אפיקים משנת 1966

 

 

===================================== 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי [מס' 243]

כ''ט טבת תשכ"ו   21/1/1966

 

שבת שלום!

אנו פותחים בהתנצלות על אי הסדירות בהופעת ה"אפיק". רצינו להשאר צמודים למסיבה הפנימית, ודחייתה גרמה לשיבושים אצלנו. אנו מבטיחים להבא הוצאת "אפיק" כל שבועיים בלי דחיות.

לפני שבועיים ארחנו אצלנו את המסגרת החדשה. דומני כי שליחתם של שני בעלי משפחות להדרכתם הביאה לרוח חדשה קצת ביחס לגרעין. היתה יותר נכונות ורצון מצד החברים להתאמץ למען הענין. הבקור עבר בהצלחה, וחברי המסגרת היו מרוצים. הפגישה הראשונה עשתה רושם טוב, וכולנו מצפים להמשך מוצלח.

 

מסיבת "עונג שבת" בשבוע שעבר היתה נעימה ונחמדה. נקוה שדבר זה יכנס למסורת בקבוצתנו ונסב ביחד בחדר האוכל מדי שבת בשבתו.

 

עכשיו משהו קצת "חומרי": ההצטרפות לחברה הכלכלית. היזמה להקמתה ונהולה ע"י חברנו פותחים אפיק חדש בהתפתחות הכלכלית של המשק. השתלבות המפעלי האזור ההולך ומתפתח בקצב מזורז היתה צו השעה. בודאי יצטרפו בעתיד חברים במספר לא קטן למפעלים אלה, ושני הצדדים יצאו נשכרים.

 

מעל דפי ה"אפיק" אנו רוצים לברך את ילדינו הבוגרים על כניסתם המלאה לביתם החדש. נקווה כי בעתיד יתמלא בית גדול ויפה זה ויהיה הומה מילדים.

 

                                           קריאה נעימה!

 

לכרמלה ומיכאל

ברכות לבביות להולדת אסף.

 

לשרה בניהו, ליאיר ולאמנון

ברוכים הבאים!

 

 

עשר שנות חקלאות בעין גדי

ראיון עם יגאל עשת

 

עשר שנים עברו מאז פלחה המחרשה המודרנית ניר ראשון באדמת עין גדי. העבר המפואר על בשמיו ואפרסמוניו לא הקל במאומה על ראשוני הקבוצה. אולי אפילו להפך, הוסיף להם נטל של התחייבות מסויימת... עשר שנים של מאבק באדמה המלוחה, בשפע הצעות ונסיונות בגדולים שונים, במימי העריג'ה הגואים ובטיולים מחבלים. רצינו לשמוע מעט מכל ה"רב" הזה והלכנו ליגאל. כי מי יודע לספר על החקלאות בעין גדי מראשיתה ועד היום אם לא יגאל, שנשאר נאמן לה בלב ונפש?

פתחנו כמובן מבראשית:

1.      מה מצאתם כשבאתם לעין גדי?

הנח"לאים שישבו בהאחזות לא התיחסו ברצינות רבה לחקלאות, פרט למספר בני משק.     כשבאנו מצאנו חלקה של עגבניות בבלוק הראשון ומעט מלפפונים מול האכסניה (איפה שעכשיו החממה. חצילים ניסו לגדל ליד התמרים (באספסת פח), וספרו לנו שזה שטח מלא מלח וחסר תקווה. החצילים באמת מתו אז, אבל כיום זו אחת החלקות המשובחות שלנו. מצאנו גם את 30 הדונם הראשונים של מטע התמרים.

 

2.      כשבא הגרעין כולו, באיזה כוון הלכתם בראשונה?

אנחנו באנו בינואר, וכבר אי אפשר היה לשתול או לטעת. הכוון הראשון היה אל מטעים יותר מאשר אל הירקות. העבודה העיקרית בחדשים הראשונים היתה הסיקול המפורסם. בראשונההכשרנו את השטח ליד הסדיר לנטיעת בננות. השקענו שם עבודה עצומה. הבננות דוקא התפתחו יפה, ויכולנו לכוון לעונה "מתה" בשוק. שצרה היתה שהופיעו המון מחלות שהרסו את העצים ועמם את ענף הבננות בעין גדי. סוג אחר של מטעים היו הסובטרופיים- אנונות גויאבות ועוד. לאחר שנה בערך התיאשנו מהם. שרידים תוכלו למצוא עד היום בפרדס. את שלוש הטרסות של הכרם גם כן שתלנו בחורף הראשון, לאחר השקעה גדולה בסקול. בהחלטת כל מיני גורמי חוץ נטעו בכרם שפע של זנים, שרובם לא התאימו לאזורנו.

 

3.      מאחר שהירקות הם הענף המרכזי אצלנו, נקדיש להם שאלה נפרדת- מה היו גדולי גן הירק בשנים הראשונות?

אנחנו הגדלנו בהרבה את שטח העגבניות. עשינו מעט קשואים. הצלחנו לגדל חצילים לאחר כמה כשלונות ועשינו מלפפוני סתו.

 

4.      איך אורגן גן הירק מבחינת הגורם האנושי?

את גדולי גן הירק חילקו בין אחראים שונים, שבדרך כלל לא הבינו הרבה בירקות. בדרך כלל לא היו חברים קבועים בענפים, והיו מעברים מענף לענף. דבר זה התבטא בכשלונות חקלאיים כמו במלפפוני הסתו ב-27 דונם, שקטפנו מהם ארגז אחד בלבד מאחר שכיסו אותם עשבים. כתוצאה מכך קבענו מרכז ענף אחד לגן הירק, וכל החברה היו ה"פועלים" שלו, שבאו לקטיף ולעשוב. דבר זה גרם לחוסר קשר וספוק של החברים מהעבודה, ומאחר שגן הירק היה הענף המרכזי זה פגע בחברים רבים. הבעיה העיקרית של השנים הקודמות היתה שהאנשים לא התמידו בענף. לא גובש צוות שראה עצמו 'אכפתי' לגן הירק. אני רואה בגורם האנושי את הדבר החשוב ביותר בגן הירק. כיום גובש צוות, וכל אחד אחראי על גדול אחר. מלבנים יחד את הבעיות, ויש סדור עבודה יומי של הענף. נדמה לי ששברנו קצת את המסורת של השנים שעברו ביחס לחוסר צוות בגן הירק.

 

5.      איזה גלגולים עברו הגדולים השונים בגן הירק מאז ועד היום?

עגבניות: במשך כל השנים גדלנו עגבניות בהדליה. שתלנו בסתו והשקענו הרבה מאד ימי עבודה. היבול והמחיר גם יחד לא היו טובים, והיו הרבה מחלות. המצב הגיע לידי חסולן הכמעט מחלט של העגבניות בעין גדי. לפני שלש שנים הפלסטיק העלה מחדש את קרנן של העגבניות. לפני שנתיים התחלנו לעשות משתלה תחת פלסטיק, כשהשתילה מתבצעת בינואר. השורות מכוסות במנהרות פלסטיקצרות רק למשך חדש ימים. החסכון העקרי הוא בימי עבודה, משום שחיסלנו את ההדליה. היבול לא נופל מזה של השיטה וקודמת, והעיקר- היבול נופל על הימים ה"טובים" של מרץ-אפריל, והגזבר מרוצה.

 

חצילים: היו הגידול היציב ביותר במשך כך השנים. "הזהב השחור" מוכיח את עצמו, והעונה כבר הגדלנו את השטח ל-60 דונם. ההתפתחויות העיקריות היו בשיטות הקטיף- הכנסת מתקן שמוכיח את עצמו יפה.

 

מלפפונים: במלפפוני הסתו עברנו השנה לשיטה חדשה: אחרנו אצת הזריעה בלמעלה מחודש (נובמבר) וזרענו צפוף מאד- עד 20.000 שתילים בדונם. כתוצאה מכך היבול נכנס כבר ממש לחורף, וקבנו מחירים גבוהים במיוחד. בגידול תחת פלסטיק התחלנו לפני כ- 5 שנים. הגדלנו בהדרגה את השטח במשך השנים. כיום כל מלפפוני האביב הם בהשקאה תת קרקעית, עם כסוי פלסטיק שחור על הקרקע. שיטות פרישת הפלסטיק השתכללו בהרבה. חסכנו את פתיחתן וסגירתן של היריעות וכן את העישובים. כיום זהו אחד הגדולים הטובים ביותר שלנו. בתחום הקטיף לא השתפרנו במאומה.

 

קשואים: העיקר כאן הוא הכנסת המתקן. גם גדול זה יציב ששומר בשקט על מקומו. השנה עשינו שטח גדול במיוחד וחילקנו אותו למועדים שונים.

 

בצל: זהו גידול פרובלמטי משנים. היינו משקיעים הרבה ימי עבודה בקטיפים ובעישובים. הדחיפה למכון בקטיף באה מאתנו. לפני שנתיים הופיעה הבקטריה הידועה, והיא שגרמה להוצאתו של הבצל מ"סל הירקות" של עין גדי.

 

6.      לאחר עשר שניםשל גידול ירקות בעין גדי, נסיונות, כעשלונות והצלחות- איך נראה לך עתידו של הענף?

נראה שעלינו על הקו הנכון ביחס לגדלו והרכבו של הענף. יש מקום להכניס קצת גידולים חדשים. השנה מנסים קצת פלפל ושעועית ירוקה. כמובן שיש מקום לשפורים בשיטות הקטיף, הגידול וההדברה. בשטחים אלה אנו שותפים להתקדמות בכל הארץ. בשנתיים האחרונות גובש צוות הנושא על כתפיו בנאמנות את הענף. אני מאחל לכולם התמדה, ותיקים וחדשים כאחד.

 

... יכולנו לשבת עד אור הבוקר ולשמוע מנסיונו של יגאל, מרעיונותיו ומהשגותיו, אבל השעה עברה את חצות הלילה, ומחר מחכה לו יום של קטיף מלפפונים וקישואים, פרישת פלסטיק על עגבניות האביב, רסוס בחצילים, קלטור בקשואים ועוד ועוד, כמו שנאצר: "היום קצר והמלאכה מרובה". רצינו לשמוע על כל ענפי החקלאות, ו"יצא" לנו רק גן הירק. מה לעשות, זהו האיכר, העיקר והדינר של ענפי עין גדי. נרשה לוותיקינו להביט אחורה בספוק, לסקור את עשר השנים בהן עברו אדמות עין גדי ספוגות המלח מ-20 דונם גן ירק ל-300 דונם ירקות המעובדים, מושקים ונקטפים במיטב הטכניקה של היום.

 

 

רשמים מן האסיפה האחרונה

(על הלינה המשפחתית)

כשמרבה אדם בדברים- אומר דברים והיפוכם.

מן הראוי לקרוא למקום בו מתקיימת האסיפה- חדר וידויים.

יש האומר "אני חושב". אכן, זה זמן רב שמקור המחשבה על קצה הלשון.

יש שאין לו מה לומר אך מדבר- אולי יתמזל מזלו ויעלה על לשונו דבר הראוי לאומרו.

                                                                           חבר

 

 

"בימת הקיבוץ" ואנחנו

"נזדמן לי השבוע לחזות בהצגת בימת הקבוץ 'זוג אופניים'. לא אכנס כאן לבקורת על המחזה ועל ההצגה, אבל הייתי רוצה להתעכב על נקודה אחת.

כמעט לכל חברי הקבוצים, מכל הזרמים והתנועות, נתנה האפשרות לחזות בהצגות התיאטרון, אם זה בהצגות התיאטרונים הגדולים המוצגות בתיאטרונים האזוריים, ואם זה בהצגות הלהקות הקטנות המגיעות לכל משק בנפרד.

לא כך המצב במשקים מבודדים כמו עין גדי, יטבתה, שדה בוקר, אילות וכו'. הלהקות הקטנות כמעט ולא מגיעות, ועל התיאטרונים הגדולים אין בכלל מה לדבר...

והנה קם תיאטרון חדש- בימת הקבוץ- שהו תיאטרון של התנועה הקבוצית בארץ. ובמקום להראות דוגמה ולהציג בקבוצים מבודדים, הוא מופיע באותם קבוצים אשר הצגות תיאטרון הפכה אצלם כמעט לדבר של יום יום.

ונשאלת השאלה: אם התיאטרון שלנו, התנועה הקבוצית, לא מוצא לנכון להופיע ביטבתה ועין גדי, כיצד ימצאו שאר התיאטרונים לנכון להופיע בהם??? ברגע שנטען בפניהם כי הם מקפחים אותנו, יענו לנו: מה אתם רוצים מאתנו, תראו את התיאטרון שלכם... מה נענה להם אז?"

דברים אלה התפרסמו ב"אפיק" בג' טבת תשכ"ד (19/12/63), והם יפים היום כשם שהיו יפים אז. אחרי שקטע זה הדפס גם ב"אגרת" הועילה "בימת הקיבוץ" לבוא גם יען גדי, ואף להקדים כמה מילות התנצלות על התאריך המאוחר של הופעתה. (זו היתה ההצגה האחרונה של "זןג אופניים").

לא התמזל מזלו של המחזה "אדם הוא אדם", ובזמן שהעלתה הצגה זו על קרשי בימת הקבוץ ערך את ה"אפיק" אדם שתחום התיאטרון אינו קרוב ללבו, והוא לא פרסם מאמר התובע את זכותה זו של עין גדי. ובאמת כל אלה שחכו להופעת "התיאטרון של התנועה הקבוצית בארץ" חכו לשוא. הצגה זו לא באה לעין גדי, אך הפעם ללא מילות התנצלות (שבעצם אין בכוחן לשנות את העובדה או את ההרגשה המתלווית אליה).

ועתה רבותי, מתברר שיחס זה הוא לא מקרה שקרה לצערם של מארגני המפעל של הבימה הקבוצית, אלא נכרת פה חוקיות מסוימת. הגיעה תורה של "קבוץ על קבוץ", ומתברר ששוב אין כוונתה של בימה זו להגיע לעין גדי. והגדילו לעשות מארגניה הפעם- במשך חצי שנה לא הואיל איש מבין כל האנשים הקשורים ל"בימת הקבוץ" לטרוח ולהודיע במכתב או בכל דרך אחרת דבר כל שהוא אודות הופעתם או אי הופעתם. לא זכתה עין גדי שמשך ששה חדשים אלה ולו למילה אחת מאותם ששלחו את החוזר: "הנכם מתבקשים להעביר באופן דחוף את הזמנותיכם". זאת למרות תזכורות שנשלחו אליהם במשך תקופה ארוכה זו...

צר לנו שכל הנאמר פה הוא אינפורמציה יבשה בלבד.

                                                                                     ועדת התרבות

 

 

לאן הערב?!...

מי אמר שאין בדור בעין גדי?

להלן פרוט מופעי הבדור המוצעים בשפע לתושבי המקום:

"אי הבנה"- הטרגדיה הנצחית בין השמנות למשקל.

"הורים איומים"- המתנגדים ללינה המשפחתית.

"השכונה" – מחזה נטורליסטי זועם על החיים בואדי.

"רשימותיו של מטורף"- אוטוביוגרפיה של פרא אחרי שנתיים עם צ'רלי.

"שניים ימין שניים שמאל" [דוגמת סריגה]- בלוי מוצ"ש של הבחורות באסיפה.

"עמך"- פרודיה על משוללי רשיונות נהיגה, ההולכים ברגל לבריכה.

"מסיבת יום הולדת"- כל יום שישי בחצות. רצוי להביא בקבוק ולשתות מה שיותר (מחפשים "משליך").

"החולה המדומה"- שחקן כדורגל בשבת עד 3:30 אחה"צ.

"אהבה שכזאת"- חזון אחרית הימים בין עובדי גן הירק והתמרים.

"תוציא את השטקר המים רותחים"- מוגש באהבה ובסלחנות למחזרים ולבנות.

"קשה להיות יהודי"- חוויות מליל סילווסטר.

"המגילה"- מן המגילות הגנוזות ועד מגילת הזוגות של עין גדי באומר ובצליל.

"הבלדה לזוג מפוצל"- קונפליקט ומתח בין מלפפון ממהידרופונים ומלפפון מן ההשקאה התת קרקעית (שישנו בשקית זרעים אחת).

"יצור מוזר האדם"- הרהורים פילוסופיים נוגים נוסח צ'כוב מאת צונץ [כלב].

 

 

ומן הרוח אל החומר

עד יום חמישי נשלחו על ידינו

24131 ק"ג מלפפונים, 24058 ק"ג קשואים, 51175 פרחי וורדים

22031 ק"ג + קרטונים ליצוא חצילים.

 

 

במשק

בורדים: בניית החממה נסתיימה סוף סוף. פרחי הגל הראשון נפסלו ליצוא. ה'בקרה' סובלת כנראה מקור, וב'סופר מיסטר' של קמחון שעדיין לא התגברו עליו. קוטפים כ-3000 פרחים ליום.

בתמרים: גמרו למיין את הפרי. נשארו כשבעה טון לעבוד נוסף למחירה מקומית. במטע החלו בעבודות עונתיות לקראת הפרי של השנה הבאה.

בכרם: תתחיל הזמירה בסוף החודש.

בבית ההארחה: נסתיימה עונת הסתו, בה היו 19 מחזורים, 15 מהם מלאים

בצמ"כ: הדי 8 עובד כרגיל. השופל עובד בקק"ל בסלילת דרך בשעלבים. הוזמנו חומרים לבניית כף לאבן מתוך מגמה לעבוד במחצבה בסדום. בינתיים הופסקה העבודה באותה מחצבה. לא ברור איך יתפתחו הענינים. האוטוקר החדש הגיע והורכב. כעת מרכיבים לו ארגז. האוטוקר הישן ימסר כנראה בימים הקרובים.

 

בגן הירק

עגבניות: נסתיימה שתילת עגבניות אביב בטרסות 1-2, 3,4. כל השטח כוסה בפלסטיק.

חצילים: קוטפים כמויות גדולות. פגור בקטיף נגרם בגלל מחסור בכח אדם.

מלפפוני סתו: השטח נמצא בגמר הקטיף. איכות הפרי נמוכה.

מלפפוני אביב: השטח מתפתח כראוי.

קשואים: הקטיף נמצא בעצומו בחלקה שנזרעה ראשונה, אך עברנו כבר את השיא.

פלפל: כל השטח נשתל, כוסה בפלסטיק ומתפתח יפה.

שעועית: השטח משובש בעשבים.

גדולי מים: רוב השטח נזרע מלפפונים. בשתי בריכות נשתלו עגבניות, וכן נשתלו לנסיון צפורנים ותות שדה.

 

השבוע נשלחו לחו"ל כ-600 ק"ג חצילים. האריזה ליצוא אינה מסובכת. נדרש פרי יפהבעל איכות מעולה ושלושה-ארבעה ימי עבודה לטון אריזה.

התמורה- 850 ל"י לטון בלוד כדאית בתקופה זו, והיצוא ימשך.

 

בועדת המשק

1.      החלט לרשת את מטע התמרים הרצוף בצנורות 'פלסים' בשיטת ההשקאה החצי קבועה.

2.      הפרדס ירושת באותה שיטה.

3.      נדונה הצעה לקבל על עצמנו את אריזת התמרים של נאות הככר בימי עבודה שלנו. ההצעה נדחתה מתוך חשש שלא נוכל להעמיד כח אדם לרשות משימה זו.

 

במזכירות (10/1/66)

נחל צאלים: בזמן האחרון נכנס לפעולה בענין הרעיון להקים ישוב בנחל צאלים. יהודה אלמוג, יהודה שוסטר (מאגף הנוער והנח"ל) והסוכנות היהודית לוחצים כיום על הקמת הישוב בזמן הקרוב. עין גדי מצידה דורשת להפעיל את כל הגורמים ומצוי כל האפשרויות למציאת מים לקראת הקמת הישוב בנחל צאלים.

 

דרך הממון הכספי של פעולות ו. תרבות

נערך דיון במזכירות עם נציגי ועדת התרבות בקשר לפעולות הועדה הקשורות בהוצאת כספים. נמסר על מקורות מימון שונים לועדה כגון הוה"פ של ההסתדרות, האחוד, משרד החינוך והמועצה האזורית. כמו כן סוכם על שתוף פעולה הדוק יותר בין הועדה והגזבר בכל הקשור בהוצאת כספים.

המזכירות שבה והדגישה את ההחלטה, שכוחה יפה גם לגבי עבודת יתר הועדות: למרות שלכל ועדה אושר תקציב בתכנית המשק, מוטל על הועדה לבחון כל הוצאה והוצאה לחוד ולהעביר הודעה על כך לגזבר או לועדת משק אם הסכום גבוה במיוחד.

 

באסיפה (8/1/66)

החברה הכלכלית:

 ענין החברה אושר עקרונית לפני כשנה. ההצעה היא שיהיו ארבעה שותפים בחברה: מפעלי ים המלח, עין יהב, עין גדי והמועצה האזורית. כל השותפים מלבד המועצה יקבלו 26 אחוז. אם לא תצטרף עין יהב לשותפות יחולקו האחוזים השמורים להבין עין גדי למועצה.

החברה תפעל עם הון ראשוני של 100.000 ל"י בהשקעה שווה בין השותפים. היא תפעל בתחילה עם ציוד שכור. עין גדי תצטרך להכניס לחברה 37.000 ל"י. המטרה העיקרית של החברה להפעיל את הכלים ככל האפשר באזור שלנו, וביחד עם זה להיות הקבלן של עבודות ולקבל את הרווח הטמון בזה.

ההצעה נתקבלה.

ועדת המשק תחליט מה יהיה אחוז העובדים ביחס לאחוז ההשקעה.

 

ועדת מנויים

נבחרו לועדה: הרצל, יואב ואריק אפיק.

 

מלוח התכניות של ועדת תרבות

29/1- עלייה למצדה

5/2-    נטיעות ט"ו בשבט

12/2- העליה לגלעד של גיורא

11/2- טיול להור ההר

 

לכל מאן דבעי:

לדוד וייס יש אשור מן המזכירות שהוא מגדל זקן.

 

חסיה יצאה לקורס של החברה להגנת הטבע, המיועד להכשרת מדריכים בשמורות וטבע ובבתי ספר שדה. היא תעבוד בבית ספר שדה של עין גדי.

 

חנהל'ה היתה בהשתלמות גננות, ויעל ש. יצאה לשבועיים השתלמות בגיל הרך. צופיה היתה בהסתכלות בבית העמק בנושא הכתות המצורפות.

 

האוטוקר החדש נמצא בהרצה, ומקווים לראותו בקרוב אצלנו. בינתיים נסע חייקין מספר פעמים על האוטוקר הישן, וכולנו שמחנו שאין גשמים...

 

השופל שלנו עובד ליד לטרון בהכשרת דרכים. בשבוע הבא יחזור לעבוד באזור (בוטל).

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי [מס' 244]

ח' בסיון תשכ"ו   27/5/1966

שבת שלום!

סוף סוף הקיץ ה"אפיק" מתרדמת החרף הארוכה שלו. כשהעם עמל מאור יום עד אור כוכב, נם ה"אפיק" את שנתו.

מאז הופעתו האחרונה של ה"אפיק" זכינו להשיא את: אביבה ודני שפטל, פנינה ודני אפיק

וללדת את: ליאת, הילה, אורי ויעל. הרבה ברכות ומזל טוב להוריהם.

 

עומדים אנו בפני סיום העונה החקלאית, וכבר נשמעים פעמי הקיץ השלו והמתוק.

נתסימה עונת הורדים. בגן ירק עדיין משמיעים החצילים קולות גסיסה אחרונים, ורק הכרם, בו הבציר עדיין בעיצומו, הציל את כבוד חג הביכורים, ומנע ממנו להיות חג העוללות.

אין טוב מחג השבועות לסכום העונה החקלאית, ובעלון היום תמצאו מאמר בנושא זה.

 

זכינו להתעוררות צבורית בענין הצורך בהשכלה גבוהה או משלימה. לקראת השנה הבאה נשלח ששה חברים ללימודים. גם לחברים בבית לא ניתן להגיע לנירונה מלאה בקיץ, כי נכונו לנו קורסים לכלכת יצור ולבעיות האדם והקבוצה, וכן סמינר בבית ספר שדה.

 

עבודת שליחינו בתנועה רבה ונאמנה בהדרכת גרעין "סער" אשר קיים את הכרזת הגרעין במשק. בסוף חודש יולי מתגייסים הכ"קים של "סער", ואילו בנותיו והכ"לים יבואו אלינו עד לגיוסם.

 

בחרנו בעלי תפקידים לשנה הקרובה:

מזכיר-            דודו אברהמי

מרכז משק-     בניס

גזבר-             הרצל

סדרני עבודה- כספי, שפטל.

 

בטלנו את תפקיד מרכז הקניות בעיר, ועבודתו תתבצע ע"י המחסנאי בבית בעזרתו של הגזבר.

מחר תערך בחירת ועדות ומרכזיהן. לקראת בחירות אלה קרא ב"אפיק" היום דו"חות על פעילות הועדות בשנה החולפת.

 

עריכת העלון תבוצע ע"י דודו א. בשלב הראשון בעזרת ליאור.

 

                                                                              להשתמע בעוד שבועיים

 

 

ענפי החקלאות בביצוע

תמרים

השנה חזקה הדעה שהתמרים ענף רווחי, ואפילו בהרכב הזנים הנוכחי שאינו אידאלי המטע יעמוד בתחרות עם גידולי גן הירק. בהמשך הנטיעה נטעו זנים טובים, אשר ישפרו את הרווחיות. בית אריזה עבד בתפוקה מלאה. היבול עמד על 45 טון, וההכנסה 90.000 ל"י (בתכנון 64.000 ל"י).

 

פרדס

הפרדס מהווה גורם בהכנסות וביבול, אך אין יתרון להחזיק אותו בעין גדי. הגיעו ליבול של 20 טון בהכנסה של קרוב ל-9000 ל"י.

 

כרם

אנו נמצאים בעצומה של עונת הבציר. עד עתה נבצרו 9 טון. הטרסות הטובות אינן מתחרות בגן ירק, אך הן מכסות ההוצאות. השנה קימת בעיית צוות עובדים וקביעת זנים מתאימים.

 

ורדים

השנה היתה שנה של למוד הבעיות. המסקנה הראשונית היא שעצם ההשקעה וההקף הוכיחו את עצמם. צריך להמנע להבא מהשקעות מיותרות נוספות.

יבול הפרחים היה 156.000 פרח במחיר כ-33.000 ל"י.

 

גן ירק

החרף היה חם, דבר שהתבטא במחיר וביבולים. מבחינת כח אדם היה וסות במועדי הקטיפים, וחוץ מחלק מהעגבניות הכל נקטף.

הכנסו מספר שכלולים:

קלטרת הגה שבדית, אשר עזרה להיתגבר על בעיות העישביה בגידולי השורה.

קרוניות- אשר הביאו לחסכון בימי עבודה ובמאמץ פיזי והקטינו את הצורך בארגזים.

ההכנסה היתה 315.000 ל"י (בתכנון 268.000 ל"י).

 

מלפפוני סתיו: נסיון של זריעה צפופה הועבר לשטח גדול, דבר שהוכיח את עצמו בהחלט. התקבל יבול של 1 טון לדונם בממוצע עם מחיר טוב.

 

חצילים: הגידול השנה לא היה בעל הצלחה גדולה. היבול היה נמוך- כ-2.4 טון, והמחיר נמוך- 0.75 ל"י לק"ג בממוצע.

יצוא חצילים- יוצאו 4.5 טון ונלמדו בעיות היצוא, אך בצורה שזה מתארגן לא כדאי ליצא.

 

קשואים: יבול של 1.5 טון לדונם במחיר נמוך.

 

מלפפוני אביב: יבול 2.6 טון לדונם. הגידול בהקפו הנוכחי מצדיק את עצמו.

 

פלפל: שנה ראשונה של שטח גדול 10 דונם עם הרבה מועדי שתילה, ויש להתיחס אליו כשטח נסיוני. הגידול סבל קשה מסופה שהורידה את העלווה. הפלפל הגיע ליבול של 1 טון לדונם בממוצע.

 

עגבניות: השנה הגענו ליבולים גבוהים מאד מכמה סיבות:

א.      עונה חמה.

ב.      השטח היה בריא ממחלות ומזיקים.

ג.       טיפול אינטנסיבי.

ד.      קרקע טובה.

שווקנו 2,5 טון. המועצה קנתה מאתנו 1 טון, וחלק אחר של הפרי הלך לאבוד מחסר ימי עבודה, כך שהגיעו ל-4-4.5 טון בממוצע.

 

שעועית: למדנו השנה לא מעט על גידול השעועית בתנאים שלנו. הבעיה העיקרית היא עשבים, ויש צורך לחפש דרכים להדברתם ע"י שמוש בחומרים סלקטיביים. נוסף לכך לבצע את הקטיף בצורה מכאנית. הגענו ל-500 ק"ג לדונם במחיר של 1,5 ל"י לק"ג.

 

 

עורכי ה"אפיק" ראיינו את מרכזי הועדות ושמעו מפיהם סכום על פעולת השנה האחרונה והתחזיות לעתיד. תמצית דבריהם מובאת בזאת.

 

מזכירות

הרכב הועדה 8 חברים. תדירות הישיבות- אחת לשבוע.

סכום הפעולות העקריות של המזכירות:

קליטת הגרעין והדרכתו- טיפול והדרכה במסגרת התנועה, קיום מפגשים במשק והתווית דרכו של הגרעין במסגרת הצבא.

 

קליטת בודדים: התגבשה הדעה שיש צרך לקלוט אנשים במספר ריאלי בהתאם ליכולתנו, ולא להעמיס על החברים בעיות קליטה במדה מופרזת.

 

שכון: הבעיה העומדת כיום על הפרק היא שיפור תנאי הדיור של הרווקים והשמניים. אושרה תכנית בנית 16 הדירות, וכן קימת תקוה שתאושרנה לנו יחידות דיור קטנות, בנות חדר ושרותים, לאנשים צעירים (במקום הצריפים). יש הכרח להתיחס יותר לבעית התאמת הדיור למצב החבר.

 

מבני ילדים: הגענו לנורמליזציה של השכון, אך הענין דורש טפול מתמיד בגלל גידול האוכלוסיה.

 

עזרת קרובים והלואות: יש צורך בדיון מחדש בנושא, עקב סכום ההלואות הגבוה שאליו הגענו, ואשר אינו עומד בשום יחס למשקים אחרים, צעירים או ותיקים.

 

חנוך הציבור: לא מעט נדון הנושא הזה, שהוא בעל חשיבות חברתית רבה ביותר. המדובר הוא בשמירת נקיון הנוי, מצב חדר האכל והמטבח ושאר השרותים.

 

עבודות חוץ: נושא זה הווה בעיה לא קטנה, נוכח העובדה שחברים מספר הביעו את רצונם לצאת לעבודה מחוץ לבית. המזכירות קבעה לה כעקרון שאדם ישלח לעבודה מחוץ לבית בהתאם לאינטרסים של הקבוצה.

 

החברה הכלכלית: אחרי חבלי לידה קשים הוקמה החברה והגיעה למעמד של גוף מוכר, אשר אפשר לתת בו אמון.

 

פתוח חוף ים המלח: נעשים נסיונות להידברות עם החברה לפיתוח חוף ים המלח, כאשר עומד על הפרק פתוח מרחצאות הגפרית. יש ענין בשתוף פעולה רחב יותר בפתוח הארחה ושרותים באזור.

 

לעתיד: קימות שתי נקודות אשר צריכות לבוא כרגע לידי בטוי במזכירות החדשה:

א.      קליטה.

יש הכרח להתבסס על מספר זמניים מוגבל לתקופה ארוכה, ושהיחס המספרי לא יעלה על מחצית ממספר החברים. יש להמנע מקבלת זמניים הבאים לתקופה קצרה. נראה כיום שקליטת בודדים היא הדרך הטובה ביותר להגדלת מספר החברים במשק.

ב.      חנוך הצבור.

הפעולה כאן צריכה להיות בעיקר בארגון צוותים בענפי השרותים במסגרת ענפי השדה, כך שלאדם העובד בענף זה יהיה יחס חם למקום עבודתו כאל כל עבודה אחרת. ע"י כך נשיג יחס חיובי יותר של שאר החברים אל ענפי השרותים.

 

ועדת חברה

הועדה מונה 5 חברים. תדירות ישיבות- אחת לשבועיים.

את עבודת הועדה העסיקו במיוחד שני נושאים אשר הגיעו אצלנו לממדים גדולים ביותר ביחס למשקים אחרים: עזרת הורים וחופשות מיוחדות.

 

עזרת הורים: הכספים המוזרמים לצורך זה הם רבים, ויהיה צורך בבירור המזכירות בנושא נוהל הלואות ותמיכות בהורים. המוצא הנראה לועדה הוא גיבוש גרעין של הורים במשק, אשר ירכז סביבו הורים נוספים, דבר העשוי להביא תועלת למשק ולהורים גם יחד.

 

חופשות מיוחדות: חברים במספר לא קטן מבקשים חופשה מיוחדת, ויש צרך לערוך השואה מספרית עם משקים אחרים, על מנת לקבוע תחומים וסיגים אלמנטריים.

 

לקחים לעתיד: הועדה לא פעלה די הצורך בניסוח תקנונים ועקרונות. יש הכרח לקבוע עקרונות לקראת השנה בנושאים כהבראה, עזיבה, נסיעות לחו"ל והעלאת רמת החיים בכללותה.

 

ועדת משק

מספר חברי הועדה 7. תדירות ישיבות- אחת לשבוע.

ועדת משק עמדה בפני פעילויות משקיות רבות, שאת העיקריות ביניהן נזכיר כאן:

א.      דאגה לביצוע תכנית המשק.

ב.      החלפת ציוד כבד די-8 ואוטוקר.

ג.       מדיניות נסיעות ברכב הקל.

ד.      שנויים אגרוטכניים בחקלאות- כלים חדשים, שנוי שיטת השקיה (תמרים, גן ירק) וכו

ה.     עבודות בנין בשטח הנקודה.

ו.        פתוח בית הבראה- שרותים צמודים ומדרכות.

ז.        

