מני ויעלי. התחתנו בקיץ לפני מלחמת יום הכיפורים.
צילום: נחמן גלבוע
משפחה גרעינית: הוא הגיע לקיבוץ עין גדי כחבר גרעין נח"ל תנועתי, והתקבל לחברות לאחר השחרור מהצבא. היא הגיעה לבית ספר שדה עין גדי כחברת גרעין של החברה להגנת הטבע, ובילתה תקופה מסוימת בקיבוץ. לאחר שהכירו בקיבוץ היא יצאה ללימודים באוניברסיטה, והם התאחדו סופית בחתונה שנערכה חמש שנים לאחר מכן.
ליל הכלולות: ב-1973, בעין גדי ("התחתנו בקיץ, בסתיו פרצה המלחמה, ובחורף 1974 נולד הבן הבכור, שאולי").
כור גרעיני: הבתים בעין גדי הם דו-קומתיים, ודו-משפחתיים בכל קומה. בית משפחת גל ממוקם בדרום-מזרח הקיבוץ, בתוך הגן הבוטני, על שפת המצוק, סמוך לכביש ההיקפי, צופה אל ים המלח. שלוש מתוך ארבע המשפחות בבניין הן משפחות של חברי הגרעין של מני.
ירח דבש מתמשך: שטח הבית - כ-70 מ"ר, והוא כולל סלון צר וארוך עם מטבחון, שני חדרי שינה, חדר עבודה קטן, חדר מקלחת וחדר שירותים. הסלון עמוס למדי ("אנחנו לא יודעים לזרוק דברים"). ליד הקיר ניצבים מדפים הנשענים על לבנים אדומות, ובהם ספרים, תקליטורים והגיטרה של מני ("מדפים כמו של פעם. אפשר להגיד שאנחנו עוד עם ריהוט מהחתונה"). מעל החלון ניצב מדף ועליו סלים רבים, שיעלי קלעה מסנסני התמר ומחומרים טבעיים. פינת הישיבה מורכבת משתי ספות עם ריפוד בד חום וכריות צבעוניות, שולחן סלוני מסיבי מעץ סקויה ("הבאנו אותו לפני 35 שנים משליחות בארצות הברית, וכבר אז קנינו אותו משומש"), כורסה וכיסא נדנדה עם הדום לרגליים. על הקיר תלויים ציורים שיצרו חברים טובים ופלקט עם תמונות משפחתיות. ("אנחנו רוצים להרחיב את הבית על ידי בניית קומה נוספת, שתשמש כדירת אירוח לבני המשפחה. יש לנו כבר תוכנית, אבל היא תקועה בבירוקרטיה הממשלתית של אישורי הבנייה").
פרנסה: יעלי ומני היו מורים בבית הספר התיכון האזורי בעין גדי, ובקיץ האחרון שניהם יצאו לגמלאות. יעלי לימדה חינוך מיוחד בחטיבת הביניים, ופיתחה מרכז למידה שאליו הגיעו התלמידים המאובחנים ללמוד בקבוצות קטנות, שלוש פעמים בשבוע, אשר בהן קיבלו הכנה לחומר שיילמד בכיתה. מני לימד בעשר השנים האחרונות מדעי המחשב לבגרות, ולאחר שהמקצוע הצטמצם סייע בשנתיים האחרונות ליעלי במרכז הלמידה. כיום הוא בונה תפקיד חדש במסגרת מלון עין גדי, שבו הוא מרכז את החומר העיוני, הקשור לגן הבוטני ובונה תוכניות הדרכה ושיווק, במטרה להעצים את חוויית הסיור בגן המהווה, למעשה, את שטח הנוי של הקיבוץ.
גוף ונפש: מני מקיים בקיבוץ קבלות שבת למעלה מ-30 שנה, מארגן ומתחזק בשנים האחרונות בית מדרש חילוני במסגרת ארגון תמורה בירושלים להכשרת רבנים חילוניים, מעורב בעיצוב ערב שירה מדי חנוכה המוקדש לאחד המשוררים, ובעבר עסק בהלחנה ("לפני שלוש שנים הלחנתי קצת שירי ילדים לנכדה נטע"). יעלי נהנית כגמלאית מהאפשרות לבקר את הנכד החדש, תומר, בתל אביב, מדי שבוע, ומעבר לזה, מעבירה סדנאות קליעת סלים מעלי לולב בבית התמר, הנמצא בלב מטע התמרים של הקיבוץ, ועסוקה בטיפוח הגינה סביב הבית, כולל ערוגת ירקות באחת הטראסות שעל שפת המצוק.
