין "ערבה", היה צ'יטה בין המעודדים, באשר דרכו היתה ברורה לחלוטין. צ'יטה ידע שעין גדי תהיה ביתו. מאז הגיוס לנח"ל מצא צ'יטה כל אפשרות להגיע אלינו. בכל חפשה קצרה או ארוכה ראינו אותו מקדיש עוד יום עבודה בעין גדי. שוב נפגשנו אתו בגן הירק, תוך שיחות על העתיד, וראינו בו חבר לכל דבר. כאשר יצא צ'יטה לשרת בנח"ל כמפקד, ידע הגרעין שהוא שולח אחד מטובי חבריו על מנת שיעשה את המלאכה נאמנה. נסיונו החקלאי ואישיותו החברתית אפשרו להציבו במדרשה החקלאית של הנח"ל. בחום ובאהבה דבר על פקודיו בחופשתו האחרונה, ובספוק ראה התקדמותם בלמודים. והנה נקטף.

אין מלים לגודל האסון. החלל שהשאיר צ'יטה בין חבריו לגרעין ולמשק לא במהרה יתמלא.

יהי זכרו ברוך.

 

לזוגות הנישאים

עדנה וגדעון          אילה וגרימי

צופיה ודוצי          נירה והרצל

שפע ברכות

ערב טוב ושבת שלום.

יום לאחר הרעש. אתמול, יום חמישי, היה לנו יום המולה, כמוהו מזמן לא ידענו. שלוש מאות האורחים, שהגיעו למשק לאחר טלטלה ממושכת ומפרכת, ודאי לא ישכחו את החויה הזאת.

התכנון המדוקדק וההכנות הממושכות הוכיחו את עצמם והבטיחו שמסיבה בעלת הקף כזה יכולה לדפוק ולהצליח. התכנון היה כה טוב, עד שאין להתפלא אם קורה "פנצ'ר" דוקא ברגע הקריטי בגלל מסמר קטן... או אם תרצו- בקבוק קטן...

כל הכבוד לועדה המארגנת ולחברים שהשתתפו בעבודה הטכנית, התצוגתית והכלכלית. שפע המשקה והמאכל, השפור הרב בתאורה ואמצעי שדור ועושר התכנית לא משאירים צל של ספק בדבר יכולתנו לארגן מסיבות וארועים פנימיים מוצלחים.

 

ל"ג בעומר

פרט למאורע החתונות צוין יום ל"ג בעומר בפיקניק לילדים בעריג'ה.

 

 

סכומי היבולים עד היום

37 ד' עגבניות    הניבו 117,8 טון =    טון לדונם

35 ד' חצילים        "    105,8   " = 3       "

16 ד' בצל            "    54,2     " = 3,4    "

39 ד' קשואים       "    23,5     " = 0,6     "

37 ד' מלפ. סתיו   "     41,6     " = 1,1    "

10 ד' מלפ. אביב "     1,4       "

מלפ. פלסטיק

והידרופוניקס       "      3,3      "

85 ד' תירס         "      6         " (הקטיף החל רק השבוע)

ס"ה                                        353,6 טון

 

הערה:

יובל העגבניות כולל גם נסיונות וגם הידרופוניקס, ולכן לא סוכם הממוצע.

 

 

בחברה

                                    באסיפה

בפסח התקבלו לחברות:

תהילה, שושו, עדנה, יואב, רוני ג. אילה.

התקבלו למועמדות:

נאוה, יוסף ש.

ברוכים החברים.

 

נדחתה בקשתה של ועדת המנויים לקיים דיון מוקדם על המשך עבודתו של עמוס כמזכיר.

באסיפת הבחירות שהתקיימה בשבת שעברה, החלט שעמוס ימשיך בתפקידו. עמוס הודיע שהוא מתכון לא לקבל את ההחלטה. הבחירות עצמן לא נערכו, ולמעשה במקום אסיפת בחירות היתה זו אסיפה מקדמת, שאותה מספר חברים רצו לחסוך...

 

                              בועדות

במזכירות:

משה בקש לקנות וספה  במקום ה"טרנטה דה לוקס". החלט שהמזכירות עיפה מלדון בנידון, והענין הועבר למזכירות החדשה.

 

החלט לשפץ את חדר האוכל במשק הישן, כדי שאפשר יהיה לאכול בו כמו בני אדם. החלט כמו כן לקנות טרילר, שיותקן במיוחד להובלת האוכל.

 

הועלתה בקשת התנועה לשלוח את מאיר לגרמניה לחדשיים למחנות הקיץ. המזכירות החליטה בחיוב.

 

נדונה בעית הפגור בפתיחת בית ההבראה. כיום האחור מסתכם בחדשיים. אי לזאת החלט לא לקבוע מועד לפתיחה, עד שאפשר יהיה לבטוח שחדרי המגורים והביתן הסניטרי יותקנו כראוי ויהיו מסוגלים לקלוט מיד את המבריאים. כמו כן החלט לזרז את השלמת העבודה. 

 

החלט לא להכנס לשום שותפות עם האכסניה. דובר על קנית משאית ביחד עם האכסניה לשם הובלת אספקה לאכסניה ולמשק, במטרה שמכונה זו תספק גם את אנשי הסמינרים הצריכים רכב צמוד. כאמור- החלט בשלילה.

 

               בועדת המשק

בישיבה שהתקיימה בתחילת השבוע נדונה שאלת המשך קיומו של המטע כענף הכולל את התמרים, הכרם והורדים. השאלה עלתה בעקבות התפטרותו של רפי מרכוז הענף ובקשתו להפסיק את עבודתו במטע.

החלט שמבחינה משקית אחוד הענפים הוא כדאי יותר ויעיל יותר. לכך יש כמה מגבלות. האחת: שלא כל עובדי הענף בטוחים בכדאיות האחוד כתוצאה מבעיות סדור עבודה. השניה- שממילא כיום נוצרה הפרדה כמעט ברורה בין עובדי הכרם והורדים מצד אחד ועובדי הצמרים מצד שני. ושלישית: ספק אם ימצא אדם שיהיה לו הידע המקצועי הדרוש לרכז ענף, שבו אופי הגדולים הוא שונה כל כך. במקרה שימצא אדם שירכז את המטע, כנראה שיהיה זה רכוז טכני אך לא מקצועי.

 

             בועדת חברה

החלט להציע תקנון רהוט. בינתיים מחכים לאינפורמציה ממשקים אחרים.

 

דרןר ס. מוצע כשליח לתנועה (מחליף להרצל). אמוץ ימשיך בעבודה עוד מספר חדשים. עדיין לא נקבע השליח השלישי שעלינו להוציאו. בכל אופן אנו מקוים שכל השליחים ילכו בדרכם של רייקין, עמוס, ליכט והרצל.

 

             תרבות

נסתיימה סדרת ההרצאות על אפריקה.

עובדים על הכנת התקציב לשנה הקרובה.

 

             ספורט

מרוץ עזה:

לאחר הנצחון האחרון ב"מרוץ התבור" היה זה משחק ילדים. הנצחון הושג הודות לעשרת הרצים, שחזרו עם הגביע, לאחר שגברו על יתר הנבחרות, ובראשן- קבוצת בארי.

 

כנס "הפועל"

החלט שאם לישי לא רוצה לייצג את המשק בריצת ראוה- הוא לא מוכרח.

 

 

במשק

                גן ירק

עגבניות

השטח נפגע קשה מאד במחלות, שחלק גדול מהן עדיין לא ידוע, והטפול בהן עדיין לא ברור. כנראה שיש מספר גדול של גורמים שהביאו לפגיעה החמורה, ולא ידוע כיצד נוכל להתגבר עליהם. מומלץ עתה להתחיל במספר טפולים מונעים כבר במשתלה.

המחלות גרמו לשתי תוצאות עקריות: האחת- הורדת היבול באופן כללי, והשניה- הקדמת היבול, דבר שמנע מאתנו לקבל את רוב היבול באפריל, בעת המחירים הגבוהים. כשיהיו סכומים נוספים ומדויקים, נפגש עם משרד החקלאות בהתאם להבטחה לכסות את הפרש ההכנסה מהשנים הקודמות ומהשנה הזאת, במדה ויהיו נזקים.

המסקנות לשנה הקרובה הן: א. בינתיים, עד שנשתלט על המחלות, נקטין את השטח באופן שלא יעלה על 20 דונם. ב. נלך לשטחים מסחריים יותר גדולים מתוך זני הכלאיים, מנסיונותיו של פרנקל, במגמה לקבל זן ללא הדליה, שהיבול שלו מתקבל בתקופה קצרה.

 

חצילים

חלק נכר מהחצילים קבל השנה שטח דל יחסית, וזה מתבטא ביבול, שנפל מן היבול של השנה שעברה. לעומת זאת, החלוקה של היבול היתה באופן שרב הפרי התקבל בסוף החרף-תחילת האביב, זמן שבו המחירים טובים.

מבחינת מחלות יש לציין שהשטח הוחזק במצב טוב. על הקמחונית והאקריות התגברו בטפול שטתי, ומבחינת מחלות השטח לא סבל.

לגבי השנה הבאה, בכדי לשמור על מסגרת הסולניים, יהיה צורך להגדיל קצת את השטח על חשבון העגבניות.

 

פלפל

כזכור, נסינו השנה פלפל, שלא הצליח בשל השטח הקטן, שלא נתנה לו תשומת לב, ונשתל באיחור בשתילים פסולים. לעין גדי יש סכוי טוב להצלחה בפלפל, ולכן בשנה הקרובה ישתל שטח עד 5 דונם, כדי לברר את אפשרות הגידול.

 

בצל

תוככנו השנה 35 דונם בצל, ובוצעו כ-17 דונם. חלק מזה פעם נזרע ופעם נשתל, לכל ימי העבודה שהושקעו לפני הפיכת השטח הלכו לאבוד.

הבצל משתילה היה טוב, אך לא הוכיח יתרון גדול על בצל הזריעה. הבעיות שיצטרכו למצוא את פתרונן הן העשוב וההוצאה מן השטח. יש תכנית לעשות עבודה גדולה בהנבטות לפני הזריעה ואחר כך בהדברה כימית של העשבים.

בקשר להוצאה, יצטרכו למכן את הזריעה, שתהיה יותר מדויקת. נסינו להוציא את הבצל עם טרקטור, והנסיון הוכיח את עצמו (מאיר מוסיף הערה: רק ב-50%. באדמה קשה זה לא ילך).

זן הכלאיים-גרנקס-לא הראה יתרונות בולטים במיוחד. השנה ננסה למצוא זנים אחרים שיצמחו מוקדם יותר, זני בית אלפא וגדרה. אשתקד לקחו מכאן בצלים שהתיבשו יותר מוקדם ושנקבל מהם זרעים., ונראה אם ישנה התקדמות בצמיחתם.

 

מלפפונים

מלפפוני סתו היו לפי המצופה. מלפפוני האביב שוב לא הצליחו. הסיבה- עד סוף ינואר ישנה הצטברות גדולה של קמחון וכנימות נושאות וירוס בשטחים. אין אפשרות להשתלט על הדברתם, והמלפפונים נתקפים ללא אפשרות טפול.

מלפפוני פלסטיק הוכיחו את עצמם, והתוצאות מעודדות. עדיין לט נפתרו בעיות טכניות מסוימות, אבל בשנה הבאה נלך לשטח יותר גדול.

 

קשואים

גם הקשואים נתקפו בגיל צעיר מאד בשל הצטברות מחלות (לאחר מלפפוני הסתיו). היבול היה לא רע, והמחירים היו טובים.

 

מספוא

בשל חוסר מים, מלבד באספסת המספוא מוזנח במקצת. בימים הקרובים יזרע תירס לירק.

 

תירס

השנה נזרעו כ-65 דונם תירס מתוק ו-20 דונם תירס לבן. ישנן בעיות עם השווק ליצוא, כי לתירס מתוק ישנה תכונה, שבמשך יום אחד לאחר הקטיף בטמפרטורות הרגילות שלנו, 60% מהסוכר שלו הופך לעמילן. כדי למנוע זאת ולהגיע לתירס באיכות ליצוא, צריך לטפל בו באופן מיוחד- היינו לקטוף אותו ולשים אותו מיד במים קרים, לאכסן אותו בקרור ולארוז אותו בקרח יבש.

קיים הסכם עם חברה ליצוא, שאנחנו ניצא תירס בכמות של טון-טון וחצי לשבוע, והחברה הבטיחה מחיר מינימום של 275 ל"י לטון מיד לאחר הקטיף בשדה. ז"א שכל ההוצאות אחרי זה לא חלות עלינו. מעכב עכשיו את בצוע היצוא- חוסר בקרטונים לאריזה המיוחדת. אנחנו פה נארוז את התירס באופן שמכאן הוא יובל מיד ללוד ויוטס לאנגליה.

 

                          מטע

כרם

הבציר יתחיל כנראה במחצית מאי. מדללים פרי, מאבקים וממשיכים לסחוב... כרגע גם מתפטרים.

השנה יעשה נסיון לשווק במגשים.

 

ורדים

מתקרבים לסיום הקטיף. במשתלה נסתימה ההרכבה. סכום המשלוחים: 30480 פרחים.

 

תמרים

הפרית פריחות התמרים הסתימה לפני כשבועיים. אשכולות החדרווי כבר דוללו וממשיכים בדלול יתר הזנים. תוך שבועיים נתחיל בקשירת האשכולות וכיוסם בשקי רשת.

עבודות הפילוס של הדי-4 הופסקה עד להרכבת השרשרות החדשות.

 

 

בניה

נמסרה תצפית בניה לשלש שנים. בינתיים, לאחר טפול ממושך אושרו שני בתים נוספים למגורים, והם ייבנו מיד לאחר סיום הבית הנבנה כעת. מתנהל מו"מ על בנית שכון נוסף לילדים.

במאפיה נבנה כבר התנור.

נגשו לבנית הבונקר, ובקרוב יתחילו בבנית בריכת מי השתיה.

 

בית הבראה

פתיחת בית ההבראה מתעכבת בשל פגור בהתקנת הבנין הסניטרי ומערכת הביוב. שפוץ הצריפים מתעכב מפני שהוא לא ניתן לבצוע כל זמן שפועלי סו"ב ומחנות העבודה יגורו בחדרים אלה.

בישיבת מזכירות האחרונה החלט לזרז את השיפוצים והקמת הביתן הסניטרי, מבלי לקבוע מועד סופי לסיום העבודה. עד אז נדחות כל ההזמנות שקבלנו.

דוצי: "רק יפתחו את בית ההבראה- הכסף יתחיל לזרום כמו שאתה פותח את הברז".

 

מוסך

הדויטש הלך, ועדיין לא החלט אם כדאי לתקנו. מטפלים ברכישת מדשנת ומגוב חדשים. הדי-4 עוד רובץ בלי שרשרות.

 

מסגריה

עובדים עכשיו על קו המים לבריכת מי השתיה ועל המתקן לכבלים במכבסה.

 

רפת

כל הפרות נמכרו מלבד אחת, ורוצים לקנות פרה נוספת. משק בית זרע נותן מבכירה אחת כמתנה לחתונת אילה וגרימי.

 

לול

הלול לא חוסל, ויש הבטחה שנקבל הקצבה לתערובת.

 

                  דו"ח כספי

הוכן דו"ח חצי שנתי אוגוסט-ינואר. מסתבר ממנו שבהחזקת אדם , מלבד תקציב כלכלה, נשמר התקציב, ויש להנחי שתוך שבועיים יהיה גם סיכום כספי של הכנסות גן הירק. באחת האסיפות הקרובות ימסר הדו"ח לידיעת החברים.

 

 

                    הכביש

נמשך הטפול בענין הכביש. אנו מעונינים שהכביש יסלל עד למעין בקו ישר משדה התעופה-מגרש הכדורגל. בינתיים כבר עובדים הטרקטורים למרגלות המשק.

 

 

מהרהורי שליח

זה יכול לקרות גם לך: ביום אחד יבוא אליך מזכיר הפנים בלוית מי שיוצג בפניך כמזכיר הנוער העובד; ישוחחו אתך ויציעו לך להיות שליח בתנועה. אתה אולי תסרב, ואולי גם תהיה עקשן, וישכנעו אותך בעזרת כל מיני סחטנים, מוכרים לך ובלתי מוכרים לך. סוף דבר שתמצא עצמך ניצב על מזודותיך בתל אביב, כשמאחוריך לגבוי החלטת אסיפה, אש ראם היתה סוערת או משעממת, כל אלה אשר נשארו בבית גזרו עליך לצאת וליצגם בעיר.

למען האמת, קרוב לואי שהרבה מאד יחשבו אותך למי שזכה במתת שמים ולא לנציגה של תנועה קבוצית בתנועת נוער. יהיו אולי כאלה שיאמרו שלום לעפרך. אפילו בחלומותיהם הטובים ביותר אינם מתארים לעצמם שעוד ישובו לראותך מושך אתם יחד בתלם. הנסיון המר, הוא מורנו ורבנו הצודק ביותר, אפילו אם הפחות אהוד שמכולם.

עני כל חבריך נשואות אליך, וכולם שואפים לדעת כמה וכמה לירות כבר צררת בגרבך, איזו מצלמה או פטיפון רכשת. זה בעיניהם תכלית הכל, מטרת המצאך כשליח בתנועה.

יש שליחים ויש שליחים. יש מי שבא למשק פעם בשבוע, ויש מי שבא פעם בשלושה חדשים. יש מי שמתכתב עם חבר או חברה, ויש מי שלא עושה זאת. יש מי שקשור לקבוצה ויש מי שמנותק ממנה לחלוטין. מידת קשריו של שליח לקבוצתו נתונה לרצונו או לכל דבר אחר, אך היא נתנה מאמון מלא. אם בקולי תשמעו, אל תאמינו לו. נעדר מן המשק חדש- הלקוהו בשוטים ובעקרבים. קיימו עין בוחנת על מעשיו, שמא באמת הוא הולל אי שם בצפון. לא תמיד הוא אינו רוצה לבוא הביתה, אבל לעתים הדרבון יכול להועיל. הדרבון צריך לבוא מן הבית ומן התנועה כאחד, והקבוצה חייבת לדאוג לכך.

האמינו לי, אין דבר נעים יותר לשליח מחבילה שבאה מן הבית. עצם בואה של החבילה חשוב אפילו מתכנה. ה"אפיק" אשר בידכם כרגע, לרבים הוא פיסת ניר מודפסת שאיננה מחדשת דבר. אחרי הכל, כולם יודעים על מה דנו באסיפה, מה החלט בועדות, וגם את הבדיחה האחרונה של בית הילדים. האחד אשר אינו יודע, וגם הנהגים אינם מספרים לו, הוא השליח. ואם חיי התרבות והחברה בקבוצה פגומים כאשר "אפיק" מופיע בסדירות ובקצב של "אפיקיר", הרי זה הרע במיעוטו. הזקוק ביותר ל"אפיק" סדיר הוא השליח בתנועה, והוא נפגע ראשון כאשר "אפיק" אינו מופיע...

ועתה, תנו דעתכם לחשוב יותר. מה עושה שליח בעיר, למה הוא נקרא בכלל "שליח".

ככל שזה יראה כפרזיולוגיה נבובה, אותו אדם שנחשב בביתו לאחד מ"מבלי העולם" מיצג מחוץ למשקו צורת חיים אשר לרוב תושבי הארץ היא איננה מוכרת. רבים, רבים מדי, רואים בקבוצה מחנה הסגר סובייטי- להבדיל. מה שיראה עוד יותר כבועת אויר מנופחת כהלכה, עד להתפוצצות: הקבוצה, כדרך חיים, יש לה מה לומר ומה לתקן בין אלה החיים מחוצה לה, ולא כאן המקום והזמן לנתח את התרבות, ההווי ותוכן החיים של העיר הישראלית כיום. אמת היא שחברי הקבוצים, כל הקבוצים, אינם חשים בכך כל ימי שבתם בבית פנימה. התודעה הזו באה להם רק משיצאו מן הקבוצה, נזרקו למאבק בצבור עויין, יותאר מתוך חוסר ידיעה מאשר מתוך מחשבה. צבור שהוא לעתים מסית או מוסת נגד הקבוצה. וזה שורש הרע, וכל כמה שזה יראה כסיפורי כזבים, המאבק הוא לעתים לאו דוקא כנגד "הבורגנית הריאקציונרית", אשר דומני שזה מכבר עברה ובטלה מן העולם, אלא כנגד חברי ההסתדרות ומפלגות הפועלים במקרים קיצוניים ונדירים.

אינני מאלה המבקשים רחמים על עצמם או על אחרים, ולא באתי לעורר את חמלתכם עלי או על שליחים אחרים. רק דומני לעתים, כי אלה היושבים בקבוצה פנימה אם אטומי עיניים ואזניים לעבודת השליחים בחוץ.

צריך שנבהיר לעצמנו היטב אמת זו, ככל שהיא מרה. קיומנו כקבוצה בודדת, קיומה של התנועה הקבוצית, לה אנו שייכים, וקיומן של יתר התנועות הקבוציות תלוי באופן מחלט בהשלמות רצופות ונוספות. ההשלמות האלה לא יבואו מן החלל הריק. המקור היחידי להן היא התנועה החינוכית בעיר. מתפקידה של תנועה זו לחנך אנשים לדרך חיים שונה מזו שנולדו בה, לאו דוקא כדי להיות חלוצים ובנים נאמנים למדינתם, אלא יותר מכך כדרך חיים הנותנת לאדם את אפשרות קיומו כאדם וכאישיות, בעוד שהעיר חונקת את האישיות ואת העצמיות ואת האדם. אלה אשר נועדו להדריך ולחנך אינם אשי מקצוע ואף לא חובבים, הם אנשים מן השורה הארוכה של התנועה הקבוצית. וחובת כל קבוצה וקבוצה לתת לכך את מיטב חבריה, ולאלה לתת את הגבוי הטוב ביותר שהיא יכולה לתת. גבוי פרושו: קשר עם הבית, עדוד לעבודת השליחות בעיר. ככל שנקבל את הדברים כך, וכך נתייחס אל אלה שנשלחו ויישלחו לתנועה, כן ייטב בסופו של דבר לנו עצמנו.

                                                                   אמוץ

 

 

יום העצמאות

יום העצמאות "הוחג" במשק באוירה שלוה ביותר. קומץ חברים שנשאר במשק התאסף על דשא בית 1 למסיבה שנועה, שהכבוד בה היה בזכות ימי ההולדת של משה וחניתה. האזנה להסטוריה של המשק ולאופרטות באמצעות הטייפרקורדר כבר הפכה למסורת ומתקבלת ברצון. אך לקראת השנה הבאה, צריכה ועדת תרבות להתחיל לגבש תכנית לחג העצמאות, תכנית שתהיה למסורת. יעברו כמה שנים עד שהמסורת תתגבש, אבל חג העצמאות לא יהיה יותר חלל ריק.

את תרומתנו לחג נתנו דוקא בכנרת. כהוכחה לרצון טוב, לרגל אמוצנו ע"י כנרת, נסעה תזמורת "דה לה מטריקינו" להופעת בכורה מחוץ למשק. תכנית התזמורת היתה המאורע המרכזי והיחידי בחגיגת ערב יום העצמאות בכנרת.

 

אילן: רוני, אם לא מכינים לאליהו הנביא כוס הוא כועס?

רוני: לא.

אילן: למה?

תרזה (5): כי הוא לא גננת ולא מטפלת.

 

אורית (31/2): קוראים לו אליהו הנביא כי הוא אוכל הרבה ענבים.

 

תחנה מטאורולוגית

לאחר ברוגז ממושך ניתנה לנו תחנה מטאורולוגית (בתנאי שיורם צורי לא יגע בה). את התצפיות מבצעים: יונתן- בבקר, חניתה- בצהרים ושרגא- בערב.

 

דאר וטלקומוניקציה

נפתח ספר תלונות בו נרשמות כל תלונותינו על שירות הטלפון היעיל שלנו.

 

מפעל הסריגה

ביום שני נחתם הסכם עם "סונינו" המבטיח את זכויותינו. ההזמנה הראשונה התקבלה בד"כ בשביעות רצון.

 

הודעה לטרקטוריסטים

שום טרקטור לא יעבור במטע התמרים. המעברים נועדו רק לצרכי המטע ולא לנסיעות. ברגע שטרקטור יצטרך להכנס למטע- הטרקטוריסט ישאל אם אפשר לעבור. כל זמן שמשקים את הגומות הגדולות קימת סכנת הדרדרות ושקיעה, וכמובן הריסת הדרך.

 

יובל (21/2): נסע לבאר שבע לרופא.

הרצל: למה אתה נוסע לבאר שבע?

יובל: להביא לכרמלה סבון עדין.

 

תערוכת הקבוץ

רק בודדים מבינינו ראו את התערוכה בתל אביב. בכל אופן קבלנו שתי דרישות שלום: האחת- אחד מציוריה של נחמה צוצג בתערוכה. השניה- הרבה מאלה שראו את "תזמורת בצורת" חושבים שהתזמורת שלנו יותר מוצלחת.

 

לפי פרלמנט בארץ זולו

אנחנו דמוקרטים עד בלי גמר ובעיות פותרים באסיפה

 כותבים לאם, שומעים את "קפוץ לי" קרמר ומרימים ידים בסופה.

 ואז מוחלט ברוב ששה נגד שמונה

שאורי בקרוב ירכוש לנו ספינה.

אסיפה דלה זלזולו, הוכוח הוא עדין:

מה ארכו של הסדין ומה צבע תחתונים,

אם ורודים או לבנים.

אולו חולו פול פלפולו, אסיפה דלה זלזולו.

כאן קריאת ביניים סתם, השמצה קלה משם

מבלים כל כך נחמד פה במוצאי שבת.

 

אנחנו דמוקרטים כידוע, אבל שונאים כל הכרעה פזיזה.

ברור הוא שנגיש בעוד שבוע ערעור על הקניה הנחפזה.

יש הצעות שלוש עולות להחלטה

ואז היושב ראש פוסק קביעה פשוטה:

אסיפה! ללא זלזולו, הענין מאד עדין

נחלקו לפי הדין קודם בעיה משנית

פה נצביע עקרונית.

מתנגדים יש-שקט הסו, קומבינציות עוד לא פסו.

אז נצביע בהכרח אם נצביע כך או כך.

ליכט- מספיק, בלי הכרזות! טוב, נצביע גם על זאת.

 

 

אנחנו דמוקרטים כל העדר, והעיקר הוא חופש הדבור

כאן מתבטאים איש איש לפי הסדר, לכן אין לנו בעיות בדור.

אחד בשקט נם, ממתין לבוא תורו,

שני לפתי קם, מרעיש במדברות:

הבו לי קריאת ביניים!!! ו-ל-ל—ה זה הבזיון

כבר מכניס להריון.