לעתיד

ועדת משק צריכה להתפצל לועדות משנה, כשבכל ועדת משנה כזאת יושבים החברים המגלים ענין רב ביותר בנושא המיוחד, למשל: ועדה לענפי שדה. ועדה זאת תביא את המלצותיה לועדת משק הרחבה. דבר זה יתרום מספר דברים:

א.      ענין יתר של החברים בבעיות

ב.      דיון ראשוני ברמה גבוהה יותר.

ג.       אפשרות הקפת נושאים רבים יותר במשך השבוע.

 

ועדת תרבות

(דברי רכז הועדה)

הבטוי "בתנאים המיוחדים של עין גדי הפך אצלנו כבר למטבע לשוני שמושי ביותר, בעיקר לצרכי ההומור, אך אין ברירה אלא להתיחס אליו במלוא משמעותו בנושא חיי התרבות במשק.

העדר ישובים קבוציים בסביבה ורחוקנו ממרכז עירוני גדול גרמו למגבלות התרבותיות הידועות לכל: קשיים בהבאת אנשים מבחוץ וחוסר של פעילות אזורית כמקובל ברוב המשקים.

חיי התרבות במשק חייבים להיות יותר מלאים ועשירים מכפי שהיו בשנה החולפת, ולצורך זה עלינו לפעול בדרכים הבאות:

א.      בחירת מרכז ועדה נמרץ בעל יזמה, שבכשרו הארגוני יעמוד כראשון במעלה, ולאו דוקא היותו "איש תרבות", היוצר ומבצע בעצמו.

ב.      להרבות בהבאת מרצים ואמנים אלינו, עד כי לא יעבור שבוע ללא הרצאה או מופע, אם לא שניהם גם יחד.

ג.       לגרום להתעוררות בנושא החגים, שלא ענה על הדרישות השנה, ע"י בחירת צוותי חג מבין החברים, צוות לכל חג, זמן רב לפני מועד החג עצמו.

 

אין אנו רואים פסול ב"תרבות הקנויה", כי אחרי הכל רמתם של החברים, וכמובן רמת דרישותיהם, היא הרבה יותר גבוהה מכפי שמסוגלת התרבות החובבנית של חברי המשק לתת. כל זמן שלא הגענו לרמת ארגון ובצוע מקצועית יותר ברמה גבוהה, נעזר בכוחות חוץ במדה רבה.

 

כל האמור לעיל לא בא לשלול את היצירה העצמית. יכולת התרומה של חברים, והם רבים וטובים, המסוגלים לתרם לחיי התרבות, תעמד ביחס ישר לכשרה של הועדה לנער אותם משלותם החיצונית.

יצירת דפוסים מוגדרים לחגיגה וחג תקל על ארגונם של אלה ותהווה שלב ראשון ביצירת מסורת בחיי התרבות.

 

ואחרון אחרון חביב- חובה עלינו להסיר את כל המגבלות הכספיות, העתידות לעמוד כמכשול בדרכה של הועדה. כל השקעה בשטח זה הינה לא רק כדאית אלא הכרחית. לאחר שעלינו על דרך המלך בשטח החומר, מן הראוי שנפנה יותר כוח ומרץ לרוח.

 

ועדת עבודה

הועדה הנוכחית כללה את מרכז הועדה, סדרני העבודה ושלשה חברים נוספים.

מלבד העבודה השוטפת של הסדרנים, הרי רוב פעולת הועדה נעשתה ע"י מרכזה בלבד.

 

עיקר תפקיד הועדה היה ליצור תכנון כוח עבודה לטווח ארוך. לאחר התחלה נמרצת נתקלה הועדה בקשיים, בגלל התנועה הרבה של כוח האדם הזמני במשק, המהווה עדין חלק נכבד מכלל מערך סדור העבודה. שינויים במצבת כוח האדם גרמו להעדר יכולת תכנון ארוך טווח שיהיה בר קימא, כך שהועדה נאלצה לפתור את בעיות התכנון רק לעתיד הקרוב יותר, אך מנעה ככל יכלתה את הוצרות המצב של התגברות רגעית על בעיות העבודה, דבר שהיה מביא את סדור העבודה לידי התדרדרות למבוי סתום.

 

מעוטם של המקרים בהם הובאו בפני הועדה סכסוכים בין חברים לבין סדור העבודה העידו על המשמעת ומוסר העבודה אצלנו.

אם כי נבחרה עתה ועדת כוח אדם, אשר תעסוק בין היתר בתכנון שבוץ חברים לעבודות לתקופה ארוכה מראש, הרי נותר עדין תפקיד פתרון הבעיות האקטואליות בידי הועדה החדשה.

 

הועדה מתריעה בפני האפשרות הקרובה של הוצרות סבוך ללא פתרון בעבודות השרותים בגלל המחסור החמור בגלל המחסור החמור בבחורות במשק, בעיקר עם התוספות ילדים חדשים, כן ירבו. על מוסדות המשק המתאימים לגלות כל יזמה אפשרית להבאת בחורות חדשות אלינו. באותה הזדמנות מעודדת הועדה את רווקי המשק לגלות יותר יזמה אישית.

 

ועדת חינוך

מספר חברי הועדה 4. תדירות הישיבות אחת לשבועיים.

חלק לא קטן מישיבות הועדה תופס ענין "כבוי השרפות" המידיות כמו מציאת מחליפות לטיפולים. ניתן לראות בפעולות הועדה כמה פעולות בעלות השלכה לטווח ארוך.

 

בית ספר- הוחלט שתהיינה כתות מצורפות. כל שנה תפתח כתה א' גנית, וכיתות ב'-ג' מצורפות.

אמוץ ילדים- הצרוף הנ"ל דרש אמוץ ילדים, על מנת להשלים את מספר הילדים החסר לכיתות, ועתה נמצאת הבעיה בטפול.

בעיות עבודה- ענין המחליפות נותר כבעיה בלתי פתורה, היות וחלק מהאמהות אינן רוצות להכנס לעבודה כמחליפות. בעיה זו תלך ותחמיר עם עזיבת 6 מן הבנות הזמניות.

קורסים והשתלמויות- הועדה דואגת כל פעם לשמירת רמה הולמת של המטפלות על ידי שליחתן לימי עיון וקורסים מתאימים.

הלנת תינוקות- נתקבלה ההצעה שתינוקות עד גיל 6 שבועות יהיו בבית הוריהם.

שפור חצרות בתי הילדים- זהו אחד הדברים שלא עמדנו בו. קיים חוסר מיתקנים בחצרות בתי הילדים, אך אין בכוחה של הועדה לפעול בשטח זה.

 

לעתיד- יש לדאוג למכסת מטפלות ומחליפות מלאה לקראת השנה הקרובה, להכין מערך השתלמויות לעובדי החנוך וללבן ביסודיות בעיות הגיך הרך, הגן ובית הספר.

 

ועדת קליטה

הרכב הועדה-שני חברים. תדירות הישיבות שואף לאפס.

עיקר הפעולה קשור בשכון ודיור: מציאת התאמה בין אנשים חדשים הבאים אלינו לצורך דיור בחדר אחד, ופתרון לבעיות האנשים שאינם רוצים לגור בשניים. חוסר השכון יצר מצד קשה לתמרון, עד כי נהגו בשיטת "המטה החמה"- אדם עוזב, ומיד אחר מחליף את מקומו בחדר.

 

לעתיד- יש להעביר הרבה מפעולות הועדה לידיו של המזכיר. דרוש עדיין דיון בחלוקת התפקידים ביניהם. יש לשפר את דרך קליטת החדשים בשטחים שונים:

א.      ועדות. ועדת התרבות אשר תדאג לשיתופם של הזמניים בחיי התרבות במשק, ועדת עבודה שתמצא לזמניים עבודות נוחות להקלטות ולא תשבץ אותם בעבודות שוליות.

ב.      שתוף יתר של כלל החברים בבעיות קליטה, כך שהמעמסה לא תפול על מספר חברים מועט.

ג.       קליטה סלקטיבית. לא להביא אנשים על מנת "לכבות שריפות", אלא לוסת את תנועת האנשים תוך בדיקת התאמתם למשק.

ד.      קליטת משפחות. לנסות ולהביא משפחות צעירות הן ממשקים והן מהעיר.

 

ועדת שרותים

הרכב הועדה- שלשה חברים. תדירות הישיבות- אחת לשבוע- שבועיים.

שפור בשרותים האישיים לחבר: אספקה קטנה קבועה, חלוקת ממתקים וסיגריות באופן סדיר.

מחסן בגדים- החלפת התאים במחסן וברור עם המחסנאית על אבדני ציוד וזכוי החברים. העלאת תקציב לקנית שמלות מוכנות או אפשרות לתפירה פרטית בגלל העדר אפשרות לתפירה במשק.

חדר האכל- תכנון שפוצים בחדר האכל, צביעתו, בנין מדרגות שיש והכנסת וילונות חדשים. נסו למצוא חברה שתקח לידיה את תפקיד האחראית על חדר האכל, אך עדיין לא נמצאה הבחורה המתאימה למשימה.

לעתיד:

א.      תקציב

מכיון שהועדה נתקלה בבעיות תקציביות עם המוסדות המתאימים, יש צורץ להציע מראש תקציב לאשור האסיפה.

ב.      טפול ברוקים.

מעתה תקדיש הועדה תשומת לב לנושא זה, לאחר קבלתו מידי ועדת שכון.

ג.       מחסן בגדים.

הבגדים חיבים לחזור מהמחסן במצב תקין יותר, נקיים ומגוהצים היטב. קים חוסר ידע מספיק במכבסה. יש צורך להחליף את התאים במכבסה, למען שמירה על מצב הכבסים.

ד.      עשון

"איכות במקום כמות". העלאת רמת הסיגריות והפחתה בכמותן בהתאם לצרכי החבר.

ה.     אספקה קטנה

במדה ותתקבל ההצעה, יש לפתח חנות לאספקה קטנה, דבר אשר יביא לסדר ולחסכון רב.

ו.        אחראית על חדר האכל.

לקבוע בחורה כאחראית על חדר האכל וסביבתו, למען הרגשתם הטובה של החברים ולהשגחתה על הציוד הרב הנמצא בו.

 

ועדת שכון

הרכב הועדה- 3 חברים. מספר ישיבות מועט.

הועדה הגיעה לדפוסים קבועים בפעולותיה, ועיקר טפולה השנה היה טפול שגרתי במגורי נשואים, הכנסת ריהוט לרווקים, קנית מקלטי רדיו לרווקים ולזמניים ומתנות לפסח.

 

לעתיד- שפור רמת הדיור של הרווקים.

 

 

ידיעות בקצרה

·         השבוע אנו מארחים במשק מחזור של טירוניות. נקווה לראות רבות מהן במהרה בשל"ת

·         אנו עומדים באמצע ההכנות לקראת חתונת הנריט ודני אליזוב ביום א' הקרוב.

·         יונקי ואבנר נמצאים בשלבי תזוזה למשמר העמק למך שנה אחצ עד סיום למודיה של יונקי.

·         ילדי כנרת סיימו את שנת התבגרותם בעין גדי וחזרו לכנת לקראת גיוסם לצבא. דובי דורי נשאת אצלנו כמזכרת.

·         בקרוב יחסר לנו צחוקה המהדהד של מירה'לה, אשר חוזרת למשמרות לאחר שנת שרות ארוכה.

·         נפרדנו לשלום מלביא ומשרי. נקווה עוד לשוב ולראות את לביא אצלנו.

·         מנדל יצא לעזרת הורים לשלשה חודשים.

·         מספר חברים נמצאים עתה בקורסים: צחי בקורס מטפלות לגיל הרך באורנים, ליאור בקורס ניהול פיננסי ברופין, רוני רז בקורס תפירה בחיפה, ואילה תתכוננת לצאת לקורס בישול בשבוע הבא.

 

ארי-פיק

לא נוכל לסיים בלי לצטט את ארי הלביץ.

עונת הקטיפים בעיצומה, ואלו בסופי השבוע מתקיים קורס לקריאה מהירה.

אמר ארי: יותר טוב לארגן קורס לקטיף מהיר, ואז יהיה לנו זמן לקרוא...

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי [מס' 245]

כ"ב בסיון תשכ"ו   10/6/1966

 

להנריט ואליזוב מזל טוב

שבת שלום!

הערב מארחים אנו את אנשי טיסת ההליקופטרים, ופגישה זו תהיה תודתנו הצנועה לאלה שהיו אלמונים עד היום, ועתה נכירם פנים אל פנים. יקצר המצע מלהשתרע ולתאר את כל אותם שעות ורגעים דרמטיים בהם נזקקנו לשרותם המהיר, שהציל לא אחת חיי אדם.

הנוכל להביע במלה תודה על הצלת חיים? אין צורך להיות סנטימנטליים. נשב ונשמח יחד, נשמע ספורים וצ'יזבטים, ואם נצליח לתרום מעט לקרוב הלבבות בינינו- דיינו.

 

החלו לימודי הקיץ. יושבים חברים מיושבים בדעתם בקורס לכלכת יצור ומתענינים בעקומות. נקווה שמרוב עקומות לא יאבדו את הטעם הטוב.

 

בקרוב תסתים בניתן של שמונה הדירות החדשות. במסגרת התזוזה הגדולה העתידה נשתדל להעלות את ה"ואדי; בלשון אחרת: לחסל את מגורי החברים והזמניים בצריפים.

אין צורך לצחצח חרבות ולמלא את שקיקי הדמעות. אנשי השיבוץ עושים את מלאכתם באמונה.

 

אל קהל קוראי ה"אפיק" הצטרפו בכורי המשק, ילדי כתה ב'. עד עתה זכינו לשמוע מהם רק חידודי ילדות. הפעם נקרא כתבות רציניות על הטיול השנתי. ברכותינו לכתבים הצעירים.

 

                                      ובינתיים- להשתמע בעוד שבועיים.

 

 

הדרכה – ומה הלאה?

השגותיו ולבטיו של מדריך הגרעין

 

רציתי להעלות חלק מהבעיות שנתקלים בהן מדריכי הגרעינים כיום. בעיות חומר הדרכה, נושאים לדיון בפעולות, נסיונות מהכין "להתקיף" את החניך- כל אלה די רחוקים ממחשבות החברים, ומטבע הדברים ימשיכו להעסיק באופן מעשי את העוסקים בהדרכה.

כדאי, לעומת זאת, לשתף את החברים בחלק מן הקשיים שיש להתמודד אתם מחוץ לעניני ההדרכה הטהורים. אחד הגורמים הראשונים המקשים על פעילות סדירה הוא לחץ הלימודים בתיכון שמחמיר והולך ומגיע לשיאו בשמינית. מבחינתנו זוהי התקופה המכרעת להעמדת הגרעין על רגליו מבחינה חברתית, והכשרת מוסדותיו לפעולה על מנת שיהיה מאורגן כהלכה לקראת היציאה לתקופת הנח"ל. עם התקרב סיום שנת הלימודים גובר הלחץ על חבר הגרעין. ההורים לא תמיד מוכנים להשלים עם האפשרות שהבן יצא לדרך ה"עלולה" להסתיים בחיי קיבוץ. פרוש הדבר בשבילם- מעמד כלכלי לא ברור ולא מבוסס. ההורים מקוים (לא כולם כמובן) שהבן או הבת ישלימו לימודיהם הגבוהים ויצעדו לקראת עתיד "בטוח": "קודם תלמד ואח"כ, אם תרצה, תוכל ללכת לקיבוץ". האוירה הכללית בארץ גם היא אינה תורמת לחיזוק רצונו של חבר הגרעין. ברוב המקרים הוא נמנע מויכוח ישיר עם הוריו והסביבה. "גם אנחנו היינו פעם בקיבוץ, אנחנו יודעים מה זה קיבוץ, עוד תתחרט על הזמן שבזבזת"- קשה לנער לעמוד נגד נסיון חיים זה של הוריו. ברור שהוא עושה בסופו של דבר מה שהוא חושב לנכון, אבל בעצמו מלא ספקות. מתהלכת דעה שההולכים לנח"ל יוצאים "לתפוס שלווה, להעביר בקלות תקופת השרות הצבאי, ואין כוונתם רצינית. אין זה מביא ליחס אוהד לצעירים היוצאים לגרעין. אנו יודעים מה המקור ליחס זה – נהירתם ההמונית של מסימי הנח"ל למוסדות להשכלה גבוהה מיד עם סיום השרות ואפילו מוקדם יותר, לפני שסיימו את עיקר הדרך שלמענה בכלל נוצר הנח"ל: "שמירת הגרעינים עד לשלב הסופי-         חיים במשק, מתוך כוונה לנסותם ולהשתלב בהם". חלק גדול מתכנן את לימודיו עוד באמצע תקופת השרות. יש אומרים: החלטנו באופן ברור, אנו רוצים ללכת לקיבוץ, אבל בפרק השרות הצבאי, אנו רוצים להיות בצנחנים, בשייטת, לעסוק באלקטרוניקה או בצילום, למצות את כל יכולתנו בצה"ל. יש מאבק גדול מצידנו להביאם לידי וויתור בתחום זה. אנו מסבירים את החשיבות של כל חבר בשמירת שלמות החברה, אחרת אין סכוי שהגרעין יגיע שלם למטרתו הסופית. ענין השרות בנח"ל מוצנח גם הוא עוזר להרגעת הפייטרים למיניהם. הזכרתי את האוירה השלילית בארץ ביחס לקיבוץ. המדהים הוא שיחס זה בא מתוך חוסר ידיעה, מהתרשמות שטחית או קריאה בעיתונות לא אוהדת.

הנה כמה משאלות תלמידי תיכון, שביעית ושמינית, שאינם חברי גרעינים:

-שמענו שבאחד הקיבוצים שולטים המבוגרים בצעירים ולא נותנים להם להתפתח ולתפוס עמדה בחיים

-יש משקים הגובים דמי כניסה למבקרים.

-מדוע אתם, המטיפים לרמת חיים צנועה , מוכרים את הירקות במחירי ספסרים?

-בני הקיבוצים- בדלנים ויחסנים.

-מהו האתגר בקיבוץ במדינת ישראל בשנת 1966?

-מה פועל הקיבוץ לטוהת המדינה היום?

- במה שונים חברי קיבוצים האוכלים, שותים ומתפרנסים, משאר אזרחים במדינה?

הלך דעות זה מביא מראש להצגת הקיבוץ מתוך עמדה מסנגרת, עמדת של הגנה. זאת משום שלא הצלחנו, בעיקר תנועות הנוער, להגיע אליהם בשלב יותר מוקדם.

 

התחלנו ללמוד בביה"ס התיכון רמלה-לוד במטרה לתגבר את הגרעין הקיים ואולי גם ליצור במקום מסורת של המשך. בשיחות הראשונות בקשו התלמידים לדעת מדוע תנועת הנוער לא הגיעו אליהם. מודע באים בשמינית לארגן לפני הגיוס לנח"ל. ספר אחד: ביקרתי הנוער העובד ברמלה כחניך צעיר. התחיל להתארגן משהו, הושפענו גם מדמות המדריך (יוסי ליאור) והיתה אוירה לפעולה, הנוער היה צמא לזה, יום אחד נעלם הכל בלי המשך.

 

נושא הלימודים הגבוהים תופס מקום אצל חברי הגרעינים. השאלה מהן האפשרויות להתפתחותם האישית במסגרת הקיבוץ מטרידה . בשלב זה אין לדרוש מהם שיוותרו, ולו במחשבה בלבד, בענין זה, רק משום שהם רוצים לחיות בעין גדי, כי עדיין לא נוצר רצון כזה.

 

ומכאן למחשבה בדבר דמות האנשים האמורים להגיע אלינו. אנו מעונינים באנשים שמסוגלים לתרום מיכולתם בכל תחומי החיים בקבוצה. הנוער היום מעונין בלימודים, אינו מסתפק בלימודי התיכון, ויש ללכת לקראתו. הבעיה היא איך להציג את ענין הלימודים. אנחנו לא יודעים איך יפתר הדבר בעין גדי, עם כל הבעיות של תחומי עבודה לאקדמאים, הווצרות של חברת אקדמאים מעל (או מחוץ) לחברה הקיימת.

 

לדעתי יש לעודד לימודים גבוהים כנושא להתפתחות אישית, בכל שטח שמענין את החבר. מגמה כללית של לימודיו עם מטרה ברורה להמשיך בתחום זה כמקום עבודה קבוע, לאורך שנים מסוכנת ופסולה. הסכנה היא בניתוק מחיי הקיבוץ ובפער אפשרי ברמת החיים. אפשר גם לומר בעדינות שקיים לעיתים קשר בין הרצון ללמוד ובין השאיפה לעבודה קלה יחסית. אינני בא להאשים את כל השואפים ללימודים בכוונה זו, אבל הדברים קיימים.

יש לאפשר במידת היכולת עיסוק בשטח ההתמחות האקדמי, אולם צריך לשמור על מחזוריות מסוימת, לנסות אולי לקבע תקופה מוגדרת מראש ומועד חזה לחיים בתחומי המשק. תיווצרנה אפשרויות ליותר חברים להגיע לעבודה במקצוע שנרכש.

 

איני רואה אפשרות לקיום לקיבוץ שחלקו האחד יעסק בעבודה אקדמאית ובועה, וחלקו השני יעמיס על כתפיו את בצוע העבודות היום יומיות ההכרחיות בענפים ובשרותים. כך יש להסביר את הענין גם לחברי הגרעינים.

 

                                                                       דרור

 

בלי קשר למדריכים וחניכים:

ואלה שלשת פרשיות המכוניות בשבועיים האחרונים:

א.      "כרמל"

ב.      "כרמל"

ג.       כרמל

 

בשעה טובה ומוצלחת יצאו ילדי כתה ב' לטיול שנתי. חוויות הילדים מובאות ככתבן וכלשונן. נשבח את התלמידים על נכונותם לכתוב ל"אפיק" ונלמד מהם.

 

ביקור ביקב בראשון לציון

עירית:

את היקב בקרנו בראשית הטיול. קבלה אותנו מדריכה שבסבירה לנו על היקב. היא ספרה לנו שלפני 83 שנים בנו אותו, ואת האבנים לבנין הביאו מירושלים. יש שם מסחטות שסוחטות 40 טון (!) של ענבים לשעה. את הענבים הסחוטים מעבירים לחביות. את החביות עושים מומחים, ואת העץ לא דופקים אלא שמים טבעות מיוחדות מעץ ודופקים אותן בלי ברזלים ומסמרים. היין נמצא לפחות 3 שנים, ואם רוצים שהיין יהיה יותר טוב צריך להחזיק אותו יותר שנים.

בסוף הבקור כבדו אותנו ביין היקב של ראשון לציון.

 

גרסה שניה, לשם השואה, אודות הבקור ביקב בראשון לציון – אופיר:

מעין גדי נסענו ישר ליקב בראשון לציון. קבלה אותנו חברה שהסבירה לנו. נכנסנו למרתף. במרתף חשוך וקר. ספרו לנו שאת היקב חפרו לפני 83 שנים, ואת האבנים הביאו מירושלים. במרתף ראינו בריכות גדולות מלאות יין. את היין מעבירים מהבריכות לחביות עץ גדולות. בחביות העץ צריך לשמור אותם 3 שנים. ספרו לנו שיש להם מסחטות שסוחטות 40 טון לשעה. בסוף הבקור נתנו לנו לשתות יין.

 

טיול שנתי של כתה ב'- בקור בקרקס

דפנה:

אחר הצהרים נסענו לקרקס. ראינו שם כל מיני דברים יפים. אני אספר לכם על הדברים האלה:

דובים נסעו על סקטים, ופתאום הדב הלבן נשך את המאלפת שלו ברגל וקרע לה את הגרב.

ראינו משחק כדורגל של כלבים. קבוצת כלבים אחת היתה לבושה אדום-לבן, והשניה כחול-לבן. במקום כדור הם שחקו בבלון. היה מוקיון מצחיק שהצחיק אותנו כל הזמן.

הקרקס היה יפה מאוד.

 

שיט על הירקון

 

יובל:

הגענו לירקון, עלינו לסירת מנוע ושטנו על הירקון. המלח הסביר לנו שהירקון קבל מימיו מראש העין, אבל מכיון שאת המים המתוקים צריך בנגב הפסיקו להזרים אותם לירקון.

היום הירקון מלוח, מפני שמזרימים אליו מי ים מתחנת החשמל רידינג. מליחות המים גורמת להרס העצים בסביבה. רואים שרשים חשופים ועצים שנפלו למים.

כאשר שטים על הירקון נדמה ששטים על הים בגלל ריחו החריף של המלח.

 

ביקור במגדל שלום

יאיר:

בתחילה בקרנו בכלבו שלום במחלקת צעצועים. אחר כך עלינו במעלית למיצפה. במיצפה ראינו את כל תל אביב, את יפו וגם 3 מטוסי נורדים מתכוננים להצניח צנחנים. אחר כך ירדנו במעלית למטה. למטה יש מדרגות נוסעות. אנחנו שחקנו בהם- עלינו וירדנו בהם בלי סוף.

בקור בשדה התעופה של לוד

שחר:

נסענו לשדה התעופה של לוד. עלינו על המרפסת, ראינו מטוס פוגה ממריא.

אחר כך נסענו לבאר שבע ואכלנו במוריס.

אחר כך מסענו לעין גדי.

 

 

 

באסיפה

באסיפה מים 28/5 נסתים הדיון על מבנה המזכירות והועדות ונערכו הבחירות.

סוכם כי ועדת משק תמנה גם להבא שבעה חברים, והמזכירות 8 חברים. אושר עקרונית כי מרכז ו. חנוך ומרכז ו. כוח אדם יהיו חברי מזכירות בתוקף תפקידם. תוצאות ההצבעה לחברי מזכירות, חברי ועדות ומא"ז מופיעות בעמוד הבא.

 

באספה מיום 4/6:

 

-אושרה חופשה מיוחדת לנסיעה לחו"ל לעמוס אלון למשך 36 יום.

 

-סוכם כי הטיול השנתי למחצית חברי הקבוץ, אשר לא השתתפו בטיול בשנה שעברה, יערך לאזור אילת באמצע חודש יוני.

 

-נידונה בקשתו של קים, התייר האנגלי, להתקבל לחברות במשק, לאחר דיון ארוך על אפשרויות שילובו של בן עם זר בחיי המשק והבעיות העתידות לצמוח מכך. נתקבלה החלטה עקרונית כי קבלתו של קים למועמדות וכן כל אפשרות דומה שניתקל בה בעתיד תתקים בהליכים רגילים, כפי שנהוג לגבי כל אדם אחר.

 

במזכירות

בישיבת המזכירות מיום 3/6 נדונו הנושאים הבאים:

 

-הצעת אריה שחל שהמשק ידון במימון לימודים לחברי גרעינים חדשים ההולכים ללמוד לאחר שחרורם מהצבא. עקר הצעתו הוא מימון לימודיהם כנגד חתימה על חוזה מתאים, מבלי שיהיו חברי משק או שיחשב להם זמן הלימוד כוותק בקבוצה. המזכירות החליטה להעביר את הנושא לדיון בו. חברה עם ו. השתלמויות בישיבה פתוחה, בה ישתתפו כל החברים שהבעיה קרובה להם.

 

-דיון על חבר הכשרה צעירה שלקח מכונית ללא רשות וגרם לה נזק רב. המזכירות החליטה להרחיקו מהמשק למשך חדשיים, עד לגיוס הגרעין לצבא.

 

-דו"ח מפי הגזבר על הטפול הנעשה בהבאת אחות. אם כי אין עדיין סיכומים מוגמרים, הרי קים סכוי סביר כי תוך זמן קצר תגיע אלינו אחות.

 

-הועבר לו. חברה דיון עקרוני על עובדי חוץ, כמה שנים ברציפות מאשרת להם הקבוצה לעבוד מחוץ לבית.

 

בענפים

גן ירק:

עם סיום העונה בגן נעשות עתה עבודות פרוק הקשתות (של מנהרות הפלסטיק) ומערכות ההשקאה התת קרקעית. השטחים עוברים דסקוס וחריש, וכן דישון לצורך פירוק שאריות החומר האורגני.

סכומי יבולים והכנסות מירקות אביב:

חצילים     150,4 טון    91,900 ל"י

עגבניות      124 טון    60,500 ל"י

תירס       38,7   טון    17,600 ל"י

פלפל       9,8     טון    15,500 ל"י

 

כרם:

נסתיים הבציר. נבצרו 11 טון פרי.

 

תמרים:

נסתימה הקשירה. מוכן שטח לנטיעת 70 שתילי חיאני.

 

ורדים:

עוסקים בניקוי מערכות השקאה תת קרקעית. נעשים נסיונות לנקוי טפטפות ע"י אויר דחוס בלחץ גבוה. כן מתבצע גיזום השיחים.

 

נוי:

החלה שתילת דשא ליד הכתה וליד בית ההבראה. מישרים שטח ליד בית הילדים החדש להכנת מדשאה. הדשאים מקבלים עתה שתי השקאות בשבוע בגלל חום הקיץ.

 

 

הרכב ועדות (מאי 1966-1967)

 

מזכירות: מזכיר, מרכז משק, גזבר, מרכז ו. חנוך, מרכז ו. כוח אדם, יואב, יצחק קרקעי, שפטל.

 

ועדת משק: מרכז משק, גזבר, גדעון כרמל, ליאור, דן קב, הלל, בכקה.

 

ועדת כוח אדם:  אריק אפיק, יואב, הלל, רכז עבודה, יו"ר ו. השתלמויות.

 

ועדת תרבות: שיש, דרור סנדלון, שרהל'ה, עמיגיא, שלמה אברמסון.

 

ועדת עבודה: יגאל, חנן, איתן ו. (סדרן וסדרנית עבודה).

 

ועדת חברה: מזכיר, מאיר, שמיר, עמוס ג. טוסיה.

 

ועדת חינוך: גרימי, רותי ל. שרה ב. יצחק קרקעי, חנינה.

 

ועדת שכון: יורם אגמון, אמל'ה, נחמה.

 

ועדת שרותים: שרה ב. שרה אגמון, דוצי.

 

ועדת קליטה: אלי רון, אליזוב, רחל אורן.

 

ועדת ספורט: מאיר רון, חנן.

 

ועדת קשר: כלילה, מרים ב. דן ואלה.

 

ועדת בטיחות: מנו, ארי הלביץ.

 

ועדת בריאות: יוכבד, שושו, איתן ו.

 

מא"ז: גדעון הדס

 

 

סימפונית האהבה

(שיר חתונתם של הנרייט ודני אליזוב)

הנעימה: אם תלך לריו

 

מה תאהב הנרייט?

בעולם סתם כך לשוטט.

זה מוזר שלפתע

על קיבוצניק היא מתה

אך זו האמת.

 

פזמון:

צלילי אהבתם יוצרים סימפוניה

תשמע איזה "הורמוניה"

ואם הגברת

לפתע "מתקררת"

אז מקהלה מדברת

לה אומרת: ויו לה פרנס!

תני לגבר שנס.

 

אם תשאל את הבת

אי נולדה? אז תוך רגע קט

היא תשיב: קזבלנקה

אבל דני לא שמם ק-

-צוץ, כי זה "דרום צרפת".

 

פזמון

 

הנרייט, כך אומרים,

למדנית, קראנית ספרים.

רק חשבון מתמטי

בשבילה פרובלמטי

היא שונאת מספרים...

 

פזמון

 

אליזוב התענה

כשחלה הוא לאחרונה.

חם, נמרץ ואנרגי

אך בכל זאת אלרגי

למקרה חתונה.

 

פזמון:

אהבתם בתוף ובמצלתיים

מכה בעוז בינתיים

ללא כל דיסוננס.

ואם "על אמת"

הגברת מחוממת

אז מקהלת החמד

מזמרת: ויו לה פרנס!

כבר נתת לו שנס.

 

 

בועדות

ועדת משק:

לאחר שהועלתה לעזור למשק בחיסול הצריפים של בית ההבראה ומעבר למבנים קשיחים, הוחלט להזמין במסגרת התכנון הכולל של שטח הנקודה גם תכנית למקום בית ההבראה עם הצעה למודל הבניה המתוכנן.

 

הוחלט להכניס שפורים במבנה הקיים בבריכות הגפרית: הוספת סככת המתנה ושרותים בסגנון הבניה הנוכחי בגבולות השקעה של 10,000 ל"י.

 

דו"ח מלא של ישיבות ועדת משק נמצא דרך קבע במועדון.

 

 

ועדת תרבות:

 תחזית פעולות לעתיד הקרוב:

15/6 – הרצאת פרופ' טור על ממצאי הבדיקות שנערכו כאן בשנה שעברה.

18/6-21/6 – טיול שנתי לאילת וסביבתה.

25/6-2/7 – שני מחזורי סמינר בבי"ס שדה.

1/7 – "רשימותיו של מטורף" בבצוע מישה אשרוב.

 

ידיעות בקצרה

הגיעו למשק לשל"ת:

שלש בנות לאחר טירונות: זהבה, נאוה וניצה. בן חניתה אמיר רונן.

נקבל את פניהם בברכת ברוכים הבאים.

 

בפגישה עם מסימי שביעית תיכון רמלה-לוד השתתפו מטעם המשק מדריכי הגרעין וכן אריה שחל ודן ואלה.

 

הגיע גנרטור חדש בשכירות מ"מקורות".

 

קו החשמל סדום-עין גדי כבר נראה באופק. ישיבת כל הגופים הנוגעים בדבר הגיעה לסיכומים סופיים בדיון הכספי.

 

שני כלבים שברו רגלים, שלשה כלבים הפחידו מבריאות, 53 כלבים לכלכו את המדרכה.

 

 

לא לאניני טעם

דרורה (בארוחת צהרים לאחר שבוע שמירת לילה):

כל יום כבד, כבד כבר יוצא לי מהאף.

אינדיק: ואני פשוט חשבתי שיש לך נזלת.

 

מספר המופרעים שהתגלגלו לעין גדי בשבועיים האחרונים עלה על הממוצע.

אומר ארי: עין גדי קיבוץ נמוך. תמיד הביוב זורם למטה.

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי [מס' 246]

ז' בתמוז תשכ"ו   24/6/1966

 

שבת שלום!