השורשים שלה: הוריה של יעלי, גרטרוד ז"ל והנס ז"ל מרקס, עלו מגרמניה ב-1935 ממניעים ציוניים, לאחר שסיימו שם לימודים אקדמיים. הם נמנו עם מקימי מושב כפר ידידיה, ועסקו בחקלאות שכללה רפת, לול ופרדס. הם נפטרו בגיל צעיר יחסית, לפני כ-30 שנה. ליעלי יש אחות ואח: עדנה (74) בהרצליה, נתן (72) בכפר ידידיה.
השורשים שלו: הוריו של מני, נורית (נורה) (95) ומרטין ז"ל גלס, שניהם ילידי גרמניה, עלו לארץ ב-1936 כפליטי המשטר הנאצי והשתקעו בתל אביב. נורית הייתה רוב הזמן עקרת בית, לבד מתקופות קצרות שבהן הייתה מזכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. מרטין, שכמעט סיים לימודי משפטים בגרמניה, השלים את הסטאז' בארץ. עם קום המדינה הוא הצטרף לצוות החדש של משרד המשפטים, והמשפחה עברה להתגורר בירושלים. במסגרת עבודתו מילא מרטין תפקידים בכירים במשרד המשפטים, והמשיך לייעץ לוועדות הכנסת לאחר צאתו לגמלאות. הוא נפטר בגיל 92. למני יש אח ואחות: יונתן (71) בצרפת, אורית (61) בתל אביב.
דור ההמשך: שאולי, נשוי לשלי ואב לבת, עובד כמתכנת במרכז חברת ג'וניפרנטוורקס, וגר בעמק הסיליקון בקליפורניה ("היה להם מאוד חשוב שנטע תלמד בבית ספר יהודי, והם עברו לגור בקרבת בית הספר"). גידי, עובד בחברת IBM בקריה הטכנולוגית ברחובות, וגר במושב יציץ ("הוא גם מוזיקאי בנשמתו, ומנגן בכל שבוע עם חבורה בתל אביב"). איה, בת זוג של דני ואם לילד, עוסקת בחינוך במסגרת תנועת דרור ישראל, בעבר התגוררה בקומונה בראשון לציון, וכיום היא גרה עם דני ושני חברים נוספים בקומונה בשכונת שפירא בתל אביב ("היא מביאה לנו המון נחת וגאווה. אנחנו שלושה זוגות הורים בעין גדי, ששלושת ילדיהם למדו באותה כיתה והצטרפו לאותו גרעין של תנועת הבוגרים של הנוער העובד").
קניות: ברמי לוי במישור אדומים, בשוק מחנה יהודה בירושלים והשלמות בכל-בו בקיבוץ.
בילויים: הכול בעין גדי: טיולים בטבע עם אלי רז, הצגות וקונצרטים באולם המקומי, פעילויות במועדון הוותיקים, והשלמות בטיולים בחו"ל.
מאכלים: סלט פירות בבוקר, פשטידות, מרקים, סלטים בערב.
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ עין גדי מתנהל במודל רשת ביטחון זה כשבע שנים. יעלי ומני: "לא אהבנו את השינוי, למרות שהמשכורות שלנו היו גבוהות מהממוצע וגם הפנסיה גבוהה יותר. לא יצאנו למלחמה בעניין הזה, אבל נשארנו חסידים של הקיבוץ השיתופי, ואנחנו חושבים שהקיבוץ ויתר על משהו מנשמת חייו. צר לנו על האנשים שכל עיסוקם הוא בצדדים החומריים. בשנים של ההתלבטויות סביב חלוקת הכסף במסגרת השינוי, הקיבוץ איבד הרבה מהאנרגיות הרוחניות שלו. זה היה מחיר יקר מדי".
מצב כלכלי: סביר בהחלט.
עושה להם את היום: אצל יעלי- להשכים בבוקר ולראות את הנוף מסביב, הגינה, החברים, המשפחה, היצירה. אצל מני- הנוף הטבעי של עין גדי.
טוב להם בקיבוץ ( ציון מ-1-10): יעלי ומני- 9.
קיבוץ עין גדי נוסד ב-1956, נמצא על כביש 90 סמוך לים המלח, מונה כ-220 חברים.