רבותי פתרון נחוץ היש לזרוק מן הקבוץ.

יענקל כבר אתה פה קריטי, גם אותך זורק הייתי

מי שפה רוצה לחיות בנגוד להנחיות

עבורו אחד החוק- להעיף, לזרוק, לזרוק!!!

 

אוהב לו דוצי את חברי המשק

ומששים חבר נותרו שלושה.

והשלישי עוד נסלק בחשק לפי שקול דעתנו הקדושה.

אז נעשה טובה לרבי עזרא בוט

נקים אתו חוה, שהוא יהיה מבסוט.

אסיפה דלה זלזולו, הוכוח הוא עדין,

מקרלים או סרדין

קרמר או מוסך אחר- מה בעצם זול יותר?

אולו חולו חול בלבולו, אסיפה דלה זלזולו

יום רגיל בלי בעיות, רק ארבע התפטרויות

דוציאל לזכות זוקף, חמישה זרוקים בכיף!

 

בואו וחזו אתנו, יש קרקס למטריקנו

זה מקפיץ וזה מטיס, בחנם הוא הכרטיס

אין בדור יותר מושלם, אסיפת שבת של סתם.

 

 

לויט, לישי ומשה הלכו לתערוכת הקבוץ. לויט החליט להתפלח בלי כרטיס, ודוקא דרך השער הראשי. נכנס-נכנס-נכנס עד שהסדרן קרא לו בחזרה. צעק לישי: "תזהר שמישהו פה לא יכיר אותך". ואו-תו-תותו אותו הרגע מי מופיע? לא פחות ולא יותר... "הבנות של לויט". "אורי,אורי, אין לך כסף? בוא חמודי, נקנה לך כרטיס".

 

יאיר (3): כרמלה, תשירי לנו שיר.

יובל (21/2): אני אשיר: האוטו שלנו גדול ו...

יאיר: אה יובל, זה שיר של תינוקות.

 

תמר: אופיר אוכל הכל בבת אחת.

יובל: ואני אוכל בשני בתים.

 

 

לפי "שה-שה-שה"

יש חלוצים כאן ללא כחל או סרק

העובדים בלי טרוניות רק בגן הירק.

מצילים את הגן ואחר הם חוזרים

אל כוכים וחורים הקרויים חדרים,

מנקים, נלבטים בבדידות מזהירה

בלי חברה.

רק המזכיר, זה אסיר החובה,

מטפל קצת, כאילו עושה הוא טובה,

ומרכז גן הירק, אכול מצפונו

עוד מקדיש להם קצת מזמנו שאינו.

אך בערב הנ"ל מצויים מספרים

כבירים

כל אחד, יש לו רק חולשה אחת

לו רק תביט, ותתגלה לך מיד.

 

בא לו בחור במשקל פרט'ל עוף

איזה מטר ששים מקצה אל הסוף,

גם ברוחב איננו לגמרי נפיל,

לראותו לא תוכל אם תביט בפרופיל.

לאביו יש שלושים חדרים וטרקלין

בברוקלין

אם הוא לוחש, כמנהג נחשים,

יש לו קול, אללי, כמו לשבע נשים

שהביא הוא מנהג מגונה מן הסטייט

לקבל call  ב-phone  ושעות לפטפט.

לא פחות.

יש לו רק, רק חולשה לו בודדה

כי השיחות- תמיד בשעות העבודה.

 

יש בחורה שקוראים לה אודט.

בת צרפת, ויו לה פרנס, חיננית באמת.

זו תמימונת קטנה עם עיניים שקדים,

עדינת איברים, ריחנית כורדים.

היא נשית אנושית ורגשית

וכל יתר ה"שית"

יש לה אחות שאומרת: "אחותי,

כל תייר את עין גדי יזכור בזכותי.

מקיימת בלהיטות יתרה התורה

מגשימה בגובה את אמרות מדברה

אך אודט עוד נשארת תמימה ומתוקה

וזכה.

יש לה רק, יש לה רק חולצה אחת

בגן ירק היא משאירה אותה בצד.

 

 

אז חבריא, אני לא יודע, אבל דעתי שאנחנו צריכים ללבן את הבעיה האקטואלית של סדרן העבודה. נכון שזה לא קונקרטי, אבל זה תפקיד פונקציונלי, ואי אפשר להצביע בהחלטה לא עקרונית. אני לא חושב שמי שנשוי הוא קדוש, ומי שנשוי עם ילד הוא קדוש מעונה, ואם הוא יכול ככה סתם להתפטר כל שבועיים אז אני לא מסכים למשטר כזה, ומי שחושב ככה זה אופרטיבי, אז שיקפוץ לי.

                                                                              נאום אופיני באסיפה

 

 

היא אשמה (לפי המנגינ: אי השה)

 

אני יכולתי להיות מאושר

כל היום רוקד ושר

לא הספקתי להתחתן

כבר אני אדם מסכן

            היא אשמה...

 

היה לי כסף רב

יש לי רק חובות עכשיו

זה הכל בשבילה

הנעליים והשמלה

          היא אשמה...

 

אני הייתי איש מכובד

הולך כל בקר למשרד

לאשה של הבוס היא אמרה כלבה

ועכשיו אני מחוסר עודה

             היא אשמה...

 

בטוטו היה לי קלף גדול

הייתי מנחש בחיי הכל

היא אמרה לי תשים על פתח תקוה

והפסדתי אלף לירות במכה

               היא אשמה...

 

ואיך הייתי דון ז'ואן

בחורות מכאן עד כאן

עכשיו כולן אומרות לי פוי

תסתלק, אתה נשוי

              היא אשמה...

 

תמיד חזק, תמיד יפה

לא ראיתי אף פעם רופא

עכשיו ממני עושה חיים

זה הממזר- רופא אזניים

               היא אשמה...

 

ואם תקחו לכם אשה

שתהיה קצת חרשה

בעיקר שלא תוכל

לדבר בכלל בכלל

            היא אשמה...

 

 

יובל בא לבקר את כרמלה:

"כרמלה תני לי מחברת, אני רוצה לכתוב פטנט".

 

יאיר רואה בחופש את "בית דגון" בחיפה:

"כן, קבוץ גדול- בית גדול".

 

יובל: "אמא, את יודעת איזה "היום מחר" אני הכי אוהב?"

דליה: איזה?

יובל: "היום יום ששי מחר שבת".

 

רונית (2) נושכת את הילדים. באה לאמא ואומרת:

אי-יה-יה עשיתי לאוריתי שעון אדום יפה.

 

כרמלה: "יובל, תגמור את הקקאו עד הסוף".

יובל שותה וגומר: "כרמלה, גמרתי עד האמצע".

 

כאן היתה צריכה להופיע בדיחה טובה של שלוקי ומאיר, אבל היא נגנזה ע"י הצנזורה...

 

         הגדרות ושמות

כידוע, שמו של גדעון קרמר הוא מעתה כרמל, כפי שכתב במודעה:

מי שיקרא "קרמר" יהיה מן הצועקים ואינם נענים".

פרסטמן: אי אפשר, קרמר זה-זה-זה קרמר, ואין אחר-אין!

 

רחמן: ,רחמנות זה המקצוע שלי".

 

צ'רלי: "אני בכלל לא אוהב את השם הזה "צ'רלי". מה פתאום קוראים לי ככה? – פעם בא תייר אחד שישן אצלי ולכל אחד היה מדביק כנוי. פעם קרא לי "צ'רלי" ואמרתי שאני לא רוצה שיקראו לי ככה, אז דוקא..."

 

 

דפיק

מיסודו של אפיק

הוצאה מיוחדת 17/4/61

מהדורת צהריים יום ב' שעה 2:00

 

פרשה מס 3

במסיבת עתונאים מיוחדת, שכונסה היום באופן דחוף במזכירות, נמסר בגלוי המרעיש שנעשה ע"י הש. ב. הפנימי של המשק, ואשר הוגדר ע"י פרשנים כ"פרשה מס' 3".

בשיחת ספרנו עם הנוגעים בדבר נמסרו הפרטים הבאים:

ביום א'16/4/61 בשעות לפני הצהריים התקבל במשק מברק מרעיש ומסעיר בנוסח הבא:

"אל קבוצת הרצים "הפועל עין גדי".

מטיב הברכות לנצחונכם במרוץ הרצועה. אנו מעונינים בהשתתפות הרצים בריצת ראוה בפתיחת הכנס השביעי. באם תשובתכם חיובית שלחו מיד מידות להכנת תלבושת לרצים.

                                                                                   מרכז "הפועל"

 

לאחר ההתרגשות הראשונה החל הענין להראות כחשוד במקצת, ונשלח מברק מיוחד לדאר תל אביב:

"אל דאר ת"א מירושלים. מברקכם 1011/7/16 קבוצת הרצים הפועל ע"ג.

נא הודיעונו שם השולח באופן דחוף".

תשובת הדאר מת"א לא אחרה לבוא, ובשעות הצהריים (היום) (יום ב' 17/4) התקבל המברק הבא:

"לירושלים מדאר ת"א. בתשובה למכתבכם וכו', כתובת השולח:

רביד אליהו רח' קלישר 19 חיפה".

מיד ננקטה פעולת בזק כנגד השולח האלמוני, אשר אינו יודע כי נסגר עליו המעגל, וביחד עם פקודת המעצר נשלח אליו המברק הבא (אשר ימצא אותו הלילה בחדר בת"א):

אליהו רביד מעין-גדי רח' יונתן הופסי 6 ת"א.

בגלל הקושי לשלוח את כל קבוצת הרצים, נבחרת ע"י המשק ליצגו בריצת ראוה בפתיחת הכנס השביעי. גש מיד למרכז "הפועל" למסור את מידת תחתוניך.

                                                                           "הפועל עין גדי"

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 169

ט"ז בתמוז תשכ"א 30/6/1961

שבת שלום!

הערב אנו נפרדים מבני האחוד, שישבו וחיו עמנו בשנה האחרונה, ולמאורע זה מקדש הפעם העלון.

פרק הזמן שעשו פה בני האחוד בודאי ישאיר את רשומו עליהם, ואף עלינו הטביע את חותמו. שנה אחת היא תקופה קצרה יחסית, אבל יש בכוחה להשפיע על מאורעות רבים. אמנם בני האחוד באו ועתה הם הולכים, ואנו ממשיכים כמקודם. בעזרתם, יכולים אנו לומר, שהתקדמנו. נוספו לנו ערכים חברתיים ופרקי הווי שלא יאבדו בשכחת היום יום. אולי אין זה נכון לומר שבני האחוד עזרו לנו בעבודה. הם עבדו וחיו אתנו אחד בצד השני, לא כחברים הבאים לעזור אלא כחברים מן המנין. הענפים קלטו אותם, והם נבלעו בעבודה כאילו לא נותקו ממנה כלל.

הלקח הנלמד ממפעל שנת השרות השלישית (ש.ש.ש.) הוא חיובי מעל לכל ספק לתועלתם ההדדית של שני הצדדים, ויעידו המאמרים המתפרסמים בגליון זה.

את ברכת הפרידה מבני האחוד אנו משלבים בברכת "ברוכים הבאים" לראשוני חברי גרעין "ערבה" שהגיעו למשק. אין לנו ספק שאף אתם תוכלו להתמזג בהווי המשק עד תום.

 

בשבוע האחרון התקיים טיול שנתי, לאחר שבשלוש השנים האחרונות היינו יושבי בית. הקפנו בטיול מרחב רציני ביותר, מעין גדי עד מטולה. ניכר היה חוסר נסיון בעריכת טיול מסוג זה, אך גם כך היה הטיול די מוצלח, פרט לתקלות קטנות. נלמד מהנסיון ונצליח בעציד עוד יותר.

 

ב"דבר" מן ה-1/6/61 הופיעה כתבה על ענבי עין גדי משל הסופר אליעזר שמאלי. להפתעתנו ולהפתעת רבים אחרים היתה זו כתבה רצופה דברי הבל ממורקים. נקטנו בתגובה הרצינית ביותר, ולא ענינו לו. נמצאו אנשים רבים שענו לו מעל דפי העתונות היומית. ידוע לנו של"דבר" נמסרו מכתי תגובה רבים, מהם פורסמו רק שניים. אף אשכול הגיב מעל במת הכנסת. כן הופיעו תגובות חריפות ביותר ב"על המשמר" וב"חרות".

 

סכומי העונה בגן הירק

[ראה פרוט לפי גידולים בכרך "אפיק תש"כ-תשכ"א]

בסכום כללי:

כמות – 463,5טון

הכנסה נטו – 209072 ל"י

שטח – 256 דונם +חצי דונם הידרופוניקס.

 

ענבים:

4,5כמות - טון

הכנסה נטו – 9500 ל"י

 

 

במשק

ועדת משק

החלט לתת עדיפות ראשונה לכרם בכל צרכיו.

החלט עקרונית לתמוך בעקירת חלקות בכרם, שאין להן סיכויים (זנים לא מתאימים).

החלט לא לעקור בינתיים את עשב הפיל בורדים.

נבדקת רכישת אגריה לעבודים בודדים ובגידולים אחרים.

החלט לייעד את שטח החרב'ה על יד המשק לתמרים.

נתקבלה הצעה בדבר הרחבת המכוורת. המכורת תכלול כ-30 נחילי אם, 200 נוכלוסים שיהיה להם כושר ייצור של אלף עד אלפיים מלכות, 50 נחילים וכ-500 ק"ג דבש. ההשקעה הדרושה 6000 ל"י. לפי הצעת עזריאל רייקין תתחלק ההשקעה בין המשק ובינו, חצי חצי. היות וחלק מהציוד נמצא בידינו נצטרך להשקיע עוד 1500 ל"י בלבד.

 

באסיפה

החלט לבטל את בחירתו של כרמל (גדעון) כסדרן עבודה מחליף לאלי, לרגל נסיעתו לחו"ל.

שוש נבחרה כמחסנאית.

נערך דיון בהחלטת ועדת חברה בנוגע למקלטי רדיו לזוגות נשואים. החלט שועדת החברה תפעל בהתאם להחלטה הקודמת של האסיפה יד שידון הענין מחדש.

 

ועדת החברה

החלט לשלוח את אחת הבנות לקורס קוסמטיקאיות.

 

גן ירק

מסיימים את פירוק ההדליה בעגבניות. התחלנו בהכנת השטחים לשנה הבאה. כל השטחים המיועדים למלפפונים נחרשו, והשבוע יתחילו להנביט אותם. חלק מהשטח המיועד לבצל (הפלטו הנמוך) נחרך ע"י להביור מתוצרת צבי את גלעד, ויש תקוה שחלק מהזרעים של עשבי הבר אבדו את כושר נביטתם.

 

מטע

במספר גיוסים עשבו חלק מהכרם והורדים. ה-די-4 שהתחיל סוף סוף לעבוד חרש לא בלי בעיות את הכרם. דרושים עוד מספר גיוסים כדי לגמור את העישוב.

 

מספוא

השבוע נקצרו כל שטחי האספסת וחלק מהרודוס. מצטבר והולך מלאי גדול של שחת משובחת, ויש מחשבות על מכירה.

 

מוסך-מסגריה

הורכבו השרשרות לדי-4. הדויטש יועלה למעלה לתקון. מסיימים את הסדורים להתקנת מתקן תלית הכביסה. הורכב מצנן במחסן הבגדים (אבל המנוע נשרף). מתכוננים לבצע מספר עבודות מים: הרחקת המגופים מבריכת השחיה, הנחת קו מים בשטח שליד הרפת, החלפת קטע מקו המים לפלטו, הנחת קו לאורך החלקה המיועדת לחצילים, מול המוסך למטה.

 

רפת-לול

הובאה פרה מכנרת ועגלה מבית זרע. הובאו 600 פרגיות בנות 3 חדשים.

 

נוי

מכינים במרץ את השטחים ליד צריפי בית ההבראה.

 

צמחי נוי

העברו לסככה החדשה.

 

[מספר כתבות על ש.ש.ש.בעין גדי, שצולמו מעלון חטיבת בני האחוד ומעלון קבוץ מעיין צבי]

 

 

עם סיום השנה של בני האחוד

התבשרנו השנה על יציאתן של שתי פלוגות מקובצות של מסיימי י'ב באחוד. האחת- לתל קציר, והשניה- לכפר עזה. אשתקד נראה היה הבצוע של שנת שרות קשה הרבה יותר. בקושי נמצאו המתנדבים, והיתה קיימת דעה כללית, שמחוץ ליטבתה ועין גדי "זה לא הולך".

לא תמצא לנו שום סיבה לדבר זה אלא זאת, שהמפעל התנועתי הצליח השנה ועשה לו שם אצל בני האחוד באשר הם. ואפשר להרחיק ולעמוד על מידת ההצלחה ומהותה מבחינת המשק (עין גדי) ומבחינת הבנים עצמם. עוד מישיבת המרכז בנצר סירני, אשר בה החלט על בצוע שנת שרות שלישית, שררה הדעה כי הערך העיקרי שלה אינו למשקים הצעירים כמו לבנים עצמם. עתה בלשון קצת צינית אפשר לומר, שבני האחוד "השתפרו" בעין גדי ולאו דוקא מבחינה תנועתית בלבד...

יש לצפות עכשיו להתאקלמותה של שנת השרות בקרב הבנים ולעשותה דבר רגיל. לאור העובדה הזאת דעתי היא, שאין מנוס מן השאלה: שנת שרות לתנועה, האם היא מטרה בפני עצמה, שהציבה לה התנועה, או שהיא אמצעי לשלב גבוה יותר של הגשמה? בהזדמנות זו של דברי ברכה לבנים המסיימים, נראה שיימצא מקום גם לתשובה לשאלה ההיא.

" עתה מותר לגלות" שבקרב בני המשקים היו השנים – והנן כיום- שנים של משבר. הנה הבן חוזר מהצבא ובאמתחתו שאלה גדולה לביתו, להוריו ולעצמו. השאלה היא בעצם שאלת טעם החיים, שהרי לאחר מכן הוא עובר לגור במשקו או הולך ללמוד באוניברסיטה, או סתם בא לעיר. ישנם גם הבוחרים לעצמם במשק צעיר. משבר פרושו נקודת ההכרעה לכאן או לכאן, לטוב או לרע. ומנסים היום למצוא פתרונות שונים, על מנת לכוון את המשבר לאפיק חיובי ולמנוע אותו עצמו מהמשך. מסיקים מסקנה, שהיא לכאורה הגיונית מאדיש להגביר את הלכוד החברתי ואת התחושה התנועתית כבר בשנות בית הספר בתוך החטיבה, ובצורה כזאת לחסן את בן המשק מההשפעה השלילית של החוץ בכלל והצבא בפרט, אחר כך.

לדעתי, משבר הבנים נולד יחד עם משבר הקבוצה, כלומר, מזמן שהועם זהרו של הקבוץ, והמדינה נטלה על עצמה את עיקר משימותיו (העפלה, הגנה והתישבות), העמדו הבנים בפני אותו מבחן שהעמדה בפניו הקבוצה כולה. מרגע שחדלה לכאורה הגבורה בחיים, והקבוצה החלה נזקקת יותר ויותר לבטוי של חיים רגילים ואפורים, נתהווה (ממש כמו בפיזיקה) חלל ריק; מעין מצב של שפל, אשר במהרה מוכרח היה לתת אותותיו גם בנו-הבנים. כעת היינו לאפורים יותר, כל יכולת רבה שבנו נצטמצמה פנימה וכאילו נגנזה. בחוץ התנערה הארץ מהשפעת הקבוץ. הממלכתיות השתלטה, כשהיא מלווה כמיהה "אמריקאית": להיות כמו כל הגויים. המדינה נהייתה חזקה מאד גם בתודעה שלנו, והיא חדרה לתחומנו, תפסה את החלל הריק האמור וגררה עמה את רוח העולם החיצון.

בן המשק קשה לו להתיצב בפני רוח פרצים חזקה כזאת. אחרי הכל הוא צעיר, חברים מבוגרים ממנו לא הוכיחו את מירב חסינותם נגד רוח זו.

נשאלת שאלה: הייתכן שבמחי אחד תיעלם מן העולם פעילותן החינוכית של שמונה עשרה שנים בקבוצה; בבית התינוקות, בגן, בבית הספר ובחברת הילדים? הוי חדר האוכל הגדול, המקלחת המשותפת, לינה ביחד. כולנו נשמנו בכל רגע את ההוי הזה, שתמציתו ויסודו היא העדפה של חיי הכלל. אינני מאמין שכל זה היה כלא היה. בודאי טבעו בנו שנתיים וחצי בצבא רושם עז, ואולי גם מחשבה רבה, אבל אין לי ספק ששמונה עשרה שנים לעולם הן עמוקות יותר. אני משוכנע, שהוי החיים הזה נשאר בתוכנו, ואנחנו מסוגלים לו. הוא גם המכשיר אותנו למשימות, שמשמעותן היסודית צותא ושיתוף.

מדוע בכל זאת עוזבים בני משקים? כי ההלם, ההשפעה החיצונית החזקה על "יצור תנובה", שלא ידע את העולם מהו, דחקו והצניעו את התכונה היסודית האמורה לעיל. מעתה התבצרה לה ההשפעה הזאת בקרום חזק, מעין שריון, והרי לך בן המשק החדש כביכול; מן הטפוס הציני. כעת ישנה לנו התופעה, שלדאבוננו ביכולתנו לעמוד עליה על פי רוב מן העזבונות של בנים. כלפי עצמם היו ישרים, חושבים להעמיק, נוגעים ללב; ובחוץ עם כל החברה "התפרנסו" מפזמונים, סיגריות, שיחות של צבא וכל השאר.

הבעיה תפטר אם כן לא בדרך של חנוך חברתי ותנועתי מוגבר. כזה היה לנו די והותר. אם נצא מההנחה הברורה והמובנת, שחריש עמוק הוא לעולם חריש עמוק, אפילו אם תיחח אותו דיסקוס כבד מלמעלה, נדע שראש וראשונה יש לשחרר את בן המשק מן האדישות ששקע בה, להבהיר לו שאמנם חיים אחרים מושכים יותר, וכשמגיעים עדיהם כבר קיים גירוי חדש, כך שהמסקנה היא למצוא את הטוב בחייך שלך; ממילא עליך לחזור לערכים הראשונים שלך, לטבע שלך.

אנחנו מחוייבים להבין שמשבר הבנים יסודו במשבר העובר על הקבוצה, ולכן גם הפתרון לו לא ימצא בנפרד. אין הדברים הללו תיאורטיים בלבד. יש להם משמעות הגיונית ומסקנה פשוטה ביותר. הקבוץ לא יוכל לעמוד מנגד למדינה. זהרו יוחזר לו (אין הכוונה ל"זהר" במובן חיצוני בלבד), אם הוא יתיצב בראש המשימה העיקרית של היום, היינו ההתישבות בספר ובנגב. בעיני תושב המדינה דגניה היא נכס של העבר (ואפיקים, שנותר בו, כפי שבשעתו נתגלה במידה רבה בעת "קרן המגן" לפני מבצע סיני, כשסוחרים תרמו מכיסם, וכפי שהיה במבצע עצמו, כשהנהגים כולם על הכבישים לקחו טרמפיסטים. אלו תשמורנה על רמה כל שהיא של הגינות אפילו אצל האינדיבידואליסטן הגדול ביותר. ככל שתרבינה הקבוצות באזורים השוממים, כן יחלץ הקבוץ מרגש הנחיתות שהתפתח בו בשנים האחרונות, והוא יתחזק שוב בערכיו היפים ביותר. נושא ההתישבות הזאת יהיו הבנים עצמם; כלומר לא רק הם, אבל הם יתמזגו בגרעינים מן העיר וישקיעו את מיטב רוחם-כוחם בעבודה, וכל אשר רכשו בשמונה עשרה השנים שלהם עד הלום. בצורה כזאת יכוון המשבר לאפיק הנכון.

יציבותם של גרעיני ההתישבות תושפע לטובה מעצם השילוב הזה, כי בכח הבנים להחליש את המבוכה נוכח חיים חדשים ולהביא להתגברותו של הגרעין עליה. נזכור, כי עוד לא בוצע הדבר הזה, החבור המשותף לא הוכיח את עצמו! אמנם הצטיינו בני משקים בפעולות קרה ובמבצעים ארכיאולוגיים, אבל המבחן היסודי והראשון ביותר הוא מבחן החיים ת מ י ד ולא פתע פתאום.

 

מהי "תנועה" בעצם? אינני מחפש הגדרה קולעת. לי נחשבת התנועה כמערכת יחסים שבין הקבוץ הותיק והקבוץ הצעיר. כמעט בכל "עלה" או גם ב"אגרת" מזכירים לך את הצורך בזיקה לנוער העובד, בהידוק קשרים של החטיבה עם התנועה בעיר, שהיא למעשה המקור היחידי של הקבוצות החדשות. כותבים "רצפטים" שלמים ושוכחים שבאופן טבעי לחלוטין גוועו ומתו כל יחסים, באין שום מכנה משותף פרט אולי להפגנת האחד במאי. כרגיל אנחנו מאשימים את עצמנו ב"תנובאיות" יתרה, באהבת עצמנו ובהתבדלות. אם אני שונא את מישהו, שום רצפט לא יאלץ אותי לאהוב אותו, אלא אם כן חל שינוי יסודי, אפילו מהותי, ביחסינו. שינוי כזה קשור בראש ובראשונה לירידה לשרשי שרשיהם של דברים- לא רק מעל פני השטח.

הקשר לתנועת הנוער ייוצר רק על ידי השילוב של בני משקים עם הגרעינים המודרכים בעיר, וזה על כן מוכרח להיות התפקיד הראשון של החטיבה. אני מתפלא שעוד לא עמדו על מצב דברים כה ברור ומובן. הלא אנחנו רואים בעינינו, שהקשר היחיד שיש לנו עם הנוער העובד הוא בעקבות שנת שרות ובעיקר ההדרכה. האם לא ברור כי שילוב עם גרעינים יהפוך קשר זה ל"המוני"?!

נחזור על השאלה של ראשית הרשימה הזאת: שנת שרות לתנועה- האם היא מטרה בפני עצמה, או שהיא אמצעי בדרך לשלב גבוה יותר של הגשמה? כעת דומני שהתשובה היא ברורה. לדעתי שנת שרות שלישית צופנת בחובה אפילו סכנה גדולה, שכן ההולכים להדרכה או לשנה בקבוצה צעירה עלולים לראות בה את המשימה, ובה להרגיע את מצפונם התנועתי, כביכול: "אני את שלי תרמתי". אין ספק שזו דרך זמנית בלבד, פתרון של שעת דחק, ואל נשלה את עצמנו אפילו לרגע אחד, כאילו בה תפתר בעית הבנים או בעית המשקים הצעירים. יש לקוות שתבשיל ההכרה בדרך היחידה והיסודית של שילוב בני המשקים במסגרת גרעיני נוער להתישבות, ושבהדרגה- ממש כמו שנת שרות עכשיו- היא תהיה בקרבנו, הבנים, לדבר מובן מאליו.

