|
|
הסיפור שלהלן, פורסם בעיתון "הדף הירוק" ב 1994. עיתונו של התק"מ: "הקיבוץ" בחר שלא לפרסמו משום שמצא אותו סרקסטי ומוגזם מדי... הסיפור נכתב בעקבות מאמר של גבי בשן ב"הארץ", שצוטט בעלון עין גדי, יש להניח, מתוך מידה של הזדהות. | |
|
קטע מהמאמר המצוטט: "....אבל נחזור לקיבוצים, הבעיה אצל אלה קשה שבעתיים, מפעל קיבוצי דומה, מבחינה מסוימת, לעסק משפחתי. לעיתים קרובות חשבון העסק וחשבון העו"ש המשפחתי מתערבבים זה בזה, החלטות עסקיות עקרוניות, כגון רכישת מלאי עסקי, מושפעות מבעיות צרכניות של בעלי העסק, שאין כל קשר בינן ובין צורכי הפירמה. גם נושאי כוח אדם מושפעים מבעיות פנימיות, כגון ילד חולה המונע מן האישה ללכת לעבודה. בקיבוצים רבים המצב הוא דומה. החלטות ההשקעה במפעל היו מובאות בפני האסיפה הכללית, שהייתה צריכה להחליט אם להשקיע מיליונים ברכישת מכונה חדשה או בפיתוח מערכת שיווק, או להסתפק במכונות הקיימות ולהשקיע כסף בשיפור גני הילדים וברכישת כלי רכב נוספים לחבר. ההחלטות שהתקבלו היו החלטות בעלים לגיטימיות. הבעיה היא שכך אולי אש\פשר לנהל את חנות המכולת המשפחתית, אך לא מפעלים הצריכים להתחרות במשק חופשי ופתוח. העובדה שלברוניה הגננת הייתה אותה זכות הצבעה כמו למנכ"ל המפעל הייתה אולי מאד דמוקרטית, אך לא יעילה במיוחד." |
||
|
(ספור דמיוני לפורים מתאים גם לתשעה באב) ברוניה הגננת הינה דמות ייצוגית והיא מסמלת את פגמיה של הדמוקרטיה הקיבוצית, שבה לכולם יש זכות להתערב ולפסוק בתחומים, שאינם מבינים בהם, ואינם כשרים לעסוק בהם. וכך הם משבשים את פעילותם של "אנשי המקצוע" לבנות ולקיים משק כלכלי רווחי, ובתור דמות סמלית היא משמשת גם אותי. התנועה הקיבוצית היתה לפני יותר מעשור תנועה פורחת וגאה, והיו שראו בה את היצירה המקורית היחידה של העם היהודי ושל מדינת ישראל בדורות האחרונים. תוך שנים ספורות הפכה להיות תנועה מושפלת, שקועה בחובות של מיליאדים, ובעצם פגר מובס, שסביבו מרקדים מכשפים וידעונים במסווה של יועצים למיניהם, וממרחקים מתחילים להתקבץ סביבם הצבועים לסעודה. כיצד קרה הדבר? רבים ניסו לתהות ולפרש, לחפש אשמים תחת כל עץ רענן, ולא הבחינו – ממש מתחת לאפם – בדמותה השקטה והחביבה של ברוניה הגננת שחוללה את כל המהומה. ואכן ברוניה הגננת, שעיסוקה בצעצועים, הדיחה את כל אלו, שפעם נקראו "מישקיסטים", והיום הפכו ב"עזרת השם" למנכל"ים ודירקטורים – לקנות צעצועים לפרויקטים שלהם בעשרות מיליונים, ובהשראתה סיפרו אחר כך לציבור, עם בוא המפולת, אגדות ילדים במקום לערוך חשבון נפש אמיתי וכן. ברוניה הגננת וחברותיה, סוניה המבשלת וגניה הכובסת, הן שעמדו מאחורי כל התבשילים, שהוקדחו בימי ארידור העליזים ואחריהם, וברוניה הפרובינציאלית היא ששיבשה את שיקול דעתם של העושים במלאכה בהתחככם בשועים ובמצליחנים.