עומדים אנו בפני שבוע הסמינרים בבית ספר שדה. לכאורה יש מקום לתמיהה רבה: מה לנו, תושבי המקום מזה שנים, לצאת ללמד ולהכיר את נאת עין גדי. הרי חיים אנו את חיי המקום ונהירים לנו שביליו ! ולא כך הוא. מלבד קבוצה מסוימת של חברים המתענינים במיוחד בנעשה סביבנו, רוב החברים רחוקים מטבע האזור ומאורחותיו. היתכן כי יחיו אנשים במקום אשר כזה ולא יפקחו לראות את היופי העצום הטמון במקום? תלמידים ומבוגרים מכל הארץ באים לכאן לחזות בפלא בגדול, ללמד ולהתרשם, ופיהם מלא הלל.

הגיע העת שנכס זה יהיה מנת חלקם של כלנו, ואהבת המקום יחד עם הרצון לחיות חיי משק הם שיקנו את אופי ליינו כאן.

כולנו שותפים לתקוה כי הסמינרים השבוע יהוו פתח גם להכרת גודל מפעלו של בי"ס שדה. לאחר שנים של מתיחות מסוימת בית המשק לביה"ס באה עתה העת לחדש את שתוף הפעולה בינינו, שתוף שאינו על בסיס כלכלי בלבד, אלא מתוך הכרה והבנה. בקרוב נשב באסיפת חברים יחד עם אנשי בית הספר ונשוחח על פעולות העבר והתכניות המשותפות לעתיד. אם תהווה העזרה ההדדית ולא התחרות את הקו המנחה של פעולותינו, ניווכח עד מהרה כי יהא בכך משום ברכה לשני הצדדים גם יחד.

בינתיים- סמינר נעים לנו, וחן חן למדריכים על נכונותם הרבה.

 

                                להשתמע בעוד שבועיים.

 

למועצה האזורית "תמר"

במלאת לה 10 שנים

ברכת התקדמות ופיתוח

מהאחות הבכירה עין גדי

(בת עשר וחצי)

 

 

הוי מגיעי בבית בבית... (מאמר סטטיסטי)

לאחר שנה דחוקה מאד בשכון, שנת צפיפות בחדרים אוי נעימויות לאי-אלו אנשים, הושלמו הדירות החדשות, ונדמה כי נוכל לנשום לרווחה. אני רוצה להזהיר מפני שמחה טרם זמנה ומפני התרווחות יתר.

קיימת ביניו הדרישה להקצאת דירות לדיירים בודדים, ביחוד בין רווקי גרעין "צורים" (הנמצאים כ-3 שנים בעין גדי) ובין מספר בנות רווקות.

בחינה סטטיסטית של מצב השכון לאחר אכלוסן של 8 הדירות החדשות מוכיחה שאל לנו להחפז, שכן הרווחה עוד מאתנו והלאה.

 

את המספרים המובאים מטה בססתי על מספר הנחות:

1.      ישנם מספר חברים שלגבי שבוצם כדיירים בודדים אין כמעט ויכוח.

2.      בסוף יולי או בתחילת אוגוסט יבואו לעין גדע כ-25 בנות ו"כף למדים" מגרעין "סער" למשך כחדשיים. מכיוון שמספרם המדוייק וחלוקתם לבנים ובנות אינם ידועים לי, הנחתי שיוקצו להם 7 חדרים.

3.      את מספר החדרים בהם יגורו יותר מרווק(ה) אחד חישבתי על פי המצב הקיים, תוך הנחה שחדרים אחדים יתפנו עם עזיבת תושבים זמניים אחדים. (השחרור מן הצבא של המצורפים לגרעין "ערוגות", תם תקופת שנת שרות ושל"ת וכו'). קנה מידה לחלוקת מספר האנשים היה 2 או 3 דיירים בחדר (שוב- עפ"י המצב הקיים ובהתחשב עם בעיות שבוץ צפויות).

4.      ישנה כוונה לא לאכלס עוד את צריפי ה"ואדי" בתושבים לזמן ארוך.

5.      לקחתי בחשבון ששתי דירות משפחה (של שליטא ושל אילון) תאוכלסנה ע"י דייר אחד לדירה בתקופת שהותן של המשפחות בחוץ.

 

פוט מצב השכון במספרים"

18 בתי מגורים קשיחים - 4 דירות בבית =72 דירות בבתים קשיחים

מינוס 5 דירות שאינן למגורים (2 חדרי מועדון, חדר אורחים, 2 טפולים בקומת קרקע של בית 16)=67 דירות למגורים.

מינוס 37 דירות למשפחות=30 דירות לרווקים

מינוס 10 דירות לרווקים בודדים (ראה הנחה ראשונה למעלה9=20 דירות נותרות

מינוס 7 דירות לגרעין "סער=13 דירות לתמרון.

מינוס 11 דירות מרובות דיירים (רווקים) =2

מינוס 2 לרווקי גרעין "צורים" =9

!!!!?!?!?!?!?

 

אני משער שכל יודע חשבון אלמנטרי ידע להסיק את המסקנות מטור מספרים זה, המתאר את הצפוי בתקופה הקרובה.

 

לא לקחתי בחשבון שום צרכים נוספים בדירות, צפויים או לא צפויים (נסתם גידול באוכלוסיה; אפשרות של מגורי נהג "אגד" בעל משפחה אצלנו; אפשרות של בוא אחות בעלת משפחה ועוד ועוד...).

 

אני מאחל לבעלי התפקידים הנוגעים בדבר שידעו להתפתל ולהתלבט עם בעיות השבוץ בדירות ולפתור אותן בדרך הטובה ביותר. לנו- לאנשים "מן השורה"- לא נותר אלא להקל עליהם עד כמה שנוכל.

 

                                                              דן ואלה

 

קבלת שבת

קבלת השבת אצלנו הפכה משך השנים ממסורת למוסד כמעט מקודש, שעם של מיעוט הגיוון שבו, היתה בו תמיד איזו חגיגיות והתעלות, ואם כל אחד אהב את ערב השבת הרי לא מעט מזה היה שייך לישיבה המשותפת לפני הארוחה, לשירה, לקידוש ואפילו לפרק התנ"ך, גם אם פחות משנתנה תשומת הלב לתכנו, היא ניתנה למקריא ולטיב הקריאה.

 

לי היתה ההכרות הראשונה עם עין גדי דרך קבלת השבת, והרבה רשמים טובים היו בי אז. עתה אולי גס מעט הלב בכל זה בגלל השיגרה; היא אויבתה הגדולה ביותר של כל מסורת. אך כאשר מתארח אצל מי מאתנו מישהו, הלה חש עדין מעט מן היחוד שבטכס זה.

 

אלא שבזמן האחרון הפכה הישיבה המשותפת בעקר לחויה עסקית: אפשרות מצוינת לתפוס כל אחד כדי "לגמור ענינים" (עובדה המנוצלת היטב גם בטלפון). הזמן הנוח לסידור העבודה של מחרת, ההזדמנות לעיין ב"אגרת" ובשאר עתונים, וכו' וכו', עד כי אותם חברים שלגביהם נשארה המסורת מוסד מקודש חשו קושי להמשיך.

 

כדי לתת למסורת תנופה נוספת התכנסו לפני שבוע מספר חברים מעונינים יחד עם ועדת תרבות כדי לדון בנושא. הדעה הכללית היתה שיש להמשיך בקבלת השבת באותה מסגרת ובאותה הרוח, כאשר כל שינוי יביא אך לגיוון.

סוכמו מספר נקודות לידיעת החברים:

·         מספר השירים יגדל ע"י לימוד בעונגי שבת ובמסגרת מקהלה.

·         מספר השירים יצומצם ל-4-5 שירים בלבד.

·         יעשה נסיון לחדש מסורת נוספת שכמעט נשתכחה והיא ללוות את החמה המסתלקת בפסנתר.

·         מידי פעם יוקרא קטע נוסף מהאגדה או שיר קצר.

·         ינסו לשתף יותר את יושבי השולחנות הצדדיים בטכס ע"י הדלקת נרות גם בחלקים אלה.

·         התחלת שירה בשעה 8:00 בדיוק ופניה למאחרים לא להכנס בזמן השיר האחרון ובזמן ההקראות.

 

ולבסוף הצע טכנית אך לא פחות חשובה והיא לנתק את הטלפון לת"א בין שמונה ל-8:15.

 

ולסיכום: ספק אם היה טעם לכפות על הציבור דבר שאין הוא מעונין בו, אך הידיעה שרוב רובם של החברים רוצה בהמשך המסורת היא שתסייע ביד אלה הטורחים לקיימה.

 

                                                                                         שיש

 

 

לאירגונה מחדש של התקליטיה

מספר מודעות בנושא זה בזמן האחרון הביאו לידיעת החברים שאכן יש כוונה לשפר את מצבה של התקליטיה, ובעיקר לשפר את "דרך הארץ" שבין אדם לתקליטי הציבור.

התקליטיה שלנו נוסדה לפני שנים מספר ובעזרת מתנות, ובחלק לא מבוטל מתקציבי ועדת התרבות נרכשו תקליטים רבים, אשר מרביתם באיכות מעולה. בעייתה הראשונית של תקליטיה בקיבוץ היא ענין הרכבה מבחינת תוכן התקליטים וסוגיהם, כי הטעמים הם רבים ומגוונים, ולפעמים מנוגדים זה לזה, וקשה להשביע במלואו את רצונו של כל אחד מהצדדים המעונינים.

התקליטיה שלנו מכילה ברובה חומר מוסיקלי כבד, ואולי כבד מדי, כי האזנה לרביעית מיתרים או לשירת זמר(ת) יחיד(ה) משך כ-40 דקות דורשת דרגת ענין מסוימת וכושר האזנה מינימלי הכרחי, שכן אחרת אין בכך משום הנאה או חינות להרגל לשמיעת מוסיקה לאותם אנשים שמעונינים במוסיקה טובה אך לא הורגלו בשמיעת יצירות בהרכבים כה קשים ודורשי ריכוז. בעיה זו ננסה לפתור ע"י איזון בחומר המוסיקלי שירכש בעתיד ושיהיה יותר פופולרי (מהבחינה החיובית של המילה), אם כי נשתדל שלא יפול ברמתו האיכותית מהקיים בתקליטיה. כן ננסה להשלים את החסר מבחינת שירי עם, פולקלור עמים, מוסיקה טרום קלסית ומוסיקה קלה משובחת.

 

בעיה שניה וחמורה מאד היא חוסר שמירה מספקת של התקליטים. אולי היה נושא זה לזרא לחברים, אך מי שמעונין לראות תוצאות חוסר שמירה זה, לסור נא לתקליטיה ויראה כמה דברים עוצרי נשימה המעידים על כמה פונקציות לא מוסיקליות ביותר שמלאו תקליטים אלה בחייהם הקצרים. קרוב לוודאי שאין בכוחן של מלים בעלון לשנות גישה, או יותר נכון- חוסר גישה, אך כאחד האמצעים משתמשים אנו גם במילות הסבר ומקוים שיהיה בכך משהו לשפור המצב.

 

ובאשר לארגונה מחדש של התקליטיה ננקטו הצעדים הבאים:

א התקליטיה תעבר למועדון ותאוכסן בתנאים של רווחה הנקיון.

 

ב נערכה בדיקה על פני כל התקליטים, סומנו כל השריטות והחריצים שיש על כל תקליט, ובכך ניתן יהיה לבקר כל החזרת תקליטים ולראות את מידת שמירת התקליטים. ידוע לנו שיש בשיטה זאת משום סירבול מסוים של ההחלפה, אך לנסות צריכים (שיטה זאת קימת בהרבה ספריות ציבוריות ויעילותה אינה מוטלת בספק). לגבי נקיטת אמצעים לשורטי התקליטים המועדים, הוחלט בינתים לא לקבוע עונשים חריפים כמו צינוק או גילוח השער, ויסתפקו בהסברה ואזהרה ועד הפסקת ההחלפה לפחות לפרק זמן ידוע. תקליט שיאבד החבר- יחויב החבר בדמי תקליט זה במלואם.

 

ג בעיה נוספת היא בעית אחזקת פטיפונים. אי לכך יערך רישום משוער של שעות האזנה לכל חבר המחליף בתקליטיה, ואחרי מספר שעות קבוע יצטרך החבר להחליף מחט בפטיפון, כי מחט הרוסה הינה גורם ישיר להרס תקליט.

 

ד שיטת ההחלפה תהיה מעתה כדלהלן:

בזמן ההחלפה ימצאו במקום כמה קטלוגים מודפסים של כל התקליטים בתקליטיה. החבר מסמן על ניר מספר תקליטים שהוא מעונין בהם, ואת התקליטים האלה הוא מחפש בכרטסת אשר בה נמצאים רק כרטיסי התקליטים הנמצאים באותו יום בתקליטיה. את הכרטיסים שמצא הוא נוסר למחליף, וזה נותן לו את התקליטים, רושם את ההחלפה באותו כרטיס של התקליט ושם את הכרטיס בקופסה נפרדת.

היתרונות של שיטה זו הם בכך שלחפש תקליטים יכולים כמה אנשים בבת אחת, כי יש כמה קטלוגים, נחסכת עבודה רבה באותו יום, וכן נחסכת עבודת רישום כי הרישום הוא יחיד- בכרטיסית התקליט ולא בכרטיסיה שמית נוספת של המחליפים.

 

ה החלפת התקליטים תעשה לסרוגין ע"י שני אנשים- איתן ו. ומני- שיהיו גם אחראים לכל הנעשה בשטח זה.

 

ו לכל תקליט הוכנס דף מפורט ובו הוראות טפול בתקליט ובפטפון, והחברים מתבקשים לנהוג לפי הוראות אלה.

 

קיצורם של דברים- קצת רצון טוב וטיפול הולם בתקליט ונוכל לאחל לעצמנו בלשון "קול ישראל" האזנה נעימה.

                                                                      התקליטאים

 

 

מספיחי הטיול לאילת:

ש. איך מתרבים קפודי ים?

ת. בזהירות!

 

 

בועדת משק

ורדים:

נדונו בעיות הענף. נתבקשה הצעת מהנדס לשיפור החממה, לאחר שנתגלו בעיות אוורור ויציבות הפלסטיק.

אושרה תכנית נסיונות בענף. את הנסיונות יבצע ליאור בהדרכת ד"ר הלוי מהפקולטה לחקלאות.

 

השקעת סחף:

הקק"ל מעונינת שנה לערוך נסיונות בהשקעת סחף. סוכם כי יש להתחיל בחלקה הסמוכה לגדה הדרומית של נחל ערוגות, בין הכביש לים, וכן בחלקה אחרי הרודס. הצפת החלקות תעשה באמצעות משאבה.

 

למודי נהיגה:

לפי המלצות ועדת עבודה הוחלט להגיש לבחינות נהיגה למכונית פרטית את: עזרא, מאיר, ארי ויוסי ק. ולמשאית את בכקה, משה אשל ואלי.

בצוע הלימודים: פעמיים בשבוע עם סיום העבודה תעלה מכונית מהמשק עם הלומדים. כל לומד לקבל שני שעורים באותו יום.

 

 

ידיעות בקצרה

נסתיים המחזור האחרון של בית ההארחה, ועתה דומיה בצריפים למשך חודשיים, מלבד הלמות פטישי השפוץ וקולות הדשא המשתרש ברינה.

 

איציק נווה סיים תקופה בת חצי שנה אצלנו. נקווה לשוב לראותו לקראת העונה הבאה.

 

יעל שהם חזרה ממשמר העמק לאחר שעזרה שם לקליטתה המהירה של מירב בחברת ילדים חדשים.

 

בקרה אצלנו ועדת הכלכלה של הכנסת. לאחר שיחה עם בעלי התפקידים במשק ושמיעת סקירה מפיהם, התרשמו חברי הועדה מן העובדה שיש עדין מקומות בארץ בהם לא פונים אליהם בתחינות ובבקשות, אלא מספרים להם על מעשים והצלחות.

 

מטיילי אילת שבו בשלום ומלעיטים את הצבור בספורי הרפתקאות, נסים ונפלאות.

 

פגישת גומלין אצל טייסי ההליקופטרים בבסיסם תערך ב-29-30/7. תכננו חופשותיכם בהתאם.

 

 

הדרכה – ומה הלאה?

תגובה לרשימה בשם זה מן ה"אפיק" שעבר

דרור פתח רשימתו בציינו את חוסר הענין הטבעי של החברים בבעיות ההדרכה המעשיות כביכול, במה שנקרא "חומר ההדרכה, נושאים לדיון בפעולות" וכו'. לכאורה "חומר ההדרכה" הוא בטוי של עצם הדבר אותו רוצים להעביר לחניך (נקרא לאותו הדבר מטרת החינוך), ומאידך הוא אמצעי להקנות אותו. לכן מובן ש"חומר ההדרכה" הוא כביכול בבואה נאמנה של המטרה החינוכית, וכשאנו עוסקים בחברי גרעין ובתנועת הנוער שלנו, אותה מטרה היא יצירת דמות קבוצניק מסוימת החי אורח חיים מסוים.

 

 

השאלה ששאלתי למקרא דבריו הראשונים של דרור היתה" אם זה כך, אם אמנם "חומר ההדרכה" אינו אלא "גברת קבוץ" בשנוי אדרת (לצורך העבודה החינוכית)- למה הניתוק והריחוק בין השתיים?

השאלה הזאת דחפה אותי אל הנסיון לברר את מערכת היחסים בין הקבוצניק בפועל לקבוצניק בכח- זה שעומד אולי להצטרף למשק.

ראשית נסיתי לראות אם ניתן ללמוד מן האחד על השני. האם נוכל לדעת ע"י בחינת "חומר ההדרכה" מהי דמות האדם הטוב בעינינו, איזה מן קבוצניק אנו רוצים?

אפשר לסכם זאת בקצור: החנוך האידיאי לקבוץ הניתן לחבר התנועה מציג את הקבוץ כספירה עליונה יותר, כאורח חיים נכון יותר. חבר תנועה ה"מגשים" ועובר לחיות בקבוץ אינו נחשב כמחליף מקום מגורים סתם, אלא כמתעלה לרמה אנושית גבוהה יותר...

 

לפני שנחתום על דמות הקבוץ והקבוצניק שנצטירה לנו בשיחות הקודמות, כדאי לזכור ש"חומר ההדרכה", שהוא התגלמות החינוך האידיאי, איננו האמצעי החינוכי היחיד. ישנו אמצעי חינוכי שכוחו גדול לדעתי הרבה מונים מ"חומר ההדרכה", והוא הדוגמה המעשית (ובמאמר מוסגר: לא זו בלבד שהשפעתה לעצוב הדמות הסופית חזקה יותר, היא נראית לי גם מוסרית יותר: "זכותו" של מישהו להקנות לאחר דברים שאינו מגשימם הלכה למעשה או אינו מאמין בהם בעצמו, מוטלת בספק).

 

מה אומרת לנו איפה הדוגמה? מה היא המטרה הנשקפת מן האמצעי החנוכי הזה? איזה מן קבוץ וקיבוצניק מציגים אנו לראווה?

(מכיוון שהיריעה רחבה רחבה בחרתי להתרכז בכמה מן העובדות והשאלות שהביא דרור ברשימתו. איני חושב שהמסקנות הנובעות מהן היו משתנות אילו התבססתי על עובדות ושאלות מתוך יריעת חיי הקבוץ).

 

דרור שואל בשם חניכיו: "במה שונים חברי הקיבוצים האוכלים, שותים ומתפרנסים, משאר אזרחים במדינה?"

אני משער שהתגובה המילולית המצויה בפי רוב החברים מבטאת היטב את מאוויהם ואת חיי היום יום שלהם: "לא שונים במאומה וגם לא רוצים להיות שונים!". לא אידיאולוגיה ולא ציונות הם המשכנעים אותנו לחיות כך או אחרת. פשוט טוב לנו. בדיוק כפי שכל אזרח במדינה ובעולם שואף לחיות כך שיהיה לו טוב. שום רעיון נעלה לא יחזיק מישהו פה משתרד הנוחיות לה הוא מצפה מתחת למינימום מסוים- בדיוק כמו שבכל מקום אחר הולך האדם בעקבות נוחיותו (המתגלמת בעבודה נוחה, משכורת גבוהה יותר, דיור נעים בשכנות טובה, אפשרות בדור וכו' וכו').

אני חושב שהצגת השאלה הצמודה לשאלה הקודמת "מה פועל הקבוץ לטובה המדינה" היא מיותרת. לפחות אין היא תופסת מקום בהווי החיים שלנו ובמחשבותינו.

 

מספרים שפעם היה שוני בין העירוני לקיבוצניק. סגנון חייו היה אחר (דובר על פשטות, כפריות וכיוצא בזה). העלו על נס ערכים מסוימים שהכתיבו את מעשיו ומחדליו(יושר, התנדבות, שוויון וכו'). לפעמים עוד מתגלה מישהו המנסה להתעטף באצטלות כאלו, אך גם הוא הולך ונעלם. היום סגנון החיים מועתק ממרכזי הערים (אני מדגיש: מרכזיהן ולא שוליהן!). הקיבוצניק נוהג במיטב הדרכים והשיטות של בן העיר המצליח (מדובר בבעלי התפקידים- בקני מידה גדולים, ועל כל אחד מאתנו בזוטות).

 

דרור מקונן על ש"האוירה הכללית בארץ (כלפי הקבוץ) גם היא איננה תורמת לחזוק רצונו של חבר הגרעין ותולה את סיבתה ב"חוסר ידיעה, התרשמות שטחית או קריאה בעתונות לא אוהדת". מענין שהבקורת המופנית כלפי הקבוץ מבפנים מיוסדת הרבה פעמים על אותם הלכי רוח שמחוץ לקבוץ ועל הכמיהה למה שיש בחוץ. האם אין אכזבותיהם של עוזבי משקים נוצרות לא מעט על פי קנה מידה של העיר? ואותה בקורת ואותן אכזבות הרי הן של מי שיודע את הקבוץ היטב היטב! הלא ספרת דרור, שביצירת אוירה שלילית כלפי הקבוץ רב חלקם של אותם הורים המשננים לבנם: "גם אנחנו היינו פעם בקבוץ... עוד תתחרט...".

 

ענין הלמודים יכול להיות דוגמה להליכת הקבוץ בעקבות העיר הוא הופך לדוגמה קלסית לחוסר הסתירה בין שתי נקודות המבט: עם ההליכה שלנו לקראת טשטוש סדר החשיבות והזמנים של הלמודים הגבוהים לצד השתלבות ועבודה במשק (עוד אזכיר את זה). נכון ציטט דרור את רוב ההורים: "קודם תלמד, ואחר כך, אם תרצה, תוכל ללכת לקיבוץ גם בינינו כבר מתחילים לחשוב כך.

 

כשאני חוזר אל השאלה הראשונה: מה יחודו של הקבוץ? אני מבין אני מבין את אלה הנאלצים להיסוג לעמדות הגנה כשהם מציגים את הקבוץ. יחודו של הקבוץ למעשה פוחת והולך, בעוד שלרבים מאתנו קשה לותר על גאותו. היומרה להיות מיוחדים (הקשורה מעט גם בטובות הנאה) צולעת-מפגרת אחרי המצב לאמיתו.

 

דרך אגב: זוהי בדיוק הסיבה לחוסר הקשר והענין בין הקבוצניק כפי שהוא למעשה לקבוצניק כשליח ושליחותו. כאן מתחילה להתגלות התשובה לשאלה שהביאה אותי לרעיון הזה. "חומר ההדרכה" איננו בבואה נאמנה למוצר החינוכי המוגמר (תסלחו לי על גסות הבטוי). היה מי שאמר שקודם נוצר המעשה ורק אחר כך הצידוק לו, האידאולוגיה. ומכיוון ש"חומר ההדרכה" הוא תוצאת המעשה, והמעשה- חיי הקיבוץ- אינו שוקט על שמריו, מובן שנוצר פגור ורחוק.

 

אם כך- "חומר ההדרכה" אינו מיצג עוד את עניננו. אך מהו בעצם עניננו? מה אנו דורשים מ"חברים, חדשים? ראשית, שיהיו פה, שיגורו פה (בשלב ראשון מתכוונים להם גופא, ובשלב הבא לזה שיוסיפו לאוכלוסית המשק גם את משפחתם, ילדיהם. שנית: שיתנו את חלקם לפתרון בעיות לוח העבודה.

בחינה נוספת של שתי הדרישות הללו מביאה אותי למסקנה שהן אחת: אין הראשונה, מתמלאת בלי השניה, ולפיכך נדמה שהאדם מענין אותנו בעיקר בעצם נוכחותו בעין גדי כמעט רק בזה. כל שאר הדברים השייכים לו ומרכיבים אותו- טפלים או משניים בחשיבותם.

 

בעיקר פוחת הענין שלנו בתכונותיו החברתיות של האדם, הן קובעות פחות ופחות, כי מגמת עיצובה של עין גדי פונה יותר ויותר אל הבסיס האינדיבידואלי, פחות אל הבסיס החברתי.

האם עוד מוזר מדוע מגיעים אנו אל האנשים רק לקראת גיוסם לצבא (הם שאלו מדוע), כשאפשרות הבאתם למשק נראית מוחשית?

דרור חרד ל"שמירת הגרעינים עד לשלב הסופי- חיים במשק, תוך כוונה לנסותם ולהשתלב בהם", אך משקלה פוחת והולך בשקולי הקליטה. מה מוכיח זאת יותר מהצעתו של ארי שחל לממון למודי צעירים עוד לפני דרכם על סף עין גדי?(ואם תוגשם: מה חפץ עוד בנח"ל, בגרעינים, בתנועת הנוער בכלל?).

 

עתה אנו "עם הפנים לחבר", אל היחיד, אל השבעת רצונו הפרטי, אל מלוי דרישותיו האישיות.

כל זאת למדתי מתוך הדוגמה האישית שניתנה לי ע"י חברי עין גדי וממשיכה להנתן לבאים כאן אחרי.

עכשו נשאר להחליט אם כך באמת אנו רוצים שיהיו אנשי עין גדי וצורת חייהם. אם כן- אנו יכולים להיות שלמים עם עצמנו ועם הדוגמה שאנו נותנים. אם אם ישנה איזו סתירה בין מה שאנו מאמינים שהוא נכון וטוב למה שאנו מציגים לעיני החדשים, זה מקרוב באו, זה מחייב מסקנות מעשיות מאד לגבי עצמנו, וטובה שעה אחת קודם.

 

נזכור: משבי רוח קלים כבר הביאו את הסנוניות הראשונות. ה"סער" עצו יבוא עוד נעט, ועמו הלהקה כולה!

 

                                                                                   דן ואלה

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי [מס' 247]

כ"ז בתמוז תשכ"ו   15/7/66

 

לטוסיה והלל

ברכת מזל טוב להולדת תמר

כן תרבינה

 

שבת שלום!

לפני הרבה שנים, בפרהיסטוריה, עמד גרעין "שדמות" בפני החלטה גורלית: להיות או לא להיות הגרעין הראשון היורד לעין גדי. אז היו ימים אחרים, וחברי הגרעין כנסו את הוריהם יחדיו על מנת לשמוע מפיהם מה דעתם על רצון הבנים ללכת לארץ גזרה. וברוח הימים ההם (לפני עשר שנים) גמרו ההורים אומר לחזק את ידי ילדיהם למען ילכו בדרכם החדשה, יתמידו ויהיו אור לנוער.

מאז זרמו מים רבים בעריג'ה. כיום מעמידים צעירי "סער" את הוריהם בפני עובדה מוגמרת: אנחנו לעין גדי. וההורים, המתארחים בביתנו כאן הערב, ניצבים בפני חשש כפול: לא די שהילדים עוזבים את הבית הטוב ויוצאים לעבודת הצבא, ומי יודע בידי איזה מפקדים חסרי לב נפול יפלו, אלא מצהירים הם כי החליטו ללכת אל ארץ לא נודעת, והלב חרד וחושש.

 

הורים יקרים! היום רואים אתם כי עין גדי היא בית לחיות בו ככל הבתים, אם לא למעלה מזה, וריחוקה אינו אלא קפיצת דרך מן הכרך הגדול, וגם אי שם במדבר אנשים חיים ונושמים ושמחים. התיצבו בצד ילדיכם, ראו כי הם בידים נאמנות, חזקו אף אתם ואמצו את ידיהם, ויהי ביתם ביתנו גם ביתכם

 

 

במזכירות

בישיבת המזכירות מיום 34/6 הועלו בעיות כח אדם לשנה הבאה. התחזית הקימת היא 90 חברים+20 זמניים. במצב זה קיים חוסר של 150 ימי עבודה לחדש חוץ מגן הירק. כדי לקים תכנית משק אלמנטרית עם גן ירק יש צורך ב-130 איש במשק, כלומר 20 זמניים נוספים, ובנוסף לכך תיירים בעונות הבוערות. סוכם כי יש לזמן ישיבה עם ו. כוח אדם של האחוד כדי לקבל הצעות לפתרון המצב.

 

נדונו בעיות השכון במשק. הגיעו למסקנה שעם סיום בנית שמונה יחידות הדיור המשפחתיות הנמצאות עתה בבניה, ועם בנית 10 דירות רווקים במסגרת החלפת צריפים בישובי ספר, יהי במשק מקום מגורים הולם ל-150 איש, דבר הפותר את שאלת מגורי גרעין "סער" לאחר שנת ההכשרה ומאפשר דיור בחדר לבד לכל הרווקים הותיקים.

 

בישיבה מיום 25/6 נדונה שאלת היחסים בין המשק לבין בי"ס שדה ואכסנית הנוער.

הועלו הצעות לשתוף פעולה בי"ס שדה. כן הובעה הצעה שהמשק ידון בהקמת "כפר גנים"- דירות להשכרה לעידוד המתרחצים במעינות הגפרית, שיבנו בסמוך למסעדה שתוקם על ידינו. ההצעה, כפי שלובנה בו. משק, תועלה מחר באסיפה.

 

בישיבה מיום7/7 הועלתה הצעת סדור העבודה כי יש הפרזה במכסות העבודה בטיפולים בקיץ. המזכירות העבירה את הדיון בנושא לגות המרכב ממרכזי ו. עבודה וו. חנוך, סדרן עבודה ומרכזת בתי ילדים.

הוצע שוב לבטל את תפקיד סדרנית העבודה. סוכם להעביר לו. עבודה הצעה שהמטפות יערכו ביניהן סדור פנימי, כל חודש ע"י בחורה אחרת. על כל יתר ענפי העבודה יוכל הסדרן להשתלט בכוחות עצמו.

 

 

באסיפה

באסיפה מיום 2/7 אושר בואה של תהילה להחליף את יוכבד כאחות.

 

אושרה נסיעת ירח דבש לחו"ל להנרייט ולדני אליזוב, תוך קבלת הצעה שהגזבר ינסה להסדיר הקדמת מועד נסיעתם או החלפת כרטיסי האניה בכרטיסי טיסה.

 

נערכה שיחה על הצעת אריה שחל למימון לימודים לחברי גרעינים צעירים. ההצעה הועברה לאחר דיון ארוך לישיבה משותפת של ו. השתלמויות וו. חברה.

 

 

באסיפה מיום 9/7 הועלו לדיון ראשוני שני סעיפי ו. משק: האחד- ללכת לקראת גדול בצל בקנה מדה גדול עם מיכון רב במשבצת קרקע מחוץ לעין גדי. השני- ההצעה לבית הארחה נוסף (כמפורט לעיל בדו"ח המזכירות).

שני הסעיפים יועלו שנית לאסיפה בצורה מוגמרת.

אושרה יציאתה של חנה'לה [קב] לחצי שנה לבימת הקבוץ.

 

נמסר דו"ח מצב כוח אדם, והוזכרה הצעת ו. כוח אדם של האחוד להבאת נוער גרמני למשך חצי שנה. האסיפה הביעה דעתה ברוב קולות להוריד את ההצעה לפני הדיון בה.

 

מאחר שרבו השנה הנוסעים לחו"ל, הועלתה הצעת ו. חברה להגביל נסיעה לאירופה לתקופה של חודשיים ולארצות רחוקות יותר (באם מפליגים ולא טסים)- מקסימום חודשיים וחצי.

נתקבלה הסתייגות האומרת שכל המבצע טיולו בתחום החודשיים יולי-אוגוסט יוכל לצאת לשלושה חודשים לכל יבשת שהיא.

 

אושרה סופית תכנית בנית המטבח של חדר האוכל החדש. סוכם לבנות מטבח עם רמפה מערבית ולהסתיר את הרמפה ממדרכת בית הילדים ע"י קיר חוצץ, שמרחקו לפחות 4 מ' מהמדרכה. התכנית שאושרה מאפשרת הרחבת המטבח בעתיד ללא בעיות טכניות מסובכות.

 

 

סכום ימי העיון והסיור בבי"ס שדה והרהורים לעתיד

 

ציוץ צפור נשמע, קשב ודומיה בין המסיירים. הנה רואים אנו צפור המאכילה את אפרוחיה, ומולה צפור טרף הדורסת סנונית.

שבילי עקבות על הדרך- סימני חיים מהלילה: שועל, צבוע, דרבן ועוד.

השתדלתי לערוך את הסיורים תוך המחשת השדה והטבע והדגשת עולם החיים העשיר והמגוון- החי והצומח, וכך היה גם בהרצאותינו. הסיור הגיאולוגי של הר סדום היה פתיחה או סיום בלימוד בנושא בסיסי לעולם החיים- הכרת הסלע והאקלים.

 

 

אודה- היה טוב משצפיתי. חששתי מהציניות והשגרתיות הגדולה" מה יש לנו עוד ללמוד כאן בעין גדי?" "מי מכיר את הסביב יותר טוב מהיושבים כאן?" ובכל זאת שנקלט הגרעין הראשון, ונקלט היטב.

חברים שמזמן לא יצאו משגרת השדה או בית הילדים, המשרד או המסגריה, יצאו קצת ללמוד ולהכיר, והרגשתי ענין ושנוי מהיום הראשון ועד האחרון. חבל שאחדים החסירו חלק, משום שארבעת הימים האלה היוו שלמות אחת.

אני מקוה כי נמשיך בדרך זו גם בעונות אחרות ובנושאים אחרים, לאלה שהשתתפו ולאלה שלא יכלו להשתתף.

 

בי"ס שדה בעין גדי הוא גוף מוזר בו צוות של כמה בודדים מתמידים ואנשים מתחלפים. גוף שאינו קבוץ, מושב או כל צורה מוכרת אחרת, ובכל זאת משפחות חיות כאן.

