מני כמזכיר סופד לזאביק

זאביק, למרות היותו יחיד ומיוחד ושונה בכל הוויתו, היה חלק בלתי נפרד מהחברה החלוצית שהקימה את הבית הקיבוצי בעין-גדי מראשיתו. הקבוצה המייסדת, שנאלצה להתמודד עם קשיי הבריאה של היש מהאין, תבעה לא מעט כניעה לחוקי היחד ולסגנונה האחיד של הקבוצה, אך לאורך כל הדרך בנתה את הישגיה גם על ייחודם של הפרטים בה – זה בכוח הגוף, וזה בכוח הנפש, זה בכושר ההתמדה, וזה ביצירתיות ובחשיבה הבלתי-שגרתית, זה בכוח להוביל ולהנהיג, וזה ביכולת לבקר ולהצביע על דרכים אחרות.

זאביק ליווה את שנות היצירה המופלאות האלה במבטו הביקורתי שאינו נכנע למוסכמות המקובלות, ואת דרכו המיוחדת הביא לידי ביטוי בעיקר כאמן, ואנו זכינו. מי ייתן ותמיד יחיו בקרבנו הזאביקים, שיעשירו את המרקם החברתי והחשיבתי שלנו.

ועוד כמה מילים אישיות מלב אל לב – לבני המשפחה היקרה – אלישבע, רותם וגפן.

במשך כל התקופה הארוכה ומלאת הייסורים בה נאבק זאביק ביחד אתכם על חייו הייתם אתם לנו למופת של מסירות ואהבה, הקרבה ונאמנות אין-קץ, ואנו מלאים הערצה וכבוד על כל מה שהענקתם לזאביק.

מני גל