לבסוף ייאמר לבני האחוד בעין גדי בלי מחשבות רבות וסתם מן ההרגשה: זה היה טוב! קשה מאד להפרד אחרי שכולם התקשרו כל כך. נדמה שנפרדים ממחזור הבנים הראשון של עין גדי... עכשיו יחזרו איש איש לקבוצתו שלו עם רוח חדשה ומרעננת, שיש בכוחה אולי להחיות גם משק ותיק ומאובן. ידועה בעית מיעוט הבנים במשקים, אבל אולי בכל זאת יימצא מי מבני המשקים הגדולים והמבוססים יותר שיבוא... ועל כל פנים: להתראות שוב!

 

                                                                                          יואב [גבעתי]

 

 

משלוח מנות

זהו משלוח מנות ספרותי-קולנועי-תיאורלי, ונקווה שתקבלוהו ברוח טובה.

                                                                                    ( - ) בני האיכות

לעובדי המפעל – תה וסימפטיה.

לאוכלי המטבח למטה – עלובי החיים (מאת האוכלים למעלה).

למירה – האורז המר.

לדוביק – את אוהבת ברהמס?

לגרימי – ניצוץ של מש(נ)ורר.

לשמואליק – אוטובוס התשוקות.

לרחמן – חשמ(לית ) הקרוי (ה) שתוקה.

לאורי – האדם הצוחק.

ליואב – ידיים רעבות לשלטו (או: אל תקרב אל המים).

לרפי – ענבי זעם (מאת מחנך ומורה יכבד...).

לאלי ולמאיר – אחדים באו במרוצה (או: הדבוק).

ללויט – שטר בן מליון.

לבוטא – אדם ושתי חוות (או: אל תגע בחשף זה).

לס(ק)נדלון – שלום לך עצבות.

ליוכבד – "דבר" של ערך (או: דוור של ערך).

לאגמון – נדנדה בשניים (או: לפתע בקיץ האחרון).

לשלוקי – תרגיל בחמש אצבעות.

ליוסף ד. – הידכת את נתיב החלב.

לדוצי – זרוק אותו לכלבים.

ולבסוף לנו עצמנו – אין אנו מלאכים.

 

 

אגרת לזכרונות

שלום רב!

חדשות מרעישות אין לי לספר. בעבודה ממשיכים בקטיף מלפפונים, והכמות עולה מפעם לפעם, כמובן עד השיא, ואז היא תתחיל לרדת. דרך אגב, קטיף מלפפונים זאת עבודה שמכאיבה מאד לגב. עם זאת עלי לציין שמתרגלים, ומאחר שקוטפים שלוש פעמים בשבוע, מתרגלים די מהר...

יום אחד קטפנו מלפפונים מזריחה עד חשכה. בסוף היום הידיים שלי נעו בחפוש אתר המלפפונים מכנית. כל כך הרבה שעות עסקתי באותו יום באותן תנועות: התכופפות, טלטול שתי הידיים תוך כדי הזזת עלים ולפעמים גם ענפים פה ושם, משיכת מלפפון והכנסתו לפח. תפישת הפח, הרמתו, צעד קדימה וכפיפה לפנים. ואין הדבר כרוך תמיד בהתרוממות- הוא נעשה גם תוך כדי כפיפה, שהיא התרוממות לגבי כפיפת החפוש אחרי המלפפונים. פה ושם מתבצע איזה יישור גב והטיית הגו אחורנית, הצצה מסביב על הנוף, על השטח שכבר קטפנו ועל העובדים השקועים בעבודה, מי בקדחתנות ומי בפחות.

כשהקוטפים רבים העבודה מתקדמת מהר, אך כשהקוטפים מעטים מתקדמים לאט, ולכל אחד יוצא לקטוף מספר רב יותר של שורות- מה שלפעמים קצת מיאש. ובכן, לאחר הרהור קל חוזרים למצב הכפיפה וחוזר חלילה, עד שהפח מלא, ואז באה הרמתו על הכתף. יש כאלה שעושים זאת באמנות רבה ואפילו מחזיקים בו ביד אחת, ויש שבכלל לא מרימים אותו- וזה בכלל לא נח. אני מרימה אותו, אוחזת בו בשתי ידיים והולכת קדימה, בין שתי שורות של מלפפונים. זאת מלאכה בפני עצמה, לכן אני מציינת אותה במיוחד. מלאכה זו דורשת התמחות. כיון שהשיחים גדלו כל כך יפה הם נפגשים ועוד נכנסים האחד לשטח המחיה של השני, וקשה לעתים למצוא את השביל ביניהם. לא לכל אחד איכפת אם ידרוך על כמה עלים או גבעולים, לכן הוצאת הפח המלא והבאתו למקום שם מונחים הארגזים איננה מלאכה בשבילו. לי זה איכפת בדרך כלל. אחרי הרמת הפח, מתחילות הרגליים לפעול. האצבעות קדימה עסוקות בפינוי העלים במידת האפשר. לאחר מכן באה העברת המשקל לרגל שכבר הונחה, והרגל השניה זזה קדימה, כשהאצבעות בראש מזיזות את העלים קדימה-אחורה כדי לחשוף את הקרקע או האבנים. הורקת הפח היא פעולה טובה בשביל הגב, שאז באה לו מנוחה מהכפוף. אחרי הורקת הפח חוזרים למקום בו הושאר סימן ומתחילים שוב במילוי הפח, וכך חוזר חלילה במשך כל היום.

                                       שלום רב ולהתראות באגרת הבאה

                                                                                ניצה – נצר סירני

 

 

חלפה שנה, ואתה נגמרה שנת השרות השלישית. אפשר לומר עכשיו, שהיתה זו שנה טובה ומועילה, והעיקר- ניתנה לנו אפשרות לדחוף את קצה החוטם לבעיות המשק הצעיר ולבחון אותו לעומת המשק הותיק.

בש.ש.ש. המוקדמת יש יתרונות וחסרונות. למעשה חסרונותיה הם רבים יותר: מבחינה חברתית יועילו הבנים הרבה יותר אחרי הצבא מפאת הפרשי הגיל הקטנים, וכל הסכויים שישתלבו יותר בחיי החברה, אך מבחינת עבודה השוני כמעט ולא מורגש, היות ובני המשק הותיק בכתות י"א י"ב עובדים כבר ימים שלמים, וניתנת להם גם אחריות בעבודה. לפני הצבא כל אחד יודע שבא הנה רק לשנה, ואפילו אם ירצה לתת כפי שהוא יכול לתת למשק, קיימת הגבלה של השנה, שאחריה צריכים ללכת לצבא. יש בזה מעצור, ואילו כשהצבא לא עומד בשער הרי מי שחושב להשאר במשק- אין דבר המגביל אותו.

הבעיה העיקרית שמעסיקה אותו היא: איה מקומי ומקום דומי, במשק הצעיר או הותיק? דעתי שמקומם של הצעירים הוא במשק צעיר, שם האוירה היא בשבילם, החיים פשוטים יותר, והעיקר- הצורך לבנות ולהקים משק מחדש ולא לקבל את המוכן. אך אין אני אומר שכל הבנים הצעירים צריכים לפנות למשק צעיר. מובן שצריכים בנים שימשיכו את דרך הוריהם, אך לא כך המצב. הבנים החוזרים מהצבא נכנסים למשק הותיק ואינם רוצים לצאת משם. יותר נח להם לקבל את המוכן. ישנם בנים אשר ממלאים את חובות העבודה, ויותר מכך אינם מוכנים לעשות, חוץ מ"לקטר". אך אם בנים אלה היו הולכים למשק צעיר, בטוחני שלא היו ממשיכים בדרכם זו. האוירה היתה מדביקה אותם, וגם הפחות מוכשרים היו מוצאים את מקומם. ואל יתרצו בנים אלה את רצונם בנוחות ובחוסר רצון לבנות דבר משלהם בכל מיני תירוצים כמו: "המשק הצעיר לא מחזיק את עצמו, או "באיזה 'חורים' הם קיימים" וכו'. דבר אחד הם שוכחים- שהוריהם בנו והיו אותם המטורפים כחברי המשקים הצעירים.

חושבני שאין לבנים אלה זכות לדבר כל עוד לא ניסו וראו מקרוב מה זה משק צעיר. ואני מאמין שאם ינסו- יווכחו.

                                                                                אמציה – רמת דוד

 

 

זה השיר הראשון והאחרון של המשורר הצעיר...

מול שמש חולין

הצוללת לתהומות ים המות

אלוה אותך

שבוע עמל ויצירה.

                                     דני ג. – מעין צבי

 

 

עין גדי. האסוציאציות הראשונות שלי תמיד היו של נווה במדבר. מפתיע ומעורר הערצה. חסד של מים זורמים, ירק מלבלב, צפרים מצייצות ואדמה נותנת יבול בלב המדבר.

הייתי ממשיך להפליג בדמיוני ורואה במקום הזה ישוב ובו אנשים, אנשים לא רגילים. דמויותיהם לא נראות לי באופן ברור. על כל פנים הן כאלה המשתלבות בצורה מושלמת עם הנוף, והן חלק בלתי נפרד ממנו.

הפגישה הראשונה עם עין גדי לפני שלוש שנים לא אכזבה את הדמיון. לאחר יומיים של שוטטות במדבר יהודה היתה זו התרגשות עצומה לראות את עין גדי. הפגישה השניה גם היא לא אכזבה. הפעם היתה זו פגישה עם האנשים ולא עם הנוף. כשבאנו לחדר האוכל לבושים בגדי חג ומביטים סביב לסקור את מבטי הסקרנות (ואולי גם הערצה), זו היתה בשבילי חוויה של התרוממות רוח גדולה לראות את החבורה הצעירה הזו מתלכדת בדביקות אחרי שבוע עמל. כל מי שדברים כאלה מדברים ללבו, השאירו עליו הדברים רושם חזק, ויעידו התרשמויות של הורים בעלוני הקבוצים.

היה קצת פתוס בהתרשמות הראשונה הזו (חלוצים שעזבו את ביתם ואת תענוגות העולם הזהוהלכו להשתקע בפינה נידחת ובונים להם חברה המושתתת על קיום בכבוד ויחסים אנושיים אידאליים). ואמרתי לעצמי באותה שעה של השראה, שאם עלי לתת את השנה עם אנשים כאלה, שום דבר איננו מפחיד אותי, ובשמחה אעבוד בחום הגדול או ביום עבודה של שתיים עשרה שעות ויותר מזה; או ביום שלם של קטיף עגבניות או אסיף מלפפונים. ידעתי שאני עלול להתחרט על ההרהורים האלה, ולכן לא התאכזבתי כשראיתי שהאנשים כאן רגליהם באדמה. ומשהו דוקא מצער, לא רק שאינם נראים צומחים בתוך הנוף זה, אלא גם אין להם קשר וזיקה אל הנוף והמקומות המקסימים שבו. חייהם בעבודה יומיומית אפורה, ומחמתם- מלחמת קיום, ועיניהם תרות בעתונים אחרי גובה מחירי הירקות, ומלחמתם מלחמה עם עצמם יום יום לקיים יום יום מה שנדרש מהם. וכל בוקר זוהי מלחמה לקום, וכל היום צפיה לשעת האוכל או לשעת סיום העבודה, וכל השבוע צפיה לשבת.

לא חשבתי, לא לעצמי ולא כלפי חוץ, שחיינו אפורים בבדידות מישוב, מבנות, מחורף, מאביב, מעצים ומשדות. אבל כואב לי שהווינו לקוי, ללא רגע של חשבון נפש, של התגלות נפש או של התלהבות סוחפת. כולנו בישיבה אינסופית על קלפים או בשיחות מייגעות... וצר לי שאנחנו, בני האחוד, חיינו כל הזמן בבדידות מזהירה רק עם עצמנו, וגם אם היו לנו יחסים יפים עם חברים, היתה איר כך, בצורה די אכזרית, מתגלית מחיצה של זרות שאין להכיר אותה. כשהיינו עולים למעלה להתקלח במים חמים או לישון בחדר עם מיזוג אויר, היא היתה מתגלית בהרגשה שאין אל מי לפנות, למרות שאף אחד לא היה רואה את זה בעין רעה, וודאי שאף אחד לא היה מסרב לנו. זוהי מחיצה של "לא נעים", שהגיל קובע אותה, ובעצם יש בה יותר מאשר ה"לא נעים" הזה. עכשיו אנחנו הולכים, ויש לי איזו שהיא הרגשת אשמה שאני הולך, וכולם הולכים בלי רצון או החלטה להשאר כאן, ובלי חשבון לפחות היכן מקומם. בני הקבוצים צריכים לערוך פעם את החשבון הזה, ואין ספק שיגיעו למסקנה שלפחות חלקם מקומו במשק הצעיר. רק צריך לזכור תמיד שאין זה אידיאל שהאדם ייעקר מביתו.

עכשיו אני מסתכל מראש ההר בהנאה ובסיפוק על הדרך שעברנו עד הנה. יש כמובן קסם מוזר בעבר המטשטש את הזכרונות המרים. הוא קוסם לי, ואולי יקסום להשאר כאן עוד שנה; לראות איך שוב מתחילה העונה מהמשתלה המטופחת, ואחריה גיוסים לשתילת העגבניות והחצילים, וכיצד עננים מופיעים בשמים ונושמים לרווחה, כי לא חם... ועשובים צעקניים בבצל, בדיחות, קיטורים והשמצות. ואחר כך קורדונים צצים בשטח... הירקות מתחילים להבשיל, העונה מתקרבת. אנחנו מתפעלים מעומס העבודה, והחברים "מפחידים" אותנו: "זה עוד כלום", "חכו בעונה". גשם שוטף, ואנחנו מחכים לשטפון. הוא בא בדיוק כשאנחנו רוצים לישון, אבל מוכרחים לרדת. ובאמת אדיר, מרעים ומרתק.

והנה באמת העונה באה. מחושך לחושך נאסף הפרי וזורם מכל השטחים. בערב באים כולם לחדר האוכל ומתמוגגים מהאוטוקר "כמה הוא מלא". מעריכים "כמה כסף יש עליו", אחר כך נכנסים לאכול. הראש שמוט על היד, והכף לא מוצאת את הפה. אבל באמת עייפים אך... יש איזו התלהבות מההתלכדות הזאת סביב היצירה המשותפת...

והנה הגיע ערב שבת אחרי שבוע ארוך ומייגע. מתישבים בחצי גורן. מפות לבנות ושוחנות ערוכים. ה"חזן" הקבוע קורא את פרשת השבוע, מישהו מחקה אותו, אחר כך מאיצים ב"פסנתרנית שתתן את השיר המסיים. שירה יפה ומלוכדת, באמת הרגשת התעלות...

מחנות עבודה באים ומביאים אתם משב רוח מרענן. יושבים אתם בערב- אולי יצא מזה משהו בסוף... ואחר כך "איזה שקט" ו"יצחק תגיד משהו", והתקוות נגוזו...

 

בבת אחת מסתיימת העונה, ואחרי שבאמת נסחבה יותר מדי פתאום מתרפה המתח, ושוב חם ומתהפכים במטה והשינה לא באה. ושוב שותלים ירקות ושוב "עונה" וחוזר חלילה. אולי מי שחי את כל זה כבר לא יכול בלי זה. והוא חי כאן, כפי שחברים מעידים על עצמם, שלא מתוך אידאלים.

אם כך הדבר, חבל שאנחנו לא נקשרנו מספיק בכל זה.

 

                                                     עמרם – אילת השחר

 

 

אני הבן

אראלה – אילת השחר

 

אני הבן שלא אהב מגיל שנתיים עד בכלל

לשתות את החלב וגם לגמור את ה"קשה" של הפרוסה

וגם שנא לאכול את הדיסה.

הדור שעל הסירים כמו בובלה ישב, אך לא לבד, כל הפספוסיה יחדיו.

ברחנו מן הגן, אני עם כלהדור, ובגלל זה קבלנו טוב למטה מאחור.

או למשל:

הדור שלי היה בזמן המלחמה בן שש או שבע,

וקצת פחד, וקצת רעד, בדרל כל הטבע.

אבל היה מאד גאה באבותעו הגבורים

ואיך שנא שנאה מרה ת'ערבים האכזרים.

 

ואחר כך:

האח הידד לכתה אלף, בשמחה ובששון

אנחנו כבר גדולים פי אלף, רותי, יוסי ואמנון...

כאן ההסטוריה נעצרת, אין לה חומר בכתובים.

גיל בית ספר עממי הוא גיל של ילדים טובים.

גיל של הכתה המאוהבת במורה

וגם לומדת ברצינות את ה"חשבון" וה"תורה".

לפעמים לשם גוון מארגנת המקהלת

ריב עם המבוגר- ולרוב זאת המטפלת.

זה גיל של "בנות על חבל ובנים לפח הזבל"

או ההפך. יש הבדל מאיזה מין המקלל.

 

זהו זה, סוף סוף הגענו אל הגיל המענין.

כן,הורים, מורים היכונו לצרות מצד הבן!

הוא אמנם רק מטר גובה אבל יש לו כבר מתבן

של חכמה מלוא הכובע בשטחי חיים וטבע.

במסרק הוא מטפס לגבהי בלורית מבהקת

ובדיחות הוא מגסגס, שהבת ממש מסמקת,

(כן יודעים, היא גם צוחקת).

 

בו, הדור גדל במרץ, ומקבל קצת דרך ארץ.

"אלה חברה", "זאת כתה" "

מלוכדת ולומדת ועובדת ברוב חשק,

כך מהללים אותה כל החברים במשק.

אך דורי עוד לא בטוח שהכל כל כך נחמד.

לילה לילה בוכוח מחטט הוא ונלבט.

נו, מובן, ישנם לילות קצת ככה לא כלכך רציניים

בם חולי ההגה יחד את החברה מזמינים

לסבוב של ספיד נסער, מסמר את השער.

איזה כיף ואיזו נחת כשבנות צורחות בפחד,

ואחד יותר נועז מצרח: גז! תן גז!

 

את הימים המאושרים, שעות חדות הנעורים

וכל שאר הבטויים...

ופתאום נורא מהר לי אמרו "אתה חבר".

טאני עם כל הדור קצת מבולבלים עמדנו

במסיבת כניסת מחזור ונאמנו והצגנו.

והזמן כלל לא ארך, לצבא הדור הלך לי

(חוץ ממני, לא שייך, זה מקרה קצת לא נורמלי).

 

מה שפה עשות ניסיתי, איזה עבודת מחקר,

ונתחתי ופתחתי את דורי המבוגר.

בקצרה, אני עברתי על פרטים שלא קובעים

ןשכחתי, אוי שכחתי, דוקא את החשובים.

אם תאמרו: "דור תל אביבי של בני תנובה וטרנזס",

הנה לפניכם אליבי שיאמר זה שקר גס

של כל מיני אנשים קטנוניים ורואי שחורות ופסימיסטים

שהם בעצמם... טוב, לא חשוב...

 

 

דפיק

ניליק הוריד את השפם.

ארי: מה זה פה, הפיכת שטחים?

 

נאוה: יאיר, עכשיו אתה צריך לישון.

יאיר: עכשיו אני צריך להיות כלב.

 

אורית (2) יצאה מן המקלט ואמרה:

מספיק עם שלוקי...

 

דלית ואורית מצאו חיפושית מתה. ניסו להפוך ולסדר אותה, אבל החיפושית נשארה לשכב.

אורית החליטה: החיפושית מקולקלת.

 

עירית היא חברה של כל נהגי אגד הבאים הנה:

יצחק הוא שמן ומרדכי הוא ככה, פושר...

 

יובל הבחין בפריחה של הצאלון (פונציאנה).

יובל: כרמלה, תראי, כבר שתלו פרחים על העצים!

 

יובל: כרמלה, את יודעת למה לא מנגבים לי את הפנים?

כי יש לי פצע ברגל שהבריא.

 

משלוח מנות (קונטרה)

שולה – אהבה שכזאת.

רן – הקש בעץ.

יבגו – הקוביוסטוס או משחקים אסורים.

מיכאל – המדרון הארוך- מחזה בשני מהלכים (שלישי בבית חולים).

אברהם – ל(בו)סטרדה.

אראלה – ונוס (מ)מילא.

 

האיחודניקים רוצים ביום א' ללכת לבלות בתל אביב. שאלו לאן?

רני ב: נלך ל"חמה מכדי לגעת". האולם מקורר ומאוורר.

 

בשם אמרם

ניב: זהו מחזור בריא כמו שור (גוסס...).

אך הבנים חולי הגה והבנות חולות נהגים...

 

צ'רלי (לאחר שצלםאת אודיי בפוזה נועזת):

היא הצטלמה בגילוי לב גמור...

 

בנקיר: אולי תפסיק לעמוד כמו "הורה אגדתי"...

 

גרימי: באתי לועדת חברה ושאלתי מה לא לקנות.

אמרו לי: ספה ופיל לבן.

 

בסחנ'ה מפתים את יוסף ד. להתחרות בשחיה עם הגר.

יוסקה: טוב, אבל שתשמור מרחק...

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 170

א' בתשרי תשכ"ב 6/9/1961

 

שנת ברכה ויצירה

מאחל "אפיק"

 

בחברה

באסיפה

יואב שאל מדוע החלט במזכירות שלא יקימו אסיפות שנתיות. בשם המזכירות ענה שחל:

החברים לא נענים להזמנות לאסיפות, ואין אפשרות לבצע אותן. בדרך כלל דנים באסיפות על "תכנית המשק", אך החברים לא באו לשתי אסיפות שנקראו למטרה זאת. מבחינה חברתית עולים באסיפות סעיפים, שאינם חורגים ממסגרת האסיפות הרגילות, ואפשר לדון בנושאים השונים מהבחינה הקונקרטית שלהם.

 

הובהר לחברים מצב שווק התמרים. החברים יקבלו תמרים במחיר השוק (ב"תנובה") באותו תאריך.

 

נמסר דו"ח על האכסניה: החלט לקבל את קו ההתפתחות שהוצי ע"י החברה להגנת הטבע ומשרד ראש הממשלה, תוך מגמה לקבל את האכסניה לאחריותנו בחורף תשכ"ג.

 

שוב עלה הסעיף החדשי: רסוסי האנטי מלריה. אין חדש, אלא שראוי לקחת לתשומת לב: אם האזור יוכרז כאזור מלרי שבו אסורה הלינה- יפגע בית ההבראה!

 

לאחר שהתקבלו התפטרויותיהם של יוסי ק. והרצל מועדת התרבות נבחרו במקומם אמוץ ודב ג.

 

אלי נבחר כמא"ז (מאחל לו הצלחה- דב ג.).

 

לועדת הלבשה נבחרו: חניתה, צופיה ושרה (ממפלגת המחסנאיות לשעבר) ונציגות המזכיר.

 

בועדת תרבות

לאחר בצוע חילופי חברים בועדה היא הולכת ונכנסת למסלול עבודה סדירה. בתצפית לזמן הקרוב: לקראת סוכות יבוצע המפעל השנתי "ספר לחבר". ב-23/9 ירצה עמנואל לוי, ראש מחלקת המחקר בלשכה לסטטיסטיקה, על "בעיות הכלכלה של העולם המודרני". ב-26/9 יופיע במשק נחום בוכמן מ"הבימה".

 

בית הילדים

בשבועות האחרונים הצטרפו לבית הילדים כוחות רעננים... לאחר אמנון באה יעל וגתי לאחריהם. שפע ברכות לחניתה ויצחק, לנחמה ועמוס ולילדים, וברכות לממשיכים בדרכם בעתיד הקרוב.

 

נירה עלתה למעלה... (למסדה)

מרים ממורמרת מאד. מסתבר שאין שום סכוי לגמור את בנית הגן תוך חדשיים. הילדים יפסידו את כל תקופת הגן, וזה עלול להשפיע עליהם בעתיד... מזכירות המשק מתבקשת ללחוץ ככל יכולתה בכוון השלמת הבנין. בינתיים עוד עלולים להגיש לרחמן ולאגמון צו פנוי מחדרם העקבות תגבורת הילדים הועמדת "להגיע" תוך השנה הקרובה. ואין זה תחוק, כבר שלש דירות מגורים תפוסות ע"י ילדים.

 

גרעינים

יוסי קרקעי קבל על עצמו להיות מקשר לגרעין "צורים". הבנים נמצאים בטירונות, הבנות והכ"ל- בכנרת.

 

בגרעין "ערבה" יש חלוקת תפקידים מושלמת: הבנים ממשיכים לשחק בחיילים, והבנות ממשיכות לנסוע לבקר אותם, ורפי ממשיך להגיש בחדר האוכל או לעבוד במכבסה.

 

אם בחיילים עסקינן, הרי קבלנו כמה סמני חיים מבני האחוד. יש בנות שגמרו טירונות, ויש שרק התחילו, יש אחד שצלל בשייטת, ויש אחד שחושב שהוא טוב בבוסטרים אז הלך לחיל האויר, ויש כאלה שאוכלים חול, כמו למשל כותב השורות האלה: "רצים הרבה בתוך חולות עד 17 ק"מ בריצה ממושכת, עושים מסעות ארוכים וקצרים מכל המינים: מסע אלונקות, מסע בטבע, מסע ארוך (60 ק"מ בלילה אחד) ועוד... (מכתבי רון). וזה נקרא שפשוף? אח, כשאנחנו היינו בצבא...

 

                          למה?

             למה לא זורקים את המלח?

 

בסימן קליטה

אם אחפש דבר המטרידני בתקופה זו ואחפש תשובה באיזה מוסד בקבוצה, אביא את הבעיה לאסיפה. אך יד כלם קצרה מלהושיע, קצרה מלהושיע כשהיא מורמת באסיפה או בכל מוסד שהוא, אך מקרבת היא, כשהיא מושטת ביחידות לעבר חבר או חברה, משפחה צעירה וכד'. כאן הוא שטח פעולתו של היחיד שבתוכנו; כאן מועילה עזרתו של כל חבר. בשטח זה הוא מייצג את המשק, אף אם אין לו זכות חתימה המחייבת את האגודה.

קליטת חברים. האם כל אחד עכל פעם את חשיבות הענין לעצם קיומנו? מדברים על תוספת כח, פונים אל המוסדות, באים בדרישות, מאיימים, עד שמגיע הזמן שכוח האדם ישנו, ועומדת בפנינו בעית קליטתו. מבחינה זו איני יודע אם תהיה תקופה דומה לעין גדי, והכונה: כח אדם.

