עמוס גנור הגיע לגבורות

עכשיו, בזמן המסוכן הזה, כשעזבו אותנו כמה חברים יקרים ואהובים, אני שמח שעמוס נמצא אתנו. הוא נחשב בעיני לאחד החברים הנאמנים, שבאמת אכפת לו מהקהילה. דבר זה מתבטא, בין היתר, בהשתתפותו הערה בישיבות של ועד ההנהלה, אף על פי שאינו חבר בו. הוא מעורב נפשית ועניינית בכל נושא העומד לדיון.

עמוס הוא גם פרוטוקול מהלך. הוא זוכר את כל ההחלטות ומאיר את עינינו כל אימת שאנו סוטים מהנוהל ומהחלטות האסיפה. בקיצור-דמוקרט להפליא.

הוא נמנה על מתי מעט החברים הנועזים מגרעין "שדמות, שהקימו את הקיבוץ ונתנו לו את צביונו. אין צורך להזכיר שהוא מלא תפקידים רבים ועמס על שכמו אחריות רבה לאורך כל השנים.

מן התכונות שאני רואה בעמוס: איש ישר, נאמן ואוהב אדם. לא אשכח לו את גדלות רוחו בזמן שהתקבל הגרעין שלנו, גרעין "רעות", לעין-גדי. מגורינו נקבעו אז בשולי המחנה (לא שהיה הבדל גדול...), מקום שנחשב ללא סימפטי. ליד צריפים אלה נמצאה בריכת החימצון, ששרצה יתושים ועוד מרעין בישין. עמוס סבר שצריך לחלוק אתנו את המגורים ובא לגור עמנו.

ה-1982, בזמן כהונתו השלישית כמזכיר הקיבוץ, נפל גיורא בננו במלחמת לבנון. לא נשכח לו לעולם את טיפולו המסור בנו. הוא עשה הכל כדי להקל עלינו. בהמלצתו החמה ובשידוליו יצאה רותי ללימודים. לימודיה ב"אפעל" עזרו לה רבות. שם הכירה את ידידותיה בנפש, שעד היום הן כמשפחה לנו.

הדף יקצר מלתאר את כל מעשיו וטוב דרכו.

אנו, כמובן, מאחלים לו עוד שנים רבות וטובות, שילווה אותנו ואת כל הקהילה בזיכרונו המדהים על כל פסיק ומשפט בתקשיר ובשמירה על ערכי הדמוקרטיה. תמשיך לבוא לישיבות, כדי שלא נסטה יותר מידי מהעקרונות.

 

אוהבים ומעריכים אותך מאוד

רותי ואלי רון