אפיקים משנת 1963

 

=========================================== 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 197

י"ב אדר תשכ"ג 8/3/1963                                       

 

לתהילה, לשרגא ולרע

נראה אם תשיגו את משפחת בסטר מנוה איתן.

מזל טוב!

 

למשה ועזריאלה

ברכות מקרב לב לנשואיכם

 

שבת שלום!

להכרזת גרעין "ערוגות"

בפרוס יום השבת נחוג בצוותא, חברי קבוצת עין גדי עם חברינו לעתיד חברי גרעין "ערוגות", שירדו אלינו לציון טכס הכרזת הגרעין. מפגש זה בא לפתוח דף חדש לחברי הגרעין, שסיימו תקופה ארוכה של פעילות בתנועה ונכנסים עתה למסגרת חדשה ומחייבת. שלב ראשון לחיי שיתוף מתוך הכרה ונכונות. תפקידנו לשמש דוגמא. נהיה אנחנו האכסניה המתאימה, ממנה יוכלו חברי הגרעין לשאוב רצון ואמונה בדרך שבה בחרו לעצמם. נשתפם במסכת חיינו, למען יכירוה באורה הנכון. אם יהא זה באירוח בחדרינו, ואם בעבודת השדה. חובה לנו וזכות לתרום מנסיוננו ולהעניק לחברי הגרעין את הרגשת הבית. נהיה כולנו שותפים לחוויה וליצירה.

                                                                    הרצל

 

במזכירות

למי שאינו זוכר: בעונה שעברה היה אצלנו מחנה עבודה של סולם צור. לאחר נסיעתם נתברר לנו שהם "סחבו" כמות די רצינית של תמרים. לאחר זמן מה גבר המצפון בתוכם והחליטו לצאת לימי עבודה על מנת להחזיר לנו את התמורה.

המזכירות החליטה לתרום את התמורה לליגה למלחמה בסרטן.

 

המזכירות החליטה לתבוע מאגד שנוי שטת הנסיעות הקיימת, כלומר יציאת האוטובוס מעין גדי בבקר וחזרתו בערב.

יחד עם זאת בודקת המזכירות אפשרות של רכישת מניה באגד וכניסת חבר שלנו לעבודה בקו זה.

 

הוטל על גרימי ,יצחק ורחמן לטפל ברכישת מסך חדש לקולנוע.

 

בזמן האחרון הרגשנו באופן מיוחד את הדחיפות בשפוץ וסדור צורתו הפנימית של חדר האכל. תכנון הענין נמסר לאדריכל פנים של המחלקה הטכנית באחוד. נקוה כולנו שתכנון זה ידרוש פחות זמן מתכנון בית התרבות.

 

השבוע מלאו עשר שנים לעלית האחזות הנח"ל "נחלאים ה'" לעין גדי. כתבה על כך מופיעה השבוע על דפי "במחנה נח"ל, בתוספת החלטה מוזרה של הורי גרעין "שדמות" לחייב את בניהם ללכת לעין גדי למרות רצונם!

 

המנון לפורים

1 הידעת מי הוא פרשנדתא

מי צלפון ואריסי

פורתא ופרמשתא

אדליה ארידתא

 

2 גם ויזתא

לא נשאר למטה

עם אחיו כל התשעה

על החבל קצת שהה

עם ביגתנא ותרש

המן וגברת זרש

 

3 גם אומרים ש...

יש שבעה שרים שם

ממוכן שתר תרשיש

ואדמתא הקשיש

מרסנא ומרס

כרשנא ראש קרש

 

4 ראבגתא

בגתא בזתא התך

מהומן וחרבונא

סריסים באמונה

כולנו הנה באנו

אופרנו איטלינו

 

5 אוי גורשתי

מתיפחת ושתי

והחי זיתא כרכס

נפרדים מקול הבס

בטרם ישרתו

הדסה-אסתרוללה.

 

6 בינתים נשארו עוד שנים

האחד שליט קטן ראש

אבולמה חשורוש

כשלמסיבה נגיע

גם מוטלה יופיע.

 

ועדת חברה

א' ועדת חברה הודיע למספר חברים את ההחלטה והנוהג במשק בדבר הצ'קים המתקבלים עם השחרור מצה"ל. סכום זה נכנס כולו לקופת המשק.

 

ב' ועדת חברה תציע לאסיפה לשנות את תקופת המועמדות מחצי שנה לשנה.

 

טפול חולים

אין ספק שהענף המאוכלס ביותר בשבוע האחרון היה תחת הכותרת "מחלה". סטטיסטיקה קטנה גלתה לנו את הרשימה הבאה של שוכני המטות:

[32 ראשי תיבות של שם ושם משפחה]

 

נוי

השבוע נסע אלי לקבל את הצל"ש מאת ארגון הגננים.

המסמך עצמו, העשוי קלף כדת וכדין, מציין:

"לאות הערכת מאמצים בפתוח גני נוי וטיב החזקתם".

מה שמגיע – מגיע.

 

טפיק

יובל לאופיר: אני אתחתן עם רחל!

אופיר: רחל היא שלי!

יובל: אני אתחתן אתה.

אופיר: לא! אני אתחתן אתה!

יובל: שמע, אם אתה תתחתן אתה זה יהיה נורא מצחיק...

 

אורלי: כשאהיה גדולה אהיה מבשלת כמו אמא ואכין אוכל, הרבה אוכל, לכל הילדים.

גיורא: ומה אני אעשה?

אורלי: אתה תעזור לי לסחוב את האוכל ולהביא אותו לכל הילדים.

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 198

י"ט אדר תשכ"ג 15/3/1963

 

למיכאל ש... ולכרמלה

להולדת הבן ברכות רבות

 

לשמואליק ושושקה

להולדת טלילה כה לחי

 

שבת שלום ופורים עליז!

ושוב מופיע ה"אפיק", משתדל במאמצים מרובים לעשות הופעתו קבע.

השבוע שעבר עמד בסימן הכרזת גרעין "ערוגות, המתעתד להשלים אותנו. ההכרזה עברה בהצלחה וספוק מצד כל הצדדים. עכשיו נכנס הגרעין לתקופה של עבודת יום יום שחורה. נקוה שגם בימות החול הבאים עלינו ועליהם נשתדל להדק את הקשרים הדדית. וכמו שאמר נציג התנועה: נקווה שה"ערוגות" שב"שדמות" בין ה"צורים" יתנו פריטוב, ולא יעלו עשבי פרא.

ה"אפיק" שכולו אומר חולין מופיע ביום שמחה הוא מסיבת חג הפורים. ונקווה שסמליות זו של שלוב "קדש בחול" תוכיח לנו שגם בימות החול שלנו תרבה השמחה במעוננו.

                                                                           חג שמח!

 

במשק

אחרי התלבטויות רבות בקשר לשווק הבצל, לאור המחיר הירוד, ודיונים ממושכים עם הנוגעים בדבר הועלתה הצעה ע"י המועצה לשווק ירקות על מחיר מבטח של 35 אגורות נטו לק"ג בצל (לא כולל את ההובלה). ההצעה נדחתה על ידינו והעלינו הצעה נגדית למחיר של 45 אג' (בלי הובלה). הדבר נמצא בדיון המועצה, ויש סיכוי שתוך הימים הקרובים תתקבל תשובה חיובית.

 

השבוע הסיר המדור לשמירת הטבע במשרד החקלאות (עוזי פז) את התנגדותו מהתכנית המקורית של תפיסת מעין עין גדי. העבודה תתחיל כנראה בשבוע הבא ותתבצע ע"י הפועלים הדרוזים.

 

הוזמן מבנה חדש למחסן אספקה, שיהיה מבטון טרומי. הוא יבנה ע"י הכביש בין מחסן האספקה לתחנת הדלק.

תכנון ההפיכה של מחסן האספקה לבית אריזה לתמרים נכנס לשלב סופי. עומדים להזמין ציוד אריזה נוסף ב-13000ל"י. התקציב כבר אושר.

 

לאור הבעיות המרובות עם הקיטור נקנה מבער חדש, היכול להזרים פי 4 דלק מהמבער הנוכחי. יחד עם זה נקנו משאבות מים חדשות שיעלו את הלחץ בדוד פי 2.5. כל זה מסתכם בהשקעה של 2.500 ל"י. נקווה שעכשיו סוף סוף יפתרו הבעיות, ולבנים של גרעין "צורים" לא יהיה תרוץ של "לא היו מים חמים".

 

הוחל בבנין המתקן לשמני סיכה ע"י המוסך, ונקווה ששפור תנאי העבודה של המוסכני'קים יביא עמו תוצאות ברוכות.

 

סוף סוף הותקן הגנרטור הישן שלנו ועומד על מקומו בשלום, ובימים האלה יוחזר הגנרטור של חברת החשמל לבעליו. צ'רלי יוכל עכשיו להרדם בשקט, כשהרדיו פתוח.

 

בימים אלה התקבל האשור לבנית 4 בתים נוספים לפי התכנית החדשה, וכנראה תתחיל הבניה בשבוע הבא. שניים מהבתים מיועדים לאכסון גרעין "צורים" עם שיבתם מהאמון המתקדם. שני הבתים הנותרים נועדו לקליטת משפחות עולים מאמריקה הדרומית. פרשת הבתים למשפחות עולים מהווה פרשה בפני עצמה: הופעל עלינו לחץ לקליטה, אבל הובטח שכון רק לאחר שהמשפחות יהיו אצלנו. רק לאחר פניות לאשכול ולנוגעים בדבר בא האשור.

 

 

ועדת חברה

רותי ר. נקבעה כמחליפה לזאביק באירוח. כן ירבו האורחים!

 

התקיימו דיונים על עניני חופשות. הוחלט לגבי חופשה לזוגות לתקופת הלידה: לפני הלידה החופשה של החבר היא על חשבון ימי חופשתו, והוצאות הנסיעה על חשבונו. חופשת החברה- הימים וההוצאות- על חשבון המשק. כמו כן יקבל החבר יומיים (ששי וראשון) בשבוע על חשבון חופש מיוחד, וההוצאות על חשבון הקבוצה. אחרי הלידה: לחבר 4 ימים ע"ח הקבוצה (כולל הוצאות) ויומיים כל שבוע עד שוב האשה הביתה.

 

אושרה חופשת חברה או חבר לאלה שחבריהם או חברותיהם נמצאים בחוץ: יום בחודש והוצאות נסיעה הלוך וחזור ע"ח הקבוצה.

 

 

ספורט

הוחל בהכשרת מגרש הכדורגל בשטח המיועד למגרש ספורט כללי. לעת עתה מכשירים שטח בן 5 דונם.

 

בשבת האחרונה נערכו תחרויות בכדורגל וכדורסל נגד הגרעין החדש, גרעין "ערוגות". הוכחנו שעוד לא נס ליחנו. בכדורגל נצחנו 5:0 ובכדורסל 38:20.

 

 

לחיילות וחיילי פקוד המרכז השוהים במחיצתנו שבוע ימים ועוזרים לנו בנטל העונה- רב תודות ותקווה להמשך קשרים גם בעתיד.

 

בית ההארחה

השבוע נפתח בית ההארחה בהיקף של שני צריפים- 25 איש. לאחר הפסח יפתח הצריף השלישי, והיקף ההארחה יגיע ל- 45-50 אורחים. בינתיים החלה ההרשמה לעונת ההארחה של הסתיו, וההזמנות שהגיעו עד עתה מכסות את כל המקומות הפנויים.

העונה ערכנו סקר על מספר הבקשות שנתקבלו וממשיכות להתקבל, כדי לעמוד על הדרישה הקיימת בצבור לגבי רחצה בים המלח. עדיין לא סכמנו את הסקר. אנו מקווים תוך חודש לסכמו.

בינתיים ממשיכה הנהלת בית ההארחה בדיונים על פתוח מקורות מי הגפרית וחוף הרחצה, תוך למוד הבעיה אצל גורמים שונים העוסקים בדבר זה. ככל שנכנסים יותר לחקר הדברים מתעוררות בעיות נוספות, הדוחות את התחלת הבניה המעשית. אנו בכל זאת מקווים כי לקראת הסתו נצליח להקים מבנה ראשוני, שיאפשר רחצה בחדשי החרף.

אנו מחכים למכונית החדשה, העומדת להגיע בשבוע הבא למשק, אשר נקנתה להסעת האורחים לרחצה.

משהו על צוות העובדים. לאחר מאמצים רבים מצד ועדת עבודה וכל יתר הגורמים הצלחנו בגיוס צוות עובדים שלדעתי הוא לשביעות רצון כולנו. אנו מקווים למצוא את הבת השלישית, שתשלים את צוות המגישות להארחת 50 איש.

                                                                   יצחק [קרקעי]

 

 

מן הנעשה בתמרים

לפני כשלושה חדשים הוכנה לעלון רשימת סיכום של עונת הפרי, כולל מספרי יבולים וימי עבודה. מכיוון שה"אפיק" נכנס לשנת חורף ממושכת, תתפרסם הרשימה המקיפה הזאת באיחור רב, אבל כדי לאט לערבב יותר מדי קודש בחול, נעשה זאת אחרי גליון פורים.

נמסור עתה על העבודה העיקרית בענף.

הפרייה

השנה נוספו לנו להפרייה כמאתיים עץ, רובם משדרות 58. כמו כן, כמובן, ירבו האשכולות על עצי המטע הרצוף. עדיין אנו מפרים בשיטה הרגילה, היינו ששמים 2-3 שרביטי זכר בתוך הפריחה הנקבית וקושרים עם הוץ (קוץ של תמר). כיום נכנסת בתמרים שיטת ההפרייה מן הקרקע. מכשיר ארוך עם כוסית אבקה, שכשנופחים בו נפלט סילון דק. השיטה הזאת עשויה לחסוך טיפוס על עצים ומאפשרת, בגלל ההספק הרב, האבקה מחודשת של תפרחות שכבר הופרו על אותו העץ (חשוב, למשל, בטח מומטר). עדיין לא הוכח לחלוטין, שהפרייה באופן זה היא בטוחה. אנו מנסים אותה השנה על שדרות שונות משנת 59, לשם זיהוי זנים בלבד. תכיפות ההפרייה- אחת ליומיים למעשה. זה תלוי בכל זן וזן. ישנם זנים שאפשר להפרות בהם 5-6 ימים יותר לאחר התגלות הפריחה, אבל בחדראווי ובזאהדי עלינו להקפיד על התכיפות הנ"ל, אם ברצוננו לשמור על חיוניות גבוהה אצל הפרחים.

אבקה

עין גדי נתברכה בתכונת ההקדמה של הפריחות הזכריות. באזורים אחרים בארץ, כולל הנגב הצפוני, מאחרים הזכרים להופיע אחרי עצי הנקבה, ועליהם להשתמש באבקה משומרת משנה קודמת. אבקה מאזור חם מקובלת כבטוחה יותר, ואנו שולחים אבקה בקביעות לחצרים ולרביבים, ולעתים גם לעמק הירדן. אגב, למעוניינים: ישנו במט עץ זכר עקר, שמוציא פריחות ללא אבקה. עליו יאמר: אחת דתו- להיעקר!

דישון

לפני כחודש הוחל בדישונים. ככל שנעשה חם יותר, קצב הגידול הולך וגדל. המנה המקובלת היא לעץ גדול 2 ק"ג, היינו 12 ק"ג לשנה גפרת-אמון (6 מנות).

השקאה

השדרות מושקות עדיין אחת לשבוע-שבועיים, אבל במהרה ניאלץ להקטין את רווחי ההשקאה. בחלק מהשדרות כבר עברנו להמטרה בספיקה קטנה מאד (0.2 קוב שעה). ההמטרה נוחה וזולה לעין ערוך מהרחבת הגומות, בעוד שהיא משיגה את אותה המטרה: הרחבת אזור השטח המושקה . עלולים, כנגד זה, להתגלות קשיים עם הופעת הפרי, כגון יצירת "מיקרו אקלים", העשוי להשפיע על תכונות מסויימות. לכן איננו נחפזים במעבר סיטוני להמטרה. עוד מבצע השנה מדידות גידול והשוואות שונות.

הוצאת חטרים

סעיף זה נזכר כאן רק כדי להזכיר שתמר מלא חטרים הוא עץ בלתי יעיל, וזה שאנחנו לא מוציאים חטרים כעת, פירושו הפסד של אלפי לירות בגלל מיעוט פרי ובגלל תוספת ימי עבודה אח"כ בהוצאת אותם החטרים. נשאלת השאלה, אם מבחינה כלכלית פשוטה לא משתלם יותר לחסוך שני אנשים בכל שנה לשם הוצאת חטרים בלבד.

קוטפים היום עגבניות, מלפפונים, חצילים. הבה נקרא לסעיף שלנו "קטיף חטרים"- אולי אז יעזור!

                                                    יואב [גבעתי]

 

 

טפיק

הגננת ספרה לילדים בחנוכה כי היונים היו רבים, והיהודים מעטים, וכך גם היום: היהודים מעטים.

שואל יובל: גם כשגרעין צורים בא?

 

כשנועם רואה כלב הוא עושה הב הב. השבוע כשצ'רלי בא מולו, הסתכל בו נועם ופתאום עשה: הב, הב.

 

נירה ליובל: למה המכנסיים שלך נופלים?

יובל: אני כל כך שמן שאני דוחף את [ ] המכנסיים.

 

הקיוסק עולה על דרך המלך!

מחר, שבת, בשאע 4:30 תתקיים הפתיחה הרשמית של הקיוסק וחנוכת מכונת האספרסו. כל דיכפין מוזמן.

השתיה כדת, אין אונס. הסעה מובטחת.

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 199

כ"ו אדר תשכ"ג 223/63

 

שבת שלום!

מסיבת הפורים בשבוע שעבר עברה עלינו בהרבה רעש, צפיפות ושפע אוכל. השאלה הנשאלת ועולה מתוך ההצלחה החמרית היא: האם היתה קיימת אוירת פורים אמיתית במסיבה? נראה לנו שלמסיבה היו כל הנתונים ליצור אוירה פורימית שמחה, הן מבחינת הנושא, הן מבחינת ההצלחה של הצד התפאורתי והן מבחינת הרצון והנכונות של כולנו לשמוח. פוטנציאל זה לא נוצל במסיבה, אולי בגלל שמלכתחילה לא נכנסו למסגרת ולאוירה, אולי בגלל חסר הרציפות של התכנית, שעל אף שאיננה עיקר במסיבת פורים יש להכין את מה שאתה מכין בדקדקנות. אולי גם צורת הישיבה, שלא יצרה קשר בין הנוכחים, אלא חלקה את החברים לקבוצות קטנות, השפיעה על המצב. יש כמובן להוסיף לאור ולצל, אך נראה לנו שאלה מספר נקודות שיש לתת עליהן את הדעת למסיבות הפורים שיבואו עלינו לטובה.

 

במשק

                                גן ירק

אנחנו נמצאים עכשיו בעצומה של העונה. הספקי העבודה אינם רעים. כמובן בשעה שיש מחנה עבודה מספיקים יותר טוב, אבל משתדלים להסתדר גם בכח העבודה העצמי.

גן הירק נראה השנה באופן כללי די יפה, וזה הודות לכך שגם בעונה הבוערת של הקטיף משתדלים לעבוד בלוח העבודות השוטפות. המחירים השנה אינם מזהירים, על אף שעכשיו מסתמן קו של עליה במחירים, וזה מבטיח כמובן. יש מספר ירקות שיש להם מחירים לא רעים, ביחוד המלפפונים.

 

מלפפונים

שווקנו עד עתה בין 14 ל-15 טון מ-10 הדונמים שהרשותנו. המחיר הוא כל הזמן מעל 2 ל"י לקילו. יש סכוי שהקטיף ימשך עוד כ-3 שבועות. השטח נראה יפה, ואין בו מחלות מיוחדות.

המסקנות שמתחילות להסתמן: על אף התחזיות השחורות, ברור כבר עכשיו שזה עסק מצליח, יש רק להקדים את מועד הזריעה (כי כבר השנה היו משקים שהקדימו אותנו), וכמו כן יש להעביר את כל המלפפונים לכסוי ביריעות רחבות ולא צרות.

עגבניות

עד 6 למרץ שווקנו 28.6 טון עגבניות. בשטח נתגלו מספר מחלות, בינינן מחלה אחת, החלפת, שלא הצליחו לבודד את הגורם שלה. נראה כי הנסיון של הזן "עין גדי 13" בלי הדליה אינו מצליח.

קשואים

הקטיף במתקן מיעל את העבודה, והקטיפים מתבצעים במהירות. יש שטחים טובים יותר וטובים פחות. השטח של הקשואים רודוס בולט לטובה ביבול שלו. עד ה-6 למרץ שווקנו 27,7 טון.

חצילים

העונה הראשונה בחצילים הסתיימה, ועכשיו אנחנו מתחילים בעונה השניה של היבול. היבול הוא די טוב, והשטח נראה יפה, יותר בפלטו מאשר בטרסות. כמובן שמדי פעם בפעם נתקפים במחלות אך מצליחים להדביר אותן, לפני שזה מגיע לשלב חמור. עד ה-6 במרץ שווקנו 126,5 טון חצילים.

 

הידרופונים

הקטיף בעגבניות נמצא בעצומו. בגדולי המים שווקו עד עכשיו 14,910 טון. בהשקאה התת קרקעית- בסביבות 5 טון. במלפפונים האירופים שווקו למעלה מחצי טון.

בעגבניות הבגדולי המים חלק מהשיחים אינו נראה יפה, ועדיין לא קבעו את הסיבה המדויקת למצב.

המלפפונים האירופים נמצאים בתחילת העונה, והם מבטיחים רבות ביבול. העבודה הנעשית עכשיו היא קשירת המלפפונים. כל השאר מודלה כבר.

 

                    מהנעשה בכרם

לפני תחילת העונה בכרם ב-24 בינואר בוצעו כמה מפעלים שיש לציין אותם.:

הכרם הועבר להשקאה בקוים קבועים. בחלקה בוצעה העבודה ע"י כוחות עצמיים, ובחלקה ע"י פועלים דרוזים.

בוצע סקול של כל הכרם, דבר שנותן אפשרות לעבודים עם טרקטור גלגלים, וזה אומר: פחות גפנים עקירות.

כמו כן בוצעה הגבהה של ההדליה בכל ה"פנינה" (20 דונם). ההגבהה, שהיא ע"י צרוף חתיכות ברזל לקורדונים, היא של 40 ס"מ.

עונת העבודה, שהתחילה בזמירה, נפתחה בצורה צולעת, מאחר שחלק גדול מהעובדים היו מתלמדים, דבר שפגע הן בעבודה והן העלה את מספר ימי העבודה, אבל הודות למספר הגדול של העובדים (6 אנשים) בוצעה העבודה בזמן, עם כל הכרוך בלמוד. חלקת האלפונס (זן שחור המקדים בין השחורים) הוכנסה לנסיון בזמירה, שזהו נסיון של תאריכי זמירה. הזמירה הסתיימה ב-19 לפברואר. ב-12 בפברואר התחיל הלבלוב, והתחיל "הטיפול הירוק" (כשהכרם ירוק). שוב עבודה הדורשת ידיעה והתמחות רבה. כאן התנגשנו בעונה המקבילה בגן הירק, ומידת ההענות לצרכי הכרם ירדה באופן תלול, עד כדי חוסר התחשבות. מבחינת כח אדם עובדים בפחות אנשים מאשר בשנה שעברה ונכנסים לפגור בעבודות.

עברנו בדלול שריגים את ה"פנינה" (דלול ראשון). יש לדלל את שאר הזנים ודלול משלים, שיכלול דלול אשכולות (גם ב"פנינה")- שוב עבודות שהידיעה בהן קובעת מאד.

מצב כללי

פנינה ישנה: עומדת על גבול הכדאיות. זוהי הטרסה המקדימה ביותר, אולם מספר בעיות של הגפנים מורידות את כדאיותה.

פנינה חדשה: מצב תקין. הגפנים המבוגרות מתפתחות באופן נורמלי, וכאשר כל המלואים יתמלאו ויגיעו לצורת הגפנים המבוגרות, זה יהיה כרם רגיל כמו בכל הארץ.

הוכח שענין ההקדמה לגבי כל הארץ הוא ברור, וזה חזר ונשנה גם השנה. ועל יתרון זה יש לבנות.

הבעיות העומדות בפני הגדלה הן בעיות התעוררות ופוריות. ב"פנינה" נראה שהדבר נפתר, ע"י מציאת כנה מתאימה. בזנים האחרים לא נמצא הפתרון לשתי הבעיות.

נעשים בשטח נסיונות שלנו ושל התחנה לחקר החקלאות.

לסיום: ברכתנו לחורש לרגל נסיעתו לארה"ב מכל עובדי הכרם.

                                                                                 עמוס

 

מחפשים אחראית לחדר האוכל, לשמירת הסדר בפנים, הנקיון, שלמות הכלים וכו'. המצב חמור ביחוד לנוכח התקרבות חג הפסח, וכמו כן לאור זה שתכנית שפוץ חדר האוכל נכנסת בקרוב לשלבים מעשיים. מי שמסתכל בצורתו של חדר האוכל שלנו יבין עד כמה הדבר דוחק. כל הנוגעים בדבר ואלה שהדבר מציק להם- נא לעשות משהו בנידון!

 

מים והשקאה בעין גדי

מכל הקטע הישראלי של חוף ים המלח, נתייחדה עין גדי ברכוז של מעינות מים חיים, ההופך אותה לנוה במדבר הגדול. בקטע זה מקורם של המים בגשמים היורדים של המדרון המזרחי של הרי חברון. חשובים המתבססים על כמויות הגשם מראים כי מעיינות עין גדי והאחוז (המערך) המחלחל לאדמה, מראים כי מעיינות עין גדי מנקזים את כל המים באזור הסמוך, ואין (לפי חשובים אלה) תקוות רבות למציאת מים בסביבה הקרובה, כמות המים הנובעת במעינות תלויה בכמות הגשם ב-5 השנים שחלפו ובעצמת הגשמים. גשמים היורדים בנחת, בעצמות קטנות, מחדירים אחוז גדול יותר של ימים לאדמה. כמו כן גשמים מועטים וממושכים יעילים יותר מבחינה זו מגשמים מרובים וקצרים.

המים נובעים ב-2 מעינות וב-2 נחלים. המעינות הם מעינות תאומים- מעין עין גדי, השופע כ-40 מ"ק שעה, ומעין זילברשטיין, הנובע כ-20 מ"ק שעה. המים במעינות אלה זהים מבחינת הרכבם החימי ונובעים בטמפרטורה קבועה בקיץ ובחורף.

מעינות נחל דוד שופעים מ-100 עד 180 מ"ק שעה באיכות טובה, הדומה לשל מי המעינות הגבוהים (עין גדי, זילברשטיין), לעומת מי נחל ערוגות, הנובעים אף הם בשורה של עינות ונביעות, הם מלוחים הרבה יותר, אם כי יחסית למקובל בארץ, עודם "מתוקים" מאד.

מי עין גדי, למרות שאינם מלוחים, הם קשים ומכילים כמויות גדולות יחסית של מלחי סידן ומגנזיום, דבר הגורם לשקיעת "אבן דוד" על דפנות הצנורות המחלקים את המים לשטחים. לעומת זה מאפשר האויר, היבש בדרך כלל ,אי החלדה של אותם צנורות שאינם טמונים באדמה רטובה.

תצרוכת המים בעין גדי גבוהה יחסית בגלל גורמי קרקע ואקלים. באקלים החם מאדים הצמחים כמויות גדולות של מים לקיומם, ואילו מבנה הקרקעות מחייב השקאות קטנות וצפופות, דבר הגורם אף הוא לתצרוכת מים גבוהה יותר.

רוב השטחים בעין גדי מדרוניים ו/או אבניים מאד, ושיטת ההשקאה היחידה הבאה בחשבון היא ההמטרה. משקים בממטרות שונות, החל בממטרה המוציאה 200 ליטר לשעה, וכלה ב"תותח", המוציא פי מאה ממנה. לקוי שנסבול ממנו כנראה שנים רבות, ואין סופו נראה, הוא כוון ההשקיה. בתכנון קוי ההשקיה בתחשבו בזולות רשת המים, אולם לא התחשבו בקיומן של רוחות בעין גדי, וכידוע מחבלות הרוחות בהשקיה ובהמטרה, גורמות להשקיה לא טובה בשטח (וללקויים בגדול עקב כך), וכן לבזבוז מים רב. אלו היינו משקים בכוון מזרח-מערב, אפשר היה להתגבר חלקית על בהעיה, ע"י צפוף הממטרות בתוך הקו (כוון הרוח השולט בעין גדי הוא צפון-דרום).

בשנה האחרונה חל שפור בנוחיות ההשקיה. בכרם בוצעו הקוים הקבועים, וקימת סכנה שחורש ישמן, חלילה. נקנה ציוד נוסף, ויחד עם הציוד מהכרם וגיוס כל צנור וטוב, הצלחנו לרשת חלק מהעגבניות. גם הקצאתו של עובד מיוחד בהשקאה פתרה רבות מהבעיות, שהיו נפתרות בעבר באופן פרטיזני. כמובן שיש עוד הרבה מה לשפר בהחזקת הציוד ובהשכלת המשקים.

                                                                         גרימי

 

 

סכום עונת התמרים

כפי שהבטחנו בעלון קודם, הרינו מביאים בזה סיכום כללי של העונה בתמרים. הסיכום מתיחס לתקופה של מחצית השנה יוני-נובמבר 1963. בגלל פטירתו הזמנית של ה"אפיק" הוא מופיע באחור של כמה לדשים.

א)     הפרי

הזן                      הכמות שנארזה (בק"ג)        ימי עבודה באריזה           מועדי הגדידה

חדראוי                 1033,4                            40                                28/8

חלאוי                   955,4                              31                                11/9-27/9

ברהי                    680                                 24                                3/10-16/10

דקל נור                272,6                              19

זהאדי                  2399,3                            28                                12/9-3/10

ספינקס                60                                   4                                  16/9

מג'הול                 6.5            

דירי                     21,4  

 

סה"כ                   5428,6                           146

 

נתנת כאן כמות הפרי שנארזה למשלוח או לממכר בבית. אם נחלק את מספר ימי העבודה בכמות, נגיע לממוצע של 26,5 י"ע לאריזה לטונה, שהוא ממוצע רגיל. עלינו   לזכור כאן את התנאים הקשים שבהם נארז הפרי.

סך הכל הפרי השנה על העץ היה בסביבות 6.300 טון. אם ננכה את הכמות המיועדת לכיבוש (שלא ברור מה יעלה בגורלה...)- בערך 250 ק"ג- נראה שהפסדנו יותר מ-600 ק"ג תמרים בגלל נזקים. נערוך בהזדמנות זו טבלה קטנה "פיקנטית":

סוג הנזקים                                    הפתרונות נגדם

הולכי על ארבע (צבועים ותנים)         מלכודות, שני ציידים

הולכי על שתיים                             גדר, משפטים ו...מכות

דבורים                                         השמדת קינים בעוד מועד, שמירה על הרשתות

זרזירים                                        רובה צייד ששייך למשק

פרי מצטמק                                  מיון והזעה

כנימת הפרלטוריה                         מדובר על הפסקת ריסוסים והחדרת אויבים טבעיים

הזנחות של פרי ו"לקיחות"              מחסן מסודר ומאוורר

הפרי נארז בשלושה אופנים: שקיות,קופסאות ותפזורת. מובן שהצורה האחרונה היא הזולה ביותר. באריזת הזהאדי, שכולה תפזורת, השקענו רק 8 י"ע לטונה, לעומת החדראוי (25 י"ע). להצלחה מיוחדת זכה ה ברהי שלנו, שייעדנו אותו מראשיתו ל"תנובה", והנה הסתבר שכולו עשוי להמכר אצלנו.

 

ב)     תחזית לשנה הבאה (תשכ"ג)

להלן תוספת העצים מניבי הפרי (משית 1958):

זהאדי – 40. דקל נור – 100, חיאני – 20, חדרבי – 90.

מתוך 250 עץ אלה נמנה 200 עץ בממוצע. חישבנו לזהאדי 3-4 אשכולות לעץועל כל השאר נשאיר שניים, שהם בערך 7 ק"ג לעץ.

באיזור 59 עלינו לזהות את כל השדרות, פרט לחדרבי. נאלץ אם כן להשאיר על עצים אלה (כ-200 במספר) אשכול אחד לעץ.

חישבנו את סך הכל התוספת של אזורים 58-59 ל-2,600 טון. אומדן הגידול שלנו למטע הגדול הוא 30% תוספת אשכולות. אנו מעריכים שכמות הפרי בשנה הבאה תגיע ל-12-12 טון.

הגידול הרב הזה, שהוא גם מעין "קפיצה פתאומית", ישפיע ללא ספק על הלך הרוחות המשקי שלנו. המטע יורג שיותר בצד גן הירק, ומשנה לשנה ביתר שאת! עלינו להתכוננן היטב ולדעת לרכז את כל הכלים הדרושים במועד.

 

ג)       מסקנות שונות

משנה לשנה אנו רוכשים יותר נסיון בעבודות המקצועיות והשגרתיות, וככה אנו יכולים לראות, שישנן עבודות הדורשות שיפור רב.

דילול. כידוע עוברים ומדללים את הפרי, על מנת שהתמר הבודד יהיה יותר יפה ויותר גדול. אבל כל שנה עושה צוות אחר את העבודה. בדרך כלל אלה חברה ממחנה עבודה, והם מרחמים מאד על הפרי ואינם ששים לקצץ בו. "צרה" נוספת היא, שהחניטה אצלנו היא מצויינת, בהשוואה לצפון ולנגב. סופו של דבר, מתקבל אשכול עם פרי רב, צפוף וקטן, וזה מקור להחמצה ולשאר מחלות.

השנה יהא עלינו להעיז בדילול. נגיע בחדראוי וחלאוי ל-40% של הפרי, ובברהי אף ל-50%.

גדידה

בחלאוי הקדמנו השנה בגדידה, והיה המון פרי לח, דבר שהצריך יותר ימי ייבוש ויתר התעסקות. גם לגבי הברהי יכולו לאחר ב-7-10 ימים. עלינו ללמוד מזה להקפיד יותר בבחירת מועד הגדיד הראשון. בנוגע להשקאה, חובה להפסיק 6-7 שבועות לפני גדידת הזנים הלחים (למרות החום הרב). אשר לזהאדי ולדקלנור- כדאי להמשיך בהשקאה. הזהאדי שלנו היה השנה יפה- גדול ולח- במיוחד, ואין ספק שהוא "הושפע" מן ההשקאה הרבה שהורעפה עליו.

 

ד)      מספר ימי העבודה בחדשים יוני-נובמבר

בטבלה הבאה ניתנים מספר י"ע לפי העבודות השונות. בכוונה חילקתי אותן לשלוש קבוצות:

קבוצה 1 – עבודות עם הפרי (פרט לקשירה- 80 י"ע מחודש יולי).

קבוצה 2 – עבודות "זמניות" שמטבען להסתיים "פעם".

קבוצה 3 – עבודות שגרתיות קבועות.

              1                                         2                                            3

כיוס –           36                  נטיעה –               29                     דישון –            5         

גדידה -         67                  ארגון-                   27                    ריסוס עשבים-  9 

אריזה-          140                הוצאת חטרים-      71                     ריפוי-              5

טפול בפרי-    10                  מדידות גדול-         1                       השקאה-         173

נזקים            12                  שפור גומות-          88                     סדורי השקאה- 16                        

                                          טפול בשתילים-      5                       כללי-              56

              ----------                                   ---------------                        --------------

 

                                      בית אריזה-            13

בס"ה           265                                        234                                       263

 

אין לשכוח, שמדובר פה על חצי שנה בלבד, ועוד חצי שנה של עונת הפרי!

בחדשים הבאים גדול חלקה של הקבוצה השניה (גם קבוצה שלוש תקטן, כי ההשקאה מתרווחת לרגל ימי החורף). בשעתו באו אלינו עם הצעות מעשיות קטנות ושונות לשפורים וייעול בעבודת סביב הפרי. ניתנת האמת להיאמר, שקשה לתת עליהן את הדעת, כי מה ערך לחיסכון בשניים שלושה ימי עבודה במקום זה או אחר, אם החלק הארי מושקע באותן עבודות יסוד "זמניות", שלכאורה אין להן קץ- - -

השנה הבאה צריכה להיות מכריעה מבחינה זאת. יש לנו עצים בני שמונה שהגיעו לשיא ניבם, ואסור להשאיר להשאיר עליהם יותר חטרים, כי זה מתנקש ישירות בכמות הפרי. אך צריך להיות ברור, שאם לא נחסל השנה את בעית החטרים גם בשדרות, ישפיע הפיגור בעבודות על פיגור של העץ עצמו, והשדרות זה עשרות טונות פרי בשנה.

 

הוא הדבר מבחינת פוטנציאל הנטיעה שלנו. יש לנו מאות חטרים מזנים חשובים (דקלנור, דירי, ברהי, חלאוי), שבשנה שנתיים שלוש הבאות נארגז אותם ונשתול אותם. כבר עתה מוכרחים לדלל אותם ולפתח שתילים מובחרים.

 

ונסיים בעוד השוואה קטנה של מספר ימי העבודה בשלושת ה"סקטורים" של המטע:

                                     המטע הגדול (וכללי)-                 415 י"ע

                                     השדרות-                                 280   "

                                     צעירים-                                   60    "

                                                                                  --------

                                     סה"כ-                                      755 י"ע בתמרים

 

                                                                                               יואב [גבעתי]

 

 

שואלים את ארי בסוף יום העבודה מה השעה.

ארי: רבע להביתה!

 

לחורש לרגל נסיעתו לחו"ל

צאתך ושובך לשלום.

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 200

י"ח ניסן תשכ"ג 12/4/63

 

שבת שלום!

חג הפסח חלף על פנינו. בשער עומד יום העצמאות. לאור ההסתיגויות שהובעו לאחרונה על הדרך בה חגגנו את חג הפורים, והדיון שנערך לגבי חג הפסח, נראה לנו שיש להתיחס בכובד ראש לחג הבא. נראה שזו ההזדמנות לנסות ולקבוע את צביונו של החג וצורת עריכתו בביתנו. אולי כאן המקום להתחיל ביצירת מסורת שלנו. ואולי ישמש ה"אפיק" של השבוע הבא במה לדעותיהם של חברים בנושא.

קדימה חבריא, קחו זאת ברצינות!

 

 

במשק

הכשירו את הטרסה שעקרו בכרם לחלקה חדשה, שקוי הגובה שלה מקבילים לאלה של הטרסות, ובכך נפתרה בעית השורות הלא ישרות. העבודה נעשתה ע"י הדי-8. כמו כן הוכשר השטח בין העגבניות- 27 דונם- לכביש, שיהווה חלקה אחת גדולה בת 60 דונם.

 

מספוא

חלקות התירס מסתכמות בסביבות 100 דונם. בעוד 10 ימים בערך [     ] תירס בעריג'ה הגדולה ואח"כ בשאר החלקות בהפרשים של 10 ימים בערך.

בינתיים גמרו להאביס את הרפת בכרוב ומאביסים בסלק. כמו כן נערך קציר ראשון ברודוס, דבר שפותר באופן זמני את בעית הירק הגס-יבש וחלק מבעיות הרפוד.

