Rapoo- It solutions & Corporate template

שלום אילתי - אדם מעולם אחר ומעולמנו אנו
כתב אלי רון

אין מדובר פה באדם דמוני... מדובר באיש, או ליתר דיוק ילד, שבא "משם", מהגהינום. אחרי כל זאת הוא צמח לאדם רב מעללים (במובן החיובי), השתקם בצורה מופלאה ותרם בדרכו הצנועה לבנית העם והמדינה.
המדובר בשלום אילתי (קפלן).

חברי עין-גדי הוותיקים, מקימי הקיבוץ מגרעין "שדמות", זוכרים אותו כמי שהעביר להם את לפיד עין-גדי על מנת להמשיך את דרכה של ההאחזות ולהפוך את המקום ליישוב קבע.
בזמנו, כשכתבתי את הספר על אודות מושגים לאורך יובל בחיי היישוב, התחקיתי אחר אלה שקדמו לגרעין "שדמות". תוך כדי כך גיליתי בספרית בית הספר את יומנו של שלום אילתי, אשר בו כתב כמעט מידי יום ביומו על החיים וההתפתחויות בהאחזות עין-גדי במשך שנת היותו במקום. כך למדתי להכיר במידת מה את האיש שהכין את הקרקע תרתי משמע, יחד עם מקובצת מקיבוצים אחרים, להקמת היישוב.
שלום אילתי הגיע לעין-גדי מתל-יוסף בגיל עשרים ושתיים. נסיון החיים שרכש עד אז הספיק אף לאדם קשיש. דבר זה נודע לי מאוחר יותר, כשהמשכתי להתעניין באיש וגיליתי את ספרו " לחצות את הנהר". בספר זה הוא מספר על משפחתו שחוותה את השואה, כפי שראה זאת בעיניו, עיני ילד.

משפחת קפלן נכלאה בגטו קובנה אשר בליטא כששלום היה בסך הכל ילד בן שמונה. עוד לפני כן, בהיותו ילד רך, היה עד להתעללויות ביהודים בעיר הולדתו. הספר מטלטל ומעלה הרהורים נוגים על האדם וטבעו. אף על פי שקיימים עשרות ומאות סיפורים על אותם ימים, עדיין סיפורו מרגש ובלתי יאמן.
אמו, לאה גרינשטיין, הקריבה עצמה למען בתה ובנה. בסופו של דבר הבת יהודית, אחותו הקטנה של שלום, נספתה לאחר שהלשינו עליה והסגירו אותה לגרמנים.
שלום גדל במשפחה שוחרת ספרות ומוסיקה וספג תרבות אירופית. אביו, ישראל קפלן, עסק בהוראה ומשך בעט סופרים. האם לאה היתה משוררת, ושיריה התפרסמו ביידיש בכתבי עת יהודיים.
לעתיד לבוא כילד פליט מהשואה, התחנך שלום בתל-יוסף ושם נגן כאקורדיוניסט בתזמורת המקומית. כיום הוא מנגן בפסנתר.
כשאני מעיין בתקציר קורות חייו (רזומה) אני נדהם לגלות את גודל השגיו ויכולתו להתאושש מכל שעבר עליו בתקופת השואה.
בשנת 1944, בהיותו בן 11 בלבד, הצליחה אמו להבריח אותו מן הגטו. לאחר הרפתקאות ניצל ועלה ארצה ב-1946. הוא התחנך בתל-יוסף והיה לחבר קיבוץ, רועה צאן. הוא היה קצין בצה"ל והכין את הקרקע (כפי שכבר כתבתי) להתיישבות בעין-גדי.
מאוחר יותר למד אגרונומיה, נעשה חוקר מטעים בערבה ובהמשך היה דוקטור למדעי החקלאות ומרצה בפקולטה לחקלאות.
שלום היה מראשוני "השירות לשמירת איכות הסביבה" וערך את הדו"ח הלאומי השנתי שלו בשנים 1974-1980. בין היתר היה רכז מערכת הרבעון "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היה מורה דרך ועורך פרסומים.
הוא הקים משפחה עם רעייתו מרים, ויחד הם מגדלים שלושה בנים ונכדים.