ובעתיד, קיבוץ "עין מצוק" קיבוצה של ברוניה הוא קיבוץ אמיץ - חדש, לאחר שעבר שורת שינויים בהליכים דמוקרטיים מסודרים בליווי "מקצועי" צמוד. ולפני שנחזור אל ברוניה, נתוודע לחניכתה לשעבר בגן – אל יפית. יפית היא מזכירת רש"ע (רשות שכר עדכני), מוסד מפתח בקיבוץ. הוא מסווג את דרגות שכרם של חברי הקיבוץ. ליפית יש דרגה של מזכירה בכירה. לבעלה, איש עם אי אלה כישורים ועם הרבה מאד קשרים, זכה לא מזמן במינוי הנכסף של סמנכ"ל לעינינים של מה בכך בחברת "קו קו ריקו בע"מ" לגידול עופות, אחת מהחברות הכלכליות, שהקיבוץ שותף בהן. עם שתי משכורות טובות יחסית אפשר לחיות ברווחה. אבל תמיד קיים המרוץ אחרי עשירי הקיבוץ, ובדיוק עכשיו, כשהם מתכוונים להחליף את המכונית, צצה הוצאה לא צפויה – מתארגנת התרמה למען קניית קלנועית לברוניה על ידי קבוצה מחניכיה לשעבר בגן. כי ברוניה היא היום פנסיונרית וחיה מקצבת הפנסיה הדלה שהקיבוץ אירגן במאמצים רבים בעבר. את דירתה היפה, הפונה אל הנוף המרהיב נאלצה מזמן לנטוש, כי הקהילה שלה שיכות כל הדירות – העלתה במכוון את השכר בדירות היוקרתיות, כדי להרחיק מהן את החלכאים ולהשכירן לבעלי אמצעים מבין הבכירים שבעובדי המפעלים ומבין אנשי העסקים, שהקיבוץ קשור אליהם, ושנפשם חשקה במגורים בחיק הטבע. כעת גרה ברוניה בדירה קטנה בקצה הקיבוץ סמוך למאהל הבדואי, שממנו באים מרבית עובדי החברות הכלכליות של הקיבוץ. לפני הדירה שרידי גינה מוזנחת כי ידה לא משגת לשלם לקבלן הגינון. בעת האחרונה החלה ברוניה לסבול ממיחושים שונים, ומאחר ותקציב הבריאות כבר הופרט מזמן, הם הכניסו אותה להוצאות נוספות. העיסויים של גלית מקלים עליה, אלא שגלית מאד יקרנית, לא כל כך נעים לה כלפי ברוניה, אבל המשכורת של בעלה היא לא מי יודע מה, והנה בחופשה הקרובה, ילדיהם של כל "החברה הטובים" יוצאים לקיטנת סקי בשוויץ, והיא לא תוכל למנוע זאת מילדיה. היו לברוניה ציפיות להקלה ממצוקתה הכספית. היא חברה בקהילת קיבוץ "עין מצוק", ולחברות שבבעלות הקיבוץ היתה שנה לא רעה, ולכן היתה ציפיה, שחברי הקהילה ייהנו מתוצאותיה. העיניים נשואות בייחוד למפעל לסיכות ראש. המפעל עבר הרבה שלבים בעבר, והוא נחשב ל"מפעל בהתארגנות". אחר כך היה "מפעל בצמיחה" ו"מפעל בהתבססות" ובכל השלבים שנמשכו שנים רבות ותחת כל מיני שמות, שאב כספים ממשאבי הקיבוץ. השנה האחרונה הייתה מוצלחת ורווחית, וחברים מסוגה של ברוניה חיכו בקוצר רוח לחלוקת הרווחים הצפויה. אלא שחלפו הימים שברונקות, סוניות וגניות בחשו בקדרה. היום יש למפעל דירקטוריון, אשר שיקוליו עיסקיים בלבד, ובדירקטוריון החליטו לחלק קודם לכל מענק שמן לבכירי החברה ובונוסים לשאר העובדים. כמו כן, הוחלט על השקעות נרחבות במפעל, שבמרכזן בניית בניין משרדים חדש ומפואר, כיאה לחברה חובקת עולם, ועל מסע שיווק אגרסיבי לכיבוש שווקים חדשים, כי שיווק הריהו "שם המשחק". בכל זאת הגיע סכום כלשהו לקופת הקיבוץ, אבל בהנהלה החליטו שלא לחלקו לקהילה, אלא להשקיעו בבניית קיוסק חדש בצומת, ולשם כך כבר נשלחה משלחת נכבדת לסיור קיוסקים ברחבי תבל. בקיצור ולעניין, לברוניה, שמתקשה כעת בהליכה אין כסף לקניית קלנועית, וכמה מחניכיה לשעבר בגן , שלבם נכמר עליה, התארגנו לאסוף תרומות למענה, ומכאן הרי התחיל הפרק על מצוקותיה של ברונייה מקיבוץ "עין מצוק", שאפשר להאריך בו עוד ועוד.