 

תמרים

במטע: השבוע מסתיימת ההפריה. אפשר כבר להיווכח שהחדרבי חנט טוב. בעוד שבועיים שלושה ניכנס לשלב הקשירה והדילול.

העבודה השגרתית העומדת על הפרק כעת היא ריסוס עשבים (מרסס "גבולות"). נקווה שהרונדל לא ימשך זמן רב. אנו מרססים רק את השטחים המעושבים. ככל שישתחררו יותר מחנות עבודה לעישובים, כן יגדל השטח השמור מפני עשבים.

היו כאן מהמחלקה להגנת הצומח. אנו עוברים בשלבים מטפולים כימיים (נגד כנימת הפרלטוריה) לטיפול הביולוגי. בתחנה לחקר החקלאות בבית-דגן מגדים רבבות חפושיות פרת משה רבינו, שהן האויב הטבעי של הפרלטוריה. 700 חפושיות הושמו אצלנו בשני עצים נגועים.

 

בית האריזה: מעסיקה אותנו שאלת השאלות: האם יהיה לנו בית אריזה מוכן לקראת העונה? הציוד שאנו עומדים להזמין הוא יקר, וכן המבנים של החדרים השונים. הוטל על גרימי לנסוע לבתי האריזה שבעמקים, לראות אותם, ללמוד ולהסיק מסקנות. תוצאות הביקור נידונו בישיבת הענף, וכן יעברו את ועדת משק.

                                                                       יואב

 

משלוחי ירקות עד 9/4/63 (במספרים מעגלים):

חצילים                                       145 טון

עגבניות מונימיקר                      22.5    "

עגבניות מרימנד                           70    "

קשואים                                   70 טון

מלפפוני פלסטיק                       18   "

מלפפונים אירופיים             0.750     "

בצל                                        135 "

 

ורדים כל העונה                       34,350 פרח.

 

 

חסל סידור פסח – כהלכתו?!

חלף הפסח, חלף הלך לו. צליליהם האחרונים של נעימות ההגדה מהדהדים עדיין באוזנינו, והראש סחרחר קמעה מחמת "ארבע כוסות" שלגמנו כדת; וכבר מזדרזים אנו וצררים את כל כולו של חג זה (צרור היטב פן יחמיץ ח"ו), מוכנים להשליכו למרומי העליה עד השנה הבאה. אך אל נא רעים, המתינו רק רגע. חפצתי להשיח עמכם כמה מחשבות המנקרות בראשי ללא הרף, בטרם נעבור לשגרת יומנו האפרורית.

 

חג הפסח, נתיחד לו מקום מיוחד במינו בקרב "קהל" חגי ישראל. יסודו של החג הוא לאומי, סמלי, הסטורי, אך על יסודות הספור המקראי לחג זה נוצרה ההגדה המיוחדת לו, ולא תפילה, כמו לחגים האחרים. העם היהודי, במשך כל ימי שבתו בחו"ל, טווה מסכת שלמה של מילים וצלילים סביב חג הפסח. נוסף לקטעים התנ"כיים שובצו קטעים מאוחרים יותר של דרש, אגדה ותפילה. כל אותם פרטים הסטוריים של יציאת מצרים הפכו לסמלים, המבוטאים במיני מאכל בטכסים וברכות מיוחדים. נפשם המעונה של היהודים יצרה לעצמה דמות קסומה ופיוטית של אליהו הנביא, המתארח בעילום שם ב"ליל הסדר" ומחולל דבר נס ומביא עזרה ונחמה לכל נזקק. מילות ההגדה מושרות בעשרות נעימות שונות ובגרסאות מתוקנות, ואף זה מוסיף לרב גוניות הרבה של החג.

במשך הדורות התגבשה צורה אחידה, בדרך כלל, של קיום חג הפסח. החג קיבל בראש ובראשונה אופי של חג משפחתי, חג בו מתכנסת המשפחה כולה להיסב לסדר. ההגדה מהוה את היסוד ל"סדר". נעימות ההגדה פשוטות ולבביות, והמסבים מקפידיפ לשמור שמירה מחלטת ונאמנה על כל הלכות ומנהגי ה"סדר", עד הקטן שבהם. אך לא כאן המקום להרבות ולפרט את אפיו וצביונו שלחג זה בצורתו המקובלת, המסורתית, שהרי חפצים אנו להגיע גם לעניננו שלנו.

 

חלפו שנים ותמורות, עליות, קונגרסים ומגביות, והעם שב למולדתו לחדש ימיו כקדם.

קמה התנועה הקבוצית.

אחת מבעיותיה הנוקבות של תנועה זו, מחוץ לבעיות הלינה ומחסן הבגדים, היתה בעית החג בקבוצה, החלט שכל חגינו המסורתיים חיבים לעבור טיפול קוסמטי מתאים. חייבים להלביש עליהם את החולצה הכחולה הדהויה, לתקוע בכפם את דגלי ההתישבות ועובדת ולהוציאם חזרה אל קהלנו, כשהם מתאמים לצרכים המיוחדים ומבטאים את הווי הקבוצה. שכן מתבישים אנו בכל גילו של "יהדות גלותית,. אנו צברים, עסיסים וקיבוצניקים נאמנים, וכן יראו גם חגינו.

חושבני שרוח פרצים זו פגעה בראש ובראשונה בחג הפסח. ומה הועילו חכמים בתקנתם? נטלו מחג הפסח את חמימותו, את לבביותו המשפחתית ואת הנימה המסורתית המלכדת ומקשרת את השלשלת הארוכה מני דורות, והפכוהו למעין מסכת מקראית גדושת הקראות, שבראשם נצבת מקהלה המנעימה לקהל את שעתו במבחר קטעי מוסיקה, שהקשר היחיד שלהם אל הפסח הוא רמז רעיוני, המופיע במילותיהם, אל אחד הנושאים הקשורים בפסח. אך עלינו לזכור שמילות השיר אינן עושות אותו עדיין לשיר פסח. חשובה בראש ובראשונה "נפש השיר", ונפש זו מקופלת במנגינה ובדרך השירה.

 

עוול נוסף עשו לחג הפסה הקיבוצי , מתוך הרצון הכן לעשותו "אחד משלנו", הוא הפיכתו לחג האביב. עלינו להפריד, לדעתי, הפרד היטה בין חג האביב, חג ראשית הקציר, לבין "סדר" הפסח האמיתי.

חושבנו שכל פסוקי ה"דודים" משיר השירים אינם מוסיפים לסדר את אותה החמימות המשפחתית, שאנו כה ממעטים למצוא בו.

 

בקיצור, הערות אפשר להעיר ולהעיר, אך האם אפשר להוציא מתוך כל אלה תמונה של הפסח בו אנו רוצים? אכן, נראה לי שקשה לפתור את כל ההתלבטויות במחי רגע אחד, אך אנסה לתת תמונה כללית ביותר:

ראשית עלינו לחגוג בנפרד את חג הפסח וחג האביב. הפסח יהיה "סדר, מסורתי, משפחתי (והלא משפחה אחת אנו). לא נהיה מחפשים תמיד את המופע, את העושה רושם, אלא נחפש את ההוויה האמיתית. נבחר במנגינות ההגדה הפשוטות והיפות, ושתהינה ידועות לכולנו, ובמקביל להשתתפות הקהל בשירה כן ישתתף הקהל בקריאה- חברים כאורחים. ולאחר שקימנו את סידור הפסח כהלכתו, נוכל לחוג את חג האביב, הנעורים והקציר בכל אופן שנחפץ, שהרי כאן אנו היוצרים את המסורת.

ואז, כשנחגוג את חג הפסח בצורתו האמיתית, נוכל לזמר, לאחר שגמענו את הכוס הרביעית- חסל סידור פסח – כהלכתו!

                                                            דודו ש.[שליטא]

 

 

טפיק

שפטל מספר לגיורא שהתרנגולת מטילה ביצים ואומר:

אתה יודע מה יוצא מביצה? –אפרוח.

גיורא: וגם חביתה.

 

מאיר לוקח את בוזיק להאכיל את רוחלה בדיסה. פתאום רוצה בוזיק לאכול את הדיסה.

מאיר: בוזיק, אם תאכל את הדיסה לא ישאר לתינוקות מה לאכול!

בוזיק: שיאכלו סנדוויצ'ים.

 

אריפיק

לאחר שארי לא הופיע כבר שבועיים ב"אפיק", מתפרסמת אמרה חדשה שלו ברוח הבדיחות הקודמות (רבע להביתה):

יום אחד, כשהעמיסו מאוחר בערב, שואלים את ארי מה השעה.

ארי: רבע לבית הקברות!

 

ההכשרה הצעירה של גרעין "ערוגות" מתחילה לתפס מקום ב"טפיק":

אתמול, בשעת רסוס בפלטו, התחיל הטרקטור להתדרדר לעבר הואדי. פתאם נראה דני מגרעין "ערוגות", כשהוא שוכב על הארץ, פניו טמונים באדמה והוא מושך בכל כוחו את הצנור של המרסס. 5 דקות לאחר שהטרקטור נעצר ע"י אבן הוא מרים את ראשו ושואל את מאיר: הוא כבר עומד?

 

 

[עמוד של קטעי עיתונות]

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס'  201

ב' אייר תשכ"ג 26/4/63

 

אנחנו מגש הכסף, שעליו ניתנה לך מדינת היהודים.

 

בתמרים

תכונת החניטה הטובה לא נחסכה מאתנו גם הפעם. כרגיל, אחרי ההפריה באה צפייה מלווה במעט דאגה. תמיד יש חוסר אמונה, שכן פעולה כה "פשוטה" היא היא החורצת דין היבול של השנה... אבל הרוח השלימה יפה את מלאכתנו, וכעת אפשר לראות באשכולות שרביטים שרביטים מלאי "אפונים" קטנים.

מסקנה חשובה היא הצלחת ההאבקה מן הקרקע. בשנה הבאה נוכל להרחיב את השטה הזאת לכל השדרות, ואולי "נעיז" גם במטע. פרוש הדבר חסכון ניכר בימי עבודה ויתר נוחות לעובד. יש לסכם גם את עונת ההאבקה הנוכחית. זאת הפעם הראשונה שניצלנו את מכסימום האבקה שהיתה לנו. תנאי העבודה הם עדיין פרימיטיביים. בעיקר רצוי לשכלל את התוף, המשמש להפקת האבקה מהתפרחות. שלחנו אבקה לחצרים (2 ק"ג), רביבים (11/2 ק"ג), עין יהב (0.5) ושונים (1), סה"כ 5 ק"ג אבקה זכרית, במחיר 75 ל"י הק"ג, שהשקענו בהם למעלה משמונה ימי עבודה.

נכנסנו השבוע לעבודת הקשירה והדילול. מכופפים את האשכול בזהירות, לתת לו צורה, וקושרים למנוע שבירה מאוחרת כתוצאה מעומס הפרי.

בתמרים משתדלים לאחד עבודות, כדי לחסוך בטיפוס על העץ. לכן מצטרף כאן הדילול הכפול של אשכולות העץ ושל השרביטים באשכול. משאירים אשכולות בהתחשב עם מספר הכפות, עם מספר האשכולות של אשתקד, עם כמות החוטרים וכן הצורה הכללית. דילול השרביטים בא לקבוע את צורת התמר הבודד ולמנוע פרי קטן, צפוף ודחוס. בזן חדראוי עלינו להוריד 40% מגודל האשכול. בעבודה זאת בלבד נזדקק ליותר ממאה י"ע תוך 2-3 שבועות.

עבודות אחרות

1. מרססים נגד כנימת הפרלטוריה והאסטרו לקניום. אנו מכניסים גם בשלבים אויבים טבעיים (חפושיות) לעצים הנגועים.

2. מכסחים את המטע. הסוף המכוסח ישמש לרפת.

3. אסוף הגזם הרב (כפות וחטרים ישנים משנים). צ'רלי ישרוף אותו בל"ג בעומר...

4. מרססים נגד עשבים, הגדים כעת במהירות.

5. מונומנט היסטורי- סיקלו את החצץ! גם עליו ננסה את המכסחת.

                                                              יואב [גבעתי]

 

 

פופולריות ושכרה

ברצוני לעמוד על אחת ההחלטות שנתקבלו לא מכבר באסיפה הכללית, למרות שאין הדבר מקובל ואיננו נוהגים לדון וללבן בעיות אלה מעל דפי ה"אפיק". מצאתי לנכון לעשות זאת, כיון שהענין נראה לי חשוב במיוחד. אני מקוה שענין זה יעלה מחדש באסיפה.

רוצה אני להעלות ענין אשור הלמודים לדרור ושלילתם משרגא. אמרתי באסיפה: "אין חבר עושה פחות מקבל פחות אוכל או לבוש, אבל ישנם מקרים בהם הקבוצה יכולה וצריכה להדגיש את רצונה ודרך הפעולה שהיא דורשת מחבריה". לא מן הטעם הטוב היה אז לפרט יותר מזה, אולם לאחר קבלת ההחלטה כפי שנתקבלה, אין לי דרך אחרת אלא להכנס לעמקם של דברים.

זוכר אני את דבריו של דוצי: "אני מבקש שלא בגלל הפופולריות שלו יקבל החבר אשור ללמודים". נשאלת השאלה, בזכות מה יקבל החבר זכות זו, ובכלל מה היא פופולריות, והאם חטא הוא להיות פופולרי. בעיני חבר פופולרי הוא זה היושב בועדות, ובכל שנה עובר מועדה לועדה. ישב במזכירות, היה מזכיר חוץ, מרכז ענף ומרכז משק ונשא בכל שאר התפקידים שאנו מכירים בחיינו הקיבוציים.

החבר הפופולרי הוא זה החוזר מארוחת הערב לישיבת ועדת משק, חברה או עבודה, למרות שהיה מאד רוצה לשבת בבית ולקרוא עיתון או לשבת קצת על הגב.

יתכן שבעיני מספר חברים מתבטאת הפופולריות בזה שאין החבר זוכר את מספר הענפים בהם עבד, ואפילו קשה לו לזכור מה עשה בענפים אלה. חבר שעד היום לא מצא את מקומו בגלל סיבות שבדרך כלל אינן תלויות דוקא במשק. חבר המופיע לישיבת ועדה מסוימת רק כשהסעיף הרשום הוא שמו שלו, או שהוא מובא בעקבות תקריות לא נעימות.

למרות שאני מעדיף את הסוג הראשון והייתי רוצה שכל חברי במשק ישתיכו לסוג זה, האסיפה בהחלטתה בחרה בסוג השני. החלטה זו עלולה להביא שנוי בכל מבנה החיים והפעילות הצבורית שבלבו. לפי החלטה זו יזהרו חברי המשק מכל פעילות צבורית. פשוט יפחדו להיות פופולריים.

מהו הפרס ואיזו היא התודה שנותנת הקבוצה לחבר אשר מלא תפקיד או פעולה צבורית ומשקית כלשהי במשך שנים. אנו יודעים לבקר פעולת החבר ולצעוק חמס. איני זוכר שאמרנו פעם לחבר כזה "עשית פעולה ברוכה" או פשוט "היית בסדר", ובכלל-למי מגיעה התודה שלנו ובמה היא מתבטאת? מי יערוב לנו כי לפי החלטת האסיפה האחרונה נמצא חבר שיהיה מוכן למלא תפקיד כלשהו בחיי הקבוצה, ובעקר אם חבר זהה חושב על אפשרות של התפתחות ולמוד נוסף.

אם הפרס שבקבוצה הוא "המשך לסחוב", הרי שמן הראוי הוא להשתדל בכל הדרכים הנתונות שלא להתקע באיזה ענף קבוע, שלא להמצא באיזו ועדה, ובקיצור- לא להקלט, וע"י כך להגיע למשהו, ז"א לטכניון או לאוניברסיטה. והעיקר- לדעת בדיוק מה רוצים שם, אפילו לא יהיה לזה כל קשר עם ענפי המשק והקבוצה.

 

                                                                                    יצחק ק[קרקעי].

 

מדור הברכות כבקשתך

קבוצת עין גדי מבקשת לברך את חברה הלל

עם שובו הביתה.

 

אלי רון מבקש למסור ברכה לבנו גיורא

עם פתיחת החגיגות ליום ההולדת 333333333

 

עמוס מבקש למסור ברכה מיוחדת לאלי רון

לכבוד שבת.

 

 

דו"ח פגישת החוג לצילום

פגישת החוג לצילום, שנערכה בשבת, הוקדשה בעיקר לברור הצדדים הכספיים של הנהלת המעבדה.

1.      נמסר דו"ח כספי ע"י יוסי.

2.      נמסר כי הטפול בנחשים נשאר בידי צ'רלי, אולם הטפול בסרטים עובר למעבדה.

הסרטים שיחולקו יהיו קצרים מאשר עד כה, באורך 30 תמונות.

3.    על מנת למנוע בזבוז סרטים ואף פעולות חמורות יותר, החלט לבטל את חלוקת

     הסרטים חינם. הסרטים ייקנו באופן שוטף ע"י המעבדה ויחולקו לחברים כחפצם, בלי קשר לרמת ההכנסות מהנחשים. החבר יחוייב במחיר המלא של הסרט (כ-1,80 ל"י). בסוף כל שנה יזוכו החברים במחצית מהסכום הנכנס מהנחשים, כל חבר באופן יחסי למספר הסרטים שקנה. המחצית השנה תוקדש לפתוח המעבדה.

4.       בהסדר נכללים גם חברים הנזקקים לסרטים לא סטנדרטיים.

5.      כתמורה על העלאת מחיר הסרט הוזל מחיר הדפסת תמונה- 10 אג' על ניר אגפא, 8

אג' על ניר "אורבי".

6.      ניר ההדפסה הסטנדרטי יהיה "אגפא. חבר שיהיה מעונין בהדפסה על ניר זול יודיע מראש.

7.      מאחר והסרטים לא יחולקו יותר חינם, יהיה להבא מחיר התמונה המצולמת ע"י חבר עבור חבר אחר 17 אג' עבור תמונה ראשונה, 10 אג' עבור כל העתק נוסף.

8.      כל תמונה שתפותח במעבדה עבור אנשי חוץ תמכר ב-17 אג'. לחבר המצלם לא יהיה כל רווח מהצילום. כל רוח, במדה שיהיה, יכנס לתקציב המעבדה.

9.      מוקי וגרימי צורפו ליוסי, על מנת שהשלושה ישמשו כועד החוג ויכנסו לעבודה כדי להגביר את קצב ההדפסה במעבדה.

10. נערך דיון ללא סכום על שימוש בשתי מכונות ההגדלה המצויות, נוסף למכונה במעבדה , על מנת להכשיר חברים נוספים לעבודה במעבדה.

                                             

                                                           גרימי

 

ארי נוסע עם שקי דשן להידרופונים. פתאום נופל שק. ארי קורא לעמיהוד לעזור לו להרים.

עמיהוד: מה אתה מוביל?

ארי: אוכל להידרופונים!

 

חורש כותב מאמריקה

שלום לכם יוכבד, יגאל ועירית!

את מכתבכם קיבלתי ושמחתי נורא, כיון שכבר יותר משבוע לא היה לי שום מכתב מהארץ משום מה. מילא, כשהיתה העונה אני עוד מבין שעסוקים, אבל כעת אפשר כבר לכתוב קצת לחו"ל. שלחתי לכמה חברה גלויות, ומשום מה לא ענו. מילא, שיהיה להם לבריאות. העיקר, אני מרגיש טוב. מזג האויר התחמם כבר , ואתמול למשל היה כאן יום חם "נורא, יחסית לעונה זו. היו 27 מעלות, אבל הזענו כהוגן כיון שהלחות היתה 60%. היום כבר שוב מעונן, ולמרות שלא קר יש מין הרגשה של גשם. דרך אגב, כאן יורד גשם בעיקר בקיץ, כיון שבחורף יש שלג וברד.

מבחינת בילויים אד דוקא הרבה לא עשיתי, כלומר לא רחוק מניו יורק. נסעתי עם המשפחה ומכרים שיש להם מכונית לעירה קטנה בניו ג'רסי ששמה לייק ווד. היא נמצאת במרחק 110 ק"מ מניו יורק. זו עיירה שיש בה יותר בתי מלון מבתי מגורים. היא נמצאת בין חורשות ויערות, ובמרכזה יש אגם גדול בצורה של נקניק, ושם שטים בסירות וסתם עושים חיים.

ממה שהייתי הכי מבסוט זה מארוחת הצהריים שאכלנו באיזה מסעדה קטנה ופשוטה (כמו כל הדלפונים). המלצרית שעבדה אתנו היתה אשה זקנה, שמשום מה היתה עושה פרצופים מדי פעם, ויחד עם זה מרעידה את יד ימין. תארו לכם באיזה פחד ישבנו כשהיא באה עם המרק לידנו...

בתחילת השבוע הזה ביקרתי בגן בוטני יחד עם אחי. זה גן ענקי, שלמרות 4 השעות שהסתובבתי בו לא הספקתי לראות את כולו. ישנה שם חממה ענקית לפרחים ועצים סובטרופיים (כמעט כמו בזילברשטיין- להבדיל). בפנים יש חם של 30 מעלות ולחות של קרוב ל-70% (המידות האלה הן לא לפי ההרגשה שלי, אלא לפי מדי חם שנמצאים שם). נכון שזה לא כל כך נעים להסתובב שם, אבל הצמחים שוים את ה"סבל" הזה. בחלקת הצבעונים נמצאים כמעט 15 מינים, וכל צבעוני זה בית. קוטר הפרחים הוא בין 20-15 ס"מ, ואיזה פוטוסים ובגוניות, ובכלל זה היה נהדר. אם יעל היתה רואה את הורדים שישנת היו יוצאות לה העינים.

אחד הדברים שלא הצליחו להבין כאן כל המכרים שלי זה מה פתאם מתעסקים עם נחשים בעין גדי. לך תסביר להם. חוץ מאשר בגן החיות הם לא ראו נחש חי. צריך הייתי להסביר להם המון על נחשים ועל בעלי חיים בכלל. עכשיו הם כבר יודעים קצת יותר. לפחות הם מסכימים אתי שצריך לתפוש נחשים כדי ליצור נסיובים.

עכשיו כמה מילים בקשר לסדרים שערכנו מכאן. כיון שאנו בגלות, עורכים שני סדרים. בשני הסדרים היינו יותר מ-15 איש. שניהם נערכו אצלנו, מכיון שאני הרי אורח כבוד. היה די נחמד. אמנם חסרה היתה המקהלה של שלוקי (אגב, איך נראה אייל?), אבל הסתדרנו איך שהוא והשתדלנו לשיר את השירים כמו ששרים אותם כאן.

נזכרתי עכשיו במשהו מצחיק שאני מוכרח לכתוב אותו לפני שאשכח. בחנויות מוכרים עכשיו מברשות שיניים על חשמל, כלומר שלא צריך לעבוד עם היד, אלא מנוע קטן עושה את התנועות. התפקעתי מצחוק כשראיתי את זה לראשונה. אני מחכה אולי יסדרו עכשיו מתקן מיוחד בבית שמוש לניגוב. בחיי, האמריקאים האלה משוגעים וממש לא יודעים מה לעשות עם הכסף.

זה בינתיים הכל, ד"ש לכולם, תודה עבור ה"אפיק" ולהת' בקרוב.

                                                                                     צבי

תדרבנו את החברה שקבלו ממני גלויות (את בטח ראית בזמן החלוקה) שישלחו לי גלויות.

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 203

י"ג תמוז תשכ"ג 5/7/63

[חוברת 202 חסרה]

 

שבת שלום!

הקיץ בעיצומו. חברים יוצאים לחופשתם השנתית. חדר אוכל נראה ריק. הדשאים שוקקים כל לילה עד שעה מאוחרת. הבריכה (כשהיא מלאה...) שוקקת אף היא חיים. רעש המזגנים לא פוסק במשך כל היום. הרבה חבר'ה מצוננים... (תארו לכם מה היה המצב אם הצנון בחדר אוכל היה עובד...).

 

שמענו השבוע את עזריה אלון. הוא דבר על דברים חשובים, אולם לא חידש הרבה ולפעמים אפילו שעמם... זה לא היה עזריה שאנחנו כל כך אוהבים לשמוע ברדיו...

 

אנחנו סכמנו את גמר העונה בבית ההארחה על חוף ים המלח עם מיץ, תפוחי עץ, עוגות, רחצה בים ושירים. מנהל בית ההארחה בעונה החולפת- יצחק ק.- מסכם את העונה ברשימה רחבת יריעה, אך מענינת. אל תבהלו, איפוא, מהדף המלא ובטוחני שתמצאו בה ענין- כמוני.

 

לבסוף אני רוצה לציין בסיפוק שאוכזבתי לטובה מהיענות החבר'ה לכתיבה ל"אפיק"!!! ניכר שיש להרבה חברים מה להגיד, ונחוץ רק דרבון קטן ע"מ שיעלו זאת על הנייר. אינני רוצה לפתוח פה לשטן, אך אני כבר מחכה ליום בו אאלץ לדחות פרסום רשימה של חבר מחוסר מקום...

                                                                                העורך

 

חידה:

מחזה מסתובב במטע וכל רבע שעה שומעים אותו???

(פתרון בעמודים 3 ו-5)

 

לאסנת

שנוסעת בימים אלה לחוצלארץ (לבקר את עזרי ומשה אשל...)

נסיעה נעימה וחזרה עוד יותר...

 

לא נהוג אצלנו להודות לחבר על עבודתו, ולא כל שכן שהדבר הוא אחרי העבודה, בשעות הפנאי של החבר.

כולנו, ודאי, מחכים בקוצר רוח לחלוקת הממתקים הדו-שבועית. כולנו באים ולוקחים מה שיש- ויש לציין שהמבחר גדול והוא משתפר מדי פעם- אבל איננו שמים לב לאיש שדואג לכל הענין. אסור לנו לשכוח את העבודה שאלי משקיע בחלוקת הממתקים. אני בטוח שאלמלא אלי, אלמלא מרצו והתמסרותו, לא היה לנו כל זה. כמו כן אסור לנו לשכוח שאלי עושה זאת על חשבון זמנו הפנוי וללא כל תמורה.

הייתי רוצה להודות לאלי מעל דפי ה"אפיק", ואני בטוח שכל החברים מצטרפים לתודה.

בהזדמנות זאת אני מציע להנהיג במשק שחבר נכנס או יוצא לתפקיד חדש, שיזכירו את זה, אם באסיפה ואם ב"אפיק".

                                                                              מנו

נ.ב.

בלי שום קשר לרשימתי, מה עם כתה עלי? בימים אלה ירדתי מהאוטוקר אחרי שנתיים וחצי+ שנתיים שעשיתי על הקומנדקר...

                                                                             הנ"ל

 

 

בית הארחה

מאת יצחק קרקעי

 

עם סיום עונה נוספת בבית ההארחה, מן הראוי לברך על עובדה זו ולערוך סקירה קצרה לגבי העתיד.

עם כל עונה נוספת, הולך והופך בית ההארחה לענף קבע, ולא נסיוני כפי שהיה עד עתה, למרות שמבחינת היקפו עדיין לא יצא מגדר נסיון.

למרות כל הקשיים במציאת צוות עובדים מתאימים לענף לפני כל עונה, אנו נוכחים לדעת שככל שענין זה נכנס להכרתם של החברים, הרי שהנכונות הולכת וגדלה, ויש תקוה סבירה שתוך תקופה לא ארוכה נגיע לצוות קבוע בענף- לפחות בעבודות הדורשות הנהלה והתמחות גדולה. עובדה נוספת היא שכל זמן שבית ההארחה ימשיך לעבוד בתנאי שרות של היום, יהיה זה ענף מכניס, ולא מן הקטנים במשק עין גדי. אנו מאמינים שנוכל להמשיך בצורה זו עוד שנים מספר, לפחות עד שנוכל להכנס לעסק גדול יותר מבחינת הידע, האומץ והאנשים.

על אף פתיחת האכסניה החדשה בנוה זוהר לא חלה ירידה במספר הבקשות להתקבל אצלנו ולא איבדנו אנשים- מלבד אלה שנאלצו מחוסר מקום לחפש להם מקום שם. לעובדה זו חשיבות גדולה לגבי הקשר הישיר שבין ישוב קבע וגישה של אנשים לעסק שהוא שלהם והרוצים בקידומו. כל אורח מרגיש זאת בבואו למקום, ואני מקווה שיחס זה ישתפר יותר, והחברים בלי יוצא מן הכלל לא ישכחו שיחס טוב, חשיבותו גדולה אף מתנאים טובים וכל השאר.

ועכשיו בקשר לעתיד. ההנהלה הנוכחית וועדת המשק רואים צורך מיוחד לפתח את הענף, להגדיל את הכנסותיו, ויחד עם זה לא להסתכן בהשקעות גדולות. ישנן מספר אפשרויות להגדיל את ההכנסות בלי להגדיל את היקף הענף ואף לא את מספר האורחים. על שתיים מהן אנו שמים את הדגש, והן: א. הגדלת מספר המחזורים בשנה, או במילים אחרות הארכת העונות. ב. שיכון האורחים בזוגות בלבד וגביית סכום גבוה יותר ע"ח סדור זה.

 היות ומטבח עין גדי וכן חדר האוכל אינם מאפשרים הגדלת מספר האורחים מעל לחמישים, והרחבתם תיגמר בעוד שנה מהיום (אם לא יותר...), החליטו להתרכז באפשרות של הארכת העונות. דבר זה ניתן לביצוע ע"י סגירת מעיינות הגפרית במתקנים נגד רוח ובבניית מקלחות ומלתחות שיאפשרו רחצה בגפרית ומיד אח"כ מקלחת נקיה והלבשה. בחודשים נובמבר דצמבר ואולי גם ינואר מזג האויר אצלנו לא קר במיוחד ואפילו נוח מבחינה רפואית, כך שנוכל לקבל אורחים בחודשים אלה ולהאריך העונה. יתכן גם שנסיון זה יאפשר את ביטול הפסקת החורף בין העונות, והענף יעבוד 9-10 חודשים בשנה. סוכם בינתיים שביולי-אוגוסט לא תהיה הארחה, ותקופה זו תשמש לשפוצים במבנים וחופשות לצוות העובדים. כמו כן האקלים בחודשים אלה קשה- אפילו אם נוסיף קרור בחדרים (דבר שלא מבטיח בריאות נוספת לחולי פרקים...). גם אם לא נוכל להאריך את העונות ע"י סגירת מעיינות הגפרית, אנחנו רואים צורך לשפר שם את תנאי הרחצה, שנמצאים עדיין מתחת לכל תנאי נורמלי. אנו מקווים ללמוד מנסיון קטן זה (שיעלה כ-10 אלפים לירות...) את התנאים והאפשרויות, לפני שניגש לפיתוח מלא של החוף- כולל חוף רחצה, מסעדה, תחנת דלק וכל השאר- שלפי החלטת ועדת משק מן הראוי יהיה לרכזם, כדי לחסוך בהוצאות האחזקה וכל הקשור בזה.

אפשרות שניה שאנו מקווים להפעילה בעונת האביב הבאה היא, כאמור, הקטנת מספר האורחים בחדר. במקום שלושה –שניים, וזאת ע"י הוספת הצריפים הקיימים למסגרת הענף ומבלי להגדיל את מספר האורחים. כל אורח ישלם מספר לירות נוספות בכל יום, כפי שנהוג היום לגבי זוגות. סדור זה, שאיננו דורש השקעה גדולה או הרחבת צוות העובדים, יתן הכנסה לא מבוטלת לגמרי.

אנו עושים השנה השקעות שלא לצורך רווח נוסף. בנינו בנין שרותים נוסף, שתקציבו אושר לפני חצי שנה, אך מחוסר זמן הוא יכנס לפעולה רק בעונה הקרובה. שרותים אלה נחוצים כדי לאפשר רחצה נוחה לאורחים, בעיקר לשנים, שאינם מסתדרים עם השרותים הקיימים... בצריף החדש שהוקם השנה יהיה חדר כפול שישמש כחדר קריאה ובלוי. החדר ירוהט ויצוייד במאווררים, וכבר בעונה הקרובה ישרת את האורחים. חדר זה הכרחי בגלל תנאי הבלוי המיוחדים, שהם כמעט אפסיים (מבלי לזלזל כלל בסרט על עין-גדי...). יש להניח שהצבור שמגיע הנה, במידה ויהיה לו מקום להפגש יחד, יספק לעצמו חלק ניכר מהבלוי.

אני רוצה לברך את הצוות החדש, שייכנס העונה לעבודה, ובראש וראשונה את הרצל- שאני מקווה כי יתמיד ויקדם את הענף, והעיקר שלא יישבר- כל היתר מסתדר בעצמו (כרגיל בעין גדי)...

ולסכום: יש ביננו שמברכים על שבית ההארחה עובד בצורתו ובתנאים הנוכחיים, ויש שמעונינים שיעבור בהקדם להיות גוף נפרד עם כל שכלולי המאה שלנו, אך אלה ואלה מסכימים שכל עונה העסק מתפתח, לומדים יותר, ההרגשה נעשית בטוחה יותר, ואין ספק שלא רחוק היוםשבו נוכל לראות בענף זה ענף קבע, שמחוץ להכנסה יגרום לא רק טירדה, אלא גם מקום עבודה נוח להרבה חברים וחברות.

 

 

עבודה-חברה

למעשה אלה שני נושאים הרחוקים זה מזה, וכהוכחה-הכותרת: "עבודה-חברה", ולא "עבודה וחברה". מדוע? מכיון שכיום אין שלוב כלשהו בין עבודה לחברה. למעשה הכוונה יותר ליחסי עבודה של עובדי הענף בינם לבין עצמם- בעבודה וגם אחריה.

קיימות סיבות שונות למצב זה, אך לא עליהן אעמוד, אלא אתאר בקצרה מהו המצב.

במשק קיימים כמה ענפים שפחות או יותר מאורגנים מבחינה משקית. לדוגמא: תמרים, כרם+ ורדים, גן ירק, מספוא, ענף המתכת (מוסך+ מסגריה), טרקטורים וענפי שרותים. יש ענפים שהקשר בין עובד למשנהו מתבטא בהוראות עבודה ליום השוטף ולא יותר. משהו כעין פועלים שכירי יום העובדים את יומם והולכים הביתה. חברים אלה אינם יודעים את תוכניות הענף ואת מגמות פיתוחו, אינם מתקדמים מבחינה מקצועית, וכמובן שאף לא נותנים את יכולתם בשטחים השונים. במילה גסה: חמורי עבודה...

כמובן שמצב זה מביא לתוצאות בלתי רצויות: החבר מאבד את זיקתו לענף, לא מתמיד בו, נודד בין הענפים ולא מוצא את מקומו במשק. נו, וההמשך ברור... לדבר זה יש עוד חסרון בעידן שלנו- עידן ההתמחות: ללא התמדה בענף מסוים לא תבוא התמחות בו, וממילא הענף ידרוך במקום ולא יתקדם מכל הבחינות.

אחטא בדברי אם לא אציין ענף שבו המצב טוב מאשר בענפים אחרים, למרות שעדיין לא הגיע למלוא האפשרויות בשטח יחסי העבודה. כוונתי לענף התמרים. אך כאמור, רק מעט נעשה, ויש לעשות הרבה יותר.

כיצד לתקן ולשפר מצב זה? לכך יש דרכים שונות התלויות בגורמים שונים, במיוחד במרכז הענף, אך גם לחברי הענף חלק נכבד בדבר, וגם עליהם מוטלת החובה לפעילות במסגרת יחסי העבודה.

והרי מספר הצעות:

א.      שליחת עובדי הענף הקבועים להשתלמויות וסיורים לימודיים מקיפים.

ב.      התמחות עובדי הענף בעבודות מקצועיות, הכוללות עבודה על טרקטור בענף, ולא רק העברת קווים, קטיפים שונים ותקיעת קורדונים.

ג.       ישיבה שבועית של כל ענף וענף, שבה ידונו בעבודה שנעשתה במשך השבוע ושתעשה בשבוע הבא.

ד.      ציון מאורעות בענף ע"י מסיבות עם כיבוד, וכל המרבה הרי זה משובח...

אך אין די בכל אלו. בקורים הדדיים בין חברי הענף יקרבו את החברים, יגבירו את ההבנה, ורצון העבודה יהיה משותף לכולם. אינני חושב שדברים אלה אינם ניתנים לביצוע, להיפך! מי יודע, אולי ישנו הצעותי את גישת החברים לענף, לעבודה, ובכלל...

                                                                               מיכאל ש.

 

פתרון החידה (א):

לא נכון, זה הטווס שברח מהאכסניה...

 

 

שמעתי ש...

*באמת שמגיע לאנשי המספוא שירשמו אותם בספר הזהב: לא רק שהם מגדלים אספסת מיוחדת ליעלים בנג'ר, הם גם קוצרים אותה ומגובבים אותה ב"וואלים", ע"מ שליעלים יהיה יותר קל ולא יצטרכו יותר להתרוצץ בזמן האוכל... (וזה עוד לפני ההרצאה של עזריה אלון!)...

 

*אחרי שהאסיפה "הוציאה" לתנועה את איתן ואת חורש, מחפשים כעת מועמדים נוספים ל"יציאה". מספר המקומות מוגבל! הזדמנות בלתי חוזרת! הנחות, הזמנות ופרוטקציות- בטלות ומבוטלות!

 

*יואב טוען שאם יתנו לו לנהל את ענף המספוא, אז התמרים יגדלו וישגשגו...

 

*השופלדוזר חפר בורות לנטיעה במטע. הטרקטוריסט הרגיש אמנם שבאחד הבורות יש הרבה אבנים מרובעות, אבל הדבר לא הפריע לו כלל. בא צ'רלי ומצא אבן עם כל מיני ציורים ופיתוחים (מונחת ליד חדראוכל). שמע יוסי הערבי והחליט למצוא אתר ארכיאולוגי. יואב דוקא הסכים לעקור כמה תמרים למען קידום המדע (קרי:תשלום כספי הגון...), אבל לבסוף התבטלה ה"עיסקה". חבל, ואנחנו שחבנו שלפחות השנה תהיינה הכנסות בתמרים...

 

*יושבים החבר'ה על הדשא (כרגיל...) ומדברים. אחרי שנגמרו כל הנושאים המענינים מגיעים לדבר על שחקניות קולנוע. אומר מישהו:

ג'יין מנספילד היא חזאית...

מוסיפה חניתה נ. [נמט-חורש]:

גם חורש הוא חזאי...

 

*קרקעי הקטן נכנס לעבוד בגן בתור מחליף, ויש הסבורים שזו הסיבה לכל מה שכתבנו לפני שבוע בקשר להומור של ילדינו...

 

*רמת האסיפות ירדה פלאים בזמן האחרון- אפילו מכתב הגון כבר אי אפשר להספיק לגמור...

 

*קרקעי הגדול:

אני לא מבין איך אפשר לאכות ב-12 וחצי, אם גומרים לעבוד רק באחת...

 

*שמואליק הרגיש שהוא משמין. הרגיש שהוא משמין- החליט לעשות דיאטה; החליט לעשות דיאטה- נכנס לעבוד במאפיה; נכנס לעבוד במאפיה- כולם הרגישו עובדה זאת "על בשרם"; כולם הרגישו- החליט לפצות אותם; החליט לפצות- שאל מה רוצים; שאל- אמרו לו פיתות; אמרו- עשה; עשה- יצאו "קצת" נוקשות; יצאו נוקשות- התבייש מהחבר'ה; התבייש- לא בא לאכול ארוחתערב; לא בא- לא אכל; לא אכל- עשה דיאטה...