אנו נסינו ליצור ערך חשוב ועצום במתכונת לימודי ידיעת הארץ בבתי הספר. במקום ללמד כל אזורי הארץ בכתה בשעור "מולדת" לצאת ולהכיר ולאהוב את ה"מולדת" במקומה, תוך לימוד וחויה. שנוי זה לא היה קל לעיכול למשרד החנוך ולבתי הספר.

כיום הנערים המסימים את בית הספר התיכון מכירים את הארץ מן הספרים בלבד. אין קשר בתי אמצעי לארץ- וזה מתגלה בצבא ובחיי האזרח. נסתיימה תקופת הפלמ"ח וההתנדבות.

כל זאת אנו מנסים לשנות, וכמובן לא נעשה זאת ביום או בשבוע ולא בעין גדי בלבד. אך כבר קמו בעקבותינו בתי ספר שדה נוספים בארץ. משרד החנוך הקים מחלקה מיוחדת וממליץ על יציאה לסמינרים קצרים בכל הארץ, ואנו רואים כי זה נושא פרי: עשרות ומאות נערות ונערים פונים אלינו להתנדבות לעזרה בעבודה, וכן פונים לגרעינים של בתי ספר שדה.

אין אנו רוצים ואין אנו מסוגלים להחזיק כל זאת לבדנו. אנו צוות אנשים קטן בתנאים-לא-תנאים, והבעיות הכלכליות חמורות מאד, כי הנקודה הקטנה יחסית מצריכה הרבה עובדים במקום.

רק שתוף פעולה ממשי וכנה עם המשק יכול לתת לשני הצדדים תועלת רבה. עד היום קשה היה לדבר על כל במשק. הציניות הראשונית כסתה על הערכים החיוביים והתועלת ההדדית. נדמה לי שהיום התבגרנו קצת מכל הבחינות.

 

הנני רואה חמש נקודות לישוב בין המשק וביה"ס:

1.      תוספת משפחות לחיי קבע באזור. עתה גם המשק מכיר בזאת.

2.      הקנית הערך המיוחד של עין גדי- הטבע, הנוף וההיסטוריה, לא רק לנו אלא לכל ילדי ישראל, לאהבת המדבר והישוב בו. דבר זה יסייע לנו במשותף להבאת דור צעיר להמשך ההתישבות במקום, הן כגרעינים משותפים והן כמשפחות.

3.      שמירת עין גדי , אתריה ונחליה, החי והצומח, השטח החקלאי של ועבר ושל ההווה מפני הרס המטילים. עלינו ליצור הכרה לשמירה של כל אלה אצל המטיילים, שילכו וירבו משנה לשנה, ולא לומר להם- אל תגיעו לכאן.

4.      שתוף חברי המשק בעבודת ביה"ס, בהדרכה בשמורה ובשרותי המקום, הן כענף כלכלי והן כפתרון מקום עבודה לחברים נוספים.

5.      פתוח האזור, כך שיהנו מרוחיותו הכלכלית תושבי המקום ולא אנשי החוץ.

6.       

אינני מאמין שכיום יכול המשק לקחת על עצמו לבדו משימות אלה, בגלל בעיות כוח אדם ויכולת השתלטות על הנושא. הגיע הזמן שלא רק הרווח יהיה הנושא היחידי המענין. הגיע הזמן להשתחרר מ"אנחנו הראשונים והיודעים, והשטח רק שלנו", ולהכנס ברצינות לענין המשותף, דבר שיקדם בתנופה את שני הצדדים גם יחד.

 

                                                                     לוי [יהב] – ביה"ס שדה

 

 

ידיעות בקצרה

החלו ההכנות לקראת החתונות הקרובות ב23/8. לשם גוון וכדי להזכיר את חויות העשור תערך מסיבת החתונה באמפיתיאטרון.

 

עובדי הדי-8 והשופל עלו הגלילה לעבודות הכשרת קרקע, ועתה הם נושמים מלבד אבק גם אויר פסגות. כנראה שיעבדו שם עד הסתו.

 

נסתים קורס כלכלת יצור, ובוגריו כבר משוחחים שיחת חולין במילים מסובכות. האגדה מספרת ששני עובדי גן ירק נראו רודפים בשדה אחרי פונקצית יצור.

 

הח' ולטר אופיר, מרכז ו. כח אדם של האחוד, היה אצלנו לשיחה בנושא הכנה לקראת ישיבת מרכז האחוד. כמו כן לובנו בעיות קבלת נוער מעירות פתוח במסגרת הכשרה צעירה כפתרון לבעית כח העבודה במשק. לצערנו השתתפו בשיחה מספר מועט של חברים.

 

החל קורס להגנת הצומח לעובדי הענפים החקלאיים. עד עתה התקיימו הרצאות מפי ד"ר הרפז על אנטמולוגיה וד"ר משנה הורביץ על הדברת עשבים. בשלב ב' ילמדו על הכרת מחלות, מזיקים, חמרי הדברה ואגרוטכניקה של רסוס.

 

הלל החל בלמודיו, ובתור שעור ראשון הגדיל את המשפחה.

 

רוני רז סיימה קורס תפירה.

 

גרעין "סער" מתגיס ב-24/7, והמדריכים דרור ודודו מסיימים את עבודתם בתנועה.

 

בשבוע הבא יוצאים ילדי הכתה לקיטנה בגשר הזיו יחד עם ילדי כנרת. אם יהיה זה לרצון ההורים, יובאו הילדים מהקיטנה בשבת 28/7 בבוקר למפגש עם טיסת ההליקופטרים.

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי [מס' 248]

י"ט באב תשכ"ו   5/8/1966

 

שבת שלום!

ערב ראשון עם בנות גרעין "סער". ראשית פרי עמלם של מדריכינו במשך השנה האחרונה נראה עתה במלוא הדרו, שנאמר: "פרי הלולים". וככל בנות גרעין נאמנות הריהן מזדהות עם בני הגרעין המגינים על המולדת; כיוון שטירונינו מבלים לילותיהם בריצה או במסדרים נוספים, הרי העזר כנגדם אינו יכול לישון בשעות טרופות אלו. אי לכך נמצאות בנות "סער" (ומארחיהן) בשעות הקטנות של הלילה בבריכה או על הדשאים יחד עם כלי הזמר..

 

קשה קליטתו של גרעין בקיץ, עם אפשרויות העבודה המוגבלות ועם כל ההשלכות שיש לעובדה זו על קליטה חברתית.

בנות "סער" עמלות בעקר בקטיף הלימונים שהחל בפרדס ובשפור הנוי, כולל שתילת דשאים חדשים. על מנת להשתלט גם על עבודות התמרים, יגיע היום מחנה עבודה זוטא בן 7 נערים.

עם הראשית הגדידה בשבוע הבא נדע כי התחילה אצלנו השנה החקלאית.

 

על ורדים ואנשים

 

עומדות כיום בפני ענף הורדים מספר בעיות כבדות משקל, ויש להעלותן בפני הצבור, על מנת שידעו החברים מה נעשה בענף, מלבד הבאת פרחים מדי פעם לחדר האכל.

הוקמה חממה גדולה, ותפקידה לסיע בגדול ורדים מטיב מעולה, המתאים ליצוא. ואם נקח בחשבון את העובדה שכל פגימה או כתם זעיר פוסלים את הורד ליצוא, הרי המלאכה אינה קלה כלל וכלל.

בסיורנו בחממות ורדים במרכז הארץ לפני כחדש ימים ראינו כי ברוב החממות מגיעים 80%-90% מכלל הפרחים לרמת יצוא, ואלו אצלנו נע עדין האחוז בין 30 ל-40, אך בשנה הבאה יעלה בודאי אחוז הפרחים הטובים.

 

בעיות החממה:

חממה מוקמת בדרך כלל על מנת ליצור בתוכה תנאי מיקרו-אקלים מסוימים המתאימים לגידול הנמצא בה, ואלו אצלנו תוכננה והוקמה החממה בעיקר כשובר רוח המגן על הגידול, מבלי להביא בחשבון גורמים אקלימיים.

הקבלן שבנה אצלנו את החממה היה בלתי מנוסה. אי לכך נעשו בבניתה שגיאות גסות: יציבות החממה מוטלת בספק, ואין בטחון שתעמד במספר השנים שהוקצב לה, בהתחשב ברוחות העזות; לא נלקחה בחשבון שאלת האוורור בחממה, דבר שאצלנו יש לו חשיבות ראשונה במעלה; העמודים התומכים את הגג ניצבים במרכז השבילים, דבר המקשה על העבודה במעברים אלו; הגג של שתי החממות נבנה בשפוע אחיד, בלי להתחשב בשפוע הקרקע, כך שבנקודה מסוימת גובה הגג מהקרקע 1.70 מ' בלבד, ובנקודה זו גבוהים השיחים מן הגג; הכסוי הפלסטי של החממה אינו מחזיק מעמד ברוי, כפי שראינו בחרף זה.

עם שלל הבעיות הנזכרות פנינו למחלקת הבניה של הקבוץ הארצי, וקבלנו מהם הצעת פתרון לבעית האוורור ולבעית הכסוי. כמובן כרוך הדבר בהוצאת כספים נוספת, דבר שהיה נחסך לו הוקדש יתר מחשבה לפני הבניה.

 

ההשקאה בחממה:

כל הקרקע בחממה רושתה במערכת השקאה תת קרקעית, ועתה כ-40% מן המערכת סתומים. אין אפשרות להוציא את צנורות ההשקאה מבלי לגרם נזק רב לשיחים, וניקוים בתוך האדמה כרוך בקשיים רבים. עתה משקים בהמטרה עילית, אך מתעוררת במלוא חומרתה בעית הנקוז: אין כל סדורי נקוז בחממה, כי הרי תוכננה להשקאה תת קרקעית, וההנחה היתה שמערכת זו תא תסתם לעד. לא נראית לנו אפשרות לפתרון מושלם לבעית הנקוז.

 

בעית כוח האדם:

רעיון הכמת והגדלת צוות העובדים נתבסס על בואו של גרעין "ערוגות". החממה אמנם הוקמה, אך גרעין "ערוגות" פרח ברובו לכל רוח. בעית הבעיות היא החזקת צוות קבוע, כי בלי ששה-שבעה אנשים שיוכלו להתמיד כמה עונות ולנצל את הנסיון והידע המצטברים, לא נוכל להקים ענף ורדים ראוי לשמו. עם כוחות עבודה זמניים קשה יהיה להעלות את הענף על המסילה, ויש לתת את הדעת על כך בתכנוני העבודה.

 

התפתחות נוספת:

אנו עומדים בפני בנית בית אריזה לורדים. לפי אומדן כמות היבול לשנה הבאה (נקוה שלא נתבדה) ברור מראש כי אי אפשר יהיה למין ולארז את הורדים בצורה שהדבר נעשה בשנה שעברה, כלומר- מיון בשדה לאחר הקטיף והעלאת הפרחים הארוזים לבית הקרור. מכיון שמצפים אנו לכמות של 250,000פרח, יעשו המיון והאריזה למעלה בבית האריזה החדש שיהיה צמוד לחדר הקרור, בעזרת מכונה שתבנה בבית ותגביר את הספק המיון. לחממה נכניס מערפלים להעלאת הלחות עד למדה הדרושה לורד ומאיידי גפרית חשמליים לפתרון בעית הקמחון. נסיונות בורדים יערכו השנה בקנה מדה גדול, על מנת למצא דרכי גדול חדשות.

 

                                                                       שלמה

 

 

לאחר הקרנת "לחיות את חייה" (חיי יצאנית)

ומשהו על הגל החדש

 

הגל החדש הצרפתי נולד מתוך כתביו של ירחון מבקר הקולנוע "קאייה די סינמה", כשרובו מורכב מאנשים צעירים, אשר בקורתם היתה קטלנית ונוקבת ביותר, בעקר נגד הסרטים ההוליוודיים אשר תכליתם מסחרית גרידא, ותקציביהם מגיעים לסכומים אסטרונומיים (המציאות היא כי יותר אנשים משתוקקים לראות את עיניו הכחולות של פול ניומן מאשר ללכת לסרטיו ה"מתוסבכים" של ברגמן). התיצבו כנגדם וטענו: בקורתכם חריפה, הבה ונראה מה אתם מסוגלים לעשות. אמרו ועשו. כך נוצרו סרטים בתקציבים דלים, סרטים החודרים לעמקי נפשו של האדם, לבטיו וחיפושיו. סרטי הגל החדש הם סרטים יפים, פיוטיים, ובמלה אחת- אמנותיים. סרטים אשר לעגו לכל מסכמות הקולנוע עד לאותה תקופה, וכל במאי הגישם בסגנונו המיוחד.

 

באשר לסרט "לחיות את חייה"- מציג לפנינו גודאר את דמותה של ננה קרינה (אשתו לשעבר), ואנו חשים את אהבתו העזה לדיוקן זה וביחוד לפניה. ננה איננה יצאנית רגילה. היא משוחחת עם הזקן על פילוסופיה ובהבנה מלאה. זוהי דמות שבאמצעותה אומר גודאר, כי החיים הם כר ניסויים, וכל אדם בוחר לו בדרכו שלו. דרכה של ננה- הזנות. וכאן מתחילה היא לחיות את חייה.

כשהיא גומרת את תפקידה היא מתה (בסוף הסרט). זה מקביל לסיפור שננה שומעת מפי אהובה על הצייר שצייר את אהובתו, וכשהוא מסיים הוא נוכח לדעת שהיא נפטרה.בעיניו של גודאר הדבר הממשי היחיד הוא המות. כל היתר הוא הבל הבלים.

 

לא כל צופה יכול להזדהות אתו, אך אפשר לקבל את רעיונותיו כשהם מוגשים בצורה כה נפלאה וכה כנה.

 

                                                                                   אינדיק

 

 

באסיפה

נערכה השלמת בחירות ועדות.

נבחרו לפי הצעת ו. מינויים:

לועדת כוח אדם – ליאור

לועדת קליטה – איתן ו.

לועדת נקודה – גרימי, אלי רון, יצחק

 

הועלה פעם נוספת נושא סדרנית העבודה. הועלתה הצעה שכיון שתפקידה העיקרי של סדרנית העבודה הוא סידור עבודת בחורות לטיפולים, מן הראוי לערך תורנית חודשית בין המטפלות לסדור עבודה פנימי.

ההצעה נפלה ברוב קולות, והוחלט להמשיך בנוהג הקים של בחירת סדרנית עבודה.

 

הועלתה עקרונית השאלה האם עין גדי הולכת לקראת הקמת פרויקט ארוח שיכלול מסעדה גדולה וחדרים להשכרה בסביבתה.

לאחר דיון ארוך אושרה ההצעה ברוב קולות, והוחלט כי ענין מיקום התכנית יועלה לדיון נוסף.

 

החל דיון בתכנית המשק. על מנת למנוע עכובים אושרה כבר באסיפה זו הוצאת הסכומים הבאים:

4,000 ל"י כשלב ראשון ברהוט בתי ילדים, שיוצאו לפי ראות ו. חנוך.

3,000 ל"י לקנית מזגנים למועדון.

 

 

ידיעות בקצרה

* נערכה פגישת גומלין בבסיס הטייסת. לסענו ל ... ראינו את... שמענו ש... חזרנו... אך....

 

* חברנו מנדל נפצע השבוע בבטנו מרסיס שהועף בעת עבודתו על הדי-8. מנדל נותח     בביה"ח בצפת, ומצבו עתה טוב.

 

* 4 חברי שדה בוקר עובדים עתה בבית האריזה שלנו ומנסים כוחם ביצור "לדר,- יבוש סחיט של מישמש. ארי מוסר כי על ה"לדר" אפשר להדפיס את ה"אפיק".

 

* נסתימה קיטנת הילדים בגשר הזיו. תודתנו לכל חברי כנרת שנטלו חלק בקיטנה והיו לעזר רב לבכקה, שהיה אחראי על הילדים בקיטנה.

 

*לקראת החתונות הקרובות החלו החזרות, ומצפים לערב מלא וגדוש- תרתי משמע.

 

*חנהל'ה החלה בחזרותיה בבימת הקבוץ.

 

*איכה סיים את בחינות הבגרות ושב אלינו על מנת להגדיל את משקלו של גרעין "ערוגות" במשק.

 

*היום מוזמנים אנו להשתתף בשימחתם של נעמי וספי מבית ספר שדה. חתונה ראשונה בבית ספר שדה- סימן טוב לבאות.

 

*ביום ו' הבא נערך באמפיתיאטרון יחידת חיילים, ותערך הופעה של להקת פיקוד מרכז.

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי [מס' 249]

ז' באלול  תשכ"ו   23/8//66

 

למרים וגדעון והוריהם     לענת וליאור והוריהם     לשרהל'ה ויאיר והוריהם

מזל טוב והרבה אושר!

 

ערב טוב ושמת לכל באי ביתנו. לבבות כולנו מלאי שמחה, והקבוץ כולו עוטה חג- שלוש משפחות חדשות מקימות להן בית בעין גדי. בעיצומו של קיץ לוהט, באקלימה המפורסם של בקעת ים המלח- הומה ביתנו מאורחים.

נכיר בין אורינו את חברי כנרת, השולחים היום בת שלישית דרומה, דרומה למטה, אל סופה של בקעת הירדן. מאחורי כל בת דרך סלולה ומפולסת יותר הקוראת לבנות נוספות לבוא בעקבותיה.

עם חברי גניגר זוהי הרכותנו הראשונה, וכולנו מקווים להמשך מבורך.

 

ה"אפיק" הפעם מוקדש כולו לחתונה. כל ה"משקיסטים" ומרכזי הענפים (אפילו התמרים) יתאפקו הפעם וישמרו את עטם ל"אפיק" הבא.

 

לכל הנמצאים עמנו הערב- ברוכים הבאים וערב שמח!

 

 

"בראשית"

(לפי הפתיחה מתוך "מילקווד מאת ד. תומס)

 

קול א': להתחיל מן הראשית: זהו ליל קיץ אין ענן; לילה חמים ומיוחם; זוהר כמו רצפה של יום חמישי; אור הלבנה סולל שביל על חלקת מים נושקים מורדותרחוקים; לפתחי ואדיות נוהרים באיום צמדי מצוקים זקורי גו, מתדמים ליצורי לא אנוש מעולם האגדה; סמורי זיז, קורצי נקיקים מצטנעים.

בדואט מטבעים זה את זו הניגון של הרוח בפורט על קנה ועל אשל, ורינת המים אצים-פורצים-קופצים ישר ללוע צנור מתפרקד.

הס! אל תחריש את השמחה המקורקרת של צפרדע בביצות מטע התמרים. אל תפלוש רגלך:יעלים עם קשתות קרניהם, ישנות ממטרות (.... לא בנוי!). ישנים הגלגל וההגה, מזמרה לצד מסמר, עוזי עם שומר ---

 

קול ב': סוללות אבנים מישירות כבמסדר המפקד. מלבינות משם אל שם. ביניהן רבוצות-פזורות אבניהן של חלקות השדה: עגולות, קצוצות, תמימות, פרוצות. מתגבה ה"פלאטו", מפזיל מבטו אל הרע-משתרע מרגלותיו וזוכר לו חסד ימי חרפים, או-אז רוחץ שוטף לו ערוגות את רגליו.

ראה איך מכסה הלילה שמיכות שכוחות על הדשאים. מכווצות רגליים אל מטחת לבטנן השעירה, קמוטות וקנוטות.

ראה איך הוא מכסה על רהבים וכזבים, אהבות ואכזבות.

 

קול א': הס! מישהו מתניע טרקטור במורד. על כנפו דמות, בלבו- הלמות...

 

קול ב': הס! מישהם נוטפי מים מטפסים על שער הבריכה; עוזרים זה לזה, שזורים זה בזה.

 

קול א': מישהם מחבקים את הכר וחולמים חלומות מתוקים, ובדירה שעל יד מנפנף המאוורר כתב יד נשי נשיי עם סיום אישי אישי- - -

 

קול ב': שושנים ואהבות פורחים גם בתחתית העולם. פרי עץ ותשוקות מבשילים כשחם, כשחם.

 

גם אצלנו נופלים רווקים חלל, כולל אלה שיוצאים מן הכלל!

 

 

שיר השכון

(לפי מנגינת "אהבת פועלי הבנין")

 

רווק עם דירה לבד זה דבר נוח, אבל זוגות

צומחים גם כשקצת פחות נוח...

 

חברים תשעים ישנם פה בינתיים

והרבה בנות מן השל"ת.

"שנת שרות" מונים כמעט עשרים ושניים

והשאר- מכל הבא ליד.

אך מה קטן השטח

ומעט דירות

אני קבלתי פתח

ואת את הקירות

מה נעשה, ואין לנו מקום

להתבודד בליל, לחלום ביום,

אז אלך אתך

לעוד סבוב אל המטבח

ונתחמם ליד... המקרר.

יש לנו ענין עם עסק מיושן

עם פרטיות מעט, ולא יותר.

 

למזכיר נגשנו כבר. כוסות של רוח-

בעצמו הוא גר במזכירות.

ומרכז המשק ללא כל וכוח

לי יעץ: תלך אל הסוכנות!

ואז שאלתי: למה

אם שני קירות לך יש

ולי "בלטות" כמה

וחצי "טוש" יבש

לא ננסה לנו לבד לבנות

מן בית קט, ולא צריך טובות

אז נשכח הכל,

ולא נמשיך יותר לסבול

ונתאהב מעט- אני ואת.

יש לנו ענין עם עסק מיושן

עם פרטיות מעט, ולא יותר.

 

 

שיר הרווק והרווקה

(לפי "ג'וני שבלולי ופלוסי צדפדפה מ"מילקווד)

 

רות הרווקה ובועז הרווק

"החזיקו" ביניהם תמיד מרחק.

בועז הרווק והרווקה רות

הוא מן הקבוץ, והיא מ"שנת שרות".

 

"שמע נא, זה טפשי" אמרה לו רות הרווקה

שאני כל כך הרבה פה מחכה.

"שמעי, זה נכון,, אמר לה בועז הרווק

וכלום הוא לא עשה, כי התבייש חזק.

 

רות הרווקה ובועז הרווק

"החזיקו" ביניהם תמיד מרחק.

היא חיכתה לשווא כשהוא חימם דשאים,

לגמה קפה לבד, והלאה הוא שתק.

כי בועז הרווק והרווקה רות

תמיד, תמיד זוכרים גירסת ימי ינקות-

שלא לקפוץ בראש הרבה יותר פשוט.

 

 

היום לפני עשרה חודשים

 

ענת: "שלום! באתי הנה להתחתן!!!"

ליאור: (לשכנו בשולחן בארוחת הערב) איזה בנות נחמדות יש בגניגר!

אנחנו: מה נגיד ידידי, לא עברו רק יומיים

וליאור הולך כשיכור, לא מיין.

בספרות מגדירים: "אהבה ממבט",

אצלנו אומרים: "מת אחרי בת"!

 

 

שיר ה"מפעילים"

(לפי מנגינת "היום הארוך ביותר")

 

שני חתנים "קשוחים" אנחנו משיאים הערב. האחד מ"זקני" גרעין "ערבה,, שאצל האמא אולי כבר החל להחשב ל"רווק זקן"... והשני, מהרווקים הפעילים של גרעין "צורים", נוטש היום את המערכה וניכנס לחזית אחרת.

לשניהם עבר, הווה (ועתיד?) על הכלים הכבדים, ועל כך שימעו מה בפי השיר.

 

מתגלגל בשאון שרשרת

וברוב אבק שועט,

עלי דרך מתפוררת

מתקרב הדי איש.

 

עם חבר הוא לשוחח

ממהר, דוהר כל כך

התיעצות של הצמ"כ.

 

כי די כבר אבן לרסק

ודי כבר "סטירינג" לחבק

ומביתי להתרחק

אני אליה משתוקק.

 

גם בשופל מתעוררת

במשמרת השלישית

כשהלבנה זוהרת

הדילמה הנפשית.

 

יש לו כף שמלטפת

וחופנת גבשושיות.

אל תשכח, בקרבורטור

הן זורמים גם רגשות.

 

מספיק לבקוע ערוצים

לסכור גלים שמתנפצים

גם אנו זר כלולות רוצים

ולוא יהיה זה זר קוצים.

 

כבר אמרו חז"ל של אמש:

"טוב הזוג מן הבודד";

אך שלישי, ברור כשמש,

השמחה רק יעודד.

 

"המפרנס" הן זה אנחנו

השטרות לא חסרים

איך את זה האיש שכחנו

שב..... קורס הגזברים.

 

נפרוט על רוטר כמו על עוד

ובמקום יין מן הדוד

נרים לכבוד כל בן זוג חמוד

מפתח רכב צמוד.

 

 

שרהל'ה

(לפי מנגינת "חנהל'ה אופה קטנה)

נצר לגרעין "ערוגות" היא כלתנו שרהל'ה. נידבך ראשון לבית "צורים" + "ערוגות", תחילתו של בית שאחריתו מי ישורנו?...

 

שרהל'ה החמודה, שרה הגננת

על הראש התבלבלה, פתאם היא מתחתנת.

עד היום במשחקים התעסקה ודי לה

והיא לא יודעת איזו שטות עושה בן לילה.

                                           אוי ....

 

שרהל'ה החמודה, שרה הגננת

מעגל לילדים תמיד מארגנת

ועכשו היא תארגן מעגל בומבסטי

ותרקוד לה בעצמה סביב סביב לכספי.

                                             אוי ...

 

שרהל'ה החמודה, שרה הגננת

את הגן היא מצחצחת ולא מתאוננת

אך נראה מה היא תגיד על הצחצוח

לא בשעות העבודה, אלא במקום לנוח...

                                            אוי.... מי יפסיק לנוח

                                            אוי ... כספי, זה בטוח

 

שרהל'ה החמודה, שרה המטפלת

על בובות של משחקים בקושי מסתכלת

מה יהיה כשתצטרך לשיר שיר ערש

לבובות, שלה יצאו, ישר מתוך הכרס.

                                           אוי...

 

שרהל'ה החמודה, שרה המטפלת

כבר הרבה שנים בצק היא לשה ומגלגלת

חלומות על חתונה את אופה כמו לחם

אך ככשמים זאת בתנור- הכל נהפך לפחם.

                                          אוי...

 

 

כמה מילים מקיבוץ מאומץ (עין גדי) אל מאמצהו (כנרת)

 

מכנרת לעין גדי לא זורם רק הירדן

אלא גם, הפלא ופלא, בנות חמד, עלמות חן.

כי מתוק הוא ים כנרת מיני טבריה עד עין גב

ולעומת זה ים המלח- חם, מלוח וצורב.

ועל כן למול גולן התנדב קבוץ ותיק

לצעירים שמול מואב, החיים קצת להמתיק.

ולכן זאת השרשרת- שוב לעד לא תנותק

בין עין גדי וכנרת, על אף גובה ומרחק.

 

                                 (מתי באים להוציא חוטרים....?)

 

הוא- ידע את שמה

היא- בעלת צמה,

טיילו שניהם בארץ ללא דרך

עד כי בא היום

מבט ניפגש פתאום...

והם שמחים אתנו פה הערב.

 

 

ברכות לשמחות

אם עומדים אנו בסימן של ברכות הרי שאי אפשר לחתום את ה"אפיק" בלי להשמיע עוד מספר ברכות:

 

לזבו- ברוך הבא!

            לדוד, ברכהל'ה וחן- אנחנו עמכם!

                          לרונית ויוסי שושנה הילדים החדשים- ברוכים תהיו בביתנו

                                          לתפורה והילדים- איחולי קליטה מהירה וכל טוב.

ליונקי, אבנר, מירב ורפי הנמצאים ב"גלות" שלוחה בכרת הקבוץ.

לבנן גרעין "סער"- השתרשות לכל הכוונים. מקווים שהחתונה תעשה רושם ותסיקו את המסקנות הנכונות.

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 253

יד' חשון תשכ"ז 28/10/66

 

לשרקה יורם אגמון                  לאביבה ודני שפטל                   לצפורה ופסח ברייר

מזל טוב להולדת אורן              מזל טוב להולדת סיגל               מזל טוב להולדת שחר

 

שבת שלום!

שוב הצלחנו לעורר את ה"אפיק" מתרדמתו. עד לפני מספר שבועות זכה להופיע מדי שבועיים תחת ידיו הנאמנות של דודו. עם מחלתו של מזכירנו היקר (בינתיים החלים ויצא להגן על המולדת) נפל גם עתוננו לתרדמה עמוקה. כיום ביכולתו של דודו רק להדפיס ולהוציא לאור. ה"אפיק" משווע ליד מארגנת באסוף החומר ובעדוד הכותבים.

איפה רוח ההתנדבות??

 

בשבוע שעבר פקדו אותנו חבלני "אל פתח". הונח מטען חומר נפץ בקיוסק. הנזק: 2 לוחות במבנה הטרומי, שתוקנו מיד. המוקש שהוטמן בכשרון רב בדרך המובילה מהאכסניה למעיינות נתגלה, ובדרך נס נמנעו קרבנות בנפש.

 

השבוע נערכה שיחה פנימית במועדון לדיון במצב הקשה בו אנו נתונים בתחום העבודה והחברה. הדים משיחה זאת תמצאו ב"אפיק".

בנוסף למה שנאמר הועלו גם הצעות מעשיות לפתרון. האסיפה תצטרך להחליט מהם הדברים הניתנים לשנוי. בין היתר דובר על בדיקת כל מבני השרותים אצלנו, בעיקר בתי הילדים. הוצע לגשת מחדש ובהקדם לדיון על הלינה המשפחתית. נשמעו דעות בעד קיצור יום העבודה כתנאי לקיום חיי חברה ותרבות, בעיקר יום העבודה של החברות. על דעת כולנו לא יחוללו שנויים אלה נפלאות, באם לא נעלה את רמת הנכונות האישית בכל התחומים. הדבר בידינו הוא.

 

 

כל העולם – "בימה"

 

נתבקשתי ע"י עורך העלון לכתוב משהו על בימת הקבוץ, דבר שהוא כשלעצמו רצוי מאד, בפרט אחרי ה"בצורת" שהיתה ביחסים בין עין גדי והבימה...

קודם כל- איך מגיעים אליה (ואני מקוה שיגיעו עוד חברים מהמשק. אני ממליצה...).

אישית, יום אחד קבלתי מכתב הזמנה להשתתף ב"קורס שחקנים" שמקימת בימת הקיבוץ. התלהבתי מאד מהרעיון שהמארגנים בתל אביב הרחוקה גילו אותי, עד שהתברר לי שהיה זה דני שרשם אותי לקורס...

 

הקורס עצמו, גם אם אינך יוצא ממנו שחקן, הוא חויה בפני עצמה. קודם כל זהו מפגש מענין בין חברי קבוצים שונים שיש להם נושא התענינות משותף. ואם כי הקורס עצמו קצר מדי (שבועיים בלבד), ויותר ממה שאתה לומד בו אתה נוכח לדעת עד כמה אינך יודע בשטח המשחק, הריהו לפחות מעורר תאבון להמשיך ללמוד ולעסוק בשטח זה.

 

את עבודת ההכנה להצגה עשינו בגבעת ברנר. אינני יכולה שלא לציין את היחס הלבבי והרצון הטוב שגלו כלפינו- כל הכבוד! מי שחשב שהלכתי "לעשות חיים" במשך החודשיים וחצי (אליבא דאמת, גם אני חשבתי שזו תהיה הזדמנות לראות את כל ההצגות והסרטים שהחמצתי)- טועה בהחלט! ההכנה להצגה, על כל פנים כששולמית דורי מנצחת עליה, הינו משהו שלא רחוק כל כך מעבודת פרך (בכל אופן הסרטים היחידים שראיתי היו כשבאתי בסוף שבוע לעין גדי).

 

וכמה מילים ביחס להצגה. אנחנו מעלים את "הם יגיעו מחר" לנתן שחם. המחזה הוצג בזמנו ע"י התיאטרון הקמרי (קונקורנציה רצינית...), ועובד מחדש ע"י המחבר (למה ומדוע תוכלו לקרוא בתכנית).

למרות שהמחזה מועלה לכבוד שנת הפלמ"ח, לא התכונו להעלות כאן נוסטלגיה בנוסח "הימים הטובים ההם". אנו חושבים שהמחזה מעלה בעיות שהן אקטואליות בימינו לא פחות ואולי יותר משהיו בתש"ח. יש בו התנגשות בין שתי גישות. הגישה ה"ביצועיסטית" של אותם מפקדים (היום נאמר מנהיגים, מדינאים) שלגביהם המטרה מקדשת את האמצעים ויש להם ראיה מפוכחת וריאליסטית, לבין הגישה ההומניסטית (שהנציגים שלה בדור המדינאים שלה הולכים ופוחתים, נדמה לי)המחשיבה לא רק את המטרה אלא גם את הדרכים להגיע, והרואה בראש וראשונה את האדם ולא את ההישג אליו היא חותרת.

 

אם באמת הצלחנו להגיש מחזה שידבר אל לב הצופה של ימינו ולא יהיה רק מצבה לדור הפלמ"ח- תשפטו אתם.

אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של "הצגות הרצה" (וזוהי תשובה לכל אלה ששואלים אותי מדוע לא הופיע בקורת בעתונים על המחזה).

ברב המקומות בהם הצגנו התקבלנו בחמימות (ואפילו בהתלהבות), אבל לידיעתכם- עברנו את טבילת האש (יותר נכון המקלחת הקרה) באחד מהמשקים בהם הצגנו (מה לעשות, אנחנו חיים בארץ דמוקרטית).

אנחנו מנהלים עכשיו חיים של צוענים, רק שבמקום פרדות ועגלות יש לנו טנדר , סוסיתא וקונטסה, בהם אנחנו נודדים ממשק למשק 05 ערבים בשבוע!). אנחנו מגיעים למשק בצהרים, ואחרי ארוחת צהרים (אגב ארוחות- כל ההשואות עד כה היו לטובת עין גדי. יוסי ליכט- בראוו!) מבלים הבחורים שעתיים עליזות בפרוק הטנדר, הרכבת התפאורה והבמה, ואנחנו הבנות עוסקות בתלבושות (איזה מזל שבמשלטים לא הלכו בבגדים מגוהצים, זה חוסך לנו המון עבודה...).