כי לא השכילה להבחין, שכל תהליכי השינוי, שהועברו בקיבוצה ושהיא שיתפה אתם פעולה, הובילו אל יעד ברור, שאת תאורו פגשנו בפרק הקודם. כי נתנה ידה לרעיונות "חדשניים" למיניהם, אשר היו ברובם בסה"כ רעיונות קפיטליסטיים פרימיטיביים מראשית המאה שבחלקם נזנחו זה מכבר על ידי העולם הנאור. כי אפשרה לכל מיני בעלי מודלים ארגוניים להפוך את קיבוצה לשדה ניסויים לרעיונות העיוועים שלהם. כי כדי להמשיך ולקיים חברה של ערכים ועקרונות, קיבלה אל שורותיה חברים אשר בזו בעצם לעקרונותיה ולה, ובקבלה אותם הפכה אותם לשותפים לא רק לנכסיה, שאותם צברה בעמל של שנים, אלא גם לעתידה ולגורלה. כי לא הבינה, ששמירה על חברה ערכית היא ערובה לזיקנה בכבוד יותר מכל פנסיה, שכל כך התאמצה לארגן לה. כי האמינה אמונה מיסטית, כמו שאחרים מאמינים במים קדושים, בכל מיני סיסמאות אופנתיות, כמו: "הפרדת המשק מהקהילה", "פתוח משאבי אנוש", "טיפוח מצוינות" וכו', ולא עלה על בדעתה מה מחכה לה מאותם מצויינים טעוני טפוח. כי לא ראתה ש"הפרדת המשק מהקהילה" היא בראש וראשונה הפקעת זכותה להתערב בנעשה בנכסים, שהיא שותפה בהם. כי טעתה לחשוב שמערכת כלכלית המבוססת על ביצועיהם של אי אלו מנכל"ים המפעילים אי אלו מאות שכירים זולים יכולה לקיים לאורך זמן קהילה שלמה, בריאה וצודקת. כי לא שמה לב, שאותם חברים, שהלעיטו אותה בסיפורים על חיוניותה של בניית מערכת כלכלית חדשה לטובת הכלל, כבר מיהרו וחישבו כמה הם "שווים" במערכת החדשה – ובדולרים דווקא. כי לא הבינה, שמערכת שכל מטרותיה מסתכמות בחמדנות בלבד, מרב הסיכויים שטובת האחד תהיה על חשבון הזולת. ולכן, בואו לא ננוד לברוניה גורלה היה בידיה והיא שמטה אותו. |
||
|
|
ומאחר ומדובר בדמות מרתקת, אשר היא לבדה הצליחה לגרום לכל כך הרבה נזק, מן הראוי לעקוב אחרי קורותיה, ולשם כך אני רוצה לבצע קפיצה שפילברגית מן העבר הישר אל העתיד.
אני מעריך שכמה מהקוראים יגלו בדברי אהדה אל ברוניה ואל מצוקותיה. כמו כן אפשר אולי לחשוב, שאני מוצא אותה חפה מכל אשמה, אבל אני חושב שבמידה רבה היא הביאה על עצמה את סבלה במו ידיה.