 

*ליכט למנו (בסערת משחק הכדורגל):

לפי מבנה הגוף שלך אתה מתאים לתפקיד מקשר!...

מנו (באותה סערה):

ולפי מבנה הגוף שלך אתה מתאים לתפקיד צופה ומוחא כפיים!...

 

*... טוען שיש לו בשבילנו "סקופ" נפלא- "איך שומר הרבש"ץ"- אלא שמסיבות בטחוניות אסור לו לגלותו...

 

*אישיות המקורבת לבעיות המים בעין גדי טוענת שזה לא בטוח אם יואב למד תנ"ך, אך פסוק אחד הוא מכיר מצוין: "מים גנובים ימתקו"...

 

*נו, עכשיו כבר אפשר באמת לומר שהעונה נגמרה- חוסלה סוף סוף "מעברת האוהלים של מחנות העבודה"...

 

*בקשר לכך יש רבים הטוענים, שהעונה רק עכשיו מתחילה- צופיה, חנה'לה ודניאלה נמצאות למעלה, ושרקה ודליה מתכוננות...

 

*אחרי שבניס התחיל לתת ראיונות ל"דבר"(של יום שישי!!!), קשה להשיג ממנו כמה מילים ל"אפיק" (אז מה אם גם הוא מופיע ביות שישי)...

 

*אין לנו שום דבר נגד "עיינות", ואנחנו בכלל לא מעונינים להשמיץ אותם, אבל איך אפשר אחרת להסביר את העובדה שאינדיק לקח פח עוגיות שהתייבשו ופזר אותו מסביב לעץ בטענה שזהו זבל מצויין...

 

*אגודת "הפועל", סניף עין גדי, סקציית הכדורסל, פתחה באימונים נמרצים לקראת טורניר פתיחת המגרש- שיערך בימי שישי-שבת בעוד שבועיים, בהשתתפות קבוצות משער הנגב, נירים ובאר שבע. כל מי שכבוד הסניף יקר לו, וכל מי שיש לו זמן, מתבקש לעודד את הבחורים, ואולי...

 

*הרצל: לא נעים להגיד, אבל חדראוכל שלנו נראה כמו אורווה...

יואב: זה נכון, אם לשפוט לפי הזבובים...

שחל: הלואי ובחדראוכל יהיו זבובים כמו באורווה וברפת גם יחד...

 

*למרות שהפסנתר כוון, ובגלל זה, מבקשים מהחבר'ה לא לבדוק (!): לא את הכוון, לא את האקוסטיקה (האיומה...) בחדראוכל, לא את חוזק אצבעותיהם ולא את עצבי המאזינים המסכנים...

 

*ענף רכוז המים הולך מחיל אל חיל: אחרי שדני אפיק "גמר" אותו, הלל לא התחיל ויגאלעשת עוד באמצע, מחפשים אדם נוסף שיכנס ל"עסק". האיש חייב להיות אחראי- ע"מ שסוף סוף יהיה מישהו אחראי לכל הבזיונות ואי הסדרים...

 

*אחד החברה: "באין צפור שיר אפילו מירימירי זמיר..."

 

*מי שחושב שצמד המנורות המצחיקות בחדראוכל עוד לא נמאסו על החבר'ה- טועה!!! עד מתי???

 

*בקשר לכך העיר מישהו שהמנורות דנן וכן העציצים דוקא לא רעים: לזבובים יש איפה לעמוד כשאין אף אחד בחדראוכל...

 

*הרבה חברה מתקשים (ובצדק!) לכתוב את המכתב השבועי להורים. מערכת "אפיק" שמחה להודיע כי נמצא פתרון סופי לבעיה. כל המעונין יכול לקבל טפסים משוכפלים, וכל מה שנותר לו לעשות, למשל בסעיף "איך אני מרגיש?- א' מצוין; ב' טוב; ג' מ... ד' כרגיל", יהיה למחוק את המיותר...

 

*שרה ב. (אחרי שליכט מספר על כל מיני בזיונות וטעויות בהזמנות):

בשביל מה אתה מספר לנו את זה, הרי רחמן איננו כאן...

 

בהוראות קבע לשמירה שהוציא הרבש"ץ (מי שלא קרא- שיתבייש!!!), כתוב שצריך לבוא לשמור בבגדים כהים. מספרים שא. בא עם חצי גוף ערום ואמר שזה הבגד הכי כהה שלו...

 

*ה"אפיק" הבא יופיע רק בעוד שבועיים בגלל נסיעת העורך לחופשת מולדת, כך שכל מי שמתכונן לא לכתוב- ידחה זאת לשבועיים...

 

*מאיר: האוכל בחדראוכל נקי- פחות או יותר...

 

*פתרון החידה (ב'): נכון, זה....

 

טפיק

יעל (2) רואה על השולחן מפה לבנה ונרות ואומרת: הנה שבת...

 

הילדים מטיילים למטה ובדרך נכנסים גם לחדראוכל שדה. בוזיק רואה את שני השולחנות ושואל: זה כל החברים?...

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 204

כ"ו תמוז תשכ"ג 19/7/1963

 

לאהוד קב

מזל טוב לרגל הווסדו.

מסור ברכות הקבוצה להוריך המאושרים...

 

לדוצי, צופיה ומשפחותיהם

להולדת הבת אילת

ברכת כל בית עין-גדי!

 

שבת שלום!

רבים העירו לי (ובצדק) על כי אני דוחס מידי את דפי ה"אפיק", ולא משאיר אפילו פינה לבנה אחת לרפואה. למען האמת, אני דוקא חסיד גדול ומושבע של דברים לבנים- החל מחרוזים "לבנים" וכלה בדפים לבנים- אלא שאני עושה זאת משום סיבה טכנית: זה פשוט חוסך לי עבודה... לא כל כך שאני שונא עבודה נוספת, אלא פשוט זמני מיוגבל, ואין לי שום אפשרות להוסיף עליו עבודה נוספת. כי למשל, אם הייתי מדפיס דפים "נורמליים" וכמו שאני חושב שצריך להיות, הרי שה"אפיק" מלפני שבועיים היה מופיע לא ב-5 עמודים, כפי שהופיע, אלא ב-8, וזה אומר בשבילי עבודה כמעט כפולה.

יש לקוות שבמשך הזמן, אחרי שההדפסה תפסיק להוות עבורי סיוט ומטרד" הגוזל ממני שעות יקרות ורבות, אתפנה יותר לשאר הענינים, ואז ממילא תשתפר אף צורתו החיצונית של ה"אפיק", ודפיו ילבינו...

 

נדמה לי שכבר מזמן מזמן (לפחות מאז שפרקש ברח בפעם האחרונה...) לא התפרסם שיר מעל דפי ה"אפיק". זאת אומרת שצריך לקשר את שני מאורעות מקריים אלה, אבל היום- לאחר אלפיים שנות גלות- מתפרסם שיר ב"אפיק"!!!

אגב, לכל אלה שינסו לנחש מיהו המשורר האלמונה המסתתר תחת השם "מ." (ומי לא ינסה...), הננו לגלות שהשם אמיתי!!!

                                                            העורך

 

 

בתמרים (למרות שיואב בחופשה...)

השבוע נטענו 36 שתילים שקבלנו מדושן, ובזאת גמרנו השנה את הנטיעה.

נטענו במטע הגדול השלמות לעצים שמתו (או נשרפו), ובשדרות- במקום זכרים שעקרנו.

כמובן גמרנו השבוע לכייס את כל המטע מלבד הדקלנור, בו אנו מנסים השנה כל מיני שיטות כיוס חדשות.

פרטים נוספים על הענף יביא יואב בשבוע הבא, כשיחזור מהחופשה...

 

         קרא בשבוע הבא ב"אפיק":

סקירות ותיאורים מלאים על טורניר הכדורסל שייערך הערב;

רשימה מקיפה על הנעשה במשק; השמצות, הפתעות וכל השאר...

"אפיק"- העתון הנפוץ והנקרא ביותר בעין גדי!!!

 

 

הקבוצה – מבט מן הצד

יצאתי לשנה. חרגתי מן המסגרת בה הייתי למעלה משבע שנים. אנסה לסקור את חיי הקבוצה ובעיותיה במבט של העומד מן הצד. כמובן, לא אעמוד על בעית העבודה השכירה, אשר איננה אקטואלית אצלנו, או על בעיות חינוך, אשר אינן נהירות לי.

חיי קיבוץ בנויים על אידאלים השונים ביסודם מן החיים הקפיטליסטיים הסובבים. שוני אידיאולוגי זה קיים ביסודו, למרות הנוהג לשים את המילה "אידיאלים" במרכאות.

חברים נוהגים לומר: "אני חי בקיבוץ כי טוב לי בו, ובלי אידאלים וציונות". מהו טוב זה שחבר מוצא בקיבוץ? האם כל כך נעים וטוב הדבר להתנגש תמיד במושגי החברה שמחוץ לקיבוץ, או שגם מכך מתעלם החבר החי בקיבוץ? האם חושב החבר האומר זאת על "עולם יותר טוב" אליו מוליך הקיבוץ, או אשר מטרתו הקדומה היתה להוליך אליו?

מתקבל יותר על הדעת שהחבר התכוון באמירתו "טוב לי" לטובתו החמרית, אשר ניתנה לו בקלות יחסית, שלא ביחס ישר למאמץ שהשקיע...

האם נוהגים אנו כיום על פי העקרונות בהם התחנכנו? האם החברה שלנו "מושתת על שויון ערך האדם, על שויון ערך העבודה ועל האחריות הכוללת, הבלתי מוגבלת לכל יחיד"?

המודד בקבוצה, הגורם גם להבדלי המעמד, אינו בנוי על יסוד חמרי כבעיר, אלא על סיפוקו האישי של כל חבר ועל הערכת המאמץ שהשקיע בעשיה. לא נוכל להכחיש את העובדה שקיים יחס שונה לאנשים שונים בעשייתם. לרוב מידת התאמצותם האישית אינה ידועה אלא נבחנת ע"י התפוקה והתוצאות- ותמיד תוך כדי השוואה לאחרים ודעה מוקדמת הנעזרת ברכילות הרווחת הקבוצה (חבר, גם אם יתאמץ, באם נחשב לבטלן או חבלן- כך תישאר הדעה הרווחת אודותיו).

יחד עם זאת, האפשרות בקבוצתנו להביא את החבר לידי סיפוק אישי בעשיה מוגבלת מבחינה אוביקטיבית, בגלל מיעוט האפשרויות לגוון בעבודה ולנסויים יד להתאמה מלאה יותר של החבר בעבודתו. היעילות החמרית גורמת לנטיה גוברת והולכת להצמדת אנשים למקום עבודתם. מזלנו שעדיין קיים החוקת הקיבות סעיף המחייב החלפת נושאי התפקידים. גם כך ע"י קביעות מסויימת בין נושאי התפקידים מביאים אנו לידי יצירת מעמדות (דבר שעדיין אינו מתבלט אצלנו), ולעומת זאת חבריםרבים אדישים למתרחש בגלל אי הבנת התפקידים, דרך מילויים ואי ידיעת הפעולות השוטפות בכל תפקיד. הקבוצה אינה מפתחת את כלל החברים להבנה ולידיעה, להוצאתם מאדישותם וכדי שיוכלו לקבוע במדיניות הקבוצה שלא באורח פורמלי (ע"י הרמת ידיים). למרות הגישה החמרנית המתקדמת, שביעות הרצון של החבר בקבוצה תבוא לא ע"י תוספת פריטי צריכה וגוונם, אלא ע"י שיתוף החבר בהכרעה, ובכך השוואתו אל יתר החברים. לדוגמא: הוספת חברים למעגל חברי הוועדות. כן יש להקדים שיחות בנושא מסויים מורכב, לפני הבאתו להכרעה פורמלית באסיפה, העוש שכיום אנו מסתפקים בדיון בועדה המתאימה. יש לשאוף ל"דמוקרטיה ישירה"- השתתפות רוב החברים בהכרעה , תוך כדי הבנת הענין הנדון. מכאן אין הדרך רחוקה להזדהות הפרט עם החברה. לא תהיה בכך עוד ראיית הקרבה של הצרכים האישיים הקטנים לשם דברים שהוכרעו ע"י הרוב, אלא וותור הגיוני תוך שיתוף עם האחרים.

 

                                                                                         דרור מ.

 

ברגע האחרון:

שני מברקים לפתיחת המגרש, שהגיעו רק הבוקר:

מודים אנו על הזמנתכם לפתיחת מגרש הכדורסל. נבצר מאתנו להשתתף, ואנו שולחים אחולינו להצלחה ולקידום תרבות הגוף והרוח של חברי המשק.

אריה בן-גד, בנימין בלום, ישראל ליבאי – קרן פנסיה סולל בונה

 

לכבוד חברי עין-גדי

אני מודה לכם מאד עבור הזמנתכם, והלואי ויכלתי להשתמש בה.

לצערי אין ביכולתי לבוא לעין-גדי כעת, ואני מאחל לכם שתלכו מחיל אל חיל ותגיעו למקום ראשון בליגה לכדוסל.

ש. גולן – מנהל החברה לעבודות חוץ, סו"ב

 

אגודת "הפועל" סניף עין גדי, סקצית הכדורסל, מתכבדת בזה להזמין את כל תושבי המקום לטורניר פתיחת המגרש, שיערך הערב ב-8:30 וימשך מחר ב-8:00 בבוקר. המשחקים ייערכו בשיטת ליגה: 2 משחקים הערב, ומחר תיפגשנה שתי המנצחות ושתי המפסידות.

בטורניר תשתתפנה קבוצות מקרית גת, נירים ובאר שבע.

בהזדמנות זו אנו רוצים להודות לכל אותם אנשים ומוסדות שעזרו לנו להקים מגרש יפה ומשוכלל זה.

כמה מילים על קבוצתנו: הקבוצה משחקת כבר מספר שנים בצורה בלתי סדירה נגד כל מי שמוכן לכך. מבין הישגיה הבולטים יש לציין במיוחד את ההפסד המכובד לנבחרת "בני האיחוד" (בהרכב חסר!) לפני כשנתיים... זו לה הערב הופעה "בינלאומית" ראשונה, ואנו מקווים שלא האחרונה...

הקבוצה מורכבת משחקנים מקצועיים, משחקנים חובבים ומסתם חבר'ה המשחקים להנאתם (ולהנאתנו!!!)...

ולבסוף, כמה הוראות לצופים:

א.      נא לא לצעוק "גול" כשמכניסים סל...

ב.      לא לדרוש פנדל כששחקן נוגע בידו בכדור...

ג.       למי שלא מבדיל: קבוצתנו תשחק בגופיות כחולות, במידה וליכט יביא אותן מת"א...

ד.      נא להתחשב בשופטים: לא לקלל אותם ולא להעיף עליהם אבנים קטנות, כי עלולים לפגוע בטעות בשחקן שלנו...

ה.     הכניסה למשחקים חופשית- רק למי שצועק בעדנו...

                                                                              ההנהלה

 

 

                             לעין גדי

ריח עז לאדמת ההרים

ואבני חלמיש אהבנו

הדרך. הדרל אל לב ההרים

מלבנו אותך חצבנו.

 

כמונו היית בודדה ואחת

כמונו- לא נתת לסגת-

עד יום אחרון נזכור ונאהב

כל שיח, כל אבן, כל רגב.

 

חדוה זו של לילה בין טרשים וצור1

צינה אפלה גוהרה על מצחי

וצרצור חדגוני ושומם של צרצר

מפעם פתאום, רענן ונצחי.

 

המילים נאלמו, ולא צחוק ברמה

ואף לא צווחה או גדוף של רעים

רק נשימה מהירה וחמה

כתחום אחרון וראשון של חיים.

                                 מ.

 

 

יושבים הילדים ושומעים סיפור מהגננת. פתאום נכנסת דינה. אומרת הגננת:

זאת היא דינה שמבשלת לנו כל יום אוכל טוב!

קופץ אופיר: מה פתאום טוב???...

 

כה אמר ארי:

(אחרי גמר הסרט "הלילה"):

כעשיו אני יודע מה הם חיפשו כל הסרט- הם חיפשו דשא...

 

 

שמעתי ש...

*בשבועיים האחרונים הענף הדחוס ביותר בדף סידור העבודה הוא ענף ה...חופשות! מרגישים זאת במיוחד כשיורדים לעבודה בסטודיביקר- אז מספיקה רק הקבינה...

 

*השבוע התחילו לצבוע את בריכת השחיה. לפחות אם אף פעם אי אפשר להתרחץ בה, אז שלא יראו את הלכלוך...

 

*גרעין "ערוגות" היו אצלנו 3 ימים: ערכו אסיפת גרעין, עשו ערבי הווי על שפת ים המלח, וגם קצת עבדו...

 

*בקשר לכך טוענים הרווקים המקומיים שהם חיכו לגרעין "ערוגות", נוכחו שזה גרעין "רוגעות", הסיקו שכלל וכלל אינן מוכנות להיות גרעין "הרוגות"... (או אולי הם- הרווקים- אינם מוכנים להיות "הרוגים"...).

 

*זאביק ראה שאת פרדי הוא לא יוכל להשיג בשום אופן בעקירת שטוצרים ובמציאת מים, ולכן פנה לשטח אחר: הוא שקע עם הטרקטור בבוץ במשך 3 ימים רצוף (עם שבת הפסקה באמצע...), ובכל פעם יותר עמוק...

 

גדעון קרמר מצטיין בעבודת ראש, ולכן בכל פעם שהוא נזקק לבצע עבודת ידיים הוא קורא למנו. אבל פעם מנו הפתיע אותו גם בעבודת ראש: הוא הרים קורת ברזל של איזה 300 ק"ג- עם הראש...

 

*"אגרת לחברים" של איחוד הקבוצות והקיבוצים זכתה לאחרונה בתגבורת רצינית: אריאנה ("שירים בלי שם") הרן התחילה לערוך אותה, ו"אפיק" (עלעל קבוצת עין גדי) חידש הופעתו...

 

*סוף סוף זכינו גם אנו שפרקש יכבד אותנו בביקור- כך על כל פנים סברה המשטרה, שערכה עליו מצוד נרחב באזור. כמובן שלא מצאוהו, אבל הוא "הכניס" לקיוסק כמעט שמונה ל"י. נו, ועוד מבקשים כי נתגייס למשטרה. בשביל מה? בשביל שאיש אחד ויחיד יעשה מאתנו צחוק פעמים בשנה???...

 

*באותו נושא קראנו על לוח המודעות:

לשומרים- נא להעיר את פרקש ב-4:45 במערה הסינית! ואנחנו עדיין חושבים שלא את פרקש צריך להעיר, אלא את משטרת ישראל...

 

*קראנו בעתונים שבכביש ערד-סדום נפלה טעות עצומה. העתונים יכולים לחשוב מה שהם רוצים- אנחנו בטוחים שזה מעשה ידי עובדי הדי-8 שלנו, במטרה להישאר חצי שנה נוספת קרובים לבית...

 

*ועוד מלוח המודעות:

יצחק שחל מתבקש לגשת למרפאה לשם קבלת חיסון נגד טטנוס!

בינתיים איננו מכירים אחד כזה בעין גדי, וזה לא יפה לרמוז ככה לדליה שחל- כי במקרה וייוולד לה בן...

 

*הננו להפנות את תשומת לב החברים לכך ש"אפיק" איננו בשום פנים "טיים" ואף לא "ניוזוויק"- כך שאותו אין מתחילים לקרוא משמאל לימין, אלא להיפך...

 

*כל אלה שמתפלאים על רמת ההשמצות הנמוכה ב"אפיק" זה, ישתדלו להיזכר שעכשיו קיץ, וכל המשמיצים והמושמצים שלנו נמצאים בחופשה...

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 205

ה' באב תשכ"ג 26/7/1963

 

מזל טוב לדניאלה ולדרור ס. להולדת הבת

(אם כי לפי חשבוננו "מגיע" לנו בן...)

 

אנו מקבלים בברכות חמות את חברי ובני כנרת ומשפחותיהם (ללא הבדל גיל...)

שבאו לעזור לנו בהוצאת חוטרי התמרים.

מי יתן והקשרים בינינו יוסיפו להתהדק, ושני הצדדים יראו בהם ברכה!

 

שבת שלום!

מפליא אותי הדבר, שהחברים מקבלים את ה"אפיק" כמו שהוא, מבלי להעיר לי, ולו גם בע"פ, על צורתו, תוכנו ואופיו. כי הערות כמו "שמע, הבדיחה האחרונה היא נהדרת", או "הפעם הבדיחות שלך קצת חלשות, או "תגיד, מיפה אתה משיג את כל ההשמצות?" יכולות להחמיא לי או לא, אך אין הן עוזרות לי לשנות ולשפר את העלון- דבר שלו אני שואף תמיד.

אני מחכה למשל, שחבר יגש אלי ויגיד: "שמע, זה לא זה! כל מה שאתה עושה איננו עלון משק, ואפילו משק כעין-גדי... יכול להיות שאתה כותב לפעמים בדיחות לא רעות, אבל בין זה ובין עלון משק המרחק עדיין גדול. נכון, אנשים אוהבים לקרוא דברים מסוג זה, אך אסור לך בשום אופן להיגרר אחריהם. מדוע אינך כותב ב"אפיק" אף מילה על מה שהולך באסיפות? מדוע אינך מפרסם את דיוני הועדות השונות? מדוע אין כלל זכר לישיבות המזכירות ב"אפיק"? ובכלל, מה שונה עלון עין גדי מעלוני שאר המשקים??? אני חושב שנוסף לאינפורמציה המשקית, שגם היא איננה מופיעה סדיר, אתה חייב לפרסם אינפורמציה חברתית!!!"

ואז אענה לאותו חבר: נכון, אתה צודק בכל מאת האחוזים, דעתי כדעתך! גם אני מרגיש כמוך בדיוק, אלא שאין בכוחי להשפיע על אותם אנשים האחראיים במשק על השטח החברתי, שישתפו את כל המשק בדיוניהם, החלטותיהם ולבטיהם.

הייתי מאד שמח, אם אותם חברים מעטים שהעירו לי בקשר לכך ושהרגשתי שהדבר איכפת להם, יעזרו לי לשכנע את הקברניטים החברתיים של המשק שהם חייבים לפרסם אינפורמציה חברתית מעל דפי ה"אפיק", ולו רק עבור אותם חברי המשק הנמצאים מחוץ לו, ושבשבילם ה"אפיק" ממש קשר כמעט יחיד עם המשק. בשבילם, וגם בשבילנו אנו- החיים במשק, צריכים אותם אנשים הנוגעים בדבר לגלות קצת רצון טוב, כי אינני סבור שהדבר בלתי אפשרי.

                                                                                                 העורך

 

במשק

גן ירק

הכנת שטחי הבצל לזריעה מתקדמת, והשבוע יסיימו את סקול ה-27 דונם.

מתחילים להכין שטח למשתלה. השטח יהיה בתוך ה-27 דונם ויחוטא במתיל ברומיד. בעזרת שני הייברים והשופלדוזר, הועבר כל זבל הרפת- כ-150 מ"ק- לשטחי החצילים.

 

מספוא

נקצרה הסיטריה. היבול היה נמוך בגלל נביטה לא טובה, וכשנגשו לכבוש היתה תקלה במכבש, שעד היום טרם תוקנה. אי לכך הועברה השחת בתפזורת לרפת.

 

רפת

בשבוע שעבר נמכרו עוד 13 עגלים, וכרגע נשארו ברפת כ-30 עגלים שיימכרו בחדשיים הקרובים.

 

מוסך

מחליפים לדי-4 את הראש שנסדק לו, משפצים את מחרשת "אוליבר" שיפוץ יסודי ועוסקים בהכנת הכלים החקלאיים לעונה.

בעקבות מינויו של חנן כאחראי על הציוד החקלאי, פורסמו הוראות לטרקטוריסטים. בינתיים יש לציין שביום הראשון כבר עמדו כל הטרקטורים בסככת המכונות. על מנת לאפשר אחזקה טובה ומניעת בזבוז שעות עבודה בטרקטורים, מתבקשים החברים לשתף פעולה.

 

מסגריה

ליוסי ארעה תאונה, ודוביק נשאר לבדו מרכיב על הקולטיבטור מתקן לחיטוי הקרקע באתילן די ברומיד ומכין מסמן גובה המים לבריכת מי שתיה.

 

נסיונות

הלל נכנס לענף במקום בניס, וגמרו לפרק את ההדליה ואת האינסטלציה התת קרקעית.

השבוע דנו עם אנשי משרד החקלאות על תכנית הנסיונות לשנה הקרובה. סוכמה תכנית בקווים כלליים, שתעובד בשבוע הקרוב לפרטיה. הנושאים המופיעים בתכנית:

א.      השוואה בין השקאה תת קרקעית והמטרה.

ב.      השוואה בהשקאה תת קרקעית בין דשון+זבול לעומת דישון בלבד.

ג.       בחינת שיטות נוספות להשקאה תת קרקעית במטרה להוזיל את השיטה.

ד.      נסיון השקאת מלפפונים תחת פלסטיק בהשקאה תת קרקעית.

ה.     נסיון דומה בחלקת כרם צפוף, שתנטע בסתיו.

 

נוי

הדשאים, שהיו חומים, הצהיבו...

 

ועדת משק

הדיון נסב על תכנית ההשקעות. סוכמה הצעת התכנית, הכוללת חלוקת ההשקעות לחודשים לפי סדר העדיפויות. התכנית תובא כנראה לדיון באסיפה הקרובה, מאחר ויש מספר השקעות שביצוען מיידי.

תכנית המשק נמסרה להדפסה, ובאוגוסט יתחילו הדיונים עליה.

 

בנין

בימים אלה הושלמו עבודות השלד והבניה של הבתים החדשים, וכבר הגיעו טייחים שהתחילו בטיוח. אם קצב עבודה זה יימשך, יש לקוות שתוך 3 חודשים יעמדו הבתים מוכנים לקבלת הדירים. בכדי לא לגרום לעכוב נוסף, מסרנו השבוע את עבודת הנגרות של ארונות הקיר לביצוע מיידי, תוך תקווה שהסכום הדרוש לכך יאושר ע"י האסיפה בימים הקרובים.

בשלבי תכנון לזמן הקרוב עומדים לפי הסדר:

א.      פעוטון- נוסף לזה הקיים ודומה לו, מלבד שנויים ושפורים במרפסות.

ב.      מחסן בגדים- הרחבת המחסן, או יותר נכון הכפלתו. מבנה זה בשלבי תכנון, ואנו מקווים שעוד שנה תושלם בנייתו.

ג.       חדר אוכל- בניית שלב ב' לשמוש המבריאים עם כניסה נפרדת למטבח, ומחדר האוכל לכוון המרפאה.

ד.      מטבח- הרחבת המטבח עם חדר קירור והעברת כל הסירים והציוד במטבח לפי תכנית חדשה, שנדונה בקווים כלליים בין החברים הנוגעים בדבר במשק לבין המתכננים בסוכנות.

ה.     בית תרבות- התכניות לעבודה כבר הושלמו לפני יותר מחודש, ועכשיו מחפשים מבצע מתקבל על הדעת בתנאים טובים ואפוטרופוסים לענין. אבא לפר הביע את נכונותו להרתם לכך.

ועכשיו, לעבודות המתבצעות כעת:

בימים אלה חופרים במטבח כדי להחליף את קו הקיטור, לאחר שהוכח סופית כי חימום הרצפה בימים אלה מיותר בהחלט... ישנה רק בעיה, שביצוע הדבר נעשה במהירות של צב (חולה...), ועלולים בינתיים לבצע את השנוי הכללי, למרות שסוכם שעד אז יחליפו זמנית את הקו הקיים.

מגדל הקרור למי מצנן חדר האוכל כבר כמעט מוכן, ועכשיו על המסגרים להוכיח את זריזותם בחיבור המתקן למגדל. יתכן ועוד יספיקו להשתמש בזה השנה...

בעזרת גרעין "ערוגות" הכנסנו למחסן האספקה החדש 30 מ"ק מילו חומר ואדי בכדי ליישר את השטח בםנים המבנה. העברת המחסן התעכבה, ונקווה שתבוצע בשבועיים הקרובים. בינתיים הוחלט להזמין הציוד הדרוש לסדור האספקה במחסן. נראה שגם השנה יארזו תמרים בתנאים זמניים, למרות ההכנות והרצון הטוב. המחסן יפונה, אולם המכונות לא יגיעו לעונה זו, ולכן אנו משתדלים לגמור לפחות את חדרי ההבחלה והחיטי ואת הסככה לקבלת הפרי- בצד מערב של המחסן.

למרות הצורך הדחוף בתקוני דירות החברים, נאלץ לדחותם עד גמר העבודות שנסקרו כאן, ועם החברים הסליחה.

 

נוהל אחזקת טרקטורים ומכונות חקלאיות

מוגש באדיבותה הרבה של ועדת משק)

א.      בגמר העבודה יש להעמיד את הטרקטור בסככה ליד המסגריה.

ב.      הטפולים ייעשו במרוכז, שלא בשעות העבודה, ע"י האחראי שנקבע.

ג.       יש לדווח על כל קלקול בכלי לאחראי לכך.

ד.      מילוי הדלק ייעשה ע"י הטרקטוריסט לפני היציאה לעבודה בבוקר.

ה.     רישום שעות עבודת הטרקטורים יבוצע בסככה לאחר גמר העבודה (פנקסי רישום העבודה ירוכזו בסככה).

ו.        טרקטוריסט המקבל הודעה על טפול כלשהו בטרקטור, חייב לרחוץ אותו.

ז.       לכל כלי חקלאי במשק יש מקום משלו; ואין לשים כלי שלא במקומו.

ח.     אחרי ריסוס יש לשטוף היטב את המרסס ולהשאירו עם מים.

ט.      הםרגוסון ישמש לאחר שעות העבודה את סוגר הקווים וכיוצא באלה.

י.        הנוהל נכנס לתוקפו החל מיום רביעי 24/7/63.

יא.    כאחראי על הטרקטורים ועל המכונות החקלאיות נקבע, כאמור, חנן.

 

ספורט

מחישה בחורים מזיעים ומאושרים התחבקו במרכז המגרש כשהם מריעים "דרור! דרור! דרור!!!".הקהל העייף אך הנרגש מהסיום הדרמטי קם על רגליו. השעה- אחת ורבע אחר חצות! התוצאה- 30:34! קבוצת "הפועל" עין גדי זכתה במקום הראשון בטורניר פתיחת המגרש!!! דב פרוסק- רכז הכדורסל ב"הפועל" ומרכיב הנבחרת הישראלית- העניק את הגביעים לראשי הקבוצות, מוקי הנציח את המאורע ההיסטורי עם המצלמת הפלש החדשה שלו, והטורניר הגיע למעשה לסיומו- אם כי למחרת בבוקר המשיכו קרית גת ובאר שבע א' וב' לתחר ביניהן על המקומות 3, 4 ו-5.

אם לומר את האמת- התאכזבנו! התאכזבנו בראש וראשונה מקבוצתנו, שאמנם לא משחקת זמן רב ביחד, אך חכינו ממנה ליותר. התאכזבנו מהקבוצות המשתתפות והתאכזבנו מהקהל, שגילה חוסר התמצאות. וכאן יש לדעתנו לבוא בטענות אל המארגנים. אין לנו טענות לקבוצות המשתתפות- אחרי הכל זוהי רמת משחקם, אך אנו באים בטענות למי שהזמין אותם. כי לא בכל יום נערך מפעל כזה אצלנו, וכשנערך- אנו רוצים שיעמוד על רמה ושיהיה מעניין ומותח.

כל הכבוד לחנן על שיזם, ארגן וביצע את המפעל, ואנו מאד מעריכים את עקשנותו ומסירותו, אולם לדעתנו, במקום קרית גת ובאר שבע מן הראוי היה להזמין את יטבתה ושדה בוקר. אלו הן קבוצות בערך ברמתנו, והן היו מוסיפות למשחקים מתח וענין, וודאי וודאי שהיו מעלות את הרמה.

זהו מפעל ראשון שנערך אצלנו, ויש הרבה מה ללמוד ממנו. יש לקוות שהוא ישמש פתח למפעלים דומים, בהם תשתתפנה קבוצות מעולות, רמת המשחקים תעלה והמתח והענין בהם יגברו, אפילו אם עקב זאת לא נזכה במקום הראשון...

ובאשר למשחקים עצמם: המשחק המרכזי והמעניין ביותר היה, כמובן, משחק הגמר נגד נירים, אם כי קשה להגיד שהתעלה לרמה שמעל לבינונית, כשאת מקום הכדורסל היפה והטכני תופס המתח הרב והעצבנות הלא מעטה... אחרי מחצית שקולה ודלה בסלים (16ף16), תפסו נירים את הרסן, ובניצוחו של שחקנם המצטיין גיורא (24 נקודות!) הובילו עד כחמש לדות לפני הסיום בהפרש של 4-6 נקודות. ואז, משהוצא גיורא בעוון 5 עברות, התאוששה קבוצתנו, צימקה את ההפרש וניצחה- כשאבנר קולע את הסל האחרון ממש יחד עם שריקת הסיום.

אם היו שחקננו משחקים את משחקם הרגיל ופחות מתעצבנים ללא כל צורך, הרי שנצחונם היו מובטח עוד מתחילה, ולא היינו נמתחים עד הרגע האחרון.

קלעו לקבוצתנו: אבנר- 16; הלל- 10; דני וחנן- 4 כ"א.

לנירים: גיורא- 24; סמוך- 4; דובלה- 2.

תוצאות שאר המשחקים: באר שבע א'-קרית גת 27:40; עין גדי-באר שבע ב 19:28 (קלעו: אבנר, אדיר והלל- 6 כ"א; יואב יוסי-4 כ"א; דני- 2).

נירים-באר שבע א' 16:29; באר שבע א'-באר שבע ב' 32:43; קרית גת-באר שבע ב' 34:50 (הרבה לקלוע לקרית גת ניב הצעיר- 15 נקודות!!!)...

זהו. להתראות בטורניר לפתיחת מגרש הכדורגל...

                                                                                כתב ה"אפיק"

 

 

שמעתי

*מפנה חדש בשטח ענף המים: הלל גמר עם התפקיד עוד לפני שהתחיל בו, ואדם אחראי תפס את מקומו. בזה תמו ההשמצות בנושא זה, לפחות מעל דפי ה"אפיק", מסיבה מובנת...

 

*השבוע נפרדנו מהשופלדוזר. הוא חפר בורות לתמרים, גילה עתיקות, הציל את הדי-4 מהתהפכות, הוציא זבל ברפת, העמיס חומר ואדי, הכשיר את מגרש הכדורגל החדש, יישר את השטח ע"י הבריכה, חפר את ה"רמפה" למחסן חצר, ו ג ם הכשיר אדמות חדשות- עבודה שבשבילה הובא הנה בכלל...

 

*מערכת ה"אפיק" יחד עם כל אוהדיה ומוקירי זכרה באשר הם שם, עוקבים בחרדה ארחי ההתפתחויות האחרונות שחלו בדיון על "חוק לשון הרע"...

 

*על מרפסת בים 8 נמצא "ספר": "סטאלג התשוקה המוזרה". מי שהספר שייך לו- שהתבייש שהוא קורא מין דברים כאלה, ושישכח ממנו...

 

*בזמן האחרון הפסקנו לקבל את "מעריב" של שבת. מכיוון ש"ידיעות אחרונות" יותר גרוע, אז אולי נחתום על "אפיק"- הוא יותר מעניין, יותר דק, עם פחות מודעות פרסומת, והוא לא מוריד צבע...

 

*עדנה (בשעת משחק בטורניר, ואחרי שקראה בעיון את ה"אפיק" מלפני שבוע):

תגידו, כל גול זה שתי נקודות או רק אחת???...

 

*שמענו ע"י המגרש בזמן הטורניר:

נכון שנירים היא הקבוצה הכי גבוהה, אבל לנו יש את התלבושת הכי כחולה...

 

*אחרי שהאסיפה קראה את הערעור של חורש בדבר יציאתו לתנועה, הוא יצא-לא יצא-יצא-לא יצא-יצא...

 

*פרקש השאיר בידינו הודעת ובקש שנפרסם אותה רק אחרי שיתפסוהו. מכיון שדבר זה לא נראה באופק, אנו מרשים לעצמנו לפרסם אותה כעת:

"לכל בית עין גדי – שלום ותודה עבור האירוח היוצא מן הכלל. להתראות בפעם הבאה..."

 

*הופיע ספר מסכם על החפירות הארכיאולוגיות בעין גדי. זהו ספר שכל כוננית ספרים אשר מכבדת את עצמה, אסור לה להפסידו. הוא נמכר לחברים במחיר המגוחך של ארבע וחצי לירות ישראליות...

 

*רמת כדורסל גבוהה אמנם לא הושגה בטורניר, אבל שיא ישראלי- כן(!!!); משחק הגמר עין גדי-נירים היה משחק הכדורסל המאוחר ביותר בתולדות המדינה. אגב, למען הדיוק ההיסטורי: המשחק נגמר ברבע לאחת אחר חצות...

 

*"עכשיו עוד אסור לגלות"- התעלומה שהעסיקה ומוסיפה להעסיק את כל המשק- מיהו המשורר האלמוני??? בשלב זה אנו רק מגלים שזהו א י נ נ ו פרקש...

 

*ב"חדשות הספורט"- עתון הספורט הכי טוב (והיחידי) בארץ- קראנו השבוע:

כשהראו לנבחרת השחיה של "הפועל" את מפלי המים בשוויץ, הפליט המאמן יוסף טלקי (חבר כפר המכבי): "אצלנו בארץ יש איזה שפריץ בעין גדי ועושים מזה טראסק..."

אין אנו רואים מתפקידנו להתייחס לכל אולת הנאמרת ע"י אנשים לא שקולים, אפילו הם קיבוצניקים...

 

*נוסף לכך שהטורניר הביא לנו כדורסל חדש ממרכז "הפועל" ופסלון מצחיק מהמועצה האזורית "תמר", הוא הביא לכך (כמובן בעזרתה האדיבה של המודעה המשכנעת...) שהבנות תתחלנה להתאמן בכדורסל. צחוק צחוק, אבל לאימון הראשון הופיעו 11( ) בנות...

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 206

י"ט באב תשכ"ג 9/8/1963

 

שבת שלום!

לאחר הפסקה של שבועיים בהוצאת ה"אפיק, שכפי שכולכם ודאי יודעים ה"אשם" בכך הוא הטיול השנתי (ראה ציור למטה) [בציור נראית משאית ובה 3 אנשים בלבד..], אנו חוזרים לסורנו וממשיכים כרגיל.

הטיול עצמו עדיין לא נגמר, אולם כבר היום אפשר להבין בפה מלא שהטיול הראשון היה המוצלח מבין השניים- וזאת למרות שאנחנו היינו בו... לא מאמינים- קראו בעצמכם ב"אפיק" זה ותווכחו...

 

בהמשך סדרתנו "הקבוצה- מבט מן הצד" הנכתבת עבורנו ע"י כתבנו בפתח תקוה והסביבה, אנו עוסקים הפעם בבעיות חברה ותרבות בקבוצתנו.