אחרי ההצגה מתקימת מסיבה עם חברי המשק (חברה, תתכוננו...), ואח"כ מתקפלים -ז"א שוב פרוק והעמסה), ולמחרת... וחוזר חלילה.

 

ולפני שאסיים כמה מלים על הצוות- ששה בחורים+ שתי בחורות+ מנהל במה+ שני חשמלאים+ "מנהלת המלחמה" שולמית- כולם חברה מצויינים.

                                ואם תרצו או לא- אנחנו נגיע מחר...

                                                                

                                                                       חנהל'ה [קב]

 

 

בעקבות השיחה הפנימית שנערכה השבוע, נתבקשו מספר חברים להביע דעתם מעל דפי ה"אפיק".

 

מאיר רואה את המצב הקים כתוצאה של אי נכונות מצד החברים להענות ושתוף פעולה. תורנות המטבח, לדעתו, סימפטום למצב. נקבעה ע"י הקבוץ תורנות מטבח של 3 חודשים. אלו כל החברים היו נושאים בעולה, היה על כל חבר למלא חובת תורנות אחת ל-5 שנים בערך. חברים מתאוננים על אי הסדר בעבודת המטבח, שהפכה מטרד לחברים ולענפים. אי סדר זה הוא תוצאה לחוסר הענות מספקת של חברים למלא את חובתם, ואין להו בטרוניות לסדור עבודה, אלא על חברי הקבוץ בלבד. אינך יכול להוציא מהמשק יותר מאשר אתה מכניס בו. אלו מלאו כל החברים חובתם, לא היתה נוצרת כלל בעיה. חברים התיחסו לבעית אורך יום העבודה. היו טוענים שקצורו יחולל פלאים בהרגשת החבר.

לדעתו של מאיר אין בעית הקבוץ נעוצה באורך יום העבודה, המכניס כביכול חברים לעיפות וחוסר יוזמה ורצון. ישנה הרגשה שהמורל עולה דווקא בתקופות של גיוסים ועבודה מאור ראשון עד חושך. גם כאן נעוצה הבעיה בחוסר פרופורציה בין הנכונות לקבל והרצון לתת. אין קשר בין רמת החיים והעלתה לבין שביעות או לא שביעות רצון של חברים. תעשיה גורמת ספוק, והאדם הלוקח בה חלק חי בהרגשה טובה.

 

מאיר נשאל האם אין סתירה בין אורך יום העבודה אצלנו לבין פעילות תרבותית חברתית. לדעתו אין שום סתירה. אין צורך שהתרבות תהפך למקצוע בעין גדי, להוציא אולי את החבר המרכז את הועדה. על מידת חשיבותו של רצון החבר תעיד העובדה הידועה שסרט הנמשך בד"כ עד 11 בלילה זוכה לקהל צופים מכסימלי, תהיה רמתו אשר תהיה, וזאת למרות העיפות הרבה, בעוד שלפעילות תרבותית אחרת (מקהלה, חוגים, פעילות בחגים ובחתונות) יש צורך להוציא את החברים בכח כמעט. הקבוץ מסיע לחבר למלא מאויים אישיים בתחומי התעניינות שונים ומשונים, מבלי שהחבר יעשה מאמצים אישיים להשיגם. החברים רוצים חגים יפים וערבי שבת נעימים, אך כדי לארגן חג או ליל שבת או כל פעילות לא קנויה אחרת, יש צורך בעשיה. החבר נדרש כאן להשקיע מחשבה, רצון וזמן. באם סוג זה של פעילות תרבותית צולע יותר או פחות,, עלינו לתלות הקולר אך ורק בעצמנו, כי הדבר תלוי בנו.

 

כל היש אנו יצרנוהו, והחסר- מחדלנו הוא.

 

                                                                    רשם: דרור [סנדלון]

 

 

במשך ארבעה ימים תמימים הכריז הטלפון על דממה מוחלטת. בכל אותם הימים התקשרנו ברדיו-טלפון לדאר באר שבע והודענו למחלקת התקונים על הקלקול. התשובה הסטנדרטית היתה כי חולית טכנאים יצאה לשטח, לאחר החבלה בלילה שבין יום חמישי לששי. פנינו בדחיפות ללשכת שר הדאר, ותוך שעתיים תוקן הקו. כנראה רק במקרה זה יצאו טכנאים לאתר את התקלה.

אנו נעלה נושא זה לברור במדור הטלפונים של משרד הדאר. נראה לנו שהיחס של שרותי הטלפון באזור גובל בזלזול והפקרות.

 

 

רשמי נסיעה לפסטיבל בחו"ל

 

זה קצת למעלה מחודש שאני שוב בארץ, או יותר נכון במשק, אך זכרונות עדיין עולים מפעם לפעם, והרושם חזק כשהיה, ביחוד כשמכתבים מארצות שונות המתחילים להגיע הנה גורמים לי לא לשכוח שיש לי ידידים חדשים בפורטוגל, בולגריה, יוגוסלביה, צרפת ועוד.

הנסיעה לא היתה רגילה כלל וכלל, וגם החוויות שהיו קשורות בה היו שונות מהחוויות שמביא אתו תיר רגיל מטיול פרטי או מאורגן בחו"ל. נסעתי במסגרת קבוצה- להקת הרקודים של האוניברסיטה מירושלים, ומסלול הנסיעה עבר דרך שלשה מקומות באירופה שבהם התקיימו פסטיבלים אמנותיים של סטודנטים. המסגרת החברתית והארגונים של הנסיעה הגבילה מצד אחד את חפש התנועה במקצת, אך לעומת זאת זכתה אותנו בחוויות המיוחדות אשר מקנים הפסטיבלים למשתתפים בהם.

 

יצאנו ב-10 לאוגוסט במטוס לאיסטנבול, לאחר חודש של קריעה לא רגילה, ביחוד לגבי הרקדנים (אני, כחבר התזמורת של הלהקה, נהניתי משלווה יחסית), ויום לאחר מכן נפתח הפסטיבל של ארגון הסטודנטים הטורקי, שתכנו העיקרי היה פולקלור עממי.

מרכז ההופעות היה באמפיתיאטרון ענק, בו התקיימה מדי ערב הופעה של להקה אחרת; וכמובן גם אנו נתנו הופעה שלמה של שעתיים- דבר המהווה אתגר כשלעצמו. רב הלהקות היו מהגוש המזרח אירופאי, ובהן כמה להקות מצויינות שהעניקו לנו חוויה של ממש- הבולגרים והיוגוסלבים, שזכו במקומות הראשונים בתחרות.

 

הופעתנו משכה קהל רב מאד, יחסית להופעות אחרות, וזכינו להצלחה גדולה. חוויות נוספות מאיסטנבול- הופעה קטנה בצד השני של העיר, ביבשת שעד עתה לא הכרנו- באסיה... מצעד של כל הלהקות לאורך כל העיר כמעט (8 ק"מ במסע זורז רוקד), ושה נפלאה ביום אחד אחר הצהרים, בה ארגנו את כל הלהקות בתלבושתן הלאומית למעגל הורה גדול, דבר שבודאי לא יישכח עוד זמן רב.

 

מאיסטנבול טסנו לוינה, בה שהינו כחצי יום, ומשם לאורך אוסטריה המזרחית הדרמנו ברכבת לורונה שבאיטליה, ממש בין ונציה למילאנו.

 

הפסטיבל בורונה היה פסטיבל סטודנטים גם כן, אך נושאו היה דרמה, ואנו היינו בעצם להקת הרוקדים היחידה שהופיע שם, אבל היינו המובנים מכל, היות לכל להקה הציגה שם בשפתה, והאיטלקים התקשו להבין יוגוסלבית, פורטוגזית וצ'כית.

מקום ההופעה בורונה היה אמפיתיאטרון קטן מתקופת הרומאים, מקום נחמד מאד, ואוירת ההופעות שם היתה מאד תרבותית ונעימה. אנו היינן היחידים שנתנו שני ערבים במקום אחד, היות והיתה דרישה חזקה מאד מצד הקהל, והצלחתנו גרמה לבקשה נוספת מטעם הנהלת הפסטיבל להופיע עם הלהקה הדרמטית האיטלקית בערב הסיום, שהתקיים עקב גשמים במשך היום בתיאטרון סגור. שם קרה פנצ'ר ברקוד הסיום שלנו, כאשר נפסק זרם החשמל בכל התיאטרון, ומצאנו את עצמנו במצב מאד לא נעים על במה חשוכה לפני קהל מבולבל במקצת, כך שלאט נותר לנו אלא לארגן מעל הבימה שירה בציבור. נוכחנו לדעת שוב ושוב ש"הבה נגילה" ו"הבאנו שלום עליכם" עדיין לא סיימו את הקרירה. לקראת סיום השיר השני נדלק למזלנו האור, כך שיכולנו לסיים את הופעתנו בהצלחה. ערבי ההצגות האחרים היו מעניינים ביותר- בעיקר טרגדיות יווניות עתיקות או מחזות עממיים מקוריים, שעל אף השפות הלא מובנות גרמו לנו הנאה רבה.

 

מורונה ברכבת ישר לפאריס, בה התקיים פסטיבל בממדי ענק של ארגון הסטודנטים השמאלני של צרפת, שהשפעתו רבה בקרב הציבור ואשר מייצג חלק ניכר מהסטודנטים הצרפתיים. נושא הפסטיבל היה מאד לא מוגדר, שכן כוונותיו הפוליטיות של הארגון היו ברורות ביותר, על אף שהוזמנו רק להקות אמנותיות- מקהלות, תזמורות ולהקות רקודים מכל הארצות המקיימות קשרים עם הארגון.

מצאנו את עצמנו בתוך ערב רב של לאומים, והפעם בצד נציגי הגוש המזרחי האירופאי- גם נציגים מהגוש המזרחי האסיאתי, צפון אפריקה ועוד. על המצב העדין שנקלענו לתוכו מבחינה רעיונית קשה לכתוב בכמה שורות, אך ללא ספק היה מענין ביותר להכיר סטודנטים מסין, מלאזיה, ויאטנם, מונגוליה החיצונית. הויאטנמים היו אהודים ביותר, ולמענם אף נערכה "עצרת מחאה", בה הופיעו להקות שונות בצד נאומים נגד האמריקנים הלוחמים בויאטנם. הסינים התהלכו ב"אדישות גאה" והתבדלו משאר הקבוצות בצורה בולטת. הבולגרים, הרוסים והיוגוסלבים שוב היו ביחסים מאד ידידותיים אתנו, והיה מרשים להכיר להקה רוסית כה חפשיה, כפי שהכרנו בפאריז.

 

הופעות מעניינות- להקה נפלאה של מדריגלים מרומניה, הופעת רקודים ונגינה מהפולקלור העתיק של מונגוליה, להקה של שירי עם מיוגוסלביה, הופעה של שירה ורקודים סיניים, שהמרחק בינה לבין הפולקלור העתיק של סין גדול מהמרחק בין ישראל לסין, ועוד רבות אחרות- גם הן תרמו לעניין הכללי של הפסטיבל.

 

על המסגדים והבאזאר של איסטנבול, על ונציה והאגמים האיטלקיים או על רחובותיה של פאריס לא הספקתי, ואין גם טעם להתעכב. טעמנו גם מזה וראינו הרבה.

ב-18 לספטמבר היינו על המטוס מאורלי ללוד, כשמאחורינו כל כך הרבה , שאם תשאלו אותי ברגע זה לאן אני רוצה לנסוע, אני חושב שקודם כל- לגליל...

 

                                                                             מני [גל]

 

 

                    בתקליטיה

לפני כשחודשיים חולקו בין החברים קטלוגים. דבר זה נעשה כדי ללמוד על כיוון התעניינותם המוסיקלית של החברים. קוויתי שתוך חודש יצליחו רוב החברים לראות את אותם קטלוגים, אבל משום מה הם נעצרו אצל החברים הראשונים, ומאז אין אות ואין סימן לחיים. אם ימשך מצב זה נאלץ לקנות תקליטים לפי שקולנו אנו ולא לפי רצונות החברים. לכן אני מבקש: אם עדיין קיים רצון בלב כמה מהחברים, אנא סיימו את ענין הקטלוגים, ונוכל לקנות את רוב התקליטים שבקשתם.

 

בתקליטים שנקנו לא מזמן כבר נתגלו שריטת וציורים למיניהם. הדבר מוכיח על יחס לא כל כך נאות לתקליטים. התקליטיה עשתה כל מה שבאפשרותה כדי לאפשר לחברים לשמור על התקליטים, לכן הבה נשמור גם אנו על התקליטים. הם שלנו.

 

                                                                       איתן

 

 

יש רגע וזה קורה,

היום לי, מחר לך.

אתה מואס בשיגרה

ומנסה לברוח מהכל ומעצמך.

 

ורגע יש, בו אתה מבקש

להפסיק על עקרונות לשמור,

בדרך קלה לבחור.

לסגת, וכך גם לותר,

ופה שוב לא להשאר.

 

מין רגע שכזה, שיגרה

ואנשים קטנים מסביבך.

 

                                              מירי ט.

 

 

               במרפאה

יתכן ולחלק מהחברים יראה הדבר מוזר שפתאום עולים מעל דפי ה"אפיק" ענייני בריאות. אולם בזמן הקצר שמלאתי את תפקידה של האחות למדתי וראיתי כמה וכמה דברים, שמין הראוי שיהיו נחלת הכלל.

 

א ראשית לעצם המצב שהשתרר בזמן האחרון, בו נשארנו ללא אחות.

אני חושב שמשק כמו עין גדי, בגלל היותו מבודד מכל מרכז, אסור לו שישאר ללא אחות אפילו ליום אחד, ואף אם זה מתבטא בשכירת אחות מבחוץ. מזלנו שבאותה תקופה לא קרו מקרים חמורים. לדעתי טובה אחות שכירה קבועה מאשר חילופי אחיות ומהעדר אחות בכלל.

 

ב בתקופה הזאת התעניינתי מעט במצב התברואי של המשק. רבות התמיהות והפליאת על רבוי קלקולי קיבה והשילשולים במשק. הסיבה העיקרית לאותן מחלות, לדעתי, נעוצה ברמת התברואה במשק, רבוי הזבובים וכל מיני חרקים. הם הגורמים לרבוי מסוג זה של תחלואה.

כמו כן שמתי לב לעובדה שבאופן קבוע, בימים הראשונים לאחר פעולת התברואן האזורי, ישנה עליה תלולה במספר החברים המשלשלים. כנראה שתוך להט הרסוס מרוססים חומרים אכילים, שאין לרססם.

 

ג ואחרון- ענין הילדים, וכאן רצוני להביע עמדה פרטית: רבים הילדים החולים בעין גדי, רבים מהרגיל. יתכן שכאן יתנפלו עלי ההורים בטענת חוסר הבנה בעניני ילדים, אבל דבר אחד אני משוכנע: רבות מהמחלות אפשר להמנע מהן.

ראיתי איך הילדים ישנים פה בלילות בחדרים סגורים ומסוגרים ע"י תריסים וחלונות. מי שנכנס מבחוץ לחדריהם מקבל ממש מכת חום ומחנק. הבדלי טמפרטורה גדולים בין האויר שבחוץ לבין זה שבחדרי השינה. מספיק שבמשך הלילה יבוא איזה פרץ רוח ויחדור אויר קריר בפתאומיות כדי שיפגעו הילדים במחלות נשימה והצטננויות.

אך מלבד הבדלי הטמפרטורות, לדעתי אסור להשכיב 5 ילדים בחדר שכולו סגור, ואין אפשרות של חילופי אויר תמידיים, אלא כל ילד נושם מה שחברו פולט.

יתכן, וכאן אני מסתכן שנית באמירה" יתכן וזוהי הסיבה לריבוי מקרי האסטמה בעין גדי בין הילדים.

 

ולסיום, אני חושב שכדאי קצת להגביר את העירנות לגבי מניעתן של המחלות, מאשר להלעיט עצמנו ובמיוחד את הילדים בכמויות של תרופות, שלפעמים מדהימות גם רופאים אורחים שבאים מבחוץ, כפי שקרה בזמן האחרון.

 

                                                               איתן [ורדסהיים]

 

 

                          בעולם התיירים

חלק נכבד מן הנושאים בעול העבודה בשדה בקבוצתנו הם התיירים. מי הם בחורים ובחורות אלה, המגיעים אצלנו לתקופות משבועיים ועד לחודשים רבים?

רוב תיירינו הם סטודנטים צעירים המטילים בעולם על מנת להכיר וללמוד צורות שונות של חיים ותרבויות. מה שהם רוצים להבין בקבוץ הוא כיצד אנחנו חיים וחושבים.

בעין גדי קבלת הפנים הניתנת להם ע"י רוב החברים היא קרה ומסתייגת. רואים אותם כאורחים משונים, והתועלת היחידה שמעונינים להפיק מהם היא בעבודה.

מאז הגיעי לעין גדי השתדלתי אישית לתת להם קודם כל תנאי חיים טובים ונעימים יותר, ובעקר מגע והבנה עם צורת חיינו. מנסיוני למדתי שלמרות העובדה שלפעמים הם נראים יוצאי דופן, יש בהם הרבה ידע והתעניינות. צורתם ה"שונה" נכפתה עליהם ע"י תנאי נסיעתם, לרוב בטרמפים ומעט כסף.

לכן בקשתי היא לנסות ולהתקרב לנוער זה ולתת לו אפשרות להכירנו יותר טוב.

בדרך כלל מגיעים אלינו תיירים בודדים. ב-24 לנובמבר תגיע אלינו קבוצה מאורגנת של 11 איש מארצות אירופה למשך 10 ימים. קבוצה זו היא חלק ממפעל שנקרא "אקספרימנט אין אינטרנשיונל ליוינג". הרעיון המרכזי של מפעל זה הוא להגיע לשלום ע"י ידע והבנה בין אנשים ותרבויות. כבר נעשות הכנות לקליטת קבוצה זו.

                                                                               פדרו

 

 

על סיכויינו החברתיים

 

כל קבוצה נמדדת בשני מצבים- הכלכלי והחברתי. מבחינה כלכלית אנו נמצאים בשלב של התרחבות, והכוון החיובי של "השתלבות באזור" עוד מעודד אותנו ומשרה בטחון. לעומת זאת הגורם החברתי נמצא בנסיגה איטית שהפכה להיות מתמדת. הרגשה של לאות תלויה באויר, והחברים אין בהם מרץ לפעולה חדשה מחוץ למסגרת ולשיגרה. אפילו "מסיבה ספונטנית" הפכה למוצר יקר המציאות, שרק חברי גרעין חדש מפיחים רוח בגחליו...

 

במצב היום אין התנדבות רבה, וכל אחד מנסה להפיק מירב התועלת האישית ממה שהקבוץ עשוי לתת. יש מי שרואה בכך פצוי לעצמו על עצם חייו כאן. יש מי שזוקף זאת לחובת המתח בעבודה. לדעתי טועים אלה שמנסים למצוא תחומים מוגדרים ולהצביע עליהם: כאן קבור הכלב! זאת בהחלט שגיאה, אם חושבים שגידול הפער בין היכולת היצרנית שלנו לגידול השרותים הוא הוא הקובע את מידת הנכונות של החברות בעבודה ובחברה. ההפך הוא הנכון. כושר הביצוע שלנו מושפע על ידי מידת הרצון. עובדות הטפולים לא נדרשו לבצע דברים שאים בגדר יכולתן הפיסית. מידת הרצון לקויה על שום סיבה שמיד תימנה לעיל. טעות נפוצה שניה היא שתולים את הקולר במתח של "יום ששי הארוך", כלומר, שעובדים יותר מדי ואין פנאי לחיי חברה תקינים. מאז ומעולם בעין גדי עובדים ימים ארוכים. אני מעז להביע דעה: המתח בעבודה היה דוקא גורם חברתי חיובי, הן מבחינת הגיוס בצותא עצמו והן מבחינת ההרגשה של התעלות מסוימת אחרי גמר העבודה. דוגמא שלילית טובה לכך ניתנת בקיץ הרגוע! דרדור משולב של חיי החברה והעבודה...

 

מקור השפל החברתי אצלנו, כמו גם בקבוצות האחרות, באוירה הכללית השוררת במדינה. קל להיווכח בכך, אם משווים את נוער "שדמות" לנוער "צורים" באותה רמת הגיל. מה היו המאווים אז, ומה הן השאיפות והכוונות עתה? שניהם גרעיני תנועה טובים ויפים, שהוציאו אחוזים גבוהים להגשמה, ושניהם הצטיינו (בדרך כלל) בעבודה ובפעילות! ההבדל הוא רק של שבע שנים...

 

נושא הקבוץ היום לא מלהיב אנשים, והוא מדורג הרבה אחרי "לימודים" ו"פעילות פוליטית". יכולה להיות לנו דעה משלנו על כך (אף פעם לא גרסתי שעובדת היותי במיעוט דיה להוכיח את דרכי הנלוזה...). אז קבוצות גדולות וחזקות עצמו וגדלו בתקופה טובה יותר. אנחנו- שוב, כמו קבוצות צעירות אחרות, נעצרנו באמצע. אין כל הגיון לבוא, לערוך השוואות ולקבוע שאשם בכל אלה החינוך המשותף. כמו הספור על היתוש שקיצצו לו את כנפיו, המסכן, אמרו לו לעוף, והוא נשאר לעמוד. מסקנה: יתוש בלי כנפיים הוא חרש...

 

נכון שאנחנו מושפעים היום מדרכים חדשות, בפרט בכלכלה, ויש תביעה רבה לייעול ולחריגה ממוסכמות. בכלכלה קל יחסית לראות את פני הדברים, להגדיר, לנתח פתרונות. בחיי חברה הגורמים מוסתרים ומסובכים יותר, חלקם נתונים לנפש האדם. זה לא כלכך פשוט.

 

בזמן שאנשים ונוער באו לקבוץ, היתה גם רוח התנדבות פנימית בין חברי המשק, כי קיימת השפעת גומלין ברורה, שאינה טעונה כלל הסבר. בתקופה שהקבוץ חדל להיות "פירמה", חל גורל הירידה גם על חברים מבפנים. אינני סבור שבכוחנו להציע פתרונות לשיפור האוירה במדינה (אם כי ישנם סימנים שהגורמים שהביאו ל"שיפור הנוף בארץ " ישפיעו גם בכוון הרצוי לנו). עת חמרנית כמו היום זקוקה לזעזוע רציני, על מנת להפוך את בני האדם ל"קדושים". אבל אם זה ברור והחלטי בעינינו, שעין גדי הקבוצה מוכרחה להתקיים, אז אנו צריכים לחשוב מה לעשות עכשו.

קודם כל נשחרר את עצמנו מהאשליה שבידינו לפתור את הבעיה של עין גדי "אחת ולתמיד". אין ספק שתמיד נתלבט ונחיה בצד הבעיות. על רקע זה- מה שאפשר לעשות! בעקבות האסיפה הפנימית של יום שני, כדאי לרכז הצעות מעשיות בשטחים הלוחצים. אסור לחדול מהענין. לראות את האסיפה ההיא כפותחת פרק... ההליכה לפתרונות מעשיים תעשה לדעתי עפ"י השלבים הבאים: דיון- החלטות לבדיקה (ע"י ועדות)- בדיקה- החלטות לביצוע- ביצוע.

 

להלן כמה הצעות בנושאים שונים, שהוזכרו בכמה וכמה הזדמנויות:

א.      גידול בכח האדם:

1.      פעולה נמרצת חד פעמית להבאת בני משקים, משפחות ובודדים.

2.      פעולה באיחוד להפנית משפחות לעין גדי.

3.      המשך העבודה עם תנועת הנוער והגרעינים.

 

ב.      החברה בקבוצה:

1.      קיצור שעות העבודה לאמהות.

2.      מציאת דרך, אם ע"י ייעול העבודה בענפי השרות ואם ע"י תוספת בנות, להקטנת הניידות בעבודות עד למינימום.

3.      חידוש הדיון בשאלת לינת הילדים.

4.      שיפור המצב בקשר לתופרת, קוסמטיקאית וספרית.

 

ג.       חברה:

1.      הגדלה דרסטית של תקציב התרבות (להצגות, מופעים, חוגים, קורסים וימי עיון).

2.      סמכות מפורשת של המזכיר להפעיל ועדות במידת הצורך.

 

ד.      עבודה

1.      השארת ארגון העבודה כפי שהוא היום ביסודו, עם מגמה ליתר התחשבות בצד החברתי.

2.      עבודה רק עד הצהרים בימי חג ומועד.

3.      דיון בתורנות השבתות במטבח (הצעות אפשריות: ביטול ארוחת בקר בשבת, תורנות חלקית ללא תמורה ועוד).

4.      קביעה מפורשת ביחס ל"מינוס שבתות".

5.      ביצוע תכנית תורנויות ארוכת טווח (כולל ה-90 יום במטבח) בתאום עם ריכוז המשק ועם חברים עצמם. לאחר מכן כל ההחלפות תבוצענה באופן אישי (לא ע"י ס.עבודה).

6.      חידוש הרכש של שעונים מעוררים...

 

עד כאן ההצעות. נושא חמישי- החינוך- צריך לחכות לתוצאות הדיון בשאלת הלינה. אין ההצעות הנ"ל נתונות דוקא לפי סדר החשיבות.

ולסיכום, אני מקוה שבתוך השקיעה לכל הפרטים ה"קטנים" לא יישכחו הדברים שנאמרו בחלקה הראשון, ה"תיאורטי, של הרשימה.

 

                                                                        יואב [גבעתי]

 

 

 

לאחר שנולדו שפע בנות בזו אחר זו, הצילה משפחת אגמון את כבוד המשק והביאה בן זכר לאויר העולם.

אנו פונים בבקשה אל יורם לא לשמר את הפטנט רק לעצמו ולהפיץ את הטכניקה בין כל נושאי התאר אבו- אל- בנאת.

 

 

בורדים

 

מאז הסקירה האחרונה ב"אפיק" החלה העונה בורדים. בתחילת החודש החל הגיזום, ואנו מקוים כי עד סוף החודש נגמור לגזום את כל החממה והמטע בחוץ. הדבר תלוי כמובן במסםר הגוזמים. השנה, בניגוד לשנים קודמות, גזמו בנוסף למשלחת מחצרים גם תיירים וזמניים. נעשו שגיאות לא מעטות ע"י העובדית הלא מנוסים. בגלל המצב הקיים במשק, יש להניח שאלולא הכנסנו את כל העובדים הללו בסוד מלאכה זו, לא היינו עומדים בלוח הזמנים שנקבע.

 

מתח העבודה הוא עדיין גבוה, ויש להניח שעד סוף העונה ישאר מתח זה. מתחילת הגיזום ועד גל הפריחה הראשון יש כששה שבועות. המועד הוא קצר ביותר, בהתחשב במספר העבודות הרב שיש לבצע תכף לאחר הגיזום. שטח הגיזום עצמו החל כבר ללבלב ונראה יפה מאד. השנה אנו גם מדלים את השיחים בחממה. חלק מהשטח כבר הודלה, והדבר מקנה לו צורה אסתטית נאה, ההדליה באה על מנת ליצור מעבר נוח בשבילים ולמנוע רביצה של זרועות ובדים. התחלנו גם בטפול מונע נגד קמחון, טריפסים ופטריות ע"י ריסוס פעם בשבוע, וכן נוקה השטח מכל העלים הישנים והזרדים. רמת נקיון השטח אינה נופלת מהנקיון בחדר האוכל.

 

לפני כחודש נתקבלו הצעות לשיפור החממה ולכסויה ממחלקת הבניה של הקבוץ הארצי, ולפני כשבועיים עברנו לצד המעשי: נחתם חוזה עם קבלן מערד על ביצוע בניית החלונות. הקבלן התחייב לגמור את החלונות עד ה-17 בנובמבר. תאריך זה קמת מאוחר, אך נקווה שיעמוד לפחות בלוח הזמנים.

כיסוי: כרגע השטח פרוץ לרוחות, והדבר מסוכן במקצת בהתחשב בזה שכבר יש ליבלוב די גבוה, ורוח חזקה עלולה לגרום לנזק.

 

השבוע הגיעה רשת הניילון מאנגליה, ופרשנו אותה לשם נסיון על גמלון אחד יחד עם פלסטיק, והרושם הוא מצוין. נקווה שגם יעמוד ברוחות החזקות. בינתיים ישנם שני קבלנים המעוניינים לבצע את הכסוי, וכנראה שבשבוע הבא יוחל במלאכה זו.

    

 

לאחר יציאת גרימי לעבודת חוץ החל דוצי לטפל בכל הקשור בהובלת הפרחים מהחממה למעלה, במיונם ובאריזתם. הוחלט לבנות עגלה מיוחדת עם אבוסים מאזבסט, שימולאו מים בזמן הובלתם. בשבוע הבא תוקם כנראה הבטונדה ליד חדר הקירור, שתשמש בית אריזה לורדים. החלטנו להקים מערך מיון פשוט, על מנת לא להתקל בבעיות אריזה כבר בתחילת העונה, ולנסות לבנות מכונה שתקל על המיון בשלב מאוחר יותר. השנה כמות הפרחים (כך אנו מקוים) תהיה גדולה, והדבר יחייב צוות מיון מיוחד בנוסף לאנשי הורדים.

 

ליצוא:

את הפרחים ננסה לשווק השנה ישירות באמצעות המועצה, ואת הפרחים לשוק המקומי נמשיך לשלוח באמצעות המשווק הקודם.

 

שמונה חברים מחצרים באו לעזרתנו למשך כשבוע ימים לעבוד בגיזום הורדים. ראויה לציון עבודתם המסורה והמהירה. בעונת הקטיף הממשמש נשלח משלחת דומה למשקם, ע"מ לעזור להם בעונה שהיא בוערת בחצרים ורגועה אצלנו.

תודתנו לכל בית חצרים על המבצע הנאה.

 

תוך כדי חופשתו יזם בניס את בואם של חברים מחצרים להושיע את אנשי הורדים בעבודת הגיזום.

כשנשאל בשובו כיצד העלה רעיון כזה השיב:

"כשאני נמצא בחופש אני חכם".

               ודי לחכימא...

 

 

סקר על סכר

(בעקבות שיחה עם גרימי)

 

שנים עשר לילות ברציפות, יומיים מנוחה, שנים עשר ימים ברציפות ושוב יומיים מנוחה. זהו סדר העבודה של גרימי כמנהל עבודה בעבודות הסכרים בים המלח. חברת "תמרית" היא הגוף המבצע את העבודה, אותה השאירה חברת "קיזר" האמריקאית בלתי גמורה, כל העוקב בענין אחרי העתונות יודע את פרשת הסכסוך המשפטי בין "קיזר" לבין מפעלי ים המלח. כרגע מטרת העבודה היא לא רק סיום הקיר האוטם), כפי שיוסבר להלן) בתוך הסכרים שבים, אלא בעיקר הוכחה כי עבודה זו ניתנת לבצוע טכני בהתאם למפרט, דבר שהאמריקאים כופרים בו.

 

הציוד המופעל עתה ע"י "תמרית" הוא אותו ציוד בו עבדו האמריקאים, ורוב עובדי החברה הם אלה שעבדו ב"קיזר", אך מספרם הכללי הוא כחמישית ממספר העובדים תחת הבעלות הקודמת.

 

גרימי מארגן את העבודה בנקודה בה נבנה הקיר האוטם בתוך הסכרים. מהו הקיר האוטם וכיצד מתבצעת הקמתו:

הסכר עצמו בנוי חומר ואדי שפוך, כשהוא מדופן בשני צדדיו באבנים, החל בקטנות וכלה בגדולות, כדי למנוע את הרס הסכר ע"י מי הים הכבדים. הקיר האוטם תפקידו למנוע חלחול מים מן הים אל בריכות האדוי. משתי סיבות ישאפו מי הים לחלחל לבריכות: האחת- ירידת פני המים בבריכות כתוצאה מאדוי רב, ושאיפת המים לזרום מן המפלס הגבוה (הים) אל הנמוך (בבריכה). השניה- עלית רכוז המלחים בבריכה, ושאיפתם של מים לזרום מרכוז נמוך לרכוז גבוה.

 

הקיר האטום במרכז הסכר עשוי חרסית, שהיא חומר אטים למים. קרקעית המים בנויה שכבות מלח וחרסית לסרוגין., ובחפירת התעלה למלוי החרסית יש צורך להגיע עד לשכבה הרביעית של החרסית הטבעית אשר בקרקע הים, ולשם כך לבקע ארבע שכבות מלח קשות. הבעיה העיקרית היא חפירת הקירות הישרים בתוך חומר הואדי, כי חומר זה נוטה להתמוטט אל תוך החפירה. התמוטטות כזאת, היוצרת גושי חומר ואדי בתוך קיר החרסית, מאפשרת חלחול מים דרך הסכר, ומעמידה בספק את יעילותו.

 

העבודה העומדת לבצוע עתה היא בנית קיר אוטם באורך של 10 ק"מ של סכר, וכן תקון קיר זה, שנעשה ע"י האמריקאים, לאורך מספר קילומטרים נוספים, במקרים בהם לא עונה הביצוע על דרישות המהנדסים ההולנדיים, מתכנני הסכרים.

 

כיצד מתבצעת עבודת הקיר האוטם, ואיך נמנעת התמוטטות הקירות: מחפר (בגר), שהותקנו בו שינויים במיוחד למטרה זו, פותח תעלה, וזו מיד ממולאת בחומר נוזלי, כבד ממים, המכונה בוצה. חומר זה תפקידו למנוע התמוטטות חומר ואדי אל החפירה. האמריקאים השתמשו בחומר שמשקלו הסגולי 1.35, והוא חסר תכונות הדבקה. עתה עובדת "תמרית" עם בוצה חדשה, שהרכבה תוכנן בארץ ונשמר בסוד, אך היא כבדה יותר ובעלת תכונות הדבקה. מסבה זו מבוצעת העבודה עתה כראוי. עם התקדמות המחפר (לאחור) ממולאת החפירה בחרסית, הדוחקת את הבוצה.

יש להניח שתוך שנה וחצי לכל המאוחר תושלם העבודה סופית.