לפני חדשים מעטים הגיעו אלינו בנות "ערבה". הבנים יגיעו בקרוב. לא תעבור שנה, וכבר תגענה לכאן בנות גרעין "צורים". איני רוצה להעלות בדעתי מהו הנזק שיגרם, אם קליטת "ערבה" לא תהיה שלמה. מוכן אני להאזין לכל המצטדקים: הבדל גיל, משפחות, מרחק במגורים; מוכן אני להאזין- אבל לא לקבל. תהיה זו אחיזת עינים לקבל גירסה זו. צרות האופק של חברינו בשטח זה בולטת ביותר, אם יתבטא הדבר, בעבודה, בחדר האוכל, והגרוע ביותר- באסיפה. ואז ישאל כל תם: האם בגלל שני משפטים גרמתי עכוב בקליטה, מה אני בתוך הקבוצה כולה?

נכון, אבל ה"אני" ברגע זה מייצג את הקבוצה כלפי כל חבר חדש שבא אלינו. אם יהיה זה חבר גרעין בודד או משפחה צעירה, שזה מקרוב באה אלינו. בשטח זה יש מקום נרחב לחשבון הנפש, כי ההסתגרות היא בעכרנו ואבן נגף להתפתחותה של הקבוצה. מנסיון אחד למדתי, שמפגש מקרי, ישיבה על כוס תה, יחס אוהד, יועילו הרבה יותר משליחות מוגברת וקליטה מכוונת.

נכון שלמזכיר יש שטח פעולה נרחב בתחום זה, אבל קליטתו האישית מכנית היא, "בתוקף תפקידו", ולך תשכנע אדם כי בתור חבר אתה מתענין בו. והמסקנה היא שהנקלט לא זקוק לי, אלא לכל אחד ואחד. יחסי קרבתו והמפגש בחוד ידידיו ההם הם התורמים לקליטתם של צעירים בתוכנו ומשפחות הבאות אלינו לפרקים.

יתכן וזו דרישה להתעלות עצמית. כל אחד ואחד יפעל לפי הבנתו האישית. התעלה בנכונותך ושתף פעולה לקירוב הבאים להשלימנו ושתפם בהכרת ערכם כשותפים.

 

                                                                      הרצל [סיני]

 

ספר לחבר תשכ"ב

על לוח מיוחד בכניסה לחדר האוכל מפורטים ספרים שונים, כהצעה להזמנת "ספר לחבר". השנה הוקצב סכום של 7 ל"י לחבר. בכדי למנוע עכוב בבצוע המפעל לקראת חג הסוכות, מתבקשים החברים לרשום את בקשתם עד ל-15/9.

 

 

אנשי "קול ישראל- יוסף בן ישראל וצוות טכנאים- הקליטו ביום הששי 1/9/61 את "קבלת השבת" במשק. ההקלטה תשודר ביום הששי 13/19/61 בשעה 18:10 בתכנית "שלום לבוא שבת". מובן שלשם כך הוקלטה בנפרד פרשת השבוע המתאימה למועד השידור.

 

נאוה חזרה למשק לאחר השתלמות ב"הדסה" בירושלים.

כשמטיילים עם נאוה בירושלים ועוברים ליד לוחות המודעות, היא מזהה את כל מודעות האבל: "זה פציינט שלי וזה שלי... וזה..."

 

יוסף ש.: אני פותח את הפה רק מתי שצריך...

 

צ'רלי קצוץ שפם קבל אגרת ברכה לשנה החדשה:

ברגשי השתתפות

היה שפמו-ממכנסיו ארוך

ואחריו תמיד כרוך

עד שיד גורל אכזר

שזפתהו, או אולי יד זר?

במה יתגאה, במה ינוחם?

בשרשי השפם שמצאו מנוחה.

            המשתתפים באבלך

נ.ב.

השתא קצוצי

בשנה הבאה בן שפם...

 

 

במשק

הכנת שטחים

גומרים לזבל את חלקות המלפפונים בזבל עופות.

חלק מחלקות החצילים והעגבניות זובלו בזבל רפת, והיתר יזובל בזבל עופות.

עומדים לגמור לזרוע את הבצל.

זרעו 2 וחצי דונם משתלת חצילים בשטח "גן בית" ו-450 מ"ר בהידרופונים, אלא שהנביטה לא היתה טובה. השטח המיועד לפלפל (בבלוק הראשון) מוכן, והשתילים הוכנו בהידרופונים והצליחו.

הכנת שאר השטחים מחכה לדי-4, העומד לחזור למשק לאחר שבוצע בו "אובראול" למנוע הקטן.

 

מספוא

ממשיכים לזרוע תירס ומתכוננים לזרוע סלק וכרוב מספוא.

 

בצל

השטח רוסס ב"רנדוקס"- חומר מונע נביטה סלקטיבי לבצל, ויש להניח שיהיו לנו פחות עשובים.

 

מטעים

תמרים: גדידת התמרים נמצאת בעיצומה. חל שיפור ניכר בגודל ובצורת הפרי, ויש להניח שאף היבול יעלה. נזקים חמורים נגרמו כתוצאה מפשיטה מתמדת של צבועים ותנים. כ-50-60 אשכולות נפגעו והושמדו. הנזק הכספי מסתכם בערך ב-700 ל"י.

בשטח האריזה הכנסנו שפורים רבים, ובעתיד נצטרך ליעל את העבודה ע"י מכון נוסף.

משלוח ראשון של פרי שווק ל"תנובה", ואופן מכירתו גרם לנו להפתעה, שאת פתרונה צריך לחפש אצל פסיכולוגים. עבור סוג א' קבלנו 1.80 ל"י לק"ג, ואילו עבור סוג ב' קבלנו 2.20 ל"י לק"ג.

חלק מתמרי הנוי זוהה. מסתבר שיש לנו קולקציה רצינית של זנים שונים, שבחלקם הם זנים ירודים.

 

מים

יש לקוות שתוך שבועיים יתחילו להכשיר את התווי שעליו יונח הקו, וכן יביאו צנורות לקטע הראשון. תוך שבועיים יתחילו לרתך את החלק הזה ולבצע את התפיסה התחתונה.

עובדים על הקו ליד הרפת.

מחליפים את הקו מהעליה לפלטו ג' עד חדר האוכל.

גמרו להניח את הקו מול המוסך הישן.

 

טרקטורים

הדי-4 למעלה. הפרגוסון יגיע בשבוע הבא, והדויטש בשלי תקון סופיים.

ה-די-8 הועבר לעבוד במע"צ על הדרך ב"ש-ערד באיזור עומר.

 

בניה

יצקו קומה שניה בבית השלישי מתוך ארבעת הנבנים. אוסקר הבטיח תוך חדשיים לגמור את הבריכה.

 

תחבורה

קבלנו את ה"פאואד" של המועצה האזורית, אך התנאים עדיין אינם ידועים. התחייבנו להביא פעמיים בשבוע אספקה למצדה בימים שני וחמישי. באופן זה תהיה תחבורה מהמשק לב"ש בכל יום.

החל מ-27/9 יופעל אוטובוס נוסף של אג"ד מתל אביב בימי רביעי ויחזור באותו היום.

הקומנדקר יעלה לתקון ואח"כ ישמש להובלת המבריאים לים ולהובלות בחצר.

 

נצול מי ערוגות

לאחר שהחברה להגנת הטבע התנגדה לתפיסת העריג'ה בהתאם לתכנית המשק, ולאחר מסע השמצות שלהם בעתונות וברדיו, העבר הטפול לועדה מיוחדת, שהחליטה להעביר את סמכות ההחלטה לשר החקלאות. השר החליט בהתאם לתכנית המשק. יפיכך נקבע ההסכם:

המים יתפסו בשני מקומות- במעלה הנחל, לפי דרישת המשק, על מנת שהמים יגיעו בגרויטציה במשך הלילה וימלאו את הבריכה, ובתפיסה נמוכה- במשך היום. יופעל מתקן אוטומטי שיכוון את זרימת המים בשתי התפיסות. והעקר: יהיה צורך להצניע את הצנור, לבל תשלוט בו עין אדם!

 

סכום שנת עבודה בנסיונות ובגדולי מים

הידרופונים

בעונת החרף שעבר היו לנו כ-600 מ"ר בהידרופונים, מזה כ-500 מ"ר עגבניות מזנים מונימייקר ומרימנד, וכ-500 מ"ר מלפפונים.

 

העגבניות נשתלו בתאריך המקובל בעין גדי, בחודש נובמבר, והקטיף החל בתחילת ינואר. היבול היה מחולק כמעט באופן שווה על פני העונה ונמשך גם בחודש יוני, כך שהניבה היתה גם בתקופת השיא במחירי השוק. היבול הממוצע הגיע ל-28 ק"ג למ"ר. לא היה הבדל ביבול בין הזנים, פרט לחסכון בעבודה בזן מונימייקר.

בשים לב שהיתה זו שנה ראשונה בעבודתנו נראה לי, שבמידה ולא יהיו מגפות וירוסים נוכל לעבור בהרבה את היבול הזה.

 

מלפפונים- אל הגדול הזה הגענו שלא בדרך התכנון. מאחר וגמר העבודה בסדור הבריכות התעכב ואחרנו את שתילת העגבניות, החלטנו לנצל את השטח ולזרוע מלפפונים. הזריעה החלה מה-10 בינואר ונמשכה בחודש פברואר. יש לציין שבגדול זה לא היה כל נסיון משקי קודם, לא בשיטת ההידרופונים ולא בגדול מלפפונים בהדליה. נאלצנו לעבוד ללא הדרכה בשטח זה. במידה וננסה להסתמך על ממוצאים נקשה להסיק מסקנות, כי היה הפרש רב בטרסות ביבולים. נראה שככל שהקדמנו בזריעה הגענו ליבול גבוה יותר. היבול מזריעת ינואר היה 8-9 ק"ג למ"ר, ואילו מזריעת פברואר היבול ירד ל4-5 ק"ג למ"ר. כמובן שאם נצרף כאן את ענין התמורה הכספית, הרי שאין ספק שיש להקדים במזרע המלפפונים.

תנאי נוסף להצלחה הוא הגנה מכסימלית של הצמחים בפני רוחות וקור ע"י סדור מתאים ויעיל של כיסוי בפלסטיק. דבר שבשנה החולפת לא היה, ונגרם נזק רב לצמחים מפגעי רוח. נקראת השנה הקרובה יגדל השטח ל-1000 מ"ר. בדעתנו לזרוע מחצית השטח עגבניות ומחצית השטח מלפפונים. החלטה זו נבעה מחוסר נתונים מספיקים להשואה בין שני הגדולים. בעוד שבעגבניות ידוע היבול שאפשר להגיע אליו (לזן מונימייקר הבטחו מחירי מינימום לכל עונת השווק, ואפשר לאמוד את ההכנסה הכללית מראש), ההכנסה היא נמוכה יותר מזו שעלולה להתקבל ממלפפונים, אבל הבטחון בה גדול, בגלל הידע שכבר נרכש בגדול זה ובגלל אופי הגדול עצמו, שהוא חזק יותר ובעל תקופת ניבה ארוכה יותר.

שטח המלפפונים יהיה בבריכות החדשות, ולפי התכנית הוא יכוסה כולו בפלסטיק בגובה של כ-2 מ', דבר שיבטיח הגנה מתאימה לגדול.

 

בעיות כלליות שהתעוררו במשך העונה שעברה היו בעיות ספציפיות לסוג זה של חקלאות, כגון: האפשרות לעקוב בצורה מדויקת יותר על התפתחות הגדול; מאזן החמרים המזינים במים. בעונה שעברה עבדנו בשיטות פרימיטיביות, שבדרך כלל לא הוכיחו את עצמן כמדויקות ביותר. לקראת השנה ירכשו בעזרת משרד החקלאות מכשירים מעבדתיים משוכללים, בכדי שלאפשר עקוב מתמיד על המצב בתמיסה.

 

רעיונות נוספים לגדולים צצו מדי פעם, כגון מיני פרחים- ורדים, צפורן; ירקות- בצל ושום. נראה לנו שבשנים הראשונות של הענף מוטב ללמוד את הבעיות המיוחדות של ההידרופונים על גדולים מוכרים, ולאחר שנשלוט היטב בגדולים אלה נוכל לבדוק הלאה.

 

נסיונות: הנסיונות בעונה החולפת התרכזו בעגבניות. נסיון אחד נמשך זה מספר שנים והוא: חפוש אחר צרוף של זן כלאיים, שיתאים במיוחד לתנאי אזורנו. הדרישות הנדרשות מזן זה:

א.      עמידה לפוזריום ונמטודות.

ב.      ללא הדליה.

ג.       בעל עונת ניבה קצרה.

ד.      יבול גבוה ופרי נאה.

החפוש אחרי התנאים הללו חייב עבודה די ממושכת בניפוי הצרופים השונים שנראו מתאימים ביותר, והשנה כבר נקבעו כ-3 צרופים הנראים מתאימים ויבחנו בחורף זה פעם נוספת בעין גדי, ואח"כ ימסרו ליצור לחברת זרעים. להסבר נוסף: לתכונת הניבה הקצרה יש חשיבות מכמה בחינות. בזן כזה אפשר לכוון את עונת הקטיף ע"י קביעת זמן שתילה מתאים, כך שהקטיף יהיה בחודש הרצוי ביותר מבחינת המחיר. היבול לכל קטיף יהיה רב יותר (דבר שיגרום לחסכון בימי עבודה). ישנם כל הסיכויים, שלקראת עונת תשכ"ג יהיה לנו זן, שיענה על כל הדרישות.

 

תצפית בזבול נערכה בפלטו א' בחלקה בגודל של 2 דונם. המטרה היתה לבדוק אם ישנה השפעה לטוח קצר (בתנאינו)לזבול גדוש בזבל אורגני. למרות שהנסיון לא היה נסיון מדעי אלא נסיון שדה, נוכחנו שלא היה הבדל בין כמויות היבול. אבל קשה להסיק מסקנות פסקניות, מאחר והשטח היה נגוע קשה בוירוסים, וגורם זה עלול היה לטשטש את ההבדלים.

 

בדיקות השקאה: בתחילה היתה זו עבודה נסיונית בלבד, ובשלב מאוחר יותר נכנסה למסלול עבודה שגרתית. נראה לי, שגם להבא צריכה העבודה להמשך בקוים כלליים כך: יש לחפור בכל חלקה בגן בור, שמתוכו ילקחו דוגמאות הקרקע, לקבוע בכל חודש את רווחי ההשקאה וכמויות המים, ומדי שבוע יש לעבור בחלקות ולקחת דוגמאות, על מנת לודא שרוחי ההשקאה שנקבעו הם המתאימים, ובמידה ויש שנויים להודיע למרכז הענף.

 

עבודה זו נראית לי כחשובה בעיקר מסבת החסכון בימי עבודה בהשקאה, שאפשר להגיע אליו ע"י הגדלת הרוח (במקרים מסויימים) בין ההשקאות והגדלת כמות המים בהשקאה. בדבר זה נוכחנו השנה בעיקר בחלקות האדמה הכבדה וחסרות האבן. יתרונות נוספים שנובעים הם העדר עודפי מים בקרקע, הידוק ,אוורור לקוי והתפתחות מחלות שורש. בשנה שעברה הקיפה העבודה את רב גדולי הגן. במטע לא נעשתה העבודה מסיבות טכניות, הקשורות בכמות המים העומדת לרשות הכרם.

 

בצל: העבודה בבצל מתרכזת בכוון טפוח זן מתאים, שיצנח מעצמו ויחסוך את הקניבה. לשם כך מבצע השנה בחינת זנים ושושלות, על מנת למצוא טפוסים מתאימים לנו. בבצל לא נראים סיכויים בטוחים שלשנה הבאה ימצא זן מתאים, ויתכן שהעבודה תמשך מספר שנים.

 

מלפפונים : המטרות שהצבנו לפנינו הן:

א.      קביעת תאריכי זריעה מתאימים למלפפונים בכיסוי פלסטיק וללא כיסוי ושתילת עציצים.

ב.      בדיקת השפעת יבול גדוש על יבול מלפפונים בכסוי פלסטיק.

כפי שכבר הזכר בענין המלפפונים בהידרופונים, הרי ישנה השפעה מכרעת של זמן הפריחה על היבול. דבר זה ייבדק. כמו כן נבדוק תאריך הזריעה ושיטת זריעה למלפפונים ללא כיסוי. שיטה זו מיועדת לשטחים גדולים יותר ופחות אינטנסיביים מאשר מלפפונים במנהרות פלסטיק.

 

עשבי בר ומחלות: כידוע עשבי הבר ומחלות הקרקע מהוים חלק נכבד מימי העבודה וההוצאות בגדולים. המדובר בעשבים רב שנתיים כגון יבלית וסעידה ובגדולי סולניים- עלקת וכן מיני עשבים חד שנתיים. השנה נערך ניסוי בעיקור קרקע באתיל ברומיד. ההשקעה לדונם היא 250 ל"י בערך. מטרת הנסיון היא לבדוק את השפעת החומר על עשבי הבר וטווח השפעתו, היינו לכמה שנים הטפול יהיה יעיל.

שטח הנסיונות יהיה על חלקת "גן הבית" בגודל של 10 דונם. השטח יחולק ל-4 חלקות מחזור, וכל שנה יתחלפו הגדולים בחלקות לפי המחזור הנהוג בעין גדי.

ממון והדרכה: רוב עבודת הנסיונות מנוהלת ע"י חוקרי התחנה ברחובות, וממונו ע"י משרד החקלאות.

 

                                                                                      בניס

 

 

"הלינה בשטח אסורה בפקודה"

אני ותיק בארץ. איפה לא עבדתי? נו כן, כרגיל, בכבישים, במחצבות. קצת שמרתי, קצת קדחתי וטילתי, תמיד טילתי. עין גדי, אתם שואלים? אני הייתי בעין גדי עוד לפני שנולדתם. היינו עוצרים את הסירה, קפיצה לסדייר וחזרה. אח, היו ימים...

ועכשיו? אני נהג. יש לי "וולוו" קטן, ואני מוביל מטיילים בעצמי. אני פשוט אוהב את זה. מי עוד כמוני יכול לומר להם, לכל החדשים האלה, ה"סברס" האלה- הנה כאן היה צהוב, ועכשיו ירוק, וכאן כאן קדחנו בשנת 22. תשאלו את אברשה, כל אחד יגיד לכם אם הוא שוה משהו או לו.

בקצור, בשנים האחרונים זז משהו בעין גדי. זה התחיל בזה שפתאום צצו מין שלטים לבנים קטנים ומבריקים עם ראש מצויר של יעל. פשוט להזכיר למי שלא יודע שיש יעלים בעין גדי, ושלא מסתכלים בעין יפה על מי שלוקח אחד כזה למזכרת. אבל השלטים ההם היו כאלה קטנים וצנועים, ומי שלא רצה- לא ראה. היום רבותי, הירוק תופש את כל המבט. בכל אשר תביט- ירוק. ימינה ירוק, שמאלה ירוק, קדימה ירוק, בקיץ, בחורף, בסתיו ובאביב, מין טבע שאינו משנה את צבעיו. טבע של שלטים. "אסור לישון על הארץ" (צריך לשלם בעד לינה על הדשא של האכסניה), "אסור להכנס לנחל ערוגות (צריך לקבל רשות מיוסי הערבי), "אסור להכנס לרחבת הסדיי" (אפילו לכל הטנדרים מסוג ויליס).

אם נכנסתי לסדיר או לא? נחשו? על כל פנים לקחתי את המטיילים שלי פנימה, שיראו כמה מפלים בעינים היבשות שלהם. אבל העירונים האלה אכזבו אותי עד העצם. אני מראה להם את המפל, והם: "שמע, הפח אשפה הזה הוא של פחוביק מרח' לבנדה, כן, זה שבתו הולכת עם החבר של יענק'ל". "עזוב פחים, תראה כמה סולמות וחבלים יש כאן, מה זה? מה, תולים את אייכמן?"

כנראה שמפלים לא מענינים את הנוער שלנו, אז אולי נראה להם משהו נדיר ויחיד במינו בארץ, את ה"מורואה". לא יודעים מה זה? נו, מאין תדעו. זה פשוט עץ, היחיד מסוגו בארץ, הגדל למעלה, ע"י מעין עין גדי.

אני מבטיח לחברה שלי מראה מורואה נדירה וסוחב אותם במהלך חמישי במעלה הגבעה. אפילו לא עוצרים במעין- ישר אל העץ...

איפה העץ?

בין גזעים מיובשים אני מזהה את מכרי החביב. יבש המסכן, ואין רוח חיים באפיו. שמעתי משהו על הטית המים למדרון או משהו דומה.

דרך להקות צבועים בלתי מרעלים פלסנו דרכנו לעריג'ה. נהנינו מקול שקשוק המים על משטחי הסלע הלבנים, אבל יותר מכך נהנינו ממראה נחש הצנור הבוקע לו דרך פנימה. הטבע הזה לא מוצא חן בעיני. לו לפחות יהיו כאן חיים.

                                                                            גרימי

 

 

מה נשמע בנקרות "צורים"

ראש השנה הגיע. ראש השנה הראשון לנו מחוץ לבית, ראש השנה המסמל ומציין את המפנה והשנוי אשר היה בנו- חדלנו להיות חברי התנועה החינוכית ונהיינו לחברי גרעין בהכשרה ובצבא. נכנסנו לפרוזדור ארוך (אמנם אין ארכו מגיע לכדי ארכה של הגלות, אך בכל זאת ארוך הוא), שבסופו נמצאת דלת נושאת כתובת עין גדי.

אותה תקופה ארוכה הנכונה לנו כעת רבת מכשולים ומהמורות היא. מכשולים אשר גרעינים רבים נגפו בהם. מבלי להיות אופטימי או פסימי מאמין אני בכוחו וברוממות רוחו של הגרעין, שיעמדו לו להתגבר ולהגיע אל אותה דלת אחרונה.

פזורים אנו על פני מקומות שונים בארץ- החל מן הבנות וה"כף למדים, שבכנרת, דרך הבנים שבמחנה 80 וכלה בבנות גרעין ב' הנמצאות בתל אביב והסביבה.

הקשר נשמר עד עתה רק במכתבים ופגישות חטופות.

הבנים הנמצאים בצבא מטורטרים קשות, רצים קילומטרים, שומרים על גבעות קרחות, אך שומרים על המורל הגבוה, ונקווה שיחזיקו מעמד.

בכנרת החיים זורמים במין שגרה. חוסר הבנים מכוסה לצערנו בעזרתם הפעילה של בני המשק, אשר קפצו על המציאה... זוכים אנחנו כאן ליחס חם, ביתי ואוהד, ובפרט בעקב היותנו "הגרעין של עין גדי". יש במלים אלו משום פתיחת דלתות ולבבות רבים במשק זה. וכבר זכתה אחת הבנות להיות נשאלת ע"י אחת הקשישות במטבח "איזה זכות נפלה לידינו ללכת לעין גדי?" (באמת איזו זכות?).

היחס הטוב מצד המשק מתבטא במטפלת מסורה ודואגת שהוצמדה לנו, ובנכונות למלא כל דרישותינו וצרכינו, כולל נסיעה לכפר ויתקין לבקור הבנים שבסדרה ונסיעה לערב גרעינים (וגם על טיול כבר מדברים אתנו). כמובן שהרוח החיה והתוססת מאחורי כל זאת הוא שמואליק חדש, הנחשב כאן כ"סניף של עין גדי בצפון הארץ".

אצל גרעין ב' החלה השבוע שנת הלמודים, ולא נותר לנו אלא לאחל להם שנה ברוכה ומוצלחת (וקצת לא נעים, אך אנו מקווים, שתהיה זו שנת הלמודים האחרונה, למען יקדימו להגיע אלינו!).

קבלנו בעצב את הודעתו של יוסי על בטול ירידתנו למשק, ולו רק לימים ספורים, אך תקותנו כי עוד נזכה להגיע ואפילו לפני השל"ת.

ולבסוף בקשה קטנה לנו: מדוע אין נעשה כל צעד לשמירה והדוק הקשרים בינינו לבין המשק. האם כרוך הדבר במאמץ רב? נקווה שיחול שפור במצב, וכפתיחה נראה את ה"אפיק" הזה (כן ירבו!).

נאחל שנת אושר לכולנו, לגרעין ולמשק, שנת הצלחות ושלוה ורבוי (טבעי למשק ולנו...).

 

                                                                    גרעין "צורים" (כנרת)

 

 

טפיק

יובל (21/2): יש לי תאבון מכאן עד המאוורר.

 

אורית, למה לגיתי אין שיניים?

אורית (2): יש לו חושך בפה.

 

אורית ראתה בעתון תמונה של ימאוגו ואמרה:

זה לא בוטא!

 

תמר (3): כמה גדול לויתן?

יונתן: גדול כמו חדר אורל.

תמר: אז יש לו דלתות?

 

יובל: כרמלה, אני לא רוצה לאכול את הפשטידה, אז אני אוכל אותה בלי רצון.

 

שלוקי ישן ב"תפקיד" בבית הילדים.

גליה: תגידי לשלוקי שלא ישן בדרך לבית השמוש, שלא אדרוך עליו כשארד בלילה.

 

הילדים ישבו וציירו. יובל בא בריצה:

אומרים שזה קשקוש, אבל אני ציירתי גמי (גמל).

 

גיתי: טוב שלא קראתם לי נבות.

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 171

כ"ו בתשרי תשכ"ב 6/10/1961

 

שבת שלום

מקובל על עורכי העלונים השונים שמדי פעם הם ממלאים את המקום הריק, שבמקרה או במכוון נשאר להם בעלון, בדברי הטפה ומוסר , התנצלויות או אף איומים. ככה בשביל החברה, בשביל לפרוק מעל הלב. הכל רגילים כבר להתקפת חולשה זו של העלונים ועוברים לסדר היום. כעבור זמן מה שוב חוזר לו העורך על פזמון זה, וכך הולך ונדפס העלון- למרות הכל.

לעומת זאת, יש כאלה שאינם פשרניים. כשאין הענות, או כשאין די רצון, או- במקרה החמור יותר- כשהעלון הופך לנכסו הפרטי של העורך, אין מקום לפשרה. עצם הצורך בהוצאת עלון מוטל בספק, ואז נפסקת הופעתו. כמובן, ישנם כמה טובי לב או נודניקים עדיני נפש החוזרים ומתענינים בגורלו של עלון השובק חיים, אך בדרך כלל שלות האדישות יורדת על כל-כולם.

עד כאן משהו כללי. ואצלנו- את גלגולי ה"אפיק" יודעים כולנו. 171 עלונים תוך פחות משש שנים זה מטען שיש להתברך בו. אולי רק נוסיף, שתוך ארבע שנים יצאו 157 עלונים. מאליו יובן שבשנתיים האחרונות לא ידענו פשרה מהי, והעלון פסק מלהופיע באופן סדיר, אך הציץ מדי פעם רק מדי מאורע או חג, שבהם עקשנות העורך לא עמדה במבחן.