 

כשפרסמנו לפני כ-3 שבועות את השיר "לעין-גדי", לא העלינו כלל על דעתנו שבכך אנו פותחים אופקים חדשים ל"אפיק,. בכל אופן, עקב קבלת הפנים הלבבית לה זכה השיר אצל החבר'ה, נמשיך גם הלאה בפרסום שירים. קראו, איפוא, בשבוע הבא שיר נוסף, גם הוא פרי עטו של "מ"!

 

                                                                             העורך

 

בתמרים

בימים האחרונים עמדו התמרים בסימן "שבוע כנרת". הלכה עבודה ששברה את כל השיאים ועוררה תקוות לעתיד לבוא!

בשישה ימים נוקו יותר מ-200 עץ מחוטרים, שהם יותר משליש העצים הטעונים ניקוי או דילול חוטרים!!! העבודה היתה קשה בגלל מזג האויר החם, האדמה האבנים והחוטרים עצמם, שחלקם השתרשו בעומק ניכר. זאת היתה דוגמא בולטת של השתלטות המורל הגבוה. בפרט ניכר הדבר בשבת- שאז התגייסו יותר חברים, ויחד נוקו כ-70 עץ!

אינני מדבר כעת על הצד החברתי, שודאי תהיינה חו עוד תוצאות. אזכיר רק בהזדמנות זו את הגזבר בן החמישים (!), שממש עשה צחוק מהפטיש הכבד (6) ק"ג במשל שבוע ימים... מאתנו נזכיר את מנו, ששמר על איזון בינינו לבין אנשי כנרת.

על המצב במטע נמסור בשבוע הבא.

 

 

חיי חברה ותרבות בקבוצתנו

קבוצת עין גדי היא קבוצה חדגונית מבחינה גיאוגרפית: החברים ילידי הארץ או שהגיעו אליה בגיל צעיר מאד, ורובם התחנכו בתנועת נוער. רמת ההשכלה פחות או יותר שווה, הרקע החברתי מצד בית ההורים גם הוא זהה למדי; הפרשי הגילים (8-9 שנים) גם הם אינם יוצרים עדיין הבדלים. ההבדל היחיד הקיים הוא בין רווקים לנשואים בעלי משפחות.

הרווקים בקבוצה נפגשים במסגרות או בחברות לפי גרעין המוצא ומקיימים חיי חברה, בעוד הנשואים ברובם מסתגרים בחדריהם. בהסתגרות יש כורח טבעי, אך יש גם מן ההגזמה. אין לשבור לגמרי את חיי החברה בקבוצה ואת הגבוש בין שני אגפי החברים (נשואים ורווקים), כמו בין גרעינים חדשים לבין אלה המעורים יותר בחיי הקבוצה.

מסגרת חברתית נאותה ומלכדת רואה אני במסיבות כגון מסיבת סיום העונה בבית הארחה, מסיבת פרידה למשפחת זקס או בטיול השנתי. יש להרבות במפגשים חברתיים, העיקר בקיץ, כאשר הזמן הפנוי מרובה יותר, בעוד שבחורף בא הגבוש תוך עבודה ומאמץ בשדה.

הזדמנויות אחרות להתכנסות חברתית נמצא בבימות תרבות למיניהן. תרבות החוץ הקנויה נבנית בעיקר על סרט קולנוע לדאבוננו, וכן גם על מרצה, אמן או הצגה (ואלה אינם מראים נכונות רבה להגיע אלינו). תרבותנו העצמית דלה למדי ומתגלית בעיקר לקראת חגים או חתונות. חבל שרק מיכאל דואג לחינוך ולבידור מוסיקלי של קבוצת חברים, בעוד רבים אחרים מסתפקים בשמיעת תקליט כתוספת להאזנה לרדיו. אמנם מרבים בקריאת ספרים, איש כפי יכולתו, אך אין זה מפחית מן הצער על כך שאין חוגים פעילים בקבוצה. יש מן החיוב בהעשרת ידיעותיהם של החברים בשטחים שונים, כי התפתחות רוחנית משמשת בסיס ליצירת החברה. בהקשר אציין כי בין השטחים המענינים או חייבים לעניין נמצאות בעיות המשק והקבוצה. רצוי שתקויימנה שיחות ע"י בעלי התפקידים (וקודמיהם בתפקיד) על תפקידיהם ועל בעיות המשק והקבוצה ועל בעיות משקיות וחברתיות. יש ליצור במה להעלאת בעיות באופן יותר כללי, בעוד שבאסיפות הן תמיד מועלות בהקשר עם מקרה קונקרטי. הקבוצה צורת החיים עצמה פועלת כמחנכת, ובפעולות אלה יש תוספת חינוך לחיי הקבוצה.

יתכן שקבוצת עין גדי זקוקה לשינוי ולרבגוניות חברתית ע"י צרוף גרעין מחו"ל. תהיה בכך הזרמת דם חדש והפעלה חברתית מאספקטים בלתי מוכרים לנו.

מקוה אני שגם בגרעין "צורים", עם שובו מן האימון המתקדם והיותו כאן במלוא כוחו, יעורו הנטיה והרצון להעלאת ערכי הקבוצה, הנתונים בשפל עם העליה ברמת החיים והנטיה לחמדנות שבצריכה. כן יטו שכם לפיתוח תרבותנו העצמית. אציין את נסיונו של דודו ש. לארגן ערבי שירה, ואזכר בערבי משחקים בחדר האוכל ובערבי תקליטים על הדשא.

חושבני שנמאס לחברים להתאסף בחדר האוכל סתם לשירה או לרקודים נוסח הקן או הסניף. קיים הצורך לגוון ולהוסיף ענין בחיים, כדי להוציא חברים מאדישותם, לא רק להתרחשויות בקבוצה, אלא בעצם המיוחד בהיותם חברי קבוצה, בנגוד לתושבי העיר. יווצר כאן גם הרצון לצאת מן האדישות של אדם לחברו. נזכיר גם אדישות כלפי אנשים זמניים ואורחים לתקופה קצרה, אשר היו מעונינים להכיר ולהתקרב לדרך חיינו, אך אנו אשמים בהתרחקותם.

                                                    דרור מ.

 

 

מלוח המודעות

למסירה מיידית מאוורר ישן, העונה על התכונות הבאות:

*בעל 4 מהירויות (!): התנעה, מהירות איטית, מהירות עוד יותר איטית, הפסקה.

*מפסיק לפעול אוטומטית (כשאין חשמל או/ו) כשמכבים אותו.

*בעל כבל חשמלי באורך של 1.73 מ" בצבע לבן בהיר, שבקצהו תקע מתאים לכל שקע.

*מסלק ומגרש זבובים גדולים, חיפושיות בינוניות ופרפרים קטנים.

*מיישב שערות רטובות (למי שיש...).

*מבצע שתי פעולות בבת אחת (!):גם מקרר (תה, קפה, נסקפה) וגם מחמם (לימונדה, מים קרים).

*איננו מעיף את הוילונות, למי שכבר יש.

*לא חותך אצבעות ושאר מיני גפיים (במידה ולא הכניסים אותם אליו...).

*מתגבר בקלות על רעש הגנרטור (הגדול!) ועל רעש המזגן (כשעובד במהלך היי!!!)

*משתיק לגמרי את דפיקןת פועלי הבנין ואת "שירתם" (?).

*בעל מנגנון הפעלה פשוט ולא מסובך (רק כפתור אחד!), וללא "חוברת הוראות להפעלה".

*מנקה את החדר בצורה יסודית (ע"י העפת כל האבק והבוץ מתחת למיטת...), ואוסף את העתונים לערימה אחת (מתחת לשולחן...).

*עוזר לך להתגבר על הרמקול של הרדיו של השכנים ועל גלגלי מיטתם התחתית.

*עמיד בפני טלטולים, מכות, זעזועים ונפילות (לא למעלה מגובה של 3.70 מ'!!!), ובעל עמידה יציבה (כששמים עליו 4 תנ"כים בינוניים לפחות...).

(למרות שלא מצוין עליו שם בית החרושת (מרוב ענווה...)- אחריות מלאה למשך שנה (מעוברת!).

*בעל מבנה אוירודינמי ומתאים לחלקי חילוף.

*כשהוא כבר פועל- עובד בקור רוח...

בדבר פרטים נוספים נא לפנות ל"אפיק", ת.ד. 8 ולציין "ונטילטור".

איננו מתחייבים לקבל את ההצעה היקרה ביותר...

 

הגדרה:

מהי שבירה רוחנית?- כשדני אפיק מפסיק לעשות רוח...

 

המוצא הישר

שארגן לעצמו זוג משקפי שמש, אשר שכן לו כבוד על אדן החלון בחדר האוכל, מתבקש להחזירו למקום הנ"ל- שכן יש לו ערך סנטימנטלי רב לבעליו (שלוש לירות!), ויבוא על שכרו (בעולם הבא)...

 

סוף גנב לתליה...

 

הברקות השבוע:

אבנר (אחרי שהנהג נסע חצי טיול ב"רוורס"):

זה לא חכמה שהוא נוסע טוב רוורס- הוא כבר עבר פעם אחת את אותה הדרך ב"קדימה"...

 

מאן דהוא (כשיצאו מהסרט "55 יום בפקין"):

ישנתי במשך הסרט, לכל הפחות בעד לירה...

 

יצחק ק.:

איך אפשר להתחיל עם תורנות שטיפת הכלים בדיוק בשמונה, אם רק בשמונה ועשרה מודיעים לך שאתה תורן???...

 

הלל: תנו לי מהר כובע- יש פה המון אבק, ועלולים עוד לחשוב שיש לי שערות שיבה...

 

אחד החברים:

אני מתנגד לקניית טנדר- זה סתם מותרות. במקום זה מוטב שיקנו אוכף לסוסה...

 

איציק (כשנשאל איזה שמות של ים החולה הוא יודע):

האגם הגווע...

 

אלי רון:

אתם חושבים שהזבל עוזר לדשאים. איפה, זה פשוט בשביל שהחבר'ה לא ישבו עליהם...

 

טפיק:

יאיר רואה את שרק'ה וצועק: דליה! דליה!

מסתובבת שרק'ה ואומרת: יאיר, אני לא דלי, אני שרק'ה.

עונה יאיר: לא משנה, גם את שמנה...

 

שמעתי ש...

*מסתבר שלא רק עורך ה"אפיק" יושב באסיפות ורושם את ההברקות המוצלחות. לאחרונה ראינו גם את נירה עושה זאת. אחת משתיים: או שהיא משתדלת לשמור על קשר הדוק ביותר של בני "צורים" למשק, או שפשוט אין לה כבר מה לכתוב במכתביה...

 

*כל הרווקים והרווקות המקומיים צריכים להתבייש: איך זה נותנים לט"ו באב לעבור ככה סתם ללא כל חתונה או משהוקצת פחות רציני???...

 

*רחמן הולך מאחורי מיכאל שלו וקורא: "מיכאל, מיכאל!"

אחרי הקריאה הרביעי מסתובב מיכאל ואומר בכעס:

 כבר אמרתי לך פעם שעד שלא תקרא לי בשם "מיכאל" [ולא שלוקי], לא אענה לך...

 

*למרות שאיננו מגלים (עדיין!!!) מיהו "המשורר האלמוני", הננו מכריזים על תחרות בין הקוראים לחיבור מנגינה לשירו. פרסים ופרסי עידוד לזוכים! סודיות (כרגיל..) מובטחת!!!...

 

8אחרי חצי שנה של הגשה בבית הבראה יצאה זיוה לתנועה. כששאלו אותה החבר'ה מה גודל הגרעין שהיא מדריכה, ענתה: בערך שבעה וחצי שולחנות...

 

*כששמע מנהל מוזיאון הרצל בירושלים שאנחנו מעין גדי הבטיח לתת לנו הסבר מיוחד, אחרי כשעה, כשכבר היה נדמה שהוא ישתתק סוף סוף, נזכר פתאום מיכאל שלו: ומה יש בקומה השניה של המוזיאון???...

 

*אחרי מודעות כמעט בכל הצבעים האפשריים (נא לקחת סדינים... גם שמיכות.. אין צורך בשמיכות... יש לקחת סבונים... רשימה סופית של המחזורים... רשימה יותר סופית... רשימה הכי סופית...), יצא הטיול לפועל!!! במחזור א', ה"קטן", יצאו רק 19 חברים, בעוד שבמחזור ב', ה"גדול", יצאו 22 חברים. יש מזל שלא קבעו גם מחזור שלישי...

 

*האכזבה הגדולה של מחזור א' בטיול: המיץ- עם או בלי העוגה- שהוגש להם בעירית ירושלים...

 

*דני אפיק כבר כמעט "התחיל" עם מירימירי בטיול, כשלפתע הופיע בשטח תיירת חיננית. אין דבר- הרגיעה מירי את כל החבר'ה המאוכזבים- בעוד שבוע הוא יחזור אלי בזחילה...

 

*מאיר נוהג מדי פעם לשמן את נעלי העבודה שלו. כשהעירו השבוע את תשומת ליבו שנעל אחת משומנת ואילו השניה יבשה, אמר: זהו, באמת הרגשתי ששכחתי משהו...

 

*שמענו בשבת את תכניתו של עזריה אלון "החיים בחוף ים המוות", וקשה לנו להאמין שהיא תזכה ב"פרס איטליה,, מטרה שלשמה הוכנה. על כל פנים, כל אלה שפספסו את התכנית (בכיכובם של בניס, מירימירי ומיכאל שלו), יכולים להאזין לה אצל חנן ויורם אגמון, שהקליטו אותה.

 

*כיצד מבלים ביום שישי בערב בירושלים? כמובן, הולכים ל"מסיבה" אצל החלק הירושלמי של גרעין "ערוגות,. אחרי התחלה "תל אביבית" (קרי: קרוב לעשר בלילה...), בא מסמר הערב: הופעת אמן אורח בנגינה על טרומבון!!! יש לציין עדיין את האיבודים שנעשו ע"י המבצע בהבנה וברגש לא רגילים...

 

*בכקה: היה כאן פעם בחור...

עמיגיא: מי זה?

-ואם אגיד לך אז תדע?

-אולי...

-מאיפה לך להכיר את כל אלה שהיו פעם במשק???

-מהספורים ומהאגדות שמספרים עליהם החבר'ה.

-ומי אתה מכיר מהאגדות?

-את פרסטמן, למשל...

 

*ברוך (בכק'ה) כהן- לשעבר שחקן "הפועל" כפר סבא ונבחרת הנח"ל- מסרב עדיין לפרוש משדה הכדורגל. מאחר ולשחק ממש קצת קשה לו, התחיל לאמן (ולהרכיב)... הצרה היא רק שהוא מאמן את שתי הקבוצות- ולכן כל המשחקים נגמרים בתיקו...

 

*בתכנית האחרונה של "מחפשים את המטמון", כשבקשה המטמונאית מתנדבים שיגשו ליפו למצוא את המטמון, צלצלו בניס ואבנר ל"קול ישראל", והתפתח הדו שיח הבא בינם לבין הטלפונאי:

- מאין אתם מדברים?

- מעין גדי...

- ואיך אתם יכולים להגיע ליפו?

- עם חמור...

- בשיא הרצינות:

זה לא מספיק מהר...

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 207

יכ"ו באב תשכ"ג 16/8/1963

 

לדליה, אריה, יובל ומיכל

מזל טוב ושפע ברכות להולדת ארז

 

שבת שלום!

הצעירים שבינינו בודאי אינם מכירים אותם. אצל הותיקים הם מעוררים זכרונות (אח, כשעוד היינו צעירים...). הם- "בני האחוד" ,הבאים היום לעין גדי להפגש, להזכר, לספר.. רובם נמצאים כיום בשלבי שחרור מצה"ל, מחוץ לאלה שדרגת הקצונה קסמה להם והאריכו את שהותם. ובכן, איפה הם היום? נסקור זאת בקצרה, ונתחיל בבנות:

ניצה היא קצינה (סגן!!!) ומשרתת כעוזרת קצין סעד בפקוד צפון. שתי ה"שמחות" משרתות בחיל האויר, ושמחה ה"גדולה" משתחררת בקרוב. אראלה היא סתם פקידה בפקוד מרכז, וגם היא משתחררת בקרוב, ועל שושקה ושולה חושבני שאין צורך לספר לכם... הבנים, או שהם קצינים, או סתם טוראים... סג"מ רון נמצא בהיאחזות נוטרה, וינגו הוא הרס"פ של כורזים (הם לא מצטערים...) . ג'ינג'י (חיים, בעברית ספרותית...) הוא קצין מודיעין בשבטה, ומיכאל (שכבר הגיע לדרגת סמל ראשון (!) הוא רס"פ בשבטה, כיום בדרגת סמל בלבד... דני הוא קצין גייסות השריון בדרום, ואנחנו מציעים לכם לא לשאול אותו מי זכה השנה באליפות צה"ל בכדורגל? אמליה (פצי) גם הוא קצין, בהנדסה (זוכרים, הוא עבד בבנין...), ונוסף לכך הוא הבן הראשון שהתחתן!!! (כבר אז חשדנו בו...). רג'י- מצטערים, מותר לנו רק לכתוב שהוא בשריון- זה פשוט משהו סודי... אברהם ("בוסטר") הוא קצין בקרה בחיל האויר, וזה דוקא מתאים לו להיות בחיל "הרוח"... רן, שלא הלך לצבא מסיבות רפואיות, נמצא במשקו מעין צבי. איציק רוזנברג, אחרי שנתיים בצבא, עדיין חניך בקורסים, ועכשיו בקורס קצינים.. אחרון אחרון חביב- עמרם.. ובכן, הוא "חייל פשוט כמו כל אחיו בגדוד"- בגולני! (זוכרים- נח"ל זוזו הצידה, הנה גולני בא...).

זהו, אלה הם. אני רק מקווה שתסלחו לי על שהקדשתי את כל העמוד לבני האחוד- אחרי הכל, הלא גם אני אחד מהם...

                                                             העורך

 

 

בתמרים

עונת הפרי מתקרבת במהירות. להלן מספר פרטים על הזנים השונים:

חיאני- יכולנו כבר לגדדו לפני שבוע. האשכולות מורדים כשהפרי אדום לגמרי. הוא מבחיל הקירור ומקבל את טעמו העסיסיץ

חדרווי- השנה הצמאנו את העצים ע"מ שהפרי יבשיל במהירות ובאחידות (אשתקד חל איחור רב בגלל עודף השקאה). הפרי די יפה, ונגדוד אותו בעוד שבועיים-שלושה.

חלאווי- תפש את מקומו של תארו של הזהאדי שלנו בתור "התמרים היפים של השנה". פרי נהדר. כתוצאה מדלול מדוייק. האשכולות עמוסים מאד.

זהאדי- שגיאה בתכנון הדלול- שסוכם עליו עם תום העונה אשתקד (20% עד 0)- גרמה לכך שהפרי השנה קטן עד בינוני. האשכולות אמנם עמוסים ביותר, אך אין ספק שבעונת תשכ"ד נחמיר בדלול. אני עדיין סבור שאין בארץ זהאדי כמו שלנו מבחינת צבע, גודל ועסיסיות.

ברהי- כידוע הפסדנו כמחצית היבול כתוצאה מנסיון הצמאה של התחנה. הפרי עצמו יפה וגדול ביותר, בעבור הדלול. גם כאו אשכולות עמוסים ביותר.

דקלנור- בנוסף לרשתות, אנו מכייסים אותו גם בעטיפות נייר-פלסטיק מסוגים שונים. זהו נסיון שנעשה בכל המטעים בערבה ע"מ להתגבר על בעית הצטמקות הפרי לפני ההצמלה. עדיין לא נמצא התאריך המדוייק לעטיפה, וכתוצאה מהקדמה עלו בחלק מהפרי חמיצות ועובש.

דירי- פרי יפה. בנוי יש שני עצים החשופים לרוח, ואשכולותיהם ראויים כבר לגדידה (דירי במחצית אוגוסט זה דבר נדיר!).

כללית, הקשירה והכיוס היו בסדר גמור. עכשיו עוברים ומשפרים אותם. ניתן לומר שהעבודה המקצועית נלמדת ונקלטת. אשר לנזקים- מועטים השנה הדבורים, וצ'ארלי אומר שהשטפון הקטן של מאי גרף את קיניהם- מי יודע... פרי של השדרות יש הרבה רקבונות. האשכולות נמוכים, העשביה גבוהה, ויתכן שגם להמטרה חלק בדבר.

 

 

המועצה האזורית "תמר"

הידוע לנו בתחום הרשות המוניציפלית שלנו הוא מועט למדי, וזאת מסיבה פשוטה אחת: המועצה האזורית שלנו מנצלת היום מעט מאד מסמכויותיה ומהפוטנציאל שלה.

החוק מעניק לרשות מקומית סמכויות כמעט בלתי מוגבלות בתחומים מסויימים: סמכות לאשר או לא לאשר בניה כלשהי, סמכות לטפל בחלוקת מים בתחום הרשות, סמכות לגבות מיסים שונים מתושבי האזור ומבעלי עסקים שונים בתחום השיפוט.

תושבי תל אביב מרגישים ודאי היטב את סמכויות ותפקידי הרשות המוניציפלית שלהם. אצלנו הדבר שונה מכמה סיבות:

א' תחום הפעילות של המועצה התרכז, עקב סיבות שונות, סביב מספר נקודות מצומצם.

ב' חלוקת התפקידים בטיפול באזור זה היתה שונה גם במשרדי הממשלה, והטיפול היה לפי חלוקה גיאוגרפית ולא לפי חלוקה ענינית. לדוגמא: בכל אזורי המדינה מטפל בעניני המים משרד החקלאות, בעניני החשמל משרד הפיתוח ובעניני תיירות משרד ראש הממשלה. אולם בחבל ים המלח עסק בכל השטחים רק משרד הפיתוח. לאור זה היה משרד זה כעין רשות מוניציפלית שניה.

מועצה אזורית חייבת למצוא בכל אזור את שטחי הפעילות הדרושים לאותו אזור. לדוגמא: המועצה האזורית "שער הנגב" עוסקת בעיקר בשני שטחים: הקמת מפעלים לעיבוד משני של התוצרת החקלאית והקמת מוסדות חינוך משותף. פעילות זו מתבקשת לאור העובדה שבשער הנגב נמצאים ישובים קרובים, חקלאים באופיים ובעלי מבנה חברתי דומה- בעיקר קיבוצים.

למועצה האזורית "תמר" אין אח ורע במבנה היסודי: אף אחד מהישובים שבתחום שיפוטה אינו דומה למשנהו מבחינה חברתית (עין גדי- קבוץ, עין יהב- מושב, נאות הככר- חברה פרטית, מפעלי ים המלח- חברת מניות, משרד הבטחון- מפעל ממשלתי), והמרחק בין ישוב לישוב הוא גדול ביותר. אי לכך הוטלו על המועצה שלנו מספר תפקידים:

א' לתת סעד בשרותים מוניציפליים בישובים הקיימים.

ב' לתת שרותי עזר למטיילים באזור (תברואה, ביטוח, אספקת מים וכו').

ג' לפתח מפעלים כלכליים נוספים אשר יהיו מקור הכנסה נוסף לישובים.

זאת אנחנו מבצעים היום בעזרת ארבעה מקורות מימון: עזרת הממשלה במענק, מיסים מקבלנים העובדים באזור, מיסים ממשרד הבטחון ומפעלי ים המלח והלוואות.

תכניות המועצה לעתיד- ב"אפיק" הקרוב.

 

                                                                      עמוס [גנור]

 

 

יום אחד במטבח

בעוד שבועיים אני נפרדת ממוסד מכובד זה, שבו בליתי חצי שנה משנותי, ואני מרגישה שפרידתי לא תהיה שלמה אם לא אתאר יום אחד מחיי במטבח- לנען תדענה כל הבאות אחרי מה מצפה להן...

 

היה זה היום חמישי רגיל. באתי אל המטבח בשעה 5 ופניתי אל התפריט. באותיות מאירות עינים היה כתוב בראש הרשימה "קבב"!!! הוצאתי את הבשר מהמקרר והתחלתי במלאכת הקודש- לחתוך את הבשר לחתיכות. למי שאינו יודע (וברי לי שאיש מכם אינו יודע...) זוהי עבודה הדורשת סבלנות וכוח גם יחד, במיוחד לאור מצבו של הסכין...

ב5:45 התחלתי לטחון את הבשר. כעבור מספר דקות נעצרת המכונה. למי שאינו יודע (וברי לי שאיש מכם אינו יודע...) צריך אז לפרק אותה, לנקותה ולהרכיבה מחדש. כעבור עשר דקות נעצרת המכונה שוב. השעה כבר 6. יונקי וכרמלה נכנסות ומייעצות להחליף את הסכין במכונה. אנחנו הופכות את האקונומיה מלמעלה למטה, והסכין איננו. שרה מחביאה סכינים כך שהיא עצה אינו מוצאת אותם... השעה 6:30. מרים גורלי [בוטא] עוברת במקרה ואומרת שהתרופה היא לשמן את המכונה. אנחנו מפרקות, מנקות, משמנות ומרכיבות מחדש- והבשר מסרב לעבור, בפרוש מסרב...

עכשיו יש לתמי רעיון: נפריד את הבשר מן השומן (את השומן ניתן לירקע [?] כמובן...), ואז אולי יסכים הבשר לעבור. תמי מתנדבת גם לבצע את הרעיון ומתיישבת למלאכה. בינתיים אני עושה משהו אחר- סופף סוף אין אוכלים רק קבב בלבד... השעה 7:30. תמי מתייאשת: אם נפריד את הבשר מהשומן, לא ישאר בכלל בשר...

בין 7:30 ל-8:00 אני עורכת עוד כמה נסיונות לטחון, לפרק, לנקות, להרכיב ולטחון. הזיעה נוטפת ממצחי, העצבנות תוקפת אותי, שום דבר עדיין לא מוכן, והשעון- אי אפשר לעצור אותו... ב-8:00 אנחנו זורקות הכל והולכות לאכול. בזמן הארוחה שואל אותנו מישהו בחיוך מקסים מה יש לאכול בצהריים, ובחיוך חמוץ מריר אני עונה לו: קבב...

ב-8:30 חזרנו למטבח. כאן נצנץ בי רעיון מהפכני: להחזיר את הבשר הארור הזה למקרר, ולקחת בגניבה מהבשר שנועד למחר. יונקי מתקוממת: מה תגיד שרה? איכה תישא יונקי פניה והבשר איננו? אני עומדת על שלי בתוקף, ויונקי נכנעת. אנו לוקחות סכינים ותוקעות את ראשינו בפריזר: אבוי, הבשר קפוא וקשה כאבן, ונוסף לכל דבוק לרצפה ומסרב להפרד ממנה... תקענו בו סכינים, בעתנו, משכנו, התחלפנו בזו אחר זו- וכעבור רבע שעה היה הבשר בחוץ- גוש אבן אדום... עכשיו עלינו לחתוך ממנו נתח השווה בגדלו לנתח שלקחנו הבוקר. נראה מי חכם ויחתוך אבן עם סכין, והידיים ידי אשה בלבד???... בעזרת השם- השעה כבר 9:00- חתכנו את הנתח. עכשיו יש לחתוך אותו לחתיכות קטנות- והרי הוא קשה כמו אבן! שמנו אותו במים חמים ופנינו לבצע משהו אחר- סוף סוף ארוחת הצהריים איננה מורכבת מקבב בלבד...

ב-9:30 הבשר היה רך, ופניתי לעשות את מה שכבר עשיתי בבוקר- לחתוך אותו לחתיכות ולטחון... חתכתי, ולמי שאינו יודע (וברי לי שאיש מכם אינו יודע...9- זו עבודה הדורשת כוח וסבלנות, במיוחד לאור מצבו של הסכין... ואז פניתי לטחון אותו- והוא לא רצה להיטחן!!!

רבותי, השעה 10! בשעה זו נוהגת רוני כבר לשטוף כלים.. אני אוזרת את שיירי האופי והסבלנות שנותרו לי ונשבעת לטחון את הבשר. אני מעמידה מולי שעון ומתחילה לטחון. כעבור 10 דקות- נכון- נעצרת המכונה... אני מפרקת-מנקה-מרכיבה וממשיכה לטחון, ומאז אני חוזרת על פעולות אלו כל 9 דקות...

ב-10:30 היה הבשר טחון! אל תשכחו שצריך להכניס בו עוד כעשרה דברים אחרים שלא נזכר כאן שמם... ב-11 היה הבשר בתנור, ומעצמכם תבינו שלא היה זה קבב...

והנה נכנסת המטפלת של הגן. היא רוצה ארוחת צהריים לגן. בפנים מאובנות אני אומרת לה שהאוכל עדיין לא מוכן. היא טוענת שזה ממש בזיון. אני מציעה לה להתחלף אתי- אולי בגן לא אעשה בזיונות. היא מעיפה מבט על המטבח ומסרבת. ברי לי שאיש אינו יודע כמה מלבב מראה המטבח בשעה 11 לפני הצהריים...

 

אני מעריכה בתאור, אבל טרם סיפרתי לכם שהפפריקה נגמרה; שלתי נפלו הקישואים, שעדנה נפלה על הבצק; שאיבדנו את החלק החשוב ביותר של המיקסר ומצאנו אותו רק בסוף היום; שגמרנו את העבודה רק ב-3; שבצהריים לא ישנתי מרוב עיפות; ושאיש מכם לא אמר לי שהאוכל היה טוב- כולכם רק התלוננתם על כל פריט שבו...

לכן אני רק מבקשת שתשתדלו להגיד מילה טובה נמדי פעם לזו שתבוא אחרי ותחליף את רוני. אינכם יודעים עד כמה מילה טובה פעם בשבוע מעלה את המורל, משפרת את ההרגשה ועוזרת לבשר להיטחן...

 

                                                                               דינה

 

            יש ורצית...

יש ורצית שכל רעש ישקוט

ושאיפתך יחידה-תנו כבר לחיות!

והגפת הדלת בחזקה...

ישבת מהרהר ותהית ללא דעת למה?

 

רצית מבעד לקיר לחדור

ואמצת עיניך אך לשוא, כי ידעת לא תעבור.

וסבות עיניך ישר לחלון

ראית אור, והסטת מהר הוילון.

 

וגילית כי אור חדש

במלא העולם ועמדת נרעש.

ואחזת בסורג החלון

לבל תימוט, כי רב החזון.

 

ובהית במבט כה מוזר

ישבת מהרהר

כיצד עולמך שלך

הפך לעולם אחר.

                           מ.

 

      מלוח המודעות

לתשומת לב הצבור:

מחר בשעות הצהריים עלולות להגיע למשק שתי תיירות אשר תחפשנה את שרגא רבין, דרור משביץ או עמוס גרינגר.

מי שייתפס על ידן מתבקש לומר להן שאני אינני במשק, ושתפנינה אל שרגא או דרור- בפתח תקוה...

((בעפרון: או שיפנו אלי- צ'רלי...)

 

       הברקות השבוע

בכקה (למראה פיהוק (פראי) של עמיגיא):

בחיי שאתה יכול להחליף את האריה של "מ.ג.מ."...

 

עזרי ומשה אשל (בגלויה מבאזל בשוויץ):

היום ראינו את המלון שבו "ילד" הרצל את מדינת היהודים, ועמדו לנו דמעות בעיניים...

 

יוסי ליכט (שנשאל מה פתאום יצא לטיול):

אם הגזבר של כנרת מרשה לעצמו לבוא לעין גדי לשבוע להוציא חוטרים, אז אני יכול להרשות לעצמי 3 ימי טיול...

 

רחמן:

זה בכלל לא הייתי אני בבדיחה מלפני שבוע, למה שאני אף פעם לא קורא לו "מיכאל"...

 

זאביק:

לא שברתי את השטוצר- פשוט ההברגה שלו כבר היתה חלודה...

 

בניס (בתגובה להצעה לערוך במשק ט"ו באב):

לפי מצב החבר'ה במשק, אפשר לערוך לא ט"ן באב אלא ט' באב...

 

מאן דהוא (אחרי הרצאת שר השיכון והפיתוח):

רק עכשיו אני מבין למה מכנים אותו "שר הסיכון והבידוח"...

 

            ברגע האחרון:

והרי ידיעה שנתקבלה עם סגירת הגליון:

איתן הס הצליח להוציא רשיון... (על זה נאמר: לא תאמין, לא תאמין...)

 

הגליון הבא של "אפיק" יופיע בעוד שבועיים, עקב יציאת אחד מחברי המערכת לחופשת מולדת... (נא להתאזר בסבלנות ובהבנה!...)

 

 

שמעתי

***סוף כל סוף גם לנו יש "חמאם," ולא רק לדן בן אמוץ ולחיים חפר!!! אלא שמקום מועדון לילה הוא משמש אצלנו ל---נטיעת תמרים... זאת התברר השבוע, עת הציע ארכיאולוג מהאוניברסיטה וקבע שהאבנים המרובעות, שגילה השופלדוזר בזמן שחפר בורות לנטיעת תמרים במטע, שייכות לבית מרחץ מהתקופה הרומית...

 

***אחת משתיים: או שזאביק החליט בכל זאת להתחרות עם פרדי במציאת מים, או שפשוט רצה להתקבל סופית לאגוד הטרקטוריסטים המקומי, בכל אופן, השטוצר ששבר נאמד ע"י יודעי דבר כאחד המזרקות הגבוהות ביותר שנראו אי פעם בעין גדי...

 

***שמואליקשה נוהג מדי פעם לעשות תרגילי התעמלות על הדשא. השבוע "למדו" אותו תרגיל חדש: עקרב צהוב, שטייל לו לתומו על הדשא, "לימד" אותו כיצד מכישים...

אגב, לשמואליקשה שלום; העקרב- עליו השלום...

 

***זה לא נכון בכלל שמאיר רון מפוזר כפי שמעלילים עליו. השבוע למשל, כשחזר עם חוה מההבראה, הוא לא שכח ולא איבד אף מזודה- הוא אבד את חוה...

 

***פעם, כשתמי מתיישבת לנגן, מסרב הפסנתר משום מה לנגן. היא קוראת למיכאל שלו, שקצת מבין במוסיקה, שינסה לתקן אותו. מיכאל ניגש, פותח את המכסה, מוציא משם חבילת עתונים ישנים ואומר: עכשיו זה כבר ינגן... (ואתם עוד טוענים שהוא לא מבין במוסיקה...)

 

***עד עכשיו, כשעבד דני אפיק בחדר האוכל, נתנו לו לנסוע רק בעגלות הפשוטות. עכיו, כשהוא הוציא רשיון ה-1, מרשים לו לנסוע גם בעגלת החימום...

 

***למרות שהלל הצליח בצורה יוצאת מהכלל ברכוז ענף המים, מינו אותו כאחראי על הכבשים שהובאו השבוע. בבוקר הראשון, כשבא לראות מה שלומן, לא מצא אותן... התברר שבן הלכו לסדייר ולקיוסק. אחרי הכל, לא כל יום מזדמנים לבוא לעין גדי...

 

***כבר כיום יכולה המערכת הנוכחית של "אפיק" להתגאות במספר השגים בולטים, אך במיוחד יש לציין שניים: עזרא בוטא התחיל לקרוא את "אפיק", ומנו התחיל לכתוב לו...

 

***הטיול השנתי תשכ"ג הגיע, ברוך השם, לסיומו המוצלח. מלבד זה שהוא סיפק לנו חומר ל-3 עלונים, הוא אישר באופן סופי דבר שבו חשדנו כבר מזמן: שח וח אמנם חברים! איזה טפשים היינו כשהחלטנו לא לקבל את הערעור שלו...

 

***מטיילי מחזור ב' טוענים שהמחזור שלהם היה יותר טוב, למ'שהם ראו סרטים יותר טוים... (ואולי גם בגלל שהם לא היו במסיבה של גרעין "ערוגות"...)

 

***ולפני שאנחנו נפרדים מהטיול: באופן רשמי הסתיים הטיול על מגרש הרדורגל... במשחק שנערך בין שני המחזורים ניצח (כמובן!!!) מחזור א', בהרכב חסר, את מחזור ב', בהרכב מחוזק, בתוצאה המכריעה 3:11...

 

***להתראות בטיול הבא!!!

 

***שמואליק כהן הגיע לחיפה בלילה, ומכיוון שלא היה לו איפה לישון, החליט לגשת לבית של דבוישה. איך שהוא מגיע, אחרי חקירות וגשושים, הוא רואה את דבוישה מחכה לו על המדרכה... סיפרה לו דבוישה: שמעתי אוטו עולה ברחוב ואמרתי להורי שזה האוטוקר שלנו. הם לא האמינו לי ואמרו שיש הרבה אוטוקרים כאלה, אבל אני הייתי בטוחה שזה דוקא האוטוקר שלנו- אני מכירה אצלו את החלפת המהלכים...

 

**לידיעת כל המעונינים: במטע הונחה מלכודת לתפישת דבע (צבוע בלעז). כל מי שנתקל בדבע, מתבקש להראות לו את הדרך למלכודת, וכל מי שמצפונו אינו מרשה לו זאת- שלפחות לא יזהיר את הדבע...

 

***אגב, במלכודת שמו גם שתי פרגיות וגם סתם בשר מסריח. לעולם אין לדעת מה חושב הדבע... אנחנו רק חושבים שעד שאיזה דבע יואיל לנסות את המלכודת, הפרגיות תיהפכנה למטילות...

 

***יובל רואה את אופיר, אחרי שנודע לו על הולדת אחיו, ואומר לו בשמחה:

עכשיו יש לי אחים כמו שלך, וגם אופניים כמו שלך...

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 208

כ"ט אלול תשכ"ג 18/9/1963

 ערב ראש השנה תשכ"ד

 

שתבוא שנתנו שלום

וימינו – חיים

שישאו עצינו פרים

ושדותינו ירוו מים

יהמה ביתנו אדם

וצעדנו איתן!

 

 

לשרקה ויורם להולדת הבת

מזל טוב!

(איך איך "פספסתם" את ראש השנה...)

 

 

במשק

               גן ירק

משתלה:

נזרעה ב-26 לאוגוסט, ובסוף שבוע זה יהיו כבר שתילים מוכנים לשתילה. יש לציין שזאת הפעם הראשונה בה הצלחנו לקבל כמות רצינית של שתילי פלפל, ויתכן שהשנה ישבר הקרח ונצליח גם לקטוף אותו... המשתלה חוטאה במתיל די ברומיד, שהיה צריך לחסל לחלוטין את בעית העשבים (כך הודיעו לנו), אך הסתבר שהחומר עצמו לא ידע על כך...

 

בצל

תוך 15 ימים (בדיוק) הצלחנו לזרוע שטח שיא של כ-103 דונם!!! עם הזריעה מיד רססנו ב"דקטל", בהנחה שנביטת העשבים הראשונות יושמדו, ואחר כמה ימי עבודה נוכחנו שהחומר לא הכזיב. העשבים אמנם נובטים, אולם נובלים מאוחר יותר. נביטת הבצל נמצאת בעיצומה, ובאם נצליח להחזיק את השטח נקי מעשבים למשך חודש ימים, הרי ש-75% מהסיכון מאחורינו, וכדי להבין את גודל הסיכון, אציין שההשקעה בזרעים וב"דקטל" לכל דונם הסתכמה ב-80 לירות!