לאחר שהכרתי את שלום, בעיקר דרך ספריו, התעורר בי הדחף להכירו אישית ולראיין אותו. שאלות רבות ניקרו במוחי ביחס לכל הקורות אותו. הכנתי שאלות למכביר והצטיידתי במכשיר הקלטה.
תוך כדי שיחה עמו התברר לי ששלום מרגיש שליחות בהעברת המסר של השואה לבני עמנו, ויתרה מכך גם לבני דודינו ובני דתות אחרות. הוא מוזמן לפגישות רבות עם קבוצות שונות המתעניינות בקורות אותו.
בשיחתנו נוכחתי לדעת שמפעפע בו צורך עז להעלות את זכרון אמו לאה אשר נספתה בגיל 41 לאחר שעשתה הכל, באומץ ובסיכון נפשה, להציל את בני משפחתה.

שמחתי לקבל ממנו תשורה מרגשת - ספר שנכתב בעקבות שיריה של אמו בשפת היידיש. שלום תרגמם בעצמו לעברית. בנספח לספר מפורסמים מעט מכתבים שהשתירו מפרי עטה וכן התכתבויות עם אחותה, שהיתה חלוצה בארץ. במכתבים הבודדים אפשר להבחין בברור בעוצמתה ובגודל נפשה.
מצאה חן בעיני העובדה ששלום אינו מזכיר עצמו כמחבר הספר. הבמה ניתנת אך ורק לאמו.
באשר למרבית השאלות שהכנתי לקראת הראיון- חזרתי עם דף ריק. זאת מהטעם הפשוט שבתחילת חודש מאי יגיע שלום אילתי לקיבוצנו, ומן הסתם ידבר על קורותיו ויענה על כל השאלות. זכיתי לפחות להערכה על שאלותי כקולעות למטרה. לפחות שאלה אחת נענתה כראוי והיא- האם יצר קשר עם ילדים אחרים מגטו קובנה אשר שרדו. שלום הצליח לגלות מספר מועט של ילדים. בנוסף לזאת ארגן כנס עולמי של ילדים אשר הצליחו להנצל מן התופת. בכנס, שנערך בשפיים, נאספו כ-400 איש מגטאות שונים. בנוסף עליהם אותרו ברחבי העולם כ-160 איש נוספים. שלום הצליח לגלות שלושה אנשים שהתחנכו אתו בגן הילדים בקובנה. האחד חי בארץ, השני בארה"ב והשלישי בקנדה. כשהם נפגשים הם מחליפים חוויות ומעלים זכרונות בהומור שחור.

מי שיקרא (ואני ממליץ בחום לעשות זאת!) בספרו של שלום "לחצות את הנהר" יחוש בעליל שכל הסופרלטיבים שהרעפתי עליו אינם מוגזמים.

לכתבההילד ששרד לבדו – שלום אילתי 

בתמונה ישראל קפלן, באזור הכיבוש האמריקני בגרמניה, פוגש את בנו,

שלום אילתי, שהוסתר בימי המלחמה.

מתוך אתר "בית לוחמי הגטאות"

 

************************ 


בצוותא עם שלום אילתי

בתאריך 25.10.12 התקיים מפגש חברים עם שלום אילתי.

המפגש התקיים במסגרת מועדון צוותא, ביזמה משותפת של איילה גלעד ודליה שחל

במפגש סיפר שלום אילתי מקצת מקורות חייו ועל כתיבת ספרו "לחצות את הנהר".

לפניכם מספר תמונות מהמפגש.


צילמה: שרה'לה אלבר



מפגש עם שלום אילתי

צילמה: שרה'לה אלבר


eingedi abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות