 יצחק אחייצחק אחי, הרגשתי שאנחנו כמו אחים, כל-כך הרבה שנים שאנחנו ביחד והנה אתה נגמר מולי לאט לאט. למדנו באותו בית-ספר עממי בכפר סבא (היחידי באותן שנים), אנחנו בכיתות מקבילות ובנוער העובד באותה קבוצה. שנינו מאותו הכפר ומאותה תנועת הנוער העובד, אלא שאתה היית נוער עובד על אמת! היחיד בקבוצה שעבד ביום ולמד בערב. אחרי שבע שנות לימוד נרתמת לעזרת המשפחה ויצאת לעבוד. אנחנו "החנונים" המשכנו ללמוד גם בתיכון, עד להליכתנו ביחד לנח"ל. בתנועה היית תמיד שמח, שר רוקד משפיע ומוביל. מתחת לשמחה הרגשתי בך גם עצב על כך שאולי אינך כמונו. הדבקות והתרומה החברתית שלך בתנועה, בגרעין, בקיבוץ היתה לאורך כל הדרך ועד ימיך האחרונים. השכלה כללית ומקצועית השלמת מאוחר יותר בחייך הבוגרים והיית מהמובילים בכל הנושאים החברתיים בקיבוץ וכמובן בנושאי הבנייה. יש הרבה מאמרים שכתבת באפיק – עלון הקיבוץ, על מוסר, ערכים ועבודה, כתבת והגשמת במעשיך. ואשר למשפחה, הקמת משפחה לתפארת, אבא ובעל חם. כמובן שיש לציין את תרומתך הייחודית להכנסת מנהגי מסורת וערכי יהדות לקהילתנו ההולכת ונבנית כבר בשנים הראשונות: קבלות השבת, המטבח שאסור לבשל בו דרבנים וגיוס בשבת, רק בהחלטת אסיפה. והכי חשוב, תמיד אופטימי, עקשן ורואה את החיוב בחבר ובמעשיו. חבל שנפרדנו בטרם מלאת את מכסת חייך, תחסר לכולנו!!! שלך, שרה שילו-בניהו |