 

חצילים:

בשבוע הבא נתחיל במרף בשתילה. על החברים להענות לגיוסים ברצון ובמרץ.

 

          פרדס וכרם

העבודות הנעשות כעת בפרדס הן שגרתיות, וזה אמור בעיקר לגבי השקייה ושמירה על נקיון מעשבים- אם ע"י רסוס או ע"י עשוב (כל הכבוד לחרמש ולרוזמן...).

לפני כ-6 שבועות בקרו בפרדס מומחים ממשרד החקלאות בכדי לייעץ קצת עצות לשיפור מצבו. מסקנה ראשונה: לעקור את כל הספיחים: האנונות, הגויאבות והקלמנטינות- ולטעת במקומם לימונים. לפי אמדן זהיר כ-70 עץ, שיסופקו ממשתלות הסוכנות.

כל מי שעבר בזמן האחרון בפרדס שמע ודאי את הלמות הגרזנים (במידה והגיוסים בגן ירק אפשרו...), המחסלים את שמורת הטבע האחרונה של האנונות.

ובדברנו על סובטרופיים איננו יכולים שלא להזכיר את הקוקוס, המתנשא בגאון מעל הפרדס, אשר הוציא לאחרונה 4 שרביטים, שלפי כל התאוריות צריכים לפרוח, ואולי בהזדמנות גם יתנו פרי...

לימונים שווקנו בערך 2 טון, ו-3,5 טון הלכו למטבח.

לאחר שלא הצלחנו להשתלט על מחלת ה"טרקטוריסטים" בזמן נקוי הפרדס מעשבים, הוחלט לעבור לרסוס ולתת לעצים להיסגר, ועי"כ יווצר צל שימנע צמיחת עשביה. בקשר להשקאה, אנחנו מקווים שלכבוד השנה החדשה יגמרו סוף סוף אסכסוכי המים בין הפרדסנים לדקלאים, וזאת עי"כ שהפרדס הצעיר, שעד עכשיו הושקה מה"סדיר" וסבל מחוסר מים עקב היותו גבוה, יחובר לקו היורד מהכרם.

כרגע עובד אדם בפרדס ואדם בכרם, וזה כמובן לא מספיק. אנו מחכים, איפא, לבני "צורים" ולמחלקת הנח"ל...

 

        נסיונות וגדולי מים

על שטח של 7 ד', המתחלקים ל-12 חלקות בנות שליש דונם כ"א, 3 חלקות בנות חצי ד' ו-2 חלקות בנות 3/4 ד', נערוך השנה את הנסיונות. הכוונה היא לבדוק 2 שיטות השקאה תת קרקעית: זו של בלאס, שנוסתה אשתקד, וזו של לוז-מחניים (שיטה חדשה, עדיין ללא הקף או נסיון), שהיותה זולה ונוחה להטמנה והוצאתה, מצדיקות אם לא את השמוש רב ההקף לפי שעה, הרי לפחות את הנסיון. ההבדל העקרוני בין השיטות הוא בכך שבשיטת בלאס חודרים המים לקרקע דרך צנוריות דקיקות המלופפות על צנור ראשי, ושתפקידן לשבור את לחץ המים, ואילו בשיטת לוז עושים זאת חרירים זעירים של 1/10 מ"מ. על הנסיון נחזור בכמה חלקות, כשאחת מהן היא חלקת הבקורת, שתושקה בצינורות עיליים, כרגיל. מלבד זאת ננסה זבול בכמויות שונות של זבל אורגני, חלקות ללא זבל, עם 4 מ"ק לדונם ועם 10.

נסיון נוסף הוא לחזור לגדל השנה עגבניות על שטח שגידלו בו בשנה שעברה- דבר שהוא בל יעשה במחזור הזרעים המוכר. אולי הגידול האינטנסיבי יפתור בעיה זו.

כמו כן ננסה זני עגבניות חדשים, המטרה להחזיר העגבניות לרשימת הירקות הנקטפים בחדוה בעין גדי כגידול אינטנסיבי, הווי אומר: עם השקאה תת קרקעית, דישון באמצע ההשקאה, קיטום והדליה מיוחדים ומעל לכך כגידול שיכפיל (וישלש וירבע) את יבול העגבניות.

בגדולי מים נבלו אמנם מספר גפנים, אך לעומת זאת נבנה מחסן חדש...

 

 

בועדות

            ועדת משק

השבוע התקיימו שתי ישיבות: אחת עם ועדת עבודה והשניה עם המזכירות.

בראשונה נמסרה אינפורמציה על מצב העבודה במשק ומצב הצוותים בענפים. הדיון נסב בעיקר על חוסר חברים (בפרט חברות) לענפי שרות ובית הארחה. הועלתה הצעה ע"י אחד החברים לצמצם את גן ירק, אך לאחר דיון בנושא נוכחה הועדה שקיצוץ בגן לא יביא הקלה בלחץ, מאחר והגן מבוסס בלאו הכי על אנשים מבחוץ, ואותו הצוות ידרש להשתלט גם על פחות שטח.

בשלב ראשון הוחלט להפסיק את האפיה בבית ולהגדיל את מספר הבנים בתורנות מטבח. מקווים להקלת המצב עם בוא בני "צורים", ויש לפעול להבאת של"תניקיות, הן בנות משקים והן טירוניות. הטפול בשבוץ נמשך בישיבה נפרדת של ועדת עבודה.

בישיבה עם המזכירות נדונו נושאים משקיים. נמסרה אינפורמציה מבקור הועדה הרפואית של "הדסה" שקבעה שקימת אפשרות מבחינת הפקוח הרפואי לגשת לפתיחת מרחצאות הגפרית ליד הקדוח כבר בחורף זה. סוכם לגשת לצעדים מעשיים לבצוע השאיבה ולבנין הסככות מעל לבריכות הבטון.

התקיים דיון נוסף בדבר פיתוח החוף ונמסרה אינפורמציה ע"י גרימי על התקדמות הענינים. הוחלט לזרז את הטיפול בתכנון חוף הרחצה, שיכלול בקוים כלליים: מסעדה, תחנת דלק, מלתחות, מקלחות וסככות צל. מאחר ואפילו בטיפול מזורז תימשך הבניה כשנתיים, הוצע בועדה להגדיל את הקיוסק ע"י תוספת מבנה טרומי (בגודל דומה לקיים) וסככת צל גדולה- כך שיוכל לספק ארוחות סטנדרטיות בשרות עצמי. החלט לעבד תכנית תקציבית ולהביא הענין לדיון נוסף.

התקיים דיון קצר נוסף בענין הטנדר, והוחלט במקום "וויליס" לקנות משאית טנדר "פורד" (2,5 טון). ההפרש במחירים אינו עולה על 2000 ל"י, אך אפשרויות הניצול על ה"פורד" רבות יותר, בגלל כמות המטען שהוא יכול להוביל.

 

 

           ועדת עבודה

א' בגן ירק יעבוד כל הצוות, לפי סדר מסוים, בעבודות הטרקטור. הפרטים הארגוניים, מתוך התחשבות בטרקטור עצמו, יסודרו בשלבים המעשיים. מיכאל שלו אחראי לעבודת הטרקטורים בענף.

ב' חובה על הטרקטוריסט המוריד אנשים להעמיד את הטרקטור ב-5 ע"י חדר האוכל עם האוכל. כל טרקטוריסט יברר מיד אחרי הסדור מה מצב הטרקטור שעליו לעבוד למחרת- לאיזה כלי הוא רתום וכו'.

ג' אלברט יעבוד על ה-די-8 החדש במשל חצי שנה, ואבנר ברפת.

ד' אחרי יום עבודה ארוך על האוטוקר יירשם יום המחרת לנהג כיום עבודה ולא כ"שבת". ביום רגיל- כרגיל. נהג הנמצא במשק מיום רביעי "רשאי" למסור תורנות שטיפת כלים ביום שישי...

ה' דנים כעת על הקמת צוותים קבועים עם מחליפים למטבח, חדר האוכל ובית ההבראה.

 

 

מצב העבודה במשק

אחרי העזיבות שהיו לנו קל היום להגיד שהמצב החברתי בעין גדי אינני שפיר. אעפ"כ , עין אוביקטיבית תוכל לקבוע מיד, שבין הקבוצות הצעירות כולן, עומדים אנחנו במצב איתן. אנחנו משק ללא פועלים שכירים, הענפים הכלכליים מוכיחים עצמם כמשתלמים בהחלט. אין מריבות וסכסוכים יתר על המידה בין חברים- דבר שהוא דווקא אפייני בחברות אנשים קטנות ומסוגרות.

היום נראית עין גדי במצב של שגשוג: רואים הרבה בנין ופיתוח, הנוי והמדשאות התרחבו, ענפים חדשים עולים בצד גן הירק הגדול, בית ההבראה נהיה לנכס קבוע במשק, עשרות טונות של פרי בתמרים אינם כבר חזון לאחרית הימים...

כמות העבודה המתבצעת אצלנו השנה עולה בהרבה על השנים הקודמות. לעומת זאת, מספר האנשים לא גדל. מתוך שאנו רוצים להקדיש את מיטב הכוח לכל ענף וענף, מתחנו את עצמנו בימים אלה, עם היפתח בית ההבראה, עד כדי מצב של "תפסת מרובה לא תפסת". התייצבנו בפני שאלה חריפה ביותר- איזה ענפים להעדיף. אכן, לכל ענף שיקוליו שלו, ובטבע הדברים שכל מרכז ענף יראה עצמו לעולם צדיק. הבה ננסה לעקוב ביחד אחרי לבטיה של ועדת עבודה, תוך כדי שיחותיה עם מרכזי הענפים.

א' טיפול: הילדים הם בראש דאגתנו. הגננות והמטפלות התחלפו הרבה, מדי פעם עוזב ילד- לא יתכן לשחק כאן הלאה! כל הכוח המקצועי חייב בראש ובראשונה להנתן לטיפול, ולו גם במחיר כלכלי. אחרי הכול, מצב החינוך הוא הגורם המשפיע מספר אחד לגבי יציבות המשפחות במשק.

ב' גן ירק: זורעים בצל, מעשבים את המשתלה, משקים. אין לוותר בשום אופן על המינימום ההכרחי של אנשים לבצוע העבודות הראשונות, אשר תקבענה את הצלחת הענף מספר אחד של המשק.

ג' בית הבראה: "זה לא חברי משק"! כאן אי אפשר לשחק בהחלטת עובדים וצוותים. בעד הכסף שהוא משלם, זכאי המבריא לפחות לשרות מסודר ומינימום טרחה לעצמו.

ד' תמרים: התחילה עונת הפרי, ואין לפגר באריזה! כל מה שנמכור עד החגים, יקבל מחיר טוב. אחר כך תתחלנה צרות בשווק.

 מסגריה ובנין: ועדת משק החליטה לא להשהות קצב עבודות הפתוח וההחזקה, ולכן שלושה אנשים בבנין הם הכרח, ובמסגריה לא פחות מכך.

ו. נוי: שוב אנו כפופים להחלטה על התרחבות (גן הילדים, בריכת שחיה וכו'), ולהשקות את הקיים מוכרחים. השאלה היא באיזו מידה ישפיעו הכתמים התהובים על הדשאים על המצב החברתי במשק, שכן מבחינת מצב העבודה זה סובל אולי דיחוי...

ו. מטבח וחדר אוכל: לכאורה ענף חסר חשיבות בסדר העדיפויות- "אנחנו צעירים ולא שמים לב לצורת ההגשה או רצפה נקיה וחלונות מצוחצחים"- אך עובדה היא שזאת נקודת התורפה הקבועה! על סלע זה נשברים אנשים וועדות.

 

כאן אולי נפסיק את הסיור בענפי התעסוקה במשק, וניגש לצד החברתי של העבודה.

המטבח היא הדוגמא הטובה ביותר: מאיר רון ודאי לא יבין זאת (...), אך במטבח ובחדר האוכל רוצים לעבוד אפילו פחות מאשר בגן הירק. זהו צד חברתי בעיקרו, כי אם ישנן שלוש-ארבע עובדות קבועות, הרואות כאן את מקום עבודתן- זכותן המלאה לתבוע צוות קבוע. אם לא נקיים צד זה, לא תתמדנה בעבודתן, ובמהרה תיווצר בעיה כפולה: מי יעבוד במקומן, ובמה תעבודנה הן עצמן. לדעתי, חובה ללכת לקראתן, אף אם לעתים התביעות נראות כמופרזות, ע"מ שעין גדי תשמור על אנשיה ולא תאבדם. אין להתעלם מעובדה נוספת: החברים התבגרו והגיעו לגיל שבו אינם מוכנים יותר להיות כוח נייד- הם רוצים מקום עבודה קבוע. גורם זה חשוב מאד לגבי יציבות החבר.

אני מרגיש לאחרונה, שאנו נמצאים על חבל די מתוח. פעמים רבות עוצמים עיניים, הזמן עושה את שלו למרבית הפלא, וענינים מסתדרים כמו מעצמם (לא ידוע לי שצמצמו ענפים בגלל עזיבות של חברים...), אבל אין ניסים, וכבר היום חסרות שתי בחורות לטיפול ושתיים לבית הבראה. אומר גלויות: אינני חושש לענפים אלא לבחורות. כל אחת יש לה שניים ולעתים שלושה מקומות עבודה, ואין לך סכנה יותר גדולה מארעיות שנעשתה קבע! הסוף יהיה שהן תלכנה כולן תוך כמה שנים, שבהן תתפתח אצלן אנטיפטיה מוצדקת לחיי הקבוצה.

באופן עקרוני אינני מתנגד להרחבה ופיתוח, אבל בהיותנו משק של עבודה עצמית, חובה עלינו לראות עד היכן כוחנו ומה הן מגבלותינו. אסור היום להוסיף עוד ועוד עבודות מנקודת ראות של יכולת כלכלית. ועדת עבודה ישבה לאחרונה הרבה, וכל הזמן היה לוח סדור העבודה לנגד עינינו. דלינו מתוכו את כל השמות, והגענו לידי מצב ש"אין"- פשוט אין! נדרש באופן מידי כוח עבודה נוסף קבוע. אולי זה המקום להעלות שוב את ענין חברת הנוער?! בינתיים חסרים אנשים, ועל ועדת המשק להחליט היכן לצמצם, או במלים אחרות: איזה ענף ייפגע?

                                                                                 יואב

 

 

טפיק של הרגע האחרון

שעה 14:00 בצהריים (!!!):

מספרים לגיורא (3) על כך שיש מקום שבו כל האנשים הם ילדים: ההורים, הדודים והדודות, ומטפלות- כולם הם ילדים. שואל גיורא: וגם המבריאים?...

 

 

שמעתי ש...

***קצת באיחור אמנם, אך סוף סוף נכנסנו גם אנו לעידן הסינמסקופ. אם נמשיך בקצב זה, יש חשש שסרטי טו-די-או נראה כבר בבית התרבות (שתכניותיו כבר גמורות...). מפליאה רק העובדה שכסרט סינמסקופ הראשון בעין גדי נבחר דווקא "משפטי אוסקר ווילד"...

 

***החמור עשה זאת שנית: הסוסה נמצאת בהריון!!! (כך טוענים הנוגעים בדבר...). בעצם מוקדם אולי לפרסם זאת ברבים, אלא שאנו מקדימים קרואה למכה (כלומר: פרסומים מסולפים בעתונות וברדיו)...

 

***בניס מסביר באסיפה בקשר לגרעין החדש, שיתגורר אמנם באכסניה, אך הבנים יתנו תורנות העמסה.

מאיר רון: ומה בנוגע לתורנות שמירה בבית ילדים???...

 

***מה עושים כשרוצים להתגבר על העשבים בשדרות התמרים? מביאים כבשים שיאכלו אותם. מה עושות הכבשים? הן בורחות מהשדרות. מה עושים במשק? קובעים את הלל בתור אחראי. מה עושות הכבשים עכשיו? נכון, אותו הדבר... מה עושה הלל? בונה גדר יותר גבוהה (1.20 מ'). והכבשים- זה כבר באמת מרגיז אותן, והן בורחות ונעלמות לגמרי. הלל?- שולח את יואב שיטוס בפייפר ויחפש. מה מוצא יואב? הוא מוצא "כיס אויר" ומריק לתוכו את בני מעיו... והלל?- עדיין לא מתייאש, לוקח רובה זעיר ומשקפת ויוצא לסרוק את האיזור. נו???- קשה להאמין, אבל מלבד 3 אנשים הוא מצא את העדר!!! אפילוג: מי שלא ראה את הכבשים במכלאה החדשה (1.50 מ') אוכלות חבילות חציר צר ושותות מים לחץ, לא ראה כבשים שקטות ומנומסות בחייו...

 

***בקשר לכך הציע מישהו להגדיל את שטחי המספוא, ע"מ שאספקת החציר לכבשים לא תפגע באספקת החציר לרפת... (רגע, ומה עם העשבים בשדרות התמרים???- באמת חבר'ה, אולי לא תהיו כל כך קטנוניים...).

 

***עונת הלידות הגיעה לקצה. הסיכום 3 בנות ו-2 בנים. בנגוד לתחזיות, לנחושים ולהבטחות- טרם זכינו לתאומים בעין גדי!!! נקוה שלקראת העונה החדשה, הבאה עלינו לטובה, יקחו החברים את הענינים לידיים...

 

***כל חובבי הספר, בעלי הכונניות הגדולות וסתם נודניקים, שהביעו את דאגתם למפעל "ספר לחבר תשכ"ד, יכולים להרגע- ועדת תרבות דחתה את המפעל לחודש דצמבר, שאז נערך "חודש הספר העברי" (הזול...). עד אז ניתנת אפשרות לברר איזה ספר רוצים- מה משקלו, מה עוביו, מה גובהו וכו'...

 

***אחרי עודה של שנה וחודש וחצי יצא אינדיק מהרפת (ישר לתורנות מטבח...), ובמקומו נכנס אבנר. לכבוד זה, כנראה, שחטו פרה הנושאת את השם "אינדיק"... (אגב, מתברר ששם זה מקובל מאד ברפת: לפרות אין שמות, ולכל פרה שנשחטה נתנו את השם "אינדיק"...).

 

***כשגמר גדעון כרמל להרכיב את המכבש, נשאר לו קפיץ אדום ביד. הוא אמר: תהרוג אותי אם אני יודע מה זה", ואחר כך "אה, זה בטח סתם איזה קפיץ שנשאר על הרצפה מלפני זה", אבל העובדה שהקפיץ אדום עוררה את חשדו ש"אולי בכל זאת הוא שייך למכבש". עיון ממושך בספרים הביא אותו למסקנה שאדם חסר אחריות תלש מהספר דווקא את הדף עם הקפיצים... הוא אמר עוד 4 פעמים "תהרוג אותי אם אני יודע", אבל זה לא עזר. לבסוף, שכבר החליט לזרוק את הקפיץ ולנסות אולי שהמכבש יעבוד בלעדיו, הזדמן למוסך אורח- מכונאי קטנועים (!), שלא ראה מכבש מימיו, ואמר "אולי"... גדעון ("תהרוג אותי" וכו') ניסה כפי עצתו, והמכבש פועל כפי שלא פעל מאז הובא לעין גדי...

 

***בניס מסביר את תכנית המשק ומציין שהשנה אין להשיג עגלים לפיטום.

אלי רון: הסוסה לא יכולה להמליט עגל?

צ'רלי: בתנאים המיוחדים של עין גדי...

 

***הלול, שבמשך חצי השנה האחרונה שימש את להקות הצפורים המקומיות והאורחות כאחד, חוזר לשמש בתפקידו המקורי: השבוע מילאו אותו תרנגולות. זאת הזדמנות טובה להורים להראות לילדיהם המתענינים תרנגולת אמיתית, ממש כמו בספריהם...

 

***שעמום-ליל-שישי בעין גדי הגיע עד... פסגת מצדה!!! זאת הוכיחו בליל שישי לפני שבועיים מספר חבר'ה, שטפסו על מצדה דווקא בלילה!... מוזר, ואנחנו עדיין בטוחים שלשבת ולרכל קל יותר על הדשא... (וחוץ מזה: סנובים, בנחל ערוגות כבר הייתם???

 

***יורדים באוטובוס למשק. ע"י סדום פוגשים אוטובוס תיירים, ונהגו צועק: אתם מעין גדי? בשבוע הבא אני בא אליכם. נו, תכינו לי חדר עם מזוג?

עונה לו מישהו: כן, עם מזוג גלויות...

 

***מנו הלך למילואים מצוייד בכל מיני פתקאות "רפואיות": שחרור מריצה, מהליכה, מהליכה מהירה, משמירה, מסחיבה, מעבודות מטבח וסניטציה, בקיצור: שחרור מלחיות... כשהוא חזר, הוא מביא רק פתקה אחת: ציון א"ב במשמעת (!!!)וציון ב' כללי!!!!! זה עוד כלום, אם לוקחים בחשבון שהוא עד היום לא מבין למה צריכים לכעוס על חייל ששוכח את נשקו לא בכוונה בשק"ם, ושבאחת השבתות שכנע את הקצין התורן שלו לעשות טיול ל... עין גדי...

 

***ביום הבחירות בבאר שבע, נסעה טוסיה להצביעה כנציגה בסניף מפ"ם המקומי. צחוק צחוק, אבל מסתבר שזה בכל זאת השפיע קצת... וזה מה שנקרא "עזרת הורים" במלוא מובן המילה...

 

***ובכן זהו- ה"אפיק" סיים את החופש הגדול שלו. יתכן והיינו ממשיכים בו עוד קצת, אולם רחמנות לראות מספר די ניכר של חברים היושבים בליל שישי מדוכאים וכמעט לא נוגעים באוכל שלפניהם... חוץ מזה, אנחנו צריכים שיאשימו אותנו שבגללנו ה"אגרת" מקטינה את מספר עמודיה???

 

***חנהל'ה באה ביום שישי לאכול ארוחת צהריים ומניחה על שולחן בצד את חבילת הכביסה שהביאה מהמחסן (סדינים, ציפות, לבנים נשיים וכו'). כשהיא גומרת לאכול, היא רואה את מנדל עורך שולחנות לערב ופורש עליהם את חבילת הכביסה...

 

***ודאי שמתם לב לעובדה המוזרה, ש"אפיק" זה מודפס בכל מיני סוגי אותיות. ובכן, המכונה הרגילה, בה אנו מדפיסים תמיד, מצאה לנכון להתקלקל דווקא באמצע גליון ראש השנה. יש עוד מזל שלדליה שחל יש מכונה ננסית, כי אחרת היינו נאלצים לגמור את הגליון בכתב יד...

אגב, בהזדמנות זאת אתם יכולים לראות עד כמה ה"אפיק" מפרסם חדשות טריות- למשל בעמוד זה... אנו מודים לדליה בשמכם ובשמנו, על שמנעה מאתנו לכתוב בכתב יד את הדפים האחרונים, ועל שמנעה מכם את ה"תענוג" לקרוא את זה...

 

הברקות השבוע

אחת המבריאות: אני כבר ותיקה בעין גדי- אני נמצאת פה כבר כמעט 5 שנים, כל שנה במשך שבוע.

 

סדרן עבודה, במודעה על גיוס לגן ירק: חבר'ה, העבודה מרובה ובעל הבית (מאיר) דוחק...

 

אריה שחל: בעין גדי מי שאינו מושמץ הריהו נחשב כמת...

 

מנו, כשחזר מהמילואים: היה קורס מעניין- היו שם כמה שהתעניינו...

 

מאיר רון, בתגובה לידיעה בדר הריון הסוסה: לך אל חמור עצל, ראה דרכיו- ותעשה כמוהו...

 

יצחק קרקעי, בשעת דלול ציפ ציפ: בין שתיל לשתיל צריך להיות 4 ס"מ שממה...

 

אלי רון, משנתבקש לכתוב ל"אפיק" על הנוי: אולי אני אכתוב על התמריםבנוי?

 

טפיק

יעל (2) : אבא, תעזור לי לעלות למעלה.

אבא: תעלי לבד יעל.

יעל: אבא, תעזור לי לעלות לבד...

 

יובל(41/2) לאחד הילדים: אם תקרא למיכאל "שלוקי" אז הוא לא יתן לך לנגוע בכלל בדקסטא...

 

יואב מספר לאורית (4) שהמבריאים צריכים לבוא.

אורית: מה, הם שוב פעם חולים?...

 

לידידינו ו"ידידינו", קוראינו ןקורעינו

משמיצינו ומושמצינו, מוקירי זכרנו ומוקירי ידם

לבית עין גדי ולכל בית ישראל

שנה טובה

שנת יצירה והתמדה, שנת ישרים...

 

"אפיק"- מהדורה מיוחדת (!!!) לכבוד ראש השנה!!!!!

(עמוד זה נדפס הבוקר בשעה 10! בהזדמנות זאת, הוא מוקדש לכל אלה שמוכרחים תמיד למסור מה שיש להם ברגע האחרון, הפעם כבר אחריו...)

 

 

בתמרים

ב-29 לאוגוסט בצענו את הגדידה הראשונה של התמרים היבשים- החדרבי- והקצב גובר והולך. חשוב מאד לשווק לעונת החגים מה שיותר, כי אח"כ מתחילות בעיות שווק ומחירים. איפ"כ חלים עכובים. עבודת האריזה נעשית בתנאים של צפיפות רבה (מחסן האספקה פונה רק בחציו), וזה גורם למוראל ירוד , וממילא משפיע גם על העבודה. דבר שני: גן הירק! כתוצאה מגיוס החברים, אין די אנשים לבצוע תקין הן של הגדידה והן של העבודה השגרתית- השקאה, דשון וכו'. ברור שתוך שנתיים, כאשר נגיע לכמות של עשרות טונות, לא נוכל יותר "להתחשב" בעונה זאת בגן ירק...

מרבית החדרבי משווקת עדיין בבית- חברים, מבריאים ופועלי בנין, בקיוסק, בחברה האמריקאית ובנוה זוהר. עם גידול הכמות ירבו המשלוחים גם ל"תנובה".

אשר לדקל נור: הלכה כידוע מרבית הפרי לאיבוד בגלל הנסיון של כיוס בעטיפות אטומות- דבר שהביא לרקבונות ולעובש בחלק הארי של הפרי. לראש השנה שווקנו כמות מצומצמת במחיר גבוה.

הזהאדי מאחר השנה וחבל, כי זן זה נמכר בקושי רב. נתחיל לגדוד אותו, וכן את החלאווי, בסוף השבוע הבא. "תמרי הדבש"- הברהי- יחכו עוד חודש על העצים, ושווקם הוא בטוח- תמיד ימצאו להם קונים, מה גם שאשכולותינו יפים בצבעם, משקלם ובגודל הפרי.

 

 

סקופ!!! דו"ח מיוחד!!!

כתבנו לעניני ספורט וךרבות הגוף, שחזר הבוקר בשעה 4:00 (!!!) ממשחק הכדורסל יגוסלביה-ישראל, מוסר:

קהל של 5000 איש, בתוכם 11 בחורים מעין גדי, חזה כאן- באצטדיון הכדורסל החדש והמפואר ביד אליהו- כיצד מחמיצה הנבחרת הישראלית נצחון של יוקרה על סגנית אלופת העולם- נבחרת יגוסלביה. המשחק לא התעלה לרמה גבוהה, ומשבר קצר בנבחרתנו בתחילת המחצית השניה הכריע את המשחק השקול במרבית שלביו.

על הנסיעה- המרוץ נגד הזמן- וכן על שאר ההרפתקאות והחוויות- בשבוע הבא. תוצאת המשחק 69:65. פרטים נוספים- בעתונים...

 

 

ילדי הגן מברכים את המשק ומבורכים ע"י המטפלות והגננות

המטבח: שלא יהיו הרבה מים ושלא יצעקו בחדר האוכל.

מחסן: שהבגדים יהיו נקיים נקיים.

מכבסה: שהיא תהיה חמודה ולא תרגיז את האמא שלה- המחסן.

מסגריה ומוסך: שלא יהיה מלכלך ושיצליחו לתקן את כל הטרקטורים.

מטע: שיגדלו הרבה הרבה תמרים.

רפת ולולף שיהיה הרבה חלב, ושהפרגיות תגדלנה ותטלנה הרבה ביצים.

גן ירק: שיגדלו הרבה ירקות.

מספוא: שהמספוא יגדל מאד.

מזכירות: שהיא לא תהיה כל כך מקולקלת.

אוטוקר: שיקח הרבה ירקות, ואפילו עם הטריילר.

בית הבראה: שהמבריאים יבואו הנה ויצליחו להבריא ולא יבואו הנה יותר.

אכסניה: שיהיו הרבה מים בנחל והרבה דשאים ופרחים.

חברי המשק: שיהיו טובים וחזקים ולא יצטרכו לעבוד כל כך הרבה וכל כך קשה!

 

נירה: שיהיו חמודים וייצבעו להם את בית התינוקות.

רותי: שיהיו גדולים וחמודים.

כרמלה: שיהיו מתוקים יותר מסוכר.

רותי ל.: שיהיו חמודים ולא יעשו מהפכה בצעצועים.

 

ואנחנו מוסיפים:

שתגדלו ילדים ותהיו תמיד בריאים ושלא תרגיזו את הוריכם ושלכולנו תהיה שנה טובה ומאושרת.

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 209

ז' חשון תשכ"ד  25/10/1963

 

לעירית

ליום הולדתה השיש

להורים ולמשפחה

ברכת בית עין-גדי

 

שבת שלום!

מים רבים זרמו במעין דוד(רק עד ה"תפיסה"...), מאז הופיע ה"אפיק" האחרון (זוכרים?- ה"אפיק" הכחול של ערב ראש השנה...). בינתיים כבר הספיקו לזרום מים גם בנחל ערוגות, אפילו עד הים! כן, החורף בא לעין גדי!!!

ואמנם, לשומרים כבר קשה למצוא דשא "מיושב, בשעות הלילה; המזגנים, שאצל רבים עובדים בלי הפסקה עוד מהאביב, שובתים סוף סוף ומאפשרים לשמוע את רעש הגנרטור ואת בכי התינוקות; הילדים הפסיקו להתרוצץ יחפים; שוב קשה להשיג כסא בזמן הקרנת סרט. הקיץ נגמר "על באמת"...

 

התבשרנו בימים האחרונים על החתונה המשולשת (בשלב זה...), שתתקיים ב-19 לנובמבר. הרשימה עדיין לא נסגרה, לתשומת לב הזוגות המתלבטים...

בהזדמנות זו, עם ההכנות למסיבה, מן הראוי היה שועדת תרבות תתחיל לפעול. הקיץ נגמר (עיין למעלה...), והגיע הזמן להתחיל בפעולה תרבותית ממשית. אמנם שני סרטים בשבוע +אסיפה +אימון כדורסל לבנות הם בדור מספיק, אבל דרוש גם משהו קצת יותר רציני...

 

באסיפה חגיגית (למרות ה"קרטיב"!...) קבלנו השבוע לחברות את הלל ולמועמדות את רותי ליכט, דניאלה, טוסיה, דרורה ואבנר. מי יתן ונזכה לאסיפות רבות מסוג זה במשך השנה.

 

כשמופיע "אפיק", רבים באים אלי ביום שישי אחרי ארוחת ערב ושואלים אותי מנין אני יודע את הבדיחה עליהם, או מנין נודעה לי הברקתם האחרונה. לאלה, ולכל אותם שחושבים שאם לא יספרו לי לא אדע, ברצוני להגיד: בסופו של דבר מובילות כל הדרכים ל"אפיק"!!! גם אם לא תספרו אתם את מה שיש לכם לספר- יופיע הדבר בעמודים אלה! לכן אם אינכם רוצים למצוא את דבריכם מסולפים או בלתי מדוייקים, בואו בעצמכם וספרו לי ממקור ראשון. אני, על כל פנים, מפרסם בדיוק את מה שמספרים לי!!!

 

ולבסוף: בהזדמנות שאסנת חזרה מחוץ לארץ, נזכרתי שעוד לא ברכתי את עזרי ומשה אשל, שגם הם חזרו. ובכן, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, ולכן אני מברך את שלושתם- אסנת, עזרי ומשה- בשובם מחו"ל. באותה הזדמנות אני גם מברך את משה אשל לרגל פתיחת נקודת הדואר בקיוסק, לרגל קניית הטוזטוז החדש ולכבוד כניסתו לתורנות מטבח...

 

                                                            העורך

 

 

בועדת שכון

מאז תחילת עבודתה של הועדה הנוכחית, נתקלים אנו בפרצות ובחוסר הנחיות מתאימות בקשר לנוהל שיש לנהוג בו בכל הקשור לרהוט ושכון. חלק מבעיות אלה נפתרו באסיפה מיוחדת, שהוקדשה לבעיות הנקוד והרהוט לפני זמן רב, ועתה עומדות בפני הועדה בעיות נוספות, שתועלינה בקרוב לפני האסיפה, ע"מ לקבל אישור לבצוען.

בקשר לרהוט לעשר שנים, החליטה הועדה על מספר פריטים נוספים שיתווספו לדירת החבר במשך 5 שנות חברות נוספות, והם: כורסא, שולחן רדיו, שטיח, אהיל. כמו כן שתוספת הנקודות תהיה אישית לכל חבר, ולפי יכולת המשק מדי שנה בשנה. לפי דעת הועדה יש לחלק תקציב נוסף זה לנשואים ולרווקים בהתחשב בצרכי הדירה של כל אחד מהם כדלהלן:

רווקים: כורסא –         45 נקודות

           שולחן רדיו -   40    "

           שטיח לרצפה- 50    "

           אהיל-            25    "

                               _____

          ס"ה-             160    "

 

נשואים: כורסאות (2)-        90 נקודות

            שולחן רדיו-          50    "

            שטיח לרצפה -     80    "

             אהיל-                40    "

                                ------------

             ס"ה-                260   "

 

חלוקה זו תשקף לדעתנו את צרכי דירת החברים הנשואים והרווקים, כי יש להניח שהרווק יוכל להסתפק במשהו יותר צנוע, וכמו כן דירתו פשוט יותר קטנה בשטחה.

הועדה מחלקת נקוד זה לחמש שנים, כך שכל חבר יקבל, החל משנת חברותו הששית, תוספת נקוד לפי מצבו המשפחתי, בערך חמישית מהתקציב כל שנה.

ענין שונה הוא ענין הציוד הניתן לחבר בצורת פריטים ולא בצורת תקציב, כגון: ארגז מצעים,          מזרונים או מיטות דמויות ספה וכל השאר. הולך וגדל מספר החברים המשתמשים בארגז מצעים מעץ, הנקנה בכספים הבאים ממקורות שונים, אולם אלה אינם נכנסים לתקציב הרהוט ולרישום הכללי, כיון שאינם נכללים בתקציב (כנ"ל גם לגבי מזרוני "גומאויר" או כל צורה אחרת). קיימת אפשרות שהקבוצה לא תתעלם ממקרים אלה, אלא תקבע לגביהם הסדר שיספק את החבר ואת ערכי הקבוצה. אם נכניס פרטים אלה לתקציב הכללי, ברמה שהמשק יכול היום לספקה לחברים, יוכל החבר להיעזר בתקציב החלקי של המזרון או ארגז המצעים (ואולי גם המיטה- באם ירצה לקנות ספה), ולקנות מה שהוא רוצה ע"י תוספת מהנקוד הכללי או ממקור אחר. לאחר הכנסת פריטים אלה לתקציב הכללי, יירשם בכרטיס החבר ערכו הממשי של הפריט, ולא רק שמו, כפי שנהוג עכשיו לגבי מיטה, ארגז מצעים ומזרון.

בזמנו נתקבלה בועדת חינוך החלטה לספק להורים כוננית או תקציב לכך בסכום של כ-90 לירות. החלטה זו נשארה "תקועה" בדרך, וההתמרמרות על כך רבה. לדעת הועדה יש להביא ענין זה לידי גמר, אולם כדאי לבדוק אם לא יותר טוב להוסיף תקציב זה לתקציב הרהוט של ההורים, ע"מ שאלה יוכלו לבנות כוננית לילדיהם לפי רצונם. יש להניח שבגלל שטח הדירה המצומצם יעדיפו רבים להגדיל את הכוננית הקיימת ולהקציב חלק ממנה לצרכי הילדים. על המזכירות לסכם בהקדם דעתה בנדון. הועדה החליטה שכל חבר שיקדים בקנית רהוט מעבר למה שמגיע לו, לא יוכל לקבל את התמורה גם לאחר שתגיע לו תוספת נקוד. בצורה זו ישלם החבר בעד העלאת הרמה לפני כל החברים. ערך הרהוט הממשי יהיה רשום בכרטיס לחובתו. 

נערך סקר עם מאיר על מצב הדיור במשק, והמסקנה היא שאם נצליח לעבור את התקופה הקצרה שעד גמר הדירות החדשות, נוכל לפנות את שני הצריפים הקיצוניים לדיור למחנות העבודה, ובצריף הקטן ישוכנו התיירים. כל השל"תניקים והקבועים הגרים עדיין בואדי יעברו לבתים, ועדיין תישארנה דירות למשפחות עתידות ולמשפחות שתבואנה בצורות שונות. בחודש פברואר, עם העברת צריף 4 לבית הבראה, יפונה צריף 2 מאנשי סו"ב, והם יידרשו לפתור בעצמם את בעית הלינה.

המזרונים הישנים נשלחו לחידוש, ונעשו סדורים להכנת רהוט לחברי "צורים", שבקרוב צריכים להגיע. חלק מהרהוט הוזמן מחדש, כיון שהלך לאיבוד מחוסר השגחה.

הוחל בריצוף המקלחות ופינות הבשול בבתים שבהם היה עד כה צבע פלסטי. לאחר הריצוף יעברו הבתים תקונים וסיוד מחדש. עם גמר הארונות בבתים החדשים יתחילו בסדור דלתות לכל הארונות מתחת לפינת הבשול. נעשים מאמצים להשגת כונניות במחיר מתקבל לחדרי הרווקים. חברים העוברים לדירות חדשות ואשר מתכוננים להחליף חלק מהרהוט, מתבקשים לפנות בהקדם לועדה.

הוחלט לחייב את הדיירים החדשים לעבור לדירות ברגע שהבתים יהיו גמורים- אפילו במקרה שסדורי הרהוט לא יושלמו עד אז, וזה בגלל הצורך הדחוף בדירות הישנות בשביל חברי "צורים".

                                                                           יצחק

 

 

העונה בתמרים

נפתח בסיכום ביניים של שווק התמרים עד סוף ימי החגים:

לחברים                    150 ק"ג

לבית הבראה            290    "

לקיוסק                     600   "

לשונים                     340    "

לתנובה                    2550 "

נמכרו, אם כן, 4 טון בקרוב, במחיר ממוצע של 2.50 ל"י הק"ג. אנו הערכנו את יבול השנה ל-12-11 טון (בהשוואה ל- 6,5 טון אשתקד), אך כעת נראה לנו שנגיע ל-10.5 טון. אם ניקח בחשבון נזק של טונה פרי בגלל נסיונות ההצמאה והעטיפות בפלסטיק (בעיקר בזנים היקרים דקל נור וברהי), נווכח שהאומדן היה מוצדק. מובן שהמספרים עוד עלולים להשתנות במקצת.