 

מלוי הבריכה הגדולה יעשה בעזרת שאיבה של מי ים לתוכה. מדוע לא יוקם סכר בסוללה, דרכו תתמלא הבריכה במישרין מן הים? הסיבות לכך נעוצות ביתרונות השאיבה: תחנת השאיבה תוקם ליד המצדה, שם ישאבו מים בעלי רכוז מלחים גבוה יותר. כמו כן בעזרת שיטה זו אפשר יהיה למלא את הבריכה עד למיפלס גבוה יותר מפני ים המלח, וכתוצאה מכך גם להגביר את היצור.

 

 

ממציא בעל כרחו

 

עם הגשם הראשון באזור גאה לו נחל צאלים, אך נחל ערוגות שלנו נשאר יבש כחרס. רק לאחר שלשה ימים, בבקר צח אין ענן, נראה שטפון בלתי צפוי ב"ערוגות". עולם כמנהגו נוהג, ועובדי גן ירק יורדים להשקות בשדה. אחא, ששכח אורחות שטפון, פותח קוי ממטרות ומופתע לראות כי השדה מושקה בתמיסה של מים עם סחף ו... זבל אורגני. כנראה שהשטפון בקר בדרכו בממלכת ירדן [ממערב לירדן] כפר כלשהו או מרבץ עדרים, והפך לשטפון מזובל. כך "נוספו, לשדה כל מחסוריו.

חיקין טוען (בקול רם) שמה שלא הצליחו לפתור כל המומחים במשך 10 שנים, פתר אחא בפתיחת ברז אחת.

 

 

מה חדש ב"סער"

 

הגרעין רץ עתה בקצב מהיר לקראת סיום הטירונות. בשבועות האחרונים נפלה ההכרעה מי ומי יוצאים למ"כים ולהדרכה בתנועה. החלטות אלה קשות ביותר. הגרעין חייב לשמור על חבריו המרכזיים להמשך מסלול הנח"ל במשק ההכשרה. הצבא והתנועה, לעומת זאת, מפעילים לחץ כבד , ולא תמיד מוכנים ויכולים להתחשב בשיקולי הגרעין.

 

הקשרים עם עין גדי: המרחק מקשה עלינו להגיע לחבר'ה לעתים קרובות. בשביל משק במרכז הארץ, בקור במחנה יכול להיות טיול קצרצר ומהנה. בשבילו פרוש הדבר יום נסיעה ארוך ומייגע. למרות זאת נראו חברינו בערבי הגרעינים האחרונים בצור נתן ובבסיס. חלק מחברי הגרעין ערכו אצלנו בקור שבת. אפשר לומר שקיית עתה אווירה טובה בקשרינו עם הגרעין.

 

במשך שנת ההכשרה בכנרת יגיעו אלינו משלחות קטנות לתקופה קצרה. הדבר יתרום להכרות יותר רצינית עם החברים והמקום. דודו שליטא ישתדל לבקר בכנרת במשך השנה הקרובה, ולסייע לגרעין בענייני חברה ותרבות.

 

מיכל משגרת מכאן דפי קשר קבועים לגרעין ותפוצותיו. היא תצטרף לחבריה בהגיעם לכנרת.

 

ומה חדש בגרעין "צוקים"

 

הבקשה שהועברה על ידינו לאגף הנוער והנח"ל לדחית האמון המתקדם של בני "צוקים" למשך חצי שנה אושרה, למרות שהיו מתנגדים לה. בסוף חודש נובמבר יגיעו אלינו 20 חברי הגרעין וישוכנו ב-6 דירות מגורים למעלה. לצורך זה יחולו כמה "תזוזות" קלות בדיור. לקראת סיום תקופת שהותו בגרופית עורך הגרעין טיול גדול, וכדי לאפשר לגרעין ביצוע הטיול הוחלט במזכירות להקדיש 400 ל"י למטרה זו.

 

חסיה נתמנתה כמקשרת לגרעין, בהיותה אשת הטבע המקומית. טכס האיזרוח של ההאחזות יתקיים ב-24/11. נשתדל לארגן משלחת שתסע לגרופית ליום שמחה זה. צפויה לגרעין קבלת פנים חמה, כי יפול ישר לעונה הבוערת, הווה אומר לעונת מלפפוני הסתו, האומרת "קטפונו". כפי שסוכם כבר יעבדו 7 מחברי הגרעין בבי"ס שדה, כאשר כל3 חודשים מתחלף צוות זה.

 

 

דו"ח מקוצר מישיבות ו. משק עד 24/10/66

 

הוחלט לקנות סוסיתא 12 מסחרית, שתשמש את גרימי לנסיעותיו לסדום. בזמן הפנוי יעמוד הרכב לרשות החברים לנסיעות פרטיות.

 

הובאה הצעה שהמשק יכנס לשותפות עם חברת הולנדר, המתכוננת להשקיע כסף בהתקנת רכבל למצדה.

 

אחרי החלטת האסיפה בדבר מיקום פרויקט הארוח באזור שדה התעופה, הוטל על ו. משק להתיחס לפרטים הארגוניים ולחלוקת התפקידים בין עין גדי לרשות שמורות הטבע. משק עין גדי ידאג למסעדה, דירות להשכרה ומעדה אזורית לשרות חוף.

 

לאור מצב הרווחיות הנמוך של הפרדס, ובגלל קשיי השווק של הלימונים, הועלתה ההצעה לעקור את הפרדס. המתנגדים בדעה שעיקר ההשקעה כבר נעשה, והעבודות מסתכמות בקטיף והשקיה בלבד. בגלל תיקו בהצבעה יובא הענין לדיון נוסף.

 

הובעה דעה בחיוניות הצורך בהנהגת תמחיר. יש לעבור ענף ענף ולעבד טפסי דווח מתאימים. הכוונה לערוך סיכומים חודשיים של ימי עבודה, תוך השוואה לתכנית המשק. שלש פעמים בשנה יקבל הענף דו"ח הוצאות והכנסות מפורט. מן הסכום השנתי ניתן ללמוד על מצב הענף, התקדמותו או נסיגתו בשנה החולפת.

 

 

במזכירות

 

ביום 7/10:

הובאו שתי תכניות לבנית כתה כוללת חדשה. לאחר התיעצות מוקדמת עם צופיה וגרימי סוכם לקבל את הצעת מח' הטכנית של ה"אחוד".

 

הוטל על הרצל לברר אפשרות הבאת קרון לצרכי חדר לוגים. אם לא ימצא קרון כזה, יוקם מבנה טרומי.

 

בענין נהג "אגד" ומשפחתו שעלינו לקבל לתקופה של שנתיים, החלט לאשר בואה של משפחת נוביק מהרצליה.

 

22/10

הוזמן לישיבה רכז תרבות לצורך מסירת אינפורמציה שוטפת. סוכם להקים במהרה מבנה טרומי 9x4 שיחולק לשני חדרים עם צפוי פנים (סיבית). המבנה יוקם בשטח המגורים וישמש לחוגים.

נדון ענין למודי נגינה ורכישת כלים לאיציק בש ולפיקי והטילה על דרור להגיש הצעה תקציבית לכלים וללימודים.

רכז עבודה העלה מקרים בהם לא ציית גדעון כרמל לסדור העבודה. המזכירות גינתה את התנהגותו של כרמל.

אושר לדואים להמשיך בקורס הדאיה. תסודר הסעה לבאר שבע, עד לשלב של טיסת סולו. הוחלט להקציב 400 ל"י עבור טיול הסיום של גרעין "צוקים" בגרופית. התקימה הבוררות ב"איחוד" על מיכאל שלו. בסיכום התקבל החשבון שהוגש ע"י עין גדי.

הרצל מציע להעלות מיד לאסיפה ענין קנית מקררים לחברים. סוכם כי הנושא יועלה במסגרת כללית של אפשרויות העלאת רמת החיים.

 

 

באסיפה

באסיפה מיום 8/10

נמסרה אינפורמציה על החלטת המזכירות מיום 7/10.

אושרה ללא התנגדות הצעת ו. חברה לאפשר פיצול שבעת ימי הנופש, הנתנים אחת לשנתיים, בכל צורה הנראית לחבר.

 

התקיימו בחירות להשלמת ועדות. נבחרו:

למזכירות –         דוצי

ועדת תרבות –     איציק בש, מני

    " השתלמויות- עמוס ג.

    " חנוך -           אלי רון

   " שכון -            עזרא

   " שרותים -        איציק בש.

 

עמי גיא הגיש בקשה לצאת לשנת חופש לצרכי לימודים. בקשתו הוצגה כדחופה בגלל רקע משפחתי. הבקשה נדונה (לאחר גויעת ו. השתלמויות) בישיבת של מזכירות עםו. חברה. הצעת דני אפיק להוסיף את עמי גיא לרשימת שמונת הלומדים מטעם הקבוץ נפלה, ואושרה הבקשה לשנת חופש.

 

באסיפה מיום 22/10 נמסרו ההודעות הבאות:

יש להודיע להרצל על כל תאונה, ולו הקלה ביותר, שגורם חבר עם רכב.

יש לחתום שם מלא וברור על תלושי דלק למניעת אי הבנות.

להתיחס לדירה בתל אביב בכבוד הראוי לה לאחר שעברה שפוץ.

 

רכב לגרימי. אושרה הוצעת ו. משק לקנית כרמל מסחרי לצרכי עבודתו של גרימי, תוך ניצול הרכב גם במסגרת רכב לחבר.

 

מירי מירי נבחרה לסדרנית עבודה.

 

דיון ארוך על גורלו של הדי-8 נסתיים בהחלטה לקיים תורנות בין המפעילים הותיקים למשך החודש הקרוב, עד ששמיר יחלים כליל ופסיק יוציא רשיון נהיגה.

 

 

תרבות

 

רציתי לשתף את החברים בתכניות הועדה לתקופה הקרובה. כל הדברים הקשורים לתרבות מן החוץ: הרצאות, הצגות, אמנים- אינם מהווים בעיה רצינית: מזמינים מופע מסויים, ובזה מסתיים הענין. כוונתו לקדם פעילות של תרבות עצמית. החוגים לבטיק, לרישום, לקרמיקה. משועים מזה זמן רב לאכסניה נאותה. גם המקהלה זקוקה לזאת, והגיע הזמן שיהיה גם מקום נאות לקיום חזרות לקראת חגים וחתונות.

המבנה לצרכי החוגים יעמוד בתחום מגורי החברים כתנאי להשתתפות רבה. כן עומד להתפנות מבנה המאפיה, שישמש את ציירי המקום. לדעתנו לנצל את התנור במאפיה ולהכשירו לפעולת החוג לקרמיקה. המקהלה התחילה לפעול בימים אלה בהדרכתו של איציק. נבצע גם שרי עם ושירים ישראלים ומן היין המשומר. נתחיל גם לשיר בלווי כלי נגינה. לשם גיוון. מקווים שחברה יבואו למקהלה מתוך רצון ולא מתוך הרגשת החובה.

עומדים לרכוש מסרטה בקרוב. יש כאן פלפול מקצועי רב, אבל יש להחליט סוף סוף ולרכשה.

נוסף לצלומים, שערכם ההסטורי אינו מוטל בספק, יש לנצל את המסרטה לטובת מה שנקרא "יומן משק במראה ובקול", והאפשרויות רבות.

 

 

ידיעות בקצרה

 

"פרשת" האחות הולכת וקרבה לסיומה. לאחר שבועיים בהם שהתה אצלנו תמר מיטבתה, נמצאת עתה כאחות ניצה מכפר בלום, אף היא לשבועיים. ב-6/11 יגיעו אלינו סופית רבקה מיפעת ובעלה שמשון למשך שנה אחת (בינתיים).

 

חברנו שיש עזב את הקבוצה.

 

בעוד שבוע עגיעו למשק נהג "אגד" ומשפחתו. ךמש' נוביק מהרצליה ילד בן 5 וילדה בת שנה. חדרם יהיה דירתו לשעבר של אריק אפיק.

 

חניתה וחורש חזרו מארצות הברית, והם משתייכים עתה לגזע הקרוי לבני הפנים.

 

בימת הקבוץ מתכננת את הופעותיה בדרום הרחוק, ובעתיד הקרוב יותר תופיע אצלנו. באותה הזדמנות נוכל לראות אם יש נביאה בעירה.

 

הגיעה אלינו לשנת שרות דינה לוי מאשדות יעקוב. ברוכה הבאה. ש.ש.ש. נוספות תגענה בקרוב.

 

 

בזמן האחרון נסחבים בקביעות עתונים מתאי הדאר של זאביק וארי (בעיקר מעריב ובמחנה9. אנו מבקשים מה... שעושה זאת לחדול ממעשיו אחת ולתמיד.

 

 

הבו לנו "כל בו"!

(לקראת דיון באסיפה בשבת)

 

הבעיה היא קטנות של יום יום.

האם צורת חלוקת הצרכים הקטנים משביעה את רצוננו?

סידקית וציוד אישי, ממתקים לחדרים, חמרי נקוי וכלים לדירה- עלינו לבדוק איך נגיע לשביעות רצון במצרכים אלה, וכמובן במסגרת התקציב ההגיוני.

יש הרבה פריטים שאינם מסופקים לחברים במסגרת תקציבי הצריכה כמו קופסאות, קערות, אלבומים, מספריים, צלחות ועוד ועוד. לאלה אין מקום בצורה הקיימת, ולצערנו חלק מהתקציב האישי (שמטרותיו בלוי ונסיעות) נאכל על צרכים אלה.

 לעומת חסרון זה המשק הוציא עד כה סכומים נכבדים ביותר על הספקה קטנה.

כלנו שותפים לבזבוז הכללי בשטח זה כל הפריטים שאנו מבקשים נתנים לנו ללא בדיקה, ואם אנו זקוקים להם, וחשבו היטב מה נחוץ לנו באמת, והן לאו.

 

סעיף חלוקת הממתקים- הענין מסודר, אלא שגם כאן יהיה התקציב מאוחד עם עוד סעיף. תהיה אפשרות תמרון והעברה למצרכים החשובים לכל אחד.

אחוד תקציבי הספקה קטנה, ממתקים וחמרי נקיון תאפשר רכישת מצרכים נוספים וחסכון בצריכה. על ידי כך הצריכה תהיה מחושבת ע"י כל אחד לפי צרכיו האישיים של כל חבר.

ההצעה אומרת שהתקציב לחבר בכל-בו (סופרמרקט) יכלול:

תקציב הספקה קטנה (לפי תקציב האחוד)

תקציב ממתקים (כפי שקיים עתה)

תקציב חמרי נקוי וכלים (חלק מתקציב החזקת דירות).

המטרה שהתקציב המאוחד יאפשר בחירה חפשית בין הפריטים השונים.

המסגרות התקציביות שקבענו לעצמנו בהלבשה, הנעלה ושכון מוכיחים את יעילות השיטה מבחינת ההרגשה הטובה ומניעת התמרמרות.

הבה נחליט על הענין מבחינה עקרונית, ואח"כ יבוא הבצוע המעשי.

נמנע בזבוז ואי שביעות רצון – נקים לנו "כל-בו"!

 

                                                                              ועדת שרותים

 

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 254

כ"ח חשון תשכ"ז 11/11/66

 

ליוכבד ויגאל עשת

להולדת ניר

שפע ברכות ומזל טוב

 

 

שבת שלום!

עיון קל בתכנית המשק בלוח העבודה מראה לנו כי השנה, להבדיל משנים קודמות, החודש הקשה ביותר יהיה דצמבר. בחודש זה, שהוא מועדקטיף מלפפוני הסתו, נאלץ להעזר בכוח אדם זמני רב.

בסוף נובמבר תגיע קבוצת ה"אקספרימנט", המונה 11 איש, שרות לאומי של הגדנ"ע לשבועיים, בערך 30 איש, ולאחר חנוכה מחנה עבודה נוסף. כל זה מלבד בואם של חברי "צוקים", 20 איש, בדצמבר. יש לצפות לצפיפות רבה, אך בלתי נמנעת.

 

בינתיים הולכת ומתגבשת הדעה כי עבודה הינה תופעה המשפיעה על נפשו של האדם.

ראו את הקטע הבא:

 

שעב בלתי סבירה, אחר חצות.

שלמה (מתוך שינה): כל הפקעות הלכו לאיבוד.

פיצי (בבהלה): איזה פקעות?

שלמה: של הורדים.

פיצי: מי אמר לך?

שלמה: איציק בש.

פיצי: מאיפה הוא יודע?

שלמה: הוא חשמלאי.

 

                                        המלבה"ד: רכז תרבות

                                           (המסקנה: אזניים לכתל...)

 

 

קורס המורים לחקלאות – הפקולטה לחקלאות

הלל מספר

 

השם שניתן לקורס בו אני לומד אינו אומר דבר על תכליתו., ובודאי שלא על הרכב הלומדים בו. מורים לחקלאות בין התלמידים נמצאים במיעוט מבוטל, ומורים בפוטנציה ספק אם ימצאו עם סיום הקורס. למעשה מיחדים את הקורס שני נתונים: האחד- מרביתו מתקיים בקייצים, והשני- ממוצע הגיל הגבוה יחסית ומוצאם של התלמידים.

 

הגורם הראשון הוא שהפך את הקורס למבוקש. לעירונים זה נותן את האפשרות לעבוד 8 חודשים ולקיים משפחה (מרבית הלומדים נשואים), והקבוצניקים שומרים על קשר הדוק עם הבית ולא ניתקים לחלוטין ל-3-4 שנים. למשקים בהם העונה החקלאית בחורף היתרון בולט עוד יותר, שכן משך 4 שנות הלימודים נמצאים התלמידים 3 חרפים בבית.

 

בחשבון סופי משך הקורס מקביל ללמודים הסדירים בפקולטה לחקלאות לקבלת תאר ראשון. בחשוב של מס' חדשי הלימוד, קצר קורס המורים ב-4-5 חדשים לערך, אך מכיון שחומר הלימודים זהה לקורס הרגיל, מסתבר מאליו שהקורס אינטנסיבי יותר. בשני הקיצים בהם למדתי, עמד ממוצע שעות הלמוד בשבוע על 50 (פלוס מינוס 4). אם נזכור שימים א'-ו' מהוים יחד יום למודים אחד, יתקבל ממוצע של 10 שעות למוד    ביום, וזה מלבד שנון, הכנת דו"חים (שעורים) והכנה לבחינות.

 

שני הקיצים בירושלים הוקדשו למדי יסוד. הקיף הקרוב והשנה המרוכזת יועברו ברחובות, ובהם לפי המצופה נעסוק בחקלאות.

 

כפי שהזכרתי, גבוה הממוצע הגילי (לחלק גדול מן התלמידים אחראיות ישירה עלהבזיונות של המשולשים, הר חברון וכו'). אלה חברה טובים, מסודרים היטב בעבודה, התופסים פגרות לימודים מבלי לזעזע את משפחותיהם ומבלי לאבד את מקומות עבודתם. מסיבה זו יחס המרצים הוא טוב, הרמה מניחה את הדעת, ובכלל- יש עם מי לדבר. יתרון רב ערך אחר הוא בזה שכתת הלומדים קטנה מאד יחסית. זה מועיל הן בהרצאות והן במעבדות, אך יתרון זה עלול להיות לרועץ לקורס כולו, כיון שמהסיבה הזו הקורס יקר מדי לעם ישראל, והשמועה המהלכת מספרת שמתכוונים לא לפתוח קורסים נוספים. להתיחס אל הלמודים עצמם, משום שדרושה מעט פרספקטיבה לשם כך, ואני עדין רחוק מכך, אך משום שפטור בלא כלום לא נאה, אציין רק זאת שעד היום לא נגענו בחקלאות אף לא ברמז, ולעתים היה נדמה לי שנכנסתי לכתה הלא נכונה.

תכנית הלמודים וצורת העברת ההרצאות מאכזבים קשות, אך מהר מאד מסתבר שיש להסתגל אליהם. לעומת זאת המעבדות, בכל המקצועות שיש בהם מעבדות, מצויינות. האווירה הכללית באוניברסיטה, אם רשאי אני לעשות הכללות מהפינה בה נמצאתי, יחד עם מתן הרצאות ותכנית הלימודים, הפכו את הלימודים ל"טכניקה" ואת הסטודנטים ל"טכנאים" שעיקר אומנותם בהגשת בחינות, ולמותר לציין שטכנאי מצליח ותלמיד מחונן אינם בהכרח מושגים זהים. למוד לשם למוד, להרחבת הדעת ולהשכלה, אלה מושגים שנמצאים אמנם באוניברסיטה אך רק על האצטבאות, בספרים.

 

 

גן ירק

בשבוע של רגיעה, לאחר לחץ רצוף של הכנות וביצוע הזריעות והשתילות, ולפני הכנת גידולי האביב, נמצא הזמן להעלות על הכתב מעט מהנעשה בגן השנה.

 

חצילים:

נשתלו 80 ד' חצילים. השטח היום בשלבי גידול, וההתפתחות משביעה רצון. השנה הצלחנו להתגבר על העשבים בעזרת ריסוס מונע נביטה, וחסכנו לעצמנו ולמשק טיולים עם מעדרים ביד לאורך שורות החצילים האינסופיות.

 

מלפפוני סתו:

נזרעו 55 ד' בהדרגה במשך כל החודש שעבר. השטחים הם מחזה מרהיב, ועובדי הגן מציעים לכל מי שלא חזה במראה הנהדר ורדת להציץ בנוף, ולמי שבכל זאת לא יצא- אל דאגה! תוך שלושה שבועות בערך נזמינו בעל כורחו להצטרף לצוותי קוטפי המלפפונים. במלפפונים, בדומה לחצילים, הצלחנו גם כן בעזרת ריסוס מונע נביטת עשבים ובעזרת הקלטרת השודית להתגבר על העשביה.

 

במקביל למלפפונים ולחצילים התחלנו השבוע להכין את השטחים לגידולי האביב, הכוללים 10 ד' פלפל בהשקיה תת קרקעית תחת יריעות פלסטיק, ו-9 ד' מלפפוני אביב, גם כן באותה שטה.

 

בנוסף לגידולי אביב אנו ממשיכים זו השנה השלישית את הנסיונות בשעועית בהקף של 10 ד', ונקוה שהשעועית תגשים את התקוות שתולים בה.

 

לסיכום הסקירה הראשונה של הגן השנה, נציין כי את תחילת העונה עברנו יפה. בעזרת טרסט המוחות של עובדי הגן הצלחנו לחסוך הרבה ימי עבודה, ויש לנו הרגשה שאנו עולים על דרך המלך לקראת היותנו ענף שלחין כמו בכל מקום אחר בארץ.

 

 

הרבה אגדות וספורים מהלכים על ה"דבע", הוא הצבוע. על הספור האחרון אנו אחראים, יען כי ראינו במו עינינו צבוע אוכל, כנראה לקנוח סעודה, בתאבון רב צנורות פלסים וטפטפות פלסטיק.

כדי להושיע את שדותינו היקרים היו כאן השבוע ציידים מטעם רשות שמורות הטבע. לאחר שנסו לשוא לתפוס צבועים בעזרת רוסי אויר היורים מזרקים עם חומר מרדים, עברו לנשק "קונבנציונלי", וכתוצאה מכך סיימו שני צבועים את תפקידם עלי אדמות.

אולי בכך תבוא רגיעה לעובדי השדה והנוי.

 

 

במזכירות

בישיבה ביום 4/11

נמסר דו"ח מטעם אגודת עין גדי, שהתקימה בתל אביב. בישיבה הועלתה תביעת א.נ.א. כי במסגרת המפעל המשותף בי"ס שדה-אכסנית נוער, יהיה מנהל נפרד מטעם א.נ.א. לאכסניה. לדעתם מנוצלים רווחי האכסניה לצרכי פתוח בי"ס שדה, ולכן האכסניה מוזנחת. החברה להגנת הטבע מתנגדת בתוקף להיותם של שני מנהלים בבית אחד, דבר שיהווה רקע למריבה מתמדת. החברה להגנת הטבע מוכנה לניהול אחיד ע"י גוף ניטרלי, האם נראה לאגודה כי ניהולם היה כושל.

בישיבת האגודה הציע דודו לא.נ.א. באורח בלתי רשמי כי יבדקו אפשרות להקמת אכסניה בסמוך לפרויקט הארוח המתוכנן של עין גדי.

לאור ההתפתחויות האחרונות הוחלט במזכירות להעלות לאישור האסיפה את החלטת המזכירות וועדת משק מלפני 4 חודשים כי עין גדי תומכת בהפרדה בין בי"ס שדה והאכסניה.

 

נערך ברור עם גדעון כרמל. גדעון בקש בראשית השבוע שלפני ישיבת מזכירות לסדר "שבת" לעדנה והבין את תשובת יו"ר ועדת כח אדם כרצונו. גדעון גלה הפקרות רבה ביותר מכך שמסר לעדנה כי הענין מסודר, וכתוצאה מכך למחרת סבל קשות הטיפול בתינוקות. החלט כי ימסר על כך דו"ח באסיפה, וכרמל יתנצל בפני האסיפה.

 

נמסרו פרטים על ישיבת ו. נקודה עם הארכיטקס אלכס קשטו, המכין את תכנית המתאר של הקבוץ. הרעיון המרכזי בתכניתו הוא לא להקים את חדר האכל החדש במקום המתוכנן- ב"מגרשי התערוכה", אלא באזור שכון הותיקים העכשוי. רק כך יהיה חדר האכל במרכז הקבוץ תוך כמה שנים.

התכנית המפורטת תועלה לאסיפה תוך שבוע-שבועיים.

 

החלט כי יואב גבעתי יצא לשבוע לסיור ראשוני במשקים במסגרת תפקידו החדש: גייס.

 

 

באסיפה

הובאה לאשור החלטת המזכירות האומרת כי אנו תומכים בהפרדה בין בי"ס שדה והאכסניה ובהקמת אכסניה ליד פרויקט הארוח המתוכנן, בתנאי שלא תפגע בו מבחינה ארכיטקטונית.

לאחר דיון ממושך החלט ברוב גדול לדחות את החלטת המזכירות. נתקבלה החלטה כי עין גדי תומכת בהקמת אכסניה ובי"ס שדה יחד, מבחינה ניהולית וגיאוגרפית.

 

נמסר לאסיפה דו"ח על ברור המזכירות עם גדעון כרמל. גדעון נסה להסביר את עמדתו והתנצל בפני האסיפה על מעשהו. יערך דיון נוסף בפורום המזכירותוועדת עבודה לברור אם יש צידוק לטענותיה של עדנה נגד סדור העבודה.

 

נערך דיון על עמדתנו לגבי עתיד נאות הככר, לקראת ישיבת המועצה האזורית בנושא זה.

 

 

להקמת חוג לשיט בעין גדי

השבוע נראו מפרשים בים המלח לראשונה מזה 2000 שנה. המפרשים הללו התנוססו על סירה שהגיעה מכנרת- הפעל עמק הירדן- עם משה'לה. מטרת בואו של משה'לה היתה בדיקת תנאי שיט במפרשית, ותוצאות הבדיקה עלו על כל המשוער.

 

סקירה הסטורית קצרצרה מגלה לנו כי מאז ומתמיד היה השיט מקובל בים המלח. יוספוס פלויוס בספרו "מלחמת היהודים ברומאים" מספר על ספנות בים המלח בלוית תאורים מפורטים. כמו כן במפת מידבא (מן המאה ה-6 לספירה) מופיעות שתי סירות מפרש שטות על פני ים המלח.

 

הרעיון של שיט בים הוא רעיון ישן שנבט על חוף הים התיכון בסניף זבולון בהרצליה וטופח במשל השנים לכוון ים המלח, ועתה החל בהתעוררות ממשית. לפני זמן קצר נגש דני אפיק לברר אפשרויות במרכז "הפועל", ושם היה במקרה גם משה'לה מכנרת. התגלגלו הדברים כך, שמשה'לה הסכים לרדת עם סירה אלינו, על מנת לבדוק אם וכיצד אפשרי השיט במפרשית.

 

ביום ראשון הגיע ה"פורד" עם האחות והמטלטלים, ומאחור נגררת הסירה מכנרת. למחרת הורדנו אותה למים, ולמרבית הפלא היא צפה! ולא סתם אלא יותר מאשר כרגיל (כרגיל זה בים כנרת). דבר זה מקנה לסירה שטח חכוך קטן יותר במים, וממילא מהירות גבוהה יותר. השיוטים התבצעו בהצלחה למרות מספר תקלות כמו הפסקות רוח (שטיל בלע"ז), שבגללן נאלצנו לחתור. וכן ללכת "וולגה וולגה". מספר לא קטן של חברים הצליח לתפוס סבוב בסירה, ומספר המתלהבים לרעיון הלך וגדל, והרעיון הכה גלים בקבוצה.

 

קצת חוויות אישיות: ביום ד' הצלחתי לקבל "שבת", וכל היום הוקדש לשיט. היום התחיל ברוח צפונית חזקה וגלים גבוהים עד 1 מטר! שטנו במהירות רבה כשמונה קשר עד הסדייר, ושם קרה לנו תרגיל מענין- התהפכות. ובכן, הדבר שרצינו לעשותו קרה, אם כי תכננו אותו לא באותו המקום. הסירה מתהפכת לאט לאט, לא כמו מכונית, ויש זמן לרדת ו/או ליפול למים. המים כידוע מלוחים לאוד, אולם להפתעתי, לאחר ששקעתי במים ופקחתי את עיני, הצריבה לא היתה חזקה במיוחד. טפה אחת שנתזת לעין ממררת את החיים הרבה יותר. ישרנו את הסירה והפכנו אותה חזרה, זה לא מסובך, והמשכנו בשיט חזרה רטובים כמו דגים, יורקים ורוקקים כמו שני מלחים זקנים.

לפני הצהרים השתנתה הרוח והפכה למזרחית שקטה יותר, ואחה"צ לדרום מזרחית. כלומר, במשך היום הרוח נעה כמעט מעגל שלם.

 

כשסכמנו את הנושא הועלתה ע"י משה בעיה חשובה והיא- הבטיחות בשייט.                סוכם שבשעות הפלגה יהיה אדם בחוף בקשר עין עם הסירה (יש בה נרות עשן למקרה תקלה). אולם הבעיה היא כיצד לעזור לסירה בצרה? צרה משמעה שאין היא יכולה להתקדם יותר כתוצאה מתקלה טכנית אפשרית (וזה אפשרי). אי לכך יש צורך בסירת מנוע. סירת מנוע עם מנוע חיצון, שלא תהיה תלויה ברוחות ותוכל בשעת הצורך לשוט ולגרור את המפרשית הביתה בשלום.

 

חוג לשיט בעין גדי צריך לקום בשני שלבים: שלב א'- קנית סירת פיברגלס עם מנוע חיצון.

שלב ב'- רכישת סירת מפרש מדגם 420 דרך "הפועל".

משה ממליץ על סירה מדגם זה, כמו זאת שהוא הביא, היות והיא קלה לתפעול, וכמו כן זוהי סירה שמשתתפת בתחרויות ארציות.

מספר פרטים על הסירה:

היא לקראת 420, כי אורכה 420 מ'. גוף הסירה עשוי פיברגלס, המפרשים מדקרון, הכבלים מנירוסטה, בקיצור- סירה מודרנית. דגם זה קים שנים מספר בלבד, והוא פטנט צרפתי המקובל בעיקר במועדון הים התיכון.

סירת מפרש אפשר לרכוש דרך "הפועל", והשתתפותו היא 50% בקניה, כלומר כ-1500 ל"י.

יש להרשם עתה ולקבל אישור ממרכז "הפועל", ורק בעונה הבאה, איה"ש, נקבל את המפרשית. בכל מקרה יש לרכוש קודם כל סירת פיברגלס מתוצרת הארץ (היא זולה יותר) ומנוע חיצון תוצרת חוץ, וכל זאת כמובן לאחר ברור כל הפרטים הטכניים והבאתם לאישור המוסד המתאים.

 

לסיום, מקוה אני שההתלהבות שאחזה בחברים לא תפוג. למרות ההשקעה הכספית הגדולה, יש מקום לשיט בים המלח. יש ויש מקום להקמת חוג לשיט בעין גדי, ואני מקוה כי החוג שיוקם יתפתח לכיוונים נוספים כגון סקי, אותם כדאי ואפשר לנסות.

 

                                                                   גדעון הדס

 

                        שחור בעינים

 

למה החברה מעדיפים מערבים על פני סרט של אינגמר ברגמן?

מערבון- יש סיכויים לפחות שיהיה צבעוני.

ואיגמר ברגמן- בטוח שיהיה שחור-אפור.

 

                                                (דברי חייקין)

 

 

ועדת תרבות מודיעה:

סוף סוף רכשנו מסרטה ומכונת הקרנה של 8 מ"מ בכספי מתנת ההורים לחג העשור. בעזרת מסרטה זו נוכל לערך יומן מצולם, וע"י כך להראות לציבור מה נעשה בענף מסויים, וכן להנציח מאורעות חגיגיים.

 

סרטי טייפ של המשק, בהם מוקלטים מאורעות שונים, נמצאים בידי החברים, וכל ערב יהיהזוג אחראי לפתיחתו.

 

ביום ו' בעוד שבוע יופיע אצלנו תיאטרון הבובות של קבוץ רביבים.

 

 

סכר בפני עבודה שכירה

 

אינני רואה מקום לעבודת שכירים במסגרת ענפי הקבוץ. לא אתעכב כאן על אודות התנגדותי, אלא אציין רק שעד לפני זמן לא רב חשבתי עצמי לאחד בין הבודדים בעין גדי, המוכנים ללכת בעקביות בדרך ההתנגדות הזאת. חששתי שאם תובא לאסיפה הצעה מעשית להבאת עובדים בשכר, היא לא תפול, והנה זכיתי להפתעת מה כשדחתה האסיפה להשלים את צוות הדי-8 ע"י שכיר. שמחתי על ההחלטה. הצטערתי על שלא נלחמתי די להעלות לדיון באסיפה את שני המקרים הקודמים של הפעלת ה"שופל" שלנו ע"י שכירים: בתחילה בגליל ואח"כ בסקול שטחים שלנו פה. אמנם שאלתי על כך בזמנו באסיפה ואח"כ הסכמתי (ועל כך אני מצטער!) להעביר זאת לדיון במזכירות, אך בעלי התפקידים השונים הנוגעים בדבר ידו "למרוח" אותו ולטשטשו כאילו לא היה (לאחר שטרחו לודא שאינני אורז את תרמילי בו ביום). אחר כך נפלה כאמור ההצעה להשלים את צוות הדי-8 בשכיר, עד שיחלים שמיר ופסיק יהיה למפעיל עצמאי בעל רשיון נהיגה.

