שירים

שרי, ילדה קטנה שאך זה למדה לכתוב, מגלה בשמחה כלי ביטוי חדש ומרתק, בו היא עושה שימוש נלהב ובכישרון רב.

לפניכם כמה משיריה הראשונים:

יום שמש

מה טוב כשיש שמש בחוץ
בין פרח לפרח בשדה לרוץ.
כל פרחלקטוף ולהריח
לנשום אוויר צח של ציץ ושיח.
פרחים מלוא חופנייםלקטוף
להשתעשע עד אין סוף.
אוהב בשדה לרוץ
כשכל פרח יפה ומטלרחוץ
וכששום דבר לי לא נחוץ.

ידיד
יש ליידיד
אתי הוא תמיד.
הוא בא לביתי ואני לביתו
הוא אוהב אותי ואניאותו.
אנחנו לומדים באותה הכיתה
ומשוחחים ומשחקים בהפסקה.
בקיצור:
ישלי ידיד נהדר
ועכשיו כבר אין לי מה לומר.

חסידה
עברהבשמיים חסידה גדולה
פתאום לבור היא נפלה.
הוצאנו אותה וטיפלנוברגלה
והייתה לנו חסידה אדומת מקור
שפעם נפלה לתוך הבור.

עין גדי

עין גדי, עין גדי, אהבתי אותך
אהבתי אותך כל-כך, כל-כך

יש בך עירק ועצי תמר
שיהיו ירוקים גם היום גם מחר
יפים בך כלפינה כל מקום
את יפה עין גדי כמו בחלום

עין גדי, עין גדי אהבתיאותך
אהבתי אותך כל-כך, כל-כך!

מדוע

ברחוב

יושבת אני מול החלון הפתוח
בשערותימשחק לו בנחת הרוח.
על המדרכה האנשים ממהרים
מכוניות עוברות ביעף, סוסיםדוהרים.
יושבת אני וצופה ברחוב,
שבעה אני נחת, וכה טוב לי, כהטוב.

לבד בבית

יושבת אני כאן, בדד
יושבת אני בביתי לבד
בחדר שקטודממה
רק קול תקתוק שעון נשמט
בחושך נראה כל חפץ וצעצוע
מפחידומתמיה.
שוכת אני בחושך ושחור
ומבקשת בלבי: הדליקו כבר אור!!!

השירים הבאים נכתבו בעקבות מלחמת יום כיפור, כששרי הייתה בת 11

***

אינני יודעת אם השלום יבוא
אבל אני יודעת
שבשבילם זה יהיה מאוחר.
כן, אני ראיתי
שכשנגמר יום הזיכרון
הנר עוד בער ועלתה השלהבת
בחוץ כבר כולם
התחילו לרקוד, ושמחו ביום העצמאות.

ואלה היו שקט ודומיה
לצד הרעש, השמחה.
אש קטנה המזכירה את המתים
לעומת אש גדולה - אש החיים.

ואלה היו שני הניגודים
הגדולים ביותר שראיתי.

והנר בער וכלה לאטו,
ובחוץ גם נדמו הדי ריקודים
ונשארנו קרחים מכאן ומכאן.
בלב הרגשתי צביטה:
למה, למה זה קורה לנו?
למה ילד בן שנה
כבר יתום מאביו והוא אפילו לא הכירו?

אני נושאת אליך אלוהים אצבע מאשימה.
מה עשינו, האם פשענו?
מדוע זה קורה דווקא לנו?
האם לא קיבלנו את עונשנו במלחמת העולם
מידי היטלר?
אמור במה חטאנו -
ונכפר על החטא, באמונה!

אולם אתה יושב למעלה
ומסתכל למטה על עמך החוטא
ושותק.

אמור לי אלוהים, האם יש לך לב
לשמוע בכי תינוק בן שנה
שנתייתם מאביו,
או לראות אלמנה מבכה בעלה?

לי, בכל אופן, אין לב.
הגרון נשנק ודמעה אחת
עומדת בזוית העין.

תפילה
ה'!
מדוע בראת אותי מפוזרת?
תמיד מתגרים בי כולם.
אם אני מאבדת דבר מה -
אז מיד אני אשמה,
אך אם ילד אחר מאבד חפציו:
הוא איננו אשם
הוא שכח במקרה,
וכך תמיד המצב,
רק אני מפוזרת וכולם - צדיקים.
כולם מאבדים, כולם שוכחים
ורק עלי צועקים.
נו, מילא!!
אני מפוזרת, זה בכל העולם ידוע
אבל למה אלוהים, למה, מדוע?

צבעים
יש כל מיני צבעים בעולם
אני - אוהבת את כולם

צבע אחד עליז... מקפץ
צבע שני שובב... מתרוצץ
צבע התכלת הוא עמוק ושלו
תמימותו כמו נוגעת ללב.
הצבע השחור הוא נוצץ... קודר
הצבע הצהוב, נדמה כי על הדף הוא דוהר.
אוהבת אני את האדום העז,
אהבתי גם את הכתום הנחפז.
יפה גם הזהוב המפזז
וכן הירקרק שתמיד הוא עולז.

יש כל מיני צבעים בעולם
אני - אוהבת את כולם

שתיקת אוהבים
הם טיילו בשדות אוחזים יד ביד
השתיקה הייתה כה כבדה.

הם פסעו לבדם
צועדים ושותקים
בכוח חיבק את ידה.
לפתע עצר - הסתכל בה היטב -
היא לארץ השפילה מבט
וידה הקטנה לאגרוף נקמצה
את שפתיה לפיה בכוח לחצה
וחשה כעין התרגשות מתוקה -
ושתקה...
מועקה...
הוא התבונן בה - היא הרימה ראשה
דיברו בלי מילים השניים.
ועיניו היפות, הכחולות, הטהורות
סיפרו על אהבה כבושה,
וכשהיא השיבה לו אהבה
נשמע בשדה קול אוושה