דברי הספד שקרא משה'לה שמיר חבר עין גדי היה לי רופא, היה לי חבר. 15 שנה היית איתנו, 10 שנים עבדנו צמוד, בשבילך המטופלים היו כמו הילדים שלך, לא ידעת מה זה יום או מה זה לילה, תמיד היית שם. היינו יושבים ומדברים על הנושאים הכי אינטימיים שלי ושלך, על העבודה ובמיוחד על המשפחה, האמון שנתת בי ואני בך, היה כקשר דם. אהבתי אותך אהבה אמיתית, ידעת לחזק אותי ברגעים הכי קשים ויתברר שגם ממני שאבת חיזוקים, הדאגה לכולם - ולא רק כרופא, אלא כאחד מאיתנו. בכל השיחות שלנו, המשפחה שלך היה הנושא הכי חשוב, גרציאלה, הילדים ,הנכדים. הבדיחות ,הצחוקים והאופטימיות היו חלק ממך, אך גם הצער והדמעות שחלקנו יחד. תמיד חיזקת אותי כשמישהו חלה במחלה קשה תמיד היית שם לצידי – ומה יהיה עכשיו ? אתה כבר חסר לי, חסר לכולנו. היה לי רופא, היה לי חבר. ד'ר ארמנדו אפלבאום - שתהה מנוחתך עדן.