כרגע יהיו ודאי חברים שיגידו : לעזאזל, אל תעשה טובות. אלא שיש סכוי שנפתח סגור רצונם של אי אילו חברים, ואולי הם יטו שכם לענין זה.

עדיין לא קיימת שום הבטחה שה"אפיק" יופיע גם בשבוע הבא. זאת נראה. אבל בכדי לפשט את העבודה ולהקל על עריכת העלון, נעשה נסיון לחזור למתכונתו האינפורמטיבית של ה"אפיק". כדף אינפורמטיבי שבועי, הכולל דו"ח שבועי מפורט על פני עמוד אחד או שניים, יתכן וה"אפיק" יחזיק מעמד וימשיך למלא את יעודו כמקודם. העבודה תהיה פשוטה יותר מאשר להוציא עלון במשמעו הכמותי.

ועוד מלה לכל החברים שיתבקשו לתת יד בהוצאת העלון: יש עבודות הנראות מסובכות יותר ממה שהן באמת, ובמקביל ישנן עבודות פשוטות שאפשר לסבך אותן. אל בהלה, השד לא נורא. הנה למשל כבר מלאתי חצי עלון, ועוד לא אמרתי מלה...

 

 

במשק

כח אדם

הים צריך להגיע מחנה העבודה הראשון לעונה זאת. המצב הכללי הוא די חמור, ורוב העבודות סובלות מחוסר ידיים עובדות. קבלנו הודעה מהאחוד על שלושה אנשים מכנרת שיצאו אלינו במסגרת שנת שרות.

 

גדולי מים

חמש ערוגות מתוך 18 כבר נבנו ע"י הדרוזים. כרגע הופסקה העבודה בשל חוסר בטרקטורים. בהידרופ. למעלה הצליחו רב שתילי החצילים, לאחר שנזרעו מחדש בין המלפפונים. נערך נסיון בזריעת בצל. נסיון זה נובע מתוך ההנחה, שההגבלה של בצל בשטח היא בכמות החומר המזין שבאדמה ובהידרופ. אפשר לוסת את כמות החומר המזין.

 

גן ירק

שתלו כחצי מהשטח המיועד לפלפל. כן התחילו בשתילת חצילים. הנביטה במלפפונים טובה ביותר. ממשיכים לזרוע בפלנט. בשבוע הבא יגמרו את הכנת שטח החצילים בסמון ובזבול. בעזרת מחנה העבודה נצטרך להתגבר על העשוב בבצל וסקול שטחים לקשואים.

 

מספוא

בעריג'ה הקטנה הוכן שטח לסלק ולכרוב באחור של למעלה מחודש.

 

 

שפע ברכות לנירה והרצל להולדת נועם

 

קבלת חברים

במוצאי ראש השנה התקימה הצבעה:

נאוה התקבלה לחברות, ומרגלית למועמדות. יוסף שץ בקש מעומדות שניה.

 

השבוע הגיע מארה"ב משלוח ראשון של צלומים צבעוניים, מעשה מצלמתו של ג'רי, הזכור לנו מהעונה הקודמת. ג'רי מבטיח עוד שתי נגלות של צלומים של חברים ושל נוף, הכל בהתאם לאמצעיו הכספיים. בהזדמנות זו ד"ש ממנו.

 

הרצל: עלה היום במזכירות סעיף: אכילת ילדים בחדר האוכל...

 

רכב

הקומנדקר יעלה בשבוע הבא לתקון. האוטוקר התחיל לעבוד בהובלות חוץ.

 

חשמל

המנוע של המאוורר בגנרטור הגדול התקלקל. עומדים לגמור את החשמל במאפיה.

 

בניה

צובעים ומסיידים את הבתים. לא ברור עדיין מה מצב הביוב והחשמל.

 

מים

התחילו בפילוס דרך בעריג'ה לשם הנחת הקו. העבודה נעשית ע"י דרוזים, והיא כוללת חציבה, מלוי ופלוס. עד עתה כבר פרצו 150 מ'. יש תקוה שבשבוע הבא כבר יגיעו הצנורות לקו.

 

בכל מכל

-          בישיבת המזכירות התקבלה הצעת ועדת חברה לקבוע יום זכרון כללי לחללי המשק בחג העליה.

-          הצעה לשנות את שיטת הנורמה במחסן לשיטת התקציב האישי נכשלה באספיה, לאחר שלהפתעת כל הנוכחים לא דבר איש בעד שנוי השיטה, ואילו תומכי הנורמה סינגרו בהצלחה על דעתם.

-בתנועה: עמי אביב בקר שוב...

- בדיון על שליחות לתנועה:

אמא של שרגא לא מרשה לו להסתובב בערב בלי סודר.

לכן יש לו סודר צמוד.

-          לציון תפיסת העריג'ה קימנו קומזיץ שפוף במקצת בנחל ערוגות. גרימי מסר מזכיר על השתלשלות בעיות המים מיום הקמת הנקודה.

-          לקראת סוכות חולקו לחברים הספרים במסגרת "ספר לחבר" תשכ"ב.

-          רוני רז ועזרא בילו את החג בכנס מקהלת האחוד בכפר גלעדי.

-          - מאיר, עדנה וגדעון חזרו מחו"ל מאיר שחזר משליחות תנועתית מכין עבודת מחקר לפרסום.

-          "קול ישראל" התלבש עלינו טוב. לאחר הקלטת קבלת שבת ,שתשודר ב-13/10, יקליט השבוע אלימלך רם תכנית במסגרת "מישוב לישוב".

-          בחדר האוכל למטה התוכחו על תקציב איישי:

-          ארי: קודם כל שיהיה תקציב שכל...

 

 

תרבות

ועדת התרבות ראתה כחובה לעצמה לנסות לארגן משהו בערב יום הכפורים, בכדי שתוך מספר שנים נגיע למסורת כלשהי בתחום זה. יום כפור, בהיותו יום מקודש ע"י כל שכבות העם היהודי, חיב למצוא דרך גם ללבות החברים שאינם צמים, לאו דוקא כמועד דתי אלא כיום בעל יחוד, שאין שני לו בימי השנה. אלא שאין דבר קשה יותר מלשבור מסורת של כלום ולהכניס את החברים למסורת של יום כפור. לכן החלטנו להעזר בכוחות חוץ שיש ביכולתם החברתית לעזור לנו להתוות קצת מן היחוד שביום זה- גם לאפיקורסים כמונו.

פנינו את החבר יצחק מאור מאשדות יעקב, אלא שלצערנו נדחתה בקשתנו. יתכן ופניתנו אליו היתה מאוחרת במקצת, אך מן הראוי לצטט את מכתב ההסבר מיצחק מאור: "הייתי מוכן לבוא אליכם, אבל חברי באשדות טענו, שבלעדי לא תיערך מסיבת יום כפור ותפגם המסורת, שכבר קנתה לה שביתה אצלנו".

עיננו אינה צרה בעובדה שאשדות העדיפה לקים מסורת (שכבר קימת) בעזרת יצחק מאור, אך האם אין ביחודו של יום כפור לגרום להתעלות מה ולקים מסורת כהלכתה בעזרת החברים האחרים, ומאידך לתת יד לגבוש ראשית מסורת בעין גדי?

 

בטול תכנית יום כפור לא היה היחיד החודש. ערב סוכות ניסינו להביא מספר הקלטות טייפ, באמצעות חבר בית זרע. יתכן שתכנית זו תבוצע בעתיד. המרצה לכלכלה לא קבל הודעתנו בזמן ויבוא בסוף אוקטובר. אלא שחג הסוכות לא עבר על ריק. בא' דחוה"מ הופיע בוכמן מ"הבימה" ולאחריו האזנו (...) להרצאה מוסיקלית של יהודה כהן.

לאחר שערב "חג המים" כמעט בוטל... נטלנו סדרת הרצאות של המכון לפריון עבודה. היה בדעתנו להביא ארבע סדרות של המכון- ערב אחד מוקדש לסרטי יעול בתחום החקלאי, ועוד שלש סדרות של הרצאות, אלא כשהגיע פרוט החשבון הנדרש מאתנו נעשה חושך בעיניים ובטלנו את כל ההרצאות. הסרטים יוצגו השבוע.

 

        מדיוני הועדה

הוחלט לתת לשלוקי, לפי בקשתו, להכין את מסיבת חנוכה ולמלא אותה בתכנית בלעדית של המקהלה והתזמורת.

החלט להיות גמישים בחשוב התקציב הדרוש לתזמורת לקיום פעולתה הסדירה.

אנו עומדים בהכנות לקראת חג העליה.

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 172

ג' בחשון תשכ"ב 13/10/1961

 

בכ"ט בתשרי מלאו חמש שנים לנפילתו של חיים קופרצין

 

שבת שלום!

פעילות קדחתנית של אנשי חוץ צינה את השבוע החולף. מספר רב של ועדות ואנשים התכנסו- כל אחד במקומו- וטפלו בבעיות השונות: ועדת החינוך של האיחוד, ועדת משק, מומחי כרם ואחרים. אל על אלה הצטרף שרות השידור שלנו, "קול ישראל", שהחליט להתלבש על המשק וללקוט פה צמוקים לתכניותיו.

החדר דל דביק נהפך לאולפן קבע: לאחר יוסף בן ישראל הגיע השבוע ביום שלישי אלימלך רם להקלטת תכניתו "מישוב לישוב". והרי לפניכם לוח משדרי "קול ישראל" על גל "עין גדי":

היום יום ששי 13/10/61 בשעה 18:10 משודרת התכנית "קבלת שבת".

ביום ראשון 22/10/61 ב-19:45 תשודר התכנית "מישוב לישוב".

כמו כן אנו עומדים בקשר עם שמואל רוזן.

 

ענף בית הארחה ממשיך בהצלחתו. מחזור המבריאים האחרון נתן 56 ירות מתנה לבית הילדים, כהוכחה לשביעות רצונו.

 

תפיסת העריג'ה

נגמרה העבודה על הקטע הקל של הדרך באורך של 459 מ'. בימים האחרונים עסקו בברוא צמחיה שלם פנוי תוואי לדרך. ביום חמישי (אתמול) התחילו להגיע הצנורות.

 

 

במשק

בניה

מערכת החשמל הפנימית מוכנה בשני הבתים החדשים, וכן גם בגן. נותר עוד לחבר את הקו החיצוני. כל המבנים מסוידים, וכל השמשות כבר במקומן. הבית השלישי יצוק כולו, וביום שלישי הבא יצקו את

הקומה השניה של הבית הרביעי. גמרו את הכנת השלד לבריכת מי השתיה.

 

גן ירק

משלתלת העגבניות, שנזרעב בשטח שבו היתה משתלת הבצל בשנה שעברה, נבטה מצוין. כל שטח המלפפונים נזרע, וכ-30 דונם עושבו וקולטרו ונמצאים במצב אידאלי. הבצל מכוסה בעשביה למעלה מהמצופה, וכבר ברור שיהיה צורך להפוך אמ-2 עד 5 דונם. אןלי נספיק לשתול אותם מחדש. ביום ראשון יהיה אסון בגן היקר. כל התירים נוסעים.

עם כל הרצון הטוב הכנת השטחים צולעת במקצת בשל מחסור בטרקטורים.

 

כרם

סוכם סופי, על דעת כל המומחים שהיו השבוע במשק, לעקור את הטרסה השניה.. טרסה זו מורכבת ממינים שונים, שנטעו במעורב עוד בתקופת ההאחזות: זנים שלא מתאימים לעין גדי, טרסה שלא הוכשרה כראוי וכו'. דנו גם על הזנחתו של חלק מן הטרסה השלישית מאותן הסבות. כרגע עומד לדיון המשך הנטיעה בכרם.

 

תמרים

מתקרב מועד הגדידה האחרונה. נותר עוד זן אחד (ברהי) שלא הגיע להבשלה. השבוע, כנראה, נארגן משלוח אחרון גדול לשוק, ואת היתר (כמות קטנה) נשווק בתאריך מאוחר יותר או שנמכור לאט לאט בתחום המשק.

 

בועדות

ועדת משק של האחוד היתה השבוע בהרכב מלא. הסעיף היחיד שנדון הוא בעית כוח אדם. לאחר שהם נוכחו לדעת את חומרת המצב הובטח לעשות כל מאמץ לשפור המצב. הפתרון הנראה הוא רק ע"י מחנות עבודה ושום דבר של קבע.

 

ועדת החינוך של האחוד- מדור הגיל הרך ומדור הגנים- בקרו במשק לפי בקשתנו, כדי ליעץ בקשר לרהוט וסדורי פנים של הגן. בערב התקימה שיחה עם כל ההורים על השכבת הילדים.

 

ועדת עבודה

הועדה דנה בבעית הבשול במטבח. מעוט המבשלות מקשה על העבודה, ואין מבשלות מחליפות. אם אי שתוף הפעולה מצד הבנות ימשך, יהיה צורך לחיב בנות להכנס לבשול.

הועדה קבעה שאם בימי ששי אין גיוס או עבודה מיוחדת יגמרו את העבודה ב-3:30.

 

שמואליק כהן עלה על ה-די 4. אומרים שהוא מתכוון להוריד את השפם. שלוקי עלה סוף סוף על הפורדסון, ודרור משבץ יעלה על הפרגסון.

 

בשל מצב העבודה הקשה ביותר מתבקשים החברים להצטמצם בחופשות. עלול להיות שסדור העבודה יגביל את האנשים וידחה חופשות.

 

יואב עבר לעבוד בכרם לחדש-חדשיים.

 

 

ועדת משק

הוחלט לשתול חצילים לפי המתוכנן.

שטח הקשואים יקוצץ ל-20 מ-45 ד'.

הסעיפים הללו נדונו בשל העובדה שלא יעמוד לרשותנו כח אדם קבוע למשך העונה אלא מחנות עבודה.

הבוסטר הקטן יונח בעריג'ה מתחת ל"10 כדי שישאב את המים מהנחל לפלטו.

הועדה החליטה להמשיך בנטיעה בכרם..

השטח המיועד לנטיעה הוא מול האכסניה, והוא יוכשר לקראת השנה הבאה. השטח יוקדש לנסיונות על מנת לקבוע זנים, כנות ושיטות הדליה.

המומחים של התחנה טוענים שאינם מוכנים להמליץ על שום זן בינתיים ודורשים להמשיך בנסיונות.

 

מטלפנים:

-          רוצים את אמוץ.

-          את מי, עמוס?

-          אמוץ.

-          את עמוס, טוב.

-          את אמוץ-ץ-ץץץ.

-          נו, טוב, עמוס.

-          לא, את עמוס עם המשקפים...

השבוע תתקים החלוקה הסופית של "הספר לחבר". החברים יפנו לקבל את ספריהם:

יורם אגמון- באי האלמוגים

בניס- ענבי זעם

שמואליק- פנסים וחתיכות (דימון רניון)

דוצי- רוח גדולה באה

שלוקי- תולדות הקומפוזיטור חרמנינוב

מאיר- מאה ילדים שלי

עודד- הפ יגיעו מחר

שרגא- נפתולי עם המשק (מאת רבינדרנת גנדי)

מרגלית- פנימי בהחלט

כרמל- חופשה במקסיקו...

 

פעם קבלנו מכתב מברית פקוח למה או מחזיקים פר אחד לארבע פרות.

אמוץ: מה הם רוצים, שאחד מברית פקוח יעשה את זה?

 

[קטעי עתונות אודות קו המים מנחל ערוגות, ההירדופוניה ונזקי התנים והצבועים].

 

לחברי קבוץ עין-גדי

קראתי בעתון על התנים והצבועים שאוכלים לכם את התמרים. אצלנו במשמר העמק יש מין תותח נגד צפרים במטע השסק. כל כמה רגעים הוא יורה עם גז ואש בלי כדור.

אני חושב שכדאי לכם לנסות להעמיד כמה תותחים כאלה בשטח התמרים.

שלום לכם ותצליחו

מיכה פלקון בן 7 ממשמר העמק.

 

לכ' מיכה פלקון

קבלנו את מכתבך ובו הצעה על התותחים. אני מודה לך על תשומת הלב וננסה הצעתך. כשתהיה גדול תבוא לעין-גדי ותראה את התמרים הגדולים, הגדלים לחוף ים המלח.

שלום לך ולהתראות

הרצל סיני

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 173

י' בחשון תשכ"ב 20/10/61

 

ברכות לנירה, הרצל ונועם

עם שובם הביתה

 

שבת שלום!

היום נסעו מאתנו בני ובנות חברת "עופר" מגבע. שבועיים שהו הם פה אתנו והיטו כתף, צעירה אמנם אך בעלת תנופה נכרת למאמץ העבודה. בין מחנות העבודה הרבים שהיו ועוד יהיו (כך אנו מקוים, לפחות) יזכרו חברי "עופר" לטובה. תודת כולנו נתונה להם ולהתראות כאן בעין-גדי.

 

השבוע נתבשרנו כי אזלו המבשלות. זה מה שנקרא מן הפח אל הפחת. לאחר הצפיפות של הזמן האחרון, אי הסדר, ותסלחו לי, הנקיון הלקוי של השולחנות והכלים, עוד אזל האוכל. אולי בכל זאת תרחם עלינו אחת הבנות ותאות לבשל משהו?????? האמת, שהיא עגומה למדי, ידועה היטב לכולנו. מספר הבנות בעין גדי אינו רב למדי, ואלה מתוכן העובדות בבישול ובטיפול נקראות למאמץ רב בעבודתן, בעיקר בשבת וחג. מאידך, ישנן בנות שאינן מסייעות למאמץ זה כמלוא הנימה, למרות שאינן מחוסרות יכולת. מן הראוי כי הבעיה תבוא על פתרונה, לא רק כדי להקל על הנושאות בעול, אלא גם כדי לשפר את הרגשת כולנו בחדר האוכל.

 

בתא הוידוי:

דומני שה"אפיק" יהיה קצת פחות מסודר ומוצלח מן הרגיל הפעם. לצערי דוביק נסע ואני עוד ירוק בענינים. אתכם הסליחה.

 

תזכורת:

"מישוב אל ישוב", שדורו של אלימלך רם המוקדש לעין גדי, ביום ראשון הקרוב בשעה 7:45 בערב.

ניר טואלט יגיע רק בהזמנה חדשית. נא להסיק את המסקנות...

 

 

                גן ירק

בצל: רוב השטח (כ-25 ד') עושבו בחריצות רבה ע"י חברי עופר מגבע. נותרו עוד כ-8 דונם שלא עושבו, ולטובתם הוחלט אמש באסיפה לעבוד מחר. מקוים שנספיק כ-4 ד', והשאר ייהפכו.

 

עגבניות: המשתלה הצליחה מאד. הוחל בקילטורה ומדללים את השתילים בשורות, בגיוסים כמובן.

 

חצילים: בשבוע הבא נתחיל בשתילה. היות ורוב השתילים יהיו מוכנים לשתילה באותו הזמן, נצטרך לבצע את השתילה בעזרת גיוסים רבים.

 

מלפפונים:

הנביטה, כאמור, הצליחה מאד, אולי מפני שזרעו השנה במכונה, ואולי לא. על כל פנים, בזריעת מלואים אין צורך. מקלטרים בין השורות ומדללים בשורות. הקלטור נעשה הפעם בזמנו. אולי משום כך המלפפונים מוצלחים מאד עד עתה.

 

 

                 מטע

כרם: לאחר ביקור של כל ה"הורים, הוחלט לחסוך מאתנו טרסה אחת. כל הטרסה השניה ורבע מהשלישית ייעקרו. הטרסה השישית הידועה נתגלתה השפעת מלח, ותבוצע בה, לכן, שטיפת קרקע בת חדש. הדי-4 בצע חריש כללי בכרם. ממשיכים לרסס כרגיל.

 

בפרדס : מתכוננים לנטיעה ממשתלה שלנו. רוב הנטיעה-= למילואים והרחבה קטנה. כעת מכינים את הגומות ושוטפים מהן את המלח.

 

תמרים: השבוע שווקו 1.3 טון מן הזנים חלאוי וזהידי.

 

בורדים: גוזמים את המטע לקראת החרף.

 

                הידרופונים

כבר יצקו 12 בריכות, 2/3 מן המתוכנן לשנה זו. בימים הקרובים יתחילו למלא חצץ לבריכות הגמורות.

המלפפונים מתפתחים יפה, וכבר יש חניטת פרי. משתלת החצילים תהיה מוכנה להוצאה בשבוע הבא.

 

                 עריג'ה

כבר נפרצו 650 מ' של שביל, ומן החלק הנותר בוראה הצמחיה. העבודה מתנהלת כעת בעצלתיים בעקב הקטעים הקשים לפריצה. כבר הגיעו הצנורות בשביל רב הקטע שנפרץ, ובשבוע הבא יוחל בפיזורם.

 

             נוי

מכינים שטחים לחורף. המשתלה כבר מוכנה, ואם היונים לא יגמרו את כל הנבטים יהיו שתילים לחלוקה לחברים. מי שלא הספיק עדיין- יזדרז להכין את גינתו.

 

              בניה

יצקו את הקומה התחתונה לבית הרביעי. ביום שני ייצקו איפה את בריכת האגירה למי השתיה. בשני בתי המגורים נגמרה הצביעה מבפנים ומבחוץ. עומדים לגמור את צביעת גן הילדים.

ביום שני יגיעו מהנדסי ביוב, ויוחל בעבודת הביוב המרכזי.

משתדלים לסיים בהקדם את עבודות הנגרות בבתים החדשים ובגן הילדים, על מנת שנספיק לגמור את הצביעה לפני צאת הצבעים.

 

             מסגריה

עסוקים עד למעלה מהראש במלוי סנדלים לרוטר של הדי-8. בשעת הדחק עובדים גם בלילה. קצב צריכת הסנדלים הוא מהיר כל כך, עד שהוא מעמיד בספק את כדאיות המשכת העבודה בכביש ב"ש-ערד אצל מע"צ. כרגע מתנהל מו"מ על הוספת מחיר.

 

                רפת

ביום שלילי נשלחו 6 עגלים במשקל של 2.5 טון בערך. ברפת יש עכשיו רק 20 עגלים, ומחכים ליבוא של 35 עגלים מהולנד.

 

 

ילדינו מקללים:

יובל: יאיר, אתה כביר.

יאיר: ואתה יובל הכביר שישב על הסיר.

יובל: ואתה יאיר הכביר שדקר אותו מסמר.

 

עירית, מי זה בן גוריון?

בן גוריון הוא המלך, ויהודה אלמוג הוא בן המלך.

 

אורית (הקטנה): נאוה, איפה את עובדת?

נאוה: בגן ירק [בסגול]

אורית: בגן ירק? [בקמץ].

 

רחמן, אחרי שלא מצא מחליף לימי החפש:

בשביל להחליף אותי לא צריך לעשות שום דבר.

 

באסיפה אמש:

הרצל, יש מה להעיר?

משה א': כן, להעיר את כולם.

 

מאמרות צ'רלי: הגיעו שתי אבני חן: פנינה ומרגלית..

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 173

י' בחשון תשכ"ב 20/10/61

 

ברכות לנירה, הרצל ונועם

עם שובם הביתה

 

שבת שלום!

היום נסעו מאתנו בני ובנות חברת "עופר" מגבע. שבועיים שהו הם פה אתנו והיטו כתף, צעירה אמנם אך בעלת תנופה נכרת למאמץ העבודה. בין מחנות העבודה הרבים שהיו ועוד יהיו (כך אנו מקוים, לפחות) יזכרו חברי "עופר" לטובה. תודת כולנו נתונה להם ולהתראות כאן בעין-גדי.

 

השבוע נתבשרנו כי אזלו המבשלות. זה מה שנקרא מן הפח אל הפחת. לאחר הצפיפות של הזמן האחרון, אי הסדר, ותסלחו לי, הנקיון הלקוי של השולחנות והכלים, עוד אזל האוכל. אולי בכל זאת תרחם עלינו אחת הבנות ותאות לבשל משהו?????? האמת, שהיא עגומה למדי, ידועה היטב לכולנו. מספר הבנות בעין גדי אינו רב למדי, ואלה מתוכן העובדות בבישול ובטיפול נקראות למאמץ רב בעבודתן, בעיקר בשבת וחג. מאידך, ישנן בנות שאינן מסייעות למאמץ זה כמלוא הנימה, למרות שאינן מחוסרות יכולת. מן הראוי כי הבעיה תבוא על פתרונה, לא רק כדי להקל על הנושאות בעול, אלא גם כדי לשפר את הרגשת כולנו בחדר האוכל.

 

בתא הוידוי:

דומני שה"אפיק" יהיה קצת פחות מסודר ומוצלח מן הרגיל הפעם. לצערי דוביק נסע ואני עוד ירוק בענינים. אתכם הסליחה.

 

תזכורת:

"מישוב אל ישוב", שדורו של אלימלך רם המוקדש לעין גדי, ביום ראשון הקרוב בשעה 7:45 בערב.

ניר טואלט יגיע רק בהזמנה חדשית. נא להסיק את המסקנות...

 

 

                גן ירק

בצל: רוב השטח (כ-25 ד') עושבו בחריצות רבה ע"י חברי עופר מגבע. נותרו עוד כ-8 דונם שלא עושבו, ולטובתם הוחלט אמש באסיפה לעבוד מחר. מקוים שנספיק כ-4 ד', והשאר ייהפכו.

 

עגבניות: המשתלה הצליחה מאד. הוחל בקילטורה ומדללים את השתילים בשורות, בגיוסים כמובן.

 

חצילים: בשבוע הבא נתחיל בשתילה. היות ורוב השתילים יהיו מוכנים לשתילה באותו הזמן, נצטרך לבצע את השתילה בעזרת גיוסים רבים.

 

מלפפונים:

הנביטה, כאמור, הצליחה מאד, אולי מפני שזרעו השנה במכונה, ואולי לא. על כל פנים, בזריעת מלואים אין צורך. מקלטרים בין השורות ומדללים בשורות. הקלטור נעשה הפעם בזמנו. אולי משום כך המלפפונים מוצלחים מאד עד עתה.

 

 

                 מטע

כרם: לאחר ביקור של כל ה"הורים, הוחלט לחסוך מאתנו טרסה אחת. כל הטרסה השניה ורבע מהשלישית ייעקרו. הטרסה השישית הידועה נתגלתה השפעת מלח, ותבוצע בה, לכן, שטיפת קרקע בת חדש. הדי-4 בצע חריש כללי בכרם. ממשיכים לרסס כרגיל.

 

בפרדס : מתכוננים לנטיעה ממשתלה שלנו. רוב הנטיעה-= למילואים והרחבה קטנה. כעת מכינים את הגומות ושוטפים מהן את המלח.

