יש עוד אחד שבוכה...
המכתב הבא נשלח במייל לאיילה גלעד ולאהוד בן עזר:
שלום לאיילה ושלום לאהוד! אתמול, במקרה, "נפלתי" עוד פעם על אתר האינטרנט של עין גדי וכמעט נפלתי מהכיסא כשראיתי שם את ההספד על שונדה.
שונדה, כך קראנו ליצחק קרקשון, וכך אני זוכר אותו. אני כבר יודע שהחליף את שמו לקרקעי. קצת "כעסתי" על זה, כי חשבתי שזה (קרקשון) שם בעל ערך של היסטוריה ומורשת, שמעיד על מוצא המשפחה.
לא חשוב באיזה שם, אני זוכר אותו כאחד מעמודי התווך של הקבוצה שלנו בסניף הנוער העובד בכפר סבא, ואחר כך, באותו תפקיד בגרעין "שדמות". תמיד פעיל, גם יוזם וגם תומך, תמיד עליז ושמח, ורקדן נלהב.
אני מצרף כאן שתי תמונות שקיבלתי לפני קצת פחות משנתיים מאחי, מנשה רייכמן. הוא התארח אז, ביחד עם קבוצת נכי צה"ל, במלון מוריה שעל יד ים המלח. שונדה בא לבקר שם חבר שלו.
בתמונות, משני צדדיו של אחי, שני חברי גרעין "שדמות": שונדה - יצחק קרקשון ורבקה בונין.
(מה לעשות, בשמות האלה אני זוכר אותם.)
איילה, אני מקווה שבני המשפחה ישמחו (איזו מילה לא מתאימה) אם תעבירי להם את התמונות.
אנא אמרי להם שיש עוד אחד שבוכה יחד איתם.
עמי עתיר