 

לא עבר שבוע מאז שהביעה האסיפה את דעתה בפירוש בנושא זה, ובגלל תקלה נוספת בצוות הדי-8 (פציעתו החדשה של שמיר) מופעל עתה הדי-8 גם ע"י שכיר, בלי שהדבר הובא לפני האסיפה או ועדה כל שהיא (אני משער שעל דעת מרכז המשק).

 

לפנינו ארבעה מקרים של אפשרויות להעסיק עובדים שכירים. באחד מהם, שהובא בפני האסיפה, לא נתקבל האישור, והאפשרות לא מומשה, בעוד שבשלושת המקרים שכלל לא הובאו לפני האסיפה מומשה האפשרות, והשכירים אמנם נשכרו.

 

מכאן נובע החשש שלי שבסופו של דבר אמנם תתפוס העבודה השכירה מקום נרחב אצלנו, ואולי בקרוב מאד היא תוכנס לא בשער הראשי, שלשמחתי עודנו נעול בפניה. שלא תוחמק בפתח האחורי, ואנחנו נתרגל אליה (אל נשכח: יש בה הרבה מן הנוחיות), כך שלא נוכל בלעדיה ובלי כל המתלווה אליה.

 

כדי לא להיות שותף פסיבי להכנסת "הסוס הטרויאני" הזה לעין גדי, באמצעות כל מיני נוסחאות מרגיעות של החכרה וארעיות ועוד, אני עומד על דעתי שכל העסקת עובד שכיר בכל ענף שהוא של המשק, בצורה כל שהיא (ישירה או עקיפה), לכל תקופה שהיא ומכל סיבה שהיא, תובא מראש לידיעת האסיפה, כדי שתנתן האפשרות למי שירצה לערער עליה.

כך נסתום את "הפתח האחורי", ויואילו נא קברניטי הקבוץ להעז ולהביא את פתרונותיהם לבעיות העבודה המתעוררות תמיד אל השער הראשי.

 

                                                                      דן ואלה

 

 

                        ידיעות בקצרה

רבקה ושמשון בן יאיר הגיעו אלינו. רבקה נכנסה כבר במלא התנופה לעבודתה כאחות, ושמשון, לאחר הכרות עם המסגריה, יחל ביום א' בעבודות חשמל בחממת הורדים.

 

נהג "אגד" שלום נוביק ורעיתו חביבה כבר יושבים עמנו שבוע. ביום א' תחל חביבה בעבודתה.

 

יעל יובל מכפר גלעדי הגיע אלינו אתמול לש.ש.ש. ברוכה הבאה.

 

תחזית לשבוע הקרוב: שובם של מוזס ואבנר ברנר מ"ערוגות, לעין גדי.

תגיע לשנת שרות תרצה ישראלי מכנרת.

 

נחמה יצאה לקורס ציור ואומנויות בעין הוד. הקורס מאורגן ע"י המח' לתרבות ב"איחוד", והמשתתפים מקבלים 4 שעות הדרכה ביום, ויתר השעות הן עבודה חופשית.

 

בתיה ואיתן הס שבו מארה"ב על איתן כבר רואים שהוא שמן...

 

חסיה נפגשה עם חברי גרעין "צוקים" בגרופית ויצאה אתם לטיול בהר הנגב. הגרעין יגיע לעין גדי ב-2/12. ב-24/11 יתקיים טכס איזרוח גרופית, ונשלח לשם משלחת של מעוניינים.

 

גרעין "סער" עומד לסיים את הטירונות. ביום ב' הקרוב, וכתוצאה ממסדר הסיום, יהפכו מטירונים לחיילים, ומכיון שמאורע כזה אין להחמיץ, עומדים מספר חברים לנסוע ולחזות בו. ברכתנו הנאמנה שלוחה לכל חברי הגרעין, ונקוה לראותם פה עליזים, שמחים ומחייכים בתקופת ה"רגילה", לפני רדתם לכנרת.

 

אל צי הרכב שלנו הצטרפה סוסיתא מסחרית, אשר נועדה לצרכי עבודתו של גרימי, וכן תשמש "רכב לחבר".

 

 

הצעת ועדת שרותים להקמת כל בו

 

לאחר החלטת האסיפה על שילוב תקציב חלוקה לחדרים, אספקה קטנה וחומרי ניקוי, מובאים להלן דרכים לביצוע, לאישור האסיפה.

 

חברים

התקציב המוצע מורכב כך:

חלוקה לחדרים                      32,5 ל"י לחבר לשנה

אספקה קטנה                       32,5 ל"י     "     "

החזקת דירות (חומרי ניקוי)        7    ל"י     "     "

ס"ה                                        72 ל"י     "     "

 

ועדת שרותים מציעה לא לכלול בתקציב כל-בו בלוקים למכתבים, מחברות, ניר פוליו משובץ ושורה, מעטפות וסבון רחצה פשוט (רות), וזאת על מנת לא להכביד על חברים. הכיסוי להוצאות אלו ילקח מהסכום הכללי בסך של 6 ל"י לשנה.

התקציב הרשום לזכות כל חבר יהיה לכן 66 ל"י בשנה.

בתקציב החזקת דירות לא נכללו נורות, תיקוני מגבים ומטאטאים, מסמרים וברגים, אשר יהיו מחוץ למסגרת תקציב הכל-בו.

בולים יחולקו באופן חפשי, ובמשך תקופת נסיון- גם סיגריות.

 

ילדים

1.      אספקה קטנה מבוססת על תקציב לפי הגילים:

עד גיל א    11 ל"י לילד בשנה

מגיל 4       16 "     "      "

2.      החזקת דירות (חומרי ניקוי) תעשה לפי גודל הדירה ולא לפי מס' הילדים.

בבית ילדים רגיל    20 ל"י לשנה

בגן ובכתה            50 ל"י לשנה

3.      חלוקה לחדרים לילדים:

מ-1 עד 7 שנים      21 ל"י לילד לשנה

מ-7 שנים ומעלה    32,5 ל"י "     "

 

הפעלה מעשית

אחת לחודשיים יחולק לכל חבר כרטיס בערך של 11 ל"י (11=66,6 ל"י).

הסכום ניתן להצטברות מחודש וחודש. לא תנתן אפשרות להוצאה נוספת מעל סכום הכרטיס בתקופת הרצה של 4 חודשים.

עם רכישת המצרכים, ינוכה ערך ההוצאות.

לבתי הילדים יחולקו כרטיסים דו חודשיים בהתאם לתקציבם.

 

                                           ועדת שרותים

 

 

תכנית אב להמשך הבניה בקבוץ עין גדי

(הבהרות והשגות על הצעת התכנון של אלכס קשטן)

 

רקע כללי

בשנים האחרונות הגענו למצב של בניה ללא תכנון מראש, והחלט במוסדות המשק להעצר מעט ולנסות לקבל מארכיטקט הצעה לתכנית אב, שתתן בשלב ראשון חלוקה של אזורי המשק השונים וכיוון כללי של התפתחות.

 

במצב הקים נקבע באורח מקרי המרכז החברתי של הישוב ברצועת אדמה צרה בעלת שפועים חזקים (הכונה לאזור חדר האוכל- מרפאה- מחסן בגדים). במידה ומתיחסים למרכז החברתי הנ"ל בתור נתון שאינו ניתן לשינוי קימות שתי אלטרנטיבות:

א.      המשך הבניה בכיוון מערב ודרום, ואז מבני המגורים הולכים ומתרחקים מהמרכז הציבורי של הקיבוץ ומגיעים עד למרחקים של 350-400 מ' לגבי אזור הבניה המערבי, ו-250 מ' בערך לגבי אזור הבניה הדרומי (בקו אויר).

 

ב.      המשך בניה למבוגרים באזור המזכירות ובית ההבראה, ואז תושבי אזורזה יצטרכו להתגבר בדרכם על הפרש גובה של למעלה מ-30 מ', מה גם שהאוכלוסיה באזור זה תרכב מותיקי הקיבוץ (מאחר ויש להניח שזוגות צעירים ישתכנו תמיד קרוב לאזור בתי הילדים).

 

החלטה כזו מחסלת אפשרות של המשך קיומו של בית הבראה במקומו הנוכחי.

מגבלות התכנית המוצעת

שינוי מיקום המרכז החברתי, שעיקרו הוא חדר האוכל, יגרום לכך שחדר האוכל שיבנה לא יוכל לשרת את בית ההבראה, וכך יהיה חדר אוכל נפרד למבריאים בבנין שבחדר האוכל הישן.

 

חסרונות ההפרדה

נצטרך להעסיק עובד אחד או שנים נוספים לבית הבראה ומערכת כלי בישול והוצאות הפעלתם. נראה בסיכום שמחיר ההפרדה הוא:

א.      תוספת 1.5 עובדים.

ב.      הוצאות תפעול נוספות בסך של כ-10,000 ל"י בשנה.

סה"כ בערכים ממוצעים של תרומת יום עבודה נקבל שמחיר ההפרדה יהיה כ-20,000 ל"י בשנה. בחשוב לעשר שנים (עד שימצא שמוש אלטרנטיבי אחר לחדר האוכל הקים)שוה ההחלטה בערכים של היום לפי שער ריבית 10% כ-120.00 ל"י או: הקטנה בעודף ברוטו שנתי של בית ההבראה מ-370.000 ל-350.000 ל"י, כלומר הקטנה של כ-5,5%.

 

יתרונות ההפרדה

א.      אפשרות גבוש צוות נפרד שיתמיד בעבודה.

ב.      שפור בתנאי העבודה של הצוות

ג.       אפשרות הגדלת בית ההבראה מעל למאה איש כמתוכנן, ואפשרות לגמישות בתחומים שלמעלה ממאה איש.

 

אסיפת החברים נדרשת לבחון את השיקולים הכלכליים ושקולי העבודה שהביאו אותנו להחלטה הקודמת בדבר מיקום חדר האוכל החדש, לעומת יתרונות של תכנון לטווח רחוק עם בעיות מסוימות בטווח קרוב.

 

בשלב זה רצוי היה לצורך הענין להתעלם מבעיות אישור ותיאום של מוסדות שונים מחוץ למשק ולהתיחס לבעיה גופא. במידה ויתעוררו קשיים מבחוץ תובא ההחלטה לדיון נוסף.

 

                                                                                בניס

 

 

אלכס קשטן – ארכיטקט

עין גדי – תכנון הישוב

 

1.      התנאים המקומיים.

בדיקת הטופוגרפיה וסימון השטחים הנוחים לבניה מראים בבהירות את צורת הרמה עליה הוקם המחנה: שטח בגודל 300X  400 מ' בערך, כשבקצהו לשון קטנה ההולכת וצרה. הבדלי הגובה ברמה הזאת קטנים, בסך הכל 20 מ' בין הקצוות המרוחקים. לרמה גבולות ברורים: לצפון ולמערב- נפילה תלולה לואדיות. לדרום ולדרום מזרח- נפילה איטית אל מדרגות, המהוות שטחים מצומצמים לשימוש. בקצה המערבי מתרומם הר קרח וגבוה, והוא כנראה הרתיע את המתכננים והשפיע על כל דחיקת כל הפתוח לקצה המזרחי של הרמה.

 

2.      השגות כלליות לתכנון.

מתוך גורמים שונים חייבת עין גדי לרכז את מרכז הישוב יותר מאשר כל ישוב קבוצי אחר. ארגון החיים המשותפים (אוכל, אספקה וגדול ילדים9 מפצל את מוקדי הפעילות ומוסיף מרחקי הליכה אליהם. נקודה זו חשובה באקלים הקשה ובמצב הבטחוני הרגיש. הבדלי גובה והליכה במדרגות עלולים להוסיף טרדה מיותרת, ובל נשכח שטרדה זו תלך ותגבר עם עלית גיל המתישבים.

 

3.      הנחיות לתכנון.

לקבוץ עין גדי אזורים מובהקים כבר בשלבים הראשונים:

א המגורים, מגורי הילדים, מגורי התושבים הזמניים.

ב המרכז החברתי והמוסדות המשותפים והצבוריים.

ג אזור מבני המשק, המלאכה והאחסון.

ד בית הבראה.

ה אזור ספורט ומשחק.

 

קבוץ גדל לאטו, ותקופת בנויו משתרעת במשך עשרות שנים. לא תמיד מסיים דור מיסדיו את הקמתו ומביאו למצב סטטי, שבו אותרו סופית כל האזורים ונבנו רוב בתי המגורים והמבנים הצבוריים. מכל מקום יש לדאוג למצבים הגיוניים כבר בשלבי ההתפתחות של הישוב ולנוחיות מכסימלית בתחומי החיים וחיי החברה מלכתחילה.

 

א.      המגורים יתפתחו בשכונות מוגדרות, ורצוי שהיקפן של השכונות יקבע יחד עם רשת האוכלוסיה המתחלפת של בית ההבראה, גם היא אינה מרוחקת מעל למידה סבירה.

בנוי ולאופי של כל שכונה. אין צורך להנחי, שהשכונות בכל תקופות בנינן תהינה שוות ובנויות באותו סגנון, כמו שאין צורך לדאוג לזהות מוחלטת של טפוסי המגורים. בראשיתו של הישוב אוכלוסיתו חד גונית, אך עם התבגרותו ועם היותו במעגל הדורות הנורמלי, רב גווניתו תעשה טבעית, ויחיו בו שלושה דורות יחד: ההורים הקשישים, ההורים הצעירים ודור הילדים. ביניהם רווקים, משפחות גדולות וקטנות.

מגורי האוכלוסיה הזמנית מהווים בעיה. ובתנאי עין גדי הייתי מצדד בצרופם לאזור המגורים הקבוע, וקרוב ביותר אליו.

האוכלוסיה המתחלפת של בית ההבראה, גם היא אינה מרוחקת מעל למידה סבירה.

ישוב כעין גדי ישאר מצומצם בהכרח, וכל תוספת אוכלוסיה עלולה להעשיר את הווי המקום. יש לסוגיה זו צדדים חיוביים ושליליים. על כל פנים נראה לי כנכון לחשוב על ארגון ובנית בית הבראה בעל אופי מיוחד לעין גדי, בסמוך לישוב ולא במרחקים.

אזורי הילדים: בין אם תהיה לינה משפחתית אם לאו, יחולק השטח לאזור הגיל הרך וגני הילדים, לאזור הכיתות הראשונות ולאזור בית הספר. הבחינות לאתורם הן בטחון מוחלט וקרבה אופטימלית לכל שכונות המגורים (למעשה קיים כבר אזור הגיל הרך כמעט בשלמותו).

 

ב.      המוסדות הצבוריים צריכים להיות מרכזיים מבחינת השטח לגבי כל האוכלוסיה. זו

דרישה הגיונית. היא מחייבת לבדוק מהתחלה את גודל האוכלוסיה ואת היקף אזורי המגורים בכמה שלבי התפתחות אפשריים.

מתוך בחינות מעשיות רצוי לרכז את בניני הצבור לאזור מרכזי ולכוון לשם את הדרכים החשובות. גם מתוך בחינות ארכיטקטוניות רצוי ליצור את "לב הישוב", בו מרוכזות פעולות החברה, פעולות התרבות וההווי, ההנהלה ופעולות הועדות, חדר האוכל ומוסדות הצריכה העיקריים.

לקבוץ עין גדי יתווספו במשך הזמן עוד מבנים מיוחדים. אין צורך לקבוע היום את אופים ואת תכנם, אבל ברור שרכוז בנינים החשובים לכולם, בנויים בסגנון אחיד ובצרופים מענינים, יקבע לא מעט את דמות המקום ויהווה סמל לליכודו. אין להקטין את חשיבות הבחינה הארכיטקטונית, כי במידה ותמחיש הישגים חברתיים ותגביר את גאוות הישוב על הישגים אלה- תגרום לסטביליות של הישוב ולהרגשת ההשתייכות למפעל המשותף.

 

ג.       אזור בניני המשק והמלאכה. ברוב המקומות הטפול בהם ובסביבתם לא שייך לדאגות

הראשוניות של החברה הצעירה, אין הצדקה להזנחה זאת. זו שאלה של תרבות וטעם, ודוקא שטח זה קל לארגנו ולתכננו במדוקדק. תכנון רציונאלי בודאי יקל על יעילותו והעבודה בו.

 

 

4.      אין זה קורה לעתים קרובות שמתגלות מגרעות של תכנון מעוות כה מהר ובצורה כה בולטת כבעין גדי.

הוחל בבנויה, בשלבו האשון, על הקטע הצר והמדורג, והישוב הוקם בשטחים בו קיימים הבדלי גובה טופוגרפיים של 35 מ', לא פחות. הבנין המרכזי הראשון, חדר האוכל, הוקם בקצה הלשון הצרה, אקסצנטרי ביחס לכל הישוב. הכביש המוביל אספקה למטבח מתרומם לפסגה הרמה ומנתק את חדר האוכל מכל יתר המחנה, וסופו כביש ללא מוצא. לפיתוח שטחי בניה של הישוב כולו היה צורך בכביש אחר המתרומם בסרפנטינות חדות ועובר דוקא באזור הבלתי מטופל של המלאכה.

יותר שגיעות תכנוניות לא יכלו להעשות בתקופה קצרה, ואין כנראה מנוס מתיקונים מרחיקי לכת, אם גם אין לחשוב על הריסות של מבנים.

 

5.      הנחיות מוצעות לתכנון.

א. אחרי ברור בועדת התכנון סוכם כי יש מקום להצעה, שרובו של הישוב יתרכז על הרמה העקרית והשטוחה. השפעת ההר על התנאים האקלימיים במקום לא נחשבת כמכריעה, אם גם רצוי היה להלבישו צמחיה.

החבר בניהו טוען שזו משימה אפשרית.

    

    ב. במרכז הגיאומטרי של שטח זה או קרוב למרכזו הגיאומטרי, במקום בו מובטחת ראיה    למרחקים, יאותר מרכז הישוב.

 

    ג. הדרך הראשית תסתעף ממקום (א) מן הכביש הקיים ותוביל ללא סיבובים חדים אל המרכז, ומכאן בשבילי מישנה את כל אזורי המגורים.

 

ד.      אזורי הילדים: אזור הגיל הרך כמעט בנוי, ואין להעתיקו. בית הספר האזורי יוקם בשטח הלשון הצר שבין הפעוטונים וחדר האוכל הקיים (יתכן ויכלול את חדר האוכל בבנין מיוחד במערכת בניני בית הספר, אחרי פרוק המטבח).

ה.     אזור המלאכה במקום הנוכחי, בתכנון מרוכז יותר. אזוא תעשיה אפשרי בשטח ממזרח לכביש. שני האזורים יהיו בעתיד לאורך כביש צדדי, מאחר והכביש הראשי יוביל אל מרכז הישוב.

 

ו.        את הכביש הנוכחי אפשר לנתק בנקודה ב'.

 

ז.       בית ההבראה מתוכנן בשטח בו הוא נמצא היום (כולל מגורי הזמניים), קרוב לאזור הספורט, שגם הוא ישאר במקומו. חדר האוכל הנוכחי נשאר בינתיים למבריאים.

 

חלוקה זו של השטחים משנה את הסיטואציה מעיקרה ומקציבה שטחים בגדלים נכונים לכל אזור וביחסי שכנות מתקבלים על הדעת. היא מנצלת את השטח הנוח לכלל הישוב ואת השטחים השוליים, על פי גדלם, לנושאים צדדיים או נפרדים. הדרכים נמשכות על תואי נוח, ללא סרפנטינות, ומגיעות למקומות הנכונים, הנקיים והחשובים. כמעט ואין צורך בהריסות. במידת האפשר יש להעביר מבנים של אזור השרותים והמלאכה.

 

הצעתי היא לנטוע מיד עצים רבים בכל שטח הרמה המיועד למגורים.

 

התרשים המצורף מברר את חלוקת השטחים המוצעת, ואיננו משמש תכנית.

(התרשים תלוי במועדון. נא לעיין בו לפני שבת).

                                                                         דודו

 

5/11/1966

                                                                       אלכס קשטן

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 255

כ"ו בכסלו תשכ"ז 9/12/66

 

שבת שלום!

"מיונקים ועוללים יסדת עוז"- אם נרתעים אנו לעסוק בספורי חנוכה, הרי באים ילדינו ומזכירים לנו זאת, ופתאום אנו רואים שיש לחג זה רקע ומשמעות. ואולי הגיע הזמן שנתקרב יותר להיסטוריה של עמנו, נאמץ אותה אל לבנו ונתגאה בה, כי הרי המכבים לפני מאות בשנים הגנו על אותה הארץ עליה אנו יושבים, עליה נתנו הורינו ואחינו מדמם, וגם אנו נתבעים לתת. גם אז היתה ארצנו מוקפת אויבים חורקי שן, ואותם הלהט והמסירות הם שחוללו את הנס.

 

בפעם הראשונה מערך מירוץ לפיד ממצדה למשק. היה זה מבצע מרנין, ונקווה שיהפך למסורת.

 

המאורע החשוב ביותר השבוע היה בואם של חברי גרעין "צוקים" אלינו. על הגרעין וחבריו קראו ב"אפיק".

 

הורדים מחד גיסא והמלפפונים מאידך גיסא נותנים לנו להרגיש את תחילת העונה כבר בראשית דצמבר ("ואחריתו מי ישורנו?..."). להתראות ביום ראשון בקטיף.

 

ואחרון חביב- הופעתם המרעננת והמלבבת של בכורינו במסיבת חנוכה נתנה הרבה חמימות בלב והרגשה ש... התבגרנו קצת.

 

מי אשר לב לו הצמא לאור

ישא את עינו ולבו אלינו לאור ויבוא!

 

 

 

מכתב מלומדים

 

... זה לנו כשלושה חודשים מאז יצאנו מהבית ושמנו פעמינו למסע לימודים בת"א ההומיה; שינו דרסטי של אורח החיים, אופי המעשים, שינו הסביבה- הכל. הזמן העומד לרשותנו קצר, וחיבים להפיק ממנו את מלא התועלת, לשמה מכוונים אנו את מעשינו.

 

נראה לי שלא רבים יודעים בדיוק מה עושים אנו, וכדאי אולי לספר מעט איך עובר הזמן ומה מקווים אנו להשיג בזמן זה. מתגוררים אנו בבית הורי, שהתרוקן עתה מכל בניו שפרחו לכל עבר. יש בכך נוחיות רבה עם קשיים מובנים, אך באופן זה יש לנו גם תנאי עזר נוחים כגון פסנתר, ההכרחי ללמודי, וספרי עזר רבים בשטח חנוך ומוסיקה. את בעית הטיפול בילד פתרנו בנתינתו למטפלת בשעות הבוקר, מאחר והוא צעיר מדי בכדי ללכת לגנון או מוסד מסוג זה. בצורת חייו הנוכחית הוא מרגיש, חושבני, נוח מאד, אך חסרים לו במידה רבה חברים למשחק בני גילו, והדבר נראה יפה כל אימת שבאים אנו לבקר, והוא נפגש עם החברה של ידידיו מנוער.

 

ברכה'לה לומדת, כידוע, בסמינר הקבוצים בכתת הגננות. בתחילה נראה היה לי שזה גלגול אחר של "קיטנת שמשון"- שעור ראשון ריתמיקה, שעור שני זמרה, שעור שלישי מלאכה, רביעי ציור, חמישי חקלאות וכו' וכו', אך במשך הזמן מסתבר שגם שם לומדים ממש, ואשתי, שתחיה, מבלה לילות ארוכים בעיון בספרים וכתיבת מגילות גנוזות, דבר שחורג באופן קיצוני מכל הרגליה עד כה.

 

למותר לציין שהתעמקותה הרבה בשטח החינוך משפיעה ישירות על צרכי הדחופים להשתלם אף אני בנושא החינוך, מאחר שבתום כל ספור או משחק שעורך אני עם הילד, מקבל אני הרצאה איזה שגיאות דידקטיות פסיכולוגיות עשיתי, ואיזה סכנה רצינית אני מהוה לגבי רקמת התפתחותו האמוציונליות הבריאה של ילדנו.

 

לגבי לימודי, הדברים טעונים הבהרות מסוימות. בשני שטחי לימוד שואף אני לעסוק בזמן שהותי בת"א: האחד הוא גרפיקה, והשני מוסיקה. את לימוד הגרפיקה הפקדתי בידי המכון לאמנות פלסטית בבת ים. זה בית ספר שאפשר ללמוד שם, אם כי לדעתי, היה אפשר יותר. אך עד כמה שמתרשם אני מבתי ספר לציור וגרפיקה שיש בכל הארץ, הרי אין למכון זה בכלל במה להתביש, ובהרבה מובנים נחשב הוא לטוב ורציני. שם לומד אני מקצועות כגון: רישום, גרפיקה אמנותית (כלומר טכניקות שונות להבעה אמנותית בעיקרן בלי צבעים), וכן גרפיקה דקורטיבית או שימושית- פלקט אמנותי, אותיות, עטיפות ספרים ותקליטים, בצוע מדויק, ציורמסוגנן וכו'. הדברים מענינים, וחושבני שימצא להם גם שימוש יום יומי בחיי המעשה בבוא הזמן.

 

נושא שני אותו בקשתי ללמוד הוא המוסיקה. בתחום זה לא בקשתי ללמד בבי"ס למורים, כדי לא להשקיע זמן בנושאים החשובים אמנם אך אינם בתחום התענינותי, וכונתי היתה ללמוד מוסיקה בלבד. בנקודה זו עלי להסביר שלימודי מוסיקה הם למעשה דבר לא מוגדר ומדויק, מכיון שהם פרושים על שטחים רבים ושונים.הם קשורים גם בפיתוח צדדים מסוימים של האופי, ההכרחיים לעיסוקים מסוימים במוסיקה (כגון: ניצוח מכל סוג שהוא, הדורש פיתוח בטחון עצמי, פיתוח טעם אמנותי, שמיעה דקה וכו' וכו'). לכן גם נפוצה מאד התופעה של לומדי מוסיקה אשר מסימים בי"ס, אקדמיה או כל צורת לימוד אחרת וממשיכים ללמוד בשיטת לימודים שונה או בארץ אחרת, ומחפשים כל הזמן להשלים ולהוסיף על המטען המוסיקלי שלהם. כלימודי יסוד חפשתי דרך לרכוש בסיס איתן לפעילות מוסיקלית בשטחים שונים, שתמלא גם תנאי חסכון בזמן, וכיון שהלימוד באקדמיה למוסיקה הוא ארבע שנים. כך הגעתי לשיטה של מורים פרטיים. היתרון של שיטה זו הוא האינטנסיביות של העבודה וההתקדמות האישית, יש לה כמובן חסרונות, והעקריים שבהם- חוסר מסגרת אחידה מחיבת (אולי לפעמים זה יתרון) המלכדת את כל הנושאים, חוסר אוירה של פעילות מוסיקלית, שיכולה להמצא רק במוסד שיש לו מקהלה, תזמורת וכיו"ב., חוסר תעודה מוכרת וגם המחיר, שהוא רב בהרבה ממחיר לימוד קונבנציונלי.

אם בתחילת הלימודים הללו היו לי חששות מסוימים משיטה זאת, הרי שמיד נוכחתי במעלותיה הנ"ל.

 

המקצועות שאני לומד הם: א. תאוריה מוסיקלית- כלומר כל הצד המדעי טכני אמנותי של המוסיקה, מקצועות כגון הרמוניה- התלכדות של צלילים רבים וקונטרפונקט- זרימה של קולות זה לעומת זה, והם הבסיס לתורות מתקדמות יותר כגון עיבוד מוסיקלי וחיבור מוסיקלי, אליהם אגיע מאוחר יותר. כל אלה לומד אני אצל קומפוזיטור ישראלי מוכר שהיה גם מורה בכיר באקדמיה בירושלים. נוסף לכך לומד אני ניצוח- את התורה הכללית עם דגש מיוחד על הניצוח המקהלתי. וזאת אצל שני מורים המיצגים אסכולות שונות וגישות שונות לבעיות ניצוח: האחד מנצח ותיק המנצח כיום על מקהלות קול ישראל, והשני מנצח צעיר חניך אסכולות חדישות המנצח על מקהלת "האיחוד".

 

נוסף על כך לומד אני פיתוח קול, שהוא מקצוע חשוב ביותר לניצוח מקהלה, וכונתו לימוד כלי הנגינה המסובך ביותר והוא השירה האנושית. הדבר כולל לימוד האמצעים להפקת צלילי טוב יותר, נעים, מדויק וחזק, פיתוח שליטה בקול ובעיקר ידיעה להביא אחרים לשירה טובה יותר (שונה הלימוד לגבי זמר ולגבי מנצח). את זה אצל מורה ותיקה וידועה, שהעמידה דורות רבים של זמרים ומנצחים וידועה היטב בין שוחרי המוסיקה בתנועה הקיבוצית.

 

ונוסף על כל אלה כלי מוסיקלי. וכאן בחרתי בנגינה קלסית בגיטרה, שגם מענינת אותי ככלי וגם מעמידה אפשרות לשילובים שונים בחיי היום יום בבוא העת.

 

כל הלימודים הללו נתנים בשעורים פרטיים פעמיים בשבוע, לחלק פעם אחת בשבוע. ריכזתי לי את עיקר השעורים בשלושה ימים (בבקרים), ובשאר הבקרים אני מכין עבודות בבית, ולמעשה בקושי מצליח אני להשלים את כל העבודות, התרגילים והשינונים שיש לי להכין משעור לשעור. גם אינטנסיביות העבודה רבה מאד, והרבה פעמים מרגיש אני אחרי שעור עיפות פיזית ממש מרוב מאמץ וריכוז. ובערבים כאמור אני יוצא לבת ים ללימודי הגרפיקה.

 

חושבני שפחות או יותר הבהרתי צורת חיינו הנוכחיים, שאינה קלה לנו כלל אך כמובן גורמת סיפוק ורצון לנצל את הזמן כראוי. מפאת כל הנאמר לעיל קשה לנו לערוך ביקורים תכופים יותר מכפי שקיווינו לפני צאתנו, אך השקר אמיץ כמימים ימימה , והגעגועים עזים.

 

ובהזדמנות זאת לא אוכל שלא להזכיר שבימים אלה מלאו ארבע שנים לבואו של גרעים "צורים" לבנות ביתו בעין גדי. העבר המהולל מפנה מקומו להווה גדוש בעיות ולבטים, ומקוים אנו שכשנחזור אל המנוחה והנחלה ירגעו כבר הרבה רוחות סערה והרבה "סירות תועות יגיעו לחוף מבטחים". בדברים כלליים-פרטיים אלה אסיים, בתקוה כנה להתראות הרבה.

 

                                                                       דודו וברכהל'ה ש. [שליטא]

 

 

במשק

גן ירק

מלפפונים: השבוע התחיל קטיף המלפפונים, וכבר הקטיף בעצומו. נשלחו עד עתה כ-6טון, המחירים נמצאים בעליה, ויש לקוות שתוך שבוע יתיצב המחיר בסביבות 2 ל"י לק"ג.

מצב הזריעה הראשונה מדאיג, בגלל התפשטות מחלת הדמיעה. נותר לקוות שע"י רסוסים רצופים בקופרטזול יצליחו לעצור את התפשטות המחלה. בזריעות המאוחרות המצב טוב.

הדבורים עוסקות בשטח בהפריה אינטנסיבית של הפרחים הנקביים. בשבוע הבא נביא כוורות נוספות.

 

חצילים: לפי מצב השטחים צריכים להשחיז כבר את כלי הקטיף ולהכין את המתקנים... המחירים עדיין נמוכים מאד.

 

שאר ירקות: נזרע שטח של 10 ד' שעועית מזן קונטנדר. השטח רוסס לפי הזריעה בקוטל עשבים.

כמו כן נזרע חלק ממלפפוני האביב, ומתכוננים לשתילת הפלפל בשבוע הבא.

 

תמרים

מחסן האריזה הולך ומתרוקן משאריות הפרי. היבול הסתכם ב-56 טון בערך. סיכום מפורט על העונה החולפת בתמרים עוד יפורסם. במטע עוסקים בהוצאת חטרים, בניקוז שדרות ובקיוץ. עבודה ישנה בשפע, רק מחפשים אנשים.

 

ורדים

הסתימו סופית העבודות בחממה. יש לציין שכתוצאה מאחור בתקון החממה לא נגרמו נזקי חום לפרחים, ופשוט שחק לנו המזל. מצב השטח יפה מאד. הענף עומד יפה בתחזית המשלוחים המתוכננים בתכנית המשק. נראה סיכוי להגדלה בפריון העבודה, עם התגבשות צוות מקצועי בעל נסיון. עד עכשו נקטפו כ-50.000 פרח.

 

גדולי מים

השטח נזרע מלפפונים וכוסה בפלסטיק.

 

הדי-8

עבר השבוע מעבודה בכביש מצדה לעבוד בפריצת דרך עבור נפטא ליד ערד.

 

ענפי עזר

עקר העבודה בחדש האחרון בחשמליה ובמסגריה התרכזה סביב הורדים. גומרים את הנחת רשת החשמל למאידים וחבור המכשירים בחממה לחשמל. מסתימות העבודות בבית האריזה לורדים.

 

מצב העבודה

כפי שהובטח חדשי השיא בעבודה הם דצמבר וינואר. בינתים יש שבוץ של מחנות עבודה עד אמצע ינואר.

עלינו להתכונן בחדשים אלה לתרום חלק מימי העבודה לגיוסים בגן הירק, ובעיקר בקטיף המלפפונים.

החוסר המתוכנן לדצמבר הוא 670 י"ע. תכנון כוח אדם זמני:

תירים              x 15 = 384 34 ימים

גדנ"ע             96= 0.8 x  20 x  6

מחנה עבודה , חנוכה, צופים

                     70 = 0.8 x  25 x  3.5

 

חטיבה                                                                               200 =  0.8 x  25 x 10

 

בס"ה                                                                                 750

 

בחברה הכלכלית

פועים אנו עכשו בארבעה מקומות עיקריים:

א.      פריצת דרך והכנת תואי לכביש מהר הקנאים למצדה.