מקובל בעמקים (הירדן ובית שאן) שהוצאות היצור לק"ג תמרים נעות סביב 1.80-2.00 ל"י בממוצע. מבחינת המחיר לא מצפים להפתעות, ולשם הגדלת הרווחיות הכרחי להגדיל את היבול לדונם ולהקטין את ההוצאות בימי עבודה ובמחיר חומרי האריזה. אתעכב קצת בשני נושאים אלה.

א' היבול: כמות נאותה ומתקבלת על הדעת היא 800 עד 1000 ק"ג לדונם. החדרווי, העתיד להיות פעם זן ראשי אצלנו, לא נמנה על מרבי היבול הבולטים. לעומתו יש לנו את החלאווי והברהי, שאשכולותיהם עתירי משקל (עד 15 ק"ג), וכמובן הזהאדי, שאמנם הוא זול וקשה לשווק, אך ההוצאות בו מעטות ויבולו רב מאד.

ב' הוזלת ההוצאות: בשטח זה הננו טירונים מאד, שכן מועט מאד הנסיון שלנו בעבודה בכלל. אעפ"כ כבר נראים לנו כמה שיפורים רבי ערך הנובעים מהאקלים שלנו, ואשר ניתן לכנותם כ"חלומו של כל דקלאי". כידוע נהנית הערבה מהאפשרות של גדידה חד פעמית בגלל ההתייבשות המהירה. (בצפון מורידים תמרים מהאשכול לפחות שתי פעמים). כרגיל, מיד אחרי הגדידה, נערך בשדה מיון ראשוני בין פרי יבש ולח; הפרי משוטח במגשים, ובצורה זו הוא מוסע לבית האריזה. השנה וויתרנו על המיון לתוך מגשים, והפרי מובא באשכולות ע"ג מתקן נשיאה, המורכב על פלטפורמה, ישר לחדרי החיטוי למעלה. בחדר החיטוי שוב נתלים האשכולות ומחוטאים בצורה זו. מחדר החיטוי מובאים האשכולות בתליה אל בית האריזה, ושם משטחים אותם למגשים, מהם הם עוברים מיד למכונת המיון. אם נמצאים מגשים עם פרי לח, מוצא פרי זה ליבוש בשמש. מה הרווחנו בצורה זו?:

1 חסכון בימי עבודה: אנו הולכים בדרך של וויתור על המיון הראשוני בשדה. המיון נעשה רק במכונה, ואין הממיינות יורדות לשטח (במציאות כוח האדם בעין גדי זה אומר גם שמכונה לא תשבות ביום גדידה!...). כל התהליך מהגדידה ועד המיון צורך פחות זמן, כי נמנעת התעסקות עם הרבה מגשים.

2 הקטנת ההוצאות: מגש עולה לפחות 4 ל"י, ובשיטה האמורה אנו חוסכים כמות רבה של מגשים, כי השטיחה למגשים והשפיכה למכונה מתבצעים בעת ובעונה אחת. מאידך, רשתות האשכולות הופכות למשתלמות יותר, כי בנוסף לכיוס נוסף להן תפקיד של מסגרת להעלאת הפרי מהשדה.

ישנו חסרון אחד בעבודה זו:: הגדידה דורשת עתה ממש "ידע מקצועי". הכרחי שתהיה אבחנה מדוייקת מאד ביחס לכשירות הפרי לגדידה. אם הורד האשכול בעודו רך בפנים, הרי שיצא שכרנו בהפסדנו, כי לבית האריזה הוא מגיע בתור דיסה. למעשה ישנו כאן מבחן של כל שיטת העבודה הזאת, אשר אם לא נעמוד בו אין לה כל ערך. יתכן גם שבשנה הבאה (אם יהיה חדר ייבוש...), יהיה שלב שבו בכל זאת יהיה כדאי להביא חלק מהפרי במגשים.

ועתה קצת על בעיות השיווק. מקובל שבימי החגים משיגים כל הזנים מחירים מצויינים, ואילו לאחר מכן חלה ירידה תלולה בתצרוכת. כדי לשמור על מחיר גבוה (2.00-2.50 ל"י), עולה אז הסטנדרט; כלומר, נמכר רק הפרי סוג א' מזנים מובחרים. סוגים נמוכים או זנים פחות מבוקשים לא יימכרו, אלא בתקופה מאוחרת של השנה (אם ירצה השם...). לשם התמצאות: הזן העיקרי שלנו עתה הוא הזהאדי, הבלתי מבוקש, ואשר חלק הארי ממנו השנה הוא סוג ב'.

 

אמרנו בתחילת רשימתנו שהדקלאים הצפון לא מצפים להפתעות במחירי התמרים. לעומתם זכאים אנחנו כן לקוות למחירים גבוהים מהרגיל, כל עוד נשווק בעונת החגים, שאז הבקוש גדול, וישנו הצע רק מן הערבה (מדובר בתמרים היבשים והחצי יבשים).

אחרי האכזבה מההתפתחויות סביב בית האריזה, נגשנו בכל זאת לעבודה בהתלהבות. אחרי הכל, זאת שעתו הגדולה של כל דקלאי, אשר לה הוא מצפה במשך כל שנת העבודה בשדה. עד שהוא מגיע לגדידה ולאריזה הוא מפרה, קושר, מכייס, מדלל, וברצותו שהעצים יתפתחו יותר ויניבו הרבה הריהו משקה, מדשן ומטפל בהם. איש לא ערך את החשבון הכלכלי המדוייק, אם משתלם למסור בכל יום 12 שעות מהמיון והאריזה לעשוב הבצל, או להאיט את קצב האריזה בגלל שלא נותנים אדם נוסף להכנת פרי על מגשים ולאריזת תמרים בשקיות ובקופסאות .והרי קיים הנזק הרב שבהשארות טונות של תמרים על העצים מעבר לזמנם, בגלל חוסר יכולת לטפל בהם, או בכלל לשים אותם באיזשהו מקום... ואחסון הפרי הרב ששווקו יתעכב, גם הוא יש לו מחיר, בפרט שנאלץ עוד לחטאו שנית ואולי אף לחזור ולמיינו מחדש. אבל כל זה עוד כעין וכאפס לעומת ההרגשה של עובדי הענף. ההתלהבות פגה לחלוטין, והם עובדים ללא שאר רוח, ומבלי להקדיש תשומת לב יתרה.

ישנה מימרה חביבה של האנטישמים: "רבים מידידי הם יהודים". באופן זה אפשר להגיד: "גם התמרים הם משהו...".

                                                                       יואב [גבעתי]

 

 

בגן הירק

בעזרתם של מחנה העבודה, טירוניות, גרעין, האכסניה וחברי המשק (שירדו לגיוסים9- מסתיים השבוע העשוב הראשון בבצל. חלק משטחי הבצל דליל מדי, וזאת בגלל ההתקפה הקשה של זחלי הפרודניה, שקשה היה להשתלט עליה השנה.

בחצילים סיימו את שתילת המילואים, וממשיכים בעשובים.

בפלפל המצב הוא "ככה ככה". אחוז הקליטה מגיע ל-80, כשהחמסין הוא הגורם העיקרי לכך. יש לקוות שעם בוא החורף נוכל להשתלט ביתר קלות על מגפת הפרודניה.

שתילי העגבניות המיועדים לחלקת הנסיונות כבר נבטו, וכעת מתחילים לדללם.

באופן כללי עמדו השבועות האחרונים בסימן עבודה מואצת ומאומצת. תקופה זו היא שתקבע את הצלחת הגן בשנה הקרובה. לצערנו סבלנו בתקופה זו מחוסר ידיים עובדות, והיו ענפים שנאלצו להצטמצם עקב כך. המדובר הוא בעיקר בענף התמרים, שעונת אריזת הפרי שלו מתנגשת בעונת העשובים הגדולים בבצל.

 

 

בועדת משק

התקיים דיון על המכבסה. הוחלט לפעול למען רכישת מכונת כביסה נוספת (המדובר הוא במכונה של 35 ק"ג). לפי הנתונים של היום, לא מספיקה המכונה הקיימת. לאחר בירור הפרטים יובא הדבר לאישור האסיפה.

 

הובאה בפני הועדה הצעה להרחבת הקיוסק, ע"י הוספת סככה המטרה היא להגדיל את שטח המכירה, וכמו כן לספק ארוחות סטנדרטיות למטיילים באזור. ההשקעה מסתכמת ב-15.000 ל"י בקירוב. ישנם כל הסיכויים שהסוכנות תאשר השקעה זו.

 

בשבוע הבא חוזר הדי-8 לעבוד בסביבה, והוא יעבוד בהכנת חומר לסכרים בסדום. גם הדי-8 החדש, כשיגיע, יעבוד בסדום. יש איפוא לקוות שבעוד שבועיים יעבדו שני הטרקטורים בסדום ביחד. דבר זה אומר שנצטרך להגדיל את הצוות, כך שיהיו מינימום 6 מפעילים +שני אנשים ברזרבה. הסיבה לכך היא שיהיה עליהם לעבוד 20 שעות ביממה.

 

זה קצת קשה להאמין, אבל בכל זאת עובדה: אפילו מבלי ששלמנו להם 2000 ל"י, הגיעו אלינו "התרנגולים"!!! כל אותם סנובים שטרם ראו אותם על הבמה, יכולים ל...שמוע את התקליט אצל צביקה ירון... הדבר אולי יפגע בכמה מעריצים (ות) נלהבים, אבל אלה שכבר חזו בהם טוענים ש"טוב משמע אזניים ממראה עינים"... מה שבכל זאת אסור להחמיץ, היא העטיפה היוצאת מן הכלל של התקליט!

 

פה רציתי לשים בדיחה נהדרת של מירימירי, אבל היא התביישה לספר לי...

חנהל'ה: זאביק, יש לך צורה של אחד ממחנה עבודה!!!

זאביק: ולך יש צורה של אחת המבריאות...

 

חג החנוכה מתקרב!!!

וכרגיל בחג זה, כן גם הפעם תורכב תכנית הערב מהופעות התזמורת והמקהלה. ביום שני הקרוב תיערך חזרה ראשונה של המקהלה.

סיסמת הערב: "אנו נהיה הרעשניים"!

 

 

שמעתי ש...

***ועדת התרבות מבקשת מהחברים שטרם עשו זאת, לרשום במשך השבוע את הספרים הרצויים להם במסגרת "ספר לחבר" (דרך אגב, אחרי סקירת הנרשמים עד כה, מתבקשים לעשות זאת רק אלה אשר אינם רוצים את "מדן ועד אילת"- הוצאת מעריב- כל האוגדנים...).

 

***זה שענף התמרים עדיין איננו ענף מכניס- על כך אין וכוח. אולם "עכשיו כבר מותר לגלות" את השיטה של עובדי הענף ע"מ שהענף לא כל כך יפסיד: הם פשוט "מאמצים דברים נחוצים מענפים אחרים!... למשל: מספריים- ממחסן הבגדים; גיגית- מהמכבסה (לא זאת שבגללה שבתו השבוע עובדות המכבסה!!!); מברשות- מהמוסך; טרנזיסטור- מהדי-8; ובית אריזה- מהחצרן...

 

***בעקבות הברקתו של אריה שחל (ראה "האפיק הכחול"), פנו אלינו מספר חברים שנשמיץ אותם מעל דפינו. ע"מ למנוע אי הבנות הננו להודיע שלא נכנע לשום לחץ ולשום הבטחה שהיא! והננו חוזרים ומדגישים: הזמנות, הנחות ופרוטקציות- בטלות!...

 

*** שמענו בגמר צליחת הכנרת העממית העשירית:

בחיי שהדבר הכי קשה בכל הצליחה היה לשמוע בכל פעם שהוצאת את הראש מהמים את הזיופים המרגיזים של האקורדיוניסט בסירת הליווי...

 

***תגידו מה שתגידו על הסרטים המגיעים אלינו, אולם לפחות השבוע הגיע סרט בדיוק בזמן הדרוש: בערב שבו נערכה הגרלת הדירות החדשות, הוצג הסרט "הדירה"...

 

*** השבוע זכינו למאורע היסטורי אמיתי: לראשונה בתולדות המקום נערך כאן משחק כדורסל לבנות! קבוצתנו גרמה לנו להפתעה, שעה שהכניעה את הבנות מ"סולם צור" בתוצאה המשכנעת 20:2!!! יש לציין את הרוח העזה שנשבה כל זמן המשחק והשפיעה בלי ספק על התוצאה הגבוהה...

 

*** אנו שמחים לברך את גרעין :ערוגות" לרגל הוצאת עלונם "ערוגון"! אפ רק יורשה לנו בתור עלון ותיק, היינו מייעצים להם להקטין במקצת את המדור "מכתבים ומערכת" ולהעמידו על 7 עמודים בלבד...

 

*** היום עזב אותנו מחנה העבודה מבית הספר האזורי "סולם צור". הם שהו אצלנו שבועיים ופתחו את עונת העשובים בבצל, אך לעומת זאת הפסידו לנו בכדורסל... באותה הזדמנות הם גם שמרו על "המסורת" ולא ביישו את "הפירמה,: גם הם, כמו הכתה לפני שנה, סחבו תמרים!!! אנו ממש מצאי התפעלות- כל הכבוד לבית הספר, המחנך את תלמידיו על ברכי ה"מסורת"....

 

*** לכבוד צליחת הכנרת העממית העשירית, שנערכה בסוכות, שלח סניף "הפועל" עין גדי סקציית השחיה קבוצת שחיינים. הדבר לא הוזכר אמנם בעתונות וברדיו (הכיצד???...), אבל ראוי לציין זאת, ובמיוחד את התופעה המלוכדת והתלבושת האחידה של קבוצתנו. אגב, שכחנו לציין שהקבוצה כללה שחיין אחד...

 

*** באותו עניין: נוסף לקבוצתנו פגשנו שם את שמואליק שח, ששחה בשם קבוצת כנרת (לא נעים- המשק המאמץ...). ובכן, מספר בחורים ובחורות מגרעין "ערוגות" ששחו עם קבוצת יפתח...

 

*** אבנר מספר שהוא צריך לנסוע בשבוע הבא. שואלים אותו בשביל מה, אז יעל עונה במקומו: בשביל "יונקי ביזנס"...

 

*** דיירי בית 8 מבקשים מהחבר(ה) הישר(ה) שלקח(ה) את דלי האשפה שלהם מעל יד עגלת האשפה, לבוא ולקחת גם את המכסה ששייך לו...

 

                  טפיק

לגיורא (3) היה חום, והכניסו לו נרות ב ---. שואל גיורא מה זה, אז מסבירים לו שאלה הם נרות. אז הוא אומר: יופי, עכשיו יש לי קבלת שבת ב ---.

 

ספרו לילדי הגן על שמשון הגבור ועל דלילה. שואל אחד הילדים: מה היא היתה מדללת?...

 

                 הברקות השבוע

אלי רון, בדיון על שיטת הגרלת הדירות: עכשיו מציעים להגריל את הדירות לפי ותק או לפי מספר הילדים, אבל אם נמשיך ככה, אז עוד מעט יגרילו אותן לפי מספר השערות...

 

מאן דהוא, בדיון על הדירות: אולי נוסיף עוד כמה קומות שניות-מזרחיות...

 

אריה שחל, משנשאל למה הוא שמן: אני אוהב לאכול ואני עובד בישיבה. וחוץ מזה, אני נהנה מזה שאני משמין, ומשמין מזה שאני נהנה...

 

יוסי אינדיק, ביצאו להגן על אחד התיירים: חבר'ה, תעזבו אותו, הוא עולה חדש...

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 210

כ"א חשון תשכ"ד  8/11/1964

 

מזל טוב

לשרי בת השנה

למנו ושושו-שפע ברכות!

(ובאותה הזדמנות: מזל טוב להולדת בן אחיו של מנו!)

 

 

שבת שלום!

השבוע האחרון עמד כולו תחת רושם שובם של בני גרעין "צורים" מהאמון המתקדם. לכבוד בואם הוצג הסרט "לילי", ולמחרת נערכה מסיבה חגיגית. למרות שהמסיבה נערכה ב"סתם יום של חול", ולמרות שהתחילה באחור רב, היתה בה אוירה טובה, וכולם היו מבסוטים: הותיקים שמחו על בואו של כוח צעיר ורענן (ומבטיח...), ואילו הצעירים שמחו על שסוף כל סוף הגיעו אל המנוחה ואל הנחלה... אנו מאחלים לכל הבנים השתרשות מהירה בתוכנו, תוך הפחת רוח חיים רעננה ותוך פעילות חברתית ותרבותית ענפה.

 

בנוסף לבני "צורים", היו השבועיים האחרונים עמוסים בפעילות רבה. התקיימה הרצאתו של ד"ר אשר בבלי על "ההומור היהודי בארץ ובגולה". כל אותם שנשארו בבתיהם בגלל "פחדם" ממרצה גלותי עם בדיחות ביידיש ועם הומור "צמחוני" הפסידו חוויה! תוך כדי הצגה חיה ומוחשית "השכיב" המרצה את החבר'ה מתחת לשולחנות, כשהוא עצמו גולש לתחומים לגמרי לא "צמחונייים"...

כמו כן מחכה לנו הערב הרצאתו של ח"כ יעקב חזן. המרצה לא בחר לו נושא מוגדר, והוא יענה על שאלות שיציגו לו החברים. וכפי שעמוס כתב על לוח המודעות: "נא להכין שאלות פרובוקטיביות"...

יחד עם זאת נמשכות החזרות לחתונה ב-19 לחודש. אנו רק מקווים שהתוצאות יצדיקו את ההכנות...

 

חצי מגרעין "ערוגות", הנמצא בשל"ת מוקדם ביפתח, בא אלינו לשבוע עבודה והדוק יחסים. החצי השני יבוא בשבוע הבא. בסל הכל הגיעו הפעם 18 חבר'ה- 17 נורמליים ואחד טבעוני... (אגב, צחוק בצד, אבל הצמחוני הזה, למרות כל העשבים שהוא אוכל, נראה הכי טוב מכל הגרעין...)

                                                                העורך

 

 

בועדת משק

קיוסק

אושרה עקרונית התכנית להרחבתו, הכוללת: ריצוף שטח על יד הקיוסק בבלטות, הגדלת המבנה הטרומי, הקמת סככת צל וקנית שולחנות וכסאות, כך שיוכל גם לספק ארוחות סטנדרט בשרות עצמי. סה"כ ההשקעה מסתכמת ב-14 אלף ל"י. ההצעה הועלתה בפני אנשי הסוכנות, וסוכם להפעיל את התכנית. התכנית תיכלל במסגרת תקציב הסוכנות, הניתן לנו בשנת התקציב 65-64.

 

פיתוח החוף

לאחר הקפאה ממושכת בהנהלת המחלקה הטכנית, החלו להזיז את הטיפול בפיתוח החוף. תוקם ועדה בהשתתפות הסוכנות, מנהל מקרקעי ישראל, אגף השכון ומשרד ראש הממשלה, שתדון באופי פיתוח החוף ותמסור את התכנון לאדריכל.

לאחר בקורה של סנטה יוספטל להשיחה שהתקיימה עם המזכירות, פנתה סנטה למשרד ראש הממשלה שיקיים אתנו פגישה לדיון בתכניות פיתוח החוף והאזור כולו. לפי הצעתה יתן המשרד את הכספים לפיתוח החוף, והסוכנות תעבירם למשק בתנאי תקציב סוכנות רגיל.

 

עבודות שיפורים בגן הילדים

העלתה תכנית להקמת פינת חי, מחסן כלים ובריכת ברווזים בגן הילדים. הוחלט להזמין חומרים ולהטיל את הבצוע על ההורים.

 

עגבניות חורף

הועלתה הצעה לשתול 10 דונם עגבניות חורף מאוחרות ללא הדליה. לאחר דיון נוסף הוחלט לוותר על כך בגלל הדוחק בלוח העבודה. העודה אינה מתנגדת לעריכת תצפית על שטח מצומצם.

 

רשת מים ליד בריכת השחיה

הועלו לדיון שתי הצעות שעובדו ע"י הסוכנות: 1. קווים ניידים. 2. קווים קבועים. לאחר דיון קצר סוכם על קווים ניידים במגרש הכדורגל וקבועים בשטח שמסביב לבריכה.

 

           בגן הירק

בצל

על גידול זה עברה התקפה קשה ביותר של פרודניה, אשר גרמה נזקים די רציניים. השטחים אשר עושבו באיחור סבלו במיוחד, ובחלקם הושמד הבצל לגמרי. בכדי לפצות על הפסדי הבצל בחלקות אכולות זרענו כ-12 דונם נוספים, אשר נבטו בצורה מלאה.

השבוע ניתן רסוס שני בדקטל למניעת נביטת עשבים, ועושבו השטחים המשובשים תוך מלחמה בלתי פוסקת בפרודניה. במידה ונצליח למנוע נזקי אכילה נוספים, נוכל לקבל לפחות יבול בינוני מהבצל.

 

פלפל

הצמחים מפותחים בצורה משביעת רצון. השטח איננו מלא, וחסרים כ-30% מהצמחים. גם כאן ישנן צרות מהפרודניה.

 

חצילים

אחרי פיגור מה בהתפתחות הצמחים, חל שיפור ניכר בצמיחה. השטח די מלא, אולם בלתי אחיד. כרגיל- נזלל בכל פה ע"י הפרודניה... מבחינה זו כבר עברו הצמחים את התקופה הקריטית. אין בעיות מיוחדות עם העשבים.

 

מלפפונים

בינתיים אין בעיות. השטח מלא ומפותח. כנראה שבעוד כ- 10 ימים נתחיל לקטוף. בשטח ישנם כמה כתמים עלובים, כנראה בגלל המלח שבקרקע.

 

קשואים

ההכנות לזריעה הולכות ונגמרות, ובשבוע הבא נזרע. השנה הוקדם תהליך הזריעה בלמעלה משבועיים, עקבתנודות המחירים בשוק.

 

מלפפוני פלסטיק

בתחילת דצמבר נתחיל לזרוע בשטח של 13 דונם. השנה יוקדם תאריך הזריעה בשבועיים, וכמו כן ננסה לעבור לפלסטיק יותר רחב, שיאפשר תקופת כסוי ארוכה יותר, שתחפה על הקדמת הזריעה.

 

הדי-8

דנו בקנית מגוב לדי-8 הישן. הוחלט בשלב ראשון לטפל בשכירת מגוב, ואחרי תקופת נסיון קצרה תועלה מחדש שאלת הקניה. הדי-8 החדש מוכן, ובתחילת השבוע הבא יצא מהמוסך ויתחיל לעבוד.

 

אכסניה

הובא לידיעת הועדה סיכום בדבר חלוקת ההשקעות והוצאות הכלכלה של מחלקת הנח"ל.

 

 

במזכירות

עם חזרתם של דרור וצביקה, נשארה התנועהללא שליח מעין גדי. לפי החוק עלינו לשלוח 3-4 שליחים, כך שאנו עומדים כעת במצב מביך מאד לגבי התנועה. בינתיים אנו עושים מאמצים למצוא את השליח הראשוןו מעלים חרס. במצבו הדחוק בכח אדם של הקבוץ, פשוט בלתי ניתן למצוא חבר המתאים לתפקיד, ושהוצאתו לא תגרום אח"כ לסבוכים משקיים. מצד שני, אם כבר נמצא חבר שכזה, הוא מגלה התנגדות עקשנית לשליחתו. כדאי שיהיה ברור לכל החברים שהתנועה עלולה לנתק את קשריה איתנו במקרה ולא נמלא את מכסתנו, לפחות בחלקה. אין אנו יכולים להיות רק מקבלים מהתנועה בלי לתת לה דבר! הענין יעלה לדיון באחת האסיפות הקרובות, והיה רצוי שהחברים יקחו זאת לתשומת ליבם.

בהזדמנות זאת, הנני להודיע לחברים שהחל משבת זו תתחלנה האסיפות בשעה 9:00 בדיוק!

                              מאיר

 

 

בועדת עבודה

עבודת הועדה מאומצת מאד, ולא נראית הקלה באופק הקרוב. אמנם נוספו חברים, אןלם תוספת זו לא תשפר, בעיקר מסיבות חברתיות וחנוכיות, את המצב בטיפול בבית ובבית הבראה. ייתכן שלא יהיה מנוס מהעברת הענין לדיון מקיף ויסודי ע" סמכות משקית גבוהה יותר, שהיא ועדת המשק.

להלן מספר החלטות הועדה בזמן האחרון:

*אלברט יעבוד על הדי-4.

*מירי גנגינה תבשל במקום רוני רז.

*חניתה נמט תבשל לילדים, ואסנת- עזרה לבשול.

*אינדיק נכנס כעזרה לאקונומיה.

*הצוות החדש של בית ההבראה: צחי, תמי ומשה אשל. מחליפה-רגי. מבשלת- יונקי (אגב, חתונתה היא "לדאבון" לב רוני רז וחניתה קרקעי, שתחלפנה אותה לסרוגין...)

*עזריאלה נקבעה למחסן.

*חייקין עולה על האוטוקר.

*"רעיונו" של דני אפיק שהמשק יחזיר לו את הוצאות עשיית הרשיון על טריילר נשלל. אעפ"כ אשרו לו, מטעמי "גמישות".

*שומרת לילה תמיין את כביסת הילדים, והעזרה בבוקר תקפל אותה.

*אושר לחנן קורס מכונות חקלאיות במדרשת "רופין". יורם אגמון יחליף אותו בטפולים במוסך.

*מרכז המשק אחראי על סדור הטרקטורים והנסיעות בשבת.

*יגאל נקבע מרכז גן הירק במקום מאיר, שנדון להיות מזכיר.

*צוותי הדי-8: מוקי, מנדל, דני אפיק, צביקה ירון, שמואליק שח ועוד.

*אושרה השתלמות תפירה במשך שבועיים ליוכבד.

*מהשנה שעברה תורדנה לחברים 7 שבתות.

*חניתה קרקעי יוצאת לקורס תפירת בגדי ילדים למשך 4 חדשים.

 

נהוג בקבוץ לשבח בלבד, ולא להגיד דברי גנאי. למקרה הראשון שייכים בעיקר שניים שאותם נציין: מנו- שנאות להמשיך תקופת זמן יתרה על האוטוקר, וחניתה קרקעי- שהסכימה להחליף בבשול "בתנאים קשים".

מצד שני, ישנם חברים אחדים שמן הראוי לומר להם: אם אתם כבר חיים בקבוצה, אז מותר לכם לראות קצת את המצב הכלכלי ולא את עצמכם בלבד.

 

 

משהו על המתרחש באזור

לפני כ-3 חדשים סופר ב"אפיק" בקצרה על תפקידיה של המועצה האזורית "תמר" בשלושה תחומים עיקריים, והם: א. שרותים מוניציפליים לישובים. ב. שרותי עזר למטיילים. ג. פתוח מפעלים כלכליים נוספים. אנסה לפרט בקצרה מה נעשה בפועל בשלושת תחומים אלה.

 

א השרותים המוניציפליים: בתחום זה גובר הלחץ המופעל על המועצה האזורית מטעם גורמים ממשלתיים ומצד הצבור. ככל שגדל מספר נקודות הישוב הנמצאות על כביש סדום-עין גדי, כן מתרבים בורות האשפה, מתרבות שלוליות המים וכו'. משרד הבריאות תבע מהמועצה להתחיל להיות מועצה "נורמלית". כתוצאה מכך הקימה המועצה יחידת תברואה, אשר תהיה אחראית לענייני התברואה באזור. סעיף שני בעניינים המוניציפליים הוא החינוך. ברור שככל שיגדל מספר הילדים הנכנסים לגיל חינוך חובה, תצטרך המועצה להגדיל תקציבה בסעיף זה. כמו כן משתתפת המועצה בהחזקת כבישים פנימיים (המתבצעת ע"י מ.ע.צ.), בתקציבי התרבות של הישובים ועוד. בור שכל ההשתתפויות הללו הן קטנות יחסית ועומדות ביחס ישר להכנסות ממסים שמצליחה המועצה לגבות.

 

ב שרותי עזר למטיילים: אין זה סוד שהאזור שלנו נועד לתיור וטיול. המועצה, כמוסד מוניציפלי, חייבת להסדיר ולכוון את התנועה למטיילים ולהבטיח שלומם. במסגרת יכולתה מחזיקה המועצה בעונת החגים תחנת מגן דוד אדום במצדה. המטיילים באזור זה בוטחו ע"י המועצה מפני פגיעה אפשרית. האכסניות שבאזור מקבלות תמיכה כספית להחזקת השרותים. יש דאגה למים במקום שיש צורך להובילם. שרותי הדואר בסדום מוחזקים וממומנים ע" המועצה.

 

פתוח מפעלים כלכליים: בתוקף סמכויותיה רשאית המועצה האזורית להקים כל מפעל כלכלי או צבורי, במידה והדבר הוא לטובת הצבור. אולם טובת הענין דורשת להמנע ככל האפשר מהכנסת מפעלים כלכליים למסגרת המועצה. קיימים נימוקים רבים לכך, וכמה מהם: א. פורמליות נוקשה ומיותרת. ב. מגבלות כגון שמירת השבת (אם מתחשק לשר). ג. חשש לפגיעה בפעילות המוניציפלית השוטפת..

לאור זה עמדו בפנינו שתי אפשרויות ריאליות: א. להקים חברה כלכלית, שעיקר מניותיה תהינה בידי המועצה האזורית. ב. להקים אגודה שתופית, אשר מבחינה משפטית תהיה עצמאית לחלוטין ללא קשר למועצה האזורית, ואילו מבחינה אישית תהיה החברות בה זהה לחברות במועצה האזורית (כך ששבעת חברי המועצה האזורית יהיו גם שבעת חברי האגודה השתופית).

החלטנו להקים אגודה שתופית, והענין נמצא כרגע בשלבי טיפול. למסגרת אגודה זו יכנסו בשלב זה אכסנית נוה וזוהר תחנות הדלק של המועצה.

כחברי עין גדי נראה לנו שגם את החזקת האכסניה במצדה היתה צריכה לעשות אגודה שתופית זאת, אולם הנהלת אגודת מצדה החליטה להעביר את הענינים לידי החברה לפתוח חוף ים המלח.

על פרשת מצדה- אשר בנגוד לשלט הקבוע בה תיפול עוד מעט שנית- בשבוע הבא...

                                                                  עמוס [גנור]

 

 

קראנו ב"אגרת לחברים" האחרונה:

סיימו את עבודתם בתנועה בתקופה האחרונה איתן פרץ ודה גביש מעין גדי. התחילו את עבודתם בתנועה בתקופה האחרונה- צבי חורש מעין-גדי...

 

 

כבר מזמן מנקרת בראשינו השאלה איזה ספרים קונה חברה עין גדי? מה הוא שם בכוננית? עתה, משנסגרה רשימת "הספר לחבר", ניתנה לנו הזדמנות מצויינת לענות על שאלה זו. והרי תוצאות המחקר שעשינו:

ובכן, מתברר שהספר המבוקש ביותר ע"י החברים הוא "מדן ועד אילת". הזמינו אותו לא פחות מ-11 חברים!!! יש רק לציין שאף אחד מהם לא שכח לרשום "את כל האוגדנים"...

אחריו בתור באים 3 ספרים, שכ"א מהם הוזמן ע"י 3 חברים: "יומן בורמה", "ספורי אלף לילה ולילה" (!) ו"מילון אנגלי עברי" (אגב, למי שאינו מתמצא: אלף לילה ולילה כוללים13 כרכים, כלומר חצי מטר...). 2 אנשים הזמינו "צמחי בר בארץ ישראל", "מילון עברי-עברי, ו"פו הדב"... מבין שאר הספרים שהוזמנו, הננו להזכיר את "עלילות מינכאוזן", "טרגדיות יווניות", "כל כתבי שלום עליכם", "הנסיך הקטן", "עלילות מיקי מהו", "שירי 10 אחים", "שירי נתן זך", "המניפסט הקומוניסטי" (!!!)

פרט מעניין: רק חבר אחד רשם "המחאה ל'ספרי'"...

 

 

 

הברקות השבוע

יואב- ברשימת ההערות לשומרים:

נא להעיר את המומחה לתמרים מר דאוסון בחדר של בכקה, ולהגיד "בוקר טוב, בשפה האנגלית...

 

יוסי ליכט:

מאז שהתחלתי לקרוא אנגלית, הפסקתי לקרוא...

 

ארי הלביץ: מכל הסתימות שלנו, הרופא שיניים כבר נוסע בפרייבט...

 

שמואליק שח, משנשאל עם מי הוא גר:

בדרך כלל עם אינדיק ואיציק, אבל עכשיו אינדיק גם עם אמא שלו, איציק גר עם אמא שלי, ואני גר עם ארי הלביץ...

 

גיורא (3) אוהב ללכת כל יום להסתכל בפרד. יום אחד, אחרי מסט ממושך, הוא אומר:

הפרד נורא גדול, עוד מעט הוא כבר יהיה סוס...

 

עם בואם של בני "צוקים" למשק, התענינו הילדים מה זה גרעין. כשהסבירו להם על כל הגרעינים במשק שאלה אורית (4):

ובאיזה גרעין המבריאים?

 

 

שמעתי ש...

*** ובכן, הם חזרו!!! הם- ברקא, פריש, ורדסהיים, שפטל, זבו, דבצ'ו, שיש, איציק בש, ואלה, כספי, אריק, דודו שליטא, חייקין, דודו אברהמי ואמלה- בני "צורים" שצנחו 12 צניחות, השתתפו ב-12 ערבי גרעינים, הרדו פעם אחת את רקוד ה"קנקן" המסורתי וגמרו את האמון המתקדם!!! אמנם קצת פחות שזופים, קצת פחות שמנים (אמלה...), ועם קצת שנויים (פריש...), אבל הפעם הם באו לתמיד...

 

*** בני "צורים" באו בדיוק בזמן! אחרי שבני "ערבה" גמרו לספר את כל גבורותיהם הצבאיות, ניאלץ במשך השנה הקרובה לשמוע את על הכיבושים, ההתקפות, ההסתערויות, המסעות וה"סיבונים" של בני "צורים"... (לפחות עד שבני "ערוגות" יגמרו את הצבא, אותו הם עוד טרם התחילו כמעט...)

 

*** אנו חוזרים בנו ממה שפרסמנו לפני שבועיים: החתונה ב-19 לחודש לא תהיה משולשת, אלא זוגית בלבד! מסתבר שהחבר'ה "חיתנו" את דודו וברכהל'ה לפני שהם בכלל ידעו על כך... אלה שהטעו אותנו- שיתביישו...

 

*** ציפקה, מירימירי, יעל ויואב יושבים בבית האריזה, ממיינים תמרים ו...שרים! אלי רון נכנס לבית האריזה. אומר לו יואב: טוב שבאת, בוא תעזור לי לשיר נכון...

 

*** יוסקה אינדיק נכנס לעבוד באקונומיה, ולכבוד זה כנראה התחילו לתת קפה בארוחת הבוקר... השבוע, כששרה נסעה לכמה ימים, קרה לו פנצ'ר: הוא שכח להכניס לקפה ציקוריה, ויצא לו- בטעות- קפה טוב מדי! כל אלה שחשבו שאוטוטו הקפה משתפר, התאכזבו למחרת, משנתגלתה לו טעותו והוא מיהר לתקנה. ואנו שואלים: במה חטאנו ובמה פשענו שמגיע לנו קפה-עונש זה???...

 

*** מזכיר חדש- שיטות חדשות! ואמרו חז"לינו וידעו מה שאמרו. בזאת נוכחנו אנו במוצאי שבת האחרון, שעה שמאיר, שקבע אסיפה לשעה 9:00, ביטל אותה מפני שהחברים באו כרגיל ב-9:30... מכיוון שלא היה מה לעשות כבר באותו ערב, נשארו החבר'ה בחדר האוכל. מפה לשם, איש אינו יודע כיצד, התחילו לשחק. זה התחיל בקופסת גפרורים ובחמש אבנים ונגמר בקפיצה על חבל, שש בש, משחק זכרון, חמור ארוך ואפילו משחקים "אסורים"- קלפים! לרגל ההצלחה היוצאת מן הכלל של הערב, שנמשך עד אחרי חצות, אולי כדאי יהיה לבטח אסיפה פעם בכל חודש...

 

*** זה שצחי רזה- זה ברור לכל אחד. יתכן והדבר לא היה מתגלה, אבל פעם, כשהיא במקרה נשקלה, התברר לה (ולד"ר כהן) שהיא שוקלת 45 ק"ג! למרות שהיא עובדת בבית הבראה, שלחו אותה מיד הביתה ע"מ שתבריא ותעלה קצת במשקל. כשחזרה, ביום עבודתה הראשון, ניגש אליה בחדר האוכל אחד המבריאים – אדם בריא, המבריא הכי בריון במחזור, לפחות 90 ק"ג- ואומר: אולי את מוכנה לעשות לי טובה ולהזיז קצת את הפסנתר הצידה...

 

*** כשעלו עובדי בית האריזה לאכול ארוחת בוקר, אמר להם איציק ניב שהוא נשאר כמה דקות לסדר משהו. עזוב!, אמרו לו, ממילא לא תרויח מזה שום דבר... איך שהוא גומר לסדר את ה"משהו, ומתחיל לעלות לאכול, נעצר טנדר ע"י בית האריזה, ומתוכו יוצאים שלושה אנשים השואלים איפה אפשר כאן לקנות תמרים. נו, לא נלאה אתכם בפרטים מיותרים. נציין רק שהוא התעכב שם יותר מ"כמה דקות", אבל את ארוחת הבוקר אכל כששבעים לירות מונחות בכיסו...

 

*** כנראה שליצחק קרקעי נמאס לראות (ולהקרין) סרטים בצורה המקובלת. אחרת קשה להסביר את העובדה שבזמן הקרנת הסרט האחרון הוא ניסה שתי שיטות חדשות: תחילה סרט בלי קול (ראינוע בלעז...), ואח"כ קול בלי סרט. מזל שהצליחו להעיר את רחמן כבר בתחילת הגלגל השני....

 

*** ישנם רבים ש"מתים" ממש להתפרסם על דפי ה"אפיק", אבל מבין כולם בולט במיוחד שמיר! מה הוא לא עשה בכדי ששמו יופיע במדור זה? "מכר" בדיחות ישנות ומשופשפות- אמרו לו תפסיק, כבר שמענו; סיפר בדיחות משל עצמו- אף אחד לא צחק; ניסה לחבר הברקות- איש לא זכר אותן; בסוף, כשכמעט התייאש, החליט לנסות את האפשרות האחרונה: ברגע שנתנו לו טרקטור ביד, הלך ושבש שטוצר!!! יתכן מאד שגם זה לא היה עוזר לו, אלנלא הכריזו ותיקי עין גדי ש"מזרקת מים כזאת גבוהה לא תראתה מעולם בשדות המשק"... הוא שאנו חוזרים ואומרים: תראו מה שאנשים מסוגלים לעשות כדי ששמם יופיע מעל דפי ה"אפיק"...

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 211

ג' כסלו תשכ"ד  19/11/1963

 

הוצאה מיוחדת!

 

ליונקי ואבנר

לטובה ומוקי

להורים ולמשפחות

לקבוץ משמר העמק ולגרעין "צורים"

מזל טוב

שפע ברכות ואושר

מכל בית עין גדי

 

מזל טוב!