 

תמרים: השבוע שווקו 1.3 טון מן הזנים חלאוי וזהידי.

 

בורדים: גוזמים את המטע לקראת החרף.

 

                הידרופונים

כבר יצקו 12 בריכות, 2/3 מן המתוכנן לשנה זו. בימים הקרובים יתחילו למלא חצץ לבריכות הגמורות.

המלפפונים מתפתחים יפה, וכבר יש חניטת פרי. משתלת החצילים תהיה מוכנה להוצאה בשבוע הבא.

 

                 עריג'ה

כבר נפרצו 650 מ' של שביל, ומן החלק הנותר בוראה הצמחיה. העבודה מתנהלת כעת בעצלתיים בעקב הקטעים הקשים לפריצה. כבר הגיעו הצנורות בשביל רב הקטע שנפרץ, ובשבוע הבא יוחל בפיזורם.

 

             נוי

מכינים שטחים לחורף. המשתלה כבר מוכנה, ואם היונים לא יגמרו את כל הנבטים יהיו שתילים לחלוקה לחברים. מי שלא הספיק עדיין- יזדרז להכין את גינתו.

 

              בניה

יצקו את הקומה התחתונה לבית הרביעי. ביום שני ייצקו איפה את בריכת האגירה למי השתיה. בשני בתי המגורים נגמרה הצביעה מבפנים ומבחוץ. עומדים לגמור את צביעת גן הילדים.

ביום שני יגיעו מהנדסי ביוב, ויוחל בעבודת הביוב המרכזי.

משתדלים לסיים בהקדם את עבודות הנגרות בבתים החדשים ובגן הילדים, על מנת שנספיק לגמור את הצביעה לפני צאת הצבעים.

 

             מסגריה

עסוקים עד למעלה מהראש במלוי סנדלים לרוטר של הדי-8. בשעת הדחק עובדים גם בלילה. קצב צריכת הסנדלים הוא מהיר כל כך, עד שהוא מעמיד בספק את כדאיות המשכת העבודה בכביש ב"ש-ערד אצל מע"צ. כרגע מתנהל מו"מ על הוספת מחיר.

 

               רפת

ביום שלילי נשלחו 6 עגלים במשקל של 2.5 טון בערך. ברפת יש עכשיו רק 20 עגלים, ומחכים ליבוא של 35 עגלים מהולנד.

 

 

ילדינו מקללים:

יובל: יאיר, אתה כביר.

יאיר: ואתה יובל הכביר שישב על הסיר.

יובל: ואתה יאיר הכביר שדקר אותו מסמר.

 

עירית, מי זה בן גוריון?

בן גוריון הוא המלך, ויהודה אלמוג הוא בן המלך.

 

אורית (הקטנה): נאוה, איפה את עובדת?

נאוה: בגן ירק [בסגול]

אורית: בגן ירק? [בקמץ].

 

רחמן, אחרי שלא מצא מחליף לימי החפש:

בשביל להחליף אותי לא צריך לעשות שום דבר.

 

באסיפה אמש:

הרצל, יש מה להעיר?

משה א': כן, להעיר את כולם.

 

מאמרות צ'רלי: הגיעו שתי אבני חן: פנינה ומרגלית..

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 174

י'ז בחשון תשכ"ב 27/10/61

 

שבת שלום!

חשוב מאד:

החל מן השבוע הבא יחולו השנויים הבאים בסדרי התחבורה בקו ת"א-סדום:

האוטובוס הראשון לסדום מתל אביב בשעה 5:30, מבאר שבע בשעה 7:30. האוטובוס השני לסדום: מתל אביב בשעה 8:30, מב"ש בשעה 11:00. לסדום יצאו שני אוטובוסים ליום בשות 14:00, 16:30.

הסדר זה מבטל את כל האוטובוסים שלא נזכרו לעיל. עדיין לא ברור מהם השינויים שיחולו בסדרי התחבורה של יום ג'. לא יחולו כל שנויים בסדרי תחבורת "אגד" לעין גדי.

 

 

בשבוע החולף כמעט וחזרנו להיות בודדים במאבק על בצוע עבודות השדה לולא חיילי הפקוד (הקשב! יש לכם שלש דקות לשתית התה!!!), אשר נחלצו לעזרתנו, ועל כך נתונה להם תודתנו מקרב לב.

בדידותנו במאבק תקטע שוב ביום שני הקרוב, משיבואו לעזרתנו גדנ"עים מבית חנוך תיכון בחיפה. כתה מקבילה לזו שתשהה אצלנו קובעת מושבה באכסניה, אך יתכן שיהיו חילופין ביניהן.

ב-9 בנובמבר יבואו אלינו למשך עשרה ימים טירוניות צה"ל. אם נדע לקבלן כיאות, עלולה התארחות קצרה זו לגרור אחריה שהות ארוכה יותר, בת שנה ומחצה, ואולי אפילו... כדאי שנצא פעם אחת מאדישותנו ונעשה את המאמץ הנדרש.

אנו, כרגיל, שומרים על מקומנו הקבוע העתונות ועל גלי האתר. משדרו של אלימלך רם בשבוע החולף היה מוצלח למדי, ויכול היה להיות מוצלח עוד יותר אילולא אמוץ, ששכח לציין שהוא עבד גם באורווה.

 

 

במשק

גן ירק

החצילים הראשונים נשתלו בעריג'ה.

בבצל סיימו את העשוב הראשון. עושבו כ-28 ד', וכ-4 ד' נהפכו.

 

מטע

בפרדס נשתלו עצים מן המשתלה שלנו למלואים.

בורדים ממשיכים לגזום.

בתמרים החלו בגדידת הזן האחרון- ברהי. בשבוע הבא יתחיל הדי-4 בתקון גומות ובפילוס.

 

גידולי מים

נזרעה משתלת עגבניות. ממשתלת החצילים הוצאו עד כה כ-16 אלף שתילים, ומקוים להוציא עוד 24 אלף. קשה להבין כיצד, אולם ה"אפיק" של השבוע שעבר הקדים את החניטה, והיא החלה רק השבוע. מי שמעונין בהסברים יואיל להמתין עד שבניס יחזור מן הצבא.

 

מספוא

עם נביטת הכרוב והסלק נאלצו לצאת למלחמה בפרודניה. בטרסות של העריג'ה התחיל מחזור קצירים חדש, בתירס קלטרו, ועוד מעט הוא נאכל כולו ע"י הפרות.

 

מוס-מס

התחילו בהכנת המסגרות לערוגות החדשות בהידרופונים.

 

בניה

לבריכת מי השתיה נוצקו הריצפה והקיר . נמדד וסומן תואי לקו הביוב החדש, ובעוד חדשיים בערך יתחילו בביצוע. בינתיים יותקן קו ביוב זמני לבית הילדים ולבית מגורים אחד. משיחוברו החשמל והמים אפשר יהיה להכנס לבתים. בבתי המגורים הסתיימה עבודת הנגרות, ועבודות הנגרות נמצאות בשלבי סיום. בשבוע הבא ייצקו קומה שניה לבית המגורים הרביעי.

 

מכורת

היום עם שחר הובאו למשק שבע המשפחות הראשונות לשנה זו. מיד יאוחדו חלק מהן, כדי לקבל חמש משפחות חזקות, אשר יקדימו בהטלה זכרית.

 

 

תרבות

למרות הרצון הטוב- מתאכזבים. מפעם לפעם מתבטלות תכניות, וגורמי חוץ המטפלים בכך אינם משתלטים על ביצוע הדברים כמבוקש, וחבל.

להרבה חברים בא הסרט השני בשבוע כנטל כבד. נותרו שלושה ימים בלבד כדי להספיק את כל הישיבות, החוגים, החזרות, וגם למצוא ערב שלא אורגן מראש ע"י ועדה. מה לעשות???

לצערי פתחתי ואסיים בועדת תרבות, וזה מפני שמרכזי הועדות רואים בדיונים או סודות כמוסים או דברים בטלים, ובשני המקרים רואים למיותרת מסירת אינפורמציה לחברים. לא נותר לי אלא לקוות שהדברים יתוקנו, ובמהרה.

 

שבת בבית 21/10/61

לחברי עין גדי שלום!

קודם כל תודה בעד החבילה וה"אפיקים" ששלחתם לי. נעשה לי חם בלב מכל חפץ או שורה בעתון הקשורים לעין גדי.

במרירות רבה קראתי את המאמרים הבקורתיים בעתוני הארץ שפרסמתם ב"אפיק". האם תגיבו על כך? אני במקומכם לא הייתי שותק, ביחוד לאותו ע. קינן מ"ידיעות אחרונות", אשר הביע את דעתו בלבד ולא את דעת הקהל והשמיץ בלי כל סבה את המשק הכי יפה בארץ.

נעים היה לשוב ולבקר בעין גדי. חבל רק שלא היו כל החברה שלנו, אך נקוה שבפגישה הבאה (אם תהיה כזאת) יהיו כולם.

אני עדיין "טירון צעיר" בנח"ל. אסיים שלב זה ב-14/11. לומר את האמת- כבר נמאס להיות טירון. כל יום אותו הדבר במשך ארבעה חדשים.

שלום ובתקוה להתראות

מיכאל ר[אשוני].

 

ויכוח מקצועי על הכשרת המגרש לבית ילדים.

מרים: אריה, תביא את הדי-8.

אריה: בשביל זה לא כדאי. יהיה פה בגר לביוב.

מרים: תביא את הבגר.

אריה: למה את לא מבקשת מכונת ריתוך?

מרים: מה זה, בעצם, בגר?

 

בטלפון מלמטה:

הדי-4 עומד, אין לו מה לעשות.

רחמן: מזל שהוא עומד ואין לו מה לעשות. תמיד הוא עומד ויש לו מה לעשות.

 

יובל: יש די-אייט ויש דיאטה.

 

יאיר לתהילה: מה יש לך ביד?

תהילה: ספר.

יאיר: בשביל מה?

תהילה: אני קוראת בו.

יאיר: את קוכעת את הספר, טוב, אז לא יהיה לך ספר.

 

יובל, אחרי ביקורה של חיה ישראלי:

פעם ראיתי סבתא זקנה מארץ ישראל, שהולכת על מקל.

 

אורית (21/2) לבועז (2):

תהיה גרב, תהיה גרב!

 

יובל: אמא, איפה השארתם אותי כשאת ואבא התחתנתם?

 

אפ לא אכפת לכם, החורף בא! אמנם בתוך החדר חם וטוב, אבל בחוץ נושבת הרוח ונושאת עמה אבק, עלים וקרעי נייר. הגשם אף הוא נוטף לו. ממש חורף! עוד מעט קט ויבוא השטפון.

למה אין לנו כביש?!

 

 

מי בעד?

אני מניח שרבים ינודו לי בראשם, בפני או מאחורי גבי, על שאני מתחיל את דברי מתנועת הנוער דוקא. לא שזכרונותי טריים עדיין, אף לא סנטימנטים לתקופה מענינת, אם כי לא תמיד נעימה, הם שדוחפים אותי לכך.

קחו נא בחשבון, שרוב חברי עין גדי יושבים כאן כהמשך לחנוך בתנועת נוער ואולי אף בזכות אותה תנועה. המקור היחידי לתוספת כח אדם לקבוצה כיום, כפי שזה נראה לי, היא שוב תנועת הנוער. אמת היא שיש חולקים על כך ומציעים מקורות אחרים, אבל דבריהם עדיין לא באו לשלב של בצוע, ואל יתהלל חוגר כמפתח.

היום יושבים כולנו בקבוצה מרצוננו הטוב, מפני שפה ביתנו, כאן טוב לנו, כך אנו רוצים לחיות. לפני שנים מספר ישבנו בקבוצה כחיילים ובחנו אותה מכל צדדיה. רבים וטובים שקלו וטרו והלכו לחפש דרכם במקומות אחרים, ומספרם של אלה שנותרו כאן קטן ממספר אלה שאינם כאן. לפני הצבא, לפני שהעמדנו את עצמנו במבחן החיים היומיומיים של הקבוצה, היתה תנועת הנוער; השלב של התאוריה הקודם לשלב המעשה. למדנו אז דברים רבים רבים, דברים אשר אנו מכנים אותם בשם עקרונות או אידאלים, שוויון ושיתוף, מלאכת כפיים, עבודה עצמית, לא רכוש פרטי ועוד. אז הדברים נראו לנו יפים ונשגבים. במבחן המציאות ניסינו, מעט מדי לדעתי, להציב את אותם הדברים, את אותו סולם ערכים, כיום, וחוששני לומר זאת, משליכים אנו מאחורי גוונו, רומסים ברגל גאוה ובפזיזות יתר, בלי לתת לעצמנו די דין וחשבון, חלק נכבד למדי של ערכים אלו. אומרים שזה תהליך "טבעי", שהוא מצוי בהכרח בכל הקבוצות והקבוצים באשר הם. אולי משום כך יש אומרים שבתנועת הנוער מציגים את הקבוץ בהילת זוהר, ולמעשה הוא שחור משחור. פעם נהלנו ויכוחים סוערים על כל קוצו של יוד, והיום אנו חסרי אונים להאבק על רעיונות שהנחנו אותם ביסוד דרך חיינו. לא אוכל להלאות אתכם ואת עצמי בדיון כולל וממצה על כל אלה גם יחד. דומני שאפילו ספר עב כרס לא יספיק לי לשם כך. לכן אולי אתיחס הפעם לדבר אחד בלבד, שהוא שורש הכל. אם תרצו- שורש הרע. כונתי למוסד הנקרא "אסיפה".

הגיעו עצמכם: חברה אנושית הקובעת את דרכה לאחר דיון ממצה, ובהתחשבות מכסימלית בכל הפרטים החברים בה. נשגב- לא כן? אכן, נשגב למדי- בתיאוריה. במעשה- אבוי לעינים שכך רואות. האסיפה היא המוסד שבו נקבע כולנו בשכנווע ובהרמת יד את דרך חיינו מכאן ולעתיד לבוא. לסוף כל הדורות?- חלילה, רק עד בוא הערעור הבא.

איני חושב שהאסיפה האחרונה היתה דוגמא קלסית, אבל אני משוכנע שזו היתה דוגמא מזעזעת. האם שם מישהו את לבו לכך שנושא הדיון היה "החלטות עקרוניות", הצעקות על כל נושא שבעולם והצבעת ההחלטה- על ערעור אומלל מסכן, ביחס לשיטת מחסן הבגדים? כלום ראה פעם מישהו מכירה פומבית של בקר? שם מכריזים: "מי קונה עגל?". כאן הכריזו: "מי קונה ערעור?". האם תהיה לנו האסיפה כשוק בקר? לו עמד מישהו מן הצד וצפה באסיפה, תמהני אם היה מכנה אותה בשם קקופוניה או מקהלת חתולים. ושמה שהומצא היה שם ראוי יותר למעמד שכזה, בו כולם צועקים יחדיו, אבל כל אחד משתדל להרים את קולו ככל האפשר, על מנת שקולו ישמע מעל קולות חבריו. ומי שלא עולה בידו לצעוק הרי הוא מסב לב כולנו ע"י מלים ודברים אשר מקומם לא לא יכירם באסיפה כל שהיא. כך החליטו על קו, על עקרון. מה תהא דמותו של העקרון לאחר החלטה שכזאת, ואיך יתיחסו אליו?

יש גורסים שהאסיפה צריכה להיות מוסד דן ומבצע. יש גורסים שדיוני האסיפה צריכים להיות תיאורתיים בלבד. יש הרוצים להפוך את האסיפה למוסד מאשר בלבד. אני מתפלל בכל לבי לכך שכולם יראו באסיפה קודם כל מוסד מכובד, יהא תפקידו אשר יהיה.

מן הסתם נקרא יום אחד לדיון על צורת האסיפה, תפקידה ומעמדה. תמהני אם אז יעז מישהו לשאת את קולו. לדעתי יהיה על כולנו לשבת כשפנינו כבושות בקרקע.

הדברים הללו צריכים לבוא על תקונם. צריכים היו לבוא על תקונם מזה זמן רב, אבל מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, ויפה שעה אחת קודם.

                                                                                אמוץ

 

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 175

ב' בכסלו תשכ"ב 10/11/61

 

שבת שלום!

 

שבר ענן הוא מעורא בלתי רגיל אצלנו. ביום ששי שעבר ירד עלינו גשם עז במשך רבע שעה ועמו ברד בגודל בלתי רגיל שרפד את הדשאים. ההרים החלו נוזלים מים, ומפלים נהדרים נראו לעשרות נופלים מכל חריץ בהר. עד מהרה החלו המים נוזלים בערוצים לעבר נחל ערוגות, שעם ערב המה מרוב משברי העננים וסחף האדמה. השטפון החזק שבש את עבודת הנחת הצנור ופריצת הדרך בעריג'ה, ואף נגרם נזק. בדקות רטובות אלה ירדו כ-12 מ"מ גשם, ומצחילה העונה 13.4 מ"מ.

לאחר שטפונות השנה שעברה פנינו לנסיון הצפת שטחים בסחף. מדוע לא נעשה דבר להגשמת התכנית?

 

היום מגיעה מחלקת טירוניות למשך עשרה ימי עבודה במשק. אנו מקוים שהיחסים בין המשק והבנות יתהדקו לשביעות רצון הדדית.

כתת הגדנ"עים הנמצאת במשק לא ענתה על הדרישות המינימליות הצפויות. כנראה שלא היתה שום פעולת הסברה לפני יציאתם לעבודה, ויש להסיק את המסקנות לגבי יתר המחנות העתידים לבוא אלינו, אם יבואו, ואם כדאי יהיה להביא אותם.

 

 

בחברה

באסיפה

שאילתות:

יוסי ק. בקש לעיין בהצעה לקנית שעונים מעוררים לחדרים.

דב ג. שאל מדוע הופסק פרסום תיק המכתבים; מה נעשה כדי לשפר את בעיות הדאר ולמנוע ניסים ומזלות.; איך נמשך טפול המשק בנוגע להשלמת הכביש (מחכים להבטחות חדשות מהשר החדש); מדוע לא נמסר דו"ח ישיבות ועדות באסיפה.

ועדת עבודה הביאה את מסקנותיה לאסיפה בנוגע לתורנויות. לאחר דיון נפלה הצעת הועדה (להשאיר את המצב כמו שהוא), והוחלט שפריקת והעמסת האוטוקר יהיו במסגרת תורנות.

שטיפת כלים לבית ההבראה תיעשה בשעות העבודה.

אושרה יציאתו של שרגא לתנועה לשנתיים.

נעשה נסיון להעלות הצעה של ועדת הלבשה. מספר חברים מנעו דיון עניני בהצעה, לאחר ש פרצו בטענות עוד לפני שהוצגה הבעיה ולפני שהיה מקום להשמעת טענות. בהתפרצות כזאת יש מחוסר ההגינות ביחס למציעים.

 

ועדת חברה

הושלם תקנון רהוט, והוא יובא בקרוב לידיעת החברים.

 

מזכירות

אושרה חופשה לבכקה לשנה.

שתי משפחות מכנרת עומדות לעבור אלינו במסגרת שנת שרות. לכל משפחה יש שני ילדים.

הרופא הבטיח שבמידה ולא יוכל לבוא פעמיים בשבוע, ידאג לרופא מחליף במקומו. הוחלט לקבל הסדר זה ולבחון כיצד יתבצע.

הוחלט שלא לשלוח אדם לקורס תברואנים.

 

תרבות

יש להניח שהפעילות התרבותית תתחיל להתנער במקצת. הערב תוגש תכנית על ידי יענקלה מבית זרע באמצעות טייפ רקורדר. מהות התכנית עדיין לא ברורה לנו, אך יש להניח שנהנה.

ב-24/11 ירצה במשק י. שמעוני, ראש מחלקת אסיה במשרד החוץ ושגריר ישראל בבורמה לשעבר.

נמשכות ההכנות לחתונתם של לישי ושולה, חג החנוכה וחג העליה.

גרימי תפס יוזמה והחליט לקחת לידיו את ארגון התקליטיה.

ב"אגרת" מן השבוע שעבר נמסר דו"ח פעילות תרבותית במשקי האחוד בשנת תשכ"א. מן הדו"ח מסתבר שאנו נמצאים במקום השני, בין משקי האחוד ובין המאזינים להרצאות. אנו האזנו ל-14 הרצאות (לאחר מפלסים- 18 הרצאות).

 

 

במשק

גדולי מים

בניס נסע לאילת והצליח למצוא חצץ גרניט בזול בכמות של 100 מ"ק. בשבוע הבא יתחילו להביאו למשק ולמלא את הבריכות שהושלמו כבר. בינתיים גומרים את המסגרות להדליה. ס"כ הוכנו 162 מסגרות- 9 מסגרות לבריכה.

במלפפונים היה יבול נמוך, והוחלט לעקור אותם בשל חוסר בפריחה נקבית. מכינים עתה את הערוגות שיתפנו לשתילת עגבניות בעוד שבועיים. שתילי העגבניות יהיו מתוך המשתלה בהידרופונים בפלטו, שדוללה כהכנה להוצאת השתילים.

 

נסיונות

בסוף השבוע הבא ישתלו עציצים של זני כלאיים. מבחינת עשבי הבר עקור הקרקע לא הוכיח את עצמו. לאחר שתילת העגבניות ניוכח אם תצמח העלקת.

 

מספוא

הרודס והאספסת נקצרו. מסיבה בלתי ברורה לא נבט הסלק, ובשבוע הבא יזרע מחדש.

 

רפת

אמוץ: שום דבר מיוחד חוץ מעגלה חדשה, ימח שמה!

 

רכב

האוטוקאר חזר לעבוד בבית. הקומנדקאר- אוי, הקומנדקאר...

 

מוסך

כמו שהדוטש חזר באספקה החדשית, לאחר נתוח והבראה ממושכת, יהיה צורך לפתוח לו את הריצ'-רץ' כדי... לתקן אותו.

מתקנים את הפורדסון מיג'ור.

 

בניה

יצקו קומה שניה בבית הרביעי וכן את כיפת בריכת מי השתיה.

 

גן ירק

התחלנו לשלוח מלפפונים לשוק. ממשיכים לשתול חצילים ועגבניות. לפלפל ייעשה היפוך, בגלל חוסר אפשרות לקלטרו. בכך נגוזו כל מיטב החלומות, החוזרים מדי שנה בקשר לפלפל, ומדי שנה נהפכים על פהם.

 

מסע אל תוך העריג'ה

השבוע, לאחר השטפונות, היתה קפיצת דרך בעבודה בעריג'ה. קודם כל תוקנו נזקי השטפון. השטפונות המקומיים וכן השטפון הגדול למדו אותנו לדעת בפני מה אנו עומדים ואלו אמצעי בטחון עלינו לנקוט בעתיד. סוף סוף נגמרה העבודה במצוק שחסם את הדרך, ואח"כ נמשכה העבודה ללא הפרעות עד לסיומה המוצלח. כן הסתיים פזור הצנורות. אתמול התקים סיור קבלני ריתוך לקראת המכרז. יש להניח שתוך שלשה שבועות-חדש תתחיל עבודת הריתוך.

 

ציוד חקלאי

אנו עומדים בפני רכישת כלים חדשים: קופסאות לזריעת תירס, מגוב הידראולי, קונבייר (גלגלת להעמסה), מקצרה תלויה לטרקטור.

קימת הצעה שלא אושרה עדיין לקנות מרסס שלש נקודות.

 

מחפשים בעל עט שנון שיכתוב ל"אפיק" על בעית "הג'וקים בקבוץ".

 

בכל מכל

רחמן חזר מקורס השתלמות בציוד טלפונים.

היום בקר במשק מבקר המדינה, הפורש מתפקידו. ד"ר מוזס.

ביום ד' נערך סיור אנשי בטחון במטרה לקבוע את מקומה של האכסניה החדשה.

עם סיום העונה בבית הבראה יופסק השירות של אג"ד ביום רביעי למשק.

יוסי ק. נקבע כמקשר לטירוניות.

תוקן הבוסטר- היה סתום באבנים.

גם היום יש (או היה) שטפון קשה בעריג'ה.

סוף סוף הגיעה מברשת לנקוי הסוסה. איזה אושר .

 

דבורה: בגלל השטפון עברתי את העריג'ה על הצנור, אבל כל הזמן פחדתי שיצלצלו בטלפון ואקבל זרם...

 

 

דפיק

ליכט: אנו חיים על ג'וקים. נכנס לזה ג'וק ולזה ג'וק...

ארי: אפשר להדביר מזיקים...

 

מאיר הולך שחוח בחדר האוכל.

יונתן: מאיר, למה אתה הולך כמו בלויה?

חוה: כי הוא הולך על ידי.

 

אחד הגדנ"עים: האם זה הכרם העתיק של עין גדי?

 

שיחה במחסן:

-חניתה אשת מנהל בית הבראה.

-דליה אשת מרכז המשק.

-נירה אשת המזכיר.

-שושו אשת נהג האוטוקאר.

-כולן פה "אשת" מנהל...

נחמה- ואני אשת פקק...

 

הכל למען הנוי. אלי הזחיל גדנ"עי על המדרכה כשבידו מזמרה ואתה היה צריך לקצוץ דשא.

בפעם הבאה שישלח אותו להביא את המפזזת...

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 176

ט' בכסלו תשכ"ב 17/11/61

 

ברכת המשק לגיורא ובח"ל לנשואיהם

 

שבת שלום!

בודאי כבר שמתם לב, שהפעם מעטרת את העלון כותרת חדשה [ענף של דקל]. ובכן, כותרת זו, מעשה ידיה של נחמה, תהא הכותרת הקבועה של ה"אפיק".

 

לאחר השטפון השני, ביום הששי שעבר, המים בנחל דוד ברחו מאפיקם הרגיל וגרמו לשבוש חמור בהשקאה. הצנורות כולם מלאו באבנים וסחף. יהיה צורך להטות שוב את המים לכוון התפיסה ולפעול על מנת שדבר זה לא יקרה שנית.

 

ב"אפיק" של היום אנו מצרפים לקט נוסף של קטעי עתונות ובו "מכל טוב". אמנם היו קטעים נוספים, אלא שלא היה בהם מן החדוש. בין הקטעים היה פהוק נוסף של עזריה אלון ב"למרחב" (27/10). לעומת זה מצאנו קטע ב"הארץ" הראוי לתשומת לב.

 

אתמול, יום חמישי, שודרה במסגרת "יומן החדשות" שיחה, שוב בנוגע לתפיסה בנחל ערוגות. אמנם רק מעטים האזינו לה (בשל הצגת הסרט), אך ממה ששמענו על אודות השדור מסתבר, שהחברה להגנת הטבע אינה מפסיקה לחתור למען הפסקת העבודה. נראה לנו, שהמשק צריך לצאת לפעולת הסברה יותר רחבה ולנצל לשם כך כל אמצעי פרסום אפשרי. אם נשאר אדישים כלפי חוץ, דעת הקהל תצביע נגדנו- גם אם יהיו מוסדות טובים לצדנו.