עבודה זו מתבצעת ע"י שני ד-9, ארבעה ד-8 ושני מכבשים רציניים.

ב.      פריצת לדך לנקודת קידוח מערד.

ג.       עבודות ב"תמרית"- הובלות מסוגים שונים, בעיקר עפר לסכרים.

ד.      במסגרת פיתוח חוף ים המלח נתחיל בחשיפת מאות אלפי קובים של פסולת עפר מעל הר סדום (מאמר נרחב על החברה ב"אפיק" הבא).

 

צוותים קבועים בענפים

ברוב הענפים קיים חוסר בעובדי צוות. חוסר חריף בעובדי צוות מרגש לאחרונה בגן הירק, וזאת למרות שהכנסנו השקיה קבועה והחלפנו את שיטת הרסוס. יש לקוות שקליטת חברי "צוקים" בענפי המשק תתגבר את צוותות הענפים ותשפר את המצב הקיים.

 

                                                                       בניס

 

 

ראיון עם גרעין "צוקים"

פנים חדשות. מבט בוחן מאתנו אליהם ומאתם אלינו. מי אתם בעצם?

ישבנו ערב עם שניים מחברי הגרעין- דורון ואבנר- ושמענו ושמענו, על עבר ועתיד, על חלומות נעורים, על חיפושי דרך ולבטים, על אכזבות ותקוות. והרי לפניכם מה שקלטנו...

 

קצת אינפורמציה: התארגנו כגרעין המיועד ללכת לבי"ס שדה בעין גדי. הרעיון נבט בקבוצה מרחובות, אליה התאספו חברה ממקומות שונים. יש בינינו שני מושבניקים והשאר עירונים. כולנו חובבי טבע בצורה זו או אחרת. יש המתפתחים בנושא מסוים כמו זואולוגיה, בוטניקה וכו', ויש האוהבים טבע ונוף לשמם ואת עין גדי בפרט, ובלשון פשוטה- חובבי טבע בלי התמחות.

על יסוד הגרעין החלטנו בפסח בשביעית לא היו לנו מסגרות חזקות כמו לכל גרעין שמגדיר את עצמו לנח"ל. אחרי הטירונות נשלחנו לחצבה לתפקידים מבצעיים, ואחרי חצי שנה עברנו לגרופית. בגרופית בילינו תקופה של חקלאות ובטלה. מבחינה פנימית ארגןהגרעין השתלמויות שונות בנושאים שונים. נו, ומגרופית... הרי אנחנו כאן.

 

מהם הרעיונות המרכזיים שהונחו ביסודו של הגרעין? לרובנו היה רקע של סמינר שדה בעין גדי, עבודה כמתנדבים בשמורה בזמן החופשים. יוסי פלדמן בא אלינו והחל להלהיבנו למקום, לנטוע בנו ערכים של אהבת מולדת בכלל ואהבת עין גדי בפרט, לראות ולהכיר בחשיבותה של עין גדי כמקום ראשון במעלה ביופיו וביחודו בתוך נוף הארץ. זוהי למעשה המטרה של בי"ס שדה: בד בבד עם הדרכה גם לעסוק בעבודה בשמורה, ליצור קשר עם המטיילים ולטעת בהם יחס ואהבה לאזור. עין גדי הוא מקום שווה לכל נפש, נקי ומסודר, בו לא שמים גדר על נוף ולא כובלים טבע. יוסי ידע להלהיב, ואמנם התלהבנו, ואנו נלהבים עד היום.

 

ההחלטה לבוא למשק- איך קרה שבמשך שנתים וחצי חי הגרעין בצל הרעיון ללכת לאכסניה בעין גדי והחליט תוך שבועיים ללכת למשק?

יש לכך רקע נרחב, שלכל העומד מבחוץ יקשה להבינו. אנחנו נסיון ראשוני (פרט לגרעין "יעלים"). הדפוסים אינם קבועים, והכל חדש. אין דרך בטוחה וסלולה. בתחילה הוצפנו בהבטחות מצד החברה להגנת הטבע, תכניות יפות וגדושות של השתלמויות וטיולים. רוב ההבטחות לא קוימו, והתחלנו להרגיש הרגשת קיפוח. מערכת היחסים שלנו עם החברה הלכה והסתבכה. היו סכסוכים בנושאים שונים, עד ששמענו שהם לא כל כך מרוצים מאתנו. מצד שני הקשר עם אנשי האכסניה גם הוא לא היה מספיק חזק. הגרעין היה במצב של מבוכה ביחס לעתיד. רצינו תמיד לשמור עד כמה שאפשר על מסגרת הגרעין. ידענו שכגוף כוחנו רב יותר, אם נרצה לשפר ולשנות דברים באכסניה, תמיד ייקל עלינו אם נהיה גוף מגובש, כי אדם בודד קשה לו לשנות ולבצע, והא ניטמע. אולם הלחץ מצד אנשי האכסניה בייצוגו של יוסי היה בכוון של "הגשמה אישית". הם היו מעונינים שנבוא כבודדים וניקלט איש איש בתחום המענין אותו, ובשפה פרוזאית יותר- נצטרף כפועלים שכירים.

כך צצו ועלו בעיות מיום ליום. הוסבר לנו שרק מעטים יוכלו לעסוק בהדרכה. ובכן, מה יעשו היתר? איך נישמור על מסגרת של גרעין באכסניה? עמד לפנינו גם הלקח המר של גרעין "יעלים,, שהוכיח כי קשה לשמור על מסגרת גרעין באכסניה. לא היתה ברורה לנו דרכנו באכסניה, ומה אנחנו נוכל לעשות בה??

על רקע מבוכה זו באו אלינו לוי ודודו והפילו את הפצצה "בואו למשק עין גדי!"

דודו הסביר מדוע עדיף לגרעין להיות במשק ולמה אין זה פוגע בו ובאידיאות שלו אם יבוא למשק. לוי מצד שני אמר כי קשה לאכסניה לקלוט גרעין, בעיקר מהאספקט החברתי-תרבותי. שניהם אמרו שעין גדי צועדת בעתיד ןקראת שילוב בין בי"ס שדה והמשק. המשיכה מצד הקיבוץ והדחיפה מהאכסניה פעלו באותו הכוון.

בתחילה עוררה ההצעה התנגדות רבה. "מה, אנחנו נחיה בקבוץ? הרי אף פעם לא התכוונו לזה ולא הוכשרנו לזה!", חלק מאתנו אפילו לא התחנך בתנועת נוער. זו היתה התגובה הראשונה. אולם במשך השבועות האחרונים החילונו יותר ויותר להשתכנע. עליכם לדעת שאנחנו גרעין של לבטים וויכוחים. אנחנו עשרים חברים עם שמונים דעות. ובטוח שגם בראיון זה לא הבענו את דעות כל ה"זרמים" וה"פלגים" (ועוד יהיו כאלה שיתנו לנו "מנה" בעד מה שאמרנו פה...). לבסוף הכרענו בעד המשק.

 

איך אתם רואים את השתלבותכם במשק? שום דבר עוד לא מסוכם וברור. אנחנו עדין במסגרת של"ת, וזוהי תקופת נסיון. אנחנו לא ככל גרעין השב הביתה. הכל זר לנו, ואנחנו זרים לכם.צריך לתת לזמן לעבור, וניראה איך יתפתחו הדברים. בינתיים שבעה מאתנו עובדים באכסניה ו-13 במשק. הכוונה היא להתחלף כל שלושה חודשים עם גמישות רבה.

לשהותנו במשק ראינו מימד נוסף, והוא הרחבת ההתענינות בקרב חברי המשק לנעשה מסביבם. יצירת יחס לנוף ולטבע, לחי ולצומח, לעבר העשיר ולפעולותיו של ביה"ס שדה. להיות מין גשר חי בין החברים והאכסניה.

 

ומה לאחר השחרור מהצבא? לאחר השחרור תעמודנה בפנינו שלוש אפשרויות:

א.      השארות במשק עם או בלי עודה באכסניה.

ב.      לחיות באכסניה ולעבוד בה כשכירים.

ג.       הקמת גוף מגובש על בסיס של קומונה, שיחיה בתוך האכסניה (השפעת האיסיים). וכמו שאמרנו כל הזמן, עדיין מרובים סימני השאלה ולעתיד הפתרונים.

 

בסיכום אנחנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו להשמיע דברנו, בכדי שהחברים ידעו יותר טוב עם מי יש להם עסק...

                                                                     רשמה: אילה

 

 

עזרי: החליטו כבר איפה יהיה חדר האכל החדש?

משה: החליטו שהוא יוקם על גלגלים, שאפשר יהיה להעביר אותו ממקום למקום.

 

בדיון באספה על ההוצאות הגדולות הכרוכות בעריכת ברית מילה בעיר:

הרצל: אולי נציע לערך ברית מילה בבית האחוד?

צ'רלי: אם כך זאת תהיה באמת ברית התנועה הקבוצית.

 

 

מזכירות

·         נדונה ההצעה לצרף את דן קב להנהלת החברה הכלכלית. מועבר לאישור האספה בהמלצת המזכירות.

·         הועלתה בקשתו של בניס להחליפו בתפקידו.

·         בגלל העדר אפשרות לחיג אל המשק בשעות ארוחת הערב, הוחלט להנהיג דומית טלפון בין השעות 19:30-20:30.

·         מוקמת ועדת שפוט להצעות הארכיטקטים המכינים תכנית פתוח חוף. ייצגו את עין גדי בניס ויצחק.

 

אספות

·         אושרה החלטת מזכירות כי יוקרן סרט קבוע לבית הבראה, ע"מ לא לגזול מהחברים ערב נוסף כל שבוע.

·         נדחתה בקשתו של בניס לשחררו מתפקידו.

·         אושרה הצעת ו. תרבות כי המועדון יופעל ע"י שני חברים לערב.

·         אושרה קנית טרקטור נוסף מסוג מסי פרגוסון 165.

·         נתקבלה ברוב גדול הצעת ו. שרותים להקמת כלבו, בו יהיה תקציב אחד לאספקה קטנה וממתקים.

·         אספה עם האדריכל אלכס קשטן דנה בהצעתו לתכנית מתאר לישוב. הצעתו מבוססת על הקמת חדר אכל חדש באזור מגרש הכדורגל הישן, ולא כפי שתוכנן במגרשי התערוכה. כמו כן קובעת ההצעה אזורים להתפשטות מבני מגורים ושרותים. לאחר דיון ממצה הביעה האספה את דעתה בהרמת ידים ללא התנגדות לקבלת ההצעה ולהעברתה לבדיקה במוסדות שונים.

·         אשור נסיעתו של איציק בש ליום בשבוע לתל אביב לצורך לימוד נגינה באבו נדחה עד למציאת מרכז לועדת ההשתלמויות.

·         במשך שתי אספות הועלתה שאלת יציאתו של דן קב לחברה הכלכלית. נתקבלה הצעת ועדת כוח אדם האומרת כי דני יצא לחברה לשלושה חודשים לצוררך ארגון פיננסי ועסקי מחודש. לאחר תקופה זו ימסר דו"ח לאספה על מצבה של החברה, ואז יוחלט על עתידה ועל הצורך לשלוח אדם נוסף להנהלתה.

·         אושרו הצעות ועדת משק במסגרת תכנית השקעות:

רשת השקאה קבועה בגן ירק -        6,000 ל"י

רשת השקאה קבועה בתמרים -      2,500 ל"י

הקמת מבנה נוסף למוסך-מסגריה – 6,000 ל"י

החלטה על העברת הכרם נדחתה עד לפרסום דו"ח מודפס על מצב הכרם היום.

·         נמסרה הודעה לאספה כי הפרדס יעקר.

·         אושרה הצעת ועדת חברה כי המשק יממן הוצאות כלכלה של יולדת העולה לבית ההורים: שבועים לפני הלידה ושבוע אחריה (או תקופה ארוכה יותר בהוראה רפואית). באותו סכום יכולה היולדת לקנות מתנה להורים.

·          

 

בועדות

ועדת תרבות – ביום העליה, בעשירי לינואר, אנו רוצים לערוך תערוכה של כל יצירות החברים ועיסוקיהם בזמנם הפנוי, החל מציור אמנותי, עבודות בטיק, קרמיקה, צילום, רקמה, וכלה בתחביבים ואוספים למיניהם. כל אומני המשק בתחומים השונים- הכינו את עבודותיכם לתצוגה. ועדת תרבות מבטיחה עזרה חומרית ומוסרית.

 

ועדת שרותים – "באתי, ראיתי, קניתי!"- הכלבו נפתח בשעה טובה. יהיה פתוח כל שעות היום ויום אחד בשבוע בשעות הערב. חלוקת ממתקים בשבוע הבא- החזיקו מעמד ("חלוקה", "חלוקה", חג יפה כל כך...)

 

המועדון- משתדלים עד כמה שאפשר שהשרות במועדון יהיה ע"ח העבודה. במידה והדבר לא יסתדר יהיה הוא בתורנות. אנו מקוים להענות יפה מצד החברים.

 

ועדת חינוך – הוחלט בועדה כי אסור להביא ילדים לארוחת בוקר של שבת.

מאיר ואלי נסעו לנחל עוז יראות ולשמוע על בתי הילדים שם. במשק זה נערך סקר של המכון לפריון עבודה בענין נורמות וארגון עבודה בבתי ילדים. מסקנות וראיות עדין לא לובנו (מבטיחים פירסום בקרוב).

 

 

מפי הטף – חידודי לשון

בועז (7) - השעור נגמר. אני רץ "להת

 

 

אורר!"

המטפלות- ???

בועז – לשחק באוירון!

 

הילדים שרים בגן- "לי אבי הדלק חנוכיה ושמש לה אבוקה".

רענן (41/2) – מה, בחנוכה אוכלים אבוקדו?

 

יואב (31/2) – אבא, נכון שדוצי ומני הם המכונאים של העמודים?...

 

המטפלת (לאחר שרואה כי הילדים נעלמו) – לאן הלכו הילדים?

נעמה (שנתים) – הלכו לתומם... (ציטוט משיר ילדים).

 

יש סדר בקבוץ!

נועם להרצל – אבא, אני רוצה שתעלה מחר באספה שגם ילדי הגן יבואו למסיבות ביום ששי.

 

יואבי, בן כמה אתה?

יואב – בפעם האחרונה הייתי בן 3 ומאז אני לא יודע.

 

 

למה אנחנו מחכים לחורף?

משפ' רון – סוף סוף אפשר להנות חחש מהרחצה בבריכה.

סדרן עבודה – חופשות הקיץ ניגמרו...

יוסי ליאור – מתי כבר אוכל לעשות צ'ולנט?

הילדים – להורים אין תירוץ שחם ואי אפשר ללכת לטייל.

הרווק – אפשר להתרחץ רק פעם בשבוע.

החברות – חליפות הג'רסי מחכות...

עובד גן ירק – שמח להפגש בבוקר עם עובדי "מעלה" בקטיף מלפפונים.

החברה מ"מוריס" – כבר מזמן לא צלחנו שטפון...

הזמניים – לא האמנו שהקיץ הזה יגמר אי פעם.

כל החקלאים – חולמים על "גשמים והפרעות", בהם אפשר לבוא לארוחת צהרים עם בגדי שבת!

 

 

בעקבות ה"אגרת": החבר אשר החנה בטעות את האוטו שלו במגרש חניה מתבקש בכל לשון של בקשה להחנותו ליד חדר האוכל.

 

 

מי ומי

נחמה חזרה מחודש שהייה בעין הוד, שם השתלמה בתחומים שונים של ציור ועבודות אמנותיות.

 

משה, דוצי, חורש ואילה ניגשו לבחינות בגרות, והם חושבים שעברו בסדר.

 

למשפחת שליטא- חופש חנוכה נעים, כי לנו נעים לראותכם.

 

לרוני רז- הבראה שלמה, התחזקות ושיבה מהירה הביתה.

 

לכל הסטודנטים השובתים – ברוך בואכם, ולו בעטייה של שביתה.

 

למירב איילון (במשמר העמק) – איחולי החלמה מהירה.

 

חגית ויהודית סיימו שנת שרות ושבו אל משקיהן.

 

הגיע לשל"ת חיה גרשטיין מפתח תקוה, וכבר שולבה בצוות בית הבראה.

 

גרעין "סער" הגיע אל השמנת של כנרת, ומחכים להדים ראשונים משם.

 

עוברים לדירות החדשות: סנדלון, יוסי קרקעי, אפיק, ברנשטין, הס, חורש, הדס ודרורה.

 

 

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 256

י' בטבת תשכ"ז 23/12/66

שבת שלום!

שר החורף זעם מאד השבוע, וכנראה לא נמצאו 5 צדיקים בגן ירק, ובעבור החמישה לא היה הופך את הגן.

הרוחות העזות עטו עלינו בדיוק בעיצומה של עבודת הכסוי בפלסטיק של ירקות האביב, ומכיון שאין מראים לרוח חצי עבודה, הריהי נכונה להשמיד את כל המצוי. 10 דונם פלפל צעיר הושחתו כליל, ו-10 דונם מלפפוני אביב שזה מקרוב נבטו הושמדו אף הם. שטחי מלפפוני הסתו, שהיו בשיא תנובתם, נפגעו קשות מן הרוח, אך אין עדין סיכומים וסיכויים.

לשיפור המצב מכינים עכשיו את כל כיסויי הפלסטיק, ולאחר גמירה יזרעו מחדש 10 דונם מלפפונים ו-5 דונם פלפל. בחמשת הדונם הנותרים (פלפל לשעבר) ישתלו כנראה עגבניות.

 

גם חממת הורדים ניזוקה בחלקה מן הרוח, אך רובה החזיקה מעמד.

 

וכאילו לא די בשואת הרוח, נוסף אליה נחל ערוגות ושטפונותיו. כנראה שמרוב אבות שיש לנחל הזה שדואגים לניקוזו, סופו שהוא נותר יתום. מה טעם הושקעו בו לבבות לירות, אם המים עושים באפיק כרצונם? כנראה שנצטרך להרעיש שמים וארץ למען יוכנס הנחל למסגרת כובלת. במצב הנוכחי קימת סכנה מתמדת לכל שטחי החקלאות שלנו מדרום לנחל, והם עקר השטחים היום. אם נסתכל בסוללה הפרוצה, שהיתה כלא היתה, אך פלא הוא שהנזק הסתכם בהשמדת פאת השדה, כ-5 דונם חצילים.

השטפון הבא, נקוה שלא יבוא, בואדי, יעדיף לזרום לשדות ולא באפיקו המעושה, ועינינו רואות וכלות.

 

 

במזכירות

נערך דיון עם בנות הנהלת החשבונות לברור מקור הפיגור המצטבר בעבודתן. לאחר ליבון בעיות הנהלת החשבונות סוכם כי המזכירות תפנה לו. עבודה כדי שלא יוציאו בחודש הקרוב את בנות הנח"ש לעבודות אחרות, וב"שעת חרום"- רק באשור מרכז המשק או המזכיר.

 

נמסר כי ועדת חברה לא הגיעה לסיכום דעות בהכנת הצעה לתקנון עובדי חוץ. דודו מבקש להעלות לאסיפה את טיוטת התקנון שהכין בתור הצעה פרטית. החלט להעלות לאספה בשלב ראשון את שתי השאלות: "מיהו עובד חוץ?" ו"האם נחוץ תקנון כללי לעובדי חוץ?" לאחר מכן יש לשמוע דו"ח על המועצה האזורית ולדון על המשך עבודתו של עמוס.

 

 

באספה

הרצל מודיע כי הזמנות יש למסור רקדרך יורם, כדי למנוע כפילויות ואי הבנות.

 

ועדת מינויים לא הצליחה להעלות לאספה מועמד למרכז ועדת השתלמויות. האספה אשרה את ההצעה כי באורח זמני ימלא יואב תפקיד זה.

 

חולק לחברים דף ובו פרטים על רווחיות הכרם, ונערך דיון על הצעת ועדת משק להגדיל את הכרם ב-20 דונם נוספים. אם כי הסתבר כי הכרם אינו יכול להתחרות בגן הירק מבחינת ההכנסה ליום עבודה, הרי יש לדאג לגיוון אפשרויות העבודה במשק, וכן הצוות הנוכחי יכול להשתלט על כרם גדול יותר. אושרה הזמנת שתילים ל-20 ד' נוספים.

 

לקראת קביעת תקנון לעובדי חוץ נערך דיון ראשוני בנושא. הושמעה דעה כי יש לדון בכל יציאה של עובד חוץ בנפרד, כי אין דמיון בין מקרה אחד למשנהו. הקו המנחה באספה היה כי אין צורך לקבוע תקנון נוקשה, אלא הגבלת זמן מוסכמת מראש. סוכם כי יש לקבוע תקנון כללי.

 

בתור "עובד חוץ" הוגדר כל מי שעבודתו היא מחוץ לבית, מבלי להתיחס לעובדה מיהו נותן העבודה. בתוך כך ממילא הוכללו בתוך ההגדרה גזבר ועובדי צ"כ [ציוד כבד].

 

 

דבר ועדת תרבות

חדר החוגים עומד על תילו ומתנוסס לתפארה מאחורי בית 6. השבוע הותקן בו צפוי פנים מסיבית, ובשבוע הקרוב ייצבעו קירותיו ותותקן בו תאורה. מטרת הועדה להעלות את נושא החוגים על דרך המלך, מאחר שיש להם מקום פעולה.

 

החוגים לקרמיקה, באטיק והדפסות בדים יתקימו במאפיה. חדר החוגים ינוצל לפעילות שקטה ונקיה. החל בפעולתו החוג לרישום בהדרכת נחמה.

 

המקהלה, בה מרוכזים בחירי הקולות, תמשיך בפעילותה הסדירה לביצוע שירה אומנותית. למען חובבי הזמר להשירה העממית נולד החוג לזמר. נסיון ראשון עלה יפה, ומקווים להמשך.

 

חוג דרמטי יופעל באם תימצא קבוצה של חברים המוכנים להתמיד בו, ואז יובא במאי מן החוץ לפעולה סדירה.

 

 

המאפיה התרבותית

בשבועיים האחרונים שהה בעין גדי מדריך לקרמיקה, ובכך התחילה פעילות סדירה של חוג זה.. עקר התועלת שהפקנו משהותו כאן התבטאה בתנור השריפה למוצרי קרמיקה שנבנה על ידו, וכן בענין הרב שהתעורר אצל הבנות. אם זאת יש לציין שגישתו לקרמיקה רחוקה מן האומנות ונראית כתעשיה בלבד. כדי לעלות על הגל האומנותי בשטח זה, תמשיך בהדרכת החוג האמא של בניס. המאפיה כבר נראית כמפעל למוצרי קרמיקה, וה"ברנר" שאפה בזמנו לחם, יאפה עכשו מוצרי חימר.

 

נוסף לקרמיקה ימשיך לפעול במאפיה החוג לבטיק. אחדות מבנות "צוקים" מגלות ענין באמנות זו, ונכניסן בהקדם לסודות המקצוע.

 

נחמה תלמד שתי טכניקות של הדפסת בדים: בעזרת גלופות לינוליאום והדפסת עץ. אין לראות כאן נסיון לתפס את המרובה ולעסוק בשטחים שונים, כי שתי צורות הדפסת הבדים וכן הבטיק הן אומנויות המשלימות אחת את השניה.

 

המטרה המרכזית היא לתת לכל בחורה פינת עבודה משלה במאפיה, כלומר רבוי שולחנות עבודה נפרדים. כל בחורה שתיטול חלק בחוגים האלה תהיה אחראית על החדר למשך שבוע ותגאג לסדר, נקיון והכנתו לקראת פעילות של החוג.

 

                                                                            (נרשם מפי ניצה)

 

 

גיא (קורא ליד הדלת): אורנה, אורנה, אורנה!

אין תגובה.

ענת (בת 3): תצעק אורנה, טלפון! אז היא תבוא.

 

 

סימפוזיון זוטא על עובדי חוץ

יושבים מסביב השלחן: דרור, בניס, גדי וגרימי- משתתפי הדיון. מנחים ומציגי השאלות- ליאור ודודו א.

 

מנחים: האספה האחרונה פתחה בדיון בנושא תקנון לעובדי חוץ והגיעה בשלב זה להחלטה כי יש הכרח בתקנון כללי לעובדי חוץ, שמטרתו העקרית הגבלת זמן שהית עובדים אלה מחוץ לבית. קשה לקבוע סדר מסוים לשאלות בנושא זה, וכן אין אנו מצפים למציאת פתרונות במסגרת זו לכל הבעיות הכרוכות בו, אך עקר מטרתנו לשמוע דעות שונות, שיוכלו לעזר לחברים לגבש דעות, ולהעלות את הדיון באספות הקרובות לרמה ענינית.

 

השאלה הראשונה היא כיצד ישפיע רבויים של עובדי חוץ על אוירת סידור העבודה, שהוא המודד לאוירה בריאה במשק, ואיך יטלו עובדים אלה חלק בחיים חברתיים.

 

גרימי: בהתיחס לחלק השני של השאלה, נראה לי שאי לקיחת חלק בחיים חברתיים אינה תוצאה של נתוקם החברתי של עובדי החוץ, אלא תוצאה של שעות העבודה. העייפות הרבה המתלווה לעבודתם של רוב עובדי החוץ בעין גדי במצב העכשוי, מנטרלת אותם מפעילות חברתית בבית. לא הייתי אומר שהם מנותקים מחיי המשק, כי הרי בכל תעסוקה שהיא בקבוץ, העבודה אינה אלא חלק מן החיים כולם. פשוט הניתוק הפיזי, העדר מגע עם חברים כל שעות היום, גורם ל"קליטה מאורחת" לגבי כל הנעשה.

 

גדי: הבעיה המרכזית של רבוי עובדי חוץ היא העדר אפשרות תמרון בסדור העבודה. חשוב בקבוץ שאדם ירגיש קיומה של המסגרת. על כן אסור לתת לחבר לשכוח מנין הוא בא, ויש להקפיד על גבול של 4 שנים לגבי כל עובד שהוא מחוץ לבית.

 

מנחים: האם יש לראות בעבודת חוץ מטרה או תוצאה. האם משחק תפקיד הצורך של עין גדי להשתלב במפעלים ובפיתוח האזור, ועלינו לעודד חברים לעבוד במקומות אלה, או שעבודת החוץ היא תוצאה של הכרח מציאת מקומות עבודה לחברים.

 

גדי: במקום כמו עין גדי, שאפשרויות העבודה מוגבלות ויש הכרח שכל אחד יהיה מרוצה מעבודתו, מוכרחים להעזר בעבודות חוץ. אסור לנו להכריח חברים לעסוק בחקלאות אם אינם חפצים בכך, כי בדרך זו לא יחזיקו מעמד במקום לאורך זמן.

 

בניס: לגבי עבודת חוץ כמטרה: שמירת הכוח שלנו באזור חשובה ביותר, כדי שנוכל להפנות כיווני התפתחות האזור לצד הרצוי לנו. קשה לקבע היום מה נרצה בעוד חמש או עשר שנים, ומשום כך זוהי מטרה בפני עצמה- היותם של חברים שלנו במפעלים העקריים באזור.

 

גדי: כוחה של עין גדי במפעלים אלה חשוב הן לצורך הבטחת המשך קיומנו הכלכלי והן לקביעת אופי חברתי של האזור הקרוב יותר למשק. אם מלונאות ותיור יתפתחו בצורה שלא נוכל להתערב בה, הדבר עלול לגרום להרס כל אפשרות חיים של קבוץ במקום.

 

גרימי: עובדי חוץ כיום יוצאים לא למטרה אלא כתוצאה ממצב קים. למעשה אין לנו שליטה על מספר היוצאים, כי הענין הוא אישי. אם עין גדי ממשיכה להבנות בעקר מגרעיני נח"ל, אנו בהכרח נשארים משק בעל רמה אינטלקטואלית גבוהה, ויכולת ההצע של המשק אינה מדביקה את הממוצע האינטלקטואלי.

ישנה אפשרות קלה: לחזות מן הצד בסלקציה טבעית. מי שלא משתלב בעבודה המתאימה לו- נפלט, וקימת אפשרות קשה: התאמת מבנה המשק לצרכי החברים בעלי רמה השכלתית גבוהה, אך עודנו רחוקים מכך. כיום אנו במצב בינים, והוא שליחת החברים האמורים לעבודות חוץ ההולמות אותם.

 

דרור: אינני רוצה להראות כלוחם קנאי, בלתי מציאותי, אך אני חייב להעלות בנקודה זו את השאלה: למה אנשים באים לכאן ויושבים פה? המטרה העקרית היא חיים בצוותא חיי קבוץ, וחיים אלה מטבעם דורשים הקרבות. יש צורך בהקרבה מסוימת בכל הקשור בעבודה למען המטרה המרכזית של קיום הקבוץ. אם מטרתו של חבר תהיה בעקר ספוקו האישי בעבודה, וכתוצאה מכך יהיה מספר גדול של עובדי חוץ, לא נוכל בשום אופן לקיים קיבוץ, לפחות לא בצורה שאני רואה את קיומו.

לא נסתיר שמטבע הדברים ישאפו משכילים יותר לעבודות בחוץ, שהן קלות יותר, וכך יווצר המשבר החברתי.

 

המנחים: כיצד פותר משק ותיק את שאלת עובדי החוץ. אולי נשמע מגדי איך פעלה אפיקים בשטח זה.

 

גדי: בכל משק שיש בו מפעל תעשיתי, מועטים בו עובדי חוץ. כמובן שאין הדבר אמור לגבי פעילות בתנועה או עסקנות צבורית. באפיקים לא הגבילו איש שרצה לעבוד במפעל. כל אלה שלא נראה להם או לא התאימה להם עבודה חקלאית נקלטו בבית החרושת, וכן שימש הוא מקור קליטה לפעילים שהיו בחוץ בעלי משרות רמות ומצאו מקומם בתעשיה בבית.

 

בניס: תעשיה מספקת מעט מאד תפקידי נהול וארגון, ויש צורך במספר רב של פועלים. בתעשיה ההבדל בין מנהל ופועל הוא עצום, להבדיל מעבודה חקלאית בה מרכז הענף נושא בעול השוטף כאחד מאנשי הצוות, בנוסף לאחריות הארגונית. יצירת תעשיה לשם מציאת מקום עבודה בנהול וארגון לא תתכן בעין גדי, שאין בה עבודה שכירה ומקוים שלא תחדור אלינו.

 

המנחים: לא נוכל להתעלם מן הסכנה שתתכן הווצרות מעמד של עובדי חוץ, עם הטבות שיש לעובדים במפעלים שונים, רכב צמוד וכיוצא בזה. כמו כן האם לא נגיע למצב שבו עובדי חוץ שהגיעו למשרות רמות יתקשו להשתלב מחדש במסגרת הביתית.

 

דרור: לא אלה הן הבעיות, אלא ענין התרחקותם של עובדי החוץ מן העבודה הגופנית. צורת החיים שלנו דורשת מכל חבר השקעה של מאמץ גופני רצוף או מפעם לפעם. אותם שיתרגלו לעבודות "רוחניות"- תהום תפער ביניהם לבין שאר החברים.

 

בניס: ענין הרכב הצמוד, שמשחק תפקיד נכבד בהרגשתם של חברים במקומות שונים, אינו תופס לגבי עין גדי, כי כאן קימת ליברליות רבה בשטח זה, ואין חבר החפץ ברכב שלא יכול לקבלו לנסיעות.

 

גדי: אף לי נראה כי יש לחבר בעין גדי כל הנחוץ לו להנאת חיי היום יום. אשר לענין השתלבות מחודשת של השבים מן החוץ הביתה- זהו ענין אישי, וכל מי שיש לו הכוח הנפשי להיות חבר קבוץ טוב, יוכל להשתלב מחדש בכל עבודה בבית ולהיות מרוצה מכך, ויש הרבה דוגמאות במשקים ותיקים. יש יוצאי דופן, שכתוצאה מעליתם במסגרת עבודה בחוץ עוזבים את המשק. כללית לגבי משק צעיר יש להקפיד בכל מחיר על החזרת חברים הביתה לאחר תקופה קבועה, ולו גם במחיר מניעת התקדמותם המקסימלית.

 

המנחים: הרבינו שיחה הערב, וכבר חצי הלילה. מובן הוא שלא נגיע לדעה אחידה, כי הגישה לבעיה היא אישית. הקבוץ יצטרך למצוא שביל זהב בין כל הדעות כדי לנסח את "דעת הצבור". נקוה כי בשיחה היום נעזר לחבר לנסח במלים את מחשבותיו.

לילה טוב.

                                                            (רשם: דודו א. [אברהמי]

 

 

ידיעות בקצרה

התקימה במשק פגישה בין המזכירות לבין המשנה למנכ"ל משרד השכון ואנשי משרדו. נדונו בעיות השכון ותכניות המתאר. ניתנה הבטחה כי משרד השכון יבנה בעין גדי 8 יחידות דיור בנות 2 חדרים ו-12 יחידות דיור בנות חדר וחצי. מתוך מספר כללי זה של 20 יחידות דיור חלק הוא במסגרת החלפת צריפים בישובי ספר וחלק כעידוד של משרד השכון להגדלת אוכלוסית הקבוץ.

 

הגיע אלינו איתן חיים מכפר הס, וכבר השתלב בצוות גן ירק. נקווה כולנו כי יקלט היטב היטב בתוכנו.

 

רוני רז עתידה לשוב ביום ראשון הקרוב, לאחר שהחלימה מעט מפציעתה במשך עשרת הימים האחרונים בחיפה.

 

בתיה הס יצאה למשך 3 חדשים לקורס מטפלות לבית ספר המתקיים באורנים.

 

שבוע טיולי חנוכה באזור עמד בסימן נפגעים. אם כי מדי שניה נפצעים מטילים בסביבה, הרי השנה הצטינה בכך במיוחד. הגשמים המתינו עד לאחר החג, על מנת שלא להרטיב את המטיילים.

 

נמצא אתנו מחנה עבודה מ"אלוני יצחק", מוסד חינוכי בשומרון, שבו לומד גם הנוער של קבוץ משמרות. יש להניח כי זהו מחנה העבודה האחרון למשך החדשים הקרובים.