למרים היקרה,
בשבילי – אתְּ חברה.
עבורי – אתְּ בת משפחה.
ביתֵךְ הפתוח  תמיד בְּפָנַי.
אוזנֵךְ הכְּרוּיָיה  לשמוע ולחזק.
כתפך האיתנה – תמיד מוכנה לתמוך כל אֵימַת שמהמורות החיים באים על הזולת.
עינייך הנבונות – תמיד רואות ומאירות את צידם האפל של הדברים.
ידך החמה – תמיד מושטת לעזרה וסיוע, והכל בגָוֶון המיוחד ובכשרון בו נֵיחַנְתְּ.
ההיכרות בינינו החלה כשאני וזהבה בכנרת עובדות בלול  עם אבא שלמה,  ואתְּ מרים תלמידה בכיתה י"א. היינו בנות בית אצלכם בְּבֵית שלמה וכוכבה.
אחר כך, כשהגעת לעין-גדי, שתינו יחד עם  בני המשפחה שלנו יצרנו חברוּת אמיצה ביותר, בין בנינו ובינינו.
בערבים המיוחדים שנפגשנו, בטיולים ובהווי משותף שלנו.

מרים,
הבאת עימך לחיינו המון ידע בתחומים רבים. בתורת החומרים, אקולוגיה שלמדת וכל כך נהנית, בישול ואפייה של מטעמים נפלאים
שהבאת מבית אמא.
ניחנת בראייה חדה של דברים ואף הבעְתְּ זאת כהלכה.
השכלת יחד עם גדעון לבנות משפחה אוהבת וחמה.

ומשהו אישי:
היית לי, לא פעם ליותר מאחות,  היו לנו שיחות מלב אל לב, שרק שתינו יודעות עליהן.

מרים,
אהבתי אותך!
תחסרי לכולנו.

נוחי לך בשלום,
תודה על כל שהיית בשבילנו,
אנצור זכרך בליבי לעד!

גדעון, יהונתן, אפרת, ארנון, דקלה, אריאלה ואלי היקרים,
זכיתם באהבתה של מרים כרעיה, כאם, כסבתא ואחות.
חיזקו ואימצו!

עין גדי, 30.3.12 ו' ניסן תשע"ב                                         

חניתה חורש