 

היום נערך בקור של בני קפלן בנוגע לוטו שהחברה להגנת הטבע מטילה על קטע מסוים של קו המים. אייני יודע אם עד סגירת ה"אפיק" תהיה בידי אינפורמציה בקשר לסיור זה.

 

לאחר האכזבה של הגדנ"עים מן השבוע שעבר, הגיעה מחלקת חיילות עם סיום הטירונות שלהן לשבוע עבודה. על מנת לתת להן הרגשה טובה החלטנו לאמץ את החיילות ע"י החברים. וכך, בארוחות המנחה ובשעות הערב נקשרו היחסים, ויקוה שלשביעות רצונןם של שני הצדדים.

בעבודה הוכיחו הבנות רצון טוב, וכך עלה המוראל גם מבחינה משקית וגם מבחינה חברתית. אנו מקווים שהבנות לא יראו בכך בקור חד פעמי אצלנו, ואולי אף תשארנה לתקופת השל"ת.

 

מדי שבוע מופיע ה"אפיק", ומדי שבוע אנו משתדלים לגוון אותו. גם הפעם נעשה נסיון, ונראה את תוצאותיו. את קטעי העתונות ננסה לשלב לפי נושאיהם בתוך האינפורמציה. נראה איך דבר זה יתקבל.

-          ועדת הלבשה ישבה על המדוכה.

-          מה, כבר אין כסאות?

 

עם סיום מחזור בטלני הגדנ"ע

מן הראוי היה להזכירם לחובה במסגרת זאת. אין לעבור לסדר היום על מאורע רב רושם זה. צריך שידעו כל אלה העוסקים בנדון לאן הגענו. כנראה ששום הדרכה מוקדמת לא היתה כאן, וזו התוצרת. אף את המעט שבמעט שהואילו הנ"ל בטובם לעשות, הם עשו כשעל דגלם מתנוססת סיסמת זהב: "אותנו לא תדפקו!"

כבוד ויקר.

 

 

במשק

גן ירק

עד היום נאספו כ-6 טון מלפפונים. התסימו השתילות, חוץ משטח הורדים לשעבר, בשל חוסר מים. כרגע שותלים מלואים בחצילים ובעגבניות ומעשבים. ממשיכים בסקול השטחים המיועדים לקשואים, ולאחר שיזבלו אותם הם יזרעו לקראת סוף השבוע הבא. השטחים הם: הטרסה בעריג'ה, מלפפוני אביב מן השנה שעברה והנקניק בסדייר.

השבוע הבא יופעל כבר הבוסטר בעריג'ה.

 

 

מטע

תמרים- עונת הפרי הולכת ומסתימת. מתפנים לעבודות נקוי העצים ועשוב השדרות. נותרו עוד אשכולות ברהי בודדים, שיורדו בתחילת השבוע הבא.

 

ורדים- המטע עומד בלבלוב. עוסקים בנקוי השטח ומחכים לתחילת הקטיף.

 

פרדס- נקטפו עד עתה כ-2 טון לימונים.

 

מספוא

נגמר התירס לירק. זרעו מחדש סלק מספוא ועשב הכרוב. ועוד סנסציה: אתמול גמרו להוציא את הקורדונים מהשטח בעריג'ה, לקראת התירס.

 

נוי

שבשבוע הקרוב יתחילו לטפל בנוי סביב חדר האוכל. מכינים שטח לפרחי קטיף, והחברים מתבקשים לא לגזום מהטרדים- כולל גם את יודעי הגזום, החושבים שלהם מותר.

 

ועדת משק

הוחלט לקנות עגלים, למרות מחירם הרב.

השבת יערך דיון משותף של המזכירות וועדת משק ונציגי מפעל הסריגה בנוגע להמשך העבודה.

הועדה הביע תרעומת על שהמזכירות פלשה לתחומה בדיון על מפעל התמרוקים.

 

 

ועדת עבודה

השבוע שובצו חברי "ערבה", ולא נודע כי באו אל קרבנו...

 

בית הילדים

מרים נסעה לקנות רהוט לגן החדש, וילונות, שטיחים וצעצועים.

 

 

בחברה

באסיפה

-          ועדת עבודה מסרה הודעה לגבי משך יום העבודה: המתחילים לעבוד ב-4:00 יקומו ב-3:45 ויעבדו עד ל-13:00. מי שמתחיל לעבוד ב-5:00 יגמור ב-15:00.

-          תוחזר השיטה הקודמת למטבח, לפיה יחדשו את הבשול בשבת.

-          הוחלט לקנות שעונים מעוררים לחדרים.

-          ועדת ההלבשה הציעה לעבור לשיטת הנורמה לפי זמן. הוחלט שעל הועדה להביא הצעה מפורטת, שבה יושמו הפריטים עליהם יחול נוהג הנורמה לפי זמן.

-          דוצי מסר דו"ח על מפעל מוצרים קוסמטיים, לאור המגע שהיה עם הביאוכימאי ד"ר וידה.

 

תרבות

במסגרת ההכנות למסיבות הקרובות התחילה בעבודתה :תזמורת בצורת". בשבוע הבא יתחילו לעבוד על האופרטה.

 

ספורט

מאיר, אלי ודרור יצאו להתחרות מחר במרוץ "סיני", שיערך בטבעון. אנו מאחלים להם הצלחה, ושהגביע יחזור אתם למשק.

 

בחדר המזכירות נעשתה מהפכה זוטא. הוחלף חלק מן הציוד, ואוירת זכוכית מרחפת במקום.

 

מאיר שואל את סעדיה אם הוא מוכן לעבוד בשבת.

סעדיה: כן, אני מוכן.

מאיר: למה אתה מוכן לעבוד בשבת?

סעדיה: כי אני רוצה לעשות ארון.

מאיר: אז למה לא תעשה אותו בשבת?

סעדיה: מה אני משוגע לעבוד בשבת???

 

בחלופי המחזורים של בית ההבראה שואלות המבריאות הותיקות:

איזו סחורה באה?

עונה אחת: כסף וזהב!

-הא??

-שערות כסף ושניים מזהב...

 

השבוע נתפסו במשק שבעה נחשים, וכולם חיים ומיועדים לשיווק... הכנסה זאת יכולה לגדול אם נבוא בתביעה בנוסח הכתבה דלמטה:

[תביעת ימאים לתוספת כסף לאחר שבאונייתם התגלו מספר נחשים].

 

דני: למה לא לוקחים את צביקה מאתנו לתזמורת בצורת?...

אילה: כי יש לו בס...

 

למה

למה שרגא לא בא עם הפליימוט?

 

 

תקנון רהוט

פנימי בהחלט ולא להפצה

 

הצעת ועדת חברה לנקוד ברהוט

הצעת ועדת חברה לשינוי תקנון בריהוט באה לאחר תקופה ממושכת של תקנון רהוט לפי נורמה. קשה לדעת מי פשט את הרגל- התקנון או ועדת חברה. למעשה השליטה על הנורמה בריהוט עברה משיפוטה של הועדה לידי החברים עצם. אין להאשים בזה איש, כי לרהוט יש חלק גדול בסגנון חייו של כל אחד ואחד מאתנו.

לכן ראתה ועדת חברה להציע תקנון רהוט חדש, שלדעתה יענה על דרישות אלה.

 

פרוט ההצעה מתואר להלן:

רהוט לפי נקוד יתבצע בהתאם לותק של החבר בקבוצה ובאפשרויות הקבוצה לספק רהוט לחבר. החלוקה תתבצע לפי נקוד, כל נקודה תהיה שוה בערכה ללירה ישראלית אחת.

החלוקה תתבצע לפי קבוצות ותק.

קבוצה א'

חברים חדשים, זוגות עד 3 שנים, רוקים עד 5 שנים.

קבוצה א' תכלול רהוט יסוד, שבו יקבל החבר את הרהיטים הבאים לא לפי נקוד:

מטה+מזרון, שלחן, שרפרפים, כסוי מטה, מפה לשלחן, כוננית, וילונות, אגרטל, מטה תחתית.

 

קבוצה ב'

חברים נשואים, 3 שנים לחברותם בקבוצה. רוקים, 5 שנים לחברותם בקבוצה.

1.      לקבוצה ב' יחולק הרהוט לפי נקוד. קבוצת ותק זו תהיה עד 5 שנים לנשוי ולרוק.

הכונה שחבר שיקבל רהוט לפי תקן זה, יזכה לתוספת או לשנוי ברהוט רק לאחר 5 שנים.

ההצעה לרהוט היא: כוננית, שלחן סלוני, 2 כסאות או שרפרפים, כורסה, שלחן לרדיו.

2.      לחברים ינתן סכום נקודות ריאלי לרכישת רהוט זה. לחבר הזכות לקנות רהוט אחר, או להצטמצם ברהוט מסוים שבו יחפוץ , וזה רק בסכום הנקודות העומד לרשותו.

3.      אין לחבר רשות לקחת הלואות מכל גורם שהוא לצורך השפור ברהוט, מתוך כונה שבמשך השנים יוחזר סכום זה ע"י הקבוצה.

4.      קבוצות ותק תחולקנה ל-5 שנים כל אחת.

5.      החלוקה לנקוד תתבצע בהתאם לתקציב שינתן לועדת חברה.

6.      מדי שנה תוגש הצעת תקציב המיועד לועדת חברים לצורך רכישת רהיטים.

7.      יעשו כל המאמצים לספק לחברים את הרהוט בפעם אחת, כמובן לפי תור שישמר ע" ועדת חברה.

8.      ועדת חברה מתחיבת לספק הרהוט לכל קבוצה שהיא עד תום המועד לקבוצה זו. תנאי זה יותאם לגודל התקציב שיועמד לרשות הועדה ולאפשרויות הקבוצה.

יוצאים מהכלל:

אחרי 3 שנים יקבל רוק: רדיו, קומקום חשמלי, 6 כוסות, כלים לסוכר, תה, קפה.

 

במדה ותתקבל הצעה זו יעברו ועדת חברה ונגר חבר משק בדירות החברים ויעריכו את הרהוט לפי הערך והזמן. בהתאם לכך יקבי סכום הנקודות העומדות לרשותו של כל חבר וחבר.

 

                                                             ועדת חברה

 

 

טפיק

חניתה באה עם יעל (3 חדשים).

אורית: הוי, יש לה פרצוף!...

 

כרמלה באה עם סרט ירוק לבית הילדים.

דלית: כרמלה, יש לך יום הולדת בראש?

 

בועז רואה את יוסי עובד ליד מכונה מרעישה.

בועז: יוסי, מה אתה עושה גלים???

 

כרמלה שולחת את בועז (2) אל גרוטאות הג'יפים המיועדים לילדים.

בועז מחפש את הג'יפים ולא מוצא:

כרמלה, זה לא ג'יפ, זה מסגריה!

 

אורית רואה שמהטרקטור נוזל שמן.

אורית: הוי, הטרקטור עושה פיפי. ואתה גם מחליף לו את התחתונים?

 

בשעת קבלת שבת בועז מקמט את המפה.

דלית (2): הוי, בועז לוקח את השבת!

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 177

ט"ו בכסלו תשכ"ב 24/11/1961

 

שבת שלום!

החורף, שעמד לו מאחורי הדלת מזה זמן די רב, פרץ לפתע פנימה ברוח סערה, בלי שום הודעה מקדמת. חוצפה שכזאת- להכנס בלי לדפוק בדלת. כל אלה מבינינו, שאי פעם הובטח להם שבעין גדי חורף זה לא חורף, נתאכזבו מרה. אבל אם הקור יועיל למחירי הירקות, יצא הפסדנו בשכרנו.

 

החתונה וחג החנוכה כבר מאחרי הכתל. הדי החזרות נשמעים ערב ערב, והנוגעים בדבר עסוקים עד מעבר לראש. אתמול נערכה ישיבת ועדת משק בעשר בלילה- "בגלל החזרות".

 

על אף הקור והגשם סרנו למסיבת הסיום של החיות. לכל הדעות קבלנו אותן יפה, והן זוכרות את כולנו לטובה ומסרו דרישת שלום חמה לכולם. חבל שכל זה לא הועיל לשכנע אף אחת להשאר כאן לשל"ת (אולי אחת מהן שנתה את דעתה במשך הלילה?- הלואי!). ממשקים בעלי נסיון בקליטת חילות נחמו אותנו ואמרו שכך זה התחיל גם אצלם. אולי זו צרת רבים, אבל אין כאן אף שמץ של נחמה. איחולינו הלבביים מלוים את הבנות בדרכן, וכולנו מקוים לראותן פה במהרה. אגב, ככל שיציבו אותן למקומות גרועים יותר- סיכויינו רבים יותר.

 

ביום שלישי הקרוב יבקרו אצלנו חברי מערכת "דבר", ובערב תערך שיחה. זה לא מבטיח שמכאן ולהבא העתון יהיה בדיוק לטעמנו, אבל יש סכויים.

 

 

במשק

גן ירק

קטיף המלפפונים של יום שני שעבר מהוה את שיא עין גדי עד עתה: 330 תיבותמ-31 דונם. היום כבר נקטפו 16 ד' נוספים. בינתים הופיעה התפרצות של וירוס מוזאיקה וכנראה גם פוזריום. הסכוי היחידי הוא שההתקפה תעצר, אחרת יהיה רע.

שתילת העגבניות הולכת ומסתימת. בבצל ובחצילים, כרגיל, מעשבים.

 

כרם

הגיעה העונה המתה. מרססים ומשקים בלבד. לא נוקטים כל פעולה נגד הטריפס הרב שעל העלים, היות והגיע זמן הנשירה. שטיפת המלח בטרסה הששית, שנמשכה כחדש, נסתימה.

 

פרדס

רב השתילים החדשים כבר מלבלבים. למרות השטיפה יש כתמי מלח, והם נשטפים שנית. בקטיף האחרון נתגלו חטטים על הפרי. נשלחו דוגמאות לבדיקה. מדשנים בגפרת אמון ורוצים להוסיף זבל אורגני.

סכום כל המשלוחים הוא מעל 2 טון, חוץ מצריכת הבית.

 

תמרים

נותרו עוד כעשרה אשכולות ברהי, ובזאת תסתים עונת הפרי. כעת עוסקים בעקר בבצוע סדורי ההשקאה במטע הגדול. מתקנים את הגומות שנפגעו ע"י שטפונות וטרקטוריסטים. אח"כ יושקה השטח ויתקעו עמודי עץ לתמיכת צנורות פתחים. מדללים את החטרים על העצים. עקב עומס העבודה נפסקו הרסוס והעשוב.

 

הידרופונים

נשתלו עגבניות מזן מונימייקר. התחילו בהרכבת המסגרות על הבריכות החדשות. מכונית ראשונה עם גרניט למלוי הבריכות הגיעה השבוע.

 

נסיונות

נשתלו עגבניות מזני כלאיים; בעציצי עפר, מסבה לא ידועה לנו, חל עכוב בהתפתחות השתילים בעציצים, מה שגרם לצמצום השטח. מספר עציצים נשלחו לבדיקה.

 

 

בחברה

במזכירות

מחזור הכספים של קב' עין גדי הולך וגדל. החלק העקרי של הוצאות המשק הוא הזמנות וקניות שונות. ההזמנות נמסרות למרכז הקניות ע"י מספר גדול של חברים, כל אחד בשטח עבודתו. לעתים נדמה שהענין רחוק מלהיות מסודר. כל אחד מזמין, כל אחד קונה, אין פקוח, אין התיחסות לתקציב שבתכנית המשק. נעשו מספר נסיונות לפקח על התקציבים, הצרכניים והיצרניים. מסבות שונות הדבר לא הפך לשיטה. לאחר דיון במזכירות החלט שהחל מהזמנות חדש זה ינהג שוב פקוח על ההזמנות, בתקוה שהפעם נתמיד בכך. וזו החלטת המזכירות, בלשון הפרטיכל:

הזמנות הענפים היצרניים יקבלו אשור מרכז המשק לפני שיוגשו למרכז הקניות. הזמנות הענפים הצרכניים יוגשו בציון ערך ההזמנה. כן תרשם היתרה שנשארה. במטבח תרשם יתרה חדשית, ובמחסן תרשם יתרה שנתית. הזמנות שאושרו ע"י מרכז המשק יקנו. הזמן המדויק יקבע בתאום בין מרכז המשק ומרכז הקניות.

על קניות בית הילדים יפקח מרכז הקניות. הזמנות ועדת תרבות ירוכזו ע"י מרכז הועדה ויועברו לאישור הגזבר.

 

בועדת משק

החלט להגדיל את שטח העגבניות ב-10 דונם. מזה 5 דונם יזרעו במקום ו-5 דונם ישתלו. המשתלה תזרע בשטח ההידרופונים השבוע.

החלט לבדוק את האפשרויות להחלפת הדי-8, ואח"כ להחליט סופית.

בשטח הורדים ישתלו מלואים.

החלט לקנות מיד 1000 צנורות קלים.

מלפפוני אביב יזרעו בגן בית.

 

באסיפה

עקב האחורים הרבים בתחילת האסיפות, תועבר שעת פתיחת האסיפה בשעה 9:15. אם יאחרו- תבוטל האסיפה.

בניס שואל מה בקשר לכביש ומציע לנקוט בצעדים אשר יזרזו את השלמתו. הרצל בקש לברר את המצב לפני נקיטת צעדים קצוניים.

לשאלת דרור מ. הובהר שיכנסו לדירות החדשות מיד לכשיתאפשר.

לאחר דיון סוער וברוב של 13 נגד 5 החלט ששרגא לא יצא לתנועה. שרגא כבר שוב בבית, ואין לו יותר פליימוט.

נמסרה אינפורמציה על ההתפתחויות בקשר למפעל הסריגה, הפעלתו ויצוא התוצרת. ברב של 14 נגד 5 החלט להפעילו.

 

לקט, שכחה ופאה

האוטוקר חזר לעבוד בחוץ. המשלוחים יובלו במכוניות שכורות.

כמות הגשם אתמול 7.3 מ"מ, ומתחילת העונה 24.33 מ"מ.

קב' "הפועל" עין גדי נטלה, זו הפעם השניה ברציפות, את גביע מרוץ סיני.

החל מן השבוע הבא יחול שנוי בצורת חלוקת אספקה קטנה: בחדר האכל תקבע תיבה, שלתוכה ישימו החברים פתקי הזמנות. האסיפה תחולק לתאים.

 

אורית (21/2):

דלית, שתי הקקאו. זה טוב, זה אוסם.

 

דבש ועוקץ

הכותרת הזו היתה מיועדת לרשימה של עודד על דבורים ומכורת. הרשימה היא גדולה, רבת כמות ואיכות, אבל היא תודפס רק בשבוע הבא, מפני שהשעה היא 8:00. זה מאד לא נעים לי, שאם כבר פעם מישהו כתב, וברצון, אני נאלץ לדחותו, אבל לא נותר לי זמן, באמת שלא חשוב כרגע למה. עם עודד הסליחה.

 

                                                                   אמוץ

 

הוצאת חוטרים:

סעיף זה ניכר כאן, רק כדי להזכיר שתמר מלא חטרים הוא עץ בלתי יעיל, וזה שאנחנו לא מוציאים חטרים כעת, פירושו הפסד של אלפי לירות בגחח מיעוט פרי ובגלל תוספת ימי עבודה אח"כ בהוצאת אותם החטרים.

נשאלת השאלה, אם מבחינה כלכלית פשוטה לא משתלם יותר לחסוך שני אנשים בכל שנה לשם הוצאת חוטרים בלבד.

קוטפים היום עגבניות, מלפפונים, חצילים. הבא נקרא לסעיף שלנו "קטיף חטרים"- אולי זה יעזור!...

                                                                             יואב

טפיק

הגננת ספרה לילדים בחנוכה כי היונים היו רבים והיהודים מעטים, וכך גם היום: היהודים מעטים. שואל יובל:

גם כשגרעין צורים בא?

 

כשנועם רואה כלב הוא עושה בה, הב.

השבוע כשצ'רלי בא מולו, הסתכל בו נועם ופתאם עשה: הב הב.

 

נירה ליובל: למה המכנסיים שלך נופלים?

יובל: אני כל כך שמן שאני דוחף את המכנסיים.

 

הקיוסק עלה על דרך המלך!

מחר שבת בשעה 4:30 תתקיים הפתיחה הרשמית של הקיוסק וחנוכת מכונת האספרסו. כל דכפין מוזמן. הסעה מובטחת. השתיה כדת, אין אונס.

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 178

כ"ג בכסלו תשכ"ב 1/12/61

 

שבת שלום!

כל מי שקורא עתון יודע את המעשה במורדים הרוצים באלג'יריה צרפתית, ומדי פעם עולים על הגל של תחנת השדור שם ומודיעים לצבור על קיומם. כל אחד יודע שמעשה זה הוא חסר תועלת, מפני שבסופו של דבר תהיה אלג'יריה מדינתם הריבונית של האלג'ירים.

את התפקיד המקביל, כאן בארץ, נטלה על עצמה החברה להגנת הטבע. אחת לכמה זמן היא קונה שדור בקול ישראל, וכך יודע העם בישראל על קיומה של החברה להגנת הטבע.

כל זה בודאי היה נמחק מבין שטחי ההתענינות שלנו, אלמלא היינו נושא לכמה וכמה שדורי השמצה בזמן האחרון. נותר לנו רק לקוות, שכמו המורדים שם, כן גם הצועקים כאן לא יצליחו למנוע את מי נחל ערוגות מאתנו. יחד עם זאת צריכה להמצא דרך על מנת שנוכל להביא לידיעת הצבור שאין אנו משחיתי נוף הארץ לתאבון, מפני שזה הוא הפרצוף שעושה לנו הפרסומת מעל גלי האתר.

 

גן ירק

עד עתה נשלחו 19.6 ט' מלפפונים. השבוע חל צמצום מפתיע ביבול. מקוים שגורם הצמצום הוא הקור, ובשבוע הבא יעלה היבול שוב. על כל פנים, הצמחים, שנשלחו לבדיקה מחשש מחלה , חזרו ללא ממצא פתולוגי.

נזרעו 5 ד' עגבניות בשטח. התחילו בהכנת השטח למלפפוני פלסטיק. בשבוע הבא יתחילו בזריעת הקשואים.

 

מטע

כולם עוסקים בלמודים. גיורא, צפורה ודוביק סיירו בבתי אריזה לתמרים של דגניה ב', כנרת, צמח ובית שאן. אילה ויעל השתלמו בגני יהודה.

 

                      למה?

למה שולחים לאורי לויט את החוזרים בדבר אליפות "הפועל" בכדוסל?

 

מזכירות

מקים להכנס בשבוע הבא לבתים החדשים. הכונה היא להעביר חברים הגרים שניים בחדר בבתים בני קומה אחת לבתים החדשים, ולשכן את רווקי שדמות בבתים המפונים, אחד בחדר.

עם סגירת בית ההבראה ננעלו החדרים. החברים מתבקשים לקחת בחשבון שהצריפים אינם מיועדים לשכון.

 

ועדת חברה

שותקה למשך שלשה שבועות עקב החזרות. מיד לאחר החתונה יגשו לטיפול בעניני הרהוט.

 

קצת על מחנות עבודה

הבקר יצאו מכאן לאחר שבועיים בני קבוצת שילר. כל מי שנדמה לו שהוא יודע את ההמשך, בלשון נשגבת ונמלצת, כגון: תודתנו נתונה להם מקרב לב על שנחלצו לעזרתנו, טעה הפעם. כולנו יודעים שעומס העבודה בעין גדי בעונה הוא גדול, ויש הכרח להעזר בכח עבודה זמני. אפשר לפתור את הבעיה בדרך שלא תראה לרבים מאתנו- ע"י עבודה שכירה. אם יהיו כאן אי פעם שכירים, הם יגורו מן הסתם בתנאים פחות או יותר טובים, כי אחרת הם לא יסכימו. הם, כמובן, יאכלו אתנו בחדר האכל, גם בימי ששי, כנהוג היום לגבי סולל בונה, ואף יוזמנו לכל מסיבה, כשם שנמצא מי שרצה להזמין את הדרוזים למסיבה בסוכות. את שכר העבודה אין צורך להזכיר, והתוצאה מכל אלה היא שיקראו לנו מנצלים. מחלות העבודה נוצרו כדי שלא נקרא מנצלים, אבל מה אנו עושים בם? מביאים אותם לכאן בכל מיני דרכים שונות ומשונות, משכנים אותם באהלים פרוצים לרוח וגשם,, בדרך כלל הם אוכלים לחוד. יש להניח שהם מתרגשים מכל זאת הרבה פחות ממני. אם כל אלה שמצפים לזאת מהם- עובדים. הם אפילו רוצים לשתף אותנו בשמחתם עם סיום המחנה, וכאן מחכה להם האכזבה. רוב חברי הקבוצה אף אינם טורחים להציץ לחדר האכל. יש אף מי שמנסה להצדיק זאת. קשה לומר שהיחס הזה הוא לגמרי הוגן, שלא לדבר על האפשרות שקליטה טובה יותר אולי תקשור מי מהם אלינו. אני מאד מפקפק בתועלת הדברים כפי שנאמרו כאן, אבל דומני שמתבקש שנוי מה.

 

לקט פנינים שנאספו ע"י מחנה העבודה

... אתר הטבע צ'רלי ולהקת כלביו ונחשיו...

אילו שמר דובי במשך כל זמן שהותנו כאן, כי אז היינו משכימים קום באשמורת הבקר השמינית.

... מהמועצה למניעת תאונות דרכים מודיעים שהוענק פרס נהג זהיר לדרור מעין גדי.

אל תרפו ידיכם מרעש הגלים הנישאים על האתר... נרשה לכם לשאוב ממי ערוגות בדלי עם חבל.

כל בעלי המקצועות החפשיים מוזמנים לקטיף מחר.

 

על דבורים ועל עין גדי

זה מספר שנים מעלים מדי פעם רעיון הקמת מכורת בעין גדי. עוד מזמן האחזות הנח"ל נעשה נסיון, שאין איש יודע מה מסקנותיו. סופו היה- כשלון! אף אנו נסינו לפני כ-4 שנים, וגם הפעם הדרך לא היתה סוגה בשושנים. חוסר ידע מקצועי וחוסר יחס מספיק הביאו את הענף לחיסולו, והוא עודנו באיבו.

בטרם אכניסכם לעוביה של קורה, עלי לציין שאין הכונה לפתח כאן מכורת לדבש. צמחית האזור כה דלה עד שבקושי תוכל לספק דבש וצוף למספר כורות מצומצם. לכן מותרים אנו מראש על כוון זה ומתרכזים במכורת רביה שתפקידיה: 1. גדול מלכות טהורות גזע והפריתן ע"י זכרים טהורי גזע. 2. הגדול יתבצע בעונה מוקדמת.

כמו כל ענף חקלאי כן גם ה[    ] אינה דורכת במקום. מדי פעם חלה התקדמות. משך מאות בשנים היתה הדבורה המקומית שלטת בכפה בארצנו. יבול הדבש היה נמוך, ואפיה העצבני היה מקשה מאד על עבודת הכורן, שצריכה להיות מיסודה עבודה שקטה ומסודרת, קרת רוח וללא חפזון. מובן ששני חסרונות בולטים אלה- נוסף לאחרים- דחפו את כורני הארץ לחפוש פתרון, שנמצא בדמות הדבורה האיטלקית. יבולה הרבה יותר גבוה, ואופיה שקט ביותר (שמעתם על דבורים שאינן עוקצות... אל תנסו!!!). אף לה מעלות ומגרעות, אך אלה משניים בחשיבותם, ויש אפשרות להתגבר עליהם באמצעים מלאכותיים. הוחל, אם כן, בהכנסת הגזע האיטלקי לארץ. מדי פעם הובא מספר מלכות מצומצם ממכורת רביה בארה"ב, ובכדי להחיש את החדרת הגזע הקימו גם הארץ מכורות לרביה. אך אליה וקוץ בה- אין כל אפשרות לבחור את הזכר אשר יפרה את המלכה הצעירה, היות ובסביבה יש כורות מגזע מקומי, ואף זכריהן משתתפים במרוץ הכלולות. כך שבמקום גזע טהור מקבלים הצלבה בין הדבורה האיטלקית והמקומית, דבר הרחוק מלענות על הדרישות.

בעין גדי יש אפשרות להתגבר על מגבלה זו, היות והמקום מבודד ואין בו כל גזע דבורים (בקיץ אין לו אפילו אפשרות קיום, עקב חוסר צמחיה ומכת הצרעות). לכן יכולים אנו בלב שקט להביא לכאן הגזע הרצוי לנו ולהפעיל תחנת הפריה, בידיעה ברורה שנקבל מלכות מופרות טהורות גזע. היות ועין גדי היא חממה טבעית, ביכולתנו להופיע בשוק עם מלכות מופרות כחדשיים ויותר לפני פריחת ההדרים, כך שלנחיל הצעיר יש שהות להתעצם ולהכנס לפריחה כמשפחה מבוססת, שתתן עוד באותה העונה יבול דבש, שיכסה את הוצאות הכורן על אותו נחיל ואף יותיר רוח מה (בשנה שעברה נעשו נחילים מקדמים ממלכות עין גדי ב-1 למרץ, וב-20 לאפריל הם נדדו כמשפחות מבוססות).

אורך חיי המלכה הוא אמנם מספר שנים, אך עקר פוריותה בצעירותה, שאז היא מרבה להטיל, וככל שיגדל מספר הפועלות האוגרות, כן תגדל תנובת הדבש. לכן שואף כל כורן להחליף מידי שנתיים, ואפילו ידי שנה, את המלכות בכורות. על ידי כך הוא מזריק זריקת עלומים ומרץ בעורקי המכורת ומעלה את הדינמיות שלה, מעשה ששכרו בצדו, אם כי הוא כרוך בהוצאה כספית לא קטנה. מן האמור לעיל מסתבר שיש שוק טוב למלכות, במיוחד עם נתונים כשלנו.

בשנה שעברה התחלנו בדבר בצורה יסודית-נסיונית, כפי שרק תחנת נסיונות צבורית היתה מרשה לעצמה. התחלנו בלימוד הצד המיוחד של גידול מלכות בצורה מסחרית מחד, וכיצד מתבצע הדבר כאן.

שלושה גורמים עלולים למנוע מהענף להיות רנטבילי:

1) ידע מקצועי: כאן חלה התקדמות רבה, אך יש לתרגם את הידע הנסיוני לקנה מדה מסחרי.

2) משך עונת הגידול: צריכה להיות ארוכה ככל האפשר. הגידול עצמו הוא במחזורים בני -12-14 יום. בקשר לכך נעשים מאמצים רבים לזרוז ההטלה הזכרית, מה שנותן למעשה את אות הזנוק לתחילת העבודה הממשית (כידוע מטילה המלכה שני סוגי ביצים: מופרות, מהן בוקעות פועלות, ובלתי מופרות, מהן בוקעים זכרים. למעלה מתחדשת ההטלה הזכרית בתחילת האביב. בשנה שעברה היתה כאן הטלה זכרית ראשונה ב-25/12.

3) מספר ארגזי ההפריה(נחלילים) צריך להיות רב ככל האפשר , תוך ניצול מכסימלי של הצמחיה, אך יחד עם זה לא לחרוג מן המסגרת המותרת. נעשו נסיונות שונים ביחס לגודל הנחליל. ככל שימעט בנחליל מספר הדבורים היכולות להיות קשורות קשר אורגני כמשפחה, כן יגדל מספר הנחלילים שנוכל להעמיד בשטח. בצד הגדול המסחרי נמשיך בעכוב בכוון זה, לקביעה סופית של גודל הארגז.

לבה של הכוורת- מלכתה. מסביבה שוקקים החיים היום-יומיים, ובלעדיה הולכת הכורת ומתנונת. התמותה גדלה, גידול דבורים צעירות-אין, והסוף נראה באופק.

בזמן תמורות בכורת הולכת המלכה לאיבוד. בזמן ההתנחלות, כשהדבורה הזקנה עוזבת את הקן עם נחיל, מתחילות הדבורים הנשארות להזין רימות צעירות במזון מיוחד- מזון מלכות- שהוא קובע למעשה את צורת התפתחות הרימה שתגדל ותהיה למלכה. יצר השמירה על קיום הגזע הוא כה חזק עד שאין בן מסתפקות ביצירת מלכון (תא ובו רימה מלכה) אחד, אלא יוצרות רזרבות עצומות, עד כמה עשרו. מלכונים. מאחד מהם בוקעת המלכה, וכדי להיות גברת יחידה היא משמידה בשיטתיות את כל הנותרים. כעבור ימים ספורים היא יוצאת למסע כלולותיה. עשרות ומאות זכרים רודפים אחריה, וכל משאלתם- פעם אחת ודי! אך רק מספר מצומצם של זכרים משיגה ומפרה אותה. לאחר מנוחה בת יומיים-שלושה היא מתפנה למלאכת הקודש- להטלה.

את כל האמור לעיל, מתוך ידיעת אורח חיי דבורת הדבש, אנו מכוונים לאפיק הרצוי לנו. יוצרים באופן מלאכותי מאות מלכונים, אשר בבוא עיתם לבקוע הם מועברים לנחלילים- שם בוקעות המלכות, ומשם הן יוצאות למסע כלולותיהן ומתחילות להטיל. משך ההטלה כאן הוא רק יומיים-שלשה. אח"כ היא מוכנסת לכלוב, יחד עם 6-7 פועלות משרתות ומנת מזון- ולדרך. מיד מוכנס מלכון חדש, הבוקע למחרת היום, ושוב מתחיל המחזור.

לפי התכנון תוציא המכורת לשוק השנה לפחות אלף מלכות, 50 נחילים מוקדמים ותנובת דבש ממכורת ערפית שתמצא בסביבת פתח תקוה. אין באפשרותנו להחזיק כאן מספר רב של משפחות כדי למלא את הנחלילים.

עד כאן- בקוים כלליים. היריעה רחבה במקצת. נקוה שנוכל לעמוד בתכנית מינימום זו, ואף לעלות עליה.

                                                       עודד [רייקין]

 

בטלפון:

-          מה עושה יונקי בחנוכה?

-          יש לה לידה טבעית. אי אפשר לדחות את זה.

 

רבינוביץ (אבא של לישי) מטלפן:

-          לישי חולה בבית, יבוא עם שולה ביום ראשון, ושנחכה לו.

ובכן, ללישי החלמה מהירה, ונא לשלוח הזמנות לחתונה.

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 179

א' בטבת תשכ"ב 8/12/61

חנוכה תשכ"ב

יוחג החג באלף אור

 

לשולה ולישי

שפע ברכות ומז"ט לנשואיכם

 

שמונה חנוכות הן:

חנוכת בריתו של עולם

חנוכת משה את המשכן במדבר,

חנוכת הבית הראשון בימי שלמה,

חנוכת בית שני- בימי עזרא ונחמיה,

חנוכת החומה של ירושלים בימי נחמיה,

חנוכת הבית בימי החשמונאים,

חנוכת העולם הבא,

חנוכת הבית השלישי- היא מדינת ישראל.

 

שבת שלום!

שבוע חנכה כבר כמעט מאחורינו; שבוע גדוש באירועים. את פני הנר הראשון קדמנו בהדלקת החנכיה. על הצלחת מסיבת חנכה עלינו להודות למאמציו של שלוקי וחברי המקהלה והתזמורת, שזו הפעם הראשונה שהם מלאו ערב בתכנית שלמה.

אנשי האכסניה הדליקו חנוכית ענק על הנג'ר, שאורה נשקף על פני מרחב ים המלח. אך עם כל הרצון הטוב- אי אפשר היה לראותה בירושלים, כפי שכמה עתנואים בבאר שבע רצו שזה יהיה.

מתח החזרות רפה במקצת לאחר המסיבה ופג לגמרי לאחר החתונה. אם נזכור שבכוד חודש תתקים מסבה לציון חג העליה, הרי יהיה עלינו לשנס מתנינו מחדש למאמץ נוסף.

 

בימי חנכה הגשומים ירדו 12.9 מ"מגשם, ומתחילת העונה 37.2 מ"מ.

 

מקובל לחשוב, שגשם היורד בעת החתונה מעיד על כלה לקקנית האוהבת ממתקים. אינני יודע אם זה באמת כך- אבל הגשם הבלתי צפוי, שירד ביום שלישי, שבש את תכניות היום, ולכן פתחנו את תכניות הערב בחופה עצמה, שנערכה על הדשא, לאחר שהאורחים, שנתקעו בדרך הבוצית, הצליחו להחלץ ולהגיע למשק. המאמצים שהושקעו בהכנת תכנית הבידור, לאחר הארוחה החגיגית, הוכיחו שהכל כדאי, וההצלחה היתה מלאה. ראוי לציין את הצוות החדש של האופרטה, המורכב רובו מגרעין "ערבה".

רציתי, כפי שהיה בעבר, להוציא את ה"אפיק" ובו טקסט של האופרטה בערב החתונה, אלא שזה לא היה פשוט. שאלתי רבים: "מה אפשר לכתוב ב"אפיק, כשלישי מתחתן?"- "או-הו, על לישי חסר לך חמר?" היתה התשובה כאחת. אבל מה בדיוק- איש לא יכול היה לפרש. כי לישי זה לישי. השם עצמו אומר הכל. אבל להוציא "אפיק" שבו כתוב רק "לישי"... אגב, גרימי, בהקדמה על השיר" שי-לה לי-שו" , ספר ששולה היתה צריכה את עידודו של איזנ מגיד עתידות, אבל הוא לא ידע פרט אחר. מענין כמה שהזוג הזה מתאים האחד לשני. אני למשל קבלתי מלישי מכתב ב-19/11/55 ובו הוא מתאר טיול בנצרת, לאחר בקור שבתי בכפר החורש אצל בני טפוחיו בהכשרה הצעירה של גרעין "רעות". בנצרת טמן לישי 250 פרוטות בידו המלוכלכת של מגיד עתידות, כדי שיגיד לו שיחכה עד שתבוא שולה. אבל מה באמת אמר המגיד: "המקצוע שאתה עוסק בו מענין אותך ואל תחליפנו; בעוד ששה חדשים תגש אלי ואומר לך באם הבת שאתה אוהב תהא שלך... הדברים שאתה עוסק בהם מענינים אותך מאד וגוזלים ממך את ההתענינות באותה בת שאתה אוהב". לישי-כבר אז!

 

אמש ערכנו ערב שעשועים ומשחקים, בתור נסיון לגון את ימי חג החנוכה. ההצלחה וההתלהבות עלו על המשוער, וועדת תרבות תעיין באפשרות לארגן ערבים נוספים מסוג זה.

הערב נאזין להרצאתו של נתנאל לורך ממשרד החוץ. מחר ב-10:3 לפני הצהרים ימשיך המרצה על הנושא: "מאבק ההסברה בין ישראל לערב".

את החג יסגור מרוץ לפיד שיתקיים מחר לפנות ערב. המרוץ יהיה במסגרת התחרות בין הנשואים לרווקים, והמנצח יזכה בהדלקת חנוכיה במרכז המשק.

 

[קטעי עתונות בנושאים: מירוץ סיני, מעיינות עין גדי והמלפפונים].

 

במשק

ממשיכים באסיף המלפפונים. עברנו כבר את מחצית הטון לדונם. עד עתה נאספו כבר 26,8 טון.

מספוא: התחילו להכין את השטחים לתירס.

השקאה: הגיעו 1000 מ' צנורות קלים, שנקנו בכספי המשק.

חשמל: גומרים את סדורי החשמל בבתים החדשים, ובשבוע הבא יחברו את הבתים והגן למים ולחשמל.

גן ירק: נזרעו כ-22 ד' קשואים, ובשבוע הבא יזרעו עוד כ-10 ד'. מצב המלפפונים לא טוב בשל הנבילה הגדולה.

תמרים: מצב העשוב והוצאת החוטרים הוא קשה ביותר. בשבוע הבא יבואו חילי הפקוד ליום עבודה ויגויסו לתמרים.

 

השבוע הגיעו קטעי עתונים בכמות לא מבוטלת. יכולים אתם לתאר כמה יש בם לכלוך ודברי איולת. ה"אפיק" אינו יכול להיות מעודכן בפרסום קטעים נבחרים, אך נעשה זאת בהקדם. מעניין רק מה ימסר עכשיו לקהל הרחב בעקבות העובדה שמשרד הפנים אשר את תכנית תפיסת העריג'ה כמו שהיא!

[רצ"ב קטעי עתונות בנושא]

 

 

שי-לה לישו

("יוסי יונה")

שולה, לישי, יש הערב מסיבה.

לישי, שולה, מה פתאום מה הסבה?

על הדשא רבוצים ותקליטים בתור,

אנו כך התחלנו לישי, התזכור?

שו-לי, שי-לה, איך שמותינו נכרכים,

לה-שי, לי-שו, דמויותינו כפרחים.

שולה יש לי משהו כל כך מתוק לומר...

לישי,לישי, כבר תגיד מחר.

 

שי-לה, לי-שו, את עולה על כל השאר.

שי-שו, לילה, לכולן את זאת תאמר.

בואה לישי נתחתן, עזבי לא מוכרחים-

אבל אנחנו כבר הולכים ו' ירחים.

שולה" לישי, איך בורחות השושנים?

לישי, שולה, מתנדפים החרמנים.

איך מצאנו זה את זו, תגיד זה לא מוצלח

עולה, שולה, נו, בערך כך...

 

לישי, לישי, במשינה קח אותי-

בטח, בטח, רק תאמרי אהובתי-

פה את שמי נרשום על הטמבון בסיד לבן,

באשר תסע אותי תרדוף, מובן?!

לישי, לישי, אשרתך כמו צמיג-

שולה, יש לי עשרה וזה מספיק-

אז אהיה לך כמו "ספייר"- דחילק השתגעת?

לישי, שולה, טוב, נו, לא אכפת.

 

 

שיר אהבה

(האם אמרו לך פעם)

האם, האם, האם אמרו לך פעם,

שאיש מן הגברים אינו רוצה אותך לשאת.

ודאי שלא אמרו- ואין כל טעם

אם כלל אינך רוצה לדעת איך הינך נראית.

 

האם.......

ששערך פשתים מנופצות ללא צורה

ורוח סתיו קלילה עת בן פוגעת

מתנופפות הן כמו דגלים בנשוב הסערה.

 

האם.......

שרק המשקפים מסתירות את פזילתך,

שאם את בי במבטך נוגעת

אני בטוח אז שלא אלי כונתך.

 

האם......

שאת שניך סוס היה מציג בגאוה

והקולות מפיך גולשים ברעם

מעמק אל בקעה ומני הר אלי גבעה.

 

האם.....

שצוארך קצרצר והר שומן אותו עוטף

ועת תסבי ראש- עובר בי רעד,

לשמע קול סנטר נוקש בעצם הכתף.

 

האם.......

שגזרתך חבית גזורה ישר ללא תזוזה.

מריו עד בנדונג, מסין עד קע"ם

עוד לא מצאנו בחורה ממך פחות רזה.

 

האם......

שערמת חטים בטנך, בערך שני שקים;

שאם עוד לפעמים אוחז בי להט

רק לזכרה אני נתקף דלקת הפרקים.

 

האם.........

שירכך רוטטת, ג'לי מדוזה בין גלים;

שאם רק תתקרבי אלי עוד צעד

אברח ממך כמו נדון לנוכח התולים.

 

האם.........

שאהבתיך ילדה, לבי נשרף מאהבה

אולי יש בקהל אחד חכם

שיעלה לכאן ויגלה את הסבה.

 

 

כרם

לאחר שלושה שבועות הסתיים מעגל ריסוסים נגד עשבים, ובזאת נפטרנו למשך זמן דומה מהפגע העקרי של הענף הזה. השבוע ספרנו "חורים" בגפנים, ומסתבר שעלינו להזמין למעלה מ-200 שתילים לנטיעת מלואים. הטרסה הרביעית נדרשים כ-150 גפנים חדשות, אך מאחר שכל שנה חוזר בה הדבר יתכן שיוחלט לעקור גם אותה (נוסף לשניה ולרבע מהשלישית). את הנטיעה נשתדל לבצע באביב המוקדם, כדי שבבוא החום יהיה כבר השתיל עמיד. מחנה העבודה עוזר לנו להתגבר על העשובים הרבים. יענקלה השלים את "היכל הכרם,, וחורש כבר בזבז על הדלת והקירות קופסת תפזהיל.

 

[קטעי עיתונות על "שמלת עין גדי" בתצוגת אופנה בפריס]

 

 

הבגדים עושים את האדם

(מנגינת "השוק")

הכל החל בגן העדן.

חוה אמרה אז לאישה:

"תגיד אדם, אתה בסדר?

תביט רק איך אני לבושה!

אתה חושב שזה נאה לי

להסתובב בין הקופות

כשהגועליות האלה

לובשות שמלות יותר יפות?".

אדם מסכן, לקח ביד המחט,

ותהי עבודתו הראשונה

את זוגתו הלבש

מפרונט עד ...

במלבושי התאנה.

 

שבוע היא ישבה בשקט

ואין יודע מה קרה,

לפתע נשמעה צועקת-

(אומרים שראתה פרה):

"אין כוח כבר להתחנן לי,

אני צריכה מלבוש מעור;

אתה אף פעם לא נותן לי

את מה שלה נותן השור.

רק ממרום נושע אז קדמוננו,

כתונת עור עשה רבון עולם;

ולהלביש אשה, מאז עד הנה

תקצר ידו של האדם.

 

אורחות חיים תוך שנות אלפיים

התנהלו כדת ודין,

לבש הגבר מכנסיים

והאשה רדפה בגדים.

אך בימינו מהפכת

את הכבלים זרקה כולם,

במכנסיים היא הולכת

והגברים- מה גורלם?!

מהאשה למדו את זו המלאכת

כתונת פספוסים וצהוב סדין.

היום בחאקי- אך מחר נלכה

בגברדין, בגברדין.

 

 

הילדים לבשו כתר על ראשם.

אורית גבעתי: כרמלה, תלבשי לי את הקטור.

 

דלית: יש לי שערות בונדיות!

 

אורית לדלית: דליתי, את רואה, זה ים כחול שקוראים לו ים המלח והוא מלוח כמו מלח, אבל כתוב עליו שהוא ים של מבריאים.

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 180

ט"ו בטבת תשכ"ב 22/12/1961

 

לחוה ומאיר

לאופיר ובעז

ברכת הקבוצה להולדת

בתם-אחותם רחל

 

שבת שלום!

לעיתים ממש קשה לפתוח את ה"אפיק". היום, למשל. השבוע החולף תם בלי שיותיר אחריו שום מאורע מיוחד הראוי לציון, אמנם בחוץ נושבת הרוח, אבל לאחר זרמי המים בשטפון של השבוע שעבר, זה אין ואפס. ככל שתהיה הרוח חזקה, עד עולם לא תוכל לגרוף בדרכה עצים, אבנים, צנורות השקיה, חלקות אדמה ובוסטר. אגב, לאחר שמצאו את המרכב בים, נמצא המנוע של הבוסטר, כשהוא קבור בבוץ. קשה לתאר שעודנו ראוי לשמוש.

הימים, כאמור, שגרתיים. החורף כלה את כלם בחדרים. לנקוש על דלתו של מן דהוא לאחר תשע בערב אפשר רק תוך סיכון שהמבוקש כבר ספון עמוק במיטתו. בשלוה כזו קשה להאמין שנותרו שבועיים מהיום עד לחג העליה.

בין שאר התכניות לחג- "אפיק" מרחב. אמנם כולנו רגילים לכך שה"אפיק" הוא יצירתו הבלעדית של עורכו, ובכל זאת, הפעם רצוי שתהא השתתפות חברים. מי שנכון לכך בלי שיתחננו אליו- האפיק לא יסגר בפניו. אלה שיתבקשו במיוחד, לפחות אל ישיבו פנינו ריקם.

 

חג העליה יתקיים ביום חמישי 4/1/62

 

 

                       באסיפה

-החלט לחייב את דירי הבתים 1,2 לפנותם לשם שכון רוקים.

-כל תייר שישהה כאן יותר משבועיים יקבל תשלום לפי תקופת שהותו ובגדי עבודה.

-החלט לבחור ועדת שכון.

-הדי-8 יוחלף בחדש (וחדיש) יותר.

-נדחתה הצעת התכנית לבית התרבות.

 

 

                    סערה

מגור, נשימה עצורה, אימת השמים הנמוכים מכהה את עמוד השחר. אין מקלט, אין מנוס, דממה. הרחמים כלו. רועדת הכרת האשמה. מוסר לבב עוצם את עיניך. הדממה גוברת.

על הבקר השומם מתגלגל רעם מחריש, מזדעף, לא יאבה הרגע, כפהוק פי ענק אשר לא יסוף לעד, כמרגמות אבנים כבדות הנופלות מלב הרקיע על פני חוצות העירה. אין מקלט, אין מנוס. כל הרך והזך, צפרים, פרחים- נעלם מן החיים. החרדה מציצה בעד חלון פתוח למחצה ונושאת עין אל אלוהים, העוטה זהרי תוגה. שם במזרח, בין קרעי עננים, נגלו ורדים ושושנים עגומים, עכורים, קרים, ולא יצליחו לגבור על האפילה.

מרכבת הדאר באה עתה, בשעת עלות השחר הדומה לחצי ליל, ומשמיעה את רעשה מפנת הרחוב, בתוך המבול, והרכב מרים קולו בשיר, להניס את הפחד מלבו. והנה עגלת הקוצרים, ריקה, עוברת בחפזה.

פעמון שחרית! צלצול עמום, נמוג, נאנח בין קולות הרעמים. צלצול שחרית אחרון בעולם? לו ידום הפעמון! או לו יגביר את צלצוליו, יגבירם שבעתיים, למען יחרישו את הסערה! והנך צועד מפנה לפנה, ותבך ולא תדע מה תבקש... אין מקלט, אין מנוס. הילדים מיבבים באשר הם שם.

מה יהיה על פלטרו, כה עזוב לנפשו במכלה הפתוחה מול סופת המטר?

 

 

גן ירק

הולכים ומסתימים קטיפי המלפפונים. כבר התחילו בהפיכת השטחים ןהכנתם לתירס.

התחילו בהדלית העגבניות.

היום נקטפו ארגזי החצילים הראשונים. כ-2 דונם חצילים נגרפו בשטפון.

נזרעה חלקה ראשונה משטח מלפפוני הפלסטיק וכוסתה.

נביטת הקשואים יפה. נזרעו מלואים. 4 דונם מן השטח נגרפו בשטפון.

 

כרם

התחילו בפירוק ההדליה בטרסה השניה. החלט לשתול מלואים לטרסה הרביעית.

 

ורדים

קוטפים ושולחים לשוק פרחים.

 

מספוא

את חלקת הסלק מדללים ושותלים בה מלואים.

חלקת הכרוב ממשיכה בהתפתחותה בקצב משביע רצון.

 

 

                   בועדת חברה

-החברים היוצאים ללמודים, שליש מימי העדרותם יהיה על חשבון הקבוצה, והשאר על חשבונם.

-חברים שיש להם חברה בחוץ יקבלו על חשבון הקבוצה יום בחדש לנסיעות ומחצית מהוצאות הדרך.

 

 

דפיק

מירה: עודד קורא מערבונים כדי להיות אחד מהחברה.

 

אריה ש.: אני לא צריך שיעירו אותי. יש לי שעון מעורר.

-: וזה לא מעיר את דליה?

אריה: גם אותי הוא לא מעיר!

 

יונתן לשרגא:

אתה סמל הרווקות!!!

 

קרמר (כרמל): ישנה עובדה שעמוס סדרן(ית) עבודה.

יוכבד: מי הציע אותו?

כרמל: סבא של טרזן!

 

מוישה א.: לאלה שיגורו בקומה שניה יעשו גנים תלויים?.

 

ארי ה. (עם רשות דבור!!!):

... כשיהיה צפוף יזרקו את הרוקים לצריפים ואולי אפילו למערות.

 

יוסי ק.: אין דבר יותר גרוע מן המות!!!

צ'רלי: חכה, תתחתן, תראה!!!

(בעלי נסיון- מה???)

 

 

טפיק

תמונות בתערוכה...

מסתכלים בתמונת אייכמן.

בועז: יה, הנה עודד!

 

אורלי ראתה על לוח המודעות את תמונת הפושע המבוקש ואמרה:

זה אבא!

 

עירית: מרים, איך קוראים לזקן שבתמונה?

מרים: איזה?

עירית: זה, המפקד! (הרב כמובן).

 

הילדים מציגים את "יוסי בכנור פסי בתוף".

עירית: תרזה, את תהיי יוסי, אני אהיה פסי, ועינת- את תהיי החתונה.

 

יובל: אצל סבא וסבתא שלי בחצר מסתובבת תרנגולת מנומרת.

מרים: מה זאת תרנגולת מנומרת?

יובל: שמטילה הרבה ביצים קשות.

 

תרזה לעינת: את קוף קטן קטן, ואני אבא גורילה.