היום נשמח בצותא בשמחתם של עוד ארבעה מחברינו המובלים לחופה. אין אלה הזוגות הראשונים אשר נישאו אצלנו, וכבר מבצבצים סימנים ראשונים שלא יהיו אלה הזוגות האחרונים, אולם בכל פעם שמחים אנו מחדש לראות עוד חברים אשר החליטו לבנות כאן את ביתם. שמחתנו כפולה ומכופלת לראות בחג זה כעין ברית זוטא של התנועה הקבוצית, וברור שאין לנו כל התנגדות לקבל חברים חדשים מתנועות אחרות בכלל, וממשמר העמק בפרט! לכל האורחים שבאו- ברוכים הבאים!

להלן מספר פרטים על התכנית היום:

את החופות נקיים במקום הידוע לנו כמרכז הרומנטיקה כבר מלפני 3000 שנה: בנחל דוד, ליד מערת שולמית. תזוזת השיירה מהמשק בשעה 14:30. בשעה 17:00 חוזרים האורחים לחצר המשק ומתכבדים בכיבוד קל ליד חדרי הזוגות הנישאים. בשעה 19:00 תתקיים ארוחת ערב כללית, ומיד לאחר הארוחה תתקיים התכנית. התכנית מתוכננת כך שהאורחים המעונינים לחזור עוד הערב יוכלו לעשות זאת.

למען הצלחת התכנית, אנו מבקשים להקפיד על לוח הזמנים.

 

פגשתי במקרה בחור.....נשוי..... (לפי מנגינת "סלט פירות)

פרולוג

פגשתי במקרה בחור, וכך התגלגל העסק כבר די רחוק

נדמה לו עוד שזה מקרה מוצלח

אבל הוא לא התחתן אתי כחוק.

כי הוא חושב שנשואים זה כמו רווקות

פלוס עוד כמה נוחויות- סדינים מרשרשים במיטתו,

תה של שעה חמש ותחליף לאשליות.

 

פזמון

בחור צעיר, אל תתחמק, ענה,

לאל תתפלפל לי למה ואיך

אתה יודע שזה לא ילך

אם לא תבטיח לי מיד שתשתנה.

 

בית א'

עת יום שישי יתם לו, וקדושת

השבת עלי ארץ תתפשט

מה תעשה אזי בחור נחמד?

חיש ענה לי, בלי לחשוב ולהתלבט.

רוקדים בחדר האוכל יש מלא

חתיכות נאות מההשלמה. השלמה?!!

 

בית ב'

אמור בחור ואל תשתוק כדג

איך ביום שבת חברים תפעיל?

הכדורגל לרגליים חג

לידיים יש הצבעות תרגיל הגיל.

ה"שלופר" קום! רגליך הן תריץ

להביא עוגה מן המקרר,

והידיים מעלה הן תקפיץ

רק כשמהצמר כדור לי אכדרר.

                           (פזמון)

 

בית ג'

אמור לי מה עושה בחור נשוי עת

יום א' ללילה כבר נושק?

רובץ במיטתו ועל גבורת

אלילו ביל קרטר בלהט מתרפק.

ככה, אהה?1 כאלה חיים אתה

רוצה שיהיו לי אתך? תמיד

בבית, עם העתון שלך, וה"בוקג'ונסיה" שלך?!

אף פעם לא להיות קצת בין אנשים!

אתה חושה שאני לא יודעת שיום ראשון זה יום סרט אצלכם?

                                   (פזמון)

 

בית ד'

ביום שני אני שלי, שלי

יום שלישי, תבין, רביעי- מוחלט!

יום חמישי יום נקיון כללי,

הן לא תניחני לנקות הכל לבד.

 

אפילוג (בקצב של לוויה)

שלום שש בש, שלום חברה, שלום

צ'רלי, ושלום לך הועדה.

שעה פנויה בעולמי- חלום.

ערב לא תפוס כבא גובל באגדה.

                                  (פזמון)

 

 

מפי חנניה רייכמן

הנישואין כעיר מבצר

שחיל אויב עליה צר

בחוץ- רוצים להתפרץ

בפנים- רוצים להחלץ.

 

חתן דינו כדין גלידה

אמרה רווקת נכבדה:

אם לא נחטף ונאכל

הרי נמס הוא וחסל

 

אשה חייב אתה לשאת

אף אם תהיה אומלל-

כי לא יפה להשתמט

מפורענות הכלל.

 

 

כך זה התחיל......

זה שלא כל הזוגות נבראים מרצון דוקא- זו לא חדשה. לא נתעכב על גורמים מעמיקים מדי. גם נדלג על חלקו של מחסן הבגדים, שמרוב דיבורים בין כתליו לפעמים אין ברירה אלא להגשימם (פשוט לא נעים...), וגם נדלג על תרומתה של מעלית שהחשמל נפסק בה לפתע... זאת הפעם נקשר הקשר ורותכו החוליות סתם באלימות... בחוזק ידם של חברים דואגים. בתקופת השמיניות, אתם יודעים, עושה הרומנטיקה חיל. מחפשים אוירה, אינטימיות... כך גם עשינו, מאוכזבי פגישה בין שתי עדות-אחיות בראש השנה, לפני שלוש שנים. לאחר שיטוט של הצות ברחובות עיר מרוקנים ברדיפה אחר פינה פנויה, "נחתנו" בביתה של נאוה, שהוריה יצאו להבריא (מובן שהיה גם תרוץ: גילה הלכה לישון שם, ואנחנו סתם רצינו ללוות...).

בשעות הקטנות של הלילה ישבה לה איפוא חבורה גחכנית על מעקה ורצפה של מרפסת, מכלה שרידי קיסמים מלוחים וסוכריות ונוברת בשבועונים שבעי שנים. נו, ברור שגם כאן מתחילה החבילה להפרד, עד השארותו של "קאדר" מצומצם למדי (לא ננקוב במספר, כדי לא לתת אפשרויות לאיתור...).

"למה בעצם תישן רק גילה אצל נאוה?"- הופרחה שאלה ממזרית. ישנה (עד היום) בינינו אחת חסודה הנזהרת מכוונות. גם אז מיהרה לנער את חוצנה בשאלה נגדית (שימו לב לשנינות המוחצת!): "מי בא הביתה?" לא הבנו!!! אבל כשבאמת התכוונה להיבלע בחשכת עיר זוממנית, נעורה בליבנו חרדת רעים ואחוות המוכנים לכל קרבן, ואיש הסתכל על שכנו...

מין הסכמה אילמת חרצו את גורלו של מוקי. בלפיתת עזוז נגרר אל מעבר לדלת, שנטרקה אחריו ברעם. מטר צלצולים ודפיקות יאוש נענה בדממה אטומה...

לאחר שניות של ציפיה רבת מתח אצנו למרפסת, להשגיח שלא ילך הביתה בדרך השניה...

כשהלכנו הביתה, כבר לא היה איש בחדר המדרגות. חככנו כפיים בהנאה מחייכת: "מלאכה נקיה"!

 

היו ימים.....

לכבוד חתונתה של יונקי נזכרנו שהיא הופיעה מעל דפי ה"אפיק, לעתים די קרובות. ישבנו, איפוא, ועברנו על כל כרכי ה"אפיק" משנים קודמות, ודלינו את כל אותן בדיחות ואמרות כנף של יונקי מכל הזמנים.

ליקט ואסף את הקטעים משה אשל.

 

14/3/57

בענין קבלת השלמה:

שרגא: אני מציע לקבל גרעין של 50 איש, כדי שיהיו לנו 30 נטו.

יונקי: נטו זה עם הבגדים או בלי?

 

14/2/58

מילי נתן ליונקי לטעום מהקפה של השומרים ולהשמיע את חוות דעתה.

התבלבלה יונקי, ובמקום "מה אתה יודע איזה קפה אנחנו עושים בבית ילדים" אמרה:

"מה אתה יודע איזה ילדים אנחנו עושים בבית קפה"...

 

11/12/59

סוף סוף הגיע הזמן לספר מה שקרה ליונקי. היא עמדה לצומה במחסן ונטלה תחתונים בידה, והיו התחתונים גדולים ועצומים ונוראי הוד.

של מי הללו? שאלה. של שרגא, ענו לה.

לא יכול להיות, שבה ואמרה, הלא הם גדולים.

מיד קפצו עליה הבנות וקולן תערובת של קנאה, רכילות ושמחה לאיד: מנין את יודעת?

מה השאלה? ענתה בתמימות ובשלוות נפש, הרי אני זוכרת את הישבן שלו... נו?

 

1/1/60

חניתה: אני ויונקי מבינות יותר טוב אחת את השניה. אנחנו כבר גרות כמעט 7 חדשים ביחד.

יונקי: עוד מעט כר יכול להיות לנו ילד...

 

13/9/60

בכקה שואב רכילות מיובל: של מי דוצי?

יובל: של צופיה.

בכקה: ושל מי יונקי?

יובל: גם כן של דוצי

 

1/12/61

בסדור עבודה:

מה עושה יונקי בחנוכה?

יש לה חידה טבעית (קורס לידה טבעית). אי אפשר לדחות את זה...

 

 

ירח (הוא ירחמיאל), ילד שלי מוצלח

שמש במרום זורחת

אמא את ירח בנה שולחת:

"לך חמוד חהכשרה

ותמצא שם בחורה,.

      ירח, ילד גדול נורא!

 

ירח בא לו אל הנח"ל

שפע של בנות סביב

הוא נותן לשתים יחד

זר אדום פרחי אביב

     פוי, זה גס, תינוק חביב!

 

והאמא מתיפחת:

"אוי לי, ירח בן חרמן

לי בכלל אין ממך נחת

להתחתן הגיע זמן!"

     אמא, זה לא בא לי כך

     אוי לי, ילד שלי מוצלח!

 

שמש במרום זורחת

אמא את ירח בנה שולחת:

"לך למשק שם בספר,

השלמה הגיעה כבר!"

        ירח, ילד שלי יקר!

 

לעין גדי ירח בא לו

אך דבר נורא קרה,

השלישית אתמול אמרה "לא"!

אמא'לה, מצב נורא-

      שוב פעם אין לי בחורה!

 

והאמא מתיפחת:

"אוי לי, ירח בן טפש

לי ממך בכלל אין נחת

בחורה לך בקש!"

        את עם השטויות שלך!

        אוי לי, ילד שלי מוצלח!

 

במרום עולה ירח

המשק את ירח'לה שולח:

"בוא תצא לקורס בעיר

בתנועה תהיה מזכיר"

        וגם... הס מלהזכיר!

 

ירח לתנועה מגיע

אך לגבר אין מזל

לחניכה אחת הציע

היא לא התסכלה בו כלל.

         אמא'לה, אני אומלל!

 

והאמא מתיפחת:

"אוי לי, ירח בן חרמן

לי ממך בכלל אין נחת

להתחתן הגיע זמן!"

          אמא איך עושים את זה???

           יד ביד ויד בזה!!!

 

והיום שמחה זו למה?

הסתכלו על אמא שמה

מחייכת לה כל כך:

"הילדון נפל בפח"

         ירח, ילד שלי מוצלח

 

שם ב"סדייר" בינות למים,

משברים כוסות רק שתיים

וכולם כורעים על ברך,

עוד מעט יהיו בדרך

נכדים קטנים!

 

 

רווק מחשיב רק זוג אחד-

זה שממנו הוא נולד...

    (חנניה רייכמן)

 

האהבה לפי הרוב

מכה בסנוורים

אך יש רופא עינים טוב-

קוראים לו נישואין

     (חנניה רייכמן)

 

 

 

לאבנר

ברכת ארגון מגדלי עופות

ארגון מגדלי פרות

ארגון מגדלי סוסים

ארגון מגדלי חמורים

ארגון מגדלי צפורים

                 ארגון צער בעלי-חיים

 

ליונקי ואבנר, למוקי ולטובה

שפע ברכות ורוב אושר

(בתקוה שתבינו את הרמז...)

              האגודה להגברת הילודה בע"מ

              סניף עין גדי (יו"ר מאיר, מזכיר:שחל)

 

מפלגת הפועלים המאוחדת

סניף עין גדי והסביבה

מברכת את החבר אבנר לרגל נישואיו לחברה יונה,

בברכה השומרית המסורתית: "חזק ואמץ"!

 

למוקי, אבנר ויונקי

לרגל הנצחון הגדול-

ברכת ספורטאים נאמנה!

          סניף "הפועל" עין גדי

          סקציות הכדורגל והכדורסל

 

למוקי מזל טוב!

       "קטרפילר" בע"מ הסניף המקומי

 

לאבנר ולמוקי

עלו והצליחו!!!

 

ליונקי שפע ברכות!

            "קופת חולים" בע"מ ההנהלה והעובדים

 

ברית התנועה הקבוצית בערבון מוגבל

מברכת את החברים יונה ואבנר לרגל נישואיהם.

מי יתן ונזכה לראותכם עושים בקרוב "ברית"...

 

לחודש ואיתן

אתכם אנחנו באבלכם הכבד בהלקח מכם

התוכי ז"ל.

בפעולתכם הצבורית (!) תנוחמו...

ולתוכי שנשאר: אל יאוש!...

 

הריני מזהיר בזאת את כל החברים שחושבים להסתפר בבאר שבע, לבל יעשו זאת אצל הספר מול מסעדת "מוריס"!!! להוה ידוע כי הנ"ל ספר מה...., וכל תספורותיו הן תספורות סקנדל... ראו הוזהרתם!

                                                    משה א[אשל].

 

"אפיק" בע"מ * מייסדו ועורכו הראשון אהוד ("המחצבה") בן עזר * כתובת המערכת: עין גדי, דואר באר שבע, טלפון 191 ירושלים * העורך: איציק * עורך משנה: כנ"ל * עריכה גרפית: נחמה ודודו * נדפס בדפוס "אצבעוני" עין גדי (צריף 4 חדר 3) * פנימי

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 212

כ' כסלו תשכ"ד 6/12/1963

 

 

שבת שלום!

איזהו עלון המעריך את עצמו? הוה אומר עלון המפרסם מדור "מכתבים למערכת". ובכן, אנו מתחילים להעריך את עצמנו: קבלנו מכתב! הוא נשלח אלינו ע"י עורך "ערוגון"- עלון גרעין "ערוגות"- ואנו מפרסמים אותו ככתבו וכלשונו.

 

לכבוד עורך ה"אפיק"

קראתי את ה"אפיק" האחרון והתרשמתי מהנוגע ל"ערוגון"! לצערי באם לא נפרסם את המדור מכתבים למערכת נוכל לפרסם רק את עמוד השער. הזהירו אותי מפניך ואמרו כי הנך שנון בצורה בלתי רגילה. התנחם! גם המשור של יפתח שנון בצורה כה לא רגילה עד כי גם נייר אינו חותך.

                                                           אמץ, יפתח, גליל עליון

 

לרגל פתיחת מרחצאות הגפרית החדשים נערכה אצלנו השבוע מסיבת עתונאים. נוסף לכתב העתון הנפוץ ביותר בעין גדי, השתתפו עתונאים מ"דבר", "על המשמר", למרחב", "ג'רוסלם פוסט", "חרות" ו"ידיעות אחרונות" (כולל "לאשה"). כמו כן כתב סוכנות עתי"ם בבאר שבע.

לאחר סיור במרחצאות ובבית ההבראה, התישבו כולם בחדר התרבות והתחילו להפגיז שאלות לעבר בניס, יצחק, הרצל ושחל. נושא המסיבה היה אמנם בית ההבראה והמרחצאות, אולם לאחר שמוצה הנושא עברו גם לשאלות משקיות, כשאת עיקר ההתענינות תופס השטפון ונזקיו הכבדים.

בסכום היו שני הצדדים מרוצים: העתונאים זכו בחומר לכתבה גדולה, ואילו אנו שמחנו שהם לא שאלו שאלות שרצינו שלא ישאלו... בגליון הבא נביא לקט קטעי עתונים, ואז נוכל לשפוט מה יצא לנו מכל זה...

 

ודאי שמתם אל לבכם, וקשה שלא להבחין בכך, כי החלפנו את מכונת הכתיבה שלנו. המכונה הקודמת היה שייכת למועצה האזורית, ואנו רק "אמתנו" אותה. עכשיו, כפי שאתם רואים, נותרה לנו רק "אנטיקה" זאת, והיא היא שגורמת לכך שה"אפיק" ייראה כל כך עלוב. בינתיים דחתה המזכירות את ההצעה לקנות מכונת כתיבה חדשה. ואנו שואלים: איך זה ייתכן שלמשק כמו עין גדי לא תהיה מכונה נורמלית? כמה זמן נוכל לשבור את עיניו וידינו עם שבר כלי זה???

 

ולבסוף, כפי שאתם רואים: "אפיק" זה הוא "אפיק" חורפי: הרבה גשמים, הרבה שטפונות, ובכלל מצב רוח גשום. אמנם זה קצת קשה לתפוס, אבל כזאת היא המציאות: השנה יש לנו חורף כמו בכל הארץ! בינתיים ירדו כ-70 מ"מ גשם, כמעט כפול מהכמות שירדה לפני שנה (34 מ"מ), ועוד לא נגמר...

תמיד היינו בעד גשמים, אולם כל עוד המוסדות הנוגעים בדבר לא יפעלו נגד שטפונות, וכל זמן שהם יזרקו את הטיפול בענין מאחד לשני, יהיה לנו קצת קשה לשמוח כמו כל חקלאי הגון בארץ ולברך על הגשמים...

                                                                העורך

 

 

עם העליה לגרופית

ההתישבות בערבה נחשבה עד לפני זמן לא רב ענין ל"חלוצים מיוחדים במינם". מבחינת האפשרויות דיברו ברצינות על שתי נקודות- יטבתה ועין גדי- שאולי יצליחו להתקיים, וכן התחילו לחשוב על עין יהב ונאות הכיכר. אח"כ באו הכרזות על הקמת חמש ערים לאורך הערבה: ראש הממשלה דאז הכריז, ושר הפיתוח דהיום חייך משנשאל על כך, אך בין דיבורים והכרזות נערכו סקרי קרקע ומים לאורך כל הערבה מעין גדי ועד אילת. עין גדי ויטבתה התבססו, ומנסיונם נתקבלו נתונים על מבנה המשק בערבה. הוקמה איילות, היאחזות עין יהב הפכה לישוב אזרחי ויש בה משפחות עם ילדים; בנאות הכיכר הוקם משק המבוסס על קווי התפתחות ברורים; בחצבה מתחילים בהקמת משק חקלאי, ובימים אלה עלתה היאחזות לגרופית. בסיכום: שבעה ישובים חקלאיים לאורך גבולה המזרחי של הערבה.

מסתבר מסקרי הקרקע, שבאזור הנידון יש 26000 דונם ראויים לעיבוד חקלאי: בערבה הדרומית (ממפרץ אילת עד שקע סעדין) יש 16000 דונם, בערבה המרכזית (צפונה עד חצבה) 4000, ובערבה הצפונית וחבל ים המלח- 6000 דונם.

מסקר מקורות המים מתברר כי ניתן להפיק 21 מליון מ"ק מים לשנה לצרכי החקלאות באזור זה. לאור נתונים אלה מציעים מתכנני הסוכנות להקים חמישה ישובים חקלאיים בקצב של אחד לשנה, שהראשון שבהם יוקם השנה בגרופית.

הענפים העיקריים יהיו גידולי ירקות, פרחים, תמרים, כרם ובעלי חיים, אך מבנה המשק יהיה שונה בשלושת האזורים: בערבה הדרומית, בה מרוכז רוב השטח ואף רוב המים, יוקמו משקים דוגמת יטבתה- כשהשוק העיקרי יהיה להם אילת, ואילו בערבה הצפונית יוקמו משקים דוגמת נאות הכיכר ועין גדי. תוצרת שני האזורים תופנה לשווקים בצפון, ואולי עם ההתפתחות העירונית באזור (ערד, דימונה), תיספג בחלקה באזור.

 

בניגוד למה שנראה לפני מספר שנים, אפשרויות ההתישבות הנוחות ביותר הן דוקא בערבה הדרומית. שני ישובים שכנים קיימים כבר. בימים אלה נוסף שלישי, וקימת אפשרות ריאלית להקים עוד שני ישובים בשכנות ליטבתה- גרופית. הכשרת הקרקע זולה אומיותרת, מלאי המים מובטח, וחסרים רק שני גורמים: אנשים להתישבות ושוק לתוצרת. בערבה המרכזית ניתן להקים ישוב אחד לפי הנתונים הקיימים היום, אם כי בשקיים מרובים יותר מאשר באזור הדרומי.

בערבה הצפונית המצב פחות ברור: שטחים מתאמים לעיבוד חקלאי בלתי מנוצלים עדיין ישנם בנאות הכיכר" שפך זוהר, עין בוקק (שטחים מצומצמים בזמן האחרון) ובשפך נחל צאלים. הגורם המגביל הוא המים: בנאות הכיכר משתמשים כבר היום במים העומדיםעל גבול המליחות המותרת, מי עין בוקק, המעטים בכמותם, יידרשו כנראה כולם לפיתוח עירוני לעין בוקק ונוה זוהר. מי המעינות בעין גדי אינם מספיקים כבר היום לכל השטחים המוכשרים. במידה וימצאו מים בנחל צאלים, וכבר עכשו מטפלים בהכנות לקדוחי נסיון, תהיה אפשרות להקים שם ישוב- דבר שיגאל אותנו מבדידותנו הישובית. אם לא ימצאו מים, נצטרך להסתפק בשכנים חקלאיים רחוקים ולמצוא דרך לחיי שכנות טובה עם מפעלי פיתוח התירות שבאזור. מדובר גם, אם כי באופן כללי מאד, על תפיסת מי שטפונות, אך באזורני הקרוב- בעל המדרונות התלולים- ודאי שאין זה ענין לעתיד הקרוב.

נוסיף עוד שמלבד הישובים החקלאיים, יש מקום לעיירות פיתוח שתתקיימנה על ניצול מחצבים, במיוחד באזור עין יהב, ואולי גם בנוה זוהר, עיירה בה יגורו חלק מעובדי ים המלח ומפעלי התיירות.

בסיכום נראה שאכלוס הערבה אינו עוד רעיון כה רחוק, ועם שיפור תנאי התחבורה המקשרים את הישובים (כביש עין גדי-סדום-אילת), הבדידות הולכת והופכת נחלת ההסטוריונים.

                                              אריה שחל

 

 

בתמרים

גם התמרים זכו ב"אות הצטיינות" מהשטפונות. מרבית הגומות בטרסות נסתמו, אין טעם לחדשן, ונעבור כבר להמטרה. אך לפני עבודות האינסטלציה יש לגלות את הצנורות במקומות רבים בהם הם מכוסים בשכבת אדמה של עד יותר מחצי מטר.

יש לנו יותר מטונה "ברהי" המצפה למיון ולאריזה. אנו מחכים רק למיכלים של 1-1.5 ק"ג, כי זן זה הוא בעל מרקם עדין. עד שיגיעו המיכלים עושים הדבורים חיים ופוגעים בכמות פרי לא מבוטלת (לסגור את הדלת אי אפשר מחשש החמצה).

כעת הכנו סטוק הגון של תמרים ארוזים באריזות וקופסאות- בעיקר "זהידי"- ואלה יימכרו בימי חנוכה בקיוסק. פרט לזאת אין יותר עבודות מיון, וכעת כוון העבודה חוזר להיות המטע והשדרות.

העבודה העיקרית של דצמבר וראשית ינואר היא הקיוץ (הורדת הקוצים מהכפות החדשות). רק בעבודה זאת נצטרך להשקיע כ-90 י"ע. את מכסחת היד נפעיל בשדרות לנקוי העשב סביב הממטרותו לבעור אשלים ושאר ירקות. אנו מצפים לכסוח כללי במטע ע"י מכסחת הטרקטור, ע"מ לאפשר תקינות העבודות השוטפות.

המומחה שלנו לארגוז חטרים- נדב- בא לבצע עבודה זו, ונאחל לו שיעשה חיל... החלטנו השנה להתלבש כראוי על עניני בית האריזה: מירימירי נסעה לכמה שבועות לכנרת ללמוד בעיות אריזה, יואב יסייר בשבוע הבא בבתי אריזה בעמקים הירדן ובית שאן; נערכה פגישה עם דקלאי יטבתה ואילות לשם בירור שאלות מיוחדות בערבה ולמוד פטנטים הדדי.

בסוף חודש זה נשב עם המדריכים, ועל סמך נסיוננו מהשנה מתכנן היטב את עונת הפרי הבאה עלינו לטובה.

 

בגדולי המים

על התקלות שנגלו לעין מיד לאחר השטפון הגדול התגברנו במידה מרובה, אך נראה שהשיבושים הרציניים יותר הם אלה שלא נראו מיד, והכוונה לסתימת דרכי המים בבריכות ע"י עפר וטין ששקעו וממשיכים לשקוע, דבר המאיט את קצב העברת המים מטרסה לטרסה וגורם בהכרח לשבוש סדר ההשקאות.

במרבית הטרסות קצב הגדילה מניח את הבית. שתי טרסות שפיגרו בהתפתחותן הוכשרו לזריעת מלפפונים תחת מנהרות פלסטיק, שלדעת יודעי דבר ישאו רווחים דומים לעגבניות.

מומחים שהסתובבו בשטח לא נראו מרוצים. גם אנחנו איננו מרוצים- מהמומחים...

 

בנסיונות

הנסיון הרציני העומד כעת בפנינו הוא הנסיון למצוא את המהנדס לוז, שעקבותיו נעלמו (עוד לפני השטפון!!!) בטרם סיים עבודתו בחלקת העגבניות...

השטפון הגדול גרף כדונם משטח הנסיונות, אולם כיון שנגרף רק קטע מחלקת הבקורת לא יפריע הדבר לקבלת המסקנות.

חלקה בת דונם וחצי בשיטת בלאס מופעלת ללא תקלות" ואילו ביתר חמשת הדונמים הוצנעו אמנם חלק מצנורות הפלסטיק, אלא שההשקאה היא עילית (צנורות, גשמים). התפתחות הצמחים מעודדת, וכבר התחלנו בקיטום הראשון בנצוחה של מרים ומספר "יעלות,, שתיהפכנה לצוות קבוע למשימה זו (שנחזור עליה פעמים מספר).

 

בגן הירק

בצל: לאחר נזקי השטפונות וזלילת הפרודניה, מסתכם שטח הבצל ב-85 דונם בערך. השטחים שנזרעו מאוחר יותר יקבלו בשבוע הבא רסוס שני בדקטל. ברוב החלקות הבצל מתפתח יפה. בעשוב יש פגור, וכנראה שהחברים ייקראו לתרום חלקם בימים הקרובים.

 

מלפפוני סתיו: כשני שליש שטח נפגע קשה ע"י השטפון והברד. אמדן הנזק לאחר השטפון היה קטן מהמציאות. השטח שנפגע הצהיב, הצמיחה נפסקה, והוא נראה כאילו היה בסוף הגידול(כשלמעשה היה צריך להיות בשיא ההנבה9. עד עכשיו נשלחו לשוק 460 תיבות.

 

קשואים: נזרעו קרוב ל-45 דונם. החלקה שליד התמרים התכסתה בשכבה דקה של סחף כתוצאה מהשטפון, אולם הזרעים הצליחו לנבוט דרכה. בטרסות בעריג'ה המצב גרוע יותר: שכבת הסחף יותר גבוהה, חלק מהשטח כוסה באבנים ודורש הכשרה מחדש, וכ-10 דונם מהשטח הלך לאיבוד. חלק מהשטח המכוסה סחף נזרע מחדש, אולם טרם נבט. השטח שלא נפגע מתפתח יפה. כעת מחכים להתייבשות השטח ע"מ לקלטרו ולרססו נגד כנימות עלה.

 

פלפל: השטח מתפתח יפה ומשביע רצון. יש לנו שני זנים, ועלינו ללמוד את הגידול- שהוא כידוע חדש אצלנו. נקווה שלשנה הבאה נדע יותר ונגדיל את השטח, כי זה יכול להיות גידול רציני לעתיד. עד עכשיו נקטפו 200 תיבות.

 

 

חצילים: בתחילה חל פגור בהתפתחןת הצמחים, אולם כעת הצמיחה יפה, והשטחים נראים יפה. אין בעיות מיוחדות. שבוע התחלנו בקטיף, ונקטפו כ-250 תיבות.

 

מלפפוני פלסטיק: התחלנו בזריעת השטח, אולם הגשמים והפגור בהבאת הקשתות דוחים את המשך הזריעה. השנה אנו מקדימים בשבועיים. השטח יכוסה בפלסטיק רחב בלתי מנוקב. גם בגידול זה יש לנו עוד הרבה ללמוד ולשכלל. בגידול זה יש לבצע את העבדה בדיוק רב.

 

עגבניות: לאחר אובדן חלקות הבצל והקישואים, הוחלט לשתול 10 דונם עגבניות מהזן מרימנד ללא הדלייה. השבוע נזרעה כבר המשתלה, והשטח המיועד לשתילה דושן ונחרש.

 

 

הודעה חשובה

בעוונתנו לפתוח ארכיון של מודעות המתפרסמות ע"ג לוח המודעות בחדר האוכל. החברים מתבקשים איפוא לא להוריד מהלוח אף מודעה, ולו גם הישנה ביותר. דודו ש. נקבע אחראי לארכיון, ורק הוא רשאי להסיר מעל הלוח מודעות שהתיישנו!!!

 

לכל מאן דבעי!

לאחר בירורים וחקירות יסודיות, הוחלט רשמית כי בעלי החי שנקראו עד כה "ברבורים" אינם כאלה! להוה ידוע כי הנ"ל הם ברווזים (קצ'קס בלע"ז), ודווקא מהגזע החבשי!!!...

מהיום והלאה נא לקחת תקון זה לתשומת לב ול... תשומת קיבה...

 

 

המוסד לפיתוח האופי וחישול האישיות מודיע על פתיחת קורס נוסף, שיימשך שלושה חודשים. תכנית הקורס מובאת כאן בראשי פרקים, שיידונו אח"כ בהרחבה:

א.      כתיבה תמה

ב.      פיתוח הזכרון

ג.       ליטוש ההתנהגות

ד.      אימפרוביזציה

ה.     מעבר מכשולים

ו.        מטאורולוגיה

ז.       שונות

א תרגילי כתיבה תמה פעם אחת בכל יום, תרגילי מחיקה פעמים אחדות בכל ערב וחזרה על תרגילי הכתיבה. יעיל ובטוח.

ב פיתוח הזכרון: על נקודה זו מושם הדגש בכל קורס באמצעות חבר מורים מעולה, הסובב בכל שטחי המחיה ומזכיר לתלמידים פרטים נשכחים, בעיקר בשטחי נסיעות, חופשות ושבתות. התלמיד השכחן מקבל את עונשו מידי המורות, שפגיעתן רעה.

ג ליטוש ההתנהגות: התלמיד חייב להיות את תורת החיוך מתחילתה ועד סופה, כולל: חיוך אדיב, גיחוך, צחוק, צחוק פרוע (השלב האחרון מובא רק במקרים קיצוניים ביותר).

ד אימפרוביזציה: המצאת תשובות על רגל אחת, פתרון תשבצים וחידות, הפרת שביתות, פתרון בעיות ושאר חידות אינטלגנציה המובאות לידיעת התלמיד בשעות השונות של היום והלילה. חבר המורים הנאמן עשוי להעיר תלמיד משנתו כדי לבחון את כושרו ואת תגובותיו.

ה מעבר מכשולים: שלב גבוה של הקורס לאימפרוביזציה. לעתים קרובות יכשל התלמיד, והוא מוצא את עצמו סותם חור כלשהו בגוויתו השדודה.

ו שונות: שלב זה מורכב מחומר השתלמות. על התלמיד ללמוד לטפל בחומר נפץ ובנשים שעובדות בטיפול. כמו כן הוא עובר קורס בגידופים, איומים ובוז אילם. אסור לתלמיד להשתמש בחומר הנלמד, אלא לשמעו בלבד.

 

בסוף הקורס עובר התלמיד אוטומטית לחבר המורים שלא על מנת לקבל שכר- הוא בא על סיפוקו בידיעה שאינו צריך לעבור אותו יותר לעולם. אמן!!! כן יהי רצון!!!

 

 

באסיפה

לועדת קליטה נבחרו: יוסי ק., טובה וצביקה ירון. נאחל להם הצלחה ו... עבודה מעל לראש...

 

הועלה ענין הבאת משפחות וילדים לעין גדי. רוב החברים חייבו פעולה נמרצת בענין זה.

 

בקרוב תגיע אלינו ועדת חינוך של האחוד לדון בבעיות בית הספר. במקרה הצורך יימס דו"ח נוסף באסיפה הקרובה.

 

על כל נסיעה מעל לשלושה ימים יש להודיע מראש למזכיר. קבלת אישור לנסיעה מיוחדת (מלבד נסיעת בריאות)- אך ורק ע"י המזכיר.

 

בניס מסר דו"ח על נזקי השטפון: הנזק לגידולים החקלאיים בלבד נאמד בעשרות אלפי לירות. נסחפו והתכסו כ-40% משטחי הקישואים. המלפפונים ניזוקו בצורה רצינית, ויתכן שלא נוכל לקטוף אפילו מחצית מהיבול המשוער. נהרסו כ-7 דונם בצל. בכרם נסחפה הקרקע משטח של 4 דונם, עד כדי גילוי השרשים לעומק של חצי מטר ויותר. נוסף לכך נהרסה לחלוטין כל מערכת הנקוז של נחל ערוגות. צנור ה-10" העובר מעל לנחל נסחף, וכל השטחים שמדרום לו נותקו ממקורות המים. נסחף ונהרס קטע מהצנור המוביל מים לקבוץ ממעין עין גדי.

 

ב-13 לינואר תתקיים חתונתם של ברכה'לה ודודו ושל רגי ואמלה. נשאר עדיין מספר מקומות מצומצם..

 

ב-11 לחודש זה יבוא אלינו אפרים ריזנר לשיחה בענין מבנה מוסדות הקבוץ: יחסים, סמכויות וחלוקת עבודה בין הועדות. הדבר יועלה לדיון באחת האסיפות הקרובות.

 

לאחר דיון בבעיות בטיחות, הוחלט לאסור החניית כלי רכב לעגלות ליד חדר האוכל ובשטח שלידו. כל החברים מתבקשים להקפיד על קיום הוראה זו, כי המצב הקיים עלול להביא לאסון בנפש!

 

ברפת ובלול

לפני כשבועיים הובאו לרפת 50 עגלים. אל עגלי יבוא, ועקב קשיי הסתגלות אקלימיים ועקב מחלות מתו כבר 3 מהם. נקווה שהשאר כבר הספיקו להתרגל, ושיותר עגלים לא ימותו.

 

התרנגולות בלול התחילו להטיל, וכיום כל אספקת הביצים היא מקומית.

 

 

הברקות השבוע

מאיר (באסיפה): אם האסיפות תתחלנה בזמן, ישאר גם זמן לשחק בסוס ארוך...

 

הנ"ל (כנל): מעניין שדוקא בזמן מדיון על מזרונים ומיטות, מגלה יורם פעילות מרובה...

 

ברקא: אין לי עדיין חברה, למה שאם תהיה לי אצטרך כל פעם לשטוף את החדר...

 

מנדל (כשנשאל אם הצליח בטסט): מה פתאום???...

 

אינדיק (22), לשאלה מתי יתחתן: אני עוד חי תחת הזכרונות של הבר מצוה שלי...

 

עמיגיא: אי אפשר עם זבו- הוא נורא מבולבל...

 

זאביק (כששמע שחייקין "בילה" בתוך הקבינה למעלה מחמש שעות): מה יש, הרי יש לו רדיו באוטו...

 

 

שמעתי ש...

*** גרעין יעלים הגיע! הגרעין, המונה כ-30 יעלות ויעלים, מתגורר אמנם באכסניה, אולם כבר נראים ניצנים ראשונים של יחסים וקשרים... נקווה רק שהשטפונות, המנתקים את הקשר עם האכסניה, לא ינתקו קשרים ראשונים אלו, ואולי גם יביאו לקשרים נוספים...

 

*** בני צורים עוד טרם הספיקו לחזור למשק מהאימון המתקדם, וכבר הכניסו את דודו ועמיגיא לתורנות מטבח. זה יחס זה?...

 

*** בגרעין ערוגות לעומת זאת משתוללת מגיפה חדשה: מגיפת חולי ההגה! הקציר האחרון של מגיפה זו: 4 פצועים קשה וכ-20 קל, לכל זה כתוצאה מהתהפכות טרקטור ועגלה שהובילו את בני הגרעין לטיול... נקוה לראותם אצלנו בקרוב שלמים ובריאים- מהפציעה ומהמחלה...

 

*** עונת הורדת הפרי בתמרים עברה השנה כמעט ללא "עזרתם" האדיבה של המטיילים! לעומת זאת חתכו מטיילים נרגזים, שלא מצאו פרי, 38 מטר של צנור גומי להשקאה... אין מה לחשוש: הם בחרו את הצנור החדש והשלם ביותר...

 

*** כל מי שראה את זבו עוזב את חדר האוכל כשהוא נושא אתו את הצלחות המלוכלכות, מתבקש להפנות את תשומת ליבו לכך, ותודת עובדי המטבח(וגם תודת זבו עצמו) נתונה לו..

 

*** נוסף לכך שהחתונה "זיכתה" אותנו בלחמניות, נקניקיות ועוגות למשך שבוע תמים, היא זיכתה את ה"אפיק" בהישג מיוחד: באותו יום הופיעה הוצאה מיוחדת של ה"אפיק" ב-350 טפסים!

 

*** כשהפורדסון מיג'ור התדרדר לפני 3 שנים במדרון שממול למכבסה, אמרו כולם: מקרה! כשחזר ברקא ו"הוריד" אותו לפני שבועיים באותה דרך, אמרו כולם: אין לו (לטרקטור) מזל! כשהלארק של עמוס גרינגר גם הוא "קיצר" את הדרך הרגילה ובחר ב"דרך כל מיג'ור" אמרו כולם: הגיע הזמן לבנות שם קיר מגן!

 

*** באותו נושא: את הפורדסון שלחו, ע"ג האוטוקר, למוסך בתל אביב, ואילו מיד לאחר שהורידו את הלארק בעזרת חבלים, התיישב בו עמוס ונסע לסדום...

 

*** מטע התמרים פורח! לא, אין זו טעות: המטע כולו מכוסה בפריחה של... קני הסוף... אומרים שפריחה כזאת כבר מזמן לא נראתה בעין גדי ובאזור כולו...

 

            מי יודע?

** למה היתה השבוע חלוקת ממתקים?

** מדוע מביאים לנו סרטים שכבר היו כאן פעם- ועוד סרטיםמ...???

**איך "נתפס" לצביקה הגב???

** מה משותף ליגאל, ברקא ועמוס ג.???

** למה דווקא כל אלה שאוכלים באופן קבוע למעלה, מצדדים בעד ההסכם של הארוחות באכסניה???

** מה פתאום התחיל שמיר לישן מקטרת??.

** מה יותר קל ממציאת טרקטוריסט שיוריד את היעלים (והיעלות) אחרי הרט???

** כמה זמן עוד תמשיך "דגמר" להיות בהריון???

** כיצד (אחרי שבא גרעין יעלים) נגמרו ליוסי הערבי כל הסדורים בת"א, והוא הפסיק פתאום לנסוע לשם פעמיים בשבוע???

 

 

השגעון הנפלא (או: ספורו של שטפון)

הגשם התחיל לרדת ביום שני. גשם דקיק, טורדני, מורט עצבים. העבודה במשק נמשכה. לפנות ערב ראינו את חייקין מחפש טרמפיסט שיסע איתו. לבסוף, בשש וחצי בערב, עלה על האוטוקר העמוס חצילים ומלפפונים ויצא לדרך.

למחרת, מיד כשהתעוררנו, שמענו רעש מכוון העריג'ה. שטפון נוסף. צנור המים למשק נותק. החברים חזרו למיטות: גשם והפרעות!

בשחיה טלפונית עם "תנובה" ת"א התברר שהאוטוקר טרם הגיע לשם. התחלנו קצת לדאוג: בכל זאת, נהג חדש ובלתי מנוסה. בחדשות הבוקר מודיעים על מכונית משא שנתקעה בתוך השטפון בנחל באר שבע, ונהגה חולץ ע" הליקופטר. ציניקנים מפטירים: זהו בטח חייקין... הקוים לבאר שבע מנותקים. צלצלנו למטה משטרת ירושלים. אחרי שלקחו מאתנו את מספר המכונה הרגיעו אותנו: זאת לא המכונ שלבם. נשמנו לרווחה. לפני הצהריים התקשר עמוס מב"ש: הנהג שנתקע בשטפון היה חייקין! לאחר ההלם הראשון התחילו החברה לשער מה בדיוק קרה. ליצנים אמרו: הפרסום ב"אפיק" לא הספיק לו, הוא רצה להתפרסם ברדיו ובעתונים הגדולים...יותר מאוחר צלצלה ברוריה נאווי ומסרה שחייקין בסדר גמור. התברר שאחרי שחולץ, בילה את הלילה בביתו של ראש עירית באר שבע... בערב התאספנו להאזין ליד המקלטים ל"יומן החדשות"- אולי הוא ידבר... אבל התאכזבנו: שמענו רק את כתבתו של משולם עד.

הגשם המשיך לרדת גם ביום רביעי. אכן זה פלא! שלושה ימים רצופים יורד גשם בעין גדי!

בשעת ארוחת הצהריים שמענו רעש. יצאנו מהר. זה היה הליקופטר. למרות כל האיתותים והסימנים, נחת ליד האכסניה ושב והמריא מיד בחזרה. אח"כ נודע לנו שהביא את יוסי הערבי...

אחרי הצהריים הגיע למשק דרור ב... ריצה!!! הוא ספר כי הג'יפ של הסוכנות שבו נסעו הוא, עמוס ושרה, נתקע בסיאל. בלי הרבה חוכמות הוציא את נעלי הריצה מהמזוודה ופתח בריצה קלה... ג'יפ נוסף, ובו סרן מצה"ל ונערתו, נתקע גם הוא באותו מקום. מיד נשלח ג'יפ להביא אותם. ספרה אח"כ שרה: ההליקופטר ירד לחלץ את הג'יפ הצבאי, אז אותתנו לו שיבוא גם אלינו. הוא הסכים להעביר אותנו לצידו השני של הואדי, אך בשום פנים לא רצה לקחתנו לעין גדי. אגב, בהליקופטר ישב אלוף פקוד דרום...

בערך בארבע שמענו רעש מוכר: עוד הליקופטר. הפעם הוא כבר נחת ליד בריכת השחיה. הוריד 10 שקים, עשה הרבה רוח והתרומם חזרה. היו אלה שקי לחם (אגב, לחםלא טרי). וזה אחרי שבנשה עבד כל הלילה ואפה לחם... בחדשות בחמש כבר הודיעו: הליקופטר הביא אספקה לעין גדי.

במצב לא נעים היה הרצל. אחרי שהמבריאים נאלצו להשלים עם העובדה שלא יוכלו לחזור לבתיהם, ושבינתיים מוטב לנצל את הזמן לעוד כמה טבילות במרחצאות הגפרית, באו מספר תקלות בלתי צפויות והוסיפו שמן על המדורה. בתחילה היה זה הסטודיבייקר שעשה קונצים וסירב לנסוע. אח"כ נשבר צנור במשאבת מי הגפרית, והבריכות לא התמלאו. לבסוף, ביום חמישי בבוקר, שלח את המבריאים במשאית... היא הצליחנ להגיע עד הסיאל ושם נתקעה. רק בשעות הקטנות של הלילה, לאחר שהדי-4 חילץ אותה, המשיכה והגיע למשק.

בינתיים, במשך כל אותם ימים, התקשרנו עם כל המוסדות המטפלים בעניני נקוז ומים. היה ברור דבר אחד: אם היתה נעשית איזה שהיא פעולת תקון- ולו גם ארעית- בתעלות הנקוז שנהרסו עוד בשטפון הראשון לפני שבועיים, לא היו נגרמים בשטפון זה נזקים כבדים כפי שנגרמו. אולם לא כך חושבים המוסדות, כל אחד זורק את הענין למוסד שני, ובינתיים נגרמים נזקים כפולים. הלב ממש כואב לראות את השטחים הולכים לאבוד. עד מתי???

 

היום חמישי הגיע סוף סוף אוטובוס. לא סתם- אוטובוס מפואר! בנוסף לשקי הדואר הרבים שהביא, באו אתו עוד 13 מבריאים. אכן, יש עוד אנשים אמיצים בארץ!...

וחייקין?- העתונים עשו ממנו גבור היום, כשהם מכנים אותו "ניצול דן חייקין". אגב, נודע לנו בהזדמנות זו שקוראים לו דן, ושהוא בן 22...

זהו. השבוע מלא החוויות מאחורינו. אנו רק מקווים שבזה נגמרו כל האסונות השנה, ושלהבא נזכה לחוויות מסוג אחר- ולו גם פחות מענינות ומותחות. איך אמרו חז"לינו: "אין חכם כבעל הנסיון"!!!

 

 

רחלי (2) מראה לחוה חצי תולעת פרודניה עסיסית ואומרת:

זה לא טוב, אמא...

 

עמיגיא: רק עכשיו, כשנכנסתי לעבוד במטבח, אני מבין את הבדיחה על זיוה עם הגרעין של 5 שולחנות בערך.

דוצי: זה לקח לך הרבה.

עמיגיא: לא, אני עובד במטבח רק שלושה ימים...

 

יובל (4.5) רואה מטיילים בסדייר ואומר:

בשביל מה הם באו הנה- הם לא רואים שהקיוסק סגור היום?...

 

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 213

ג' טבת תשכ"ד 19/12/1963

 

 

לחברים שעברו לדירות החדשות (ונפלו מן הפח אל הפחת)- רגשי השתתפותנו הכנים.

שנאמר: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו...

 

שבת שלום!

כפי שהבטחתי ב"אפיק" האחרון, אני מביא לכם הפעם צרור קטעי עתונות. הצרור הפעם הוא די גדול ומשתף את כל המאורעות האחרונים שפקדו אותנו: השטפונות, מסיבת העתונאים בקשר עם פתיחת מרחצאות הגפרית, ניצולי השטפונות וכו'...

אגב, הציור הלפני אחרון הוא "ניצול דן חייקין", כפי שנצטייר בדמיונו של צייר המערכת (בזמן השטפון)...

 

נזדמן לי השבוע לחזות בהצגת בימת הקבוץ "זוג אופניים". לא אכנס כאן לבקורת על המחזה ועל ההצגה, אבל הייתי רוצה להתעכב על נקודה אחת.

כמעט לכל חברי הקבוצים, מכל הזמנים והתנועות, ניתנת האפשרות לחזות בהצגות תיאטרון, אם זה בהצגות התיאטרונים הגדולים המוצגות באמפיתיאטרונים האזוריים, ואם זה בהצגות הלהקות הקטנות המגיעות לכל משק בנפרד.

לא כך המצב במשקים מבודדים כעין גדי, יטבתה, שדה בוקר, איילות וכו'. הלהקות הקטנות כמעט ולא מגיעות, ועל התיאטרונים הגדולים אין בכלל מה לדבר...

והנה קם תיאטרון חדש- בימת הקיבוץ- שהוא תיאטרון של התנועה הקיבוצית בארץ, ובמקום להראות דוגמא ולהציג בקיבוצים המבודדים, הוא מופיע באותם קיבוצים אשר הצגות תיאטרון הפכו אצלם לדבר של יום יום.

ונשאלת השאלה: אם התיאטרון שלנו- התנועה הקיבוצית- לא מוצא לנכון להופיע ביטבתה בעין גדי, כיצד ימצאו שאר התיאטרונים לנכון להופיע בהם?.?? ברגע שנטען בפניהם על כי הם מקפחים אותנו, יענו לנו: מה אתם רוצים מאיתנו, תראו את התיאטרון שלכם... מה נענה להם אז?

 

קבלנו השבוע מכתב נוסף הקיבוץ יפתח- נכון, מעורך "ערוגון" נוסף לבדיחה עלובה שהציע לי ל"אפיק", הוא כותב: נודה לך באם תשלח לנו תמונתו של חייקין, כדי לתלותה בין תמונותיהם של הרצל וביאליק. נ.ב.: סוף סוף גם אני זכיתי כי שמי יפורסם ב"אפיק", ומבלי לשבור שטוצרים... בתודה, אמץ.

 

ולסיום, נזכרתי בבדיחה טובה, שאמנם מקומה לא בעמוד זה, אך היא תאבד את האקטואליות שלה באם אדחה פרסומה לשבוע הבא. ובכן: בישיבת ועדת תרבות אומר עמוס ג. לדני אפיק שידאג לחנוכיות לחנוכה. מתערב חורש: בואו לכרם, יש שם שני דונם חנוכיות...

                                                                          העורך

 

 

בענפים

בגן הירק: נגמרה זריעת מלפפוני הפלסטיק, כ-13 דונם. נגמר גם שטח המלפפונים... כתוצאה מהברד ומהשטפון שעבר על השטח, ספק אם הגענו לחצי הכמות שתוכננה.

השבוע היה קטיף רציני של חצילים, ונשלחו כ-400 תיבות. חבל רק שהמחירים לא עולים ביחס ישר... נשלחו גם 150 תיבות פלפל, והשטח זובל וקולטר. כעת ממשיכים בעשוב הבצל ובטפולים הרגילים.

 

בנסיונות: לאחר שבשעה טובה, רק מדי מאוחרת, הגיע אלינו המהנדס לוז (ראה "אפיק" מס' 32...) נגמרה עבודת הרכבת ההשקאה התת קרקעית לפי שיטתו... במידה ותוצאות השיטה ואופן הפעלתה יהיו משביעי רצון, יש סיכויים למציאת שיטה זולה להשקאה תת קרקעית. נגמרה גם תקיעת הקורדונים בשטח, וגומרים לזרז ולהדלות חוט ראשון. מצב השטח כללית משביע רצון. התקבלו תוצאות בדיקת הקרקע מהחלקה המיועדת לנטיעת כרם צפוף בהשקיה תת קרקעית. רוב הבדיקות עומדות בדרישות לגבי אחוז המלח, והחלקה אושרה לנטיעה. מטפלים בהזמנת הציוד לפי שיטת בלאס.

 

שטפונות: הדי-8 גמר לתקן את הפרצות באפיק נחל ערוגות. נעשתה מדידה של הערוץ, וברגע שתגענה התכניות נתחיל בהעמקת הערוץ ובהרחבתו לפי תכנון של ק.ק.ל. בינתיים מתקן הדי-8 את השטח שניזוק ליד הכרם, ויש לקוות שבשבוע הבא יובא ציוד למילוי קרקע בין השורות שנפגעו ע"י השטפון. ביום ראשון יכנס הטרקטור לחיזוק כללי במסגריה.

הדי-8 החדש ממשיך לעבוד בחברה האמריקאית, והצוות עטשה מאמצים לכסות את נזקי השטפונוות.

 

טרקטורים: עם סיום עבודתו המסורה של יורם בענף הטרקטורים, יש לציין ולהתריע על כך שחברים רבים אינם משטפים פעולה בשמירתם. לאחרונה נראו מספר חבר'ה יורדים בירידה מהמשק ללא מהלך, וקרו מקרים שטרקטורים לא הובאו לטיפול בשעה הקבועה. ליברליזציה בענףזה לא תיהפך להפקרות, ובמידה והחברים מחייבים שיטה זו, עליהם לקחת בחשבון גם את חובותיהם. אני חוזר ומבקש לא לקחת טרקטורים מחוץ לשעות העבודה ללא אישור האחראי, לא להחנותם ליד חדר האוכל ולא לשכוח למלא דלק.

 

מסגריה: המסגריה ירדה השבוע לשדה. העבר קטע מצנור בנחל ערוגות ע"מ לאפשר לדי-8 להרחיב את הערוץ, ובוצעו תיקונים זמניים לדי-8. יוסי מחכה לחופש! הוטל על ועדת עבודה למצוא פתרון לעובד נוסף לענף.

 

 

בועדת משק

נוכחנו כי האוטוקר במבנה הקיים אינו רווחי. יש לדעת שמבנהו הותאם במיוחד לנסיעה בדרך סדום-עין גדי ולא בכביש, ועם השתנות הזמנים הועלתה הצעה למכור את הישן ולקנות חדש, שיתאים לעבודות בחוץ וימלא צרכי המשק בהובלות התוצרת והאספקה. הווכוח התנהל בין מצדדי סמיטריילר לבין אוטו עם הייבר. מאחר ונוכחנו כי חסרים מספר נתונים, הוטל על גרימי לעבד תחשיב לשתי האפשרויות.

 

בעקבות בקור אנשי משרד החקלאות מדור ההדרים, נערך דיון על עתיד הפרדס. הנקודות שהועלו ע"י מדור ההדרים היו:1 . יחידת הפרדס קטנה מדי בלי אפשרות להגדלתה בעתיד. 2. הקרקע בלתי מתאימה, וזאת רואים גם על הצמחים הסובלים מכלורוזה. 3. מחירי הלימונים בשנים הקרובות יהיו בקו ירידה. אי לכך נראה שאין טעם בהחזקת הפרדס, מאחר ואין לנו יתרון על פרדסי הצפון, מה גם שהוא תופס חלקת קרקע משובחת. לאחר דיון הוחלט שמאחר והפרדה קיים, ועיקר ההשקעה נעשתה כבר, אין לעקרו אלא לחכות שנתיים ולראות.

 

מאחר ועלו פקפוקים בדבר הרחבת הקיוסק, הועלה הענין לדיון שנית. המנמקים נגד טענו שאין הגיון בהדבקת טלאים על מבנה זמני, ואין כל בטחון שע"י שיפור המבנה ןהגדלתו לגיע להגדלה ניכרת בהכנסה הכללית. הוחלט לעבד תכנית מוקטנת לשיםורים, ולהטיל את ביצועה על עובדי הקיוסק עצמם, ע"מ להקטין את ההשקעה.

 

הוחלט לזרוע קשואים בחלקה ליד הסדיר, כתחליף לאלה נסחפו בשטפון. במידה ונצליח עוד השבוע לזרוע, תבוצע ההחלטה.

           

                                                                                   בניס

 

 

בית ההארחה

בית ההארחה בקבוצתנו הפך כבר לענף בעל משמעות כלכלית לא מבוטלת, כשתודעת קיומו הולכת ומשתרשת בין מרבית החברים. המשכו ובסוסו מותנה ביכולתנו להחליט ולבצע. את אופיו ותנאיו של בית ההארחה הקמנו, וצבור גדול של מבריאים רואים בצורה זו מקום לנופש ומרפא. אלה הם אותם מבריאים פוטנציאלים שלנו, הבאים אחת לשנה ואף יותר. מתפקידנו להגדיל פוטנציאל זה ע"מ שיכסה את מרבית עונת השנה שבה יהיה בית ההארחה פתוח. על קהל זה נאבקים כיום בתי ההארחה שצצו לאורך חוף ים המלח, ורבים יצוצו עוד בעתיד. יש לשמור על היתרון העומד לרשותנו, והוא- מקום הישוב ומיקומה של עין גדי. מטיל אני ספק אם נוכל להתחרות ברמתם של בתי ההארחה השונים, שבעית כוח האדם שלהם היא תקציבית בלבד. השיקולים החברתיים שלנו מכבידים מאד על פיתוחו והרחבתו של בית ההארחה, והדבר מתבטא בעיקר בשרותים. איני יכול לומר שזמן רב נוכל לעבוד בקצב זה, במיוחד עם הפעלת מרחצאות הגפרית. במצב הקיים מחובתנו ליצור צוות עובדים קבוע, שימצא ענין ויעבוד מתוך הכרה ורצון. חילופי הגברי, הבאים אצלנו לעתים קרובות, מחבלים ממש ומסכנים את קיומו. הנסיון שנצבר והרצון לפתח יורדים לטמיון עם כל החלפה ועם כל נסיון לשנות בהרכב הצוות- הנגרם כדי לענות על דרישות המשק, הן בתחום המשקי והן בתחום התנועתי. קידומו של בית ההארחה מותנה אך ורק בעובדיו, המוכנים לראות בו ובכל הסובב אותו את מקום עבודתם. רק צוות קבוע ומוכן יוכל לקבל על עצמו משימת הרחבת בית ההארחה והפיכתו לענף כלכלי ראשון במעלה.

 

השנה פתחנו את בית ההארחה למשך 10 חודשים, והוא יהיה סגור רק בחדשי הקיץ- יולי ואוגוסט. את עונת החורף, שהיא עונת שפל בכל בתי ההארחה בארץ, אנו מעבירים עתה, ואני מקוה שהנסיון שנצבור יהא לנו לתועלת בשנה הבאה. הן בשטח הפרסום והן בשרות.

החורף אנו ניגשים לנסיון, שבמידה ויצליח יתכן ויפתור את בעית השפל בעונת החורף, ובהרחבתו של בית ההארחה נוכל למצוא מקום גם למסגרת כזו של אורחים. הכוונה היא להסכם עם ההסתדרות על קיום נופש ועיון, שקיומו מותנה באפשרויותינו אנו ובשרותיו של בי"ס שדה עין גדי. השנה נקיים מחזורים אלו בחודשי ינואר-פברואר עד לעונת האביב, המתחילה בחודש מרץ ומסתימת באמצע יוני. עונה זו מלאה עד אפס מקום כבר קרוב לחדשיים, ואנו נאלצים להשיב ריקם מאות בקשות. מחזורי ההסתדרות ימנו 40-50 איש כ"א. את הזמן הם יבלו בסיורים, הרצאות ורחצה. הצלחת מחזורים אלו פותחת בפנינו אפשרויות חדשות, ומחובתנו לנצלן.

אצר מי הגפרית הטמון באדמתנו זועק לניצולו, ועוד שנים מספר, כשערכם יובא לידיעת הצבור ויזכה להמלצתם של רופאים, נהיה נאלצים להרחיב את המרחצאות ואת בית ההארחה לממדים ניכרים, אם נרצה שהשליטה על מי הגפרית תהיה בידינו. חמי טבריה, למשל (שלדעת רופאים נופלים בטיבם ממי הגפרית שלנו), מקיימים כבר היום כ-20 בתי מרגוע בגודל שלנו ומעלה, ודי ברמז זה להצביע על אפשרויותינו אנו...

 

                                                                                       הרצל

 

 

שמעתי ש...

 *** למרות מה שכתבנו על ברקא ב"אפיק" האחרון, הוא בכל זאת משתגע שתהיה לו חברה. אי לכך הוא מנצל כל הזדמנות בכדי לרדת לגרעין יעלות. פעמיים בשבוע- בימים ראשון ורביעי- הוא מוצא לכך תירוץ סביר: צריך להביאן לסרט. אולם מה לעשות בשאר הימים? ובכן, הבחור מצא שיטה מקורית: בבוקר הוא מודיע להן שיתכן ויהיה בערב סרט, כך שבערב הוא "נאלץ" (כמובן!!!) לרדת ולהודיען שאין סרט...

 

*** בשבת הבאה ייערך סיור במצדה בהדרכת שמריה גוטמן. זוהי הזדמנות בלתי חוזרת לבקר ולראות את החפירות והתגליות האחרונות. היציאה אמנם בשבע בבוקר (!), אך לעומת זאת באוטובוס!!! לתשומת לב כל הסנובים, העצלנים ונמנמני השבת למיניהם...

 

*** אחרי שהפורדסון מיג'ור חזר מהמוסך ואחרי שעמוס ג. כבר בא עם טנדר ולא עם הלארק, התחילו השבוע סוף סוף לבנות את "קיר המוות" (או: "חומת הפורדסון"...). בכך הגיעה לקיצה תקופה בתולדות המשק בכלל, והמיג'ור בפרט. נקווה שהקיר, הנראה לנו די מוצק, יצליח לשים קץ להפיכות וירסן את הזרמים המהפכניים בין הצעירים והוותיקים גם יחד...

 

*** השבוע זכינו להכנס לצי הסוחר של מדינת ישראל: התבשרנו על השקת אניה חדשה בהמבורג, אשר תיקרא "עין גדי". מה שעוד לא ברור, זה שעל שם איזה עין גדי נקראה האניה- על שמנו, או אולי על שם אכסנית עין גדי...

 

*** נבחרת המתרוצצים שלנו תשתתף מחר, כמיד שנה, ב"מרוץ סיני". הפעם זאת נבחרת צעירה יותר: נוספו לאי, מאיר ודרור עוד שני מתרוצצים צעירים- ברקא ודבצ'ו. נקווה שהם ישתלבו בקבוצה ןיעזרו לנצח...

 

*** עובדי התמרים שמעו במטע שיחה בין שני מטיילים:

איזה עצים אלה?

אילו הן בננות...

אתה בטוח?

מה, אני לא יודע מה זה בננות?...

 

*** בחנוכה שרים ילדי הגן: "סורה חושך, הלאה שחור". שואל גיורא למה נאמר משפט זה. זהבה מסבירה לו כי בחנוכה לא אוהבים חושך, רק אור.

אומר גיורא: אני יודע, למה שלא יתבלבלו באוכל בין הסופגניות ללביבות...

 

          הברקות השבוע

חייקין: אם הייתי בא 5 דקות קודם, לא הייתי נתקע בשטפון...

 

אינדיק: הרדיו שלי בסדר גמור, חוץ מקלקול קטן: הוא לא מנגן...

 

טוסיה: (כשנשאלה מהן התנועות המשונות שהיא עושה בידיה): אני סורגת סוודר...

 

נתקה (בדיון על עתיד ענף התמרים)ף צריך תמיד לזכור ששבעים השנים הראשונות הן הקשות ביותר.

 

 

דף של קטעי עיתונות בנושא השיטפונות

 

 

 

[5 דפים, החל ממספר 2 , מתאריך קודם, שלא ברור לאיזו חוברת הם שייכים]

 

 

מהחלטות האסיפה (מוצ"ש כ"ד תמוז)

1. אושרה של חופש נוספת לדרור משבץ.

2. נערך דיון בנושא הרבש"ץ עקב יציאתו דל מיכאל ללמוד.

3. לאחר דיון בין המתמודדים להשקעת הסכום שנועד לבטא את השנה המוצלחת כיחידה אחת במשהו כללי לאלה שהעדיפו לראותו מחולק לחברים, הוחלט שכל חבר שעבד בשנה החולפת במשק זכאי להזמין אצל מרכז הקניות דברים במאה לירות.

 

באסיפות הקרובות ידונו בין היתר שני הנושאים הבאים:

1.      שליחתו של ברקא להדריך בתנועה.

2.      חברת נוער בעין גדי (בשבת הבאה- אולי עם אביתר ברג מה"איחוד").

 

"עין גדי איננה סדום, וצדיקיה אינם יושבים באכסניה..."

כך הגיב מאיר למקרא דבריהם של יוסי ושל גרעין "יעלים" ב"אפיק". "והרושם הזה נתחזק כשנדפסו שבוע לאחר מכן דבריו של מיכאל" (עליהם תגובה לחוד). לכן בקש ממני לחזור על ה"תרגיל" ולראיין גם אותו, כדי שהדברים יוארו באור נכון יותר, אולי גם חיובי יותר".

"תדגיש אבל", חזר מדי כמה משפטים, "שזו דעתי האישית!"

"קודם כל אין כל ניגודי אינטרסים בינינו לאכסניה. אנחנו רוצים לחיות כאן את חיינו, חיי קהילה קבוצית, בעוד שמטרת אנשי האכסניה לדאוג למטיילים- מטרה חיובית לכל הדעות וגם מעודדת על ידינו, שהרי זה מסיר מעלינו את טרדתם.

אין לי שום התנגדות למטיילים, כל עוד אינם מחבלים בשטחים שלנו, שם אין להם מה לעשות. הם באים לראות את ה"סדיר" וזהו".

יוסי אמר- הזכרתי למאיר- שעין גדי היא נכס של כל עם ישראל, ולא יכולים מאה חברי קבוצה לעשות כבביתם במקום בו מבקרים מאתיים אלף!

ענה מאיר: "ההשוואה בין מאה למאתיים אלף דלה מדי. איש אחד החי במקום שקול, לדעתי, לרבים רבים המציצים לרגע ומסתלקים. אתה רוצה להגיד שכדי שכל מיני מבקרים יוכלו לראות את הנחל זורם, לא נוכל לחיות פה בגלל חוסר מים לדוגמה?!"

מה זה משנה איפה נחיה? הרי יוסי אמר שלנו לא משנה המקום כמו צורת החיים.

"מי שם את יוסי לשופט מה חשוב לנו יותר?? עין גדי, בתור נקודת ישוב, חשובה לי לא פחות מאשר עין גדי כקבוצה, ולדעתי זו גישת רוב החברים. אנו מודה- אינני נלהב לטבע, אז מה? אז אין לי זכות לאהוב את המקום ולרצות שיהיה בו ישוב? אני מבין אותם: הם "משוגעים לדבר אחד, ורואים הכל דרך המשקפיים שלהם. אבל עין גדי היא קודם כל מקום ישוב כמו כל מקום ישוב אחר. אגב: אני אישית אינני מתנגד להיות עוד נקודת ישוב במקום."

 

"הזכרת שאין אתה נלהב לטבע, ועוד קודם אמרת שהבחינה של החיים פה וצרכיהם מכריעה את בחינת עין גדי כאתר לטיולים. אני מבין מכך שאתה מזדהה עם השלילה המוחלטת של הרעיון שהצעתי- להעביר את עניני השמורה והאכסניה לידי המשק- שלילה שהביעו יוסי וחברי הגרעין.

"הדבר אותו אני מזדהה זו העובדה שזהו רעיון תיאורטי בלבד. הסיבה היא כמובן כח האדם המצומצם הנמצא בקבוץ, שמצליח בקושי רב להשתלט על הענפים הקיימים, ולא העיקרון של הפרדה בין הענין הכלכלי לצבורי. יש לנו אותה הזכות לטפל בשמורה ובאכסניה כמו לאנשיה, והיינו עושים זאת לא רע מהם. האם הם מתעלמים מצורך הבסוס הכלכלי שלהם, בעוד אנו מסונוורים מבצע כסף?! לשם דוגמה נשווה את הנוי שלהם ושלנו: הם לוקחים חצי לירה מכל מטייל הלן על הדשאים באכסניה (ואינני מאשים אותם על כך), כדי לאפשר את הטיפול בהם כנראה. אנחנו משקיעים ימי עבודה בלי סוף ובלי כל חשבון כלכלי בטפוח הדשאים שלנו... אולי אין חברי גרעין "יעלים" מעריכים את המאמצים הכלכליים של יוסי, כי אינם יודעים עליהם הרבה, אבל גם באכסניה קיים החשבון הכלכלי."

 

בעצם היתה הכוונה שלי בכל הנושא הזה לסכם את תקופת ההכשרה של גרעין "יעלים". האם אתה חושב שאפשר לחזור על שיתוף פעולה כזה בינינו לאכסניה?

"לאור הנסיון שעברנו אינני חושב שנחזור עליו בתנאים הקודמים. הכשלון נבע מכמה סיבות: הם עבדו אצלנו מבלי שניתנה להם האפשרות ליצור קשרים של ממש. אפילו בעבודה לא יכולנו לקלוט אותם, הרבה באשמת יוסי, שדאג לחילופין תכופים בין העובדים. כל הגישה שלהם לעבודה במשק באה לידי בטוי קולע במה שאמר פעם אחד הטובים שבהם, קלוד: "ה'דפוקים' עובדים בקבוץ!". גם בתור גרעין נח"ל סתם, ללא שום קשר לישוב זה או אחר או לצורת חיים מסויימת, ציפינו מהם ליחס יותר חיובי לעבודה, והם הכזיבו ללא כל הצדקה (גם אם אני מבין אותם). יוסי פחד מפני "פעולה מיסיונרית" של הקבוץ. הוא ראה בנו מתחרים ובקש למנוע "צידנ פשות". עד לפני כחודשיים הצליח מאד. יתכן שהוא אפילו מצטער שהצליח עד כדי כך. גם אנחנו לא היינו "זהב פרוויים,. קודם כל היתה התנשאות של חלק מן החברים כלפיהם. מסתבר שאלה היו בעיקר החברים הצעירים יותר, ואני תולה זאת באמת קודם כל בגיל- אבל גם זה דועך והולך. תתכן עוד סיבה, פסיכולוגית יותר: קנאה מסוימת על שאור זרקורי הפרסומת מציף ומאיר כל כך את האכסניה. ועם ההבחנה של החברים ביחסם של ה"יעלים" לעבודה נתפתחה גישה מסתייגת מסוג נוסף. אבל בצורה קבוצית, כגוף, רואה קבוצת עין גדי את האכסניה וביה"ס שדה באור חיובי ביותר, גם כמשלימה את מה שאין אנו יכולים להשלים. הגישה החיובית שלנו מתבטאת גם בחיי היום יום, כשאנו עוזרים להם בדברים רבים, שחסרונם היה מקשה עליהם את החיים פה מאד מאד. ועוד: מי מהם שעולה אלינו מתקבל יפה. כל אחד מהם יכול לאשר זאת, ואני חושב שאישית אין להם על מה להתלונן- ביחוד כיום, לאחר שנותקו הקשרים ה"מסחריים" עם האכסניה. אני חושב שכדאי להגביר עוד את ההתקרבותואת שיתוף הפעולה, בעיקר לטובת החברה שבאכסניה".

 

וללא קשר ליחסים עם המשק- איך אתה רואה את הגרעין?

"לגבי חברי הגרעין ישירות הרי הרעיון של הבאתם לכאן היה חיובי ביותר, שהרי בדרך אחרת לא היו הולכים להתישבות, למרות שלדעתי יצירת סוג כזה של גרעין היא צעד ראשון בעשיית רעיון הנח"ל פלסתר. ועוד משהו פרי התרשמות: אני רגיל בגרעינים תנועתיים על ההווי שלהם וצורת חייהם, העצמאיים ביסודם, עם הכוונה כמובן. כאן, נראה לי, היה לגרעין ממש "בוס" בדמותו של יוסי, ולעיתים התרשמתי שזה מגיע לידי "משחק" באנשים. החברה עצמם טובים ונחמדים, וכל הערכתי להם. אשמח מאד על כל אחד מהם שיעבור אלינו, לא פחות משאשמח אם ישאר באכסניה."

 

 

בערב הראשון לחופשה רוצה רוני רז לרחוץ את אורלי (4), אבל זו אינה מסכימה.

"טוב", נעתרת רוני, "עכשיו חופש: מה שלא רוצים לא עושים, ומה שכן רוצים- עושים".

אורלי: "כן. זה בגלל שלא לקחנו את המטפלות לחופש!"

 

 

שנת עבודה של ועדת העבודה

השנה היתה שנה קשה מבחינת כח העודה במשק וחלוקתו בענפים השונים. היתה ניידות רבה, וקשה היה להתאים תמיד את החברים לרצונותיהם. זה יצר גם משברים חברתיים קטנים. פעמים רבות היה על הועדה להיות תקיפה, אבל יחד עם זאת להשמר מהחמרת יתר. בהחלט קשה להיות גמיש ולהצמד לעקרונות בעת ובעונה אחת.

הפעילות הרבה שלנו (ממוצע שנתי של לפחות ישיבה אחת בשבוע) נגרמה ע"י בעיות קטנות וגדולות, שצצו כל ערב לפני ה"סידור" ואחריו. היתה תקופה שסדרני העבודה התרוצצו ערבים שלמים מחדר לחדר במקל חובלים ובשבט נועם. שרר מתח רב, כי מצד אחד- ברצותנו להימנע משגיאות של ועדות קודמות את פריין אכלנו- השתדלנו ליצור קו פעולה לטווח ארוך עם חקירה וחדירה לשרשי ענינים והסקת מסקנות שתבטחנה יציבות לגבי ענין זה או אחר( למשל: הרחבת צוות המבשלות לשבת ולימי שישי או שליחת שרה ב. לקורס לניהול למרות המחסור בכח אדם, שהחמיר בטיפול ובמטבח). מאידך היה עלינו לעסוק כל הזמן בכבוי שריפות ובפתרונות זמניים. סדור העבודה השתדל כמידת יכולתו למנוע התלקחויות לפני שתפרוצנה. אבל תמיד היו אנשים מסויימים שהיו נכונים בכל רגע להכריז על "שביתה" ו"התפטרות", בלי שום התחשבות לא בסדרני העבודה ולא בחברים אחרים. העיקר שרצונם יתמלא, והוא בלבד.

לכן נזקקנו לפעמים לתגובה מהירה ותקיפה, מתוך ידיעה ברורה שהשהיית התגובה רק תשקיט את כל הענין. היו ישיבות אחדות של ערב שבת (לכבוד מוזמנים או מזמינים מיוחדים), וכן ישיבות של יום אחר יום. חובה היא לציין פה שכל חברי הועדה שתפו פעולה בענין לא נח זה ובאו כולם לישיבות האלו בהכרה ברורה שאין דרך אחרת.

לא נאמר שהיינו תמיד צודקים. היו שגיאות- גם הודינו בהן (למשל: קביעת נהגי ה"פורד"). אבל כללית, אני סביר שהלכנו בדרך הנכונה.

כבר אמרו רבות שועדת העבודה עוסקת בעיקר בענינים חברתיים. גם הים אני משוכנע שלא ועדה זו היא הפוסק האחרון ביחס לקורסים לימודיים ממושכים, שהם אמנם מקצועיים אבל למעשה אינם פתרון למשק אלא לחברים שבקשו אותם. זהו ענין מובהק של ועדת החברה. אף אינני סבור שמתפקיד הועדה שלנו לאשר ולספק (או לא לאשר) קורסים לנהגות לכל דיכפין, אם למשק זה לא נחוץ, ולחבר-זה בוער...

אבל אין ספק שאכן עוסקת הועדה בתחום חברתי נרחב הנובע מבכיות העבודה. וכאן יש לי מסקנה אישית לגבי התפקיד של מרכז הועדה: חובה עליו להיות חדור אמונה בחיי הקבוצה. הכרחי לו לדעת ולהרגיש שאמנם "אשמנו, בגדנו, גזלנו...", ובכל זאת נשארנו חברי קבוצה נאמנים. כלומר: יש להיות סבלניים, לא להתפרץ בצורה נבזית מול כל יוצא דופן, לא להתייאש מתגובות רגעיות ולא כל כך רגעיות של חברים. עליו לעצור את עצמו ולמשול ברוחו במגעים היום יומיים הקשים מאד לעיתים, ואפילו ברור לו שהוא צודק במאה אחוז. עליו להרגיש אחריות של קיום העבודה במשק על שכמו ולדעת שאחריו אין יותר כתובת אלא המזכיר ומרכז המשק בלבד, וגם הם חברים ובני אדם.

 

 

אלפונסו נכנס לחדר האוכל.

גתי (3): "איך קוראים לו- עלפורדסון?"

 

צ'רלי 28) חוזר מן היריד.

שואלים אותו: איך היה? מענין לראות?

"שמע", הוא מתלהב, בביתן אחד הלכו מכות עד שהשוטרים הפרידו"...

 

לאחר הופעת ה"גבעתרון" עם "חמישית גלבוע":

יושבים על הדשא ומאזינים לתקליט של שירים רוסיים.

ברקא בוהה לחלל וממלמל בקול פילוסופי:

"להקת הוולגטרון עם חמישית אוראל..."

 

 

בתגובה לדברי מיכאל מן ה"אפיק" שעבר מבקש מאיר לאמר:

אני חושב שהיתה כאן הגזמה, שכן אין להסיק מן המקרה האחד על שלושה המנגנים מוסכמות על עולם ומלואו.

הנוהג אצנו היא שהארחת אמנים או אורחים אחרים של הקבוץ מוטלת על חבר. בדרך כלל עשו זאת החברים שנתבקשו בצורה יפה. הווצרות קשרים נוספים עם שאר החברים תלויה קודם כל ב"מי הוא האורח". במקרה שהוזכר, למשל, לא מצאו החברים לשון ומכנה משותפים עם שלושת חברי התזמורת, ולא היתה התקרבות (כמו שאמר מנו: "אי אפשר היה לדבר אתם- כל הזמן שחקו בקלפים"). אני בטוח שמיכאל הזמין את המנגנים לשתות קפהיותר מפעם אחת, ואם עשו זאת גם אנשי האכסניה- כל הכבוד להם, למרות שיש לי שמץ חשד שהיה מעורב פה גם הרצון שינגנו באכסניה חינם.

 

 

בזמן האחרון נוספו לספריה ספרים רבים. כדי לעדכן את החברים נפרט את שמותיהם בכמה "נגלות":

המדע בחיינו                    לחופש יולד                    סודי ביותר                 ספורו של מסע

העמק החרוץ                   הדיג העברי הקדום         ארסאן ליפן                 סקיפיו

סוד העליה השלישית        מחזיונות הגטו                לווינים, טילים והחלל החיצון

המעש                            ספורים לטינו-אמריקאיים                תורת היחסות כפשוטה

האדם- מליון שנותיו הראשונות.

 

על לוח המודעות היתה מודעה

המבקשת מן החברים עם "בעיות"

של מכסת ימי חופשה לגשת אל מאיר להסדרת הענין

(לרגל "עונת" החופשות).

הוסיף מאן דהו: החברים עם ה"בעיות"

נסעו... וגם יסעו!...

 

 

...ספרה לי אמי כי בהיותי ילד, כאשר הייתי מציק לה בבקשות אשר לא היה ביכולתה למלאן:

"היה היה איש עני, מטופל בילדים רבים, ולא היה לאל ידו לפרנסם. כאשר היה שב עם ערב הביתה אחרי חפושי שוא, היו פוגשים אותו בכי תינוקות ותלונות האשה, עד שקץ בחייו והחליט לאבד את עצמו לדעת. עלה על הר שהיה בסביבה ורצה לזרוק את עצמו משם. בעלותו על ההר מצא שם שיח פול ירוק בודד. בלי משים פתח את התרמיל, אכל את הפנים ואת הקליפה זרק למטה. כאשר התכופף, כדי לזרוק גם את עצמו, השגיח באדם שעבר למרגלות ההר והרים את הקליפה ואכלה. חשב רגע המתאבד וחזר בו: "מצבי אינו עדיין הגרוע ביותר..."

      (סופר ע"י איש לכיש והובא ל"מה מנגב" ע"י רבקה גובר, בקשר לחג האור ב"אמציה").